לתרומה

מחלות סרטן
גידולים נוירואנדוקרינים

גידולים נוירואנדוקרינים

עוד בנושא

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?
Big-Bullet-SQR.gif גידולים נוירואנדוקריניים - מידע כללי
Big-Bullet-SQR.gif גידולי קרצינואיד (Carcinoid)
Big-Bullet-SQR.gif גידולים של הקיבה, המעיים והלבלב (GEP)
Big-Bullet-SQR.gif הטיפול בגידולים אנדוקריניים
Big-Bullet-SQR.gif טיפולים בגידולי קרצינואיד בכבד
Big-Bullet-SQR.gif מעקב
Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים
Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן 
Big-Bullet-SQR.gif מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם

  


    

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה הפוגעת בתאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקה זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 

בגידול שפיר, התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. עם זאת, אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום לחץ על איברים סמוכים.

 

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת חדירה ונדידה, ואם לא מטפלים בו הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מהגידול המקורי (הראשוני) ונודדים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים, הקרויים גידול משני, גידול שניוני או גרורה.

 

חשוב להבין כי למחלת הסרטן אין גורם אחד או סוג יחיד של טיפול. קיימים מאות סוגים שונים של סרטן, ולכל אחד מהם - שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

 

* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.

תאים היוצרים גידול ותאים תקינים

חזרה למעלה >>


גידולים נוירואנדוקרינים - מידע כללי

גידולים נוירואנדוקריניים (NTEs - NeuroEndocrine Tumors) מתחילים להתפתח בתאים נוירואנדוקריניים. תאים אלה הם תאי עצב מיוחדים, המפוזרים ברחבי הגוף באיברים כגון הקיבה, המעיים והריאות ומייצרים הורמונים כחלק מהמערכת האנדוקרינית - רשת של בלוטות המייצרות הורמונים. ההורמונים שולטים בתפקודי גוף רבים, באמצעות בקרה של רמות כימיקלים ונוזלים ספציפיים בגוף. כמו כן, הורמונים עוזרים לנו להגיב לשינויים בסביבתנו.

 

גידולים נוירואנדוקריניים הם נדירים. הם מתפתחים בעיקר במערכת העיכול, אך עלולים להימצא גם באיברי גוף אחרים. גידולים אלה יכולים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים). חלק מהגידולים הנוירואנדוקריניים מייצרים הורמונים שעלולים לגרום לתסמינים, כגון שלשולים, סומק בעור וצפצופים בנשימה. גידולים המייצרים הורמונים מכונים גידולים פונקציונליים (מפרישי הורמונים), וגידולים שאינם מייצרים הורמונים מכונים גידולים לא פונקציונליים (שאינם מפרישי הורמונים).

 

גידולים נוירואנדוקריניים מתקדמים לרוב בקצב איטי מאוד וצמיחתם אף עשויה להיעצר לפרק זמן ממושך. גידולים נוירואנדוקריניים מסווגים לפי סוג התאים שבהם מתחיל הגידול להתפתח, איבר הגוף שבו מצוי הגידול או הבלוטה האנדוקרינית שבה הגידול נמצא. קיימת גם חלוקה של גידולים נוירואנדוקריניים לפי מיקום הגידול, שלב המחלה ודרגת ההתמיינות של תאי הגידול, המצביעה על מידת ממאירותו. בחוברת זו יפורטו כמה סוגים של גידולים נוירואנדוקריניים ודרכי הטיפול בהם.

חזרה למעלה >>


 

גידולי קרצינואיד (Carcinoid) 

קרצינואיד הוא גידול של המערכת הנוירואנדוקרינית. מערכת זו מייצרת הורמונים, אשר מווסתים את תפקודם של איברי הגוף. תאים נוירואנדוקריניים מפוזרים ברחבי הגוף, באיברים כגון הקיבה, המעיים והריאות.

כשני שלישים מגידולי הקרצינואיד מקורם במערכת העיכול (קיבה, מעי דק, תוספתן ורקטום). כשליש מהגידולים מקורם בריאות או בבלוטת התימוס.

גידולי קרצינואיד גדלים לרוב באיטיות, ויכולות לחלוף שנים אחדות עד להופעה של תסמינים ולאבחון הגידול. עם זאת, במקרים מסוימים עלול הגידול להתקדם במהירות ולהתפשט לרקמות סמוכות ולאזורים אחרים בגוף.

גידולי קרצינואיד ובעיקר כאלה שמקורם במעי הדק או בתוספתן יכולים לבוא לידי ביטוי בתסמונת קרצינואיד (לחצו על הקישור).

לחצו כאן למידע נוסף על גידולים סרטניים, כגון סרטן המעי הגס, סרטן המעי הדק, סרטן הלבלב, סרטן כיס המרה ועוד.

למידע נוסף ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995

סיבות וגורמי סיכון אפשריים

גידולי קרציונואיד הם נדירים. בדומה לסוגים אחרים של סרטן, הסיבה המדויקת להיווצרותם אינה ידועה. אנשים הלוקים במחלה נדירה המכונה נאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (MEN1 ו-MEN2), חולים בתסמונת Von HippelLindau וחולים בטוברוסקלרוזיס ונוירופיברימטוזיס, נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות קרצינואיד.

תסמיני המחלה

תסמיני הקרצינואיד תלויים במיקומו בגוף וביכולתו לייצר הורמון בשם סרוטונין. חלק מגידולי הקרצינואיד מאופיינים בתסמינים מעטים בלבד, והם מתגלים במקרה במהלך ניתוח או בדיקה אחרים.

קרצינואיד הממוקם במערכת העיכול עלול לגרום לכאב או לאי נוחות באזור הבטן, לבחילות, להקאות או לשינויים בתדירות היציאות. קרצינואיד הממוקם בריאה עלול לגרום לזיהומים, לקוצר נשימה או לשיעול (לעתים שיעול דמי).

 

תסמונת קרצינואיד -

מתפתחת אצל כ־30% מהחולים הסובלים מקרצינואיד (בעיקר כשהגידול התפשט לכבד) ונובעת מייצור עודף של הורמונים, המשבש את האיזון ההורמונלי הטבעי של הגוף. מסימניה העיקריים: סומק, קוצר נשימה המלווה בצפצופים, חוסר תיאבון והאצת פעילות המעיים. לאנשים הלוקים בתסמונת קרצינואיד מומלץ להימנע מפעולות העלולות לגרום להסמקה, כגון שתיית אלכוהול או אכילת מזון מתובל. להפחתת שלשולים, מומלץ לבצע שינויים בתזונה. מומחה לתזונה יכול לסייע ולייעץ בנושא זה.

