לתרומה
חפש
מחלימי סרטן
מידע למחלימי סרטן

מדריך למחלימי סרטן

עוד בנושא


מיהו מחלים ומהי תקופת החלמה

מעקב רפואי בתקופת ההחלמה

שיחה עם הרופא המטפל

התמודדות עם תופעות לוואי בעקבות הטיפול האונקולוגי

תשישות ועייפות

שינויים בזיכרון וביכולת הריכוז

כאב

פגיעה בעצבי התחושה (נוירופתיה)

בצקת לימפטית (לימפדמה)

תופעות לוואי הקשורות למחלות סרטן בראש ובצוואר

שינויים במשקל ובהרגלי האכילה

תופעות לוואי הקשורות במחלות סרטן של שלפוחית השתן, מערכת העיכול והשחלות

תופעות גיל המעבר

דימוי גוף, מיניות ואינטימיות

פחד מהישנות המחלה

הסיכון לחלות בסרטן בקרב בני המשפחה

הקשר עם בני המשפחה

עם הפנים לעתיד

הסתגלות למציאות חדשה

כללים לאורח חיים בריא

רפואה משלימה

החזרה לעבודה

סיכום

מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם




 

מיהו מחלים ומהי תקופת ההחלמה

אבחון מחלת סרטן הינו אירוע משמעותי המהווה נקודת מפנה בחיים. לעיתים, בעקבות המחלה, משתנה תפיסת העולם, והמחלה הופכת להיות מנוע צמיחה והתפתחות אישית. מחלימים רבים טוענים שהחוויה לימדה אותם על עצמם ועל הצורך לבצע שינויים חשובים בחייהם. אחרים מספרים שלמדו להעריך כל יום חדש ואת חשיבותם של משפחה וחברים ושל יחסיהם עם הסביבה. חשוב לזכור, שחלק מהמחלימים נתקלים באתגר גדול הנובע מהפער בין הציפיה שלהם ושל סביבתם לחזור במהרה לשגרת חיים מלאה, ובין תהליך ההחלמה והזמן שהוא דורש.


בשנים האחרונות, הודות לשיפור בשיעורי הגילוי המוקדם ודרכי הטיפול במחלות הסרטן, חולים רבים מחלימים ממחלתם וחוזרים לשגרת חיים פעילה ובריאה, ותשומת לב רבה יותר מופנית לשמירה על איכות החיים והרווחה האישית.

בתקופת האבחנה והטיפול הראשוני, המטרה של המטופל היא לעבור בהצלחה את הניתוח, את הטיפול התרופתי ו/או הקרינתי, והכוח המניע אותו הוא סיכו״ ההחלמה. בשלב זה מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם הצוות המטפל, הפועל ככל הניתן למניעת סיבוכים ולהקלת תופעות הלוואי. במהלך הטיפול במחלה, החולה עסוק בדרך כלל בהתמודדות עם השפעות הטיפול, לצד הצורך בהסתגלות בתחומי חיים אחרים, כגון בעבודה וביחסים בתוך המשפחה. בשלב זה עולות לרוב שאלות, תהיות וחרדות לגבי ההווה והעתיד.


התקופה שלאחר סיום הטיפולים מלווה בדרך כלל בתחושה של חשש, וכל תופעה מתפרשת כחזרת המחלה. הדגש בשלב זה הוא על הסתגלות למגבלות הגופניות כתוצאה מהמחלה או הטיפולים, כגון עייפות כרונית, אובדן איבר בגוף, פגיעה בתפקוד המיני וכדומה.


המושג 'תקופת החלמה' בהקשר של מחלת סרטן הוא חדש יחסית, וקיימים חילוקי דעות לגבי ההגדרה של 'החלמה'. בחוברת זו בחרנו להתייחס לתקופה שמתחילה מסיום הטיפולים ונמשכת כל עוד אין עדות למחלה פעילה, כתקופת החלמה. מדובר בדרך כלל במהלך איטי של שינוי, שבו האדם חוזר באופן הדרגתי לתפקוד יומיומי ולשגרת החיים. בתקופה זו עיקר תשומת הלב מופנה להתמודדות עם ההשלכות המאוחרות של המחלה, החשש מהישנות המחלה ותהליך השיקום.

'מחלימים לחיים בריאים'®

סדנה מיוחדת שמטרתה ללוות מחלימים מסרטן בהתמודדות לאחר המחלה, לשפר את איכות חייהם, להדריכם להרגלים בריאים ולעודדם לחזור לחיים אישיים וקהילתיים פעילים. הסדנה מתקיימת במרכזי התמיכה 'חזקים ביחד'® של האגודה למלחמה בסרטן, בסניפי האגודה ובמרכזים הרפואיים. ישנן סדנאות מיוחדות למחלימות מסרטן השד וסדנאות מעורבות למחלימים ממחלות סרטן שונות. המפגשים נערכים בהנחיית אנשי מקצוע מתחום הפסיכו-אונקולוגיה, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים ועוד. למידע והצטרפות ניתן לפנות בטל. 03-5721678, דוא"ל: shikum@cancer.org.il


מחלימים מספרים כי במהלך הטיפול הם חשו שקיבלו מידע רב ותמיכה מהצוות המטפל, אך כאשר הטיפול הסתיים המענה לשאלותיהם היה חלקי. לכן חוברת זו מנסה לתת מידע על אודות ההתמודדות עם ההשלכות הגופניות, הנפשיות והחברתיות של המחלה והטיפולים.


סיום הטיפול במחלה מלווה בדרך כלל בתחושות הקלה ותקווה, אך לתחושות אלו נלוות לעיתים גם עצבות, דאגה, חשש מחזרת המחלה והתלבטות מה כדאי ומותר לעשות לאחר הטיפול. כשהטיפול מסתיים, ישנה ציפייה מהמחלימים לשוב לשגרת חיים רגילה, כפי שהייתה לפני שאובחנו כחולים בסרטן. אולם דברים משתנים בעקבות הטיפולים, וההתמודדות עם השלכות המחלה נמשכת. חלק מהמחלימים אינם מסוגלים לבצע דברים שבעבר ביצעו בקלות. חלקם חווים קשיים רגשיים כתוצאה מהמסע הארוך שעברו, ולעיתים גם מגלים שאחרים מתייחסים אליהם אחרת כעת, או שהם רואים את עצמם באופן שונה. תפיסת החיים שלהם שונה, וסדרי העדיפויות עשויים גם הם להשתנות.


מחלימים מתארים את התקופה שלאחר סיום הטיפולים כזמן שבו עדיין חלים שינויים. החיים מקבלים משמעות שונה, וההסתכלות על דברים רבים היא אחרת. ה"שגרה" החדשה עשויה לכלול שינויים באורח החיים וגם במקורות התמיכה של המחלים.


אנו מקווים שהחוברת תשמש לך מקור השראה, שיסייע לך להביט קדימה אל החיים שלאחר מחלת הסרטן - חיים טובים, מלאים ובריאים.





מעקב רפואי בתקופת ההחלמה

המחלימים מסרטן נשארים במעקב רפואי. מידע לגבי הצפוי לאחר הטיפולים יסייע למחלים ולבני משפחתו להסתגל, לשמור על איכות החיים ולקבל החלטות מתאימות.


שאלות נפוצות בקרב מחלימים עם סיום הטיפולים:

  • האם עליי לספר לרופא על תסמינים שמדאיגים אותי?
  • מי אחראי למעקב ואילו רופאים יטפלו בי?
  • אילו בדיקות עליי לבצע ובאיזו תדירות?
  • מה ניתן לעשות כדי להקל כאב, תשישות או בעיות אחרות לאחר הטיפול?
  • מהו פרק הזמן הדרוש להתאוששות ומתי ארגיש טוב יותר?
  • האם יש משהו שאני יכול או צריך לעשות, כדי למנוע את חזרת המחלה?
  • האם ישנן קבוצות תמיכה שאני יכול להצטרף אליהן?


התמודדות עם נושאים אלו מהווה אתגר, וחשוב מאוד לשמור על מעורבות בתהליך המעקב וההחלמה. עם זאת, תהליך ההחלמה יכול להיות ארוך מהצפוי ודרושה סבלנות. מעורבות בקבלת החלטות היא דרך להחזיר את תחושת השליטה בחיים, האובדת לעיתים במהלך הטיפול. תחושת שליטה מיטיבה עם ההתמודדות וההסתגלות להמשך החיים. קבלת החלטות על אורח החיים שברצונך לנהל - זהו הצעד הראשון.

מהו מעקב רפואי?

כשמסתיים הטיפול במחלה, המחלים מוזמן לביקורת אצל הרופא במרפאה האונקולוגית לבדיקות מעקב רפואיות. תדירות המעקב שונה מאדם לאדם ותלויה בסוג המחלה ובמצב הבריאות הכללי. בדרך כלל, מחלימים מוזמנים לביקורת מדי שלושה עד שישה חודשים במהלך שנתיים-שלוש השנים הראשונות שלאחר הטיפול, ופעם עד פעמיים בשנה לאחר מכן. בביקורים אלו הרופא בודק את המחלים ובוחן את תוצאות הבדיקות שביקש לבצע, על מנת להעריך את מצבו הבריאותי.

חשוב לקבל מהרופא המטפל מכתב סיכום טיפול, הכולל המלצות לבדיקות ומעקב. חשוב להעביר עותק ממנו לרופא המשפחה. ניתן לשמור את המסמכים הרפואיים בתיקייה מסודרת ולהציג אותם בביקור אצל הרופא המטפל. בתיקייה מומלץ לשמור סיכומי ביקורים, תוצאות בדיקות, פרטי ניתוחים, תרופות וכדומה.


הרופא מברר בדרך כלל עם המחלים אם קיימות תופעות לוואי מאוחרות ומשוחח על נושאים אחרים, בהתאם לצורך. בהזדמנות זו מומלץ לשאול שאלות ולקבל הנחיות לגבי המשך המעקב. במסגרת תקופת המעקב ניתנים לעיתים טיפולים שונים בקהילה, כגון איזון כאבים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ושיקום מקצועי, וכן מוצעות סדנאות וקבוצות תמיכה.


בנוסף למעקב האונקולוגי/כירורגי, בחלק מהמקרים המחלים יופנה למעקב במרפאות מחלימים או מרפאות מעקב הקיימות במרכזים הרפואיים, או אצל רופא המשפחה.

הנחיות למכתב מעקב על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות משנת 2014:

עם סיום הטיפול האונקולוגי יינתן לחולה מכתב סיכום, שתבניתו הוכנה מראש על ידי האיגודים המקצועיים.

תבנית מכתב זה תוטמע במחשבם של כל האונקולוגים בבתי החולים.

מכתב הסיכום ימולא על ידי הרופא האונקולוג המטפל, ויועבר לרופא המשפחה להבטחת הרצף הטיפולי ואיכות המעקב אחר החולה שהחלים ממחלת הסרטן.





שיחה עם הרופא המטפל

חשוב לשוחח בפתיחות עם הרופא המטפל בך, במיוחד כאשר מחליפים רופאים או עוברים למעקב של רופא המשפחה, כדי לנהל את הטיפול באופן המיטבי. יש לעדכן את הרופא בנוגע לכל דבר מטריד, כגון תסמינים חדשים, כאבים, קשיים פיזיים, קש״ שינה, קשיים בתפקוד המיני, שינויים במשקל, בעיות רגשיות וכדומה.


עצם העובדה שמופיעים תסמינים שונים, אינו מעיד בהכרח על חזרת מחלת הסרטן. תסמינים יכולים להופיע בשל בעיות רפואיות אחרות, המצריכות בירור וטיפול רפואי.


פגישת המעקב הרפואי:

  • בזמן הדגישה לשום הערות או שאל את הרופא אם תוכל להקליט את התשובות.

  • צרף לפגישה מלווה שיוכל לסייע לך להבין ו/או לזכול את הנאמל בפגישה, וכן לחשוב על שאלות נוספות שכדאי לשאול את הרופא.

  • הכן מראש רשימת שאלות. רשום אותן לפי סדר העדיפות, החשובות ביותר תחילה, למקרה שמשך הביקור לא יאפשר לשאול את כולן.

  • בפגישה לאשונה עם כל רופא תאר את ההיסטוריה הרפואית שלך, ופרטים על הגידול הסרטני והטיפול שניתן לך - כל אלו עשויים להשפיע על הטיפול בך.

  • בקש לשוחח עם הרופא או האחות בחדר פרטי ובדלת סגורה.

  • תאר בקצרה את הבעיות, החששות ותחושותיך האישיות. שאל כיצד ניתן לפתור בעיה מסוימת, למשל: "אני עייף במשך רוב שעות היום. ניסיתי לישון בצהריים אך זה לא עוזר, והתשישות מפריעה לחיי היומיום שלי. מה ניתן לעשות כדי לסייע לי בבעיה זו?"

  • חשוב שתבין את דברי הרופא. בקש הסבר נוסף אם אינך מבין. במידה ואתה זקוק לטיפול נוסף, בקש מהרופא שיפנה אותך, לדוגמה למרפאה המתמחה בתחום ספציפי (מרפאת כאב, שינה וכד').

  • בקש מהרופא הסבר על התרופות, תופעות הלוואי, אופן הנטילה וכו'.

  • ברר עם הרופא מתי תוכל להתקשל אליו, ומהי דרך ההתקשרות המועדפת, כגון דואר אלקטרוני או שיחה טלפונית. לעיתים הרופא יפנה אותך לאחות, או שהאחות עצמה תזמן אותך לפגישה. בפגישה זו תוכל לקבל הסבר נוסף לדברי הרופא ולהעלות כל בעיה או שאלה.

  • שמור העתקים מכל המסמכים הקשורים בתוכנית המעקב הרפואי שלך. מה ניתן לעשות על מנת להפחית את הסיכון להישנות המחלה?


שאלות אפשריות לרופא:

  • מה הסיכון לפתח סוג אחר של גידול סרטני?
  • אילו בדיקות מעקב ובדיקות סריקה מומלץ שאבצע, בהתחשב בטיפול שעברתי? באיזו תדירות? למשך כמה שנים?
  • האם ישנן תופעות מאוחרות יותר שעליי להיות מודע להן? מה עליי לעשות אם אני שם לב לתופעה מאוחרת כזו?
  • על איזו פעילות תומכת היית ממליץ: פעילות גופנית, תזונה, תמיכה רגשית וכד'.

לאגודה למלחמה בסרטן חומרי הסברה על המחלות השונות, הטיפולים ותופעות הלוואי. ניתן לקבל את החוברות ללא תשלום בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האגודה באינטרנט.

באגודה גם קבוצות תמיכה, פעילויות גוף ונפש ועוד, והכל ללא תשלום. לפרטים ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה, טל: 03-5721678 או דוא"ל: shikum@cancer.org.il


חשוב לשוחח עם הצוות הרפואי המטפל בך על התוכנית המיועדת לך כמחלים. אין סיבה לחשוש או להתבייש לבקש סיוע, הסבר ו/או המלצה מהרופא שלך בכל נושא המטריד אותך.





התמודדות עם תופעות הלוואי בעקבות הטיפול האונקולוגי

מחלימים מספרים כ׳ בסיום הטיפול הם מרגישים שהם 'נקיים' מהמחלה, אך לא משוחררים ממנה. חשוב לזכור שכל אדם מגיב באופן שונה, לכן ייתכן שתחושותיך יהיו שונות מאלו של אדם אחר, גם אם הוא חלה באותו סוג מחלה וקיבל טיפול זהה.

ההתמודדות עם השפעות הטיפול וההתאוששות מהן נמשכות זמן מה, ורבים תוהים כיצד אמורים להרגיש בתקופה זו שלאחר הטיפול האונקולוגי, ומהם הסימנים אם המחלה שבה ומופיעה. פרק זה מתאר בעיות שכיחות שעלולות להתעורר כאשר הטיפול מסתיים.



תשישות ועייפות

תשישות היא אחת התלונות השכיחות ביותר במהלך השנה הראשונה של ההחלמה. במקרים רבים מנוחה או שינה לא יעלימו את התופעה. הגורמים לתשישות אינם ידועים, אך הם משתנים מאדם לאדם ומושפעים מהמצב הרפואי. לעיתים הזמן מפיג את עוצמת התשישות, אך בחלק מהמקרים, בייחוד לאחר השתלת מח עצם, תחושת חוסר האנרגיה יכולה להימשך שנים. חלק מהמחלימים חשים תסכול רב כאשר התשישות נמשכת פרק זמן ארוך יותר ממה ששיערו וכאשר היא מפריעה לשגרת חייהם.


מחקרים עדכניים מצביעים על כך שפעילות גופנית סדירה, כגון הליכה של חצי שעה ביום, יעילה להקלת תחושת התשישות ולהעלאת רמת התפקוד היומיומי, תוך שיפור מהותי באיכות החיים. כמו כן, חשוב לשמור על תזונה מאוזנת ושתייה מספקת של נוזלים, לאפשר לגוף מנוחות תכופות וקצרות, וכמובן ליידע את הצוות הרפואי במצב התשישות.

לאגודה למלחמה בסרטן עלון בנושא 'התמודדות עם תשישות ועייפות' המכילה מידע נוסף ועצות מועילות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.





שינויים בזיכרון וביכולת הריכוז

מחקרים מראים שאחד מכל ארבעה חולי סרטן חווה בעיות זיכרון וריכוז לאחר טיפולים כימיים או הקרנות לראש. מחלימים רבים תיארו זאת כ"מוח מעורפל" הגורם לבעיות במתן תשומת לב לפרטים, שליפת המילה הנכונה, או פגיעה ביכולת לזכור דברים חדשים.


תופעות אלו מתחילות זמן קצר לאחר סיום הטיפול, או מופיעות בשלב מאוחר יותר. אם מדובר באדם מבוגר, קשה לקבוע אם שינויים אלו הם תוצאה של הטיפול או תהליך ההזדקנות. בכל מקרה, ישנם אלו החשים שאינם יכולים להתרכז כפי שיכלו בעבר. המחקרים בנושא מתחילים לגלות מדוע לעיתים מתפתחות בעיות זיכרון וריכוז. נמצא כי אנשים שקיבלו טיפולים כימיים מסוימים במינון גבוה, או הקרנות לאזור הראש, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מבעיות אלו. במקרה שאתה חש בתופעות אלה מומלץ:

  • לבקש מהרופא המטפל הפניה להתייעצות עם רופא מומחה (נוירו-פסיכולוג). לדוגמה, יש הממליצים לעסוק בתרגילים ותחביבים הקשורים בחשיבה ובזיכרון, כמו פתרון תשבצים, סודוקו, קריאה, משחקי חשיבה וכד'.

  • לברר עם הרופא המטפל אם תרופה מסוימת שאתה נוטל עלולה לגרום לקשיים אלו.

  • דיכאון, חרדה, תופעות גיל המעבר ומצב נפשי עלולים להשפיע על תשומת הלב, הריכוז והזיכרון. גם במצבים אלו שאל את הרופא המטפל מה ניתן לעשות.
    ניתן להיעזר בטיפולי גוף-נפש שונים דרך מרכזי רפואה משלימה במרכזים הרפואיים, כמו גם להשתתף בפעילויות גוף-נפש במרכזי התמיכה 'חזקים ביחד'® של האגודה למלחמה בסרטן, ללא תשלום.

לקבלת החוברת 'רפואה משלימה וסרטן' ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.





כאב

כרבע מהמחלימים סובלים מכאב כרוני מסיבות שונות:

  • כאב עצבי - כתוצאה מלחץ הגידול על עצבים או מטיפול כימי, קרינה או ניתוח.
  • כאבי קרינה - כתוצאה מפגיעה בעור, בכלי דם ובעצבים באזור הטיפול.
  • כאבי מפרקים - כתוצאה מטיפול הורמונלי מעכב ארומטאז.
  • כאבים באיבר כרות (לדוגמה שד או אחת הגפיים) - כאב זה מכונה לעיתים "כאב מדומה", אבל זהו כאב שחשים בו, וזה לא רק "בראש שלך".


כאב מגביר עייפות ותשישות, הפרעות שינה ודיכאון, מגביל את התפקוד ופוגע באיכות החיים. כדי להימנע מהשפעות לא רצויות אלה, חשוב לפנות לצוות המטפל מיד כשמופיעים כאבים.


ניתן לטפל בכאב, וזו זכותך לדרוש את הטיפול המתאים להקלה. הרצון לשלוט בכאב הוא לא סימן לחולשה, אלא דרך לסייע לך לחוש טוב יותר ולהישאר פעיל. כאב יכול להיגרם כתוצאה מהגידול עצמו, מהטיפול, או מגורמים רפואיים אחרים. הרופא יעריך את חומרת הכאב וימליץ על אחת מגישות הטיפול המתאימות למצבך.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כאב והטיפול בו' העוסקת בנושא זה בהרחבה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.





פגיעה בעצבי התחושה (נוירופתיה)

טיפול במחלת הסרטן עלול לפגוע בעצבי התחושה, תופעה הנקראת נוירופתיה. לעיתים הפגיעה חמורה יותר בקרב חולים הסובלים גם ממחלות נוספות, כגון חולי סוכרת, בעלי כשל בתפקוד הכליות, צרכני אלכוהול או בעלי תזונה לקויה. פגיעה בעצבי התחושה מתבטאת באובדן התחושה בקצות אצבעות הידיים ובבהונות הרגליים, או בתחושת עקצוץ וכאב שנע במעלה האצבעות לידיים, או מהבהונות לכפות הרגליים. התחושות יכולות לכלול:

  • עקצוץ, צריבה, חולשה או חוסר תחושה בידיים או בכפות הרגליים.
  • תחושות של דקירות פתאומיות וחדות או כאב הדומה לזרם חשמלי.
  • איבוד תחושת המגע.
  • איבוד שיווי המשקל או קשיים בהליכה.
  • סרבול בתנועות.
  • קשיים בהרמת חפצים או רכיסת כפתורים.
  • אובדן שמיעה.
  • כאב בלסתות.
  • עצירות.
  • תחושת רגישות מוגברת לחום ולקור.


התסמינים יכולים להופיע עם קבלת כימותרפיה, או לאחר סיום הטיפול. אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים יש לדווח מיידית לרופא. דרגת הפגיעה העצבית עשויה להשתפר עם הזמן, אך היא עלולה להימשך גם שנה ויותר. ניתן לטפל בנוירופתיה באמצעות תרופות, דיקור, פיזיותרפיה והתעמלות.




בצקת לימפטית (לימפדמה)

כשמערכת הלימפה אינה מתפקדת היטב, מצטבר נוזל לימפטי ברקמה הבין-תאית ומתחילה להתהוות נפיחות. הבצקת נגרמת כתוצאה מהגידול הסרטני, או הטיפולים במחלה, ומופיעה בעיקר בזרוע, ברגל, בפנים או בצוואר, בהתאם לאזור ממנו הוסרו בלוטות הלימפה. ישנם סוגים רבים ושונים של בצקת לימפטית: בצקת המופיעה מיד לאחר הניתוח, הנחשבת מתונה ואינה נמשכת זמן רב, ובצקת המופיעה חודשים או שנים לאחר הטיפול ומלווה בכאב.

חשוב להתייעץ עם פיזיותרפיסט מומחה בטיפול בלימפדמה, היכול להציע דרכי טיפול שונות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לימפדמה' המכילה מידע נוסף ועצות מעשיות להתמודדות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.





תופעות לוואי הקשורות למחלות סרטן בראש ובצוואר

הטיפולים במחלות סרטן המופיעות באזור הראש והצוואר עלולים לגרום לשינויים בחלל הפה ובשיניים, בדיבור, בבליעה, בנשימה ובהפקת הקול. חלק מהתופעות חולפות, אך חלקן עלולות להימשך חודשים ואף שנים. השינויים יכולים להופיע בכל שלב של הטיפול ובהחלמה, לאחר קרינה, כימותרפיה, טיפול הורמונלי, מכוונן (ממוקד מטרה, ביולוגי) או כירורגי או השתלת מח עצם. טיפולים אלו עלולים לגרום גם לשינויים בהפרשת בלוטות הרוק, כולל יובש בפה, עששת ובעיות נוספות בשיניים, שינויים בתחושת הטעם, כאבים בפה ובחניכיים, זיהומים בפה, קשיחות בצוואר ושינויים בעצמות הלסתות.


לאור זאת, חולים אלו זכאים להשתתפות כספית מיוחדת בטיפולי שיניים. רצוי לפנות לרופא שיניים מומחה באמצעות מרפאות השיניים של קופות החולים, כדי לקבל את הזכאות לפי סל הבריאות הממלכתי. הרופא יקבע תוכנית טיפול וייתן המלצותיו לגבי שיקום הפה ושמירת היגיינה.


זכאות לטיפול בבליעה, בקול ובדיבור תינתן דרך קופות החולים ובהתאם לסל הזכאות שנקבע ע"י משרד בריאות.


מטופלים שעברו כריתת גרון שלמה זכאים להחזר מלא עבור הוצאות לציוד מתכלה ותותבי דיבור ומכשיר דיבור אלקטרוני בהתאם לקביעת רופא אא"ג וקלינאי תקשורת המטפלים בהם.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה שירות ייעוץ ארצי בתחום שיקום הדיבור והבליעה. השירות מספק ייעוץ, הדרכה והכוונה של חולי סרטן ובני משפחותיהם, לשירותים מקצועיים בקהילה. הייעוץ ניתן בתחומים שונים, כגון הפרעות בליעה, שיקום הדיבור והקול, התנסות והתאמה של מכשור שיקומי ועוד. לקבלת מידע נוסף והתייעצות אישית, ללא תשלום, ניתן לפנות לקלינאית התקשורת במח' שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721638 או בדוא"ל: shikum@cancer.org.il

לקבלת החוברת 'לדעת יותר על סרטן ראש וצוואר' ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.

חוברת 'זכויות ושירותים - מידע לחולים ולמחלימים מסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן מכילה מידע רב בנושא זכויות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.

באתר האגודה ניתן להתייעץ עם מומחים בפורומים 'גידולי ראש-צוואר' ו'זכויות החולה'.





שינויים במשקל ובהרגלי האכילה

תזונה נכונה חשובה ביותר לחולי סרטן המקבלים טיפולים נגד מחלתם. בתקופה זו קיים עומס רב על הגוף. ישנן שלוש מטרות תזונתיות עיקריות לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן:

  • לשמור על משקל גוף תקין.
  • להעדיף צריכת מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה המספקים לגוף אנרגיה, וכן מרכיבי מזון חיוניים המסייעים לתחזוקה, ריפוי והחלמה.
  • להפחית את הסיכון להישנות המחלה ואת התפתחותה של מחלת סרטן אחרת.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' המכילה מידע רב ועצות בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.

באתר האגודה ניתן להתייעץ עם מומחים בפורום 'תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן'.





תופעות לוואי הקשורות במחלות סרטן של שלפוחית השתן, מערכת העיכול והשחלות

בעיות שליטה על פעילות שלפוחית השתן או פעילות המעיים הן מהבעיות המטרידות ביותר מחלימים לאחר הטיפול במחלתם. חלק מהמחלימים חשים בושה או חשש לשהות במקומות ציבוריים, לחזור לעבודה סדירה, לצאת לבילוי ו/או לקניות.


תופעות אלו עלולות לקרות לאחר סיום הטיפול בסרטן שלפוחית השתן, הערמונית, השחלות, המעי הגס והחלחולת ועוד. ייתכן שהטיפול הניתוחי גרם לחוסר שליטה או לשליטה חלקית, המצריכה הליכה מרובה לשירותים. כמו כן, ייתכן שתרופה עלולה לגרום לעצירות, למשל, תרופות לשיכוך כאבים.


ניתן להתייעץ עם הרופא על אפשרויות הטיפול בבעיות אלה. במקרה של סטומה (פתח בגוף אליו מוצמדת שקית הקולטת את השתן או את הפרשות הצואה) אפשר להיעזר באחות סטומה בבית החולים, או בארגון בעלי סטומה של האגודה למלחמה בסרטן.

ארגון בעלי סטומה פועל בחסות האגודה למלחמה בסרטן. חברי הארגון יכולים להתייעץ עם מתנדב בעל סטומה ותיק, מקבלים את הביטאון השנתי "פתחון פה" המכיל מאמרים חשובים ומועילים בנושא הסטומה, מוזמנים לכנס שנתי בנושא ומקבלים מידע ותמיכה. למידע והצטרפות ניתן לפנות לאגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721618, או בדוא"ל: silvia_a@cancer.org.il





תופעות גיל המעבר

הטיפול האונקולוגי עלול לגרום להפסקת המחזור החודשי בנשים. בחלק קטן מהנשים (בעיקר צעירות) המחזור מופיע שוב בתום תקופת הטיפול האונקולוגי. הפסקת המחזור יכולה לגרום להופעת תסמיני גיל המעבר, הכוללים גלי חום, בעיות בנרתיק או בשלפוחית השתן, אובדן החשק המיני, תשישות, קשיי שינה וזיכרון, בעיות רגשיות, שינויים גופניים ועוד.

האגודה למלחמה בסרטן מציעה מערך ליווי ותמיכה נרחב לנשים צעירות המתמודדות עם מחלת הסרטן. במרכזי התמיכה "חזקים ביחד"® ובסניפי האגודה פועלות קבוצות תמיכה בנושאים שונים, והכל ללא תשלום. למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678, דוא"ל: Shikum@cancer.org.il

לקבלת החוברת "מיניות ופוריות האישה" וחוברת "חיי אישות וזוגיות" לאישה הדתית, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע' ® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


גברים שחלו בסרטן הערמונית ומקבלים טיפולים הורמונליים, יכולים לחוות תסמינים הדומים לגיל המעבר: ירידה בחשק המיני, גלי חום, דיכאון, עלייה במשקל הגוף ועוד.

לקבלת החוברת "מיניות ופוריות הגבר" וחוברת "חיי אישות, זוגיות ופוריות" לגבר דתי, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.

ניתן לפנות למטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן, לקבלת מענה ויעוץ לתופעות הלוואי הרשומות לעיל (פרטים בהמשך).





דימוי גוף, מיניות ואינטימיות

כאשר מדובר באיכות חיים, עולה באופן טבעי שאלת התפקוד המיני והאינטימיות הזוגית. תפקוד זוגי-אינטימי חיוני לכולנו, הן מההיבט הגופני והן מההיבט הנפשי. לעיתים כתוצאה מהמחלה ובעקבות הטיפולים ישנו קושי בקיום יחסים אינטימיים כבעבר, אך ניתן לקיימם באופן שונה או חלקי.


החיים האינטימיים הם חלק חשוב במצבי בריאות וחולי כאחד. יחסי מין הם היבט אחד באינטימיות. החיים האינטימיים מתבטאים בצורך בקרבה, מגע, חום, קשר והנאה. ישנם זוגות החשים מבוכה וקושי להסתגל למצב החדש ולשינויים שחלו בגוף או לתחושת הגוף. טבעי לחוש כך, אך חשוב לזכור שהאבחנה כי אדם חולה בסרטן, אינה מעידה על סיום החיים האינטימיים. ישנן דרכים חלופיות לקבל ולהעניק אהבה. ניתן לסייע לבני הזוג ללמוד מהם הצרכים החדשים והקשיים המוכתבים על ידי השינויים הגופניים, ולהכיר מה נעים, מה גורם לאי-נוחות או כאב, ומה מהנה. פתיחות ונכונות הם אלו שיסייעו לך בהסתגלות למצב החדש.

האגודה למלחמה בסרטן מציעה ייעוץ בנושאי דימוי גוף ומיניות לחולים ולמחלימים בני כל הגילים. השירות כולל מידע על השלכות מחלת הסרטן על המיניות, ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני והכוונה למומחים מקצועיים נוספים. השירות ניתן על ידי מטפלת במיניות, ללא תשלום וללא צורך בהפניה. ניתן לפנות בטל. 03-5721643 או בדוא"ל: miniut@cancer.org.il
ניתן לפנות למומחים בפורום 'ייעוץ מיני' באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.
לקבלת חוברות בנושא מיניות וזוגיות, לציבור החילוני ולציבור הדתי, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.





פחד מהישנות המחלה

מטופלים רבים מדווחים על פחד מהישנות המחלה Fear of Cancer Recurrence) FCR) - שמתבטא בפחד או דאגה שהסרטן יחזור או יתקדם, במקום בו הופיע הגידול או במקומות אחרים. עוצמת ואופי החשש, הפחד והדאגה, משתנים ממטופל למטופל. בחלקם מדובר בתחושה מתמשכת של איום על החיים ואילו אחרים חוששים בעיקר לפני בדיקות, או בתגובה לרמזים חיצוניים או פנימיים המתקשרים למחלה. התופעה של FCR היא רב- ממדית, והתגובה הרגשית (לדוגמה פחד) יכולה להתעורר כתוצאה מפרשנות קוגניטיבית של איום ממקור פנימי (סימפטום פיזי) או חיצוני (תוכנית טלוויזיה, בדיקות שגרתיות, מידע, ימי עיון לקהל). FCR מייצר התנהגויות שונות אצל מטופלים שונים, ולכן המושג כולל את ההקשר הסביבתי, הרגשות, המחשבות, הפירוש שניתן (היבט קוגניטיבי) וההתנהגויות. FCR הוא תופעה אוניברסלית ונורמלית אצל מי שחלה בסרטן, אבל היא שכיחה יותר ומופיעה ככל הנראה בעוצמה רבה יותר במי שחלה בגיל צעיר יותר.


בקרב רוב המטופלים שחוו פחד מהישנות המחלה, תחושה זו איננה מובילה לחרדת בריאות כללית. החרדה מתמקדת בפחד מהישנות המחלה, פחד הנשען על בסיס עובדתי. יותר מכך, פחד מהישנות המחלה אינו קשור בהכרח להיפוכונדריה או להפרעת חרדה כללית, ולכן כאשר בודקים חרדה אצל חולי סרטן בכלים לא ספציפיים, עלולים להחמיץ את הפחד מהישנות המחלה, שבמטופלים צעירים הוא נושא מטריד ושכיח שחשוב להתייחס אליו הן בהערכת המצב הנפשי והן בטיפול הרגשי.


מספר מחקרים ניסו לבחון מדוע חולים צעירים מהווים אוכלוסייה בסיכון למצוקה נפשית ופחד מהישנות המחלה. בין הגורמים שנהוג לציין הוא סיכון אובייקטיבי להישנות, חוסן נפשי שטרם בגר והבשיל, יותר תפקידים, אחריות ומטלות, פגיעה מוקדמת בשלב רגיש ומורכב בחיים, טיפולים אגרסיביים יותר והשפעת הטיפולים על הציר ההורמונלי.




הסיכון לחלות בסרטן בקרב בני המשפחה

מחלימים שואלים פעמים רבות אם ילדיהם נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן בעקבות מחלתם. חשוב לדעת שמרבית מחלות הסרטן אינן עוברות בתורשה במשפחה. רק 5 עד 10 אחוזים מהמחלות השכיחות ביותר, כגון סרטן השד, המעי הגס, מלנומה, לבלב וערמונית, יכולים להיות תורשתיים. אם אתה חושש שמחלתך תורשתית, שיחה עם יועץ גנטי תוכל לסייע לענות על שאלותיך ועל שאלותיהם של בני משפחתך, וכן להחליט מהו הטיפול הרפואי שאתה ובני משפחתך זקוקים לו במידה ונמצא קשר גנטי. כיום ישנן בדיקות גנטיות במחלות סרטן מסוימות, העשויות לסייע בקביעת תורשתיות מחלת הסרטן במשפחתך. חשוב לבצע אותן רק לאחר קבלת ייעוץ גנטי.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת "כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן" העוסקת במחלות סרטן תורשתיות והקשר בין סרטן לבין גנטיקה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ליטלמידע'® של האגודה בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

באתר האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא רשימה של המכונים הגנטיים בארץ שבהם אפשר לקבל ייעוץ, וכן פורום 'ייעוץ גנטי' שבו ניתן להפנות שאלות למומחים.

תוכנית הסיכוי שבסיכון

קיומו של גורם תורשתי למחלה הוא אמנם גורם סיכון, אך גילוי גורם זה מעניק סיכוי למניעת מחלות סרטן נוספות. תוכנית "הסיכוי שבסיכון" הוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן בסיוע The Northern Charitable Foundation) NFC) ובשיתוף הקונסורציום הישראלי לאבחון גנטי של סרטן שד ושחלה, שהוקם ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ופועל בחסותה. ביוזמת הקונסורציום נכנסה לסל התרופות והטכנולוגיות בדיקת סריקה לנשאות גנטית לנשים אשכנזיות (מצד שני ההורים), שנמצאות בסיכון גבוה לנשאות גנטית. לפרטים נוספים ניתן לפנות בדוא"ל: prev-gene@cancer.org.il או בטל. 03-5721608.


באתר האגודה למלחמה בסרטן אפשר למלא שאלון קצר לבירור נטייה גנטית לחלות בסרטן שד ושחלה, המיועד כיום בעיקר לנשים שאינן ממוצא אשכנזי, שלהן המלצות מיוחדות לבדיקה: www.cancer.org.il/prev-gene.

למידע נוסף ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.





הקשר עם בני המשפחה

כאשר הטיפול מסתיים, פעמים רבות המשפחות מתקשות לקבל את העובדה שתהליך ההחלמה אינו מיידי, אלא מתמשך. מחלימים מספרים לעיתים תכופות שהם לא הבינו שהם זקוקים לזמן כדי להתאושש, דבר שהוביל לאכזבה, לדאגה ולתסכול, להם ולמשפחתם. בני משפחה לא תמיד מבינים ששגרת המשפחה השתנתה כתוצאה מההתמודדות עם מחלת הסרטן. הם זקוקים לסיוע כדי להתמודד עם השינויים ושגרת החיים החדשה.


חלק מהמחלימים אומרים שלא היו יכולים להתמודד ללא בני המשפחה והעזרה שהעניקו, ומוסיפים שבשלב ההחלמה, הם עדיין זקוקים לתמיכה רבה. חשוב לזכור, שבעיות משפחתיות שהיו קיימות לפני מחלת הסרטן מוסיפות להתקיים, ובעיות חדשות עלולות לצוץ. ״תכן שתקבל מהסביבה פחות תמיכה מזו שקיווית לה.

קצב החזרה לשגרת חיים עלול להיות שונה בין החולים ובני משפחתם. פעל זה עלול לגרום למתח, אכזבה, כעס ותסכול. נקודות למחשבה:

  • כדאי ליידע את האחרים מה אתם מסוגלים לבצע בתהליך ההחלמה - ובמה אתם מתקשים.

  • תנו לעצמכם זמן - אתם ובני המשפחה תוכלו עם הזמן להתאים את עצמכם לשינויים שנגרמו בעקבות מחלת הסרטן. פתיחות של האחד כלפי האחר תוכל להבטיח הבנה, קשיבות, תמיכה הדדית והקטנת תחושת הבדידות.

  • סייעו לילדי המשפחה להבין שטופלתם ואתם מחלימים ממחלת הסלטן, ושייתכן שתעבור תקופת זמן מסוימת עד שישובו אליכם האנרגיה והכוחות שהיו לכם בעבר. ילדים להורים חולי סרטן ציינו שחשוב להם שהוריהם יהיו כנים איתם, ידברו איתם באופן ישיר ופתוח, ירשו להם להכיר את פרטי מחלתם ולהיות מעורבים בתהליך ההתאוששות.

באגודה למלחמה בסרטן מתקיימות קבוצות תמיכה למחלימי סרטן ולבני משפחותיהם, המתגבשות בהתאם לביקוש ולצורך. הקבוצות מונחות בידי אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים ופסיכולוגים) שהוכשרו לכך, והן פועלות בסניפי האגודה ברחבי הארץ ובמרכזי התמיכה של האגודה, ללא תשלום. למידע והצטרפות ניתן לפנות למחלקת השיקום של האגודה, טל. 03-5721678, דוא"ל: shikum@cancer.org.il

לאגודה למלחמה בסרטן שירות ארצי להדרכת הורים (או סבים וסבתות) שאחד מהם חולה בסרטן, שמטרתו להעניק להורים מידע, תמיכה וכלים מעשיים שיסייעו להם בהתמודדות עם שאלות כגון כיצד לספר לילדים, כיצד להתמודד עם מצבי משבר וחולי וכו'. השירות ניתן על ידי גורמים מקצועיים במחלקת שיקום ורווחה ללא תשלום. טל. 03-5721614/647, דוא"ל: orit-spira@cancer.org.il, danar@cancer.org.il

חוברת 'מה אספר לילדיי על מחלת הסרטן שלי' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא זה ומכילה מידע ועצות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האגודה.


עם הפנים לעתיד - חזרה לשגרת החיים

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה ובין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.

רוב האנשים מתמודדים היטב עם המחלה בכוחותיהם ובסיועה של סביבה תומכת. תגובות רגשיות קיצוניות מתמשכות מופיעות רק במיעוט החולים. ואולם, נמצא כי קיימים מספר חששות המשותפים לחלק גדול מהחולים, ועליהם יש מקום לדון עם בני משפחה, חברים וקרובים. על סמך הניסיון הקליני והידע שנצבר, אנשי הצוות המטפל בבית החולים יכולים להיות לעזר רב, כל אחד בתחום התמחותו.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לדבר, להקשיב, להבין' - מדריך למלווים, בני משפחה וחברים התומכים בחולי סרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם לטלמידע® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט.


מחקרים מראים כי רוב האנשים מסתגלים למחלת הסרטן. חלק קטן מדווח על ירידה באיכות החיים, ירידה שנמשכת לאורך זמן, או שמשתפרת עם הזמן ועם ההסתגלות לשגרת החיים החדשה. יש גם מחלימים המדווחים על צמיחה והזדמנות לשינוי, כתוצאה ממפגש עם מחלה מסכנת חיים.


בתקופת ההחלמה מחלימים נדרשים לעבור בדיקות ומעקבים, במיוחד בתקופה הראשונה לאחר סיום הטיפול, העשויים לשנות את שגרת יומם. המעקב עלול לפגוע ביכולת להתמיד בסדר היום הרגיל - הכולל עבודה, לימודים או בילויים. עם זאת, חשוב לנסות לשמור ככל האפשר על רצף וחזרה לשגרת החיים. אפשר ורצוי להתייעץ עם הצוות המטפל לגבי הפעילויות שחשוב וניתן לשמרן, לשוחח על התחושות והשאלות העולות בעקבות ההתמודדות עם מחלה, ואשר מייצגות לעיתים קושי מרכזי בתהליך ההחלמה.


לעיתים מחלת הסרטן מלווה בחוסר ודאות לגבי העתיד. המפתח להתמודדות עם אי ודאות הוא היכולת לווסת בין החשש מפני הישנות המחלה ובין תקווה ושמירה על שגרה ואופטימיות. לעיתים עשוי מפגש עם חולים אחרים או עם אנשים שהבריאו לסייע בהתמודדות ולחזק את תחושת האופטימיות. חלק מהחולים שואבים חוזק מהתמיכה והאהבה שעוטפת אותם, חלקם פונים ליצירה, אומנות, לימודים או לניסיון להגשים משאלות או חלומות ישנים. חלק מהחולים והמחלימים מדווחים שהמחלה הובילה אותם לחולל בחייהם שינוי חיובי ושינוי בסדר העדיפויות.


הרצון לשוחח על רגשות מורכבים משתנה מאדם לאדם. עם זאת, נמצא כי לעצם הדיבור יש השפעה מיטיבה על חלק גדול מהאנשים. קיים הבדל משמעותי בין דיבור עצמי, כאשר אדם חושב או מדבר אל עצמו, לבין דיבור החוצה, דהיינו קיומו של דיאלוג (עם איש טיפול רגשי - עובד סוציאלי, פסיכולוג וכו'). דיבור עצמי עלול לעיתים להגביר את הבדידות ולהעצים רגשות כואבים, בלי לאפשר 'אוורור' של רגשות אלה. הצוות הפסיכו־אונקולוגי, יחד עם הרופאים והאחיות, יכולים לסייע בהתלבטויות, לעזור למצוא את המילים ואת הדרכים לפתוח בשיחה ולאפשר את קיומה.




הסתגלות למציאות חדשה

הדרך בה אנחנו תופסים ומפרשים את המחלה (ממד קוגניטיבי) יכולה אף היא להשפיע על ההתמודדות. גורמים המנבאים התמודדות טובה הם אופטימיות, תפיסת מחלה כמאיימת פחות, קשרים חברתיים מספקים, תחושת מסוגלות ושליטה, חוסן, גמישות ויכולת ויסות. חלק מהמרכיבים הללו ניתנים לשינוי, לשיפור ולטיפוח.


גורמים המקשים על ההתמודדות כוללים גורמים פיזיים, אישיים וחברתיים: פגיעה משמעותית בהרגלי אכילה ופעילות מעיים, ריבוי סימפטומים פיזיים, תחושת בדידות, קושי להתמודד עם מה שנחווה כ"חדירה" לגוף הפרטי ולפרטיות, פגיעה ביכולת לאינטימיות ויחסי מין, מצב סוציו-אקונומי נמוך, מחלות נלוות ובריאות כללית נמוכה, קושי בוויסות רגשי וריבוי של מחשבות טורדניות, קושי בקבלת עזרה ופחד מתלות.


נמצא כי התערבויות פסיכו-סוציאליות (פסיכותרפיה לסוגיה השונים) יכולות לשפר את איכות החיים של חלק מהמטופלים.

מהו חוסן?

חלק ניכר מההתערבויות מתבססות על תיאוריית החוסן. חוסן מבטא את היכולת לווסת ולנהל רגשות, מחשבות, יחסים בין אישיים והתנהגויות. היכולת לחוש רגשות קשים אבל גם רגשות חיוביים, להיות מודעים לדאגות אבל לצפות לטוב, לדעת לנווט מערכות יחסים ולשמור על התנהגויות המאפשרות קידום בריאות (לדעת להרפות ולדעת להתאמץ).


גישה זו מדגישה כי אנשים יכולים לעמוד מול אירוע מאיים תוך שימור תפקוד תקין, ללא נזקים במישורים עמוקים. ההתנהגות האנושית של חוסן היא התגובה השכיחה (ordinary magic). לאורך החיים אנחנו לומדים להתמודד עם שינויים, חלקם צפויים וחלקם בלתי צפויים, מוסיפים יכולות ומאבדים יכולות. חוסן על פי גישה זו איננו ההפך ממצוקה, אלא היכולת להתמודד עם שינויים ואירועים מורכבים. מרכיבי החוסן הם:

  1. היכולת לתכנן תוכניות פעולה ריאליות ולבצען
  2. עמדה חיובית אופטימית של העצמי
  3. אמון ביכולות ובכוחות של העצמי
  4. מיומנויות של תקשורת ופתרון בעיות
  5. יכולת לניהול רגשי ויכולת ויסות ברמות השונות.


מחשבות ומחשבות על מחשבות

יחד עם ההתמודדות הרגשית חשוב גם שנכיר את המחשבות שלנו בקשר למחלה. איך אנחנו מבינים אותה, עד כמה היא נתפסת כקשה וחמורה, בת טיפול או כרונית. מחקרים מראים שאנשים רבים שחלו בסרטן מנסים להבין את סיבת המחלה. הסיפור האישי לגבי המחלה משפיע על ההתמודדות. כך למשל, נמצא שאנשים שסברו שהמחלה נגרמה בגלל מתח ולחץ רגשי פונים יותר לטיפולים משלימים לעומת אלה שחושבים שהמחלה היא סתם טעות או גורל. אמונה נוספת שרווחת היא שהמחשבות שלנו משפיעות על מהלך המחלה, והיא המקור לעיתים של משפטים כגון "הכל בראש", "תחשוב טוב - יהיה טוב". לחלק מהאנשים האמונה הזו תורמת, באחרים היא פוגעת ומייצרת תחושת אשמה וחרדה, אבל מה שחשוב לציין הוא כי לא נמצאה עד כה הוכחה לקשר ישיר בין מצוקה ולחץ למחלת הסרטן.


החרדה מהשפעת המצב הרגשי על מהלך המחלה מתבטאת לא פעם ביחס שלנו לגב הדאגה. חלק מהחולים מאמינים שהדאגה מגינה עליהם ומאפשרת להם להתכונן לרע שאולי יגיע, אחרים חוששים שהדאגה עלולה לעודד את חזרת המחלה. בשני המקרים איכות החיים יכולה להיפגע. מודעות למחשבות הללו ותרגול של ויסות רגשות, מחשבות והתנהגויות יכול להיות כלי טוב בהתמודדות. בהקשר זה חשוב לציין מחקר שבדק חולים עם סרטן מערכת העיכול ומצא שהם חוו רגשות שליליים ורגשות חיוביים זה לצד זה. כאשר השוו את קבוצת החולים לבריאים (ללא סרטן), נמצא שאצל החולים לא הייתה עלייה ברגשות השליליים אבל הופיעה הפחתה ברגשות החיוביים. החוקרים מציעים לכן להתמקד בדרכים שיאפשרו להגביר רגשות וחוויות טובות ולא בהכרח לנסות לאוורר ולהפחית רגשות שליליים. לעיתים נמצא כי גם אם קשה לגרש את החושך, עדיין אפשר להגביר את האור.

פסיכו-אונקולוגים, יחד עם ציבור החולים ובני משפחה, מתמודדים עם שאלות שונות, כגון האם רצוי לדבר על המחלה או עדיף להימנע? האם נכון לשתף את הילדים ובני המשפחה? מתי לספר? ושאלות אחרות.


מתי כדאי לפנות לעזרה?

  • כשעולות בעיות טכניות ופרקטיות הקשורות לתפקוד ולטיפול בעצמי
  • כאשר ישנם קשיים הנובעים מרגישות אסתטית וחושית גבוהה
  • כשעולות מחשבות טורדניות וחודרניות, עיסוק יתר במחלה
  • במצב של היעדר מערכות תמיכה - בדידות
  • כאשר נוצרה פגיעה באינטימיות ובזוגיות.


עם זאת, חשוב לציין כי לא כל בעיה מחייבת טיפול - כך למשל יש לא מעט חולים המדווחים על ירידה בתפקוד המיני, אך אינם מעוניינים לטפל בה בשלב זה.

אפשרויות טיפול שיכולות לעזור:

  • טכניקות להרגעה של הגוף
  • פיתוח מודעות לגוף - לא כל כאב הוא סרטן
  • הגוף כמקור להנאה
  • טכניקות התנהגותיות (CBT) וקשיבות (mindfulness)
  • בירור עמדות כלפי הדאגה מפני חזרת המחלה והתייחסות לפחד מהפחד
  • חיזוק מערכות תמיכה - אני לא לבד...
  • מפגשים עם אחרים שהתמודדו או מתמודדים עם מחלת הסרטן (קבוצות תמיכה).





כללים לאורח חיים בריא

בסיום הטיפול במחלת הסרטן, מחלימים רבים בוחנים את מה שהיה בעבר, מבקשים למצוא דרכים חדשות בהן ניתן לדאוג לצרכים הפיזיים, הרגשיים, החברתיים והרוחניים שלהם ומעוניינים לשמור על אורח חיים בריא.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מגוון תוכניות תמיכה, שיקום, סיוע וליווי לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם במרכזים הרפואיים, במרכזי התמיכה "חזקים ביחד" ובסניפי האגודה ברחבי הארץ, ללא תשלום.

למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678, באתר האגודה באינטרנט או בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה 1-800-599-995.


1. הימנעו משימוש בכל סוג של מוצר עישון

הימנעות מעישון סיגריות בפרט וכל מוצרי הטבק בכלל (כולל נרגילה, סיגריה אלקטרונית וכו') תפחית את הסיכון לתחלואה מסרטן ומחלות נוספות. מחקרים הוכיחו כי שימוש בטבק מקצר את תוחלת החיים בכ-10 שנים! בעישון אין "רמת צריכה בטוחה" - גם עישון של סיגריה אחת ביום, או "רק" באירועים חברתיים, עלול להוביל למוות מוקדם. שימוש בטבק הוא גורם המוות מס' 1 הניתן למניעה. מעשנים מגיבים פחות טוב לטיפול, וחשופים לסיכון גבוה לחלות במחלות סרטן נוספות.


2. דאגו שביתכם ומקום עבודתכם יהיו נקיים מעישון

הימנעו ככל הניתן מחשיפה פסיבית לעישון ולעישון "יד שלישית" (חשיפה לחלקיקים רעילים ומסרטנים הנצמדים לבגדים ומשטחים). חשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה משמעותית את הסיכון לסרטן הריאה, התקף לב ושבץ מוחי. ילדים שהוריהם מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלות בדרכי הנשימה, הצטננויות, שיעול, אסתמה ודלקות אוזניים. אל תתביישו - עמדו על זכותכם לאוויר נקי.


3. שמרו על משקל גוף תקין

הוכח כי השמנה היא גורם סיכון משמעותי לחלות בסוגי סרטן שונים. חשוב לשמור על איזון בין צריכת אנרגיה באכילה ושתייה ובין הוצאת אנרגיה בפעילות גופנית ("מאזן האנרגיה"). מומלץ להימנע מצריכה עודפת של קלוריות ולשמור על מסת גוף תקינה.


4. שלבו פעילות גופנית בשגרת היומיום והגבילו את זמן הישיבה

בצעו פעילות גופנית סדירה: הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים או כל פעילות אירובית אחרת, במשך חצי שעה לפחות ביום, ברוב ימות השבוע, והימנעו מישיבה ממושכת מול הטלוויזיה או בעבודה. השתדלו לאמץ אורח חיים פעיל דוגמת שימוש במדרגות במקום במעלית, חניית רכב בריחוק מסוים מהיעד וכדומה. בנוסף להפחתת הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות אחרות, הוכח כי פעילות גופנית משפרת את איכות החיים, מעלה את רמת האנרגיה, משפרת את תחושת התשישות והעייפות ואף מפחיתה תחושות חרדה ודיכאון - בקרב בריאים, חולים ומחלימים.

פרויקט 'צעדים לאיכות חיים נועד לחשוף את חולי הסרטן ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, לעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם ולתת ייעוץ וליווי מקצועי לחולים שיבחרו להשתלב בפרויקט. הפרויקט נערך במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהנחיה קבוצתית של פיזיותרפיסטים. למידע נוסף ניתן לפנות בטל. 03-5721618, דוא"ל: shikum@cancer.org.il


5. שמרו על תזונה בריאה ומאוזנת

מחקרים רבים מוכיחים כי שמירה על אכילה מאוזנת תורמת להפחתת הסיכון לחלות במחלות סרטן שונות. הרבו באכילת ירקות ופירות, דגנים מלאים וקטניות. הימנעו ממזונות עתירי קלוריות (עשירים בשומן או בסוכר) וממשקאות ממותקים. הימנעו מאכילת בשר מעובד והמעיטו בצריכת בשר אדום ומזון מעובד, מעושן, מטוגן, מלוח ומשומר.


6. הגבילו את צריכת האלכוהול

יש להמעיט ככל הניתן בשתיית משקאות אלכוהוליים, כחלק מאורח חיים בריא המפחית את הסיכון לחלות בסרטן. אם שותים - יש להגביל את הכמות: מנה אחת ביום לאישה ושתי מנות לגבר (מנה = בקבוק בירה, או כוס יין, או כוסית ליקר). הסיכון להתפתחות סוגי סרטן שונים, כגון סרטן הפה, הלוע והשד, עולה ככל שכמות האלכוהול הנצרכת עולה.

7. היו חכמים בשמש®

הימנעו מחשיפה לשמש בין השעות 10:00 בבוקר עד 16:00 אחר הצהריים. העדיפו שהייה בצל, הקפידו על לבוש מתאים, חבישת כובע, הרכבת משקפי שמש, שתייה מרובה ומריחת העור במסנן קרינה על פי ההמלצות. אין לחשוף לשמש תינוקות עד גיל חצי שנה. הימנעו משימוש במיטות שיזוף. אם הבחנתם בנקודה חשודה על העור - גשו לרופא עור להיבדק.

8. הימנעו מחשיפה לחומרים הידועים כמסרטנים

חשיפה לחומרים מסוכנים, במיוחד במקומות עבודה בהם החשיפה עלולה להיות יומיומית ולהימשך שנים ארוכות, עלולה להגביר את הסיכון לחלות במחלות סרטן. יש לפעול על פי הנחיות הבטיחות המומלצות בזמן שימוש בחומרים מסוכנים, ולנקוט אמצעי הגנה בעת מגע עמם, בהתאם להוראות הבטיחות.

9. הפחיתו את רמות החשיפה לגז ראדון בביתכם

בדקו אם אתם חשופים לרמות גבוהות של קרינת גז ראדון בבית והפחיתו את רמות הקרינה, אם נמצאו. חשיפה כרונית (חשיפה לאורך זמן) לראדון עלולה להגביר את הסיכון לסרטן הריאה. ראדון הינו גורם הסיכון השני לסרטן הריאה, לאחר עישון. לגז ראדון עלולה להיות השפעה רבה יותר על ילדים, מכיוון שגופם עובר תהליכי התפתחות מהירים.

10. לנשים: מומלץ להניק ולהגביל צריכת תחליפי הורמונים

  • הוכח כי הנקה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד, בנוסף ליתרונותיה האחרים, ולכן מומלץ להניק.
  • טיפול הורמונלי חלופי להקלת תסמיני גיל המעבר עלול להעלות במעט את הסיכון לחלות בסרטן השד, השחלה והרחם, תלוי בהרכבו של הטיפול ובגורמי הסיכון של האישה, אך עשוי להפחית במעט את הסיכון לסרטן המעי הגס. חשוב להתייעץ עם רופא הנשים על היתרונות והחסרונות של הטיפול.


11. ודאו שילדיכם מחוסנים בהתאם להמלצות משרד הבריאות

  • חיסון נגד צהבת מסוג Hepatitis B) B) קשור במניעת סרטן הכבד וניתן בשגרת החיסונים של תינוקות בישראל.
  • חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) מסייע במניעת סרטן צוואר הרחם וסוגי סרטן נוספים, בהם סרטן פי הטבעת, סרטן הפין וסרטן ראש וצוואר. החיסון כלול בסל הבריאות וניתן בשגרה לתלמידות ולתלמידי כיתה ח' בבתי הספר. משנת 2020 שודרג החיסון והוא יעיל כיום נגד תשעה זנים של הנגיף.


12. הקפידו להשתתף בתוכניות סקר לגילוי מוקדם של סרטן

קחו חלק בתוכניות סקר לאומיות לגילוי מוקדם של סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן צוואר הרחם. אבחון מוקדם הוא המפתח לריפוי. לאנשים בסיכון גבוה חשוב להתייעץ עם הרופא לגבי סוג הבדיקות ותדירותן.





רפואה משלימה

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.

באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה ומשולבת' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.





החזרה לעבודה

הנושא התעסוקתי מעסיק רבות את המחלימים ומציב אותם לא פעם בפני דילמות קשות עקב השינויים הרבים - הפיזיים, הרגשיים והחברתיים - בעקבות המחלה והטיפולים. עצם חזרתו של אדם לאחר מחלה לשוק העבודה מסמלת את המעבר שלו מאדם חולה ונזקק לעזרת הזולת לאדם בריא ועצמאי. חזרה למעגל העבודה ו/או התעסוקה לאחר מחלה חשובה מאוד לתהליך השיקומי. אדם עובד נחשב בעיני עצמו ובעיני החברה לאדם בריא ותורם. מחקרים מראים שמחלימים שחזרו או המשיכו לעבוד הינם יעילים בדיוק כמו עובדים אחרים, שלא התמודדו עם מחלת הסרטן. חזרה לעבודה או לתעסוקה כלשהי (למשל עיסוק בתחביבים או אף עבודה בהתנדבות) תורמת לתחושת החיוניות וההחלמה ולמעשה מסייעת בשיקום.


רבים חוזרים למקום העבודה שלהם, אך לעיתים סדר העדיפויות עשוי להשתנות, ויש הרואים בתקופה זו הזדמנות לשינוי תעסוקתי ופיתוח תחומים חדשים שלא עסקו בהם. עם זאת, לעיתים קיימת חוסר הלימה בין היכולות, הצרכים והרצונות של המחלים, ובין אלה של הסביבה - המעסיק, המשפחה והחברים. בעוד שהמחלים עדיין מנסה לעבד את התהליך שעבר ולחזור בהדרגה לשגרת חיים נורמטיבית, מערכת הציפיות מהסביבה נותרה כפי שהייתה - שהמחלים יחזור לתפקוד מלא, כפי שהיה לפני המחלה. מחלימים רבים מתקשים לעמוד בציפיות אלה, במיוחד כאשר הדבר קשור למקום העבודה. ישנם מחלימים שנתקלים ביחס לא הוגן במקום העבודה, ולעיתים מעסיקים ועובדים עלולים להביע ספקנות בנוגע ליכולתם של מחלימים מסרטן לחזור לתפקידם הקודם.

איך מתכוננים לחזרה לעבודה?

תכנן מה תרצה לומר על מחלתך. ישנם מחלימים מסרטן שאינם רוצים להתמקד במחלה, או להיות מקושרים עם המחלה. אחרים פתוחים מאוד ומשתפים, מדברים ישירות עם הממונה או עם עמיתים אחרים לעבודה כדי להפיג את חששותיהם, לעדכן על מצבם, וכדי להחליט כיצד לעבוד יחדיו. הגישה הטובה ביותר היא זו שאתה מרגיש שהיא הנכונה עבורך.


בין שחוזרים למקום העבודה הישן, ובין שמתחילים עבודה חדשה, יכולותיך האישיות לא השתנו ואין סיבה להתפשר על תפקידים או מטלות שאינן תואמות את יכולותיך או מצבך הפיזי. בקורות החיים פרט את רשימת התפקידים המתאימים לכישוריך או לניסיונך. אינך צריך להדגיש את הזמן בו לא עבדת בעקבות הטיפולים במחלת הסרטן. בשלב חיפוש העבודה - מחלימים רבים מתלבטים בשאלה אם לציין את היותם מחלימים בקורות החיים שלהם ובראיון העבודה. מובן מאליו שאין תשובה חד משמעית ואין הנחיה אחת ברורה שנכונה עבור כולם. ההמלצות הן:

  • בשלב הריאיון, חשוב מאוד לנסות ולחוש מיהו המראיין שעומד מולנו ועד כמה נוח, מתאים ונכון יהיה לשתף אותו ובמה. חשוב לא לשקר, אך כן לבחור את הדברים הנאמרים, וכמובן לציין בעיקר את הדברים המסייעים ולא את אלה שמעכבים וחוסמים.


חשוב שתדע כי לא חלה עליך שום חובה חוקית לדבר על ההיסטוריה הרפואית שלך ועל מחלת הסרטן עימה התמודדת - אלא אם לעברך הרפואי יש השלכה ישירה על העבודה.

  • שיקום מקצועי של ביטוח לאומי - השיקום המקצועי כולל אבחון תעסוקתי, לימודים אקדמיים או מקצועיים, מימון אביזרי לימוד, תמיכה במהלך הלימודים וסיוע בהשמה בעבודה. העובד הסוציאלי השיקומי ייעץ לכם בבחירת מסלול לימודים ותעסוקה, ויגבש יחד אתכם את תוכנית השיקום המתאימה ביותר, תוך התייחסות לכישורים, יכולות ומידת יישום התוכנית בשוק העבודה. במידת הצורך, יתייעץ עובד השיקום גם עם גורמים מטפלים, פסיכולוגים ומומחי שיקום אחרים, ועם שירותי אבחון והכוונה מקצועית. כל זאת על מנת לסייע לכם לחזור ולהשתלב בהקדם בשוק העבודה. בתום תקופת הלימודים, עובד השיקום יסייע גם בהשמה בעבודה.

  • רופא תעסוקתי - מומלץ לפנות לרופא תעסוקתי לפני החזרה לעבודה. הרופא התעסוקתי מחליט על פי המסמכים הרפואיים והפגישה עם המחלים, אם הוא כשיר, כשיר חלקית או אינו כשיר כלל לחזור לעבודתו, וכן באיזה היקף משרה, באיזה סוג עבודה ועוד. ההפניה נעשית דרך רופא המשפחה או ישירות מול הרופא התעסוקתי של מקום העבודה. להחלטת הרופא התעסוקתי ישנה השפעה מכרעת על ההתנהלות מול ביטוח לאומי, חברות הביטוח השונות ומקום העבודה.

למידע מקיף על שיקום מקצועי ניתן לפנות לאתר הביטוח הלאומי: www.btl.gov.il

הכנה לחזרה לעבודה באגודה למלחמה בסרטן - נושא החזרה לעבודה הוא חלק מתהליך ההתמודדות של המחלימים וניתן לו ביטוי בקבוצות התמיכה של האגודה. בין הנושאים העולים: הכנה לכתיבת קורות חיים ולריאיון, האם לחזור למקום עבודה קודם או לעשות שינוי תעסוקתי, כיצד להתמודד עם ציפיות במקום העבודה ובסביבה התומכת וכד'. לפרטים ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה, טל. 03-5721678 או בדוא"ל: Shikum@cancer.org.il


חוק דמי מחלה - מעסיק לא יוכל לפטר עובד בתקופת ימי המחלה שלו ושל בן/בת זוגו וילדיו. עובד בעל ותק של שנה ומעלה זכאי לזקוף עד 60 יום בשנה של היעדרות בשל מחלת סרטן של בן/בת זוגו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, על פי בחירתו. מעביד לא יפטר עובד, שנעדר מעבודתו עקב מחלה - כל עוד העובד זכאי לנצל את התקופה הצבורה לו לדמי מחלה.

מידע נוסף בנושאים אלו ניתן למצוא בחוברת "זכויות ושירותים - מידע לחולים ולמחלימים מסרטן" של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995, לאתר האגודה, או למח' שיקום ורווחה באגודה בטל. 03-5721678. כמו כן, ניתן לקבל ייעוץ ותמיכה בפורום תמיכה וזכויות חולים באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט. 


סיכום

תקופת סיום הטיפולים במחלת הסרטן יכולה להיות נקודת ציון שמאפשרת להביט קדימה אל העתיד. אירועים חדשים והתחלות חדשות יכולים להביא לתחושת הקלה ושמחה. כעת, עם סיום הטיפולים, נסה לקחת פסק זמן בכדי לחזור ולהקשיב לעצמך. אפשר לך ולבני משפחתך זמן להחלמה. חשוב כיצד אתה יכול להתחיל לחיות בלי מחלת הסרטן כמוקד המרכזי בחייך.


המצבים המשמעותיים בחיים, טובים או רעים, מעניקים לעיתים הזדמנות לגדול, ללמוד ולהעריך מה חשוב בחיינו. אנשים רבים שחלו בסרטן מתארים את החוויה כתהליך, כדרך. אין זו בהכרח דרך שהם בחרו לעצמם, אך לעיתים היא מעניקה הזדמנות להתבונן בדברים מזווית שונה.





מערך הסיוע, המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן


פורום יעוץ מיני לחולי סרטן
פורומים מקצועיים למתמודדים עם סרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
אורית שפירא, MSW, מומחית בתחום הבריאות, מנהלת מחלקת שיקום ורווחה, האגודה למלחמה בסרטן;
ד"ר שלומית פרי, מנהלת השירות הסוציאלי לשעבר, מרכז דוידוף;
דנה רכבי הלר, MSW, עו"ס מחוזית, האגודה למלחמה בסרטן;
פרופ' אליעזר רובינזון, אונקולוג, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן לשעבר, חבר הוועדה לנושא מחלימים של הארגון האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO).

יוני 2020
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע רפואי בלבד, ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה שלך בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא.