לתרומה
חפש
אבחון מוקדם
אבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם

שאלות ותשובות על החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי

עוד בנושא

 

מבוא

שאלות כלליות על נגיף הפפילומה ועל החיסון

שאלות הקשורות לסרטן צוואר הרחם

שאלות בנושא סרטן חלל הפה והלוע

שאלות של הורים לגבי חיסון ילדיהם נגד נגיף הפפילומה

מקורות



מבוא

פעמים רבות עולות שאלות בקרב הציבור בנוגע לחיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV). ההידבקות בנגיף עלולה להשפיע על החיים האינטימיים והמיניים ואף לגרום לרגשי בושה ואשמה בקרב חלק מהאנשים. כדאי לזכור שההידבקות בנגיף הפפילומה שכיחה מאוד, ואינה מעידה על דבר שאינו בגדר הנורמה, ואין סיבה להרגיש אשמה.

דף מידע זה ינסה לענות על השאלות השכיחות כדי להבהיר את העובדות בנוגע לחיסון, והוא מיועד לנשים ולגברים, ללא תלות בנוכחות של קשר זוגי ונטייה המינית.





שאלות כלליות על נגיף הפפילומה ועל החיסון

1. מהו נגיף הפפילומה?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV) הוא מהנגיפים הנפוצים ביותר אליהם חשופים בני האדם. כיום ידועים מעל 200 זנים שונים שלו, וכל זן מזוהה במספר. כ-14 זנים נחשבים בעלי סיכון מוגבר לחולל מחלות טרום סרטניות וגידולים סרטניים בבני אדם. ה"אלימים" ביותר הם זן 18 וזן 16, האחראים ישירות לתחלואה בסרטן. ידועים עוד כ-20 זנים שנחשבים בעלי סיכון נמוך יותר לחולל מחלות בבני אדם. הם אחראים לתחלואה ברוב המצבים שאינם גידולים סרטניים. בקבוצה זו הידועים ביותר הם זנים 6 ו-11 שאחראים על רוב היבלות החרוטיות (קונדילומות) הנגרמות באיברים שונים. רוב האנשים הפעילים מינית נחשפו לנגיף הפפילומה והם אינם יודעים זאת. החיסון מונע בשיעור גבוה מאוד את ההדבקה ואת התחלואה העלולה להיגרם בעקבות החשיפה לנגיף, ולא את החשיפה עצמה.


2. אילו מחלות עלולות להיגרם כתוצאה מהדבקה של HPV?

הנגיף עלול לגרום למצבים שאינם גידולים סרטניים, אך יוצרים תחלואה טורדנית, הפוגעת באופן משמעותי באיכות החיים, ובעיקר ליבלות חרוטיות (המכונות קונדילומות) באיברי המין, במקומות שונים על העור, בפי הטבעת, בלוע ועל מיתרי הקול.

נגיף הפפילומה האנושי עלול לגרום גם לנגעים טרום סרטניים באיברים בהם הוא גורם סרטן ולמחלות סרטן שונות: סרטן צוואר הרחם, סרטן הפות, סרטן הנרתיק, סרטן פי הטבעת (אנוס), סרטן הפין, סרטן חלל הפה והלוע.


3. איך נדבקים בנגיף הפפילומה?

ההדבקה בנגיף הפפילומה מתרחשת בעת מגע ישיר. אפשר להידבק בנגיף או להדביק מישהו כאשר נמצאים במגע פיזי ישיר, ברוב המקרים במהלך קיום יחסי מין. המגע הישיר יכול להיות להתרחש במגע גניטלי (איברי המין), מין אוראלי, מין אנאלי וכן דרך מגע של הידיים באזורים נגועים בנגיף והעברתו לאזורים אחרים.


4. האם ניתן לדעת מתי התרחשה ההדבקה בנגיף?

לא ניתן לדעת מתי נדבקת בנגיף. ההדבקה אינה גורמת לתסמינים כלשהם, והאדם כלל אינו יודע שהוא נדבק. בנוסף לכך, אם הנגיף גרם למצב טרום סרטני או סרטני, התקופה מרגע החשיפה ועד התחלואה בסרטן יכולה להימשך שנים רבות ואפילו עשרות שנים. לכן, אי אפשר לדעת מתי חלה ההדבקה, איפה ועל ידי מי. נדגיש כי תחלואה יכולה להופיע גם שנים רבות לאחר ההדבקה, כך שתחלואה תיתכן גם בנשים וגם בגברים למרות שאינם פעילים מינית זמן רב.  בין בני זוג, לא ניתן לדעת מי הדביק את מי. ההדבקה יכולה להתרחש כבר בעת המגע המיני הראשון, מכאן החשיבות למניעה ראשונית, כלומר חיסון בטרם החשיפה במגע המיני הראשון.


5. באיזה גיל מומלץ להתחסן?

יש אפשרות להתחסן מגיל 9, אך מקובל לחסן מגיל 11 או 12. בארץ מקובל לקבל את החיסון בכיתה ח' בבית הספר במסגרת סל הבריאות. החיסון יעיל יותר בגיל צעיר, טרם התחלת הפעילות המינית והחשיפה לנגיף. זאת משום שבגיל צעיר ההשפעה האימונית (חיסונית) היא במיטבה, כלומר הגוף מסוגל לייצר רמת נוגדנים גבוהה יותר בהשוואה לגיל מבוגר יותר. זו גם הסיבה שבגללה ניתן להסתפק בשתי מנות של חיסון בגיל צעיר במקום בשלוש מנות, הניתנות בגיל מבוגר יותר. המנה השנייה ניתנת בטווח של 12-6 חודשים מהראשונה. כפי שצוין, בגיל מוקדם מספיק, טרם קיום יחסי מין, השילוב של מערכת חיסון טובה יותר וטרום חשיפה – יוצרים את השילוב המיטבי להשגת הגנה מקסימלית על ידי החיסון.


6. עד איזה גיל ניתן להתחסן?

ניתן להתחסן עד גיל 45. בארץ החיסון נמצא בסל הבריאות עד גיל 18 (לנערות ונערים), ועד גיל 26 לגברים בסיכון מוגבר, ובסבסוד הקופות עד גיל 26 לשאר הגברים והנשים. הדגש הוא על גיל 26 משום שעד גיל זה רוב האנשים נמצאים בסיכון גבוה להיחשף ולהידבק בזנים השונים של נגיף הפפילומה בעקבות יחסי מין. החיסון יעיל יותר טרם החשיפה לזנים השונים של הנגיף. מרבית התוכניות לביטוחי בריאות משלימים,  מסבסדות את החיסונים עבור מי שאינם זכאים לחיסון כחלק מתוכנית החיסונים של בית הספר, כולל גברים ונשים מעל גיל 26.


מגיל 27 ועד 45 ניתן להתייעץ עם רופא מומחה בנוגע לצורך בקבלת החיסון. מעל גיל 45 ניתן לקבל את החיסון בקופה.


7. באילו מצבים מומלץ להתחסן מעל לגיל המאושר בארץ (מעל גיל 26) וכיצד ניתן לקבל את החיסון במקרה כזה?

לכל אדם מגיל 27 ועד 45 כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לקבלת החיסון. ההמלצה הרפואית תינתן בהתאם לנתוניו האישיים של כל אדם. באופן כללי, לאנשים שאינם נמצאים בזוגיות קבועה (בהנחה שהם חשופים יותר לזנים של הנגיף), לאנשים שנמצאים בקשר פוליגמי, למי שכבר ידוע שהם נשאים של זנים מסוימים או למי שהדגימו תחלואה כלשהי בשל הדבקה (כגון CIN) ולמי שאינם מקפידים על בדיקה ומעקב שגרתיים אצל גינקולוג - לכל אלה ככל הנראה יומלץ להתחסן. במקרים כאלה (מגיל 27 ועד 45), הרופא ירשום את המלצתו וייתן מרשם לחיסון. יש להגיע עם המרשם לקופת החולים. כדאי לקבל את החיסון במסגרת קופת החולים כדי שמתן שלוש מנות החיסון יתועד במערכת הממוחשבת.


