ייעוץ מקצועי: פרופ' מרים בן הרוש
גידול סרטני בבלוטת התריס מופיע לעיתים נדירות בילדים, אך שכיח בעיקר בבנות ובגיל ההתבגרות. בלוטת התריס היא בלוטה קטנה הממוקמת בחלקו הקדמי של הצוואר ומייצרת שני הורמונים עיקריים, תירוקסין (T4) ותריודותירונין (T3), המשפיעים על פעולות שונות בגוף.
בדרך כלל מופיע גוש בצוואר הקדמי האמצעי, נוקשה במישוש. בלוטות לימפה נפוחות מסביב לגוש מופיעות לעיתים קרובות.
בדיקות אולטרה-סאונד CT-I של הצוואר יסייעו בהערכת היקף הגידול הסרטני ומיקומו. רופא/ת אף-אוזן-גרון יבצע ביופסיה מהגוש ומהבלוטות החשודות. הגידול השכיח ביותר של בלוטת התריס נקרא גידול פפילרי. מיפוי עם זריקת יוד יסייע בקביעת היקף המחלה (אם מדובר במחלה מקומית או מפושטת) יחד עם CT ריאות.
הטיפול המקובל הוא ניתוח להסרת חלק מבלוטת התריס שנפגע או כולה, בהתאם לממצאי בדיקות האבחון. מכיוון שתהליך הפרשת ההורמונים מבלוטת התריס נפגע לאחר הניתוח, יינתן טיפול תרופתי חלופי. במקרה של סרטן גרורתי בבלוטת התריס יינתן טיפול קרינתי באמצעות יוד רדיואקטיבי המוזרק לווריד והורס את הגרורות והתאים הסרטניים, אם נותרו, לאחר הניתוח. טיפול זה מתבצע באשפוז בבית החולים ותוך כדי בידוד מוחלט (החומר הרדיואקטיבי מופרש מהגוף דרך השתן). רמת הקרינה הנפלטת בכל יום תיבדק, וכאשר לא תהיה סכנה לסביבה – ניתן להשתחרר הביתה (בדרך כלל זמן השהייה במחלקה הוא כארבעה ימים). הסיכויים להחלמה מלאה מצוינים, גם כאשר מדובר בגידול סרטני שהתפשט לריאות.
חלל הלוע העליון ממוקם בראש, מאחורי הגרון המחבר את האף לפה, ומאפשר לנו לנשום ולבלוע. גידול באזור זה מופיע בעיקר במבוגרים ונדיר מאוד בילדים. הגורמים למחלה זו, בדומה למחלות סרטן נוספות, אינם ידועים. ניטרטים, חומרים כימיים המופיעים במזון מומלח ומעושן, וכן נגיף אפשטיין באר (Epstein-Barr) - מעלים את הסיכון לחלות בה.
לגידול זה תסמינים שונים, שאינם ייחודים לו בלבד, כגון כאבי ראש, דימומים מהאף, פגיעה ושינויים בשמיעה, בלוטות נפוחות בצוואר, כאבים בלסת ותחושת "אף סתום".
רופא/ת אף-אוזן-גרון יבדוק את האזור, לרוב בהרדמה כללית. אם יימצא גוש חשוד - תילקח ממנו ביופסיה (דגימת רקמה) אשר תישלח לבדיקה פתולוגית במעבדה. לעיתים, כאשר קשה לאבחן בביופסיה את הגידול, יבוצעו MRI של הפנים, שיסייעו בהדגמת אזור חלל הלוע העליון ונוכחות בלוטות צוואריות. תוצאות הבדיקה הפתולוגית יאשרו את האבחנה הראשונית של הרופא. ייתכן שיבוצע מיפוי עצמות כדי לוודא שהגידול לא התפשט לאזורים אחרים בגוף, כגון הגולגולת והעצמות. בנוסף, תתבצע בדיקת PET-CT לשלול קיומן של גרורות בריאות או בעצמות.
בשל מיקומו הרגיש של הגידול לא ניתן תמיד להסירו בניתוח. הטיפול המקובל במחלה זו, הנחשב כיעיל ביותר, הוא טיפול בקרינה מקומית לאזור הגידול ולצוואר, במינון גבוה ויומיומי במשך כחודשיים. ברוב המקרים, לפני הקרינה יינתנו גם שניים-שלושה מחזורי כימותרפיה (בהתאם להחלטת הרופא/ה המטפל/ת). גם אם הגידול הסרטני התפשט לאזורים אחרים בגוף - תינתן כימותרפיה. לעיתים, לאחר הטיפול בקרינה, ייתכן שניתן יהיה לבצע ניתוח להסרת בלוטות נגועות, אם ישנן, כמו גם במקרה של חזרת המחלה. סיכויי ההחלמה מצוינים, ומרבית הילדים מחלימים לחלוטין.
חשוב לציין, כי כתוצאה מהטיפול הקרינתי הממושך במחלה זו ייתכנו תופעות לוואי לטווח הארוך, הכוללות קשיי בליעה, ירידה בשמיעה, שינויים בצבע העור, התקשות בעור הצוואר, דלקות אוזניים ופגיעה בשיניים. חשוב להקפיד על מעקב רפואי צמוד של צוות רב-מקצועי (אונקולוג/ית, רופא/ת שיניים, רופא/ת אף אוזן גרון, ואנדוקרינולוג/ית) שיסייעו במניעת תופעות אלו, בטיפול בהן ובהקלת סבלו של הילד.
גידולים בעור נדירים מאוד בילדים. מלנומה (סרטן עור במבוגרים) עלולה להופיע בילדים ובצעירים בגילים 10 עד 20.
מלנומה יכולה להתבטא בגוונים כהים באזור מסוים בעור, בנקודת חן גדולה או בכתמים כהים. שינויים בצבע וגדילה מהירה של נקודת החן - אופייניים למלנומה. ידוע כי מחלה זו מופיעה יותר באזורים בגוף החשופים לשמש, בייחוד כשמדובר בילד בעל עור, עיניים ושעיר בהירים. האבחנה הסופית תתבצע על ידי ביופסיה מהאזור החשוד. מלנומה עשויה להתפשט לכבד ו/או לריאות.
אם המחלה שטחית וממוקמת באזור מסוים בעור, תתבצע כריתה כירורגית רחבה על ידי רופא/ת עור או פלסטיקאי/ת. אם הגידול התפשט למקומות אחרים יהיה צורך בטיפולים מכווננים (ביולוגיים), הכוללים טיפולים אימונותרפיים ו/או כימותרפיה.
ייעוץ מקצועי:
פרופ' מרים בן הרוש, רופאה בכירה, מחלקת המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים והשתלות מח עצם.
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.