הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

מה לספר לילדיך על הסרטן שלך?
פעילות גופנית לחולים ומחלימים
זכויות חולי סרטן

תודתנו נתונה ל:
פרופ' צבי פיירמן, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי הלל יפה, חדרה, חבר  ועדת העדכון לנושא מערכת העיכול של האגודה למלחמה בסרטן,

על הארותיו  והערותיו.


מידע זה מבוסס על גרסת 2008 של החוברת Understanding Cancer of the Bie Duct של  והותאם לקוראים ישראלים ב-2008.

אוגוסט 2008


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן צינור המרה. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד. 


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif צינור המרה

Big-Bullet-SQR.gif מה גורם לסרטן של צינור המרה?

Big-Bullet-SQR.gif מהם התסמינים?

Big-Bullet-SQR.gif כיצד מתבצעת האבחנה?

Big-Bullet-SQR.gif קביעת השלב והדרגה

Big-Bullet-SQR.gif טיפול

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח

Big-Bullet-SQR.gif החדרת סטנט (תומכן)

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים נוספים

Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

 

 


 

 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


צינור המרה

צינור המרה הוא הצינור המחבר את הכבד ואת כיס המרה אל המעי הדק. נוזל המרה, המיוצר בכבד, נאגר בכיס המרה. תפקידו העיקרי של נוזל המרה הוא לפרק שומנים במעי הדק. צינורות המרה וכיס המרה מרכיבים יחד את "דרכי המרה". אצל אנשים שעברו ניתוח לכריתת כיס המרה, זורמת המרה ישירות למעי הדק.צינור המרה וכיס המרה נקראים "המערכת הביליארית".

צינור המרה

מחלת הסרטן מסווגת על פי התאים בהם החלה להתפתח. סרטן המערכת הביליארית כמעט תמיד מתחיל ברקמות בלוטיות. ונקרא אדנוקרצינומה, כלומר סרטן של רקמה בלוטית. "כולנגיוקרצינומה" הוא מונח נוסף לתיאור סרטן של צינור המרה. גידול שמקורו בצינור המרה שמחוץ לכבד, נקרא "חוץ כבדי" (אקסטרה-הפאטי). מידע זה מתמקד בסוג זה של סרטן.

 

סרטן המתפתח בצינור המרה שבתוך הכבד, נקרא "תוך-כבדי" (אינטרה-הפאטי). הטיפול בסרטן תוך-כבדי של צינור המרה דומה לטיפול בסרטן ראשוני בכבד.

 

בחוברת 'לדעת יותר על סרטן ראשוני בכבד'  של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע רב בנושא זה.

 

חזרה למעלה >>


מה גורם לסרטן של צינור המרה?

בדומה לסוגי סרטן אחרים, הגורמים לסרטן של צינור המרה אינם ידועים במלואם. עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון המעלים את הסיכון לחלות בו:

 

מחלה זיהומית של המעי - אנשים בעלי מחלה כרונית זיהומית של המעי, הנקראת דלקת כיבית של המעי הגס, או מחלת מעי ע"ש קרוהן נמצאים בסיכון גבוה לפתח סרטן בצינור המרה.

צינור מרה לא תקין - אנשים בעלי פגמים מולדים בצינור המרה, כגון ציסטות, בעלי סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן צינור המרה.

זיהומים - באפריקה ובאסיה, זיהום על ידי טפיל בשם עלקת הכבד נחשב לגורם מרכזי למספר רב של מקרי סרטן צינור המרה. . סרטן של צינור המרה, בדומה לסוגי סרטן אחרים, אינו מדבק ואינו ניתן להעברה לאנשים אחרים.

חזרה למעלה >>


מהם התסמינים?

