לתרומה

מחלות סרטן
סרטן מערכת העיכול

סרטן המעי הדק

עוד בנושא

מבוא

מהו סרטן המעי הדק?

סוגי סרטן המעי הדק

הגורמים לסרטן המעי הדק

תסמיני המחלה

כיצד מתבצעת האבחנה?

המתנה לתוצאות הבדיקות

קביעת שלב המחלה

טיפול

ניתוח

טיפול בקרינה

כימותרפיה

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך* ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן המעי הדק. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה. 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.


מהו סרטן המעי הדק?        

המעי הדק מהווה 75% ממערכת העיכול וממוקם בין הקיבה למעי הגס. המעי הדק מחולק לשלושה חלקים עיקריים: התריסריון, המעי הריק (ג'ג'נום, Jejunum) והמעי העקום (אילאום, Ileum).

אורכו של המעי הדק הינו כחמישה מטרים והוא מתעקל פעמים רבות על מנת להתאים את עצמו לגודלו של חלל הבטן. למרות אורכו של המעי הדק, המהווה שלושה רבעים ממערכת העיכול, סרטן באזור זה הינו נדיר, רק 5% מכלל סוגי סרטן המעי פוגעים בו. המעי הדק אחראי על פירוק המזון וספיגתו בגוף. 

סרטן המעי הדק




סוגי סרטן המעי הדק

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של סרטן במעי הדק, הנקראים על שם התאים בהם מתפתח הסרטן: אדנוקרצינומה, סרקומה, נוירואנדוקריני ולימפומה.

אדנוקרצינומה

גידולים אלה מתפתחים בשכבה הפנימית של המעי הדק, לרוב בתריסריון,  ומהווים את הסוג הנפוץ ביותר של סרטן המעי הדק.

סרקומה

גידולי סרקומה מתפתחים ברקמות התומכות של הגוף, כגון תאי שומן או שרירים. ליומיוסרקומות הן סרקומות המתפתחות בעיקר בדופן השרירי של המעי הדק והן שכיחות יותר באילאום. סרקומות נדירות נוספות הן מסוג GIST. סרקומות אלו יכולות להופיע בכל חלק של המעי הדק.

גידול נוירואנדוקריני

גידולים אלה מתפתחים בתאים מיוחדים לייצור הורמונים. גידולים אלה נפוצים בעיקר במעי הדק ובתוספתן (הנמצא בתחילת המעי הגס, סמוך למקום החיבור בין המעי הדק למעי הגס).

לימפומה

גידולים המתפתחים במערכת הלימפה של המעי הדק, המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הגוף. לימפומה של המעי הדק היא לרוב מסוג 'לימפומה שאינה הודג'קין' ומופיעה במעי הריק או במעי העקום.



תוכל להסתייע במידע על סרקומה של הרקמות הרכות ולימפומה שאינה הודג'קין שעוסקים בנושאים אלו בהרחבה.


סרטן המעי הדק עשוי גם להיות סרטן שניוני, כלומר, סרטן שמקורו במקום אחר בגוף שהתפשט אל המעי הדק. חוברת זו מתייחסת בעיקר לגידולים מסוג אדנוקרצינומה של המעי הדק.


 

הגורמים לסרטן המעי הדק

לא ידוע מהם הגורמים לסרטן המעי הדק. עם זאת, חלק מהאנשים עם מחלות מעי דק שאינן סרטן, נמצאים בסיכון יתר לחלות בסרטן המעי הדק. מחלות אלו כוללות קרוהן, צליאק ותסמונת פטץ – ייגרס (Peutz-Jegher's) או פוליפים לא סרטניים במערכת העיכול. אנשים שחלו בסרטן של המעי או של הרקטום, נמצאים גם הם בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הדק. סרטן המעי הדק אינו מחלה מידבקת ולא ניתן להעבירו לבני אדם אחרים.

