ייעוץ מקצועי: ד"ר איהאב סמארה
פסיאודומיקסומה פריטונאי (PMP) הוא סוג נדיר מאוד של סרטן (ישנם כשני מקרים על כל מיליון בני אדם). במרבית המקרים הוא מתפתח בתוספתן, בצורה של גידול קטן (פוליפ), ולעיתים ייתכן שיתפתח בשחלה או במעי הגס. בעוד שבסוגי סרטן אחרים הגידול מתפשט לאיברים אחרים בגוף דרך מערכת הלימפה או מערכת הדם, במקרה של פסאודומיקסומה (או פסבדומיקסומה) פריטונאי זה נדיר מאוד, והגידול הממאיר גדל ומתפשט בתוך חלל הבטן בלבד ומפריש ריר סמיך דמוי ג'לי שמצטבר בחלל הבטן. ככל שהגידול גדול יותר, כך הוא עלול ללחוץ על איברים אחרים בחלל הבטן, לפגוע בהם ולגרום לכאבים. סרטן זה מתפתח לאט מאוד. עשויות לחלוף מספר שנים עד שיופיעו תסמינים כלשהם, ולכן לרוב הוא מאובחן רק לאחר שהגידול התפשט מהאיבר הראשוני שממנו נוצר.
קראו בהרחבה מהו סרטן.
הפריטונאום (או הצפק) הוא קרום או יריעה דקה שמצפה מבפנים את חלל הבטן ועוטפת את רוב האיברים שנמצאים שם. הצפק כולל שתי שכבות:
הצפק הדופני (Peritoneum parietale) – שכבה הצמודה לדפנות חלל הבטן.
צפק הקרביים (Peritoneum viscerale) – שכבה הצמודה לאיברים הפנימיים.
בין שתי השכבות ישנו נוזל המשמש חומר סיכה.
התוספתן הוא איבר הממוקם בתחילת המעי הגס, בצד הימני התחתון של הבטן ואורכו כ-10-5 ס"מ. תפקידו בגוף אינו ברור.
הגורמים למחלה זו אינם ידועים, והיא נפוצה באותה המידה בגברים ובנשים. האבחון מתבצע לרוב בגילי 60-40.
תסמיני המחלה יכולים לכלול:
בנשים ייתכן בלבול בין סוג זה של סרטן ובין סרטן השחלות עקב תסמינים דומים.
אבחון המחלה עלול להיות ממושך ולפעמים המחלה מאובחנת בעקבות גילוי של מצבים אחרים או טיפול בהם. הבדיקות הבאות מתבצעות בדרך כלל כחלק מאבחון המחלה:
בדיקה שבמהלכה נלקחת דגימה מנוזלי הבטן. הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית ובמהלכה מוחדרת מחט דרך העור לעבר חלל הצפק ונשאב חלק מנוזלי הבטן כדי להישלח לבדיקה פתולוגית.
ניתוח זעיר פולשני שבמהלכו מבוצעים מספר חתכים קטנים בבטן שדרכם מוחדרים צינורית דקה הנקראת לפרוסקופ ושבקצה שלה מותקנת מצלמה זעירה ומכשור רפואי שמאפשר את ביצוע הניתוח. המצלמה מאפשרת להתבונן בפנים הבטן ובאמצעות המכשור הרפואי ניתן לקחת דגימה לבדיקה (ביופסיה).
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שכל תוצאות הבדיקות יתקבלו ועד פגישת העדכון עם הרופא או הרופאה. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח, לכן מומלץ להיעזר בבני משפחה או בחברים קרובים בשביל תמיכה וסיוע.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את 'טלתמיכה'®, מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית. המוקד מעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי וחולות סרטן ולקרוביהם הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. צוות המוקד מפנה לטיפול בבית החולים או בקהילה לפי הצורך. ניתן לפנות למוקד בטל': 1-800-200-444.
לאחר ביצוע הבדיקות, קבלת התוצאות ואבחון הסרטן, הצוות הרפואי יקבע את שלב המחלה (stage) או את הדרגה (grade). שלב המחלה מתאר את גודלו ומיקומו של הגידול ואם התפשט לאיברים אחרים (כלומר, את מידת ההתפשטות של המחלה), ודירוג המחלה בוחן את מידת ההתמיינות של תאי הסרטן בגוף (כלומר, את מידת האגרסיביות של המחלה).
במקרה של פסאודומיקסומה פריטונאי, סיווג המחלה נעשה בשיטה ייחודית הנקראת שיטת PCI. PCI הוא מדד שבאמצעותו ניתן להעריך את מידת התפשטות הגידול ברחבי הבטן ולסייע בקביעת שיטות טיפוליות. המדד מחלק את הבטן ל-13 אזורים עיקריים, שבכל אחד מהם נבדק גודל הגידול. כל אזור מקבל ניקוד בין 0 ל-3:
לאחר מתן ניקוד לכל אזור מסכמים את סך הנקודות וכך מתקבל הניקוד הכולל של מדד ה-PCI שיכול לנוע בין 0 ל-39. ככל שהציון גבוה יותר כך המחלה נרחבת יותר.
קביעת דרגת המחלה נעשית באמצעות שיטת PSOGI\WHO והיא כוללת ארבע קטגוריות עיקריות המבוססות על מאפיינים היסטופתולוגיים:
תכנון הטיפול המיטבי ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי הכולל רופאים ורופאות מתחומי הכירורגיה, הרדיולוגיה, הפתולוגיה והאונקולוגיה. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, הם יתחשבו בכמה גורמים, לרבות הגיל ומצבך הבריאותי הכללי, סוג המחלה, שלב המחלה והדרגה שלה (כלומר, במיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף).
במסגרת תכנון הטיפול, הרופא או הרופאה המטפלים ישוחחו איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לקבל את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הכנת שאלות מראש ונוכחות של אדם קרוב (חבר/ה או בן או בת משפחה) בפגישה עם הצוות הרפואי יכולות לעזור בבירור כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
עצות לקראת פגישה עם הרופא ניתן לקרוא כאן.
חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.
לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה: טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה; טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי; טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.
בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.
זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".
המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם ניתן לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.
לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.
לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.
אם הגידול קטן מאוד, ייתכן שהרופא או הרופאה המטפלים ימליצו לך על מעקב צמוד ללא טיפול בשלב המוקדם. לעיתים בשלב זה יתרונות הטיפול אינם עולים על חסרונותיו, ויומלץ לך לחכות עד להתפתחות מסוימת במחלה שתוביל לשלב שכבר מצריך ניתוח או טיפול כימי.
אם הדבר מתאפשר, שיטת הטיפול המועדפת היא ניתוח בשילוב כימותרפיה תוך-צפקית מחוממת (CRS-HIPEC). מטרת הניתוח היא הסרה של כל התאים הממאירים מחלל הבטן ומניעת צמיחה מחודשת של הגידול הסרטני. לעיתים יש צורך להסיר גם איברים סמוכים שנפגעו, כמו חלקים מהמעי, מהטחול, מהכבד, מכיס המרה, מהטבור או משכבות שומן בבטן. בנשים ייתכן שיהיה צורך להסיר את הרחם והשחלות.
במהלך הניתוח, ולאחר הסרת הרקמות הנגועות, מוזרמת לחלל הבטן תרופה כימותרפית המחוממת לטמפרטורה של 44-42 מעלות. השטיפה נמשכת כשעה עד שעה וחצי ומטרתה להשמיד תאים סרטניים מיקרוסקופיים שאינם נראים לעין או ניתנים לכריתה ובכך להפחית את הסיכון להישנות המחלה.
לרוב נעשה שימוש באחת משתי התרופות הכימיות הבאות:
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
במרכזים רפואיים שונים עושים לעיתים שימוש בתרופות אחרות (כמו ציספלטין או דוקסורוביצין), והבחירה בסוג התרופה תלויה בפרוטוקול של המרכז הרפואי שבו נעשה הניתוח.
הניתוח עצמו הוא ניתוח ארוך ומורכב שיכול להימשך כ-10 שעות או יותר, וההחלמה ממנו ממושכת. מיד לאחר הניתוח צפוי אשפוז במחלקת טיפול נמרץ במשך כמה ימים ולאחריו המשך אשפוז למשך שבועיים-שלושה. כמו כן, יש מי שיזדקקו לסטומה לאחר הניתוח, זו יכולה להיות סטומה קבועה או זמנית, בהתאם למצב הרפואי. סטומה היא פתח מלאכותי הנוצר בדופן הבטן שמאפשר מוצא להפרשות (שתן וצואה) וגזים. יש שלושה סוגים של סטומה (קולוסטומיה, אורוסטומיה ואילאוסטומיה) שנוצרים בהתאם לאיבר במערכת העיכול (מעי גס או מעי דק) או במערכת השתן שנפגע ויש צורך לבצע מעקף כדי לאפשר את יציאת ההפרשות.
קראו עוד על קולוסטומיה, אורוסטומיה ואילאוסטומיה. ראו גם מידע נוסף על שירות 'חיים עם סטומה' של האגודה למלחמה בסרטן.
לעיתים לא ניתן להסיר את הגידול במלואו וייתכן שיבוצע ניתוח שמטרתו להסיר חלק גדול ככל האפשר של הגידול. ניתוח זה אינו נועד לרפא את המחלה, אלא להפחית תסמינים ולשפר איכות חיים. ניתוח כזה יכול לכלול הסרה של חלק מהמעי הגס, למשל, ועבור נשים הוא יכול לכלול הסרה של הרחם והשחלות. כיוון שבניתוח זה לא מסירים את הגידול כולו, הגידול צפוי לגדול וייתכן שיהיה צורך בניתוחים נוספים בעתיד. פעמים רבות לאחר ניתוח מסוג זה יהיה צורך בסטומה.
לפני הניתוח ייערכו לך בדיקות שיקבעו את כשירותך להרדמה ולניתוח, ויוסברו לך היתרונות והסיכונים האפשריים הכרוכים בו, ומה לצפות לאחריו.
במידת הצורך נערכת פגישה עם תזונאית או תזונאי לקראת הניתוח ולאחריו. אם המטופל מעשן, מומלץ להפסיק לעשן או להפחית את מספר הסיגריות, שכן עישון מגביר את הסיכון לסיבוכים, לזיהום בחזה ולעיכוב בריפוי הפצע הניתוחי. לכן הפסקת עישון חשובה לתהליך החלמה אופטימלי יותר. ניתן להתייעץ עם הרופא או הרופאה בנושא.
קראו עוד על גמילה עצמית מעישון, ועל שאלות ותשובות על עישון.
לאחר הניתוח יש להישאר בבית החולים להשגחה. האזור שנותח יהיה חבוש במשך ימים אחדים, והצוות הרפואי יעקוב אחר הריפוי שלו. הרופא או הרופאה המטפלים יעדכנו אותך מתי והיכן יוציאו את התפרים או את הסיכות מסביב לפצע.
הצוות במחלקה יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, כחלק הכרחי מתהליך ההחלמה. גם אם נאלצת להישאר במיטה, חשוב לבצע תנועות רגליים ונשימות עמוקות בהדרכת צוות הפיזיותרפיה, כדי למנוע זיהומים בחזה. לאחר הניתוח ייתכן שיחוברו לגופך למשך כמה ימים צינוריות למטרות שונות, הצוות הרפואי יסביר לך על כך.
הפחתת כאבים היא חלק מתהליך ההחלמה בעקבות הניתוח. חשוב ליידע את אנשי הצוות הרפואי בכל שלב אם עדיין יש כאבים, כדי שיוכלו לתת לך משככים (זריקה לשריר, נוזל או כדור לבליעה). כיום ישנם אמצעים רבים המסייעים בהתמודדות עם כאבים בעקבות המחלה והטיפולים השונים.
קראו עוד על כאב וטיפול בו.
זמן ההחלמה תלוי בסוג הניתוח. חשוב לדווח לצוות המטפל על כל תחושה לא נוחה או תופעת לוואי חדשה, כגון דימום, תסמינים של זיהום כמו שיעול או הפרשות מפצע הניתוח, נפיחות או אדמומיות.
אם יש חשש מקשיים בתפקוד בבית לאחר הניתוח (מגורים לבד, היעדר מעלית וכדומה), חשוב לדווח על כך לצוות הרפואי או הסוציאלי במחלקה כבר בתחילת האשפוז כדי שיוכלו לסייע לך מבעוד מועד.
טיפול כימי (כימותרפיה) הוא שיטת טיפול נפוצה נגד מחלת הסרטן. בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם "תרופות ציטוטוקסיות") במטרה להרוס את תאי הגידול הסרטני. הטיפול הכימי יכול להינתן גם בשילוב עם טיפולים אחרים, דוגמת ניתוח, טיפול בקרינה, טיפול מכוונן מטרה, אימונותרפיה ו/או טיפול הורמונלי.
במקרים שבהם לא ניתן לנתח, יעשה שימוש בטיפול כימותרפי, אך זוהי לא שיטת הטיפול השכיחה במחלה. התרופות הנפוצות לטיפול בפסאודומיקסומה פריטונאי הן:
לעיתים הטיפול ניתן בתוספת אוקסליפלטין - Oxaliplatin (אלוקסטין® - ®Eloxatin)* (בפרוטוקול FOLFOX).
במקרים מסוימים הטיפול נעשה בשילוב עם טיפול ביולוגי באמצעות התרופה הזו:
בווציזומאב - Bevacizumab (אווסטין® - ®Avastin)**
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
**או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
תופעות הלוואי של הטיפול הכימי עשויות לכלול ירידה זמנית בספירת הדם, אובדן תיאבון, ירידה בפוריות, בחילות והקאות, השפעות על הריאות, הכליות והכבד, נשירת שיער, גרד בעור, שינויים בציפורניים, כאבים או כיבים בפה, שלשול, אנמיה, שינויים זמניים בחוש הטעם, כאבי בטן ועצירות, אדמומיות בעור, תשישות ועייפות.
קראו בהרחבה על הטיפול הכימי – כימותרפיה.
טיפול תומך (או טיפול פליאטיבי) הוא טיפול שניתן לאורך כל שלבי הטיפול האונקולוגי במטרה לסייע בהתמודדות עם המחלה, התסמינים שלה ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים. הטיפול התומך מסייע בשמירה על איכות החיים של החולה ובהקלת תסמינים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות והקאות, עצירות, שלשולים ועוד. בנוסף, הטיפול התומך נותן מענה לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של החולה ובני משפחתו, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי. ישנם אנשי צוות נוספים בבתי החולים שיכולים לסייע בתחומים כגון תזונה, פיזיותרפיה ומתן שירותים סוציאליים שונים.
כדאי לדעת שהטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הכימי, הקרינתי או הטיפול הממוקד. גם אם הוחלט שלא לקבל טיפול לגידול עצמו, או במצב שמוצו אפשרויות הטיפול בסרטן, חשוב להמשיך לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים.
במצבים מתקדמים של המחלה הטיפול התומך יכול להתאים גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם במסגרת הוספיס וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס. הטיפול כולל את כל ההיבטים של צורכי המטופל והמשפחה: היבטים פיזיים (שיכוך כאבים וכו'), פסיכולוגיים ורגשיים.
קראו עוד על טיפול תומך (פליאטיבי).
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים ומטופלות בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים ועם רופאים מומחים ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
קראו עוד על רפואה משלימה וסרטן. ניתן להתייעץ גם בפורום רפואה משלימה ומשולבת.
לאחר השלמת הטיפול יש להמשיך להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם ובדיקות הדמיה (CT בטן או אגן, MRI). פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא או הרופאה על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין פגישות המעקב הבחנת בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח על כך לצוות הרפואי או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.
קראו עוד על תהליך ההחלמה במדריך 'עם הפנים לעתיד – מדריך למחלימי סרטן'.
לאגודה למלחמה בסרטן פורומים בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת.
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
למידע נוסף על שלבי המחקר הקליני ועל השתתפות במחקר קליני, ראו כאן
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע.
במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il
ייעוץ מקצועי:
ד"ר איהאב סמארה, אונקולוג בכיר, מומחה בגידולי מערכת העיכול, מרכז רפואי לין וזבולון, כללית שירותי בריאות, מחוז חיפה והגליל המערבי
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.