אבחון גידולי קרצינואיד 

תהליך האבחון של גידולי קרצינואיד כולל כמה בדיקות אפשריות:

 

בדיקות שתן

חלק מגידולי הקרצינואיד גורמים לעלייה בריכוזו של חומר המכונה סרוטונין. סרוטונין עובר פירוק בכבד לחומר כימי המכונה 5HIAA, ולאחר מכן מפונה מהגוף בשתן. מטרתה של בדיקה זו היא לאתר רמות מוגברות של 5HIAA בשתן, והיא מבוצעת באמצעות איסוף כל השתן של הנבדק במשך 24 שעות ובדיקתו.

תרופות, מאכלים ומשקאות מסוימים עשויים לגרום לעלייה ברמות ה- 5HIAA. לכן, לצורך הבדיקה, ייתכן שתתבקש להימנע מצריכתם למשך ימים אחדים לפני הבדיקה ובמהלכה.

 

בדיקות דם

גידולי קרצינואיד יכולים להעלות את רמתם של חומרים כימיים מסוימים בדם, כגון סרוטונין וכרומוגרנין CgA - Chromogranin A) A). במסגרת תהליך אבחון המחלה, ניתן לבצע דגימות דם לבדיקת רמתם של חומרים אלו. כמו כן, נהוג לבצע גם בדיקת דם לספירת כמות תאי הדם הבריאים בגוף (בדיקה המכונה ספירת דם מלאה או FBC - Full Blood Count).

 

סריקת אולטרה־סאונד

בדיקה זו מבוססת על שימוש בגלי קול, במטרה ליצור תמונה של איברי הגוף הפנימיים. לרוב אין לאכול או לשתות דבר במשך שש שעות לפחות לפני הסריקה. לצורך בדיקה זו תתבקש לשכב בנוחות על הגב ובטנך תימרח בג'ל. מכשיר קטן המייצר גלי קול יועבר על פני האזור, וגלי הקול ייצרו תמונה במחשב. הבדיקה אינה כואבת כלל ונמשכת דקות ספורות בלבד. לעתים מבוצעת גם בדיקת אולטרה־סאונד של הלב, המכונה אקו־לב (אקוקרדיוגרפיה).

 

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקת CT היא למעשה סדרה של צילומי רנטגן, המרכיבים תמונה תלת־ממדית של איברי הגוף הפנימיים. הסריקה אינה כואבת ונמשכת בין עשר דקות לחצי שעה. בסריקות CT נעשה שימוש ברמות קרינה נמוכות, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה.

לעתים יש צורך להשתמש בחומר ניגוד כדי לשפר את איכות ההדמיה. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך או שתתבקש לשתות משקה המכיל חומר ניגוד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.

 

סריקת MRI (הדמיה באמצעות תהודה מגנטית)

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים הנעשית באמצעות תהודה מגנטית. לפני ביצוע הבדיקה תתבקש למלא שאלון ולחתום עליו, כדי לוודא כי הסריקה בטוחה עבורך. ייתכן שתקבל זריקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ־30 דקות. אם אתה סובל מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידע את הרופא שלך מבעוד מועד. במקרה כזה תוכל לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל.

 

הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתלים מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים, מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים. תהליך הסריקה אינו כואב אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש, תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בזמן הבדיקה ניתן לשמוע את מפעיל הסורק ולדבר עמו. כמו כן, תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך חברה בחדר הבדיקה.

 

סריקות רדיואקטיביות (אוקטראוסקן - Octreoscan או MIBG)

סריקות רדיואקטיביות מיועדות לזיהוי האזור שבו התפתח הסרטן לראשונה (הגידול הראשוני) או לאבחון התפשטות המחלה (גידולים משניים או גרורות). פעמים רבות, גידולי קרצינואיד קולטים חומר המכונה אוקטראוטיד. סריקות רדיואקטיביות עושות שימוש בכמות קטנה של אוקטראוטיד, המסומן בסמן רדיואקטיבי חלש שניתן לגילוי בסריקה. האוקטראוטיד המסומן מוזרק לתוך מחזור הדם ונקלט בגידולי הקרצינואיד, בכל מקום שבו הם נמצאים. הבדיקה כוללת שלוש סריקות: אחת ביום ההזרקה ושתיים נוספות במהלך היומיים הבאים. בזמן שהסורק מצלם את התמונות, יש לשכב ללא תזוזה. כל סריקה נמשכת כשעה וחצי. בין הסריקות ניתן ללכת הביתה.

 

לעתים נעשה לצורך הסריקה שימוש בחומר המכונה MIBG, העשוי להיקלט על ידי גידולי קרצינואיד. בדומה לאוקטראוטיד, MIBG מסומן בחומר רדיואקטיבי במינון נמוך, והסריקות נעשות באופן דומה לסריקות המבוססות על אוקטראוטיד.

 

מנת הקרינה הרדיואקטיבית שבה משתמשים לצורך סריקות אלו היא נמוכה מאוד (דומה למנה שאליה נחשפים בצילום רנטגן), ותוך שבוע היא נפלטת מהגוף כמעט לחלוטין. במקרה של נסיעה מתוכננת לחו״ל בטווח של שלושה חודשים לאחר הסריקה, יש לדווח על כך לרופאים, כדי שיספקו לך מכתב לרשויות המכס - שכן בנמלים ובשדות תעופה נעשה שימוש בגלאי קרינה רגישים ביותר העשויים לאתר רמות קרינה נמוכות מאוד.

 

סריקת Positron Emission Tomography) PET)

סריקת PET היא אמצעי אבחון רדיולוגי, שמטרתו לאתר תהליכים המתרחשים במערכות הגוף השונות, באמצעות אפיון ביוכימי של שינויים מטבוליים. שינויים אלה מקדימים פעמים רבות את השינויים המבניים ברקמות, וכך הבדיקה מאפשרת לאבחן שינויים פתולוגיים, הרבה לפני שהם מתגלים באמצעות שימוש בטכניקות CT או MRI.

 

בדיקה זו מבוססת על שימוש בסוכר רדיואקטיבי במינון נמוך, במטרה לאמוד את פעילות התאים בחלקים שונים של הגוף. אזורי סרטן לרוב פעילים יותר בהשוואה לרקמה בריאה ולכן הם מתגלים בסריקה. סריקת PET אינה מתבצעת באופן שגרתי, בשל אי־הסכמה של מומחים באשר ליתרונה של בדיקה זו על פני בדיקות אחרות.

 

ביופסיה

ביופסיה היא בדיקה מיקרוסקופית של פיסת רקמה קטנה שנדגמה מהגידול. הדגימה נשלחת למעבדה שבה בודק אותה פתולוג (רופא המתמחה בבדיקה של תאים) ומאבחן מהו סוג התאים שמרכיבים אותה. הביופסיה נעשית בהרדמה כללית או מקומית, בהתאם למיקום הקרצינואיד בגוף.

דירוג הגידול

הדירוג נעשה באמצעות התבוננות בתאי הגידול באמצעות מיקרוסקופ. הדרגה המתקבלת מסייעת בהערכה של קצב צמיחתו של הגידול. דרגה נמוכה (דרגה 1) משמעה כי התאים דומים ביותר לתאים בריאים (הם בדרך כלל גדלים בקצב איטי). גידולים בדרגה גבוהה (דרגה 3) מכילים תאים הנראים חריגים ביותר (גידולים אלו מכונים לעתים גידולי קרצינואיד אנאפלסטיים [Anaplastic] או גידולים בעלי דרגת התמיינות נמוכה). גידולים אלו צפויים לגדול בקצב מהיר יותר ולהתפשט. גידולים בדרגת ביניים (דרגה 2) נמצאים בין הגידולים בדרגה נמוכה לבין הגידולים בדרגה גבוהה, מבחינת המראה וההתנהגות שלהם.

קביעת שלב הגידול

שלב הגידול הוא מונח המשמש לתיאור גודל הגידול ומידת התפשטותו מעבר למיקומו המקורי. ידיעה של שלב הגידול עשויה לסייע לרופאים לבחור את הטיפול המתאים ביותר. אין מערכת סטנדרטית לקביעת השלב של גידולי קרצינואיד. נהוג להשתמש בחלוקה לשלושה שלבים כלליים: 'ממוקם', 'מפושט באופן אזורי' ו'מפושט לאזורים מרוחקים' (גרורתי).

  1. ממוקם - הגידול ממוקם באיבר שבו התפתח לראשונה (לדוגמה, בתוספתן, במעי או בקיבה).
  2. מפושט באופן אזורי - הגידול חדר דרך דופן האיבר לרקמות הסמוכות ו/או התפשט גם לבלוטות הלימפה הסמוכות.
  3. מפושט לאזורים מרוחקים (גרורתי) - הגידול התפשט לאיברי גוף אחרים, כגון הכבד, העצמות או הריאות. 

חזרה למעלה >>


גידולים של הקיבה, המעיים והלבלב (GEP)

מרבית הגידולים בקיבה, במעיים ובלבלב (GEPs-gastro-entero-pancreatic tumours) מתפתחים במערכת העיכול. לרוב הם מתחילים להתפתח בתאי הקיבה, המעיים או הלבלב. שמותיהם של גידולי GEP ניתנים להם בהתאם לתאים שבהם הם מתפתחים: גידולי אינסולינומה (Insulinoma), גידולי גסטרינומה (Gastrinoma), גידולי גלוקגונומה (Glucagonoma), גידולי VIPoma וגידולי סומטוסטטינומה.

 

לעתים לא ניתן לאתר את האזור הראשוני שבו התחיל הגידול להתפתח. במקרים אלו הגידול הסרטני עלול להתגלות לאחר שהתפשט לאיבר אחר בגוף, כגון הכבד, ויצר גידול משני (גרורה).

מערכת העיכול

סיבות וגורמי סיכון אפשריים

הסיבה המדויקת לגידולי GEP אינה ידועה. עם זאת, אנשים הלוקים בנאופלזיה אנדוקרינית נפוצה (Multiple Endocrine Neoplasia) 1 ו-2 (MEN1 ־MEN2) הם בסיכון גבוה יותר להתפתחות של גידול מסוג זה. מחלות אלו נגרמות לרוב עקב ליקויים גנטיים המועברים בתורשה. אדם הנושא פגם גנטי זה עלול לפתח גידולים בכמה איברים אנדוקריניים. המחלות MEN1 ו־MEN2 עלולות לפגוע הן בגברים והן בנשים. ניתן לבצע בדיקות גנטיות לאנשים עם היסטוריה משפחתית של MEN .

תסמיני המחלה

תסמיני המחלה תלויים במיקום הגידול בגוף ובייצור עודף של הורמונים על ידי הגידול. חשוב לזכור כי רבים מתסמיני גידולים של המערכת הנוירואנדוקרינית זהים לתסמינים של מצבים רפואיים אחרים, שאינם ממאירים.

 

גידולי אינסולינומה (Insulinoma)

גידולי אינסולינומה עלולים להתפתח בכל חלקי הלבלב. הלבלב מייצר אינסולין המווסת את רמת הסוכר בדם. עודף אינסולין בגוף גורם לרמות סוכר נמוכות (היפוגליקמיה), אשר עלולות לגרום לתסמינים כגון כאבי ראש, בלבול, רעד ופלפיטציות (דפיקות לב), חרדה, שינויים בראייה, פרכוסים וחולשה.

 

ירידה ברמת הסוכר שכיחה ביותר בשעות הבוקר, במהלך התעמלות או לאחר החמצת ארוחה. פעמים רבות ניתן להעלות את רמות הסוכר בדם באמצעות אכילה או שתיית משקה ממותק.

 

גידולי גסטרינומה (Gastrinoma)

לרוב, גידולי גסטרינומה מתחילים להתפתח בלבלב או בחלקו העליון של המעי הדק (תריסריון). הם עלולים לייצר רמה מוגברת של גסטרין, הורמון הגורם לייצור חומצת קיבה. רמות גבוהות של חומצת קיבה עלולות לגרום להיווצרות כיבים בקיבה, בוושט במעי הדק. עלולים להתפתח כמה כיבים, אשר לרוב אינם מגיבים לתרופות רגילות לטיפול בכיבים. מצב זה מכונה תסמונת זולינגר־אליסון (Zollinger-Ellison). התסמינים השכיחים של תסמונת זו כוללים דימום בקיבה, נקב (פרפורציה) בדופן הקיבה או המעי הדק, עוויתות בבטן או תחושת נפיחות (בשל היצרות של חלק מהמעי), שלשולים, צואה בהירה ושומנית המלווה בריח רע (Steatorrhoea), רגישות ותחושת לחץ בוושט.

 

גידולי גלוקגונומה (Glucagonoma)

גידולי גלוקגונומה מתפתחים לרוב בלבלב ומייצרים גלוקגון ברמה מוגברת. גלוקגון הוא הורמון המשמש לוויסות רמות הסוכר בדם. התסמינים השכיחים של גידולים אלו כוללים אנמיה (רמה נמוכה של תאי דם אדומים), ירידה במשקל, רמה גבוהה של סוכר (סוכרת), פריחה בעור וקרישי דם.

 

גידולי VIPoma

גידולי VIPoma מתפתחים לרוב בלבלב ועלולים לגרום לייצור מוגבר של חומר הנקרא Vasoactive Intestinal Peptide. התסמינים השכיחים של גידולים אלו כוללים שלשול מימי, רמות נמוכות של אשלגן כתוצאה משלשול, תחושת חולשה ועייפות, בחילות והקאות.

 

גידולי סומטוסטטינומה (Somatostatinoma)

גידולי סומטוסטטינומה הם גידולים נדירים ביותר, המתפתחים לרוב בלבלב או באזורים מסוימים של המעי הדק (תריסריון ומעי דק אמצעי (ג'ג'ונום)). התסמינים השכיחים של גידולים אלו כוללים צואה בהירה ושומנית המלווה בריח רע (Steatorrhoea), ירידה במשקל, אנמיה (רמה נמוכה של תאי דם אדומים), כאב באזור הגידול, שלשולים, רמה גבוהה של סוכר (סוכרת).

אבחון גידולי GEP

גידולי GEP עלולים להיות קשים לאבחון. הבדיקה הרפואית כוללת תשאול שעורך הרופא על אודות התסמינים, וכן בדיקות שמטרתן לאתר את הגידול ולבחון אם התפשט.

 

בדיקות דם ושתן

דגימות דם ושתן מיועדות לבדוק רמות של הורמונים מסוימים. הבדיקות יכולות להצריך איסוף שתן במהלך 24 שעות או צום בלילה הקודם לביצוע בדיקות הדם. כמו כן, לעתים יהיה צורך לחזור על בדיקות מסוימות, כדי לעקוב אחר שינויים ברמות ההורמונים.

 

סריקת אולטרה־סאונד

בדיקה זו מבוססת על שימוש בגלי קול, במטרה ליצור תמונה של איברי הגוף הפנימיים. לרוב אין לאכול או לשתות דבר במשך שש שעות לפחות לפני הסריקה. לצורך הבדיקה תתבקש לשכב בנוחות על הגב ובטנך תימרח בג'ל. מכשיר קטן המייצר גלי קול יועבר על פני האזור, וגלי הקול ייצרו תמונה במחשב. הבדיקה אינה כואבת כלל ונמשכת דקות ספורות בלבד. לעתים מבוצעת גם בדיקת אולטרה־סאונד של הלב, המכונה אקו־לב (אקוקרדיוגרפיה).

 

סריקת אולטרה־סאונד אנדוסקופית

במסגרת הבדיקה יחדיר הרופא צינורית דקה וגמישה המכונה אנדוסקופ אל הפה, וממנו כלפי מטה - לגרון ולמערכת העיכול. לקצה האנדוסקופ מחובר מכשיר אולטרה סאונד, המאפשר לרופא לבדוק בקפידה את איברי מערכת העיכול.

 

סריקות רדיואקטיביות (אוקטראוסקן Octreoscan או MIBG)

בדיקה זו מטרתה לזהות את המקום שבו התפתח הסרטן לראשונה (הגידול הראשוני) או לאבחן את התפשטות המחלה (גידולים משניים או גרורות). גידולי GEP קולטים לרוב חומר המכונה אוקטראוטיד. לצורך הבדיקה מסומנת כמות קטנה של חומר זה בסמן רדיואקטיבי חלש, הניתן לאיתור בסריקה. האוקטראוטיד המסומן מוזרק לתוך מחזור הדם ונקלט על ידי הגידולים, בכל מקום שבו הם נמצאים. הבדיקה כוללת שלוש סריקות: אחת ביום ההזרקה ושתיים נוספות במהלך היומיים הבאים. בזמן שהסורק מצלם את התמונות יש לשכב ללא תזוזה. כל סריקה נמשכת כשעה וחצי. בין הסריקות ניתן לשהות בבית.

 

לעתים משתמשים לצורך הסריקה בחומר המכונה MIBG, העשוי להיקלט על ידי גידולי GEP. בדומה לאוקטראוטיד, MIBG מסומן בחומר רדיואקטיבי חלש, והסריקות מתבצעות באופן דומה לסריקות המבוססות על אוקטראוטיד. מנת הקרינה הרדיואקטיבית שבה נעשה שימוש במהלך סריקות אלו היא נמוכה מאוד (דומה למנה שאליה נחשפים בזמן צילום רנטגן), והיא נפלטת כמעט לחלוטין מהגוף בתוך שבוע. במקרה של נסיעה מתוכננת לחו״ל בטווח של שלושה חודשים לאחר הסריקה, יש לדווח על כך לרופאים במחלקת הסריקה, כדי שיספקו מכתב לרשויות המכס - שכן בנמלים ובשדות תעופה נעשה שימוש בגלאי קרינה רגישים ביותר העשויים לאתר רמות קרינה נמוכות מאוד.

 

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

סריקת CT היא למעשה סדרה של צילומי רנטגן, המרכיבים תמונה תלת־ממדית של איברי הגוף הפנימיים. הסריקה נמשכת בין עשר דקות לחצי שעה ואינה כואבת. בסריקות CT נעשה שימוש ברמות קרינה נמוכות, והסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר היא נמוכה מאוד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה במשך כארבע שעות לפני הבדיקה. לעתים יש צורך להשתמש בחומר ניגוד כדי לשפר את איכות ההדמיה. הדבר ייעשה באמצעות הזרקת חומר ניגוד (יוד) לווריד בזרועך או שתתבקש לשתות משקה המכיל חומר ניגוד. חומר זה עלול לגרום לך לחוש גל חום בכל גופך למשך דקות אחדות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסתמה, אתה עשוי לסבול מתגובה חמורה יותר, על כן חשוב שתדווח על כך לרופא לפני ביצוע הסריקה.

 

סריקת MRI (הדמיה באמצעות תהודה מגנטית)

בדיקת MRI היא סריקה לא פולשנית של האיברים הפנימיים הנעשית באמצעות תהודה מגנטית. לפני ביצוע הבדיקה תתבקש למלא שאלון ולחתום עליו, כדי לוודא כי הסריקה בטוחה עבורך. ייתכן שתקבל זריקה של חומר ניגוד לווריד הזרוע, על מנת לשפר את ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כחצי שעה. אם אתה סובל מחרדה ממקומות סגורים (קלאוסטרופוביה), חשוב שתיידע את הרופא שלך מבעוד מועד. במקרה כזה תוכל לקבל תרופה שתרגיע אותך ותגרום לך לנמנום קל.

 

הגליל הוא מגנט רב עוצמה, ולכן תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך - כגון תכשיטים, שעון, משקפיים ומכשיר שמיעה - לפני כניסתך לחדר הבדיקה. אנשים שבגופם מושתלים מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים, מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים. תהליך הסריקה אינו כואב אך מרעיש מאוד. על מנת לסייע לך להתמודד עם הרעש, תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בזמן הבדיקה ניתן לשמוע את מפעיל הסורק ולדבר עמו. כמו כן, תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך חברה בחדר הבדיקה.

 

בדיקת PET (פליטת פוזיטרונים ממוחשבת)

סריקת PET היא אמצעי אבחון רדיולוגי, שמטרתו לאתר תהליכים המתרחשים במערכות הגוף השונות, באמצעות אפיון ביוכימי של שינויים מטבוליים.

בדיקה זו מבוססת על שימוש בסוכר רדיואקטיבי במינון נמוך, במטרה לאמוד את פעילות התאים בחלקים שונים של הגוף. אזורי סרטן לרוב פעילים יותר בהשוואה לרקמה בריאה ולכן הם מתגלים בסריקה. סריקת PET יכולה לדרוש הגעה למרפאת מומחים; היא אינה מתבצעת באופן שגרתי, בשל אי־הסכמה של מומחים באשר ליתרונה של בדיקה זו על פני בדיקות אחרות.

 

ביופסיה

ביופסיה היא בדיקה מיקרוסקופית של פיסת רקמה קטנה שנדגמה מהגידול. הדגימה נשלחת למעבדה שבה בודק אותה פתולוג (רופא המתמחה בבדיקה של תאים), המסוגל לאבחן מהו סוג התאים שמרכיבים אותה. הביופסיה נעשית בהרדמה כללית או מקומית, בהתאם למיקום הגידול בגוף. לעתים ההליך נעשה תחת הנחיה של סריקת אולטרה סאונד או CT, על מנת לוודא כי הדגימה נלקחת מהגידול ולא מרקמה סמוכה.

חזרה למעלה >>


הטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים

הטיפול תלוי בכמה גורמים, ובהם האזור שבו החל הגידול להתפתח, גודל הגידול ומידת התפשטותו, קיומם של גידולים "פונקציונאלים" לדוגמא עם תסמיני תסמונת קרצינואיד, ומראה התאים במיקרוסקופ.

 

תוצאות הבדיקה יסייעו לרופא להציע לך את הטיפול הטוב ביותר. במידת האפשר, הטיפול העיקרי הוא ניתוח להסרת הגידול. מטרתו של טיפול זה היא לרפא אותך מהסרטן. אם הגידול אינו ניתן להסרה מוחלטת באמצעות ניתוח, הטיפול מיועד להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

Big-Bullet-SQR.gif הסכמה

לפני קבלת טיפול מכל סוג שהוא, הרופא יספק לך מידע מלא על ההליכים הכרוכים בו ויסביר לך את מטרותיו. תתבקש לחתום על טופס המאשר לצוות בית החולים לספק לך את הטיפול, שכן לא ניתן לקבל טיפול רפואי כלשהו ללא הסכמת המטופל.

Big-Bullet-SQR.gif ניתוח

ניתוח להסרה מלאה של הגידול הוא הטיפול העיקרי, הניתן לרוב למטופלים בעלי גידול ממוקם שמצבם הבריאותי טוב מספיק לעבור ניתוח. מטרתו של הניתוח היא ריפוי מהסרטן. לעתים ניתן לבצע ניתוח מסוג זה גם במקרים של התפשטות מוגבלת (אזורית) של המחלה, כמו במקרים של גידולי קרצינואיד אשר התפשטו לכבד. הדבר ניתן לביצוע אך ורק במקרים של גידול אחד או שניים הממוקם/ים באותו אזור (אונה) של הכבד.

 

בנוסף לכך, ניתוח עשוי לסייע בהקלת התסמינים של גידול קרצינואיד מפושט (גרורתי). לדוגמה, אם קיים במעי הדק גידול הגורם לחסימה, ניתן לבצע ניתוח להסרת הגידול או לעקיפת החסימה. כמו כן, ניתן לבצע ניתוח להסרת חלק גדול ככל האפשר מהגידול, להקלת התסמינים של תסמונת קרצינואיד.

 

ניתוח כבד - אם הגידול התפשט לכבד, ניתן לבצע ניתוח להסרת חלקי הכבד שבהם מצוי הגידול. במקרים נדירים שבהם הגידול צומח בקצב איטי במיוחד ומערב את הכבד, ניתן לשקול השתלת כבד.

אנלוגים של סומטוסטטין

אנלוגים של סומטוסטטין הם תכשירים המיועדים לטיפול בתסמינים של תסמונת קרצינואידי, העשויים להפחית תופעות של סומק ושלשולים, ולטיפול בתסמינים מסוימים העלולים להיגרם על ידי גידולי GEP. הם פועלים באמצעות חסימת הפרשתם של הורמונים ספציפיים. האנלוגים של סומטוסטטין הנפוצים ביותר בשימוש הם אוקטראוטיד -Octreotide Sandostatin®)) ולנראוטיד - Somatuline® LA, Somatuline Autogel®) Lanreotide).

 

תחילת הטיפול יכולה לכלול זריקה תת־עורית הניתנת עד שלוש פעמים ביום. לאחר השגת שליטה טובה יותר בתסמינים, הטיפול יכול לכלול זריקה בעלת פעולה ממושכת יותר. זריקות אלה ניתנות בהזרקה תוך־שרירית במרווחים של שבוע עד חודש, בהתאם לתרופה שבה נעשה שימוש ולתגובת המטופל.

כימותרפיה

טיפול זה מבוסס על שימוש בתרופות נוגדות סרטן (ציטוטוקסיות), שמטרתן להרוס את התאים הסרטניים. לעתים נעשה שימוש בכימותרפיה לטיפול בגידולי קרצינואיד מפושטים, או בגידולי GEP בעלי קצב צמיחה מהיר או מפושטים. מטרת הטיפול היא להקטין את הגידול ולהפחית את התסמינים. כימותרפיה משמשת לעתים תכופות לטיפול בגידולי GEP בלבלב. עם זאת, מאחר שקצב הצמיחה של גידולים אלו עשוי להיות איטי ביותר, הרופא יכול להחליט שלא להתחיל בטיפול כימי, כל עוד מצבו של המטופל יציב.

 

שימוש בכימותרפיה כטיפול בגידולי קרצינואיד עדיין נבדק במחקרים. באחד המחקרים נמצא כי גידולי קרצינואיד המורכבים מתאים בעלי מראה חריג במיוחד (בעלי דרגת התמיינות נמוכה) עשויים להגיב טוב יותר לכימותרפיה, בהשוואה לגידולי קרצינואיד אחרים. כמו כן, הסבירות לכך שגידולים אלו יגיבו לטיפול באנלוגים של סומטוסטטין היא נמוכה יותר. סוג הכימותרפיה שניתן למטופל תלוי באזור שבו החל הקרצינואיד להתפתח.

מידע נוסף ניתן למצוא בעמודים "הטיפול הכימי - כימותרפיה", העוסק ביתר פירוט בטיפול ובתופעות הלוואי שלו, ו"צנתרים מרכזיים" העוסקת בהתקנים שבאמצעותם ניתן הטיפול. כמו כן, ניתן למצוא כאן מידע על התרופות ותופעות הלוואי שלהן. למידע נוסף ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995.

טיפולים מכווני מטרה

תרופות המוכרות כטיפולים ממוקדים, כגון סוניטיניב (סוטנט®) - (®Sunitinib (Sutent ואברולימוס (אפיניטור®) - (®Everolimus (Afinitor, עשויות להיות יעילות בטיפול בסוגים מסוימים של גידולים נוירואנדוקריניים. תרופות אלו, הניתנות בקפסולות או בטבליות, מבחינות בין תאים סרטניים לתאים רגילים.

אינטרפרון אלפא (Interferon Alpha)

גישה אחרת לטיפול בתסמינים של גידולי קרצינואיד מבוססת על טיפול ביולוגי בתכשיר אינטרפרון (Interferon). אינטרפרון הוא חלבון המצוי בגוף באופן טבעי בכמויות קטנות. התכשיר ניתן בזריקה תת־עורית, במטרה לעורר את מערכת החיסון של הגוף ולעודד אותה להרוס תאים סרטניים. בתחילת הטיפול אינטרפרון עלול לגרום לתסמינים דמויי שפעת, אך תופעות לוואי אלו פוחתות לרוב כעבור שבועות אחדים. לעתים, אינטרפרון ניתן בשילוב עם אנלוגים של סומטוסטטין.

רדיותרפיה (טיפול בקרינה)

טיפול בסרטן בעזרת רדיותרפיה (Radiotherapy) מבוסס על שימוש בקרני רנטגן בעלות אנרגיה גבוהה, ומטרתו להרוס את התאים הסרטניים תוך מזעור הנזק הנגרם לתאים הבריאים. הטיפול יכול להתבצע באופן חיצוני, באמצעות מכונת קרינה (רדיותרפיה בקרניים חיצוניות) או פנימי, באמצעות הנחת חומר רדיואקטיבי בסמוך לגידול (בראכיתרפיה - Brachytherapy). רדיותרפיה חיצונית ניתנת לרוב לטיפול בתסמינים כגון כאב, כאשר הגידול התפשט לעצמות.

 

רדיותרפיה ממוקדת (131 MIBG ו־90Y Octreotide)

טיפול זה משמש להקלת תסמינים של תסמונת קרצינואיד ולשליטה בהתקדמותם של גידולים נוירואנדוקריניים. המטופל מקבל חומר רדיואקטיבי, בשתייה או בהזרקה למחזור הדם. כמעט כל מנת הקרינה נקלטת על ידי הגידול, וחלק קטן מאוד ממנה מגיע לרקמות הבריאות. לכן טיפול זה מכונה טיפול ממוקד.

 

ישנם שני סוגים של טיפול ממוקד: MIBG ואוקטראוטייד. הטיפול פועל אך ורק בגידולי קרצינואיד, הקולטים כמויות גדולות של אחד מחומרים אלו. לכן, לפני קבלת טיפול זה יש לעבור סריקה למדידת כמות האוקטראוטייד או MIBG הנקלטים בגידול.

 

טיפול מסוג רדיותרפיה ממוקדת יכול להצריך שהייה בתנאי בידוד למשך ימים אחדים, כדי להימנע מחשיפה של אנשים אחרים לקרינה שלא לצורך. חלק מהמטופלים סובלים מכאבי בטן או מבחילות כתוצאה מהטיפול, אך תופעות אלו ניתנות לטיפול באמצעות תרופות. כמו כן, תיתכן ירידה זמנית ברמות של חלק מתאי הדם. במקרה זה ייתכנו תחושת עייפות, סיכון מוגבר לזיהום, שטפי דם או דימומים. מרבית האנשים מתאוששים במהירות ואינם סובלים מתופעות לוואי למשך זמן רב.

חזרה למעלה >>


טיפולים בגידולי קרצינואיד בכבד

לעתים מטפלים בגידולי קרצינואיד בכבד באמצעות טיפולים הממוקדים ישירות בכבד. טיפולים אלה כוללים אמבוליזציה (חסימה) של עורק הכבד ואבלציה (הרס ממוקד של תאי הגידול) באמצעות גלי רדיו (RF).

אמבוליזציה של עורק הכבד

טיפול זה מטרתו להקטין גידולי קרצינואיד בכבד ולהקל על התסמינים של תסמונת קרצינואיד. הטיפול מבוסס על הפחתת זרימת הדם לגידולים, שכן גידולים אינם מסוגלים להתקיים ללא אספקת דם.

 

במהלך הטיפול, מחדיר הרופא בעדינות צינורית דקה לכלי הדם הראשי במפשעה (עורק הירך). מונחה על-ידי הסריקה, מחדיר הרופא באיטיות את הצינורית בקצב לכלי הדם הראשי של הכבד (עורק הכבד). לאחר מכן הוא מזריק תרופה החוסמת את אספקת הדם (יוצרת תסחיף וחוסמת את כלי הדם). לעתים, טיפול זה ניתן בשילוב עם כימותרפיה (כימואמבוליזציה). לרוב, טיפול זה כולל שהיית לילה בבית החולים. מספר ימים לאחר ההליך ייתכנו בחילות, כאבי בטן, או חום גבוה. למידע נוסף, ניתן להיוועץ ברופא ובאחות המטפלים.

אבלציה באמצעות גלי רדיו (RF)

אבלציה באמצעות גלי רדיו (Radiofrequency Ablation) לטיפול בגידולי קרצינואיד בכבד, היא טיפול המבוסס על שימוש בגלי רדיו (גלי מיקרו). מטרתו של טיפול זה היא להרוס את התאים הסרטניים באמצעות חימום לטמפרטורות גבוהות.

 

בזמן הטיפול הרופא מאלחש את העור באזור הבטן ומחדיר מחט דקה לתוך מרכז הגידול. באמצעות המחט מועברים לגידול קרן לייזר בעוצמה גבוהה או גלי רדיו, הגורמים לחימום התאים הסרטניים ולהרס שלהם.

 

טיפול זה מצריך לרוב אשפוז ללילה בבית החולים, ועלול לגרום לבחילות, כאבי בטן וחום גבוה במשך ימים אחדים לאחר ההליך. הרופא והאחות המטפלים יכולים לספק מידע נוסף בנושא.

טיפול בתסמינים

במקרה של ייצור יתר של חומצת קיבה, ניתן לקבל תרופות להפחתת ייצור החומצה. לעתים יינתנו גם תרופות לאיזון רמות הסוכר בדם או תרופות נגד שלשולים.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר השלמת הטיפול יזמן אותך הרופא לבדיקות מעקב, בדיקות דם וצילומי רנטגן שגרתיים. בדיקות אלה מתבצעות בדרך כלל לאורך שנים אחדות בתדירות הולכת ופוחתת. אם אתה סובל מבעיות כלשהן או אם תבחין בתסמינים חדשים בין מועדי הבדיקות, עליך להודיע על כך לרופא שלך בהקדם האפשרי.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים נערכים כל העת, במטרה לשפר את הטיפול במחלה, ובתי חולים רבים משתתפים בניסויים אלה. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש והטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזוהי הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. בניסויים אלה משתתפים כמה בתי חולים בארץ, במקביל למרכזים רפואיים במדינות אחרות.

 

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, נקבע סוג הטיפול שיינתן לחולה באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא בידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

 

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

 

רופאים מעוניינים לעודד את מטופליהם להשתתף בניסויים קליניים - או במחקרים קליניים, כפי שהם נקראים לפעמים - משום שכל עוד לא נבחן טיפול חדש בדרך מדעית זו, אין הרופאים יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים.

 

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, על הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי לאתיקה. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת, לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שידוע לך במה עוסק הניסוי, שאתה מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו, וכן שאתה מבין בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

 

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או שתחליט לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

 

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נבדק ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ובכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

לחצו כאן למידע נוסף אודות "מחקרים וניסויים קליניים", או פנו בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף ובו מרוכזים ומעודכנים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם 

קבוצות תמיכה

באגודה למלחמה בסרטן מתקיימות קבוצות תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם, המתגבשות בהתאם לביקוש ולצורך, כגון קבוצת תמיכה לנשים צעירות (בנות 30-50), קבוצת תמיכה לבריאים התומכים בבני זוגם החולים, קבוצת תמיכה לזוגות, קבוצת תמיכה להורים שכולים, קבוצת תמיכה לחולות עם מחלות סרטן נשיות, קבוצת תמיכה לבני משפחה מלווים ועוד, המונחות על ידי אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואחיות) שהוכשרו לכך. הקבוצות מתגבשות במחלקת השיקום של האגודה, טל. 03-5721678, ופועלות במסגרת סניפי האגודה ברחבי הארץ ובמרכזי התמיכה של האגודה.

מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן

האגודה מפעילה מערך מידע ותמיכה נרחב ללא תשלום - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם:

  • מוקד המידע הטלפוני 'טלמידע׳®: 1-800-599-995
  • 'טלמידע'® בשפה הערבית: טל. 1-800-36-36-55
  • 'טלמידע׳® בשפה הרוסית: טל. 1-800-34-33-44
  • מרכז המידע: 03-5721608 או info@cancer.org.il
  • פורומים באתר האגודה לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם - בניהול מיטב המומחים.

מרכזי הפעילות והתמיכה 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן

מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן משמשים בית בקהילה לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם. מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד' פועלים כיום בגבעתיים, בירושלים, בחיפה, בעפולה, בבאר שבע ובסניפי האגודה ברחבי הארץ. המרכזים מספקים מגוון פעילויות תמיכה, מידע, העשרה ופנאי, המסייעות בהתמודדות האישית והנפשית עם המחלה. המרכזים מיועדים גם לחולים שסיימו את הטיפול הפעיל, אך עדיין זקוקים לתמיכה ולשיקום. כל המפגשים לחולים ולבני משפחותיהם ניתנים ללא תשלום.

 

ליצירת קשר ולפרטים נוספים:

לחצו כאן למידע נוסף אודות פעילות מרכזי התמיכה.

'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'

האגודה למלחמה בסרטן מייצגת ומפעילה בישראל את פרויקט ׳להיראות טוב - להרגיש טוב יותר'. במסגרת הפרויקט קוסמטיקאיות, מאפרות, פאניות וספרים מטפלים בהתנדבות בנשים חולות סרטן במכונים האונקולוגיים, בסניפי האגודה למלחמה בסרטן, בקהילה ובהוספיס־בית. המטופלות מקבלות טיפול קוסמטי והדרכה כיצד לטפל בפניהן ובשיערן ו/או להתאים תספורת במטרה לשפר את הרגשתן. מעבר לכך, ספרים מתנדבים מטפלים בפאות ומתאימים אותן למטופלות. הפאות ניתנות לנשים הזקוקות להן, ללא תשלום.

 

בבית מטי, מטה האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים, ישנו חדר טיפוח להתאמה ולהשאלת פאות ללא תשלום. הפרויקט מופעל בהתנדבות בידי ד"ר פרנסין רובינסון, מתנדבת 'יד להחלמה'.

למידע נוסף ניתן לפנות בטל. 03-5721618

'צעדים לאיכות חיים'®

פרויקט 'צעדים לאיכות חיים'® הנועד לחשוף את חולי הסרטן ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, לעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם ולתת ייעוץ וליווי מקצועי לחולים שיבחרו לאמץ ולהשתלב בפרויקט. יתרונותיה הבריאותיים, הפיזיים והרגשיים של הפעילות הגופנית בקרב חולי הסרטן, נחקרה רבות בשנים האחרונות והוכח כי ביכולתה לסייע לחולי הסרטן בהתמודדות עם המחלה ועם תסמיניה. הפרויקט נערך במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהנחיה קבוצתית של אנשי מקצוע מתחומי החינוך הגופני והפיזיותרפיה. משתתפי הפרויקט מקבלים חוברת הסבר ומעקב, כדור ורצועת גומי לביצוע התרגילים.

למידע נוסף ולהצטרפות ניתן לפנות בטל. 03-5721618

'מחלימים לחיים בריאים'®

סדנת 'מחלימים לחיים בריאים'® סדנה מיוחדת שנבנתה במטרה ללוות מחלימים מסרטן בהתמודדות לאחר המחלה, לשפר את איכות חייהם, להדריכם לחיים בריאים ולעודדם לחזור לחיים אישיים וקהילתיים פעילים. הסדנה מתקיימת במרכזי התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן, בסניפי האגודה ובמרכזים הרפואיים, וכוללת סדרת מפגשים במגוון נושאים, ובהם: חזרה לשגרה ולמשפחה, אינטימיות ומיניות, שמירה על הבריאות לאחר המחלה והתמודדות עם תופעות לוואי, ביצוע פעילות גופנית מותאמת למחלימים מסרטן, תזונה, רפואה משלימה ועוד. המפגשים נערכים בהנחיית אנשי מקצוע מתחום הפסיכו־אונקולוגיה, עובדים סוציאליים, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים ועוד. למידע והצטרפות ניתן לפנות אל מיכל קהלני בטל. 03-5721678.

ייעוץ מיני

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי דימוי גוף ומיניות לחולים בני כל הגילים. הייעוץ כולל:

  • מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות ועל הפוריות
  • ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני
  • הכוונה למומחים מקצועיים נוספים

השירות ניתן ללא תשלום ע"י אחות ויועצת המיניות באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721643.

ייעוץ מס ארצי

בסניפי האגודה למלחמה בסרטן ניתנים שירותי ייעוץ מס, בשיתוף עם לשכת יועצי המס בישראל. הייעוץ ניתן למי שכבר נקבעו לו אחוזי נכות בוועדה רפואית בביטוח לאומי ורק בענייני מס הנובעים מהמחלה. הייעוץ ניתן בהתנדבות וללא תשלום, בפגישה אישית או טלפונית.

 

סניף חיפה, בית רוזנפלד, רח' רוזנפלד 25, בת גלים. טל.04-8511715/7.

סניף נתניה, רח' רמז 13, טל. 09-8344268.

סניף תל אביב, רח' רביבים 7, גבעתיים. טל. 03-5721642.

ימי עיון לחולי סרטן ולבני משפחותיהם

מחלקת השיקום והרווחה מארגנת ימי עיון רבים, המתמקדים במגוון נושאים הקשורים למחלות הסרטן והשפעותיהן, כגון: דרכי הטיפול, תופעות לוואי והיבטים שונים ביחס להתמודדות החולה ובני המשפחה עם המחלה. מידע על אודות ימי העיון ניתן לקרוא באתר האגודה באינטרנט ובעיתונות הכתובה, וההרצאות הנערכות בהם מוקלטות ומועלות לאתר האגודה. כמו כן, ניתן לפנות למחלקת השיקום והרווחה של האגודה למלחמה בסרטן, המארגנת את ימי העיון לאורך השנה, בטל. 03-5721678.

המעון ע"ש סר צ'ארלס קלור

ב-1976 הקימה האגודה למלחמה בסרטן את המעון ע"ש צ'ארלס קלור בגבעתיים, לטיפול תומך בחולי סרטן המתגוררים במקומות מרוחקים ומטופלים בבתי חולים באזור המרכז. המעון מיועד לחברי כל קופות החולים ומופעל בידי האגודה למלחמה בסרטן. הפנייה למעון נעשית על ידי הצוות הרפואי־סיעודי במכונים האונקולוגיים.

למידע נוסף ניתן לפנות לצוות המעון בטל. 03-5721623/4/7, פקס. 03-7313812 או בדוא״ל: maon-clore@cancer.org.il

חזרה למעלה >>


כל פעילויות האגודה בפריסה ארצית, קבוצות התמיכה ומרכזי התמיכה -

ללא תשלום!

מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
מידע נוסף בנושא
פורום גידולים נוירואנדוקרינים זכויות חולי סרטן פורום תמיכה רגשית לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים
ינואר 2017 - 
התרופה Everolimus-Afinitor לטיפול בגידולים נוירואנדוקריניים ממקור ריאה או מערכת העיכול, הוכללה בסל הבריאות לשנת 2017.
תודתנו נתונה ל:
ד"ר עידו וולף, מנהל המכון לאונקולוגיה רפואית, המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי; חבר ועדת העדכון בנושא אנדוקרינולוגיה, על הערותיו והארותיו.
דצמבר 2015
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על גידולים נוירואנדוקרינים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.