 


תסמיני המחלה

לעיתים קרובות, התסמינים של סרטן המעי הדק אינם חד משמעיים ועל כן קשים לאבחון. התסמינים האפשריים כוללים:

  • צואה כהה/שחורה, עקב דימום מהמעי הדק
  • התכווצויות וכאבי בטן
  • ירידה במשקל
  • בחילות והקאות
  • אנמיה, עקב איבוד דם
  • שלשולים

ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו סרטן המעי הדק, אולם אם מופיעים תסמינים חמורים או תסמינים המחמירים ונמשכים למעלה משבועיים יש לפנות מיידית לבדיקה אצל רופא.
 

לעתים הגידול הסרטני גורם לחסימה מלאה או חלקית של המעי, ויוצר אחד או יותר, מהתסמינים הבאים: בחילות,  הקאות, עצירות, כאבים עזים ותחושת נפיחות בבטן.

חסימה במעי הדק עלולה לגרום גם לפקיעת המעי באופן פתאומי, מצב חמור המחייב ניתוח. תופעה זו באה לידי ביטוי בכאב עז, הלם (נפילה בלחץ הדם) ובטן נפוחה.


 

כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך, שבמידת הצורך יפנה אותך לרופא

מומחה לצורך בדיקות נוספות, ייעוץ וטיפול.

הרופא ישאל אותך על מצב בריאותך הכללי ועל בעיות רפואיות קודמות שהיו לך. לאחר מכן, תיבדק ויילקחו ממך דגימות דם לצורך מעקב אחר מצבך הבריאותי ומצב תפקודי הכבד שלך. ייתכן ותתבקש לתת דגימת צואה בכדי לבדוק אם קיים דם בצואה.

הבדיקות הבאות מתבצעות בדרך כלל כחלק מאבחון סרטן במעי הדק:

גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה     

בגסטרוסקופיה נבדק התריסריון והחלק העליון של המעי הריק. קולונוסקופיה בודקת את החלק התחתון של האילאום. ייתנו לך חומר מאלחש קל על מנת לסייע לך להרגע ותתבקש לשכב על הצד. במקרה של גסטרוסקופיה, הרופא מחדיר בעדינות צינורית דקה דרך הגרון ואל הקיבה. במקרה של קולונוסקופיה, הרופא יחדיר בעדינות צינורית דקה דרך הרקטום. בקצה הצינורית יש מקור אור ומצלמה זעירות שמסייעות לרופא לבדוק את המעי הדק ולזהות אזורים חריגים, אם קיימים.

במהלך הגסטרוסקופיה  או הקולונוסקופיה, הרופא עשוי לקחת דגימה קטנה של רקמה לבדיקת ביופסיה. הבדיקות הללו חלקיות מאחר ואינן יכולות להגיע לכל האזורים במעי הריק ובאילאום. לכן, יש צורך בביצוע בדיקות שונות למציאת גידולים באזורים אלו.


אנדוסקופיה באמצעות קפסולה

בדיקה במהלכה מצולם כל חלל מערכת העיכול, לרבות כל המעי הדק. תתבקש לבלוע גלולה שבתוכה מותקנת מצלמה זעירה, סוללה, תאורה ומשדר. המצלמה מצלמת שתי תמונות לשניה במשך שמונה שעות, התמונות נשלחות למכשיר הקלטה קטן המחובר לחגורה שתתבקש לענוד סביב מותניך. תתבקש לשמור על תזונה מיוחדת יום לפני וביום הבדיקה עצמה, אתה תונחה על ידי הצוות הרפואי לגבי זה. מעבר לכך, תוכל להתנהל כרגיל במהלך שמונה שעות הבדיקה. כשמונה שעות לאחר בליעת הגלולה, יהיה עליך להשיב את מכשיר ההקלטה לבית החולים. התמונות מהמקלט נטענות למחשב והרופא שלך יבחן אותן. הגלולה מתכלה ולרוב יוצאת בתנועת המעיים באופן טבעי.

אם אתה חושש כי הגלולה לא יצאה מגופך, דווח על כך לרופא שיבדוק באמצעות רנטגן האם היא עוד בגופך או לאו.


צילום רנטגן - בריום

זהו צילום רנטגן מיוחד של המעי הדק, בו בולעים בריום לצורך אבחון. בדיקה זו מבוצעת במכוני הרנטגן. חשוב מאד להקפיד על מעי ריק בכדי שיוכל להיראות באופן ברור בצילום. הצוות הרפואי ידריך אותך בטרם ביצוע הבדיקה. סביר להניח כי יום קודם תתבקש ליטול תרופות הגורמות לשלשול ולשתות הרבה נוזלים בכדי לרוקן את המעי. ביום הבדיקה תתבקש להימנע מאכילה ושתייה, ולשתות נוזל המכיל בריום, חומר הנראה בבירור בצילום הרנטגן. הרופא יוכל להתבונן במעבר הבריום לאורך המעי הדק ולעקוב אחר מבנים בלתי תקינים, אם ישנם כאלו.

במשך מספר ימים לאחר הבדיקה צואתך עשויה להיות לבנה, זאת בשל יציאתו של הבריום מהמעי אל מחוץ לגוף ואין מקום לדאוג בשל כך. ייתכן גם כי הבריום יגרום לך לעצירות, תופעה הניתנת לטיפול באמצעות תרופות.


סריקת CT

בבדיקת CT נעשה שימוש בקרני רנטגן לבניית תמונה תלת מימדית של פנים הגוף. הבדיקה אורכת 10-30 דקות ואינה מכאיבה. בבדיקה יש שימוש בכמות קטנה של קרינה, והסיכוי כי תגרום לך או לבאים עמך במגע נזק, הוא מאוד נמוך. תתבקש להמנע משתיה ואכילה לפחות ארבע שעות לפני הבדיקה. תתבקש לשתות חומר ניגוד או שיוזרק לך יוד, על מנת שניתן יהיה לראות אזורים מסויימים בגוף יותר בבירור. אם הנך רגיש ליוד או סובל מאסטמה, עליך ליידע את הצוות הרפואי. בתום הבדיקה תשוחרר לביתך.


בדיקת MRI

בדיקה בה נעשה שימוש במגנטים על מנת לקבל תמונה מפורטת של אזורים מסויימים בגוף. ייתכן ויוזרק לך יוד לווריד על מנת לשפר את התמונות שמתקבלות בסריקה. טרם הבדיקה תתבקש לאשר כי אין בגופך שתלים מתכתיים כמו קוצב לב. אם יש מתכות בגופך, לא תוכל לעבור את הבדיקה ויוצע לך סוג אחר של הדמיה. תתבקש להסיר חפצי מתכת כמו תכשיטים וייתכן כי יוזרק לך חומר לזרוע שיכול לסייע בסריקה ברורה יותר של התמונות. במהלך הבדיקה תשכב ללא תזוזה בצילינדר ארוך למשך 30 דקות. הבדיקה אינה כרוכה בכאבים אך עשויה להיות מעט לא נוחה לאנשים הסובלים מקלסטרופוביה (תחושת דחק במקומות סגורים). מאחר והבדיקה כרוכה ברעש רב, תקבל אוזניות למיתון הרעש.


בדיקות נוספות

לעיתים קשה לרופא המטפל לקבל תמונה ברורה של המעי הדק וליטול ביופסיות מהאזור החשוד. במקרה כזה, אבחון המחלה הסופי ייקבע רק במהלך ניתוח.


 

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.


האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.




קביעת שלב המחלה

שלב המחלה הינו מונח המתאר את היקף הגידול הסרטני ומידת התפשטותו לאיזורים סמוכים. שלב המחלה המדוייק מסייע לרופאים בהחלטה על סוג הטיפול המתאים והטוב ביותר לחולה.

