לתרומה
חפש
מחלות סרטן
לוקמיה

לוקמיה מיאלובלסטית חריפה AML

עוד בנושא

      

מבוא

מהי לוקמיה מיאלובלסטית חריפה?

הגורמים ל-AML

תסמינים

אבחון

סיווג לוקמיה מיאלובלסטית חריפה

הטיפול

טיפול כימי (כימותרפיה)

השתלת מח עצם או תאי גזע

טיפולים מתקדמים ללוקמיה מיאלובליסטית חריפה

רפואה משלימה

הפוגה במחלה

מה קורה אם המחלה נשנית?

השפעת הטיפול על הפוריות

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, מחלימים ולבני משפחותיהם






מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך* ולבני משפחתך לדעת יותר על לוקמיה מיאלובלסטית חריפה, (AML- acute myeloblastic leukemia) המכונה גם לוקמיה מיאלואידית חריפה. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.

מהו סרטן?

הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה זה מזה, אבל רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא מכלל שליטה מסיבה כלשה׳, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.



בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף. אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כאשר תאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול שמוני או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר ממאה סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.



מהי לוקמיה מיאלובלסטית חריפה?

במצב רגיל, תאי דם צעירים במח העצם מתרבים ומבשילים בצורה מאורגנת ומבוקרת. ממאירות היא מצב בו תהליך זה יוצא מכלל שליטה, והתאים מתרבים ללא בקרה ובלי שהבשילו. לוקמיה מיאלובלסטית היא קבוצת מחלות בהן תא דם צעיר במח העצם מפתח תכונות ממאירות, כך שמח העצם - 'בית החרושת' המייצר את כל תאי הדם מתמלא בתאי הלוקמיה ואינו מסוגל לייצר את תאי הדם הנורמליים. התוצאות הן מחסור בתאי דם אדומים ואנמיה; מחסור בטסיות הדם האחראיות על קרישת הדם, ובעקבותיו דימומים; ומחסור בתאים לבנים מתפקדים, העלול לאפשר התפתחות של זיהומים. בנוסף לכך, התאים הממאירים יוצאים ממח העצם אל הדם ומסתננים אל רקמות הגוף, כגון הכבד, המוח, העור ועוד.

לקבלת חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע' של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל.  1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.


הגורמים ל-AML

הגורמים למחלה אינם ידועים בבירור, ומחקרים לגילוי הסיבות האפשריות להתפרצותה נערכים כל העת. יש כמה גורמים היכולים להגביר את הסיכון למחלה:

  • חשיפה למנות גדולות של קרינה מגבירה את הסיכון לחלות בלוקמיה. אנשים הנחשפים לרמות גבוהות של קרינה, למשל בתאונות גרעיניות בתעשייה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח לוקמיה מאנשים שלא נחשפו כלל לקרינה.
  • עישון סיגריות מעלה אף הוא את הסיכון לחלות. נהוג לייחס עובדה זאת לרמות הבנזן הגבוהות הנספגות בגוף בזמן העישון. לעיתים רחוקות ביותר חשיפה ארוכת טווח לבנזן (וייתכן שלממסים נוספים), המשמש בתעשייה, יכולה לגרום להופעת AML.
  • חלק מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, כגון טיפול כימי (כימותרפיה) או טיפול בקרינה (רדיותרפיה), יכולים לעיתים נדירות לגרום להופעת לוקמיה כמה שנים מאוחר יותר. הסיכון עולה כשתרופות כימיות מסוימות ניתנות בשילוב עם טיפול בקרינה. כאשר לוקמיה מופיעה בעקבות טיפול קודם נגד סרטן, היא נקראת לוקמיה משנית או לוקמיה המיוחסת לטיפול.
  • אנשים הסובלים מתסמונות גנטיות מסוימות, כגון תסמונת דאון, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות ב-AML.
  • לוקמיה מיאלובלסטית יכולה להיות ראשונית, כלומר להתפתח מתוך מח עצם שהיה בריא קודם לכן, או על רקע מחלה קודמת של מח העצם, כגון תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS).

שימו לב: AML אינה מחלה מידבקת ואינה נגרמת בשל הורשת גן פגום מהורים לילדים.