נדגיש שהחיסון אינו מפחית מהצורך במעקב סדיר של רופא נשים, ובדגש גם על בדיקת סריקה כל שלוש שנים במסגרת רופא נשים מגיל 25 עד גיל 65, ובהתאם להמלצות האיגודים הרפואיים המקצועיים.


8. לכמה שנים תקף החיסון?

החיסון יעיל לפחות ל-20 שנים, שזה משך הזמן מאז החל השימוש בו. בנשים שחוסנו בשנת 2000 נמצא שעדיין יש להן רמת נוגדנים מגינה נגד הנגיף. המומחים בתחום צופים שהחיסון יהיה יעיל לעוד שנים רבות ואף לכל החיים. הנתונים מתעדכנים מעת לעת, וטרם ניתן לדעת זאת בוודאות.


9. למי אסור להתחסן?

  • למי שיש תגובה אלרגית קשה לאחד ממרכיבי החיסון או למי שהייתה לו תגובה קשה לאחת המנות שקיבל.

  • למי שיש רגישות אנפילקטית (אלרגיה מסכנת חיים) ללטקס (Latex), כיוון שכיפת הגומי של המזרק עלולה להכיל את החומר הזה.

  • לאנשים שרגישים לשמרים, כיוון שהחיסון מיוצר על מצע של שמרים.

  • יש לדחות את החיסון במקרה של מחלה חריפה כלשהי, עד שיפור בתסמינים. במקרה של מחלה עם תסמינים קלים, כגון שלשול קל או דלקת בדרכי הנשימה העליונות עם או בלי חום, אין הכרח לדחות את החיסון.

  • לא מומלץ להתחסן בזמן היריון. אם אישה הרתה לאחר קבלת המנה הראשונה של החיסון, עליה לדחות את שתי המנות הבאות לאחר הלידה. אם אישה גילתה שהיא קיבלה חיסון בהיותה בהיריון אין מקום לדאגה, שכן אין עדות לפגיעה בהמשך ההיריון.


10. כיצד ניתן לדעת אם אישה היא נשאית של הנגיף ואיזה זן היא נושאת ואם כבר התרחשו שינויים בצוואר הרחם?

כיום מתבצעות בדיקות סריקה על ידי משטח מצוואר הרחם כדי לבדוק קיום תחלואה ואם  האישה נושאת זני נגיף שלעיתים נבדקים כחלק מבדיקות הסריקה.

  • בדיקה ציטולוגית ממשטח צוואר הרחם – בדיקה הידועה גם בשם "בדיקת פאפ", היא הליך אשר בו הגינקולוג נוטל בעזרת מכשיר ייעודי תאים מצוואר הרחם במהלך בדיקה גינקולוגית. המשטח מועבר לזכוכית נושאת או לבקבוקון. צביעה מיוחדת מסייעת בזיהוי תאים שחשודים כנגועים בנגיף ושעברו שינויים בשל הדבקה או מצב טרום סרטני.

  • בדיקת זני HPV ממשטח צוואר הרחם – בדיקה שבה נלקחים תאים מצוואר הרחם כמו בבדיקת פאפ. הם נאספים לבקבוקון מיוחד עם נוזל, ומשם מועברים למכשיר מיוחד המסוגל לזהות את המרכיב הגנטי של הזנים השונים (ניתן לזהות כל זן, אך מתמקדים בזנים שלהם משמעות קלינית). בדיקה זו מצביעה על הדבקה בנגיף, אך לא על דרגת התחלואה (אם כבר התרחשו שינויים ברקמת צוואר הרחם).

  • שילוב של שתי הבדיקות הללו בצורות שונות.

  • קולפוסקופיה - נשים שנמצאו חיוביות בבדיקות הסריקה הללו, תישלחנה להמשך בירור בבדיקת קולפוסקופיה, שמטרתה הסתכלות במיקרוסקופ באזור הפות-נרתיק-צוואר הרחם, כדי לזהות נגעים וליטול מהם דגימה (ביופסיה) במידת הצורך. בהתאם לממצאים יוחלט על המשך מעקב או טיפול.


יש לברר בקופת החולים בה את מבוטחת אילו בדיקות כלולות בסל הבריאות עבורך.


11. כיצד ניתן לדעת אם גבר הוא נשא של הנגיף ושל איזה זן?

לא נמצאת כיום בדיקת סריקה להימצאות נגיף הפפילומה בגברים. יש מחקרים בהם מבוצע בפי הטבעת משטח דומה לזה שמבוצע בנשים, אולם רק בגברים בקבוצת סיכון (גברים המקיימים יחסים עם גברים). זאת בנבדל מבדיקת הסריקה הקיימת עבור נשים, הנלקחת מצוואר הרחם לאיתור מוקדם של הדבקה וסרטן צוואר הרחם. אם לגבר יש נגע חשוד, או אם הוא חלה בסרטן, דוגמת סרטן בחלל הפה והלוע או סרטן בפי הטבעת או באיבר המין, יש אפשרות לקחת בדיקה מהנגע, מרקמת הגידול או מהיבלת, ובהתאם להחליט על מעקב/טיפול.


12. מלבד חיסון, האם יש דרך יעילה להימנע מחשיפה (הידבקות) לנגיף?

בדרך כלל אי אפשר למנוע באופן מלא חשיפה לנגיף הפפילומה. רוב האוכלוסייה הבוגרת נחשפה לפחות לאחד מזני הנגיף האלימים במהלך החיים (בעיקר בעת קיום יחסי מין, בדגש על יחסים שאינם מוגנים). עם זאת, ניתן להפחית את הסיכון להדבקה בזני הנגיף שהאדם טרם נחשף אליהם על ידי קבלת חיסון ושימוש בקונדומים, בפרט כאשר אין בן/בת זוג קבוע/ה. כמו כן, ניתן להפחית את הסיכון לתחלואה על ידי הפחתת גורמי סיכון מקבילים, ובעיקרם הפסקת עישון. יש להבהיר שהשימוש בקונדומים אמנם מפחית את הסיכון להדבקה, אולם לא מונע אותה באופן מוחלט. זאת משום שההידבקות יכולה להתרחש בעקבות מגע גופני עם איברים שהקונדום אינו מגן עליהם, דוגמת פי הטבעת, שק האשכים, קרבת הנרתיק וכו'.


נדגיש כי ברוב המקרים, מערכת החיסון היא זו שאחראית על סילוקו של הנגיף באמצעות סילוק התאים המכילים אותו. אולם כ-10% מהאוכלוסייה שנחשפה לנגיף במהלך החיים יהפכו לנשאים כרוניים שלו, וחלקם יפתחו תחלואה נלווית.


כמו כן, יש עדויות שבגברים לרוב יש נשאות מצטברת של זני הפפילומה במשך החיים, כאשר לרוב אין לכך עדות בבדיקה של איברי המין (בניגוד למצב בנשים).


13. מאיזה גיל רצוי לבצע בדיקת פאפ?

על פי ההמלצות של האגודה למלחמה בסרטן והחברה הישראלית לגינקולוגיה ומיילדות, יש לבצע את בדיקת הפאפ מדי שלוש שנים מגיל 25 עד גיל 65. מי שהיו לה שלוש בדיקות רציפות (כל שלוש שנים) תקינות בסמוך לגיל 65, אינה צריכה לבצע בדיקה זו לאחר גיל 65. מדובר בבדיקת סריקה (כלומר נשים בריאות ללא כל תסמין או ממצא חריג). בדיקת הפאפ נמצאת כיום בסל הבריאות לנשים מגיל 25 ועד גיל 54, ומומלץ לבצעה אחת לשלוש שנים, אלא אם כן התגלו ממצאים המחייבים מעקב בתדירות גבוהה יותר. מכאן, שיש להתחיל את הבדיקה בגיל 25.


ישנן קופות חולים המממנות את הבדיקה (לעיתים עם השתתפות עצמית) לנשים שאינן בטווח הגילים המזכה בבדיקה תקופתית לפי סל הבריאות, אם לאדם המבוטח יש כרטיס קופת חולים מורחב.


אם קיימת אינדיקציה (סיבה) לבצע בדיקת פאפ, יש לבצעה ללא קשר לגיל האישה ובהתאם להמלצת רופא נשים.


14. האם אנשים הנמצאים בקשר חד-מיני חשופים לנגיף? האם החיסון יכול להועיל להם?

כן, כל אדם, ללא קשר לנטייתו המינית, חשוף לנגיף הפפילומה, ובדומה לכל אדם, קבלת החיסון יכולה להועיל לו עבור הזנים שטרם נדבק בהם. יש להדגיש שההדבקה יכולה להתרחש גם ביחסי מין לא מלאים (ללא חדירה).


בקרב אנשים עם נטייה מינית הומוסקסואלית נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים יותר של סרטן החלחולת (רקטום), פי הטבעת והלוע, הנגרמים על ידי הנגיף בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. קבלת החיסון עשויה לתרום להפחתה בסיכון לחלות בסרטן על רקע הדבקה בנגיף הפפילומה.


15. אובחנתי כחולה ב-HIV (איידס). האם אוכל לקבל חיסון גם כשמערכת החיסון שלי ירודה?

בהחלט כן. לאנשים עם מחלות שונות שגורמות למצב בו המערכת החיסונית פחות פעילה, אין מניעה לתת את החיסון ועל פי אותן ההמלצות, כלומר בשלוש מנות. רצוי לקבל את החיסון, אך לא לוותר על בדיקה גינקולוגית שגרתית, כולל בדיקת פאפ. החברה הישראלית לקולפוסקופיה עמלה לאחרונה על נייר עמדה בנושא, וגיבשה המלצות ממספר דיסציפלינות רפואיות כדי להדגיש את חשיבות החיסון בקרב אוכלוסייה מדוכאת חיסון, לרבות חולים/נשאים של HIV, לאור הסיכון המוגבר להתפתחות תחלואה משמעותית בקבוצת אוכלוסייה זו. נציין כי יעילות החיסון בקבוצה זו פחותה מהיעילות באוכלוסייה הבריאה, אך בשל הסיכון המוגבר לתחלואה גם היעילות הקיימת חשובה בהשוואה למצב שבו אין כל הגנה.


16. אני מרגישה בושה שאני נשאית נגיף הפפילומה. האם זו אשמתי שהדבקתי את בן זוגי?

תחושות של בושה ומבוכה ואף רגשי אשמה נחוות לעיתים על ידי גברים ונשים לנוכח הידיעה על הידבקות בפפילומה. חשוב לדעת שרוב האנשים הפעילים מינית נחשפו לנגיף, ורבים אף אינם יודעים זאת. זו אינה תופעה נדירה והיא אינה מצביעה על אורח החיים המיני של האדם ולא על מידת הנאמנות לבן הזוג. בין בני זוג לא ניתן לדעת מתי חלה ההדבקה, איפה ועל ידי מי. ייתכן שבן הזוג הדביק אותך או שאת הדבקת אותו. אם עדיין את חשה בושה ואשמה, מומלץ לשוחח עם איש מקצוע כדי להקל עלייך.

באגודה למלחמה בסרטן ניתן שירות ייעוץ בנושאים דימוי הגוף, זוגיות ומיניות לחולי ולחולות סרטן ולבני/בנות זוגם או ללא בני זוג. הייעוץ ניתן על ידי מטפלת במיניות, ללא תשלום וללא צורך בהפניה רפואית. טל': 03-5721618 דוא"ל: miniut@cancer.org.il





שאלות הקשורות לסרטן צוואר הרחם


נשים שלא חלו בסרטן צוואר הרחם והן אינן נשאיות נגיף הפפילומה

17. לא קיבלתי חיסון עד היום. כיצד החיסון יעזור לי אם לא חליתי בסרטן צוואר הרחם ואינני נשאית הנגיף?

אם נבדקת ואינך נשאית של הנגיף, זהו העיתוי הטוב ביותר לקבלת החיסון, וההשפעה שלו תהיה רחבה ומיטבית, כלומר יעילה נגד כל זני הנגיף הכלולים באותו חיסון. אם לאחר קבלת החיסון תיחשפי לנגיף (למשל לאחר קיום יחסי מין), הגוף יזהה אותו, והחיסון יאפשר למערכת החיסון לחסל את הנגיף באופן מידי ויעיל. כתוצאה מכך יימנעו בשיעור גבוה מאוד מחלות כמו סרטן, מצבים טרום סרטניים וקונדילומות (יבלות חרוטיות), הנגרמות על ידי זני נגיף הפפילומה שבחיסון הספציפי שקיבלת. נדגיש שגם לאחר קבלת החיסון, יש להיות במעקב סדיר, כולל בדיקת פאפ או בדיקה לזיהוי נוכחות פפילומה באופן תקופתי.


18. קיבלתי חיסון לפני כ-14 שנה. כיום אני בת 28. נבדקתי ונמצא שאינני נשאית הנגיף. ידוע לי שכיום החיסון מגן מפני מספר רב יותר של זני הנגיף. האם כדאי שאקבל את החיסון המורחב יותר? ומה קורה אם נמצא שאני נשאית של חלק מהזנים שהחיסון נועד עבורם?

אם נמצא שאינך נשאית וקיבלת את החיסון המצומצם בעבר, יש לך כיום אפשרות לקבל את החיסון המורחב. תוספת ההגנה מהחיסון המורחב, בהשוואה לחיסון הקודם מוערכת בכ-15-10% נגד מצבים טרום סרטניים וסרטן. במקרה כזה תהיי מוגנת גם בפני כל  הזנים של נגיף הפפילומה שלא נכללו בחיסון הקודם. מומלץ להתחסן בעיקר אם אינך בזוגיות קבועה ו/או אם אינך במעקב קבוע אצל גינקולוג. כדאי להתייעץ עם רופא מומחה לגבי כדאיות החיסון עבורך. אם תחליטי להתחסן, תקבלי שלוש מנות של החיסון, ויש להקפיד על משך הזמן הנדרש בין חיסון לחיסון, על פי ההנחיות.


אם נמצא שאת נשאית של חלק מהזנים, או שאינך יודעת אם את נשאית וקיבלת בעבר את החיסון המצומצם, יש לך אפשרות לקבל את החיסון המורחב. במקרה הזה תהיי מחוסנת מפני הזנים שלא נכללו בחיסון הקודם, למעט אלה שאת כבר נושאת (נדבקת בהם).


נשים שלא חלו בסרטן צוואר הרחם והן נשאיות נגיף הפפילומה

19. לא קיבלתי חיסון עד היום. כיצד החיסון יעזור לי אם לא חליתי בסרטן צוואר הרחם, אך נמצא שאני נשאית שני זנים של הנגיף?

החיסון ימנע הדבקה ותחלואה כתוצאה מזני פפילומה שאותם את לא נושאת (לא נדבקת בהם). עם זאת, כדאי לדעת שהחיסון לא ימנע תחלואה פוטנציאלית כתוצאה מהזנים שבהם נדבקת (ונמצא שאת נשאית שלהם), אם כי יפחית את הסיכון של הידבקות חוזרות באותם זנים.


20. לא קיבלתי חיסון עד היום. נמצא שאני נשאית זן אחד של נגיף הפפילומה, ולאחר מספר חודשים בבדיקה חוזרת לא נמצא הנגיף. האם במקרה כזה החיסון יסייע במניעת מחלה עתידית העלולה להיגרם גם מאותו הזן שהיה ונעלם?

בבדיקה חוזרת, אם נמצא שכבר אינך נושאת את זני הנגיף, החיסון יסייע למנוע תחלואה הנגרמת מהם. כלומר, החיסון יעזור במניעת תחלואה עתידית הנגרמת מאותו הזן שהיה בעבר וחלף, ושאולי תיחשפי אליו שוב בעתיד. עם זאת, ייתכן שהנגיף לא נמצא ברקמה שנלקחה בבדיקה החוזרת, אך הוא כן נמצא באזור אחר ולא ניתן לדעת זאת בוודאות. במקרה כזה החיסון יהיה יעיל נגד כל הזנים שאינך נושאת.


21. אני בריאה. נמצא שאני נשאית שני זנים של הנגיף. בדיקת קולפוסקופיה תקינה. מה ההנחיות לגבי קיום יחסי מין? האם ההנחיות שונות אם יש לי בן זוג קבוע לעומת מצב בו אין לי בן זוג קבוע?

בראש ובראשונה עלייך להמשיך במעקב מסודר אצל רופא הנשים בהתאם להמלצתו על מנת לעקוב אם התפתחו שינויים ברקמת צוואר הרחם. ייתכן שאחד מזני הנגיף או שניהם ייעלמו עם הזמן, וייתכן שיישארו.


לגבי קיום יחסי מין, אם אין לך בן זוג קבוע, מומלץ להשתמש בקונדום כדי למזער את הסכנה של הידבקות הדדית (אם כי ההגנה אינה מוחלטת כיוון שהקונדום לא מגן מפני אזורים נגועים אחרים). אם יש לך בן זוג קבוע, ממילא שניכם נחשפתם לאותם הזנים ואין צורך לשנות הרגלים מיניים. ניתן לשקול חיסון לך ולבן הזוג אם עדיין לא התחסנתם.


אם קיבלת את החיסון המצומצם יותר בעבר, שוחחי עם רופא הנשים לגבי האפשרות של קבלת החיסון המורחב, אשר יגן עלייך מפני זנים נוספים של הנגיף שלא נחשפת אליהם.


22. אני נשאית נגיף הפפילומה ואינני חולה. אני מעוניינת להרות. האם הנגיף עלול להזיק לעובר או לי במהלך ההיריון? האם יש הנחיות כלשהן כדי למנוע העברת הנגיף לתינוק? אם הוא נדבק, האם הדבר עלול להזיק לו?

נשים הרות רבות הן נשאיות נגיף הפפילומה. התופעה שכיחה מאוד. השאלה אם הנגיף יכול להזיק לתינוק המתפתח ולאחר לידתו מטרידה נשים רבות. הדבקת האם ההרה בנגיף אינה משפיעה על התפתחותו של העובר. כמו כן, לא נמצא קשר בין נשאות של הנגיף ובין הפלות, לידות מוקדמות או סיבוכים לאחר היריון. עם זאת, המחקרים מצביעים על אפשרות מסוימת של העברת הנגיף ליילוד. גם אם תינוקך נדבק, עם הזמן גופו יסלק את הנגיף. העברת הנגיף לתינוק אינה מזיקה לבריאותו. נשים שנדבקו בנגיף הפפילומה יכולות להניק.


לגבייך, אם את נשאית הנגיף, לעיתים יכולים לחול שינויים ברקמת הנרתיק. רצוי לערוך מעקב גינקולוגי ולפעול לפי הנחיות הגינקולוג. במידה וחלו שינויים ברקמת הנרתיק במהלך ההיריון, לעיתים נמצא בבדיקת פאפ חוזרת לאחר ההיריון כי השינויים הללו חלפו. אם עברת פעולה כירורגית כלשהי או כל טיפול אחר בנרתיק, עלייך למסור את המידע לגינקולוג.


החיסון אינו גורם לחוסר פוריות. זאת קבעה ועדה (Global Advisory Committee on Vaccine Safety) מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO), על סמך מחקרים. אין מספיק עדויות מחקריות מוצקות לגבי השפעת הנגיף על מהלך ההיריון. למי שעברה הפלות חוזרות, כדאי לשלול זיהומים נוספים.


במצב בו הנגעים הקונדילומטוטיים מפריעים למעבר הילוד בתעלת הלידה, מקרים נדירים מאוד בישראל, יש מקום לניתוח קיסרי. בכל מצב של ספק יש להיוועץ ברופא הנשים המטפל.


23. קיבלתי חיסון לפני כ-13 שנה. אני נשאית אחד הזנים של הנגיף. כיום אני בת 30. האם כדאי שאקבל את החיסון המורחב יותר?

הרבה נשים שחוסנו לפני שנים רבות שואלות את עצמן אם כדאי להן לקבל את החיסון המורחב. אם קיבלת בעבר את חיסון ה-Cervarix, חוסנת נגד שני זנים של הנגיף. אם קיבלת את חיסון ה-Gardasil, חוסנת נגד ארבעה זנים. החיסון החדש ביותר כיום, הנקרא Gardasil 9, מחסן נגד 7-5 זנים נוספים, כלומר נגד תשעה זנים בסך הכל. באופן כללי, אם יש לך קשר מיני קבוע ואת מבצעת מעקב סדיר של בדיקה גינקולוגית, כולל בדיקת פאפ, אין הכרח לקבל את החיסון החדש יותר. אם את בזוגיות שאינה קבועה ו/או אינך מבצעת מעקב סדיר אצל רופא נשים, רצוי לקבל את החיסון החדש. בכל מקרה, כדאי לקבל החלטה לאחר התייעצות עם רופא נשים.


24. בבדיקה לנוכחות זני הנגיף (HPV-Typing) נמצא שאני נשאית של מספר זנים. האם משמעות הדבר שהנגיף נמצא רק בנרתיק או שהוא נמצא בדם שלי?

הנגיף מדביק ריריות, והוא אינו שורד בדם, לכן אי אפשר לזהותו בתרבית דם. ניתן למצוא את הנגיף ברקמה מסוימת בגוף. במקרה שלך הנגיף נמצא בצוואר הרחם/נרתיק/פות.


25. בבדיקת פאפ נמצא שאני נשאית שלושה זנים של הנגיף. האם שלושת הזנים יישארו בגופי לעד או שיש סיכוי שהם ייעלמו? האם ניתן לעשות פעולה כלשהי כדי שייעלמו?

ברוב המקרים (כ-90%) ובהתאם למצב הבריאות הכללי, הגוף מתמודד בעזרת מערכת החיסון והנגיף נעלם מעצמו מהגוף, לעיתים בתוך חודשים ולרוב בתוך כשנתיים. בחלק מהמקרים (כ-10%), הנגיף נשאר באופן קבוע ברקמה המקומית, ומתפתחת הדבקה כרונית. במצב זה, בחלק מהמקרים, כעבור שנים, הוא יכול לגרום לשינויים טרום סרטניים או לסרטן. לכן יש סיכוי שמספר הזנים או חלקם לא יימצאו בבדיקות הבאות, ייתכן שהם יימצאו שוב בעתיד וייתכן שיימצאו זנים אחרים. לא ניתן לדעת זאת מראש.


כדי להעלות את הסיכוי שהגוף יתמודד עם הזנים הללו, יש לשנות הרגלים, כגון הפסקת עישון, שימוש בקונדומים להפחתת הידבקויות חוזרות והתחסנות כדי למנוע הידבקויות עתידיות לאחר שהגוף התמודד עם המצב. יש היום מחקרים שעוסקים בניסיון לפתח חיסון טיפולי, אולם המחקרים טרם הבשילו לכדי טיפול זמין. כדאי להתייעץ עם רופא נשים לגבי קבלת החיסון, ולגבר מומלץ להשתמש בקונדום, בפרט אם אין בן/בת זוג קבוע/ה.


