האם יש סיכון בריאותי בשימוש במכוניות חשמליות והיברידיות?

גורמי סיכון סביבתיים

ייעוץ מדעי: ד"ר אלי שטרן

פורסם ב: 15.10.2025

מספר המכוניות החשמליות וההיברידיות על הכביש הולך ועולה, ואיתן שאלות חוזרות ונשנות: האם יש בהן סיכון בריאותי, ובפרט הגדלת הסיכון לחלות במחלה ממאירה?

על מנת לענות על כך, חשוב קודם להבין מה זו ה"קרינה" שעליה כולם מדברים (בטעות) בהקשר של כלי הרכב הללו, מהו שדה מגנטי, ומה בעצם אנחנו בודקים באגודה למלחמה בסרטן בהקשר של מחלות ממאירות.

כמה מושגי יסוד

קרינה מייננת (קרינה רדיואקטיבית, לדוגמה קרני רנטגן, קרינה מאיזוטופים רדיואקטיביים), היא קרינה העלולה לגרום נזק לתאי הגוף ואף לשנות את מבנה ה-DNA , ומעלה את הסיכון להתפתחות מחלות ממאירות.
קרינה בלתי מייננת
 כמו זו שנפלטת מטלפונים ניידים, מיקרוגל, ומכשירי חשמל אחרים, יכולה להיבלע ברקמות הגוף, ולייצר בהם – ברמות חשיפה חריגות-  חימום קל, ללא פגיעה ישירה ב-DNA. נזקיה הבריאותיים – אם בכלל – הם בדרך כלל מוגבלים ביותר.

כל מכשיר שפועל על חשמל – כולל מכוניות חשמליות או היברידיות – יוצר סביבו שדות מגנטיים. שדות אלו (בתדרים נמוכים) נוצרים סביב כל תווך שזורם בו חשמל, לרבות בכבלים, במנועים או בשנאים וכדומה. לעיתים, שדות מגנטיים כאלה מכונים בטעות "קרינה", אך בפועל מדובר, בשדה מגנטי.

חשיפה ארוכת טווח: מגורים בקרבת קווי מתח גבוה, שנאים וכד' או בהקשר של כלי רכב - ישיבה בקרבת הכבלים המובילים את הזרם החשמלי מהסוללות אל מנוע הרכב תוך שימוש שוטף בו.

חשיפה רגעית: הימצאות קצרת זמן ליד מכשיר חשמלי שמופעל לזמן מוגבל, כגון מייבש שיער, מכונת כביסה, שואב אבק, מכונת גילוח חשמלית וכיו"ב.

האם שדות מגנטיים מזיקים לבריאות?

  • השדות המגנטיים בכלי רכב חשמליים הם בתדר נמוך, שייכים לתחום הקרינה הבלתי מייננת, ואינם קשורה לפגיעה ישירה (ובהעדר הוכחות מבוססות – גם לא עקיפה) בחומר התורשתי, או להעלאה ודאית של ההסתברות לגרימת סרטן.
  • ארגון הבריאות העולמי בחן באופן יסודי את ההשפעות של שדות מגנטיים מרשת החשמל ומצא במספר מחקרים  קשר בין מגורים בסמיכות קרובה מאוד לקווי מתח גבוה לבין עלייה בשכיחות לוקמיה (סרטן דם) בילדים. הראיות האפידמיולוגיות כשלעצמן אינן חד-משמעיות, וגם לא נמצאו עדויות תומכות במחקרים בבעלי חיים וגם לא מנגנונים פיזיולוגיים כלשהם העשויים לשפוך אור על התופעה ולכן המלצת ארגון הבריאות העולמי היא להימנע מקביעת תקני חשיפה מחייבים כלשהם לחשיפות ארוכות טווח. במקביל, על רקע חולשת/העדר הראיות, החליט ארגון הבריאות העולמי לסווג שדות מגנטיים מרשת החשמל בקבוצה 2B - הנמוכה ביותר בדירוג החומרים המסרטנים. ההמלצה המחמירה של המשרד להגנת הסביבה לחשיפה ארוכת טווח מרשת החשמל היא 4 מיליגאוס. אין המלצה דומה לכלי רכב חשמליים והיברידיים.
  • ארגון הבריאות העולמי מציין שבמקרים מסוימים, וכשהדבר אינו כרוך בעלות גבוהה, אפשר לשקול הפחתת חשיפה – בעיקר כשמדובר בילדים, כמו לדוגמה בעת בניית בתי ספר חדשים.
  • אין תקנים עולמיים שמגבילים שימוש במכשירים חשמליים (כגון מייבשי שיער, מכונות גילוח מכונות כביסה וייבוש) בגלל שדות מגנטיים מהסוג הזה וזאת, ככל הנראה, עקב אי חריגה של מכשירים אלו מתקני החשיפה לחשיפות קצרות טווח. ובהקשר זה – אין אף מדינה בעולם שקבעה, נכון למועד מסמך זה, מגבלות חשיפה ספציפיות למכוניות היברידיות ו/או חשמליות.

מה קורה ברכב חשמלי או היברידי?

בישראל ובעולם בוצעו מספר בדיקות לאורך השנים (כולל ב-2024) שבחנו כלי רכב מסוגים שונים. להלן תמצית מייצגת של תוצאותיהן:

  • בכלי רכב חשמליים והיברידיים, קיימים, במהלך נסיעה, שדות מגנטיים בתדרים נמוכים.
  • נמדדו רמות חשיפה נמוכות בממוצע כלל גופי ובחשיפה של עד 18 שעות בשבוע (זו הנחה מחמירה לגבי משכי זמן שהיית ילדים במכונית במשך שבוע).
  • השדות המגנטיים הגבוהים יותר נמצאו ליד רצפת הרכב, בעיקר בסמוך למקום המעבר של הכבלים המוליכים את הזרם בין הסוללה למנוע.
  • במחקר יסודי ומקיף שבוצע לאחרונה באוסטריה, התברר שגם במכוניות שנמצאו בהן שדות מגנטיים ברמות הגבוהות ביותרהחשיפה הכל גופית הממוצעת הייתה נמוכה-  מתחת ל-4 מיליגאוס בממוצע כל גופי בנסיעה מצטברת של 18 שעות בשבוע.
  • לא נמצאה עדות מובהקת לסיכון בריאותי בכלל ולסיכוני ממאירות בפרט, כתוצאה מחשיפות לשדות מגנטיים בתדרים נמוכים, בהקשר לשימוש שוטף בכלי רכב היברידיים ו/או חשמליים.
  • אין כיום אף מדינה או ארגון בריאות בינלאומי מקובל (כולל בישראל), שממליצים להימנע מנסיעה ברכב היברידי או חשמלי או להגביל זמני נסיעה בכלי רכב אלו.
  • עם זאת, האגודה למלחמה בסרטן תומכת ביישום המלצות ארגון הבריאות העולמי, עבור חשיפות ארוכות טווח לשדות מגנטיים מרשת החשמל, בכל הקשור לשיקולי נקיטת פעולות פשוטות להפחתת חשיפות (בעיקר לילדים). באשר לשיקולי הפעולות הפשוטות ומהותן - מומלץ לפנות לממונה על הקרינה הבלתי מייננת (מתקני חשמל) במשרד להגנת הסביבה.

להרחבה מקצועית ומקיפה של כל האמור לעיל – מצורף מסמך התייחסות

 

סעו בזהירות!

ייעוץ מדעי:

ד"ר אלי שטרן, יו"ר הוועדה המייעצת של האגודה למלחמה בסרטן בנושא מסרטנים סביבתיים ומנהל המרכז הישראלי להערכת סיכונים, מכון גרטנר;

רוצים להישאר מעודכנים?
הרשמו לניוזלטר שלנו