תסמינים

רוב התסמינים של לוקמיה מיאלובלסטית חריפה נגרמים בשל פגיעה של תאי הלוקמיה בייצור תאי דם תקינים במח העצם. התסמינים העיקריים הם:

  • חיוורון, עייפות וקוצר נשימה, המופיעים בגלל אנמיה (מחסור בתאי דם אדומים).
  • הופעת זיהומים חוזרים (מחסור בתאי דם לבנים).
  • נטייה לדמם (מחסור בטסיות הדם) המתבטאת בדימום מהחניכיים ומהאף או בדימום מוגבר בזמן וסת בנשים. לחלק מהחולים מופיעה פריחה בצורת נקודות אדומות על עור הרגליים או בריריות הפה.
  • חוסר אנרגיה ותחושת חולי כללית.
  • חום גבוה כתוצאה מזיהום או בגלל המחלה עצמה.
  • תסמינים אחרים, שכיחים פחות, יכולים להיגרם בשל הצטברות תאי לוקמיה באזור מסוים בגוף (הסננה של רקמות). עם אלה נמנים:
  • כאבי עצמות, הנגרמים עקב הצטברות תאים לא בשלים במח העצם.
  • גושים שטוחים בעלי גוון אדום-סגול באזורים שונים בגוף, בשל הצטברות תאי לוקמיה מתחת לעור.
  • חניכיים נפוחות, בגלל הצטברות של תאי לוקמיה בחניכיים.
  • כאב ראש, טשטוש ראייה, בלבול או ירידה במצב ההכרה בעקבות חדירה של תאי לוקמיה למערכת העצבים המרכזית.

לעיתים נדירות ישנם מצבים בהם החולה לא מבחין באף תסמין, והלוקמיה מאובחנת באופן אקראי בבדיקת דם שגרתית.

לרוב לוקמיה חריפה מתפתחת בפרק זמן של כמה שבועות, והחולים חשים ברע בתוך זמן קצר יחסית. את הטיפול במחלה יש להתחיל באופן מיידי, על כן בכל מקרה של הופעת הסימנים המפורטים למעלה יש לפנות לרופא בהקדם, אם כי חשוב לזכור כי סימנים דומים עשויים לאפיין גם מחלות אחרות - שאינן ממאירות.


אבחון

בדיקות לאבחון לוקמיה מיאלובלסטית חריפה 

בדיקות דם

בדרך כלל רופא המשפחה יערוך לך בדיקה גופנית וישלח אותך לספירת דם. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, רופא המשפחה יפנה אותך להתייעצות עם רופא המטולוג בבית חולים. המטולוג הוא מומחה לטיפול בבעיות הקשורות לתאי הדם, והוא יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך, יערוך לך בדיקה גופנית ויפנה אותך לבדיקות דם מיוחדות, שיזהו את תאי הדם מכל הסוגים. אם נמצאה עדות לנוכחות תאים סרטניים בדם, תופנה לבדיקת מח עצם. זוהי הבדיקה החשובה ביותר לגילוי לוקמיה, והיא מספקת את המידע הדרוש לשם תכנון הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך.

רוב החולים ב-AML מופנים לקבלת טיפול בעת אשפוז במחלקה ההמטולוגית, המאוישת בצוות מקצועי רב-תחומי, שכולל רופאים מומחים, אחיות, צוות מעבדה, עובדים סוציאליים, תזונאים, פסיכולוגים ופיזיותרפיסטים.

בדיקת מח עצם

בדיקת מח העצם נעשית בהרדמה כללית או בהרדמה מקומית. במהלך הבדיקה ישאב הרופא דגימה של מח העצם, שהוא רקמה נוזלית, באמצעות מזרק, או שייקח באמצעות מחט מיוחדת ביופסיה בצורת גליל קטן של כ-1 ס"מ מהחלק האחורי של עצם האגן או עצם החזה. את הבדיקה ניתן לבצע במסגרת אשפוז רגיל או באשפוז יום, והיא אורכת כ-15 עד 20 דקות. ברוב בתי החולים נהוג לבצע את הבדיקה בהרדמה כללית (טשטוש) באמצעות תרופות שהשפעתן קצרת טווח. לאחר הבדיקה ייתכן שתחוש מעט כאב במשך מספר שעות ואף ימים אחדים. ניתן להקל את הכאב באמצעות נטילת משכך כאבים.

לאחר ביצוע הבדיקה הדגימה נבחנת במיקרוסקופ כדי לזהות נוכחות תאי דם שאינם תקינים. לאחר זיהוי סוג התאים הלא תקינים, ניתן לקבוע מהו סוג הלוקמיה.

דיקור מותני

במקרה הצורך ייתכן שהרופא המטפל ירצה ליטול דגימה קטנה של הנוזל המקיף את המוח וחוט השדרה, המכונה הנוזל הצרברוספינלי. בבדיקה זו ניתן לבדוק נוכחות של תאי לוקמיה במערכת העצבים המרכזית. בדיקה זו מכונה דיקור מותני, והיא מבוצעת על ידי החדרת מחט בין חוליות הגב התחתון (בדומה להזרקה אפידורלית במהלך לידה או לשיכוך כאבים). נפח הנוזל הנלקח לבדיקה הוא קטן מאוד, והוא מתחדש בגוף בתוך מספר דקות. לאחר סיום הבדיקה תתבקש לשכב במיטה כ-40 דקות, ובהמשך היום להקפיד על שתייה מרובה ולהימנע ממאמץ גופני אינטנסיבי.

