ייעוץ מקצועי: ד"ר מנחם לאופר
דף מידע זה מתאר את התרופה טריפטורלין, את אופן נטילתה ואת תופעות הלוואי האפשריות כתוצאה מהשימוש בה. מומלץ לעיין בדף המידע יחד עם חוברת האגודה למלחמה בסרטן העוסקת במחלתך, הכוללת מידע ועצות נוספים, וכן בעלון לצרכן של התרופה. כמו כן, ייתכן שהתרופה תוצע לך במסגרת מחקרים קליניים הבדוקים את יעילות הטיפול במחלתך.
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.
טריפטורלין היא טיפול הורמונלי מסוג משחרר גונדוטרופינים (GnRH = Gonadotropin Releasing Hormone) המשמש לדיכוי של הפרשת הורמוני המין מהאשכים, לטיפול בסרטן הערמונית. התרופה מעכבת את הפרשת הגונדוטרופינים, המיוצרים ומופרשים על ידי בלוטת יותרת המוח, שתפקידם לגרות את האשכים לייצר הורמוני מין ותאי זרע. על ידי הקטנת רמות ההורמונים המיוצרים בבלוטת יותרת המוח, התרופה עוצרת את ייצור הטסטוסטרון באשכים וכך עוצרת את הצמיחה של תאי סרטן הערמונית. ההשפעה של התרופה בדרך כלל הפיכה לאחר הפסקת הטיפול.
סל שירותי הבריאות מכיל רשימה מוגדרת של בדיקות, תרופות, תכשירים וטיפולים שחברי קופת החולים זכאים לקבל מהקופה שלהם, מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי. הסל מתעדכן אחת לשנה.
לצד כל תרופה או טיפול בסל רשומים התנאים והמגבלות לקבלתו במסגרת הסל (אוכלוסיית יעד, סוג מחלה, שלב המחלה, סוג ומספר קווי טיפול קודמים ופרמטרים קליניים נוספים). תנאים ומגבלות אלה נקראים "התוויה".
התנאים והמגבלות המלאים מפורטים באתר 'כל הבריאות' של משרד הבריאות, והם אלה המחייבים את הקופות במתן אישור לקבלת התרופה.
טריפטורלין רשומה בישראל לטיפול בסרטן הערמונית.
טריפטורלין ניתנת על ידי הצוות הרפואי כזריקה תוך שרירית (לשריר העכוז).
אין להשתמש בתרופה במקרים הבאים:
אזהרות מיוחדות הנוגעות לשימוש בתרופה:
בדף מידע זה מתוארות תופעות הלוואי השכיחות ביותר ותופעות ששכיחותן נמוכה יותר, במטרה לתת לך מידע מוקדם על תופעות אפשריות כתוצאה מהשימוש בתרופה.
דווח לצוות הרפואי על כל תופעת לוואי המדאיגה אותך, או שאינה מובאת בדף זה.
תגובתו של כל אדם לטיפול הניתן לו היא ייחודית. חלק מהאנשים חווים מעט מאוד תופעות לוואי, בעוד אחרים חווים תופעות משמעותיות ומיעוטם חווים תופעות מסכנות חיים. במהלך הטיפול, תיפגש בקביעות עם הרופא המטפל שיעקוב אחר השפעות הטיפול.
הרופא שלך יכול לרשום לך תרופות לטיפול בחלק מתופעות הלוואי. הקפד על נטילת התרופות על פי ההנחיות, על מנת להפיק מהן את התועלת המרבית. הצוות המטפל בך יוכל לייעץ לך על דרכים נוספות להקלה על תופעות הלוואי. לאחר סיום הטיפול יחול שיפור בתופעות הלוואי.
תופעות לוואי המחייבות פנייה מידית לטיפול רפואי:
רגישות יתר לטריפטורלין עלולה לגרום לתגובה אלרגית קשה ומסכנת חיים הגורמת לקשיי נשימה, ללחץ דם נמוך ולבצקת.
תסמונת התלקחות הגידול עלולה לגרום ללחץ על חוט השדרה, תופעה נדירה אשר הופיע בתרופות לאנלוגיים אחרים של GnRH, יש לפנות מידית לרופא אם מופיעים תסמינים כגון תחושת הירדמות וחולשה ברגליים או קושי בהטלת שתן.
התרופה עלולה להשפיע על פעילות הלב, ולגרום לתופעה הנקראת הארכת .QT דווח לצוות הרפואי על כל קצב לב חריג או מואץ, כאב בחזה, קוצר נשימה או סחרחורת. במידת הצורך ייערכו בדיקות תקופתיות של תפקודי הלב.
אם מופיעים אחד או יותר מתסמינים אלו, יש לפנות מיד לצוות הרפואי.
בשבועות הראשונים של הטיפול בטריפטורלין תתכן הגברה זמנית של ייצור הטסטוסטרון. תופעה זו עלולה במקרים נדירים להחמיר את תסמיני מחלת הסרטן. התופעה עלולה להימשך מספר שבועות לאחר הזריקה הראשונה. למניעה של החמרה זו, ניתן בדרך כלל טיפול מקדים בביקלוטמיד (קסודקס). אם אתה חווה אחת או יותר מתופעות אלו, דווח לצוות המטפל: כאב וקושי בהטלת שתן, שתן דמי, כאב בעצמות וכאבי גב.
טריפטורלין עלולה לגרום לשינוי בפעילות החשמלית של הלב ולגרום לתופעה הנקראת הארכת QT. הארכת QT גורמת לפעימות לב לא סדירות, באופן מסכן חיים. הצוות המטפל יעקוב אחר מצבך במהלך קבלת התרופה.
טריפטורלין יכולה לגרום לעליה ברמת הסוכר (היפרגליקמיה) ולסכרת. במהלך הטיפול ינוהל מעקב אחר רמות הסוכר בדמך. יש לפנות לרופא המטפל אם אתה מפתח אחד או יותר מהתסמינים הבאים: צמא מוגבר, תכיפות מוגברת במתן השתן, רעב מוגבר, ראייה מטושטשת, קשיים בריכוז, ריח פירותי מהנשימה או עייפות.
גלי-חום גורמים לתחושת חום בצוואר ולעיתים לאדמומיות בעור, ועלולים להופיע בדרגות חומרה שונות. לאחר גל-חום ייתכן שתסבול מהזעה והרגשת קור. חלק מהאנשים חווים תחושת חרדה ועצבנות בזמן גלי-חום. עשויה להיות הקלה בתסמין זה לאחר תקופת הסתגלות לתרופה, והוא לרוב חולף לחלוטין מספר חודשים לאחר סיום הטיפול בתרופה. הרופא המטפל יוכל לרשום לך תרופות להקלה על תופעת לוואי זו.
להלן מספר עצות להתמודדות עם גלי חום והזעות:
ירידה בטסטוסטרון עלולה לגרום לתופעות אלו שלרוב חולפות בתום הטיפול. שוחח על כך עם הצוות המטפל, ישנן תרופות שיכולות לטפל מחלק מהתסמינים.
תשישות ועייפות הן תופעות לוואי נפוצות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן. חשוב להקדיש זמן למנוחה, כמו גם לנסות לאמץ פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט "צעדים לאיכות חיים"® החושף את חולי הסרטן ליתרונותיה הבריאותיים של פעילות גופנית, מעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת החיים בליווי והדרכה על ידי אנשי מקצוע. להצטרפות: 03-5721618
לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן' המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל.1-800-599-995.
ייתכן ותעלה במשקל בזמן השימוש בתרופה, הקפדה על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית קבועה יכולים לעזור בשמירה על המשקל. שוחח על כך עם הצוות המטפל בך או עם דיאטנית.
במהלך הטיפול יתכנו כאבי גב, כאבי פרקים, חולשת שרירים, כאבי גפיים. הרופא המטפל יוכל לרשום עבורך תרופות לשיכוך כאבים. חשוב לדווח לרופא שלך אם הכאב אינו חולף. אמבטיות חמות או מנוחה לפי הצורך, עשויות להקל על הכאבים.
תופעה זו עשויה להתרחש בשבועות הראשונים עם תחילת הטיפול. יש לשים לב בהופעת כאבי ראש או סחרחורת. במידת הצורך, יינתן לך טיפול תרופתי מתאים.
התרופה עלולה לגרום להופעת דיכאון. אם אתה חש בתנודות מצב רוח ודיכאון, יש להיוועץ בצוות המטפל.
תרופות ותכשירים שיש להימנע מהשימוש בהם ולידע את הרופא המטפל אם הנך מקבל טיפולים דוגמתם:
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה או זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
**רשימת התרופות והתכשירים לעיל אינה ממצה. ייתכנו תרופות ותכשירים שאינם מופיעים ברשימה לעיל.
תוספי מזון ותרופות שונות, כולל תרופות ללא מרשם, צמחי מרפא, ויטמינים, וכד', עלולות להזיק לך בזמן הטיפול. יש לדווח לרופא המטפל בך לפני קבלת הטיפול - על כל תרופה או תכשיר שאתה נוטל.
ייעוץ מקצועי:ד"ר מנחם לאופר, אורו-אונקולוגיה, מנהל השירות לגילוי מוקדם בסרטן הערמונית, מחלקה אורולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל השומר.
המידע אודות התרופות הניתן על ידי האגודה למלחמה בסרטן הוא לידיעה כללית בלבד ואינו משמש כהמלצות טיפוליות או כבסיס להמלצות טיפוליות. אין לראות בו תחליף להיוועצות אישית וטיפול על ידי הצוות הרפואי, או לעלון לצרכן. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.