מחלת סרטן יכולה להתפשט בגוף באמצעות זרם הדם או מערכת הלימפה. מערכת הלימפה הינה חלק ממערכת ההגנה של הגוף (המערכת החיסונית) מפני זיהומים ומחלות. מערכת זו מורכבת מרשת בלוטות לימפה הפזורות בגוף המחוברות ביניהן בצינורות דקים הנושאים בתוכם את נוזל הלימפה. הרופא המטפל יבדוק את בלוטות הלימפה הסמוכות למעי הדק בכדי לסייע בקביעת שלב המחלה.

 

שלב 1 – הגידול הסרטני מצוי רק בגופן הפנימי של המעי הדק אך לא חדר את כל שכבות הדופן ולא התפשט לבלוטות הלימפה או לאזורים אחרים בגוף.

שלב 2 – הגידול הסרטני חדר לדופן השרירי של המעי אך אינו מערב בלוטות לימפה או איברים אחרים.

שלב 3 – הגידול חדר את כל השכבות של דופן המעי והתפשט לבלוטות לימפה סמוכות.

שלב 4 – הגידול הסרטני התפשט לחלקים נוספים בגוף, כגון הכבד או הריאות. 

אם מחלת הסרטן חוזרת לאחר הטיפול הראשוני מצב זה נקרא "הישנות מחלה".


 

טיפול

סוג הטיפול תלוי במספר גורמים, לרבות גיל המטופל, מצב בריאותו הכללית, מיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף.

הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לסוג הסרטן המאובחן  במעי הדק.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי.

אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי. 


יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.


תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים המתמחים בסרטן המעי הדק, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.

 

הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

ניתוח                                                                                                                            

ניתוח הינו הטיפול העיקרי בסרטן המעי הדק. מטרת הניתוח הינה הסרת הגידול הסרטני וחיבור שני קצוות המעי. גם במקרה של חסימה במעי מתבצע ניתוח.

לעיתים קרובות יכול המנתח להסיר את הגידול כולו במהלך הניתוח. היקף הניתוח נקבע על פי מיקום הגידול ומידת פיזורו במעי. ייתכן ויהיה צורך להסיר בניתוח חלק מהקיבה, מהמעי הגס, מכיס המרה או מקשרי הלימפה.

ברוב המקרים, ניתן לחבר את קצוות המעי בחזרה במהלך הניתוח. אם מסיבה כלשהי הדבר אינו מתאפשר, יוציא הרופא המנתח את קצות המעי אל פני העור באזור הבטן בהליך המכונה פיום, ליצירת פתח הנקרא סטומה.  אל פתח הסטומה תחובר שקית לשם קליטת הפרשות מערכת העיכול. לרוב הסטומה הינה זמנית, ומספר חודשים לאחר הניתוח הראשוני ניתן יהיה לבצע ניתוח נוסף על מנת לחבר את קצוות המעי. במקרים נדירים הסטומה נותרת קבועה.


באגודה למלחמה בסרטן פועל ארגון בעלי סטומה המעניק מידע ותמיכה לחולים שעברו ניתוח סטומה. ליצירת קשר ניתן לפנות לטל. 03-5721618. בנוסף, לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא אילאוסטומיה העוסקת בנושא זה בהרחבה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות לטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל.1-800-599-995.




במקרים בהם הגידול הסרטני הינו גדול וגורם לחסימה של המעי הדק, ניתן ליצור הקלה בתסמינים על ידי יצירת מעקף באזור הגידול, גם אם לא ניתן להסירו במלואו. לאחר ניתוח גדול, ייתכן שתאושפז במחלקת טיפול נמרץ במשך מספר ימים לפני שתוכל לחזור למחלקה הכללית.

המנתח שלך יסביר לך את הליך הניתוח ויענה לשאלותיך. ישנם מקרים בהם לאחר פתיחת הבטן עולים ממצאים שמחייבים שינוי בהליך הניתוח המתוכנן. הסבר מקיף יינתן לך לאחר הניתוח. 