בדיקות נוספות

ברוב המקרים תתבקש לעבור בדיקות כלליות על מנת לאבחן את התפקוד הגופני הכללי שלך. בין היתר תישלח לבדיקות אולטרסאונד ו-CT של החזה והבטן התחתונה, ולבדיקת אק"ג ואקו של הלב (בדיקת אולטרסאונד ייעודית ללב, המעריכה את תפקודו לפני תחילת הטיפול הכימי).

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או אף יותר עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ויוחלט על הטיפול המומלץ למחלתך. ברוב המקרים במהלך תקופה זו תשהה באשפוז, אך במצבים מסוימים ייתכן שתשוחרר לביתך ותוזמן לפגישת מעקב בבית החולים. תקופת המתנה זו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.



האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה

למוקד 'טלתמיכה׳® ניתן לפנות בטל.1-800-200-444

סיווג לוקמיה מיאלובלסטית חריפה

AML מתחלקת לכמה תתי-סוג על פי מאפיינים מולקולריים של התאים החולים. דבר זה חשוב משום שלא כל סוגי ב-AML מטופלים באותו האופן. על מנת לתכנן את הטיפול המתאים ביותר עבורך, דגימת מח העצם שנלקחה ממך נשלחת למעבדה לצורך מספר בדיקות:

  • בדיקה מורפולוגית (בדיקת תאי הלוקמיה במיקרוסקופ) - בודקת את המראה של התאים ומעריכה את האחוז שלהם במח העצם.
  • אפיון תאים (בדיקת תאי הלוקמיה באמצעות נוגדנים מיוחדים) - בודקת את ההרכב החלבוני של קרום התאים החולים, שהוא ייחודי לכל תת-סוג של לוקמיה. שיטה זו, המכונה גם immuno-phenotyping, מאפשרת לרופאים לבצע אבחון חד-משמעי של לוקמיה חריפה וכן לזהות במדויק את הסוג שלה.
  • ציטוגנטיקה (בדיקת שינויים ייחודיים בכרומוזומים של תאי הלוקמיה) - בדיקה זו תוכל לסייע לרופאים לצפות את התגובה של תאי הלוקמיה לטיפול. כל תא בגופנו מכיל כרומוזומים. הכרומוזומים מורכבים מגנים, שמקודדים לחלבונים השולטים על פעילויות התא. לעיתים קרובות חלים שינויים במבנה הכרומוזומים המצויים בתאי לוקמיה. בדיקה ציטוגנטית תרה אחר שינויים אלה. סוגים שונים של AML מיוחסים לשינויים ספציפיים בגנים, כך שבדיקות ציטוגנטיות יכולות לעיתים לסייע בהחלטה על הטיפול הטוב ביותר ולצפות מראש באיזו יעילות תגיב המחלה לטיפול. חשוב לציין, שמדובר בשינויים נרכשים בכרומוזומים ולא בשינויים מולדים, ולכן גם אין העברה תורשתית של AML.
  • PCR (בדיקה מולקולרית של הדנ"א) - מאפשרת לזהות שינויים בגנים של התאים החולים וכך לתרום  הן לאבחנה של לוקמיה והן לתכנון הטיפול והמעקב.

סיווג המחלה

סיווג המחלה יכול להיעשות בהתאם למערכת המיון של ארגון הבריאות העולמי (WHO) או המערכת המקובלת יותר בארץ, מערכת ה-FAB (צרפתית-אמריקנית-בריטית). המערכת של ארגון הבריאות העולמי חשובה ומועילה בתכנון הטיפול ובניבוי התגובה של המחלה לטיפול, וממיינת את ה-AML בהתאם לסוג התאים הבלתי תקינים:

  • אם יש שינויים כרומוזומליים ייחודיים (ציטוגנטיקה).
  • אם יש שינויים בלתי רגילים ביותר מסוג אחד של תאי דם.
  • אם הלוקמיה התפתחה מהפרעת דם קודמת, כגון מיאלודיספלזיה (MDS).
  • אם התפתחות המחלה נובעת מטיפול קודם נגד מחלת סרטן.

מערכת ה-FAB מתייחסת למראה תאי הלוקמיה במיקרוסקופ (מורפולוגיה). מערכת המיון של ארגון הבריאות העולמי מסווגת את סוגי ה-AML בהתאם ל-8 תתי סוגים על פי מאפיינים מיקרוסקופיים של התא,  ממוספרים מ-M0 ועד M7. קביעת סוג ה-AML תתבצע בזמן ההמתנה לתוצאותיהן של יתר הבדיקות.




הטיפול

מטרת הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה היא להשמיד את התאים הסרטניים ולאפשר למח העצם לחזור לתפקוד תקין. כאשר אין סימן ללוקמיה, ומח העצם חוזר לתפקד כראוי, מצב זה נקרא 'הפוגה' (רמיסיה). כאשר ההפוגה נמשכת זמן רב, החולים נחשבים כמי שהחלימו ממחלתם.

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות הרופאים של המחלקה ההמטולוגית בהתבסס על כלל המידע שהתקבל בעקבות הבדיקות שבוצעו. כמו כן, בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.

הרופא המטפל ידון אתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, שנבחרה מבין כמה אפשרויות. אם ברצונך ליטול חלק בתהליך בחירת טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, על ידי בירור שאלות בעת הדיון, עיון בטקסטים רפואיים או התייעצות עם מומחים נוספים על פי בחירתך. על כן, אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת השאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר לרוב המטופלים. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך את מטרותיו ואת תופעיות לואי הצפויות, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. כאמור, לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי.

אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי לסייע לך לזכור את כל שנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ובמידת הצורך אף לבקש זמן נוסף על מנת להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת מרופא אחר באותו בית החולים או בבית חולים אחר - וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.


טיפול כימי (כימותרפיה)

הטיפול הראשון והעיקרי ב-AML הוא כימותרפיה. מחקרים הראו כי סוגים מסוימים של תרופות כימיות יעילים ביותר בטיפול ב-AML. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל במשולב. ברוב החולים ב-AML טיפול כזה יביא להפוגה במחלתם, וחלקם אף יחלימו. הטיפול הכימי הוא מדורג: מתחילים בטיפול להשראת (התחלת) הפוגה, וכשזו מושגת מוסיפים כמה טיפולים לביסוס ההפוגה. בחלק גדול מהמקרים נעשה שימוש בכימותרפיה במינון גבוה ובהשתלת תאי גזע או מח עצם, כדי לשפר את סיכויי ההחלמה.

חולים בסוג מסוים של AML, שנקרא לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה (APL), מטופלים בדרך כלל בתרופה הנקראת All Trans-Retinoic Acid) ATRA - כלל חומצה טרנס-רטינואית) - צורה מיוחדת של ויטמין A הנקראת גם טרטינואין - Tretinoin (וסנואיד ®Vesanoid)*. ראה פירוט בהמשך.

יתרונות וחסרונות הטיפול הכימי

היתרונות האפשריים של הטיפול תלויים במקרה הייחודי שלך. רוב חולי ה-AML בגיל 60 ומטה מקבלים כימותרפיה במינון גבוה. לחולים רבים דבר זה יסייע בריפוי המחלה, אולם הטיפול כרוך בשהייה ממושכת בבית חולים ועלול לגרום לתופעות לוואי. רובן אמנם זמניות וניתנות לשליטה באמצעות תרופות, אך אחדות מהן, כגון פגיעה בפוריות, עלולות להיות קבועות בקרב חלק מהחולים.

כשמדובר בחולים שגילם מעל 60, חלקם יקבלו כימותרפיה במינון גבוה במטרה לנסות ולרפא את המחלה. אולם הטיפול אינו מתאים לכל חולה בכל מצב בריאותי. על כן, חלק מהחולים לא יוכל לקבל טיפול זה, ואילו חלק אחר לא ירצה לקבל אותו, ויעדיף לקבל מנות נמוכות יותר של כימותרפיה, במטרה לשלוט בלוקמיה, במקום לנסות להשמיד אותה לחלוטין.

טיפול מסוג זה ניתן לקבל במרפאת החוץ של בית החולים, ובכך לקצר את זמן האשפוז הנחוץ. הסיכויים כי המחלה תיכנס למצב 'הפוגה' בטיפול כזה הם נמוכים יותר. אם הלוקמיה נמצאת במצב מתקדם, וטיפול הנועד לשלוט במחלה אינו יכול לסייע יותר, או אם תבחר שלא לקבל טיפול - עדיין תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) באמצעות תרופות ועירויים המסייעים בשליטה על תסמיני המחלה. הרופא ההמטולוג המטפל בך הוא האדם המתאים ביותר לדון עמו במצבך. תוכל גם להתייעץ עם האחיות בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי.

כיצד ניתן הטיפול הכימי

כימותרפיה היא טיפול בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים סרטניים. הטיפול הכימי גורם הפרעה לגידול ולהתפתחות התאים הסרטניים. התרופות נישאות במחזור הדם ומגיעות לתאי הלוקמיה בכל חלקי הגוף ואיבריו. ברוב המקרים המטרה המרכזית של הטיפול היא לנסות ולרפא את החולה. לעיתים ישולב הטיפול הכימי עם תרופות מכווננות (ממוקדות מטרה, ביולוגיות) אשר נקשרות לקולטנים או לחלבונים הנמצאים על פני תאי הגידול כדי להביא להרס שלהם. טיפול כזה ממוקד נגד מטרות ייחודיות בתאי הסרטן (כלומר, הן לא נמצאות בתאי הגוף הבריאים). כאמור, בשלב ראשון הטיפול חותר להגיע להפוגה (רמיסיה), כלומר למצב בו תאים ממאירים שהם לא תקינים ולא בשלים (בלסטים), אינם נמצאים עוד בזרם הדם ובמח העצם, ובמקומם נוצרים תאים בריאים ותקינים. עם זאת, חשוב להבין שגם כשהמחלה בהפוגה, ייתכן שיישאר מספר קטן מאוד של תאים בלתי תקינים בגופו של המטופל, וזאת גם כשכבר לא ניתן להבחין בסימנים כלשהם ללוקמיה. לכן יש להמשיך במתן הכימותרפיה לשם ביסוס ההפוגה, וכך להפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה. במשך כל תקופת הטיפול הרופאים עוקבים אחר תגובת הגוף לכימותרפיה, ובהתאם לה מתכננים את המשך הטיפולים. התרופות הכימיות ניתנות בדרך כלל באמצעות עירוי לתוך הווריד, דרך צינורית פלסטיק דקה וגמישה. מומלץ להשתמש בעירוי קבוע, בו הצינורית מוחדרת מתחת לעור לווריד מרכזי - ליד עצם הבריח (היקמן) או בזרוע (פיק-ליין). הרופא או האחות יסבירו לך על העירוי (וכן מצורף הסבר נוסף בהמשך). כימותרפיה ניתנת בדרך כלל בכמה מחזורי טיפול. כל מחזור טיפול נמשך כ־10-5 ימים, ובסופו מנוחה של שלושה עד ארבעה שבועות. תקופת המנוחה מאפשרת לגוף להחלים מתופעות הלוואי של הטיפול. רוב החולים מקבלים ארבעה או חמישה מחזורי טיפול של כימותרפיה. הטיפול כולו עשוי להימשך כשישה חודשים.

לחצו כאן לקריאת החוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן העוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. לקבלת עותק  ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל: 1-800-599-995.

באגודה למלחמה בסרטן יש דפי מידע מיוחדים ומפורטים על אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. לקבלתם ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם בטל. 1-800-599-995



התרופות הכימיות המשמשות לטיפול בשלבים השונים של הטיפול ב-AML הן:


תרופות מכווננות (ממוקדות מטרה):

תרופות מכווננות (מכונות גם 'ביולוגיות') פותחו לנטרול מנגנונים ביולוגיים האחראים להתפתחות הגידול הסרטני. קיימים סוגים שונים של טיפולים מכווננים וכל אחד מהם פועל באופן שונה. אלה התרופות שניתנות במקום או בשילוב עם כימותרפיה לטיפול ב-AML:



*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

**או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

כימותרפיית השראה

המחזור הראשון של הטיפול הכימי נקרא 'טיפול השראה'. רוב החולים מקבלים מחזור אחד של טיפול זה. במרבית המקרים, לאחר הטיפול הראשון תתבקש לשהות בבית החולים עד להתאוששות מח העצם (כ-4-3 שבועות), אך לפעמים, אם תרגיש טוב מספיק, תוכל להשתחרר לביתך לפרק זמן מסוים בין הטיפולים. התרופות הניתנות בשלב זה יותאמו לך על פי שלב מחלתך, מצבך הבריאותי וגילך, והן: ציטרבין בשילוב עם אידרוביצין או דאונורוביצין. בהתאם למוטציות גנטיות אפשריות ייתכן שתקבל בנוסף תרופות מכווננות - מידוסטאורין או גמטוזומאב-אוזוגמיצין. חולים מסוימים יקבלו טיפול בשלב זה בפלודרבין או אטופוסיד.

כימותרפיה למיצוק (ביסוס ההפוגה)

אם לאחר כימותרפיית ההשראה לא יימצא שום סימן ללוקמיה במח העצם, יינתנו לך מחזורי כימותרפיה נוספים כדי לבסס את ההפוגה ולהפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה. מהלך זה נקרא 'טיפול מיצוק'. התרופה העיקרית הניתנת בדרך כלל בטיפול מסוג זה היא ציטרבין במנות גבוהות חוזרות.

טיפול במינון גבוה

אם קיים סיכון גבוה לחזרתה של המחלה לאחר טיפול ההשראה, הרופא יכול להציע לך טיפול נוסף במינון גבוה או כימותרפיה בשילוב עם קרינה. ברוב המקרים גישה זו כוללת גם השתלה של תאי גזע מתוך מח עצם מתורם מתאים (השתלה אלוגנאית) או מאיסוף התאים שלך (השתלה עצמית).

טיפול לחולים שאינם מיועדים לכימותרפיה אינטנסיבית

אם יימצא כי אינך מתאים לטיפול כימי אינטנסיבי, ייתכן שיוצע לך טיפול בעצימות נמוכה של תרופה מכוונת מטרה בשילובים שונים. במקרה זה תקבל טיפול עם ונטוקלקס שניתנת בטבליות באופן קבוע בשילוב עם תרופות בעלות תופעות לוואי מוגבלות: אזאציטדין, דציטבין או ציטרבין, הניתנות בעירוי או זריקה. בעקבות מחקרים חדישים שהראו יעילות גבוהה, שילוב זה נכנס לסל התרופות עבור חולים בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה שטרם קיבלו טיפול סיסטמי למחלתם ואינם מתאימים לטיפול בכימותרפיה אינטנסיבית.

טיפול בעצימות נמוכה

טיפול בעצימות נמוכה יכול להיות האפשרות הטובה ביותר עבור חולים שמצבם הבריאותי אינו טוב מספיק כדי לקבל כימותרפיה במינון גבוה, ולחולים הבוחרים שלא לקבל כימותרפיה במינון גבוה. במקרים אלה המטרה היא לשלוט בכמות תאי הלוקמיה בגופך, אך הסיכוי להשגת הפוגה מהמחלה נמוך יותר.

התרופות בטיפול מסוג זה ניתנות בדרך כלל בבליעה או באמצעות זריקה תת-עורית במסגרת אשפוז יום בבית החולים.

עירויים מרכזיים

כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם תחובר צינורית לווריד באחת מהדרכים הבאות:

  • קנולה - צינורית פלסטיק קטנה המוחדרת לווריד בגב כף היד או באמה.
  • צנתר מרכזי מסוג 'פיק ליין' - (PICC line - peripherally inserted central catheter) צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי מסוג 'היקמן' - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר בחלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי.
  • צנתר מרכזי מסוג פורט (פורט א-קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי בבית החזה.

אם הטיפול הכימי ניתן דרך קנולה, היא מוחדרת לגוף לפני כל טיפול כימי ומוסרת מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות - צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל.

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט

שינויים בתפקוד הלב

חלק מהתרופות הכימיות הניתנות לטיפול ב-AML עלולות להשפיע על שריר הלב. המנות מבוקרות וניתנות בהשגחת הצוות הרפואי, וייתכן שיערכו לך בדיקות תפקוד לב מפעם לפעם.

בחילה

הטיפול הכימי ב-AML עלול לגרום לבחילות ולהקאות. קיימות כיום תרופות יעילות מאוד, שמטרתן למנוע את התופעות האלה או להפחיתן באופן משמעותי. תוכל לקבל מהרופא המטפל מרשמים לתרופות הללו.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא בחילות והקאות הנלוות לטיפול כימי וקרינתי. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.


רגישות בפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לרגישות ולכיבים קטנים בפה. חשוב מאוד לשמור על היגיינה אופטימלית של חלל הפה, ובין היתר לבצע שטיפות שגרתיות של הפה - האחות במחלקה או באשפוז היום תוכל להדריך אותך כיצד לעשות זאת בצורה נכונה. אם בעקבות הטיפולים תאבד את התיאבון או תתקשה באכילה, תוכל לנסות להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או במזון רך.

חוברת 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות בנושא. לקבלתה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם  ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995


נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לשיערך לנשור. יכול להיות שגם הריסים והגבות ינשרו או יידלדלו בעקבות הטיפול. לפני תחילת הטיפול, שאל את הרופא אם קיימת סבירות שהתרופות יגרמו לנשירת שיערך או לתופעות לוואי אחרות. שיער הנושר בעקבות הטיפול הכימי צפוי לשוב ולצמוח עם סיום הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער'. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.


השתלת מח עצם או תאי גזע

כימותרפיה מפחיתה את ייצור תאי הדם במח העצם, והמנוחות בין מחזורי הטיפול מאפשרות למח העצם להתאושש. אולם כמות הכימותרפיה שתוכל לקבל מוגבלת, משום שהיא עלולה להסב למח העצם נזק בלתי הפיך. השתלת מח עצם או תאי גזע נועדה לספק מקור למח עצם בריא ובכך לאפשר מתן מינונים גבוהים מאוד של כימותרפיה - על מנת לשפר את הסיכויים לריפוי מוחלט. יתרה מכך, השתלה מתורם מחליפה הלכה למעשה את מערכת החיסון שלך במערכת החיסון של התורם הבריא, ובכך משפרת עוד יותר את הסיכוי להירפא מהמחלה. אין טיפולים המתאימים לכל חולי ה-AML. אם הרופא חושב כי השתלה חיונית או אפשרית עבורך, הוא ידון איתך על כך.