במידה וסרטן מתפתח בצינור המרה הגידול עלול לחסום את זרימת נוזל המרה מהכבד אל המעי הדק. במקרים בהם נוצרת חסימה זורמת המרה חזרה למחזור הדם, מגיעה לרקמות הגוף וגורמת להצהבה של העור ולובן העין, מצב זה נקרא צהבת. הצהבת גורמת לשתן להפוך לצהוב כהה, הצואה מקבלת גוון חיוור ועלול להופיע גירוד בעור. תסמינים אפשריים נוספים כוללים תחושת אי נוחות בבטן, אובדן תיאבון, חום גבוה וירידה במשקל.

 

תסמינים אלה עשויים להיות תוצאה של מצבים אחרים, שאינם סרטן של צינור המרה, עם זאת, בכל מקרה של צהבת, או תסמין שמחמיר או אינו חולף לאחר מספר שבועות, יש לפנות לרופא.

חזרה למעלה >>


כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך, שיבדוק אותך ויפנה אותך, על פי הצורך, לרופא מומחה לשם בדיקות נוספות. הרופא המומחה יתעד את ההיסטוריה הרפואית שלך, בטרם יבצע בדיקה גופנית ובדיקות לתפקודי כבד.

 

להלן הבדיקות הנפוצות במסגרת אבחון של סרטן בצינור המרה:

 

סריקת אולטרסאונד של הבטן

סריקת אולטרסאונד עושה שימוש בגלי קול על מנת לבחון את צינור המרה והאיברים הסמוכים לו. לרוב תתבקש להימנע משתייה (מלבד מים) ומאכילה כשש שעות לפני הבדיקה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב על גבך בתנוחה נוחה למשך מספר דקות, ג'ל יימרח על בטנך ומכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, יועבר על פני האזור. גלי הקול הופכים באמצעות מחשב לתמונה אותה יוכל הרופא לבחון. בדיקה זו אינה כרוכה בכאב ואורכת כ-15 עד 20 דקות.

 

סריקת CT
סרטן - סריקת סי טיזהו סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת-מימדית של פנים הגוף. באותו יום תתבקש להימנע מאכילה ושתייה במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה.

 

יתכן שתקבל משקה, או זריקה, של חומר בעל צבע שיסייע לראות אזורים מסוימים בצילום באופן ברור יותר. חומר זה עשוי לגרום לך לחוש גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות.

 

אם אתה אלרגי ליוד, או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לטכנאי הרנטגן מראש. הבדיקה עצמה אינה כרוכה בכאב, אולם עלייך לשכב ללא תזוזה בין 10 ל-30 דקות. אם שתית מעט בטרם הבדיקה, ייתכן שתתבקש לשתות כמות רבה של נוזלים לאחריה.

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

סרטן סריקת MRI

הדמיית התהודה המגנטית דומה לסריקת CT , אך עושה שימוש בשדה מגנטי, במקום בקרני רנטגן, על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. לעיתים, במטרה לשפר את ההדמיה ניתנת לחלק מהנבדקים זריקת צבע לתוך וריד בזרוע. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ- 30 דקות. אם אתה חושש מחללים סגורים אתה עלול לחוש שלא בנוח בתוך המכשיר, על כן כדאי ליידע את טכנאי הבדיקה על חששך זה לפני תחילת הבדיקה. תהליך סריקת ה- MRI מרעיש ביותר, אולם תקבל אטמי אוזניים או אוזניות, שייקלו עליך להתמודד עם הרעש. לרוב תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה.

 

הגליל הוא מגנט חזק ביותר, לכן, לפני הכניסה לחדר, תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך. אנשים שבגופם מושתל קוצב לב, מוניטור לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים לא יכולים לעבור סריקת MRI בגלל השדות המגנטיים.

ERCP (הדמיה אנדוסקופית של דרכי המרה והלבלב)

ההדמיה האנדוסקופית מאפשרת לצלם תמונות רנטגן של צינור המרה והלבלב. ההליך משמש גם לפתיחת חסימות בצינור המרה. לפני הבדיקה תתבקש לצום במשך כ-6 שעות, במטרה לרוקן את הקיבה והתריסריון.

 

לפני ביצוע הבדיקה תקבל תרופת הרגעה (בטבלייה או בזריקה) וספריי להרדמה מקומית (על מנת להרדים את אזור הגרון). לאחר מכן, יחדיר הרופא אנדוסקופ (צינורית פלסטיק גמישה) דרך הפה לתוך הקיבה והתריסריון. כך ניתן יהיה לאתר את הפתח דרכו מתנקזים צינור המרה וצינור הלבלב לתוך התריסריון. אל אזור זה יזריק הרופא חומר צבע, הנראה היטב בצילום. הליך זה מאפשר לזהות ממצאים חריגים או חסימות.

במקרה של חסימה בצינור המרה, ניתן יהיה לבצע הליך של החדרת סטנט (צינורית קטנה, תומכן). אם אתה חש אי נוחות מסוימת במהלך הבדיקה, הודע על כך לרופא. על מנת למנוע זיהום תקבל מנת אנטיביוטיקה לפני הבדיקה. רוב הנבדקים מתבקשים להישאר ללילה אחד בבית החולים לאחר הבדיקה על מנת לוודא כי לא נוצר זיהום באזור.

 

PTC (בדיקת דרכי המרה דרך העור)

זהו הליך נוסף שמאפשר ליצור תמונות רנטגן של צינור המרה. גם לפני הליך זה תתבקש לצום במשך כ-6 שעות לפני ביצוע הבדיקה ותקבל תרופת הרגעה וזריקת הרדמה מקומית בצד הימני של הבטן. אז תוחדר מחט לתוך הכבד, דרך העור וחומר צבע יוזרק אל תוך צינור המרה. החדרת המחט עלולה לגרום לך לתחושה לא נוחה. לאחר מכן, יתבצע צילום רנטגן כדי לזהות ממצאים חריגים או חסימות. לפני ביצוע הבדיקה תקבל אנטיביוטיקה ולאחריה תתבקש להישאר בבית החולים למשך הלילה על מנת לוודא שלא התפתח זיהום באזור.

 

אנגיוגרפיה

היות וצינור המרה קרוב מאוד לכלי הדם המרכזיים של הכבד, נעשה לעיתים שימוש בבדיקת אנגיוגרפיה בכדי לאתר כלי דם נגועים. במסגרת בדיקה זו מוחדרת צינורית דקה לתוך עורק במפשעה. דרך צינורית זו מוזרק חומר צבע, הזורם בעורקי הגוף ונראה היטב בצילום הרנטגן. הבדיקה מתבצעת במחלקת הרנטגן. לעיתים ניתן להיעזר בבדיקת MRI לקבלת תמונה של כלי הדם בכבד (במקרה זה אין צורך באנגיוגרפיה).

 

ביופסיה

הבדיקות שתוארו לעיל עלולות לגרום לרופא שלך לחשוד כי אתה סובל מסרטן בצינור המרה. על מנת לאשר את אבחנתו יבצע הרופא ביופסיה. ביופסיה היא בדיקה במהלכה מסירים דגימה של רקמות, או של תאים, מהאזור הנגוע של צינור המרה, לשם בדיקתם במיקרוסקופ.

 

את הביופסיה ניתן לבצע במהלך ERCP או PTC . לאחר זריקת הרדמה מקומית מוחדרת מחט דקה לתוך הגידול (דרך העור) ומוסרת דגימה מהאזור החשוד כנגוע. לעיתים נעשה שימוש ב- CT או באולטרסאונד בכדי לוודא שהביופסיה נלקחת מהמקום הנכון.

 

בדיקת EUS (אולטרא סאונד אנדוסקופי)

בדיקה זו דומה ל- ERCP אולם בבדיקה זו נעשה שימוש במתמר אולטרא סאונד (מכשיר דמוי מיקרופון קטן המעביר גלי קול) המועבר דרך האנדוסקופ במטרה לצלם תמונות אולטרא סאונד של הלבלב והאיברים הסמוכים לו.

 

לפרוטומיה

במקרים בהם כל הבדיקות שפורטו לא מובילות את הרופא למסקנה חד משמעית באשר לקיומו של גידול בצינור המרה, הוא עשוי לבצע הליך בשם לפרוטומיה בהרדמה כללית. במסגרת הלפרוטומיה נעשה חתך בבטן, המאפשר לרופא המנתח לבחון את צינור המרה ואת הרקמה הסובבת אותו. לעיתים מתבצע הליך זה בעזרת מצלמה זעירה בשם לפרוסקופ, הליך הנקרא "חור מנעול". במקרים בהם לא התפשט הגידול הסרטני אל הרקמות הסובבות יוכל הרופא להסיר את הגידול או לפתוח את החסימה.

חזרה למעלה >>


קביעת השלב והדרגה

שלב הסרטן

שלב הסרטן הוא מונח המשמש לתיאור גודל הסרטן ומידת התפשטותו מעבר למיקומו המקורי. זיהוי סוג הסרטן והשלב בו הוא נמצא מסייעים לרופאים לקבוע מהו הטיפול המתאים לכל מטופל.

על מנת לקבוע את שלב המחלה יבחן הרופא את בלוטות הלימפה שבאזור צינור המרה. זאת היות והסרטן עלול להתפשט בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. מערכת הלימפה היא חלק ממערכת ההגנה של הגוף כנגד זיהומים ומחלות. המערכת מורכבת מרשת של בלוטות, המחוברות ביניהן בצינוריות קטנות ומכילות את נוזל הלימפה.

 

שלבי סרטן צינור המרה:

שלב 1A: הסרטן אינו חורג מגבולות צינור המרה.

שלב 1B: הסרטן חדר את הדופן של צינור המרה, אולם לא התפשט לבלוטות לימפה או למבנים סמוכים אחרים.

שלב 2A: הסרטן התפשט לתוך הכבד, הלבלב, כיס המרה, או לכלי דם סמוכים, אך לא הגיע אל בלוטות הלימפה.

שלב 2B: הסרטן התפשט לבלוטות לימפה סמוכות.

שלב 3: הסרטן פגע בכלי דם מרכזיים המובילים דם אל הכבד וממנו, או התפשט למעי הדק, למעי הגס, לקיבה או לדפנות הבטן.

שלב 4: הסרטן התפשט לחלקים מרוחקים בגוף, כגון הריאות.

אם מחלת הסרטן שבה ומופיעה לאחר טיפול ראשוני מצב זה נקרא "הישנות המחלה".

 

דרגת הסרטן

דרגת הסרטן מתייחסת למראה תאי הסרטן בבדיקה מיקרוסקופית. דרגת הסרטן נותנת מושג לגבי המהירות בה מתפתח הסרטן. דרגה נמוכה מצביעה על תאים סרטניים, הדומים לתאים בריאים, הם גדלים לאט וקיימת סבירות נמוכה שיתפשטו. תאי סרטן בדרגה גבוהה נראים חריגים מאוד, הם גדלים במהירות וקיימת סבירות גבוהה שיתפשטו.

חזרה למעלה >>


טיפול

סוג הטיפול שתקבל תלוי במספר גורמים כגון מצב בריאותך הכללי, מיקום הגידול הסרטני, גודלו ומידת התפשטותו אל מחוץ לדרכי המרה.

 

הסכמה מדעת

בטרם שתקבל טיפול כלשהו, הרופא ייתן לך מידע מלא על אופן הטיפול ויסביר לך את מטרותיו. סביר להניח כי תתבקש לחתום על טופס בו הנך מעניק את הסכמתך לצוות הרפואי לתת לך את הטיפול. אף טיפול רפואי לא יינתן לך מבלי שנתת לכך את הסכמתך.

 

יתרונות וחסרונות הטיפול

טיפול ניתן בשל סיבות שונות והיתרונות האפשריים משתנים מחולה לחולה ותלויים במצבו הייחודי. אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה, ההחלטה אם לקבלו אינה קשה כלל. לעומת זאת, אם ריפוי מלא אינו אפשרי, והטיפול המוצע לך נועד לשלוט על התסמינים ועל המחלה לפרק זמן מסויים, ההחלטה אם לקבלו מורכבת יותר. אם הנך מרגיש כי אינך יכול לקבל החלטה לגבי הטיפול באותו הרגע בו הוא מוסבר לך לראשונה, תוכל תמיד לבקש פרק זמן נוסף בכדי להחליט.

 

אתה יכול לבחור שלא לקבל את הטיפול והצוות הרפואי יסביר לך מה יקרה במצב כזה. אינך חייב לתת סיבה לרצונך שלא לעבור את הטיפול, אולם כדאי לך להסתייע בצוות הרפואי ולשתף אותם בחששותייך בכדי שיוכלו להעניק לך את התמיכה הטובה ביותר.

חזרה למעלה >>


ניתוח

ניתוח מבוצע על מנת להסיר את הגידול הסרטני במידה והוא לא התפשט מעבר לצינור המרה. לא תמיד אפשר לבצע ניתוח, בגלל מיקומו הבעייתי של צינור המרה והנגישות אליו, ייתכן וזה יהיה בלתי אפשרי להסיר את הגידול הסרטני לחלוטין. ההחלטה האם ניתוח הוא אפשרי או לא תלויה בתוצאות הבדיקות שפורטו קודם לכן. אם ניתוח הוא הטיפול המומלץ עבורך, תופנה לרופא מנתח המתמחה בסוג סרטן זה.

ישנם סוגי ניתוח שונים, וסוג הניתוח תלוי בגודלו של הגידול הסרטני ומידת התפשטותו לרקמות בסביבה.

 

הסרת צינור המרה

אם הגידול הסרטני קטן וממוקם רק בצינורות המרה, במהלך הניתוח יוסרו צינורות המרה הנגועים בסרטן והצינורות הנותרים בכבד יחוברו למעי הדק, על מנת לאפשר זרימה של מיצי המרה.

 

כריתת כבד חלקית

אם הגידול הסרטני התפשט אל הכבד, החלק הנגוע בכבד מוסר במהלך הניתוח יחד עם צינורות המרה.

 

הליך ע"ש וויפל

אם הגידול הסרטני גדול והתפשט לאיברים סמוכים,יוסרו צינורות המרה, חלק מהקיבה, חלק מהמעי הדק, הלבלב, כיס המרה וכל בלוטות הלימפה הסמוכות.

לאחר הניתוח תטופל במחלקת טיפול נמרץ במשך כמה ימים. לאחר מכן, תוחזר למחלקה לשם התאוששות. רוב המנותחים משוחררים לביתם כשבועיים לאחר הניתוח.

 

מעקף מרתי

במקרים בהם הגידול חוסם את צינור המרה אך לא ניתן להסירו בניתוח ניתן לבצע מעקף מרתי.

הליך זה עוקף את החסימה, מאפשר את זרימת מיצי המרה לתוך המעי ומפסיק את תופעות הצהבת. במהלך הניתוח מחברים את כיס המרה (אן צינור המרה) למעי הדק (לתריסריון או למעי הריק). כך עוקפים את החלק החסום של צינור המעי ומאפשרים למיצי המרה לזרום מהכבד למעי.

 

לעיתים חסימה בתריסריון מצריכה גם היא ניתוח. ניתוח זה נקרא פיום קיבה- מעי, במהלכו מחברים את המעי הדק אל הקיבה על מנת לעקוף את התריסריון. הניתוח מונע את ההקאות המתמשכות שעלולות להופיע כתוצאה מחסימה בתריסריון.

חזרה למעלה >>


החדרת סטנט (תומכן)

ישנן שתי שיטות לטיפול בצהבת ללא ניתוח. שתיהן כוללות שימוש בהליכי ה- ERCP או ה- PTC שתוארו בפרק האבחנה.

 

שיטת ה- ERCP כרוכה בהחדרת צינורית, סטנט (תומכן), לתוך צינור המרה החסום. הסטנט פותח את המעבר ומאפשר את ניקוזם של מיצי המרה. אורכו של הסטנט הוא כ-5 עד 10 ס"מ ועוביו דומה לזה של מילוי לעט. ההכנה ואופן התהליך הינם זהים ל- ERCP המתואר למעלה. בעזרת צילום רנטגן יכול הרופא לראות את צינור המרה ולאמוד את החסימה בו. אפשרות אחרת לפתיחת החסימה היא פתיחת ההצרה על ידי בלון, החדרת הסטנט דרך האנדוסקופ וניקוז מיצי המרה.

על מנת למנוע חסימה של הסטנט עצמו יש להחליפו כל שלושה חודשים בערך. במקרה של חסימה חוזרת, עלול חום הגוף לעלות ו/או הצהבת עשויה לחזור. חשוב שתדווח לרופא שלך במידה ואתה חווה את התסמינים הללו. יתכן שתזדקק לטיפול אנטיביוטי או להחלפה של הסטנט. במרבית המטופלים הליך זה לא כרוך בבעיות מיוחדות.

 

בשיטת ה- PTC (ההכנות והתהליך תוארו קודם לכן בפרק "אבחנה") מוחדר חוט באופן זמני לאזור החסימה והסטנט מונחה לאורכו של החוט. ישנם מקרים בהם משאירים את צינור הניקוז (קטטר) בתוך צינור המרה, כאשר קצהו האחד בתוך צינור המרה והקצה השני מחוץ לגוף, מחובר לשקית, האוספת את מיצי המרה. דבר זה נעשה במטרה לסייע בהחדרת הסטנט או על מנת לאפשר צילום רנטגן לבחינת מיקום הסטנט לאחר החדרתו. הצינורית מושארת למשך מספר ימים. פתח הקטטר יחלים בתוך יומיים. לפני ובתום ההליך תקבל אנטיביוטיקה על מנת למנוע זיהומים אפשריים. רוב המטופלים מתבקשים להישאר מספר ימים בבית החולים לשם השגחה.

 

לעיתים, כאשר לא ניתן להשתמש ב- ERCP בכדי לפתוח בקלות את צינור המרה דרך המעי הדק, ניתן להשתמש בשילוב של שני ההליכים (ERCP ו- PTC).

חזרה למעלה >>


טיפולים נוספים

טיפול בקרינה

לעיתים נעשה שימוש בקרינה על מנת לטפל בסרטן צינור המרה. טיפול בקרינה הוא טיפול בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה, המשמידות את תאי הסרטן תוך שהן גורמות נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים. הטיפול בקרינה ניתן בצורה חיצונית (ממכונת קרינה) או בצורה פנימית (באמצעות החדרת חומר רדיואקטיבי).

 

טיפול כימי - כימותרפיה

כימותרפיה היא השימוש בתרופות אנטי-סרטניות לשם השמדת תאים סרטניים. הכימותרפיה פועלת על ידי שיבוש הגדילה של תאים סרטניים. במקרים בהם לא ניתן לנתח, ניתן לעיתים הטיפול הכימי בשילוב עם טיפול בקרינה. עם זאת יש לציין, כי יעילות הכימותרפיה לטיפול בסרטן צינור המרה טרם הוכחה.

 

חוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

 

טיפול פוטודינאמי (PDT)

בטיפול פוטודינאמי נעשה שימוש בקרן לייזר באורך מסויים ובתרופה רגישה לאור בכדי להרוס תאים סרטניים. בסרטן צינור המרה נעשה שימוש בטיפול זה בכדי להקל על תסמיני המחלה. התרופה מוזרקת לווריד, זורמת עם זרם הדם וחודרת לתאים בגוף. התרופה חודרת יותר לתאים סרטניים מאשר לתאים בריאים. התרופה לא פועלת עד שהיא נחשפת לאור קרן הלייזר המסויימת. כאשר קרן הלייזר מוקרנת על התאים הסרטניים, התרופה הופכת לפעילה ומשמידה את התאים הסרטניים.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר השלמת הטיפול בך תוסיף לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות העולים בך ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן, או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך>>

חזרה למעלה >>


 

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל