ייעוץ מקצועי: פרופ' דינה בן יהודה
בעמוד זה תוכלו למצוא מידע על:
- המחלה, כיצד היא מתפתחת ומהם גורמי הסיכון
- תסמינים ושיטות האבחון
- תכנון הטיפול וסוגי הטיפולים המוצעים
- טיפול תומך ורפואה משלימה
- התמודדות רגשית ושירותי האגודה
לקבלת מידע נוסף והכוונה לשירותי הסיוע, הליווי והתמיכה של האגודה, פנו אלינו בטופס זה או בשיחת חינם למוקד טלמידע בטלפון: 1-800-599-995.
לימפומה היא שם כולל לקבוצת מחלות סרטן של מערכת הלימפה והיא כוללת שני סוגים עיקריים: לימפומה מסוג הודג'קין (HL) ולימפומה שאינה הודג'קין (NHL). לימפומה עורית של תאי T היא סוג של לימפומה שאינה הודג'קין.
מטרתו של המידע המובא בהמשך היא לשפוך אור על האבחון, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
קראו בהרחבה על לימפומה שאינה הודג'קין (NHL).
לימפומה עורית של תאי T מתפתחת בתאי T בעור. חשוב להבחין בינה לבין לימפומה של תאי T שמתפתחת במקום אחר בגוף ומתפשטת לעור. לימפומה מהסוג השני אינה לימפומה עורית של תאי T. לימפומה עורית יכולה להתפתח גם בתאי B, אך לימפומה זו נבדלת מהותית בטיפול ובמהלך המחלה.
יש שני סוגים של לימפומה עורית של תאי T:
מערכת הלימפה היא חלק מהמערכת החיסונית של הגוף, המגנה עליו מפני זיהומים ומחלות, ומנקזת נוזלים מהרקמות ומאיברי הגוף השונים. מערכת הלימפה מורכבת מכלי לימפה, בלוטות לימפה (קשריות), לימפוציטים ורקמות לימפה. כלי הלימפה הם רשת צינוריות עדינות המקושרות לבלוטות הלימפה בכל אזורי הגוף. בנוסף לבלוטות גם הטחול, התימוס (בלוטת המגן) והשקדים הם חלק ממערכת הלימפה.
קראו עוד על מערכת הלימפה.
ברוב המקרים לא ניתן לזהות גורם ברור להתפתחות המחלה, אבל יש גורמים הידועים כמעלים את הסיכון ללימפומה עורית של תאי T:
יש גורמים נוספים המעלים את הסיכון להתפתחות לימפומה שאינה הודג'קין. לפירוט ראו כאן.
לימפומה עורית של תאי T היא מצב רפואי נדיר. חלק מהתסמינים המאפיינים אותה עשויים להיות דומים לתסמיני מחלות אחרות – כמו אקזמה או פסוריאזיס – שאינן בהכרח לימפומה ולכן נדרש בירור רפואי ופתולוגי מדויק. אלה התסמינים:
עם הופעת תסמינים הנראים כתסמיני לימפומה יש לפנות לבדיקה רפואית אך חשוב לדעת שלרוב נפיחות בבלוטות ותסמינים אחרים שתוארו לעיל מופיעים בשל זיהום ולא בהכרח בשל לימפומה.
קראו בהרחבה על תסמינים של לימפומה שאינה הודג'קין.
משום שלימפומה עורית של תאי T היא מחלה נדירה ועשויה להיראות כמו מחלות עור אחרות, אבחון המחלה דורש ניסיון של פתולוגים ואונקולוגים מומחים בלימפומות עוריות. הבדיקות הבאות מתבצעות בדרך כלל כחלק מאבחון לימפומה שאינה הודג'קין:
מידע מפורט על הבדיקות השונות ניתן למצוא כאן.
קראו עוד על אבחון לימפומה שאינה הודג'קין.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שכל תוצאות הבדיקות יתקבלו ועד פגישת העדכון עם הרופא או הרופאה. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח, לכן מומלץ להיעזר בבני משפחה או בחברים קרובים בשביל תמיכה וסיוע.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את 'טלתמיכה'®, מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית. המוקד מעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי וחולות סרטן ולקרוביהם הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. צוות המוקד מפנה לטיפול בבית החולים או בקהילה לפי הצורך. ניתן לפנות למוקד בטל': 1-800-200-444.
לאחר ביצוע הבדיקות, קבלת התוצאות ואבחון הסרטן וסוג הלימפומה, הצוות הרפואי יקבע את שלב המחלה (stage) בהתאם למספר בלוטות הלימפה הנגועות ולמידת ההתפשטות לאיברים אחרים. השיטה המקובלת לקביעת שלב המחלה בלימפומה שאינה הודג'קין משתמשת בדירוג בין 1 ל-4. קביעת שלב המחלה מסייעת לרופאים להחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך.
שלב המחלה נקבע על פי מידת הפגיעה של המחלה בעור והתפשטותה לאזורים נוספים. לימפומה עורית של תאי T מתפתחת בדרך כלל באיטיות רבה. המצב עשוי להישאר כפי שהוא במשך שנים רבות, ואצל רוב האנשים הלימפומה אינה מתקדמת מעבר לשלב הראשון. בחלק מהמקרים, אנשים אינם מאובחנים בשלב הראשון, והתסמינים הראשונים המופיעים אצלם הם גידולים (גושים בולטים) בעור.
שלב 1: אדמומיות באזורים מסוימים של העור ו/או אזורים אדמומיים בולטים (רבדים). ניתן לסווג על פי ההתפשטות:
שלב 1A: פחות מ-10% מהעור נגועים במחלה.
שלב 1B: 10% משטח העור או יותר נגועים במחלה.
שלב 2: יש מעורבות של בלוטות לימפה אך ללא תאי לימפומה.
שלב 2A: התסמינים בעור זהים לתסמינים בשלב 1. בנוסף, יש בלוטות לימפה נפוחות, אך לא נמצאו בהם תאי לימפומה.
שלב 2B: יש גידול אחד או יותר בעור ובלוטות הלימפה הן ללא תאי לימפומה.
שלב 3: יש אדמומיות נרחבת בעור (יותר מ-80% משטח העו) (אדמנת או אריתמה) ובלוטות הלימפה מוגדלות אך הן ללא תאי לימפומה.
שלב 4: לצד התסמינים שתוארו בשלבים הקודמים, בשלב זה יש מעורבות של תאי דם (תאי סזארי) או של איברים פנימיים נוספים כמו הכבד או הטחול.
תכנון הטיפול המיטבי ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי הכולל רופאים ורופאות מתחומי הכירורגיה, הרדיולוגיה, הפתולוגיה והאונקולוגיה. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, הם יתחשבו בכמה גורמים, לרבות הגיל ומצבך הבריאותי הכללי, סוג המחלה, בשלב ובדרגה שלה (כלומר, במיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף).
במסגרת תכנון הטיפול, הרופא או הרופאה המטפלים ישוחחו איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לקבל את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הכנת שאלות מראש ונוכחות של אדם קרוב (חבר/ה או בן או בת משפחה) בפגישה עם הצוות הרפואי יכולות לעזור בבירור כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
כדי להתכונן לפגישה עם הצוות הרפואי כדאי להיכנס לדף המידע בנושא עצות לקראת פגישה עם הרופא או הרופאה.
חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.
לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה: טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה; טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי; טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.
בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.
זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".
המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם ניתן לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.
לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.
לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.
הטיפול בעור חשוב בכל שלבי המחלה. שימוש קבוע בתכשירים המעניקים לחות לעור יסייעו בשמירה עליו, בהפחתת הקילופים ובשיפור ההרגשה. ניתן להוסיף תכשירי לחות למי האמבט כדי לשמור על רכות העור. יש להתייעץ בנושא זה עם האחות או הרופא המטפלים בך.
ייתכן שהטיפול היחיד שיידרש יהיה מריחת משחה סטרואידית או משחות כימותרפיות מיוחדות (למשל, כאלה המכילות מוסטרין או בקסארוטן). יש להקפיד למרוח את המשחה רק על האזור הנגוע ולהשתמש בכפפות כדי להגן על כפות הידיים. חשוב להקפיד למלא במדויק אחר הוראות הרופא, האחות או הרוקח לגבי אופן השימוש במשחה. במקרים מסוימים תיתכן תגובה לא רצויה למשחה. יש לדווח לרופא על כל תופעת לוואי, כגון אודם או תחושת צריבה באזור.
טיפול זה יעיל למחלה בשלב מוקדם, בייחוד לטיפול באזורים אדומים בולטים. הטיפול כולל נטילת התרופה פסוראלן (Psoralen), הגורמת לעור להיות רגיש לקרינה אולטרה-סגולה (UVA) במשך כ-24 שעות. כשעתיים לאחר נטילת התרופה יש להיכנס לתא סגור וממוזג, ובו יינתן הטיפול בקרינה אולטרה-סגולה. ייתכן שיהיה צורך לחזור על הטיפול פעמים אחדות בשבוע למשך כמה שבועות.
התרופה יכולה להינתן בצורת טבליה או בצורה ישירה על העור. נטילת התרופה בטבליה גורמת לעיניים להיות רגישות יותר לאור ולכן ביום הטיפול יש להרכיב משקפי שמש בתוך מבנה אם נמצאים סמוך לאורות בוהקים ומחוץ למבנה לאורך כל היום ועד רדת החשיכה. התרופה עלולה לגרום גם לבחילות, בהן ניתן לטפל באמצעות תרופות. תופעות לוואי אפשריות נוספות הן: גירוד, סחרחורת וכאבי ראש.
טיפול זה גורם לשיזוף העור ועלול להאיץ את הזדקנותו ולעיתים העור מאדים ונראה כאילו נצרב מעט בשמש. בתקופת הטיפול יש להימנע מחשיפת העור לשמש. חשיפה לקרינה אולטרה-סגולה מעלה את הסיכון לסרטן העור - ולכן מספר טיפולי ה-PUVA שיינתן מוגבל, ויש להיות תחת השגחה רפואית קפדנית.
קרינת אולטרה-סגולה מסוג B) UVB) עשויה לסייע בהאטת התפתחות התאים הסרטניים, ולעתים נעשה בה שימוש במסגרת הטיפול בלימפומה עורית של תאי T. שיטת הטיפול דומה ל-PUVA אך במקרה זה אין צורך ליטול תרופה לפני הטיפול או במהלכו. הטיפול ניתן פעמיים או שלוש בשבוע במשך מספר שבועות. בדומה לטיפול ב-PUVA, גם טיפול זה גורם לשיזוף העור ועלול להביא להזדקנותו המוקדמת. לעתים ייתכן שהעור יאדים, כמו בכוויית שמש קלה. בתקופה זו יש להימנע מחשיפת העור לשמש, המעלה את הסיכון לסרטן העור.
זוהי שיטת קרינה העושה שימוש בקרינת אלקטרונים. הטיפול ניתן במכשיר הנקרא "מאיץ קווי" והוא מפיק קרינה באנרגיה גבוהה. סוג הטיפול הזה מאפשר להקרין רק לאזור הרצוי בעור ולהגביל את הקרינה לרקמות ואיברים אחרים.
תופעות לוואי של טיפול זה כוללות רגישות עורית, עייפות, נשירת שיער (תלוי באזור הקרינה). כמו כן, תיתכן פגיעה בבלוטות הזיעה ולכן חשוב להימנע משהות באזורים חמים ומפעילות ספורטיבית אינטנסיבית. בכל מקרה, חשוב להימנע מחשיפה לשמש ויש למרוח משחות מגינות מפני קרינה משמש. נוסף על כך, בשל רגישות העור, מומלץ ללבוש בגדים קלים מכותנה ולשמור על לחות העור על ידי מריחת משחות עם לחות גבוהה. בעקבות הטיפול עלולים להופיע פצעים בעור וניתן להשתמש במשחות עם סטרואידים או אנטי-היסטמינים כדי לטפל בהם. יש להתייעץ עם הצוות הרפואי לשם כך.
כאשר המחלה בשלב מתקדם או במקרים שבהם הטיפול המקומי אינו מספיק נוקטים בטיפול מערכתי שכולל שילוב בין טיפול כימותרפי במינון נמוך, טיפול ביולוגי מכוונן מטרה וטיפול בפוטופרזיס חוץ גופי.
טיפול כימי (כימותרפיה) הוא שיטת טיפול נפוצה נגד מחלת הסרטן. בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם "תרופות ציטוטוקסיות") במטרה להרוס את תאי הגידול הסרטני. הטיפול הכימי יכול להינתן גם בשילוב עם טיפולים אחרים, דוגמת ניתוח, טיפול בקרינה, טיפול מכוונן מטרה, אימונותרפיה ו/או טיפול הורמונלי.
קראו בהרחבה על הטיפול הכימי (כימותרפיה).
התרופות בהן נעשה שימוש:
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
הטיפול הביולוגי הוא טיפול תרופתי ממוקד המנטרל את פעילותם של התאים הסרטניים, למשל באמצעות חסימת הגורם המאיץ את שגשוג תאי הסרטן או עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ביולוגיים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.
קראו עוד על טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה).
התרופות בהן נעשה שימוש:
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים אחרים.
טיפול העושה שימוש בקרינת UVA, אך בניגוד ל-PUVA זהו טיפול שמתמקד בתאי הדם הלבנים ולא בעור. הוא ניתן במקרים של מחלה מתקדמת או כדי לטפל בתסמונת סזארי. הטיפול ניתן במרכזים רפואיים המתמחים בו. במהלך הטיפול המטופל מחובר למכונה מיוחדת השואבת ממנו דם. בדם שנשאב מטפלים בקרינה אולטרה-סגולה ובתרופות הפעילות בזמן חשיפה לקרינה זו. לאחר הטיפול הדם מוחזר לגוף. הטיפול נמשך כשלוש-ארבע שעות במחזורים של יומיים מדי 4-2 שבועות, לעיתים לאורך שנה.
הטיפול עצמו אינו כואב, אבל עשוי לגרום לתחושת חולשה וסחרחורת אחריו. ב-24 השעות לאחר הטיפול העור והעיניים יכולים להיות רגישים יותר לשמש, כך שחשוב להקפיד להגן על העור והעיניים מפני השמש.
טיפול תומך (או טיפול פליאטיבי) הוא טיפול שניתן לאורך כל שלבי הטיפול האונקולוגי במטרה לסייע בהתמודדות עם המחלה, התסמינים שלה ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים. הטיפול התומך מסייע בשמירה על איכות החיים של החולה ובהקלת תסמינים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות והקאות, עצירות, שלשולים ועוד. בנוסף, הטיפול התומך נותן מענה לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של החולה ובני משפחתו, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי. ישנם אנשי צוות נוספים בבתי החולים שיכולים לסייע בתחומים כגון תזונה, פיזיותרפיה ומתן שירותים סוציאליים שונים.
כדאי לדעת שהטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הכימי, הקרינתי או הטיפול הממוקד. גם אם הוחלט שלא לקבל טיפול לגידול עצמו, או במצב שמוצו אפשרויות הטיפול בסרטן, חשוב להמשיך לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים.
במצבים מתקדמים של המחלה הטיפול התומך יכול להתאים גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם במסגרת הוספיס וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס. הטיפול כולל את כל ההיבטים של צורכי המטופל והמשפחה: היבטים פיזיים (שיכוך כאבים וכו'), פסיכולוגיים ורגשיים.
הסבר מפורט על הטיפול התומך ניתן למצוא כאן.
המונח רפואה משלימה (משלבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים ומטופלות בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים ועם רופאים מומחים ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
קראו עוד על רפואה משלימה וסרטן. ניתן להתייעץ גם בפורום רפואה משלימה ומשולבת.
לאחר השלמת הטיפול יש להמשיך להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. לעתים קיים סיכון להתפתחות רקמת צלקתית בבלוטות הלימפה שנפגעו לאחר הטיפול. הצלקת עלולה להקשות על היכולת להעריך אם נותרו עדיין תאים סרטניים בבלוטות אלו, ולכן, עם סיום הטיפול תתבצע סריקת PET CT כדי לבדוק אם קיימת עדות למחלה בגוף.
פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא או הרופאה על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין פגישות המעקב הבחנת בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח על כך לצוות הרפואי או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.
קראו עוד על תהליך ההחלמה במדריך 'עם הפנים לעתיד – מדריך למחלימי סרטן'.
לאגודה למלחמה בסרטן פורומים בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת.
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
למידע נוסף על שלבי המחקר הקליני ועל השתתפות במחקר קליני, ראו כאן
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע.
במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il
תהליך האבחון של מחלת הסרטן מלווה, ברוב המקרים, בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה, פחד וחשש. כשהאבחנה מתבררת, תגובתו של כל אדם היא ייחודית.
התגובה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון וממפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, מסוג המחלה ומהיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור שגם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה, בדומה לבן או בת המשפחה שחלו.
להמשך
ייעוץ מקצועי:
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, מרכז רפואי הדסה ירושלים. מנהלת המחלקה לחינוך רפואי בבית הספר לרפואה ע"ש מרים ואהרון גוטווירט.
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בדף מידע זה ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.התכנים המופיעים בעמוד זה נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.