ייעוץ מקצועי: פרופ' דינה בן יהודה
בעמוד זה תוכלו למצוא מידע על:
- המחלה, כיצד היא מתפתחת ומהם גורמי הסיכון
- תסמינים ושיטות האבחון
- תכנון הטיפול וסוגי הטיפולים המוצעים
- טיפול תומך ורפואה משלימה
- התמודדות רגשית ושירותי האגודה
לקבלת מידע נוסף והכוונה לשירותי הסיוע, הליווי והתמיכה של האגודה, פנו אלינו בטופס זה או בשיחת חינם למוקד טלמידע בטלפון: 1-800-599-995.
לימפומה היא שם כולל לקבוצת מחלות סרטן של מערכת הלימפה והיא כוללת שני סוגים עיקריים: לימפומה מסוג הודג'קין (HL) ולימפומה שאינה הודג'קין (NHL). לימפומה לימפובלסטית של תאי B או תאי T היא סוג של לימפומה שאינה הודג'קין.
מטרתו של המידע המובא בהמשך היא לשפוך אור על האבחון, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
קראו בהרחבה על לימפומה שאינה הודג'קין (NHL).
מחלה נדירה מאוד המאובחנת בצעירים, בדרך כלל מתחת לגיל 35, ושכיחה גם בקרב ילדים ונוער. לימפומה זו פוגעת בדרך כלל בתאים מסוג T, אך גם בתאי B, והיא מתפתחת במהירות ומחייבת טיפול מיידי. מחלה זו דומה ללוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL), אלא שבלימפומה לימפובלסטית התאים הסרטניים נמצאים בבלוטות לימפה או בבלוטת התימוס, בעוד שב-ALL התאים הנגועים מצויים בדרך כלל בדם ובמח העצם.
הגורמים למחלה זו אינם ידועים והיא אינה מידבקת.
יש גורמים נוספים המעלים את הסיכון להתפתחות לימפומה שאינה הודג'קין. לפירוט ראו כאן.
המחלה עלולה להתפשט לאיברים שונים בגוף, כגון הכבד, הטחול, מח העצם, העור, האשכים והמוח, ולגרום לתסמינים בהתאם לאיברים שנפגעו. חלק מהחולים חווים אובדן תיאבון ועייפות. תסמינים אפשריים אחרים הם: הזעות לילה, חום גבוה ללא סיבה וירידה במשקל (תופעות הנקדאות תסמיני B).
קראו בהרחבה על תסמינים של לימפומה שאינה הודג'קין.
האבחון נעשה באמצעות הסרת בלוטת לימפה מוגדלת (ביופסיה) ובדיקתה במעבדה. מדובר בניתוח קטן המבוצע בהרדמה מקומית או כללית. בדיקות נוספות המבוצעות כחלק מתהליך האבחון הן: בדיקות דם, צילומי רנטגן, סריקות, דיקור מותני לבדיקת נוזל המוח והשדרה ודגימות ממח העצם. תוצאות הבדיקות יספקו מידע נוסף על המחלה ועל מידת התפשטותה בגוף, ויסייעו לרופא בבחירת הטיפול המתאים ביותר.
מידע מפורט על הבדיקות השונות ניתן למצוא כאן.
קראו עוד על אבחון לימפומה שאינה הודג'קין.
שלב המחלה: מתאר כמה קבוצות של בלוטות לימפה נגועות, היכן הן נמצאות בגוף ואם נפגעו איברים אחרים, כגון מח העצם או הכבד.
שלב 1: המחלה פגעה רק בקבוצה אחת של בלוטות לימפה ובמחצית אחת של הגוף בלבד (עליונה או תחתונה).
שלב 2: נמצאו תאים סרטניים ביותר מקבוצה אחת של בלוטות לימפה, אך כל הבלוטות הנגועות ממוקמות באותו חלק של הגוף - עליון או תחתון (המחצית העליונה של הגוף היא מעל לסרעפת, והמחצית התחתונה היא מתחתיה).
שלב 3: המחלה פגעה בבלוטות לימפה בחלקו העליון והתחתון של הגוף (בבלוטות לימפה מעל ומתחת לסרעפת). על פי שיטת דירוג זו, הטחול נחשב לבלוטת לימפה.
שלב 4: המחלה התפשטה מחוץ לבלוטות הלימפה לאיברים אחרים, כגון העצמות, הכבד או הריאות.
כאשר החולה סובל מתסמיני B (ירידה במשקל, חום גבוה או הזעות לילה), תצוין האות B בשלב המחלה - למשל: שלב 2B. כשתסמינים אלו אינם מופיעים, תצוין האות A. אם המחלה מתפתחת באזורים שמחוץ למערכת הלימפה, מצב זה מיוצג באמצעות האות E, המסמלת את המונח חוץ-בלוטית (Extra Nodal),לדוגמה, שלב 3A.
דרגת המחלה: לימפומה לימפובלסטית מסווגת כלימפומה בדרגה גבוהה, המתפתחת במהירות ומצריכה טיפול מיידי.
טיפול כימי הוא הטיפול העיקרי ללימפומה לימפובלסטית, הנחשבת ללימפומה בדרגה גבוהה ומצריכה טיפול אינטנסיבי יותר מסוגים אחרים של לימפומה. ייתכן שתופנה ליחידה המתמחה בסוג זה של טיפול. אופן הטיפול דומה לזה הניתן נגד לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL). בחלק מהמקרים מתבצעת השתלת תאי גזע, ואם המחלה פגעה במוח יינתן לעתים טיפול קרינתי לאזור זה.
בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים סרטניים. הטיפול הכימי מחולק בדרך כלל לשלושה שלבים: השראה (אינדוקציה), מיצוק/ העצמה (קונסולידציה) ואחזקה.
קראו בהרחבה על הטיפול הכימי (כימותרפיה).
השראה: טיפול אינטנסיבי להשמדת תאים סרטניים רבים ככל האפשר. במסגרת טיפול זה יינתן שילוב של תרופות כימיות שונות, פעם בשבוע, בדרך כלל במשך עשרה שבועות. שלב זה אינטנסיבי מאוד ויהיה עליך לשהות בבית החולים במשך רוב הזמן.
מיצוק/העצמה: זה השלב הבא. בשלב זה יינתנו תרופות כימיות במינון נמוך יותר, כשהמטרה היא להבטיח את מרב הסיכויים להשמדת כל תאי הלימפומה, אם נותרו בגוף. טיפול זה ניתן בדרך כלל במשך כמה חודשים, במרפאת החוץ. בחלק מהמקרים מתבצעת השתלת תאי גזע, כדי לסייע בהתאוששות מח העצם.
טיפול אחזקה: טיפול זה ניתן כדי להפחית את הסיכון להישנות המחלה לאחר סיום מחזורי הטיפול הכימי. מדובר בטיפול אינטנסיבי פחות, העשוי להימשך כמה שנים.
מדובר בטיפול כימי הניתן ישירות לנוזל המוח והשדרה, במטרה למנוע את התפשטות תאי הלימפומה לנוזל המוח והשדרה או כדי לטפל במחלה אם התפשטה לאזור זה.
בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה, המשמידות תאים סרטניים תוך גרימת נזק קטן ככל האפשר לתאים בריאים. לעתים ניתן טיפול כימי במקביל לטיפול בקרינה למוח ולעמוד השדרה, אם נמצאו תאי לימפומה בנוזל המוח והשדרה.
קראו בהרחבה על טיפול בקרינה.
לעתים תתבצע לאחר הטיפולים השתלת תאי גזע מתורם. תאי גזע הם תאים ראשוניים שמהם מתפתחת שורה ארוכה של תאים, בהם תאי מערכת הדם (תאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים וטסיות הדם). תאי הגזע מוחדרים לדם דרך הווריד (באופן דומה למתן עירוי דם), כדי לסייע בהתאוששות מח העצם.
קראו בהרחבה על השתלת תאי גזע ומח עצם.
סטרואידים ניתנים לעתים קרובות במקביל לטיפול הכימי, כדי להגביר את יעילות הטיפול, לשפר את ההרגשה של המטופל ולהפחית בחילות.
טיפול תומך (או טיפול פליאטיבי) הוא טיפול שניתן לאורך כל שלבי הטיפול האונקולוגי במטרה לסייע בהתמודדות עם המחלה, התסמינים שלה ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים. הטיפול התומך מסייע בשמירה על איכות החיים של החולה ובהקלת תסמינים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות והקאות, עצירות, שלשולים ועוד. בנוסף, הטיפול התומך נותן מענה לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של החולה ובני משפחתו, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי. ישנם אנשי צוות נוספים בבתי החולים שיכולים לסייע בתחומים כגון תזונה, פיזיותרפיה ומתן שירותים סוציאליים שונים.
כדאי לדעת שהטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הכימי, הקרינתי או הטיפול הממוקד. גם אם הוחלט שלא לקבל טיפול לגידול עצמו, או במצב שמוצו אפשרויות הטיפול בסרטן, חשוב להמשיך לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים.
במצבים מתקדמים של המחלה הטיפול התומך יכול להתאים גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם במסגרת הוספיס וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס. הטיפול כולל את כל ההיבטים של צורכי המטופל והמשפחה: היבטים פיזיים (שיכוך כאבים וכו'), פסיכולוגיים ורגשיים.
הסבר מפורט על הטיפול התומך ניתן למצוא כאן.
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים ומטופלות בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים ועם רופאים מומחים ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
מומלץ להימנע משימוש בתוספי תזונה או צמחי מרפא ללא התייעצות רפואית משום שחלק מתוספי התזונה וצמחי המרפא עלולים להשפיע על יעילות התרופות או להחמיר את תופעות הלוואי.
קראו עוד על רפואה משלימה וסרטן. ניתן להתייעץ גם בפורום רפואה משלימה ומשולבת.
לאחר השלמת הטיפול יש להמשיך להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. לעיתים קיים סיכון להתפתחות רקמת צלקתית בבלוטות הלימפה שנפגעו לאחר הטיפול ובלוטות הלימפה עשויות להיות מוגדלות בשל כך. הצלקת גם עלולה להקשות על היכולת להעריך אם נותרו עדיין תאים סרטניים בבלוטות אלו, ולכן, עם סיום הטיפול תתבצע סריקת PET CT כדי לבדוק אם קיימת עדות למחלה בגוף.
פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא או הרופאה על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין פגישות המעקב הבחנת בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות – כמו חום ממושך, ירידה במשקל, הזעות לילה או הופעת נפיחויות חדשות, יש לדווח על כך לצוות הרפואי או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.
קראו עוד על תהליך ההחלמה במדריך 'עם הפנים לעתיד – מדריך למחלימי סרטן'.
לאגודה למלחמה בסרטן פורומים בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת.
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
למידע נוסף על שלבי המחקר הקליני ועל השתתפות במחקר קליני, ראו כאן
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע.
במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il
תהליך האבחון של מחלת הסרטן מלווה, ברוב המקרים, בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה, פחד וחשש. כשהאבחנה מתבררת, תגובתו של כל אדם היא ייחודית.
התגובה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון וממפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, מסוג המחלה ומהיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור שגם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים להדרכה ולתמיכה, בדומה לבן או בת המשפחה שחלו.
להמשך
למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן
ייעוץ מקצועי:
פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי, מרכז רפואי הדסה ירושלים. מנהלת המחלקה לחינוך רפואי בבית הספר לרפואה ע"ש מרים ואהרון גוטווירט.
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בדף מידע זה ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.התכנים המופיעים בעמוד זה נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.