ייעוץ מקצועי:
ד"ר נועה לביא, מנהלת שירות מיאלומה, המערך ההמטולוגי והשתלות מח עצם, בקריה הרפואית, רמב"ם.
דף מידע זה מתאר את התרופה אלרנטמאב (אלרקספיו), את אופן נטילתה ואת תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהשימוש בה. מומלץ לעיין בדף המידע יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן העוסקת במחלתך, הכוללת מידע ועצות נוספים, וכן בעלון לצרכן של התרופה. כמו כן, ייתכן שהתרופה תוצע לך במסגרת מחקרים קליניים הבודקים את יעילות הטיפול במחלתך.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.
**המידע כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.
מהי התרופה וכיצד היא פועלת?
אלרנטמב היא תרופה אימונותרפית מסוג נוגדן B-ספציפי. התרופה בנויה כך שהיא יוצרת גשר בין תאי מערכת החיסון (תאי הרג מסוג (T לבין תאי המיאלומה: מצד אחד הנוגדן נקשר לחלבון CD3 שעל פני תאי הרג של מערכת החיסון ומצד שני הוא נקשר לחלבון BCMA הנמצא על תאי המיאלומה. בצורה זו, התרופה מקרבת את תאי מערכת החיסון אל תאי המיאלומה, ומעודדת את תאי T לזהות ולתקוף את התאים הסרטניים בצורה מדויקת יותר.
רישום התרופה בסל שירותי הבריאות בישראל
סל שירותי הבריאות מכיל רשימה מוגדרת של בדיקות, תרופות, תכשירים וטיפולים שחברי קופת החולים זכאים לקבל מהקופה שלהם, מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן אחת לשנה.
לצד כל תרופה או טיפול בסל רשומים התנאים והמגבלות לקבלתו במסגרת הסל (אוכלוסיית יעד, סוג מחלה, שלב המחלה, סוג ומספר קווי טיפול קודמים ופרמטרים קליניים נוספים). תנאים ומגבלות אלה נקראים "התוויה".
התנאים והמגבלות המלאים מפורטים באתר 'כל הבריאות' של משרד הבריאות, והם אלה המחייבים את הקופות במתן אישור לקבלת התרופה.
אלרנטמאב רשומה בישראל כמונותרפיה לטיפול במיאלומה נפוצה חוזרת או רפקטורית, לאחר שלושה קווי טיפול קודמים שכללו (1) תכשיר אימונומודולטורי, (2) מעבר פרוטאזום ו- (3) נוגדן כנגד CD38.
אופן נטילת התרופה
לפני קבלת התרופה יש לדווח לרופא/ה אם אובחנת עם זיהום או אם התחסנת או בכוונתך להתחסן.
אלרקספיו תינתן על ידי רופא/ה או אחות כזריקה תת-עורית באזור הבטן או הירך.
יש להישאר באשפוז להשגחה רפואית למשך 48 שעות לאחר קבלת המנה הראשונה ולמשך 24 שעות לאחר קבלת המנה השנייה, למקרה שיופיעו תופעות לוואי.
המינון המקובל של התרופה בדרך כלל הוא 76 מ"ג, אך שתי המנות הראשונות יהיו נמוכות יותר. התרופה ניתנת באופן הבא:
- מנה ראשונה של 12 מ"ג ביום הראשון של השבוע הראשון.
- מנה שנייה של 32 מ"ג ביום הרביעי של השבוע הראשון.
- מנה של 76 מ"ג פעם בשבוע החל מהשבוע השני ועד השבוע ה-24, כל עוד מופקת תועלת מהתרופה.
- החל משבוע 25 ואילך, בהתאם להחלטת הצוות הרפואי המטפל והתגובה למחלה הטיפול עשוי להשתנות מפעם בשבוע לפעם בשבועיים.
כשעה לפני מתן המנה הראשונה והשנייה של הטיפול יינתן טיפול תרופתי מניעתי כדי למנוע הופעה של תופעות לוואי מסכנות חיים כמו תסמונת שחרור ציטוקינים (CRS).
יש לדווח לרופא או לרופאה המטפלים על כל תרופה נוספת הנמצאת בשימושך, לרבות תרופות ללא מרשם, תוספי מזון, ויטמינים וכו'.
אזהרות מיוחדות
יש לפנות לצוות הרפואי מיד אם אחת מהתופעות הבאות מופיעה:
תסמונת שחרור ציטוקינים (Cytokine Release Syndrome, CRS)
זוהי תגובה חיסונית חמורה המתאפיינת בתסמינים כגון חום העולה על 38°C מעלות, קושי בנשימה, צמרמורת, כאב ראש, לחץ דם נמוך, דופק מהיר. ייתכן שיינתנו לך תרופות להקלה על התסמינים, או שמתן העירוי יואט או יופסק באופן זמני או קבוע.
רמה נמוכה של תאי דם לבנים (נויטרופניה)
הטיפול בתרופה עלול להפחית את ייצור תאי הדם הלבנים המיוצרים על ידי מח העצם (תופעה המכונה נויטרופניה), ובכך להגביר את הסיכון להופעת זיהומים ומחלות. במהלך הטיפול בתרופה רמת כדוריות הדם הלבנות תיבדק בקביעות על ידי הצוות הרפואי. אם יימצא שהיא נמוכה, ייתכן שהטיפול בתרופה יידחה עד התאוששות ושיפור בבדיקת ספירת הדם.
חשוב לפנות באופן מיידי להתייעצות רפואית באחד המקרים הבאים:
- עליה בחום הגוף מעל38°C
- הרעה פתאומית בהרגשה הכללית, גם אם חום הגוף תקין.
- תסמינים העלולים להעיד על זיהום, כגון: כאבי גרון, כאבי שרירים, צמרמורת, שיעול, כאב בזמן מתן שתן, או תכיפות במתן השתן.
רמה נמוכה של נוגדנים בשם אימונוגלובולינים (היפוגמאגלובולינמיה)
תופעה זו עלולה להעלות את הסבירות לזיהומים. יתכן שבמהלך הטיפול תקבל עירוי של אימונוגלובלינים על מנת לשפר את ההגנות שלך כנגד מזהמים.
זיהומים חמורים
השימוש בתרופה עלול לגרום לזיהום, התסמינים כוללים חום, צמרמורת, עייפות או קושי בנשימה. יתכן ובמהלך הטיפול תקבל טיפול מונע למניעת זיהומים שונים.
המלצות למניעת זיהומים
- רחיצת ידיים שלך ושל המבקרים אותך זו הדרך הטובה למנוע התפשטות זיהום.
- להימנע מפגישות עם קהלים רחבים ואנשים חולים.
- להימנע מטיפול בפסולת של חיית מחמד.
- לשמור על כל פצע או חתך- נקי.
- להקפיד על רחצה יומיומית ובריאות הפה (צחצוח שיניים באופן קבוע).
- מומלץ להתייעץ עם הרופא או האחות לפני קביעת ביקורים או טיפולים אצל רופא השיניים.
- להימנע מלגזור את העור סביב הציפורן או ציפורן חודרנית. ניתן למרוח לק על הציפורניים אך לא להדביק ציפורניים מלאכותיות.
- להתייעץ עם הרופא או האחות לפני קבלת חיסון (עבורך או עבור אלו שחיים איתך).
זיהום בדרכי נשימה עליונות (אף וגרון)
התרופה עלולה לגרום לזיהום בדרכי נשימה עליונות (אף וגרון) בזמן הטיפול. יש לדווח מיד לצוות המטפל אם מתפתחים תסמינים חדשים או החמרה של התסמינים הבאים: קשיי נשימה, קוצר נשימה, שיעול או חום.
תסמונת רעילות עצבית הקשורה לתאי חיסון אפקטורים (ICANS)
תסמונת המתבטאת בתסמינים המשפיעים על מערכת העצבים: תחושת בלבול, ירידה בערנות, קשיים בדיבור או בכתיבה, קשיים בריכוז או בהבנה, הזיות, קשיים בהליכה, שיווי משקל, רעד, התכווצויות שרירים, חוסר תחושה ותחושת עקצוץ ושריפה.
יש להימנע מנהיגה והפעלת מכשור כבד במהלך 48 השעות שלאחר קבלת המנה הראשונה והמנה השנייה של הטיפול ובכל עת במהלך הטיפול אם מופיעים תסמינים נוירולוגים חדשים כגון סחרחורות, בלבול, רעד, חוסר שינה או כל תסמין אחר המשפיע על התודעה.
תופעות לוואי אפשריות
בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר ותופעות ששכיחותן נמוכה יותר, במטרה לתת לך מידע מוקדם על תופעות אפשריות כתוצאה מהשימוש בתרופה.
יש לדווח לצוות הרפואי על כל תופעת לוואי המדאיגה אותך או שאינה מובאת בדף זה.
תגובתו של כל אדם לטיפול הניתן לו היא ייחודית. חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד אחרים חווים תופעות משמעותיות ומיעוטם חווים תופעות מסכנות חיים. במהלך הטיפול, תיפגש בקביעות עם הרופא המטפל שיעקוב אחר השפעות הטיפול.
הרופא שלך יכול לרשום לך תרופות לטיפול בחלק מתופעות הלוואי. יש להקפיד על נטילת התרופות על פי ההנחיות, על מנת להפיק מהן את התועלת המירבית. הצוות המטפל בך יוכל לייעץ לך על דרכים נוספות להקלה על תופעות הלוואי. לאחר סיום הטיפול יחול שיפור בתופעות הלוואי.
תופעות לוואי שכיחות
אנמיה
התרופה עלולה להפחית את רמת כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה. תסמיני אנמיה הן עייפות, חולשה וקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיידית על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה יתכן צורך במתן עירוי דם. יש לזכור כי אנמיה שנגרמת כתוצאה מהטיפול היא במרבית המקרים זמנית וחולפת.
עייפות וחולשה
תשישות ועייפות הן תופעות לוואי נפוצות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן. חשוב להקדיש זמן למנוחה, כמו גם לנסות לאמץ פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט "צעדים לאיכות חיים"® החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית, מעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. להצטרפות: 03-5721618
קראו עוד על התמודדות עם תשישות ועייפות בעקבות טיפולים במחלת הסרטן.
תגובות באתר ההזרקה או בקרבתו
נטילת התרופה עלולה לגרום תגובה באזור בו היא מוזרקת, לרבות אודם בעור, גרד, נפיחות, כאב, חבורה, פריחה או דימום
שלשולים
ניתן להתמודד עם תופעה זו ביעילות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. אם התופעה מתמשכת או מחמירה, יש לפנות לצוות המטפל בך. חשוב מאד להקפיד על שתייה מרובה כל עוד השלשולים נמשכים.
דלקת ריאות
התרופה עלולה לגרום לדלקת ריאות בזמן הטיפול. יש לדווח מיד לצוות המטפל אם מתפתחים תסמינים חדשים או החמרה של התסמינים הבאים: קשיי נשימה, קוצר נשימה, שיעול או חום.
רמות נמוכות של טסיות דם (טרומבוציטופניה)
השימוש בתרופה עלול להפחית את ייצור טסיות הדם, המסייעות ביצירת קרישת הדם ומניעת דימומים או פציעה. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות, פריחה על העור או שטפי דם בידיים או ברגליים – יש לדווח לצוות המטפל.
חום
יש לדווח לצוות הרפואי אם חלה עליה בחום הגוף מעל 38°C.
אובדן תיאבון
התרופה עלולה להשפיע על התיאבון. מומלץ וכדאי להתייעץ בנושא זה עם הדיאטנ/ית במחלקה או האחות במרכז הרפואי בו נערך הטיפול. הן יעניקו לך עצות מעשיות כיצד להתמודד עם תופעה זו.
קראו עוד על המלצות תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן.
פריחה בעור ועור יבש
הטיפול עלול לגרום לפריחה, אדמומיות, גרד ויובש בעור. הצוות המטפל יוכל לייעץ לך על דרכים להקלה על תופעות אלה.
כאבים בשרירים ובמפרקים
התרופה עלולה לגרום לכאבי מפרקים. ניתן לבקש מהצוות המטפל מרשם עבור תרופות לשיכוך כאבים. חשוב לדווח אם הכאב אינו חולף ומומלץ לנוח ככל האפשר.
שיעול
התרופה עלולה לגרום לקשיים בנשימה הבאים לידי ביטוי בשיעולים.
מידע חשוב נוסף
- תוספי מזון ותרופות שונות, כולל תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ויטמינים, וכד', עלולות להזיק לך בזמן הטיפול. יש לדווח לרופא המטפל בך לפני קבלת הטיפול - על כל תרופה או תכשיר שאתה נוטל.
- תופעות שאינן מופיעות בדף המידע: אם אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות בדף המידע, ואתה חושב שהן קשורות בתרופה, תוכל לשוחח על כך עם הרופא או האחות המטפלים בך.
- הגעה לבית החולים: אם עליך להגיע לטיפול בבית החולים, ללא קשר למחלת הסרטן – ידע את הצוות הרפואי על הטיפול אותו אתה מקבל.
- פוריות: התרופה עלולה להשפיע על פוריות גברים ונשים. אפשר להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל בך - לפני תחילת הטיפול.
- מניעת הריון: אין להכניס או להיכנס להריון בזמן נטילת התרופה ובמשך שישה חודשים לאחר סיום הטיפול.
- אמצעי מניעה: יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה חוסם (קונדום) החוסם את מעבר נוזלי הזרע והנרתיק בזמן השימוש בתרופה.
- הנקה: יש להימנע מהנקה בזמן הטיפול בתרופה, היות שקיימת אפשרות שהיא עוברת לחלב האם.
- אנשי קשר בשעת חרום: שמור בהישג יד מידע מלא, כולל אמצעי התקשרות של אנשי קשר אליהם תוכל לפנות בשעת חירום ולקבל מידע ותמיכה.