לתרומה
חפש
ילדים ומתבגרים חולי סרטן
סוגי מחלות בילדים

גידולים במערכת העצבים בילדים

עוד בנושא

גידולים במערכת העצבים

גידולים הקשורים למערכת העצבים מסווגים לקבוצות בהתאם למיקומם בגוף: גידולי מוח, גידולים במערכת העצבים ההיקפית הסמפטית (נוירובלסטומות), וגידולים בעין (רטינובלסטומות). המאפיינים השונים לכל גידול המפורטים להלן קשורים במבנה הייחודי של כל חלק במערכת העצבים.

גידולי מוח

גידול מוחי הוא מחלת הסרטן השנייה בשכיחותה בילדים, לאחר לוקמיה. ידועים שלושה גידולים מוחיים עיקריים: גליומה (אסטרוציטומה), מדולובלסטומה ואפנדימומה. גידולים מוחיים עלולים להופיע בכל גיל, בעיקר בילדים בגילאי חמש עד עשר. גליומה מתפתחת בתאי עצב, בתאי רקמה מוחית או בתאים התומכים במוח, אפנדימומה מתפתחת בחדרי המוח, ומדולובלסטומה מתפתחת במוח הקטן (מוחון).

תסמיני המחלה:

מכיוון שמרבית גידולי המוח ממוקמים בגומה האחורית ובקו האמצע של המוח, הם עלולים לגרום לחסימה וללחץ תוך גולגולתי מוגבר. הילד ירגיש כאבי ראש חזקים, בעיקר בבוקר כאשר הוא קם משנתו והקאות פתאומיות. ייתכן שהילד ירגיש מנומנם, חלש ועייף מהרגיל. תסמינים נוספים העלולים להופיע הם התעלפויות, עצבנות יתר, אדישות, בעיות בשיווי המשקל, חוסר נוירולוגי, פזילה ופרכוסים. כאשר הגידול הסרטני מפריע לזרימת נוזל עמוד השדרה (CSF), העוטף את המוח ואת עמוד השדרה, עלולה להופיע עלייה בכמות נוזל השדרה, ולעתים עלייה בהיקף הראש (תופעה הנקראת הידרוצפלוס). 

אבחון גידול מוחי:

בכדי לאבחן גידול מוחי יבוצעו בדיקת קרקעית העין (לאיתור לחץ מוחי מוגבר), ובדיקות הדמיה לאזור הראש וחוט השדרה (MRH CT) המסייעות בקביעת סוג הגידול, מיקומו והיקפו (אם התפשט לאזורים סמוכים). ברוב המקרים נדרשת ביופסיה לאבחון הגידול.

מדולובלסטומה:

גידול סרטני הממוקם במוח הקטן ומופיע בילדים בגיל חמש בממוצע, ולרוב לפני גיל 15, בעיקר אצל בנים. גידול זה בנוי מתאים קטנים המתפתחים במהירות ועלולים להתפשט בחוט השדרה. בשלב הראשון יתבצע ניתוח להסרתו של הגידול. לילדים מתחת לגיל שלוש, לא מומלץ לעבור טיפול קרינתי העלול לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בתאי המוח. טיפול כימי יינתן במשך כמה חודשים, בהתאם לתגובת החולה לטיפול. ילדים גדולים יותר יקבלו גם טיפולים בקרינה למוח ולעמוד השדרה. סיכו״ ההחלמה בילדים מגיל שלוש ומעלה - גבוהים במחלה לא גרורתית.

אפנדימומה:

גידול סרטני המתפתח בחדרי המוח, במוח הקטן או העליון, וגורם ללחץ תוך מוחי מוגבר. לעתים הגידול הסרטני עלול להתפשט לחוט השדרה, ולכן ייתכן שהצוות הרפואי יבצע בדיקת MRI של הראש ושל עמוד השדרה. סוג הטיפול יותאם לגיל הילד, כאשר הסיכויים להחלמה מלאה טובים יותר אם בניתוח הוסר הגידול כולו. טיפולים בקרינה יינתנו לילדים מעל גיל שלוש. מתחת לגיל זה יינתן טיפול כימי למשך כמה חודשים.