ביצוע השתלה

כימותרפיה במינון גבוה, עם טיפול בקרינה או בלעדיו, הורסת את כל התאים במח העצם. זמן קצר לאחר מכן, תאי גזע (תאי הדם הלא בשלים המתפתחים לתאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות הדם) מוחדרים בחזרה לזרם הדם באמצעות עירוי מרכזי או פיק-ליין (ראה סעיף על צנתרים מרכזיים). תאים אלה עושים את דרכם למח העצם ומתחילים לייצר תאי דם בריאים. תאי הגזע יכולים להיות תאים מתרומה עצמית (שנלקחו מדמך לפני שקיבלת טיפול במינון גבוה) או שנתרמו לך מאדם אחר (בדרך כלל אח או אחות). לתאי הגזע החדשים נדרשים שבועות אחדים להתבסס במח העצם ולהתחיל לייצר את תאי הדם שלהם אתה זקוק. בתקופה זו המערכת החיסונית שלך תהיה חלשה ביותר. תצטרך להישאר בבית החולים ולשהות בבידוד מהחולים האחרים, כדי להפחית את הסיכון לזיהום, עד שמספרם של תאי הדם הלבנים בגופך יגיע לערכים רצויים.

בהשתלות תאי הגזע לרוב נעשה שימוש בתאי גזע הנלקחים מתוך זרם הדם. הם נאספים באמצעות צינורית קטנה (קנולה) המוחדרת לווריד. צינורית זו מחוברת למכשיר מיוחד (מכשיר אפרסיס) המסוגל להפריד את מרכיבי הדם השונים, לבודד את תאי הגזע ולהחזיר את יתר מרכיבי הדם בחזרה לגוף באמצעות צינורית נוספת. במקרים מסוימים איסוף תאי הגזע נעשה ישירות מתוך מח העצם בחדר ניתוח בהרדמה כללית.

השתלה אוטולוגית של תאי גזע או מח עצם

בהשתלה אוטולוגית משתמשים בתאי גזע של המטופל, הנלקחים ממחזור הדם בתקופת הפוגה, שבה אין עדות למחלה הממארת. על מנת לאסוף תאי גזע מתוך זרם הדם, תקבל בימים שלפני האיסוף זריקות של גורם גדילה - חלבון המעודד ייצור תאי גזע במח העצם. תאי הגזע יעברו אל זרם הדם, וכך יהיה אפשר לאסוף אותם ביתר קלות. גורם הגדילה יינתן לך מיד לאחר סיום מחזור הכימותרפיה - הזמן היעיל ביותר לזריקה זו.

השתלה אלוגנאית של תאי גזע או מח עצם

בסוג זה של השתלה משתמשים בתאי גזע או במח עצם הנתרמים לחולה מאדם אחר. בדרך כלל תוכל לעבור השתלה אלוגנאית רק אם יש לך אח או אחות שמח העצם שלהם מתאים לשלך. לעיתים אפשר להשתמש בתאי גזע מתורם שאינו קרוב משפחה, מתוך מאגר תורמים בינלאומי, בתנאי שבדיקות מיוחדות הראו שתאי הדם הלבנים שלו מתאימים לאלה שלך.

לקבלת חוברת 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע ומח עצם' ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.




טיפולים מתקדמים ללוקמיה מיאלובלסטית חריפה

קלופארבין - Clofarabine (אבולטרה® - ®Evoltra)*  - קלופארבין דומה מאוד לתרופה אחרת הנפוצה בטיפול בחולי AML הנקראת פלודארבין. אולם לקלופארבין יש פחות תופעות לוואי ולכן היא מתאימה יותר לחולים מבוגרים שיתקשו לעמוד בכימותרפיה במינון גבוה.

ארסניק טריאוקסייד - Arsenic trioxide, ATO (טריסנוקס® - ®Trisenox)* - ארסניק טריאוקסייד רשום כטיפול בחולי לוקמיה פרומיאלוציטית חריפה (APL) שאינם זקוקים לטיפול כימי. תרופה זו מיוצרת מהרעל ארסניק, אולם ניתנת במנות נמוכות ובטוחות. ארסניק טריאוקסייד ניתנת בעירוי לווריד, במסגרת אשפוז יום בבית החולים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


רפואה משלימה

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן.



באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.


הפוגה במחלה

המטרה העיקרית של הטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה היא להביא להפוגה בפעילות המחלה. הפוגה היא מצב בו לא ניתן לאתר בדם או במח העצם תאי דם לבנים שאינם בשלים או שאינם בריאים (בלסטים), ובמקביל נצפית התפתחות מחודשת של מח עצם תקין. אולם גם לאחר שהושגה הפוגה, ייתכן שנותרו בגוף מעט תאים לא תקינים, אף על פי שלא ניתן לגלות אותם בבדיקות המקובלות. בעקבות השיפורים בטיפול, הרוב הגדול של החולים בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה מגיעים להפוגה, ומספר הולך וגדל שלהם נרפא לחלוטין.


מה קורה אם המחלה נשנית?

כימותרפיה יכולה לרפא לוקמיה, אך בחלק מהמטופלים המחלה שבה ומופיעה לאחר הפוגה של כמה חודשים או אפילו כמה שנים. תופעה זו מכונה 'הישנות' (Relapse, רילפס). במקרה כזה, הרופא המטפל יבחן מחדש מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך. ייתכן שהלוקמיה פיתחה עמידות לטיפול שכבר ניתן, ולכן יינתנו לך תרופות אחרות או שילובים תרופתיים שונים, כדי להשיג שוב הפוגה. ייתכן גם שתקבל טיפול בתרופות חדישות המכוונות באופן ישיר לסוג המחלה שלך.


השפעת הטיפול על הפוריות

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה עשויות לגרום לפגיעה זמנית או קבועה בפוריות. הצוות הרפואי ידון איתך בנושא זה ביתר פירוט לפני תחילת הטיפול. אם יש לך בן/בת זוג, ייתכן שתרצו לשתף את הרופא בפחדים ובחששות שלכם בנושא.

חשוב לזכור שפגיעתן של חלק מהתרופות בפוריות פחותה לעומת תרופות אחרות. זוגות רבים הביאו לעולם תינוקות בריאים לאחר שאחד מהם קיבל טיפול כימי. עם זאת, חולים שקיבלו כימותרפיה במינון גבוה, טיפול בקרינה והשתלת תאי גזע או מח עצם, סביר מאוד שיאבדו את פוריותם. לגברים קיימת אפשרות לשמר זרע לפני תחילת הטיפול, כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש לאחר מכן, אם ירצו להביא ילדים לעולם. הרופא שלך מכיר את פרטי מחלתך ואת הטיפול שאתה מקבל, ולכן הוא האדם המתאים ביותר לענות על שאלותיך. תוכל להפנות אליו כל שאלה, וכך תכיר מראש את מהלך הטיפול ואת ההשפעה שעשויה להיות לו עליך. גם לגבי נשים הזקוקות לטיפול כימי קיימות שיטות לשימור תאי המין (הביציות) לצורך הפריה לאחר סיום הטיפול. במהלך הטיפול ניתן גם לקבל תרופות העוזרות למנוע במידה מסוימת את הסיכון של פגיעה בפוריות.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ בנושאי מיניות ופוריות לאנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן עם או ללא בני זוג. השירות ניתן ללא תשלום לכל פונה, וכולל מידע על השלכות מחלת הסרטן על המיניות, הפוריות ודימוי הגוף, ייעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני, והכוונה למומחים מקצועיים בתחום. לקביעת תור והתייעצות ניתן לפנות למטפלת במיניות באגודה בטל. 03-5721643. ניתן להפנות שאלות בפורום מיניות באתר האגודה למלחמה בסרטן.

 

לקבלת חוברות בנושא מיניות ופוריות, לאישה ולגבר, וכן חוברות בנושא המותאמות לחברה הדתית, ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.

התמודדות עם אובדן פוריות

אם פוריותך נפגעה בעקבות טיפול כימי, ייתכן שתתקשה להשלים עם העובדה כי אין באפשרותך להביא ילדים לעולם. כדאי לשוחח על רגשותיך עם בן/בת הזוג, בן משפחה או חבר קרוב. שיחה כזו יכולה לסייע לך להבהיר את מחשבותיך ולהעניק לקרובים לך אפשרות לתמוך בך ולעודד אותך. אם יקל עליך לשוחח עם מישהו מחוץ למעגל הקרובים והמשפחה, תוכל להיעזר ברופא המטפל, באח/ות, בעובד/ת סוציאלי/ת או במטפלת במיניות של האגודה למלחמה בסרטן.

מעקב

לאחר סיום הטיפול תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וגם בדיקות מח עצם תקופתיות. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות שמתעוררים בך, ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא או פנה לבית החולים בהקדם האפשרי.




לקבלת החוברת 'עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים', ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה באינטרנט.


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בלוקמיה מיאלובלסטית חריפה נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.

ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.

כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.

על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ובמחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, מניסיון קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה ומסוג המחלה והסיכוי להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה, אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. 

להמשך


מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן - לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר אלכס גורל, מרכז תחום לוקמיה חריפה, האגף ההמטולוגי, בית החולים הדסה ירושלים, על הארותיו והערותיו.
ספטמבר 2019
ינואר 2020  - הרחבת התוויות סל הבריאות עבור התרופה גמטוזומאב-אוזוגמיצין - Gematuzumab-ozogamicin (מילוטארג® - ®Mylotarg) לטיפול ב- CD-33 positive acute myeloid leukemia בחולים עם מחלה חוזרת או עמידה – הרחבת מסגרת ההכללה בסל עבור חולים בני 60 שנים ומטה.
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML). אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.