לעיתים, לאחר הסרת או עקיפת חלק מהמעי הדק, יש לשמור על תזונה מיוחדת או ליטול תוספי מזון ותרופות מתאימות. מטרת הליך זה היא לסייע לך בעיכול ובספיגת המזון. הרופא או האחות יסבירו לך על כך.

בנוסף לארגון בעלי סטומה של האגודה למלחמה בסרטן, בבית החולים נמצאת אחות סטומה שתסביר לך כיצד לטפל בסטומה ותדריך אותך בנושא זה.


טיפול בקרינה

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה המשמידות תאים סרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים בריאים.

בדרך כלל סרטן המעי הדק אינו מטופל באמצעות קרינה , אולם ייתכן כי יומלץ לך לקבל טיפול קרינה לאחר הניתוח או בשילוב עם כימותרפיה.

חוברת 'טיפול בקרינה באזור הבטן והאגן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בנושא זה בהרחבה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.





כימותרפיה                                                                                                                     

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות) מיוחדות המשמידות תאים סרטניים.

טיפול כימותרפי בסרטן המעי הדק יכול להינתן בשילוב עם ניתוח, עם טיפול בקרינה או לבדו. הטיפול הכימותרפי ניתן בעיקרו לגידולים מסוג אדנוקרצינומה. לרוב, התרופות הכימותרפיות שניתנות לחולי סרטן המעי הדק הן פלואורציל (5FU) - Fluorouracil, קפסיטבין - Capecitabine, אוקסליפלטין - Oxaliplatin או אירינוטקאן – Irinotecan (קמפטו ® Campto)*. היעילות של טיפול כימותרפי נגד סרטן המעי הדק נבדקה במעט נחקרים בשל נדירות האבחנה. לכן, הפרוטוקולים לטיפול נסמכים על הידע הקיים מהטיפול בסרטן המעי הגס.


חוברת "הטיפול הכימי – כימותרפיה" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בנושא זה בהרחבה. בנוסף, בטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן ישנם דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלהן. כמו כן, תוכל למצוא מאגר מידע בנושא תרופות באתר האינטרנט.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים

 

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול מכוונן מבוסס על העיקרון שנוגדנים אנושיים, או נוגדנים שהופקו בשיטות של הנדסה גנטית, יעודדו את המערכת החיסונית להילחם בתאים הסרטניים. היעילות של טיפול מכוונן נגד סרטן המעי הדק נבדקה במעט נחקרים בשל נדירות האבחנה. עם זאת, כיום ניתן להציע טיפול מכוונן באמצעות אימטיניב - Imatinib (גליבק ® Glivec)* נעשה שימוש בעיקר בטיפול בסרטן מעי דק מסוג GIST. אימטיניב היא תרופה המעכבת את פעילות האנזים טירוזין קינאז, אנזים הקשור לשרשרת פעולות כימיות בתאים, הגורמת להם לגדול. תרופה זו מפריעה למעשה לתהליכי הגדילה בתא הסרטני.



באגודה למלחמה בסרטן ניתן לקבל מידע נוסף על תרופות אלו ועל תרופות אחרות, וכן על גידול מסוג GIST. לקבלת המידע ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בטל.1-800-599-559.



ייתכן וייעשה שימוש בתרופות אחרות או גישות טיפוליות חדשניות יותר בסרטן המעי הדק בהתאם למצבך ולשיקול דעת הרופא המטפל בך. 

*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.


מעקב

לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.


  

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן המעי הדק נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

 

רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים – כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.



חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995




לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה  המפורטים בכל מחקר.

 

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.

למידע נוסף

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן – לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

 

 

 

מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול, סגנית מנהל המערך האונקולוגי למחקר, מנהלת יחידת מחקרים קליניים, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי
מרץ 2018
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן המעי הדק. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. 

*מטעמי נוחות החוברת מנוסחת בלשון זכר, אך פונה לנשים ולגברים כאחד.