נשים עם מצב טרום סרטני או נשים שחלו בסרטן צוואר הרחם

26. לא קיבלתי חיסון עד כה. האם החיסון יכול לעזור לי כעת לאחר שחליתי בסרטן צוואר הרחם?

החיסון יכול לעזור במניעת תחלואה מזנים שטרם נחשפת אליהם ונדבקת בהם. הוא יעיל בעיקר אם אין לך זוגיות קבועה, שהרי אם יש לך קשר מיני קבוע, במקרה כזה שניכם נושאים את אותם הזנים, אך עדיין ניתן לשקול בחיוב חיסון להפחית הדבקות חוזרות.


27. סיימתי טיפולים נגד סרטן צוואר הרחם. אני מעוניינת להרות. האם קיימות הנחיות כלשהן בהקשר למניעת העברת הנגיף לתינוק או לסיבוכים בהיריון או בלידה בעקבות ההנחה שייתכן שאני עדיין נושאת את הזיהום בנגיף?

ברוב המקרים בהם נשים חלו בסרטן צוואר הרחם, בגיל הפוריות, עליהן להיוועץ לגבי שימור פוריות טרם הטיפול. נדגיש כי בחלק גדול מהמקרים לא ניתן לשמר פוריות באופן שיאפשר היריון ולידה רגילים, למעט במקרים של גילוי מוקדם מאוד. אם את משתייכת לקבוצה שבה הטיפול גרם לנזק מינימלי לצוואר הרחם ולשאר איברי המין, מומלץ שההחלטה להרות תתקבל בראש ובראשונה לאחר קבלת המידע על אודות השלכות הטיפולים על הפוריות שלך ועל היכולת שלך להרות ולאחר התייעצות עם הצוות המטפל. אם קיבלת אישור רפואי להרות, אין מניעה להרות וללדת, במעקב מתאים (פירוט נוסף בתשובה לשאלה 22).

28. אובחנתי עם CIN (מצב טרום סרטני). האם מותר לי להרות?

CIN - מצב טרום סרטני - יכול להיות מאובחן במספר דרגות של סיכון. בדרגות מתקדמות יותר יש צורך בטיפול, ועל כן חשוב לסיים את הטיפול טרם ההיריון. מומלץ לשוחח עם הרופא לגבי העיתוי המיטבי עבורך להרות. לאישה בהיריון שאובחנה עם CIN יש אפשרות גבוהה יותר מהרגיל ללידה מוקדמת. לכן היא זקוקה להשגחה ומעקב כדי לאתר סימנים של לידה מוקדמת.


נדגיש שנשים הנמצאות במהלך בירור של שינוי בצוואר הרחם, צריכות להימנע מהיריון עד לקבלת תשובות, ולאחר שנועצו עם הרופא המטפל.


29. אובחנתי עם CIN (מצב טרום סרטני). האם מומלץ לי להתחסן? ואם כן, מהם יתרונות החיסון עבורי?

נשים שאובחנו עם CIN, הן רגישות במיוחד לזיהום בנגיף הפפילומה, ויש להן נטייה להידבק שוב בזיהומים חוזרים ונשנים ולחלות במחלות הנגרמות על ידי הנגיף. לכן מומלץ שתקבלנה חיסון. יש להבהיר שהחיסון יהיה יעיל רק לגבי הזנים שהן לא נדבקו בהם.


נשים שאובחנו עם CIN2 ו- CIN3 ועברו טיפול כירורגי (קוניזציה), מומלץ להן להתחסן משום שהחיסון עשוי להפחית באופן משמעותי את הסכנה של חזרת המצב הטרום סרטני והתחלואה בסרטן.


30. אובחנתי עם CIN3. מה ההנחיות לגבי בן/בת הזוג בהנחה שנחשף/פה לנגיף הפפילומה?

בהנחה שנחשפת לנגיף, ההנחה היא שאת ובן/בת הזוג נחשפתם לאותם זנים. לכן אין הנחיות לשנות את הרגלי ההתנהגות המינית שלכם. ראשית, מומלץ שתשלימי את הטיפול ובמקביל מומלץ לך להתחסן, ושגם  בן/בת הזוג ישקול להתחסן כדי להפחית הדבקות חוזרות גם בזנים שנמצאתם נושאים. כמו כן, ניתן לשקול שימוש בקונדומים לפחות בתקופה של ביצוע החיסון. יש גם הממליצים לבן/בת הזוג להיבדק כדי להעריך אם קיימים נגעים טרום סרטניים באזור איברי המיןץ


31. חליתי בסרטן צוואר הרחם. הסרטן הוסר בניתוח. האם ייתכן שהנגיף נשאר? אם כן, מה הן ההנחיות?

כן, לאחר ניתוח ייתכן כי הנגיף עדיין יימצא. ההנחיות הן להמשיך מעקב גינקולוגי בהתאם להנחיות הרופא. אם יש לך בן/בת זוג קבוע/ה, אין הנחיות לשינוי הרגלי החיים המיניים, משום ששניכם חשופים לאותם זני הנגיף. אם אין לך בן/בת זוג קבוע/ה, ההנחיות הן להשתמש בקונדום בעת קיום יחסי מין, כדי להגן על בן/ת הזוג וכן להגן עלייך מפני הדבקה בזנים נוספים. גם במקרים הללו כדאי לשקול חיסון של שניכם.


32. חליתי בסרטן צוואר הרחם. סיימתי טיפולים כולל ניתוח, כימותרפיה וקרינה. האם אני עלולה להידבק שוב בנגיף מבן זוגי (קבוע או חדש)? אם כן, מה הן ההנחיות?

אם לא נמצא נגיף הפפילומה בנרתיק לאחר טיפולים (בחלק מהמקרים עדיין ייתכן שהוא יימצא לאחר סיום הטיפולים), את אכן עלולה להידבק שוב. אם יש לך בן זוג קבוע, אין הנחיות מיוחדות, שהרי הזנים שנחשפתם אליהם קיימים אצל שניכם ולא ניתן למגר אותם בעזרת טיפול כלשהו. אם אין לך בן זוג קבוע, ההנחיות הן להשתמש בקונדום כדי למזער את הסיכון להידבק (הקונדום אינו מגן באופן מוחלט). כדאי להתייעץ עם רופא לגבי מידת היעילות עבורך לקבל חיסון נגד הזנים שלא נדבקת בהם. בכל מקרה, שוחחי עם הרופא על אודות ההנחיות לקיום יחסי מין שקשורות ספציפית לניתוח שעברת ולטיפולים שקיבלת. גם כאן כדאי לשקול חיסון לפי ההמלצות (ראי שאלות קודמות).


33. התגרשתי מאשתי שחלתה בעבר בסרטן צוואר הרחם. מה ההנחיות המומלצות לגבי ולגבי בנות זוג בעתיד?

יש להניח שגם אתה וגם הנשים שתפגוש בעתיד נושאים חלק מזני הנגיף. מומלץ להשתמש בקונדום כל עוד אין לך קשר מיני קבוע עם אישה אחת. בנוסף, אפשר להתייעץ עם רופא מומחה בתחום בשאלה האם חיסון לנגיף הוא רלוונטי עבורך ועבור בת זוג קבועה. בכל מקרה, החיסון, אם יהיה רלוונטי, יהיה יעיל רק עבור זני הנגיף שאינכם נושאים.




שאלות בנושא סרטן בחלל הפה והלוע

34. מה הקשר בין נגיף הפפילומה לסרטן חלל הפה והלוע וכיצד מתרחשת ההדבקה?

אחד הגורמים לסרטן בחלל הפה והלוע הוא נגיף הפפילומה. הוא מועבר לחלל הפה במהלך קיום יחסי מין המערבים את הפה, למשל מין אוראלי, ואף מנשיקה.


קיום יחסי מין אוראליים עם מספר רב של בני/בנות זוג עלולים להעלות את הסיכון להדבקה בנגיף ולתחלואה בסרטן בחלל הפה והלוע, אם כי גם כאלה שהיו להם בני זוג בודדים, ואפילו אחד, יכולים להידבק. משך הזמן מהחשיפה לנגיף ועד לתחלואה בסרטן יכול להימשך שנים רבות.


המקור של ההידבקות בנגיף יכול להיות כל אחד מבני הזוג כרגע או בני זוג קודמים של כל אחד מהם לפני שנים רבות. על כן הידבקות בנגיף אינה מצביעה על חוסר נאמנות של בן/בת הזוג.


35. מה המשמעות של הימצאות נגיף הפפילומה בסרטן הלוע בו חליתי?

המחקרים מצביעים על כך שאנשים שחלו בסרטן בחלל הפה והלוע והם נשאים של נגיף הפפילומה יגיבו טוב יותר לטיפולים בהשוואה לאנשים שחלו בסרטן חלל הפה והלוע שאינם נשאים. הדבר מתבטא בסיכון מופחת להישנות המחלה, בפרק זמן ארוך יותר עד הישנות המחלה ובשיעורים נמוכים יותר של תמותה. הסיכוי הנמוך ביותר להישנות המחלה הוא באנשים הנושאיםHPV  בגידול שאינם מעשנים.


מעבר לכך חשוב ביותר, במקביל לטיפול נגד הסרטן, להפסיק לחלוטין את העישון, מאחר שהמשך עישון לאחר תחילת הטיפול מפחית משמעותית את סיכויי ההחלמה מהגידול. ניתן להיעזר לצורך כך בתוכניות גמילה מתאימות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות הסברה בנושא עישון וגמילה מעישון. לקבלתן ללא תשלום ולקבלת מידע נוסף על תוכניות גמילה ניתן להתקשר בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל': 1-800-599-995 או לעיין בהן באתר האגודה באינטרנט. 


36. חליתי בסרטן בחלל הפה. האם החיסון יכול לעזור לי?

החיסון מומלץ למניעה. הוא אינו מיועד כיום לטיפול בנגיף הפפילומה לאחר חשיפה, לאחר הדבקה ואינו מיועד לטיפול במחלות שכבר נגרמו מהנגיף.


37. כיצד החיסון יעזור לי אם לא חליתי עד היום בסרטן בחלל הפה?

בכל מקרה החיסון יכול לעזור במניעת הידבקות בזנים חדשים של הנגיף שלא נדבקת בהם בעבר. החיסון לא יועיל לזנים שכבר נחשפת אליהם ונדבקת בהם.


38. עד כמה שכיח נגיף הפפילומה בחלל הפה?

השכיחות המדווחת של הימצאות הנגיף בחלל הפה שונה במחקרים שונים ומסתכמת באחוזים בודדים בקרב אוכלוסייה בריאה, ויותר בקרב גברים. שכיחות הימצאות הנגיף בחלל הפה קטנה בהשוואה להימצאותו באזור הגניטלי והאנאלי (אזור איברי המין ופי הטבעת). לדוגמה, במחקר שנערך בישראל נבדקה נוכחות חומר גנטי של הנגיף בשקדי הלוע, ונמצא שיעור אפסי של נגיף הפפילומה. עם זאת, בבדיקת השכיחות במשך החיים, שיעור האנשים עם נגיף הפפילומה בחלל הפה גבוה.


39. כיצד ניתן לדעת אם אני נושא את נגיף הפפילומה בפה או בלוע?

אין כיום בדיקת סריקה להימצאות הנגיף בחלל הפה והלוע. לכן, לאנשים שלא חלו, לא נהוג לבצע בדיקה להימצאות הנגיף. זאת משום שחלל הפה הוא גדול וממצאי בדיקה כזו שנלקחה ממקום שרירותי בחלל הפה יכולה להיות לא נכונה ומטעה.


40. חליתי בסרטן חלל הפה. האם ניתן לדעת אם אני נושא את הנגיף?

לאחר סיום הטיפולים קשה לזהות אם הנגיף עדיין קיים בתאים אחרים בחלל הפה שאינם חלק מהגידול שטופל. ייתכן שהוא לא נמצא כלל, ייתכן שהוא נמצא ופעיל בתאים אחרים, וישנה גם אפשרות שהוא נמצא במצב רדום ובעתיד יהיה פעיל שוב.


41. חליתי בסרטן בלוע. בהנחה שייתכן שאני נושא את נגיף הפפילומה, מה עליי לעשות כדי למנוע את העברתו לאחרים - משפחה וחברים, בנות זוג? האם עליי להימנע מאכילת ארטיק במשותף? משתייה מאותה כוס? מנשיקות? ממין אוראלי?

שאלה זו מעסיקה רבים מאלה שחלו בסרטן חלל הפה והלוע. בראש ובראשונה כדאי לזכור שרבים מהאנשים שחלו בסרטן חלל הפה והלוע נדבקו בנגיף הפפילומה. הדבר שכיח מאוד ואינו מעיד על דבר שאינו בגדר הנורמה. אינך אשם/אשמה.


רבים תוהים וחוששים מהעברת הנגיף לבני/בנות זוגם/ן וקרוביהם. חשוב לדעת, שהנגיף אינו עובר במגע פיזי רגיל בין אנשים או בנשיקת חיבה לקרובים או ילדים. הוא אינו עובר בקלות באמצעות שתייה מאותה הכוס או נשיקה על הלחי. קיים ויכוח בספרות לגבי השאלה אם נשיקה בפה פתוח מעבירה את הנגיף. אפשר להשתמש באותם שירותים עם אחרים, כולל ילדים. שיתוף באותה מגבת לא נמצא מידבק.


אם יש בן/בת זוג קבועים, אין צורך לשנות הרגלים מיניים, כיוון שכבר חלקתם ביניכם את הזנים של הפפילומה שאתם נושאים. יש לציין שרוב בני ובנות הזוג של אנשים שחלו בסרטן בחלל הפה והלוע לא פיתחו גם הם סרטן בחלל הפה והלוע, והנשים לא חלו בסרטן צוואר הרחם. לגבי הנשים (הנשים שחלו וכן בנות הזוג הבריאות של אנשים שחלו), חשוב להקפיד על ביצוע מעקב שגרתי של רופא נשים ובדיקת פאפ שגרתית.


יש מטופלים שלאחר טיפולים לא נמצא אצלם הנגיף, בעוד שאצל אחרים הנגיף עדיין קיים. מכאן, שיש סיכון מסוים בהעברתו לבן זוג עתידי, אולם רמת הסיכון עדיין אינה ידועה. לכן, לגבי בני/בנות זוג חדשים, חשוב להשתמש בקונדום כאמצעי הגנה. יש לדעת שהקונדום אינו מגן באופן מוחלט.




שאלות להורים לגבי חיסון ילדיהם נגד נגיף הפפילומה

42. למה הילד שלי צריך להתחסן נגד נגיף הפפילומה?

החיסון חשוב הן לבנים והן לבנות כדי למנוע הדבקה בנגיף שעלול לגרום לסרטן ולתופעות נוספות כמו יבלות. בבנים החיסון ימנע בשיעורים גבוהים את סרטן הפה והלוע, סרטן הפין, סרטן עור באיבר המין וסרטן פי הטבעת, וכן נגעים ומצבים טרום סרטניים.


43. איך יודעים שהחיסון משפיע?

נעשו הרבה מאוד מחקרים בעולם ונמצא שהחיסון יעיל ביותר. הוא מפחית את מספר ההידבקויות בנגיף בקרב צעירים מאז שהחל השימוש בו.


44. מדוע צריך לחסן את בני הנוער בגיל כל כך צעיר?

כל המחקרים מדגימים כי היעילות המקסימלית של החיסון הינה בגיל צעיר יותר טרם חשיפה לנגיף. השילוב של גיל צעיר עם מערכת חיסון חזקה וטרם חשיפה, יאפשרו כ-97% הגנה נגד הזנים אליהם מכוון החיסון. עם העלייה בגיל בעת מתן החיסון שיעור ההגנה פוחת לכ-90-80%.


45. אילו מחלות גורם נגיף הפפילומה?

נגיף הפפילומה יכול לגרום לסוגי סרטן שונים, כגון סרטן צוואר הרחם, סרטן הפות, סרטן הנרתיק, סרטן פי הטבעת, סרטן הפין, סרטן הלוע, וכן לסוג של יבלות (המכונות קונדילומות) בכל אחד מהמקומות שצוינו. אבל ניתן למנוע מהצעירים לחלות במחלות אלה על רקע נגיף הפפילומה באמצעות החיסון.


בנוסף, הנגיף יכול לגרום לפפילומטוזיס של תיבת הדיבור (Laryngeal papillomatosis). זהו נגע שפיר חמור שעלול לגרום לקושי נשימתי עד כדי קושי משמעותי בנשימה אם האבחנה מתעכבת. ישנן שתי צורות קליניות: הופעה בילדות (juvenile laryngeal papillomatosis) , לפני גיל 5 בילדים ובילדות, והופעה בגיל מבוגר (Adult aryngeal papillomatosis) שמשפיעה בדרך כלל על אנשים בגיל 20 עד 40 ויותר על גברים. המחלה בגיל הצעיר חמורה יותר, ופעמים רבות מצריכה ניתוחים חוזרים. ב-4-1% מהמקרים הופכים הנגעים השפירים לממאירים (סרטניים). לאחרונה נצפה שחיסון לפפילומה עוזר בטיפול במחלה אפילו לאחר הופעתה, בניגוד לסרטן הלוע שבו החיסון אינו יעיל.


46. האם באמת הילד/ה שלי נמצאים בסיכון להידבק בנגיף?

הסיכוי להידבקות בנגיף הפפילומה הוא גבוה מאוד בקרב נשים וגברים. כ-80% מהאוכלוסייה הבוגרת נחשפה לפחות לאחד הזנים, ובדרך כלל החשיפה מתרחשת כבר בגיל צעיר, ואף במגע המיני הראשון. קבלת החיסון כיום תסייע להגן על הילדים ממחלת הסרטן וממחלות נוספות הנגרמות על ידי הנגיף.


47. האם ייתכן שהילד שלי יחשוב שמתן החיסון מהווה עבורו אישור לקיים יחסי מין?

הדאגה הזו בהחלט שכיחה בקרב הורים או סבים וסבתות. עם זאת, חשוב לדעת שמחקרים מצביעים על כך, שקבלת החיסון אינה גורמת להקדמת גיל יחסי המין. עצם מתן החיסון אינו מעודד קיום יחסי מין בקרב הילדים והנערים, אלא להיפך, מתן החיסון יכול להוות הזדמנות לשוחח על נושא המיניות כחלק טבעי של החיים, להקנות ידע ומסרים על אודות מיניות בריאה בגיל מתאים, ולהכינם להתמודדות עם הזדמנויות חדשות הקשורות למערכות יחסים ומיניות.


48. אני חושש מכך שהחיסון אינו מספיק בטוח. האם הוא בטוח?

כן. החיסון בטוח מאוד. הוא מכיל רק מעטפת ריקה של נגיף הפפילומה, ואינו מכיל חומר גנטי (דנ"א) של הנגיף. לכן אין אפשרות של הדבקה בעת מתן החיסון ועל כן הוא בטוח.

ועדה מטעם ארגון הבריאות העולמי (Global Advisory Committee on Vaccine Safety) סיכמה, כי מאחר שאין עלייה בתופעות לוואי נוירולוגיות, אוטואימוניות או כל תופעת לוואי חמורה אחרת, בטיחות החיסון דומה לבטיחות שאר חיסוני הילדים.


לגבי תופעות הלוואי, בדומה לכל תרופה, החיסון עלול לגרום לתופעות לוואי מקומיות, כולל כאב, נפיחות או אודם באזור ההזרקה. תופעות אלה שכיחות ועשויות לחלוף בתוך יום-יומיים. תופעות לוואי כלליות היכולות להיות לעיתים רחוקות: התעלפות, סחרחורת, כאבי ראש, עליית חום, כאבי שרירים ומפרקים, כאבי בטן, שלשולים, בחילות, הרגשה כללית רעה ותחושת חולשה.


לאחר קבלת החיסון, הילד/ה מתבקש לשבת מספר דקות להשגחה.


49. האם החיסון עלול לגרום לעקרות אצל הילד/ה שלי?

ועדה מטעם ארגון הבריאות העולמי (Global Advisory Committee on Vaccine Safety) קבעה על סמך מחקרים, כי החיסון אינו גורם לחוסר פוריות.


לאחרונה ישנן עדויות חדשות, על פיהן הנגיף עצמו (נגיף הפפילומה ולא החיסון) עשוי לפגוע בפוריות הגבר. ממצאים אלה מהווים טיעון נוסף לחשיבות החיסון. לגבי נשים, טרם התקבלו מסקנות נחרצות על אודות הפגיעה של הנגיף בפוריות האישה והנושא עדיין נמצא במחקר.




 

מקורות

אתר משרד הבריאות


בדיקת משטח צוואר הרחם, משרד הבריאות 


חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי – HPV (2019). נייר עמדה 101 של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה


Aldhous, M.C., Bhatia, R., Pollock, R., Vragkos, D., Cuschieri, K., Cubie, H.A., Norman, J.E., & Stock, S.J. (2019). HPV infection and pre-term birth: A data-linkage study using Scottish Health Data. Welcome Open Research, 4(48), 1-23. doi:10.12688/wellcomeopenres


Badaracco, G., Savarese, A. Micheli, A., Rizzo, C., Paolini, F.,  Carosi, M., . . . Venuti, A. (2010). Persistence of HPV after radio-chemotherapy in locally advanced cervical cancer. Oncology Reports, 23, 1093-1099. doi: 10.3892/or_00000737

Carole Fakhry, C., &  D’Souza, G. (2013). Discussing the diagnosis of HPV-OSCC: common questions and answers. Oral Oncology, 49(9), 863-871. doi:10.1016/j.oraloncology.2013.06.002.
 

Chu, A., Genden, E., Posner, M., & Sikora, A. (2013). A Patient-centered approach to counseling patients with Head and Neck Cancer undergoing Human Papillomavirus Testing: A clinician's guide. The Oncologist, 18(2), 180-189. doi: 10.1634/theoncologist.2012-0200
 

ECDC (European Center for Disease Prevention and Control) SCIENTIFIC ADVICE. Public consultation on draft guidance for introduction of HPV vaccines in EU countries: focus on 9-valent HPV vaccine and vaccination of boys and people living with HIV.
 

El Achkar, V.N.R., Duarte, A., Carlos, R., León, J.E., Ribeiro-Silva, A., Pignatari, S.S.N., & Kaminagakura, E. (2019). Histopathological features of juvenile-onset laryngeal papillomatosis related to severity. Head Neck, 41(5),1412-1417

Fairley, C.K., Zou, H., Zhang, L., & Eric P F Chow, E.P.F. (2017). Human Papillomavirus Vaccination in men who have sex with men - What will be required by 2020 for the same dramatic changes seen in heterosexuals. Sex health, 14(1), 123-125.  doi: 10.1071/SH16067.
 

Finnigan, J.P., & Sikora, A.G. (2014). Counseling the patient with potentially HPV-related newly diagnosed Head and Neck Cancer. Current Oncology Reports, 16(3), 375-378. doi:10.1007/s11912-013-0375-8.
 

Ghelardi, A., Parazzini, F., Martella, F., Pieralli, A., Bay, P., Tonetti, A., . . .  Joura, E.A. (2018). SPERANZA project: HPV vaccination after treatment for CIN2. Gynecol Oncology, 151(2), 229-234.   doi: 10.1016/j.ygyno.2018.08.033.
 

HPV and Pregnancy

HPV Vaccine Recommendations



Joura, E.A., Kyrgiou, M., Francisco X. Bosch, F.X., Kesic, V., Pekka Niemenen, P., . . .  Gultekin, M. (2019). Human papillomavirus vaccination: The ESGO–EFC position paper of the European society of Gynaecologic Oncology and the European Federation for colposcopy. European Journal of Cancer, 116, 21-26.
 

Lei, J., Ploner, A., Elfstrom, M., Wang, J., Roth, A., Fang, F., Sundstrom, K., Dillner, J., & Par Sparen, P. (2020). HPV vaccination and the risk of invasive cervical cancer. The New England Journal of Medicine, 383(14), 1340-1358.
 

Lifshitz, G., Gruber, M., & Ronen, O. (2019). Occult malignancy in pediatric tonsil and adenoid surgeries - A national survey. Int J Pediatr Otorhinolaryngol, 117, 171-174. doi: 10.1016/j.ijporl.2018.11.031. .

PMID: 30.579076
 

Machalek, D.A., Poynten, M., Jin, F., Fairley, C.K., Farnsworth, A., Garland, S.M., et al. (2012). Anal human papillomavirus infection and associated neoplastic lesions in men who have sex with men: A systematic review and meta-analysis. Lancet, 13(5), 487–500. 10.1016/S1470-2045(12)70080-3
 

Mirghani, H., Sturgis, E.M., Aupérin, A., Monsonego, J., & Pierre Blanchard, P. (2017). Is there an increased risk of cancer among spouses of patients with an HPV-related cancer: A systematic review. Oral Oncology, 67, 138-145.  doi:10.1016/j.oraloncology.2017.02.024
 

Niyibizi, J., Zanré, N., Mayrand, M.H., &Helen Trottier, H. (2020). Association between maternal human papillomavirus infection and pregnancy outcomes: A systematic review protocol. The Journal of Infectious Disease, doi: 10.1093/infdis/jiaa054.
 

Panatto, D., Amicizia, D., Trucchi, C., Casabona, F., Luigi Lai, P. Bonanni, P., Boccalini, S., . . . Gasparini, R. (2012). Sexual behavior and risk factors for the acquisition of human papillomavirus infections in young people in Italy: Suggestions for future vaccination policies. BMS Public health, 12, 623.
 

Petrosky, E., Bocchini, J.A.,  Hariri. S., Chesson, H., Curtis, C.R., Saraiya, M., . . .   Markowitz, L.E. (2015). Use of 9-valent human papillomavirus (HPV) vaccine: Updated HPV vaccination recommendations of the advisory committee on immunization practices. MMWR Morb Mortal Wkly Rep. Centers for Disease Control and Prevention (CDC), 64(11), 300-304.
 

Quan Xionga, Y., Mo, Y., Luo, Q.M., Huo, S.T., He, W.Q., & Chena, Q. (2018). The risk of human Papillomavirus infection for spontaneous abortion, spontaneous preterm birth, and pregnancy rate of assisted reproductive technologies: A systematic review and meta-analysis. Gynecologic and Obstetric Investigation, 83, 417-427. doi: 10.1159/000482008
 

Reich, C.M., Licitra, L., Vermorken, J.B., Bernier, Parmar, J.S., Golusinski, W., Castellsagué, X. & Leemans, C.R. (2016). Best practice guidelines in the psychosocial management of HPV-related head and neck cancer: Recommendations from the European Head and Neck Cancer Society’s Make Sense. Annals of Oncology, 27, 1848-1854. doi:10.1093/annonc/mdw272
 

Rettig, E., Kiess, A.P., Fakhry, C. (2015).The role of sexual behavior in head and neck cancer: Implications for prevention and therapy. Expert Review Anticancer Therapy, 15(1), 35-49. doi: 10.1586/14737140.2015.957189.
 

Rosenberg, T., Philipsen, B.B., Mehlum, C.S., Dyrvig, A.K., Wehberg, S., Chirilǎ, M., & Godballe, C. (2019). Therapeutic use of the Human Papillomavirus Vaccine on recurrent respiratory papillomatosis: A systematic review and meta-analysis. The Journal of Infectious Diseases, Volume 219, (7), 1016–1025.

Sabeena, S., Kuriakose, S., Damodaran, B., Ravishankar, N., & Arunkumar, G. (2020). Human papillomavirus (HPV) DNA detection in uterine cervix cancer after radiation indicating recurrence: A systematic review and meta-analysis. Journal of Gynecologic Oncology, 31(2), 1048-1054. doi: 10.3802/jgo.2020.31.e20
 

Singh, R.K., Maulik, S., Mitra, S., Mondal, R.K., Basu, P.S., Roychowdhury, S., Panda, C.K. (2006). Human papillomavirus prevalence in postradiotherapy uterine cervical carcinoma patients: Correlation with recurrence of the disease. International Journal of Gynecologic Cancer, 16(3), 1048-1054. doi:10.1111/j.1525-1438.2006.00550.x
 

Smith, E.M., Parker, M.A., Rubenstein, L.M., Haugen, T.H., Hamsikova, E., & Turek, L.P. (2010). Evidence for vertical transmission of HPV from mothers to infants. Infectious Disease in Obstetrics and Gynecology, doi:10.1155/2010/32636
 

LaCour, D.E. (2012). Human Papillomavirus in infants: Transmission, prevalence, and Persistence. Journal of Pediatric Adolescent Gynecology, 25(2), 93–97. doi:10.1016/j.jpag.2011.03.001.
 

Trottier, H., Mayrand, M.H., Coutlée, F., Monnier, P., Louise Laporte, L., . . . Audibertj, F. (2016). Human papillomavirus (HPV) perinatal transmission and risk of HPV persistence among children: Design, methods and preliminary results of the HERITAGE study. Papillomavirus Research, 2, 145-152.
 

You, E.L., Henry, M., & Zeitouni, A.G. (2019). Human papillomavirus–associated oropharyngeal cancer: review of current evidence and management. Current Oncology, 26(2), 119-123. doi:
 

What Are the Risks of HPV During Pregnancy?
 

WHO. Global Advisory Committee on Vaccine Safety. Human papilloma virus vaccines and infertility. /
 

WHO. Global Advisory Committee on Vaccine Safety. Safety update of HPV vaccines.

כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם
כללים לחיים בריאים והמלצות לאבחון מוקדם של סרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:

ליויה כסלו, R.N.M.A, אחות ראשית, האגודה למלחמה בסרטן;

לנה קורץ אלמוג, R.N.M.A, מטפלת ויועצת מיניות, פסיכותרפיסטית, האגודה למלחמה בסרטן;


פרופ' צבי ואקנין, מזכיר החברה לקולפוסקופיה ופתולוגיה של צוואר הרחם והעריה; חבר ועד החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית; מנהל המערך הגינקולוגי והיחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא);


ד"ר בן-ציון יהושע, יו"ר החברה הישראלית לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש וצוואר; מנהל שירות כירורגיה של ראש וצוואר, מחלקת אא"ג כירורגיה של ראש וצוואר, המרכז הרפואי סורוקה;


ד"ר ניר הירשהורן, גזבר החברה הישראלית לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש וצוואר; כירורגיה אונקולוגית של ראש וצוואר, מחלקת אא"ג/כירורגיה של ראש וצוואר, המרכז הרפואי הדסה;


ד"ר אוהד רונן, מזכיר החברה הישראלית לכירורגיה ואונקולוגיה של ראש וצוואר; מנהל יחידת כירורגיה של ראש וצוואר, מחלקת אא"ג כירורגיה של ראש וצוואר, המרכז הרפואי לגליל


על כתיבת המידע.

ינואר 2021
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.