טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לאזור השד

מבוא

המידע המובא בהמשך נכתב על ידי צוות רפואי וסיעודי המטפל בנשים המקבלות טיפול בקרינה (רדיותרפיה) לשד. המידע נועד לענות על כמה מהשאלות שנשים במצבך שואלות, ולספק לך ולבני משפחתך מידע העשוי לסייע בהתמודדות עם הטיפולים.

המידע רלוונטי גם לגברים המקבלים קרינה לאזור השד או לדופן בית החזה.

מהו טיפול בקרינה (רדיותרפיה)?

טיפול בקרינה ניתן באמצעות קרינה מייננת בעלת אנרגיה גבוהה, שנועדה לפגוע בתאים ממאירים (סרטניים) העלולים להיות עדיין בשד גם לאחר ניתוח. הקרינה חודרת לרקמת השד ופוגעת בתאים הסרטניים.

הקרינה פוגעת בתאים בזמן התחלקותם. מכיוון שתאים סרטניים מתחלקים במהירות, הקרינה פוגעת בהם. גם התאים הבריאים נפגעים מהקרינה, אך מאחר שהם תאים שלמים ונורמליים הם מתאוששים מיידית לאחר הקרינה ומתחדשים.

כדי להפחית ככל האפשר את הנזק לתאים הבריאים, הטיפול בקרינה מתבצע רק לאחר תכנון מדוקדק, המצמצם חשיפה של רקמה בריאה לקרינה, ומכוון את מלוא מנת הקרינה לאזור שבו עלולים להימצא התאים הסרטניים.

באילו מקרים ניתן טיפול בקרינה לסרטן השד?

טיפול בקרינה יכול להינתן בכמה מצבים:

• קרינה לרוב ניתנת כטיפול משלים לאחר ניתוח, במטרה להפחית את הסיכון להישנות מחלה מקומית באזור שבו התגלתה המחלה. היא ניתנת לאחר כריתה חלקית, ולעיתים גם לאחר הסרה מלאה של השד; במקרים של גידול גדול; אם בלוטות לימפה רבות נגועות; או אם לאחר הניתוח התברר כי השוליים לא היו נקיים מתאים סרטניים. אם ניתנים טיפולי כימותרפיה לאחר הניתוח, טיפולי הקרינה יינתנו לרוב לאחר סיום הטיפול הכימי. בשנים האחרונות התפרסמו מאמרים על כך שחלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם והוא חיובי להורמונים, יכולות לוותר על קרינה לאחר ניתוח ללא פגיעה בתוחלת חייהן. עם זאת, קרינה עדיין מורידה את הסיכון לחזרה מקומית של סרטן בכל המטופלות ובכל הגילים.
• כטיפול לפני ניתוח כדי להפחית את היקף הגידול טרם הניתוח.
• כטיפול פליאטיבי (תומך) - במקרה של מחלה גרורתית, כאשר הסרטן התפשט לאיברים אחרים בגוף, כגון העצמות, ניתן לתת טיפולי קרינה במטרה להקל סימפטומים שונים, כמו כאב.

סוגי טיפול בקרינה

קרינה לכל השד

טיפול בקרינה ניתן לאזור השד, ובמידת הצורך לדופן בית החזה כולו, ולעיתים גם לאזור בלוטות הלימפה כאשר נמצאו בלוטות נגועות בממאירות.

קרינה ממוקדת

קיימת אפשרות לתת טיפול בקרינה רק לחלק של השד שבו התגלה הגוש הסרטני, במקרים מסוימים של סרטן שד מוקדם (Partial breast irradiation). אפשרות זו אינה מומלצת לנשים מתחת לגיל 40, במקרים שנמצאו בלוטות לימפה נגועות בניתוח או בנשאות מוטציות בגן BRCA. 

קרינה תוך-ניתוחית

סוג זה של טיפול קרינתי מתאים רק למי שאובחנה עם סרטן שד בשלב מוקדם ומועמדת לניתוח משמר שד. הקרינה התוך-ניתוחית מתבצעת בזמן הרדמה כללית, וניתנת בחדר הניתוח בעזרת מכשיר קרינה ייעודי.

טיפול זה אינו חלק מהפרוטוקול הסטנדרטי, שכן מחקרים עד כה מצאו כי שיעור ההישנות המקומית גבוה יותר בקרב נשים שקיבלו קרינה תוך ניתוחית בהשוואה לטיפול קרינתי סטנדרטי, אך אין הבדל בסיכויי ההישרדות. 

תכנון הטיפול

טרם תחילת הטיפול בקרינה תיפגשי לשיחה עם הרופא/ה, תקבלי הסבר ותתבקשי לחתום על טופס הסכמה מדעת לגבי הטיפול שאת עומדת לקבל.

לפני תחילת הטיפול יש צורך לתכנן את הטיפול ולסמן את האזור שאליו תכוון הקרינה. תהליך התכנון מתחיל בהדמיה (סימולציה), הנעשית באמצעות מכשיר מיוחד שנקרא סימולטור המבצע צילום CT ומאפשר תכנון ודיוק בכיוון ובמינון הקרינה. תוכנית הטיפול מותאמת לכל מטופלת באופן אישי ומתחשבת במבנה גופה. לעיתים התכנון מצריך בדיקות נוספות, כמו CT עם הנחיית נשימה.

ההדמיה נעשית במכון הקרינה. בתום ההדמיה יסומן האזור שאליו מכוון הטיפול בנקודות המאפשרות לרנטגנאי הריפוי לכוון את שדות הקרינה של המכונה בזמן הטיפול.

אמצעי הסימון משתנים ממכון למכון. ברבים מהמכונים מסמנים את האזור באמצעות קעקוע של נקודות קטנטנות, כמעט בלתי נראות או בלתי נראות כלל. חלק מהמכונים מסמנים באמצעות עט סימון, דיו מיוחד שאינו נמחק או דיו נסתר שאינו נראה לעין. לעיתים גם נעשה שימוש במדבקות. אם הסימון נעשה באמצעות עט סימון או טוש, אין להסיר את הסימון עד לסיום הטיפול. אם נמחק חשוב לעדכן את הרנטגנאים.

בחלק ממכוני הקרינה קיימים מכשירים המסנכרנים את נשימתך עם מכשירי הקרינה לצורך הגנה על הלב. במקרה כזה תקבלי הנחיה מיוחדת על עומק ועל קצב הנשימה מרנטגנאי הריפוי ו/או מצוות האחיו‏‏ּּּת (הצוות הסיעודי).

במהלך הסימון תתבקשי לשכב כשידייך מורמות מעבר לראשך ללא תנועה במשך כ-10 עד 20 דקות. אם קיים קושי לשכב בצורה זו, יש לדווח מראש לצוות.

הטיפול בקרינה יתחיל רק לאחר שאנשי הצוות ישלימו את החישובים ואת תוכנית הטיפול. לעיתים יש צורך לשנות מעט את תכנון הטיפול לאחר שהתחיל, ולכן ייתכן שתתבקשי לבקר שוב בחדר הסימולציה. שינויים אלה הם מקובלים ואינם מעידים על שיבוש בטיפול.

הזמן המקובל להתחלת הטיפול לאחר הסימולציה הוא בין שבוע לשלושה שבועות. בזמן זה יעבוד הצוות הרפואי וצוות הפיזיקאים על תכנון הקרינה, חישוב המנה ובקרת איכות.

ביום הסימון כדאי להגיע בבגדים נוחים. רצוי ללבוש חולצה וחצאית או חולצה ומכנסיים (לא שמלה).

מכשיר הקרינה

הטיפול הקרינתי ניתן במכשיר הנקרא "מאיץ קווי" המפיק קרינה באנרגיה גבוהה. מכשיר זה יוצר אלומת קרינה בעלת גבולות חדים, כושר חדירות רב לעומק הרקמות וקצב קרינה מהיר המאפשר משך טיפול קצר. בצורה זו כמות הקרינה הנספגת בעור קטנה, ולכן מדובר בסיכון מינימלי לנזק ולתגובה בעור.

מכשירי הקרינה ממוקמים בדרך כלל בקומת הקרקע של בית החולים, בחדרים מיוחדים בעלי קירות עבים מאוד, כדי למנוע מעבר הקרינה.

לוח הזמנים של טיפולי קרינה

הטיפול ניתן במכוני הקרינה במכונים האונקולוגיים שבהם יש מכשירי קרינה.

פרוטוקול הטיפול המתאים עבורך ייקבע על ידי רופא/ת הקרינה.

לרוב הטיפול ניתן מדי יום, בימים א-ה, בהתאם למינון שנקבע. משך מתן הקרינה עצמה קצר מאוד, אך לרנטגנאי הריפוי נדרש זמן כדי למקם במדויק את מכשיר הקרינה באזור המתאים. השהייה בחדר הטיפול נמשכת כ-15-5 דקות. הקרינה עצמה נמשכת 5-2 דקות, בהתאם לטיפול ולמכשיר.

סדרת טיפולים מונה על פי רוב 20-5 פגישות, בימים רצופים. קיימים פרוטוקולים נוספים של מתן הטיפול, המתעדכנים מעת לעת. במידת האפשר ניתן לתאם את שעת הטיפול בהתאם לנוחותך, ובהתחשב בסדר היום שלך ובצרכייך. מומלץ שתגיעי לטיפולים הראשונים בלוויית אדם קרוב, עד שתכירי את הטיפול ואת השפעתו עלייך.

חשוב לשמור על רצף הטיפול. אם מסיבה כלשהי אין ביכולתך להגיע לטיפול שנקבע, אנא עדכני את מכון הקרינה על היעדרותך הצפויה. רצוי מאוד לא לדחות ולא להחסיר ימי קרינה.

מטופלות זכאיות להחזר הוצאות נסיעה מקופת החולים בתקופת טיפולי הקרינה. כמו כן, רוב המרכזים הרפואיים מספקים תו חנייה בחינם לתקופת הטיפולים. להסדר עניינים אלה ולמילוי טפסים, יש לפנות למזכירות מכון הקרינה.

מטופלות המקבלות טיפול בקרינה במרכזים הרפואיים באזור המרכז וזקוקות לשירותי לינה, יכולות להיעזר במלונית של האגודה למלחמה בסרטן - המעון ע"ש צ'ארלס קלור בגבעתיים. למידע נוסף ניתן לפנות לצוות המלונית בטל': 03-5721623/4 או בדוא"ל: maon-clore@cancer.org.il

מטופלות באזור הצפון, הדרום וירושלים יכולות לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן או לעובדות הסוציאליות במרכזים שבהם הן מטופלות, לקבלת מידע באשר לאפשרויות הלינה בסמוך ליחידות הטיפול בקרינה. 'טלמידע': 1-800-599-995

מהלך הטיפול

בחדר הקרינה יש מיטת טיפול ומכשיר קרינה - מאיץ קווי. לצורך קבלת הטיפול תתבקשי לשכב על מיטת הטיפול בתנוחה זהה לזו שבה שכבת במהלך הסימולציה. מכשיר הקרינה יכוון לאזור המוקרן. כיוון המכשיר נמשך לעיתים זמן רב יותר מאשר הטיפול עצמו, אולם זהו שלב חשוב ביותר. לאחר שאנשי הצוות יסיימו למקם את שדה הקרינה, הם יצאו מהחדר ויפעילו את המאיץ. במשך הזמן הקצר של הטיפול (כמה דקות) ישגיח עלייך הצוות באמצעות טלוויזיה במעגל סגור. בזמן הקרינה לא תחושי דבר, וחשוב שלא תזוזי.

טיפול בקרינה אינו גורם לפליטת קרינה רדיואקטיבית מגופך. אין בעיה לשהות בחברת אנשים, כולל ילדים ונשים בהיריון, במהלך הטיפולים ולאחר סיומם.

בתקופת הטיפולים בקרינה תיבדקי על ידי צוות רפואי או סיעודי. הצוות יעדכן אותך לגבי תדירות הבדיקות והביקורים המתוכננים.

הרגשתך במהלך הטיפול

הטיפול בקרינה אינו גורם כאב, ודומה לצילום רנטגן שגרתי. עם זאת, ייתכנו תופעות לוואי שונות, כמו עייפות או שינויים על פני העור באזור המטופל. התופעות חולפות כעשרה ימים מתום הטיפול או שבועות מעטים לאחר סיומו. תחושותייך האישיות הן המדד הטוב ביותר למידת החומרה של תופעות הלוואי.

נשים רבות מסוגלות להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל במשך תקופת הטיפול בקרינה, ואילו אחרות זקוקות למנוחה רבה יותר בשל העייפות הנגרמת מהטיפול בקרינה. מנוחה קלה בצהריים יכולה לעזור ולהעניק לך כוחות להמשך היום. פעילות גופנית מתונה וסדירה תקל גם היא את העייפות.

אין כל מניעה לקיים פעילות מינית סדירה ורגילה במהלך הטיפול בקרינה, אף שייתכן שהחשק המיני ירד בשל העייפות. אם את עדיין בגיל הפריון, השתמשי באמצעי מניעה.

זכרי, חשוב שלא תהרי במהלך הטיפול בקרינה, בשל החשש לנזק לעובר. בתחילת הטיפול עלייך לפנות לרופאה להתייעצות ולבחירת אמצעי המניעה המתאימים לך.

תופעות לוואי

טיפול בקרינה עלול להיות מלווה בתופעות לוואי כלליות ומקומיות, שרובן חולפות בתום הטיפול או באופן הדרגתי זמן מה לאחריו. הצוות המטפל יסביר לך על תופעות הלוואי הצפויות, בהתאם לטיפול שתקבלי, ועל דרכי ההתמודדות עימן.

תשישות ועייפות

תופעות הלוואי השכיחות ביותר הן תשישות ועייפות. תחושת העייפות עשויה להימשך כמה שבועות גם לאחר הטיפול. עם זאת, בהדרגה תתחילי לחוש שבכוחך לחזור לתפקוד יומיומי רגיל. חשוב שתמשיכי לנוח ולשמור על תזונה מאוזנת.

קראו עוד על התמודדות עם תשישות ועייפות בעקבות טיפולים במחלת הסרטן.

כאב גרון/כאב בזמן בליעה

תופעה נדירה זו מופיעה לעיתים כאשר הטיפול ניתן לבלוטות הלימפה העל-בריחיות. במקרים אלה יש להימנע ממזון חם מאוד או קר מאוד וליטול משככי כאבים לפני הארוחה. כאב בגרון הוא תופעה זמנית החולפת בתום הטיפול.

חשוב שתזונתך בתקופת הטיפולים תהיה מאוזנת, וכדאי לשמור על משקל קבוע. אם את זקוקה לסיוע בתכנון ארוחותייך, תוכלי לפנות לתזונאית.

קראו עוד על המלצות תזונה למתמודדות עם מחלת הסרטן. 

נשירת שיער

לא תתרחש נשירת שיער מהראש כתוצאה מטיפול בקרינה לשד. שיער בית השחי נושר כשהקרינה מכוונת לאזור בית השחי.

שינויים בעור

בעקבות הטיפול יכולים להופיע שינויים בעור באזור הקרינה. חומרת התגובה של העור לטיפול היא אישית. התגובה אינה מיידית, ויכולה להופיע גם לאחר סיום הטיפול. בדרך כלל ניתן לראות אודם קל ולעיתים שינויים בצבע העור או הפטמה. כמו כן, ייתכנו גרד, יובש ופצעונים, ולעיתים אפילו קילופי עור קלים.

כאשר ניתנת קרינה לאזור בלוטות הלימפה בצוואר ו/או לבית השחי, עלולה להופיע תגובה עורית גם באזורים אלו.

התגובה העורית עשויה להופיע, להימשך או להחמיר לאחר סיום הטיפול. הצוות הסיעודי ינחה אותך לגבי המשך הטיפול בעור בהתאם למצבך. אם קיימת החמרה בתגובה העורית לאחר סיום הטיפול, מומלץ להיוועץ בצוות הסיעודי של מכון הקרינה שבו טופלת. כעשרה ימים לאחר הסיום - רוב הסיכויים שיישאר אודם קל בלבד.

הטיפול בעור

מומלץ לעקוב אחר ההמלצות הבאות שיוכלו לסייע לך במניעה או בהפחתת התגובות על פני העור כתוצאה מהטיפול בקרינה:

• אין צורך בהכנה מיוחדת של האזור המטופל לפני הקרינה.
• אין להסיר את הסימנים שעל העור במהלך תקופת הטיפולים. הסימנים נחוצים להבטחת מיקומו המדויק של אזור הטיפול. אם הבחנת שחלק מהסימנים נמחקו, יש ליידע את רנטגנאי הריפוי כדי שיוכלו לחדש אותם. קעקועים אינם נמחקים. אין להסיר מדבקות מהעור גם לאחר סיום הקרינה. הן יתקלפו מעצמן.
• יש להתרחץ מדי יום, לסבן את האזור המטופל, לרחוץ אותו במים פושרים ולספוג את המים במגבת רכה. חשוב לשמור על אזור הטיפול יבש, ולהימנע משפשוף העור.
• אין להשתמש באזור הטיפול בקרמים המכילים אלכוהול. שימוש בהם עלול לגרום לתגובה מקומית.
• אם בית השחי אינו נמצא באזור הקרינה, ובתיאום עם הצוות המטפל, ניתן להשתמש בדיאודורנט ללא אלומיניום וללא אלכוהול.
• בצד המטופל, אין להסיר שיער מבית השחי במהלך הקרינה.
• אין לחמם את האזור המוקרן או לקררו באופן ישיר (אין להשתמש בקוביות קרח, שקית עם קרח, קרחום, שקית ירקות קפואים מהמקפיא או בקבוק חם). ניתן לקרר את השד על ידי מטלית שהורטבה במים קרים מהברז.
• לבשי בגדים רפויים ונוחים. אם את בוחרת ללבוש חזייה, עדיף שהיא תהיה עשויה מבד רך כגון כותנה, ורצוי להימנע משימוש בחזייה בעלת ברזלים או תפרים בולטים כדי למנוע אי נוחות. אפשרות נוספת היא ללבוש גופיית כותנה, למניעת חיכוך של העור בקפל השד, ומעליה חזייה רפויה - נשים רבות מוצאות שזו האפשרות הנוחה ביותר.
• אין לחשוף את האזור המוקרן לשמש (שד/צוואר תחתון). גם לאחר סיום הטיפול כדאי להמשיך ולהימנע מקרינת שמש ישירה במשך שנה. אם את נחשפת לשמש, דאגי לכיסוי האזור הרגיש או לשימוש בתכשיר מסנן קרינה.
• אם את מתכננת חופשה בסמוך לתום הטיפול, היוועצי בצוות המטפל.
• אסור להדביק פלסטרים או כל חבישה אחרת באזור הטיפול, אלא אם כן קיבלת לכך הוראה מהצוות הרפואי או הסיעודי.
• אם שחייה היא חלק מפעילותך היומיומית, עלייך להיוועץ בצוות הרפואי באשר להמשך פעילות זו בתקופת הטיפול, שכן מי הים או הבריכה עלולים להיות מקור לזיהום בעור השד.
• עדיף להימנע משהייה בסאונה, בג'קוזי ובמקווה במהלך תקופת הקרינה ובשבועות שלאחריה, עד להחלמה מלאה של העור.
• לכל מכון קרינה יש פרוטוקול שונה לטיפול בעור. יש הממליצים להרגיע את הגירוד באבקת קורנפלור, כשלוש-ארבע פעמים ביום. יש הממליצים להשתמש בקרם סטרואידים מתחילת הטיפול ויש הממליצים על תכשירים על בסיס מים. קיימים כמה סוגי תכשירים אפשריים, והצוות המטפל ינחה אותך לגבי התכשיר המתאים לך, כדי שיסייע במניעת התייבשות העור או קילופו. יש להקפיד לא להשתמש בקרם במשך שעתיים עד שלוש לפני הטיפול. חשוב להתחיל את השימוש עם קבלת ההנחיה לכך, ולא להמתין להופעת תגובה עורית. אם את מקבלת קרינה לאזור בלוטות הצוואר/בית השחי, יש למרוח קרם גם באזורים אלו. אין למרוח כל משחה/תכשיר ללא אישור מצוות מכון הקרינה.
• דווחי לצוות הרפואי או הסיעודי מיד עם הופעת הסימנים הבאים: חום, כאב, פריחה, סדקים בעור, הפרשת נוזל מהעור וכל תחושה שונה או יוצאת דופן.

עצות נוספות לתקופת הטיפולים

• בעת שהותך בבית החולים לצורך הניתוח, קיבלת הנחיות לתרגול הזרועות (פיזיותרפיה). חשוב להמשיך בתרגילים אלה גם בתקופת הטיפול בקרינה.
• אין סיבה שתשני את אורח חייך באופן קיצוני בשל הטיפול, אך עלייך להיות קשובה לתחושותייך. שמרי על תזונה בריאה ומאוזנת, הקפידי על שתייה מרובה, נוחי לפי הצורך והיעזרי בבני משפחה ובחברים.
• אם יש לך שד תותב (פרוטזה), ייתכן שתרגישי נוח יותר לוותר עליו בזמן הטיפול, ולהשתמש במקומו בתותב זמני. הצוות המטפל ישמח לעמוד לרשותך בעניין זה.
• מומלץ לא ליטול תוספי מזון, ובייחוד אנטי-אוקסידנטים, במהלך תקופת הקרינה.

תופעות לוואי מאוחרות

הטיפול בקרינה יכול לגרום גם לתופעות לוואי שיופיע מאוחר יותר:

• תיתכן ירידה קלה בנפח של השד בעקבות טיפולי הקרינה.
• הטיפול בקרינה עלול לפגוע במראה שד משוחזר ו/או להשפיע על האפשרויות לשחזור השד, אם ייעשה מאוחר יותר.
• ייתכן שלא יהיה ניתן להיניק מהשד לאחר קבלת קרינה.
• קרינה לבלוטות הלימפה בבית השחי עלולה לגרום לבצקת לימפטית בזרוע או בחזה.
  

  מידע מפורט על בצקת לימפטית ראי כאן.

• במקרים נדירים, טיפול בקרינה עלול להחליש את הצלעות ולהעלות את הסיכון לשבר.
• בעבר, הלב והריאה היו חשופים יותר לשדה הקרינה, מה שעלול היה  להוביל לנזק ארוך טווח לאיברים אלה. המכשור מודרני לטיפול בקרינה ממקד את שדה הקרינה טוב יותר מהמכשור מהדור הקודם, כך שבעיות אלו נדירות כיום.
• סיבוך נדיר מאוד של טיפול בקרינה לשד הוא התפתחות של סרטן נוסף הנקרא אנגיוסרקומה.

שאלות לקראת הטיפול בקרינה

לנוחותך מפורטת רשימת שאלות שתוכלי להפנות לרופאה המטפלת, לאחות מתאמת שד, או לאחות קרינה:

• איזו הכנה נדרשת לטיפול זה?
• מהי סימולציה?
• כמה זמן יימשך הטיפול כולו?
• האם מתאימה לי קרינה תוך-ניתוחית?
• כמה טיפולים בקרינה מתוכננים עבורי?
• כמה זמן נמשך כל טיפול קרינתי?
• מהם הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים כתוצאה מהטיפול?
• מהן השלכות הקרינה על שיחזור שד בשלב מאוחר?
• כיצד אוכל לשמור על העור באזור המטופל?
• האם אוכל להמשיך ולנהל אורח חיים רגיל בתקופת הטיפולים בקרינה?
• האם צריך להישמר במיוחד מחשיפה לשמש?
• האם הקרינה מסוכנת לבני משפחתי ולסביבה?
• אם אני מתקשה להגיע מדי יום לקבלת הטיפול, מה ניתן לעשות?
• האם ישנם הסדרי לינה בתקופת הטיפול הקרינתי? 

מעקב

לאחר סיום הטיפול יתקיים מעקב רפואי. המעקב מתקיים אצל הרופאה האונקולוגית והרופאה הכירורגית. יש לקבוע תורים להמשך המעקב.

שאלות שמומלץ לשאול את הצוות הרפואי בתום הטיפול:

• מתי עליי להגיע לרופאה האונקולוגית להמשך מעקב?
• מהי תדירות המעקב?
• מה עליי להביא עמי לפגישה הבאה?

ודאי שיש בידייך את פרטי ההתקשרות של יחידת הקרינה ואת מספרי הטלפון של הצוות הרפואי והסיעודי.

אם יש לך שאלות נוספות תוכלי לפנות אל הצוות המטפל או למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 03-5721608 או בדוא"ל:  info@cancer.org.il