גליומה (אסטרוציטומה):

גליומות מהווה כ-50% מכלל גידולי המוח בילדים, המתפתחות מתאי הגליה (התא הבסיסי של המוח). חלקן יהיו גליומות בדרגת ממאירות נמוכה וחלקן בדרגת ממאירות גבוהה, כאשר בדרגה 4 מדובר בגידול הממאיר ביותר (גליובלסטומה מולטיפורמה). דרגת הגידול ומיקומו הם אלו שיקבעו את הטיפול בו. כשהגידול ממוקם בגזע המוח (אזור מעברם של עצבים מוחיים עיקריים) - סימני המחלה ברורים מאוד, כגון: הפרעה בשיווי משקל, קש״ בליעה ונשימה, הקאות, ירידה בראייה, שיתוק חלקי או מלא, "חיוך בצד", שיתוק חלקי של הפנים. עקב מיקומו הרגיש, גידול זה אינו ניתן להסרה בניתוח, למעט מקרים בודדים, ולכן יינתנו טיפולים בקרינה לגזע המוח. ההחלטה כיצד לטפל בילד תלויה במספר גורמים, כולל גיל הילד, מיקום הגידול והיקפו. לא כל הילדים עם גליומה יעברו ניתוח, בעיקר כאשר הגידול ממוקם בגזע המוח. מרבית הילדים יקבלו טיפולים בקרינה, חלקם גם כימותרפיה.

גליומה הממוקמת בעצבי הראייה:

כשהגידול הסרטני ממוקם בעצבי הראייה הוא פוגע במסלול עצבי הראייה וביכולת הראייה, ועלול לגרום לעיוורון חלקי או מלא. מחלה זו שכיחה אצל ילדים החולים בנוירופיברומטוזיס (מחלה גנטית המשפיעה על מערכת העצבים ומתבטאת בכתמים חומים על העור). מיקומו הבעייתי של הגידול מקשה על הסרתו בניתוח, ולכן סביר להניח שיינתנו טיפולים כימיים ומכווננים (ביולוגיים), בניסיון להימנע מטיפול קרינתי, ויתבצע מעקב רפואי קפדני אחר יכולת הראייה של החולה.

גליומה בהמיספרות (מוח עליון או מוח קטן):

האבחנה ואפשרויות הטיפול תלויים בעיקר במידת התפשטות הגידול ובסיכוי לבצע ניתוח. לא תמיד ניתן להסיר גידול מוחי בשלמותו. 

כריתה מלאה של גידול מוחי עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך בתפקוד הילד. סביר להניח כי ״נתנו לחולה טיפולים כימיים וקרינתיים בכדי לצמצם את היקף הגידול.

לרוב, גידולי מוח אינם נוטים להתפשט לאזורים נוספים בגוף, ולכן הטיפול הטוב ביותר הוא ניתוח, אך לא תמיד ניתן יהיה לבצעו. כל הטיפולים משפיעים על התפתחותו הגופנית, השכלית והנפשית של הילד, בייחוד כאשר מדובר בחולה בגיל צעיר מאוד.

כיום חלק מהילדים עם גליומה מקבלים טיפול מכוונן מטרה (ביולוגי). בדיקה גנומית של הגידול מאפשרת לבדוק אם קיימים שינויים גנטיים שמאפשרים טיפול מכוונן מטרה. אחת המוטציות האפשריות היא מוטציה של גן שנקרא BRAF, שנראית בעיקר בגליומה בדרגת ממאירות נמוכה (Low-Grade Glioma).

האגודה מעניקה שירות ייעוץ ארצי לשיקום נוירו-פסיכו-אונקולוגי לילדים המתמודדים עם גידולי ראש ועם תופעות הלוואי של הטיפול.
השירות נועד לילדים מחלימים ולבני המשפחה, וכולל ייעוץ ראשוני והכוונה, הדרכה לגבי חזרה לבית הספר ושיגרת חיים במשפחה ובקהילה.
כמו כן, ניתן ליווי מקצועי והדרכה לאנשי המקצוע השונים העובדים עם הילדים ובני משפחותיהם במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים ובקהילה.
לפרטים ניתן לפנות בטל. 03-5721619 או בדוא׳׳ל: michelle.sadeh@cancer.org.il

ניתן להפנות שאלות למומחים בפורום האינטרנטי בנושא גידולי מוח

גידולי מערכת העצבים ההיקפית (נוירובלסטומה - Neuroblastoma)

נוירובלסטומה הוא גידול סרטני המופיע במערכת העצבים הסמפטית, האחראית לתגובת הגוף למצבי דחק. מחלה זו, המתפתחת לרוב בתאי עצב צעירים מאוד, מופיעה בעיקר בתינוקות וילדים מגיל ינקות עד לגיל שש, ושכיחה יותר אצל בנים. ב-65% מהמקרים המחלה מופיעה בבטן, בעיקר ביותרת הכליה (אדרנל). ב-15% מהמקרים הגידול הסרטני מופיע בחלקו האחורי של בית החזה. שאר מקרי הנוירובלסטומה מופיעים באזורים שכיחים פחות, כמו הצוואר והנחיריים, ולעתים הגידול הראשוני לא נמצא. אם הגידול הסרטני מתפשט - הוא צפוי להתפשט בעיקר לבלוטות לימפה סמוכות, לכבד, לעצמות (כולל עצמות הגולגולת והעיניים), למח העצם ו/או לעור.

תסמיני המחלה:

תסמיני המחלה כוללים עייפות, שלשולים ממושכים, כאבי בטן או כאבים באזורים אחרים, בהתאם לאזור בו התפתח הגידול. אם הגידול נמצא בבטן, הילד עלול להרגיש כאבי בטן. לעתים, אצל תינוקות, ניתן לגלות תפיחות בטנית קשה ולא רגישה. במידה והגידול מפושט בעצמות, הילד ירגיש כאבי עצמות, לרוב חזקים מאוד. אם הגידול התפשט לעצמות הגולגולת ניתן להבחין בנפיחות וסימני דימום מסביב לעיניים. הילד ירגיש עייף, חלש חסר תיאבון וחיוור. לעומת זאת, במקרים בהם המחלה ממוקמת ייתכן שהגידול יימצא באקראי, כאשר לא הופיעו תסמינים כלל.

דרכי אבחון:

בכדי לאבחן את סוג והיקף המחלה יבוצעו בדיקות דם ושתן, צילומי רנטגן (בהתאם לאזור שנפגע). בדיקות הדמיה בהתאם לאזור שנפגע (רנטגן, MRI, CT), מיפוי עצמות, מיפוי MIBG, בדיקת דימות באמצעות מכשיר PET עם 18F-DOPA (חומר הנקלט ספציפית על ידי תאי נוירובלסטומה) או PET CT. כמו כן, יילקחו דגימת מח עצם, ביופסיה מהגידול שאותר באבחון, ובדיקות העתקי הגן N-Myc ושינויים בגנים נוספים.

הטיפול:

תכנית הטיפול תלויה במידת התפשטות המחלה ובמאפייניה הביולוגיים. הטיפול מבוסס על ניתוח, כימותרפיה, ובהתאם למידת התפשטות המחלה ומאפייניה הביולוגיים, גם תוספת של קרינה וטיפול ביולוגי ו/או אימונותרפי. במקרים של מחלה מפושטת או אגרסיבית, לאחר שהילד נכנס להפוגה מלאה, מציעים לעתים לבצע השתלת מח עצם עצמית (מידע נוסף בהמשך), המאפשרת מתן טיפול כימי במינון גבוה מאוד. בהמשך, משלבים בטיפול תרופה, דמויית ויטמין A, המעודדת את הבשלת תאי הנוירובלסטומה ואת הפיכתם לתאים שפירים בשם גנגלינאורומה. השימוש בה נעשה לאחר הניתוח, הטיפולים בכימותרפיה ובקרינה. ההתפתחות האחרונה בשטח הטיפול בנוירובלסטומה היא התוספת של טיפול בנוגדנים המכוונים כנגד תאי הנוירובלסטומה (נוגדן אנטי GD2), המשפר משמעותית את סיכו״ ההחלמה.

גידולים בעין (רטינובלסטומה - Retinoblastoma)

רטינובלסטומה היא גידול סרטני המתפתח ברשתית (רטינה - Retina), שכבת העין הרגישה לאור. למחלה זו שני סוגים: הסוג התורשתי, המאופיין בהתפתחות גידולים בשתי העיניים והתבטאות בגיל צעיר מאוד, והסוג שאינו תורשתי, המאופיין בדרך כלל בהתפתחות גידול בעין אחת בלבד.

הגורמים למחלה:

הגורמים לגידולים שאינם על רקע תורשתי - אינם ידועים. גידולים תורשתיים, המהווים כשניים מכל חמישה מקרים של רטינובלסטומה, נוצרים בעקבות מוטציה גנטית. כלומר, מוטציות שני עותקי הגן Rb1, אשר לרוב עוברות מאחד ההורים אל הילד, וגורמות להתפתחות המחלה. נשאי מוטציות אלו נמצאים גם בסיכון גבוה יותר להתפתחות מחלות סרטן נוספות, בפרט אוסטיאוסרקומה וגידולים מחוץ לעין בגיל מאוחר יותר. לכל בני המשפחה בה אובחן חולה ברטינובלסטומה - מומלץ לפנות לייעוץ גנטי דרך קופת החולים ולבצע בדיקה גנטית.

לקבלת חוברת ׳כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן׳ המכילה מידע נוסף בנושא זה ללא תשלום פנו בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

תסמיני המחלה:

במקרה של משפחה בעלת רקע רפואי לרטינובלסטומה, ייבדק התינוק מיד עם לידתו. במקרים אחרים, התסמין הראשון בו מבחינים הוא אישון לבן שאינו מחזיר אור. אם מדובר בגידול סרטני גדול יחסית - הוא עלול לגרום לעין להיראות אדומה וכואבת.

דרכי האבחון:

בכדי לקבוע את האבחנה הסופית, רופא עיניים מומחה יבדוק את הילד בהרדמה מלאה. בדיקות נוספות שייתכנו הן בדיקת אולטרה-סאונד של העין והאזור סביבה, בדיקת CT או MR1 של העין והמוח, וניקור מותני שיסייע בבדיקה האם התפשטו תאים סרטניים למערכת העצבים המרכזית. במקרים נדירים של מחלה מפושטת יבוצעו גם מיפוי עצמות (לאיתור התפשטות תאים סרטניים לעצמות) ודגימת מח עצם (לאיתור תאים סרטניים במח העצם). כמו כן, תתבצע בדיקת דם לאיתור נשאות של הגן הפגום.

הטיפול:

תכנית הטיפול תיקבע בהתאם למספרם, מיקומם והיקפם של הגידולים שאותרו בעיניים. לרוב, כשמדובר בגידולים קטנים וממוקמים, יינתן טיפול מקומי לעיניים על ידי רופא עיניים מומחה בהרדמה כללית:

  • קריותרפיה (Cryotherapy): בטיפול זה, המתבצע במספר פגישות, מוקפא הגידול הסרטני ומוסר מהעין.
  • טיפול בלייזר: בטיפול זה, המתבצע במספר פגישות במשך 3-4 שבועות, מחומם הגידול הסרטני.
  • הזרקה מקומית של כימותרפיה לכלי הדם בעין.
  • דיסקית רדיואקטיבית: בטיפול זה נעשה שימוש בדיסקית קטנה, המכילה יוד רדיואקטיבי ונתפרת לחלקה החיצוני של העין, בכדי להרוס את התאים הסרטניים. טיפול זה מבוצע כנגד גידולים מעט יותר גדולים או כאלו שטיפולים אחרים לא נמצאו יעילים עבורם.
  • ההתאוששות מטיפולים אלו מהירה ובדרך כלל אינה מלווה בתופעות לוואי. בגידולים נרחבים יותר מטפלים במספר שיטות:
  • ניתוח: אם מדובר בגידול נרחב הגורם לאובדן הראייה בעין, ייתכן שהילד ייאלץ לעבור ניתוח להסרת העין ולהתאמת עין מלאכותית. ניתוח מבוצע לרוב במקרים של מחלה חד-צדדית.
  • טיפול כימי (כימותרפיה): טיפול זה יכול להינתן לפני הטיפול המקומי (המוזכר לעיל) בכדי להקל על הסרתו ולהגביר את יעילות הטיפול. טיפול כימי יכול להינתן במקרה שהגידול הסרטני התפשט לאזורים נוספים בגוף, או אם קיים סיכון לכך. התרופות הכימיות השכיחות בטיפול ברטינובלסטומה הן קרבופלטין - Carboplatin, אטופוסיד - Etoposide ( 16-213-VP) (ופסיד® - ®Vepsid)*, ווינקריסטין סולפאט - Vincristine sulphate (וינקריסטין® - ® Vincristine)*. גישה חדשה מאפשרת מתן טיפול כימי לעורק האופטלמי, כלי הדם המזין את העין הפגועה (1AC).
  • טיפול בקרינה (רדיותרפיה): בטיפול בקרינה נעשה שימוש לטיפול ברטינובלסטומה רק כאשר טיפולים אחרים נמצאו כלא יעילים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים. 

מעקב:

מרבית הילדים מחלימים מרטינובלסטומה. במסגרת ביקורות המעקב התקופתיות, רופא עיניים יבדוק את העין המחלימה ויוודא שאין עדות להישנות המחלה. ילדים שחלו בעקבות נשאות גנטית - יופנו לייעוץ גנטי.

פורום להורים שילדם חלה בסרטן
לחצו כאן לפתיחת קובץ PDF

של החוברת בנושא:

ילדים ומתבגרים חולי סרטןילדים ומתבגרים חולי סרטן


על עדכון מהדורת 2016 תודתנו נתונה ל:

ד"ר שפרה אש, מנהלת יחידת אשפוז יום אונקולוגי, המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

פרופ' מרים בן הרוש, מנהלת המחלקה להמטו-אונקולוגיה והשתלןת מח עצם בילדים, סגנית מנהלת בית החולים לילדים ע"ש רות רפפורט, המרכז הרפואי רמב"ם, חיפה,

פרופ' יצחק יניב, מנהל המערך להמטולוגיה-אונקולוגיה לילדים ע"ש פרופ' רנה זייצוב, מרכז שניידר לרפואת ילדים,

עו"ס מחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן.


אוקטובר 2016
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן בילדים. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.