ייעוץ מקצועי: פרופ' דינה בן יהודה
דף מידע זה מתאר את הטיפול בריאנזי (ליסוקאבטג'ין מראלאוסל - lisocabtagene maraleucel) את אופן נתינתו ואת תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהשימוש בה. מומלץ לעיין בדף המידע יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן העוסקת במחלתך, הכוללת מידע ועצות נוספים, וכן בעלון לצרכן של הטיפול. כמו כן, ייתכן שהטיפול יוצע לך במסגרת מחקרים קליניים הבודקים את יעילות הטיפול במחלתך.
*או טיפולים תאיים דומים.
בריאנזי הוא טיפול שמבוסס על איסוף תאי דם לבנים מסוג T של המטופל עצמו. התאים האלה, שהם חלק ממערכת החיסון, עוברים שינוי גנטי במעבדה כדי להוסיף להם קולטן מיוחד שנקרא CAR (Chimeric Antigen Receptor). לאחר החזרת התאים לגוף המטופל, הקולטן הזה מאפשר לתאי T המהונדסים לזהות חלבון בשם CD19 שנמצא על פני השטח של תאי הלימפומה, להיצמד אליו ולהביא להרס של תאי הלימפומה.
סל שירותי הבריאות מכיל רשימה מוגדרת של בדיקות, תרופות, תכשירים וטיפולים שחברי קופת החולים זכאים לקבל מהקופה שלהם, מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן אחת לשנה.
לצד כל תרופה או טיפול בסל רשומים התנאים והמגבלות לקבלתו במסגרת הסל (אוכלוסיית יעד, סוג מחלה, שלב המחלה, סוג ומספר קווי טיפול קודמים ופרמטרים קליניים נוספים). תנאים ומגבלות אלה נקראים "התוויה".
התנאים והמגבלות המלאים מפורטים באתר 'כל הבריאות' של משרד הבריאות, והם אלה המחייבים את הקופות במתן אישור לקבלת הטיפול.
במסגרת סל הבריאות בישראל, הטיפול יינתן לטיפול בלימפומה שאינה הודג'קין במקרים הבאים:
תהליך הכנה:
נלקחים תאי דם לבנים מהמטופל/ת בתהליך שנקרא לויקופרזיס ,(Leukapheresis) שבו מופרדים תאי הדם הלבנים משאר מרכיבי הדם. התאים נשלחים למעבדה, שם הם עוברים שינוי גנטי, תהליך זה נמשך כ-3–4 שבועות.
טיפול מקדים:
לפני קבלת הטיפול, ניתן טיפול כימותרפי בעירוי תוך-ורידי (IV), למשך 3 ימים (עירוי אחד ליום) בתרופות פלודרבין (Fludarabine) ובציקלופוספמיד(Cyclophosphamid) כדי להכין את הגוף לקליטת התאים המהונדסים.
החזר התאים:
מעקב לאחר הטיפול:
לפני תחילת הטיפול, יש לדווח לרופא המטפל על כל מצב רפואי, לרבות:
חשוב לדווח לרופא על כל טיפול תרופתי או תכשיר שנלקח לאחרונה או שנרשם לך, חלק יכול להשפיע על מהלך הטיפול התאי ולקיחתם תהיה בהתאם לשיקול הרופא, כגון**:
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה או דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.
** רשימת התרופות והתכשירים לעיל אינה ממצה. ייתכנו תרופות ותכשירים שאינם מופיעים ברשימה לעיל.
בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר ותופעות ששכיחותן נמוכה יותר, במטרה לתת לך מידע מוקדם על תופעות אפשריות כתוצאה מהשימוש בטיפול התאי.
יש לדווח לצוות הרפואי על כל תופעת לוואי המדאיגה אותך, או שאינה מובאת בדף זה.
תגובתו של כל אדם לטיפול הניתן לו היא ייחודית. חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד אחרים חווים תופעות משמעותיות, ומיעוטם חווים תופעות מסכנות חיים. במהלך הטיפול, תיפגש/י בקביעות עם הרופא המטפל שיעקוב אחר השפעות הטיפול.
הרופא שלך יכול לרשום לך תרופות לטיפול בחלק מתופעות הלוואי. יש להקפיד על נטילת התרופות על פי ההנחיות, על מנת להפיק מהן את התועלת המרבית. הצוות המטפל בך יוכל לייעץ לך על דרכים נוספות להקלה על תופעות הלוואי.
תופעות לוואי המחייבות פנייה מידית לטיפול רפואי:
תגובה לעירוי / תגובה דלקתית לעירוי - תסמונת שחרור ציטוקינים
: (Cytokine Release Syndrome/CRS)תסמונת שחרור ציטוקינים היא תגובה דלקתית העלולה להתרחש כאשר יש פעילות מוגברת של תאי T של מערכת החיסון המשחררים חלבונים רבים מסוג ציטוקינים. התגובה בדרך כלל חולפת במהלך הטיפול, אך יכולה להיות מסוכנת אם היא נמשכת. יש לדווח לצוות הרפואי אם במהלך העירוי מופיעים קשיי נשימה או בליעה, התנפחות של הפנים, כאב בחזה, דופק מהיר, שיעול או חרחור, סומק מוגבר, פריחה, בחילות או הקאות, כאבי ראש, חום, צמרמורות או רעידות. הצוות הרפואי יעקוב בתשומת לב אחר הופעת התגובה. ייתכן כי תקבל תרופות להקלה על התסמינים, או שמתן העירוי יואט או יופסק באופן זמני או קבוע.
רעילות נוירולוגית (ICANS):
במהלך הטיפול עלולים להופיע תופעות לוואי נוירולוגיות חמורות כולל אנצפלופתיה (פגיעה המשפיעה על תפקוד המוח) תופעות כגון בלבול וחוסר התמצאות, פרכוסים, רעד, כאבי ראש, קושי בדיבור (אפזיה) עייפות קיצונית ושינויים ברמת ההכרה. הרעילות הנוירולוגית יכולה להתרחש במקביל לתסמונת שחרור ציטוקינים או בנפרד.
ירידה ממושכת בספירת הדם:
ירידה בתאי הדם הלבנים (לוקופניה או נויטרופניה) עשויה להגביר את הסיכון לזיהומים, ירידה בתאי דם אדומים מעלה את הסיכון לאנמיה ורמה נמוכה של טסיות בדם (טרומבוציטופניה) עשויה להביא לדימומים חריגים וחבורות בעור (פירוט בהמשך).
תסמינים של תגובה לעירוי יכולים לכלול צמרמורת או רעד, סחרחורת, גירוד או פריחה, הרגשת עילפון, תחושת חום ולחיים סמוקות, קוצר נשימה או צפצופים, נפיחות בפנים, כאבים בגב או בצוואר. חשוב לדווח על התופעות ללא דיחוי, כדי לאפשר טיפול. במקרה של תופעות לוואי חמורות, יתכן והיה צורך לדחות או להפסיק לחלוטין את הטיפול..
לויקופניה או נויטרופניה - תאי דם לבנים הם חלק ממערך ההגנה של הגוף כנגד זיהומים. בזמן קבלת הטיפול, ספירת תאי הדם הלבנים יכולה לרדת, ובכך יגבר הסיכון לזיהומים. חשוב ליידע את הצוות הרפואי אם מופיעים אחד מהתסמינים הבאים:
טרומבוציטופניה - ירידה במספר הטסיות אשר חשובות לתפקוד מערכת הקרישה בגוף. במקרה של דימום שלא פוסק או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, נקודות אדומות בעור או שטפי דם בידיים או ברגליים – יש לדווח לרופא המטפל. בפרט יש לשים לב לתופעה זו בקרב מטופלים אשר נוטלים תרופות מדללות דם (כגון אספירין, קומדין או תרופות ממשפחת ה-NOAC).
אנמיה - הטיפול עלול להפחית את רמת התאים האדומים בדם ולגרום לאנמיה. תסמיני אנמיה הן עייפות, חולשה דופק מהיר וקוצר נשימה. יש לדווח מידית לרופא המטפל על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה יתכן צורך במתן עירוי דם. יש לזכור כי אנמיה שנגרמת כתוצאה מהטיפול היא במרבית המקרים זמנית וחולפת.
היפוגמגלובולינמיה (Hypogammaglobulinemia)
היפוגמגלובולינמיה הוא מצב רפואי שבו רמות האימונוגלובולינים (חלבוני החיסון) בדם יורדות, בשל הפגיעה בתאי B האחראים לייצורם. כתוצאה מכך מערכת החיסון מוחלשת ועולה הסיכון לזיהומים, במיוחד זיהומים חיידקיים. כדי למנוע סיבוכים, הצוות הרפואי ינטר את רמות האימונוגלובולינים שלך במהלך הטיפול ולאחריו, ובמקרים חמורים ניתן לתת טיפול חלופי באמצעות עירוי של אימונוגלובולינים .(IVIG)
סיכון לזיהומים חמורים
ירידה בספירת דם לבנה וירידה ברמת הנוגדנים בדם מגדילה משמעותית את הסיכון לזיהומים חמורים ואף מסכני חיים בעיקר כשיש ירידה חדה במספר הנויטרופילים, שהם התאים הנלחמים בזיהומים. במצב זה יכולים להופיע זיהומים חיידקיים, נגיפיים ופטרייתיים, ותיתכן הפעלה מחדש של נגיפים (Viral Reactivation) כמו הפטיטיס B בחולים עם היסטוריה של זיהום קודם. על כן, יש לדווח מידית בהופעת סימנים לזיהום כגון חום מעל 38, רעד וצמרמורות, כאבי גרון, כאבי שרירים, שיעול וקשיי נשימה, כאב או דחיפות במתן שתן. מעקב אחר בדיקות הדם ייערכו בהתאם.
(Immune Effector Cell-Associated Hemophagocytic Lymphohistiocytosis-Like Syndrome)
מצב מסכן חיים שבו תאי החיסון המהונדסים פועלים בעוצמה גבוהה מדי וגורמים לדלקת קשה בגוף, שעלולה לפגוע באיברים כמו כבד או כליות. התסמינים כוללים חום גבוה, הגדלת טחול וכבד, עייפות קיצונית, רמות פריטין גבוהות בדם וירידה בספירות הדם. בגלל הסכנה, המטופלים צריכים להישאר לאשפוז שבוע לאחר קבלת המנה ובקרבת מרכז רפואי חודש לאחר הטיפול. למרות שזו תופעה נדירה, היא עלולה להיות קטלנית אם לא מטפלים בה מייד, ולכן חשוב מאד לגלות אותה מוקדם.
תאי לימפומה שמתים במהירות משחררים חומרים רעילים לדם. פירוק מהיר זה עלול לשבש את האיזון ברמות האלקטרוליטים (מינרלים) בדם ולפגוע בכליות ובלב. חשוב לדווח לרופא בהופעת סחרחורת, ירידה במתן שתן, בלבול, הקאות, בחילות, נפיחות, קוצר נשימה, או שינויים בקצב הלב.
במקרים נדירים מאוד (כ-0.1% מהמטופלים) עלול להתפתח גידול חדש בתאי T של המטופל עצמו, בעיקר בשנה-שנתיים הראשונות אחרי הטיפול. למרות שזה נדיר, חשוב לעשות בדיקות דם קבועות ולפנות לרופא אם מופיעים סימנים כמו חום לא מוסבר או בלוטות לימפה נפוחות. אם מתגלה סרטן, מפסיקים את הטיפול ועוברים לטיפולים אחרים כמו כימותרפיה.
ייתכנו השפעות על מערכת הדם והלב שיתבטאו בעיקר בדופק מהיר ולחץ דם נמוך. ייתכן שזה סימן לתופעות לוואי אחרות שקשורות במתן הטיפול, ועל כן לחץ הדם והדופק שלך ייבדקו בקביעות. במידת הצורך, יינתן לך טיפול תרופתי מתאים. יש לדווח לצוות הרפואי על כל תחושה של קצב לב חריג או מואץ, כאב בחזה, קוצר נשימה, חולשה קיצונית או סחרחורות.
יש לדווח לצוות הרפואי אם חלה עליה בחום הגוף מעל 38°C, ותחושה של רעד וצמרמורות.
במהלך הטיפול עשויים להיות חשופים יותר לזיהומים כגון בְּרוֹנכִיטִיס, סינוסיטיס או זיהום של דרכי הנשימה העליונות. במקרה שמתפתח זיהום, ייתכן שהטיפול יידחה.חשוב לפנות באופן מידי להתייעצות רפואית בהופעת קשיי נשימה, קוצר נשימה, שיעול חמור או חום.
יש כיום תרופות יעילות נגד בחילות והקאות העשויות למנוע או להחליש את עוצמתן. תסמינים אלו עלולים להתחיל מיד לאחר הטיפול ומספר ימים לאחריו. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, יש לדווח על כך לרופא/ה שלך כדי לקבל מרשם לתרופות אחרות שיתכן כי יהיו יעילות יותר.
להלן מספר המלצות להפחתה או מניעה של בחילות ו/או הקאות:
חלק מהמטופלים חווים כאב בטן או אי נוחות בבטן בזמן הטיפול. אם הכאבים אינם חולפים או מחמירים, חשוב לדווח מידית לרופא כדי לשלול תופעות לוואי אחרות. וכן, ניתן לבקש מהרופא המטפל לרשום לך תרופות המקלות על התופעה.
ניתן להתמודד עם תופעה זו ביעילות באמצעות טיפול תרופתי מתאים. אם התופעה מתמשכת או מחמירה, יש לפנות לרופא המטפל בך. חשוב מאד להקפיד על שתייה מרובה כל עוד השלשולים נמשכים.
ניתן להקל על התופעה באמצעות שתייה מרובה של נוזלים, תוספת של סיבים תזונתיים למזון ופעילות גופנית מתונה. בחלק מהמקרים יש צורך בנטילת תרופות משלשלות לטיפול בבעיה. ניתן לרכוש את התרופות בבתי המרקחת גם ללא מרשם רופא. יש לעדכן את הרופא/ה אם העצירות נמשכת יותר מיומיים-שלושה.
הטיפול יכול להשפיע על התיאבון. מומלץ להתייעץ בנושא זה עם הדיאטנ/ית במחלקה או הצוות הרפואי במרכז הרפואי בו מקבלים טיפול, שיעניקו לך עצות מעשיות וטיפים בכדי להתמודד עם התופעה.
הטיפול יכול לגרום לאגירת נוזלים ולנפיחות בעיקר באזור הגפיים, תסמין זה יכול להיות סימן לבעיות חמורות אחרות, ולכן עליך לדווח לצוות הרפואי על כל נפיחות חריגה לשם הערכה נוספת, גם במקרה של החמרה בבצקת קיימת.
ניתן לקבל מרשם מהרופא המטפל לתרופות להקלה על הכאב. חשוב לדווח לרופא על כל כאב שאינו חולף או מחמיר. מומלץ לנוח ככל שניתן. אמבטיות חמות עשויות לסייע בהקלת הכאב.
ניתן לטפל ביעילות בתופעה זו באמצעות טיפול תרופתי. אם מופיעים כאבי ראש – יש לפנות לרופא המטפל בך.
במהלך הטיפול ייתכן תחושת עייפות, גם ללא מצב של אנמיה. בתחילת הטיפול יש להימנע ממאמץ עד לקבלת תמונה ברורה של רמות החמצן וספירת הדם. ניתן להתחיל בהדרגה בפעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות, בתיאום עם הצוות המטפל. אם העייפות גורמת לך לתחושת נמנום, יש להימנע מנהיגה או הפעלת מכשור כבד.
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל . 1-800-599-995.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט "צעדים לאיכות חיים"® החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית, מעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. להצטרפות: .03-5721618
בחלק מהמקרים מופיע קושי בשליטה על תנועות השרירים. התופעה עלולה לכלול חולשה, רעד, תנועות לא רצוניות, או קושי בביצוע פעולות פיזיות מדויקות. כמו כן, יכול התופעה עשויה להתבטא בקושי בדיבור (אפזיה) או דיבור מטושטש. חשוב לדווח על תסמינים אלו מידית לרופא המטפל בכדי לשלול תופעות לוואי חמורות יותר כמו רעילות נוירולוגית.
תיתכן פריחה, אדמומיות, יובש או גרד בעור. בהתאם לצורך, הרופא המטפל בך ימליץ על טיפול תרופתי או משחות שיוכלו לסייע בהקלה על תסמינים אלו. יש לדווח לצוות המטפל על כל פריחה שמופיעה בעורך, או על החמרה.
אם מופיעים קשיים בהירדמות ניתן להסתייע בטכניקות הרגעה, דמיון מודרך והאזנה למוסיקה מרגיעה. אם התופעה נמשכת – יש לדווח לרופא שייתן לך טיפול תרופתי מתאים.
תוספי מזון ותרופות שונות, כולל תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ויטמינים, וכד', עלולות להזיק לך בזמן הטיפול. יש לדווח לרופא המטפל בך על כל תרופה או תכשיר שנלקח - לפני קבלת הטיפול.
ייעוץ מקצועי:
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, מרכז רפואי הדסה ירושלים. מנהלת המחלקה לחינוך רפואי בבית הספר לרפואה ע"ש מרים ואהרון גוטווירט.
המידע אודות התרופות הניתן על ידי האגודה למלחמה בסרטן הוא לידיעה כללית בלבד ואינו משמש כהמלצות טיפוליות או כבסיס להמלצות טיפוליות. אין לראות בו תחליף להיוועצות אישית וטיפול על ידי הצוות הרפואי, או לעלון לצרכן. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.