לתרומה

מחלות סרטן
שלד ורקמות רכות

סרטן ראשוני של העצמות

עוד בנושא

מבוא

סוגים שונים של סרטן העצמות

מהם הגורמים לסרטן העצמות?

מהם התסמינים?

כיצד מתבצעת האבחנה?

קביעת שלב ודירוג המחלה

הטיפול בסרטן העצמות

ניתוח

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן


מבוא

חוברת מידע זו נכתבה על מנת לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן ראשוני של העצמות. סרטן העצמות יכול להיות סרטן ראשוני או שניוני - שתי מחלות שונות הדורשות הסברים שונים. הרופא שלך יאמר לך אם הסרטן שלך התחיל בעצמות (ראשוני), או התפשט לעצמות ממקום אחר בגוף (שניוני). מידע נוסף על סרטן שניוני בעצמות תוכל למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן.

אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.

מהו סרטן?

רקמות ואיברים בגוף מורכבים מאבני בניין קטנות הנקראות תאים. אמנם תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אך רובם מתחדשים באותו האופן, על ידי חלוקה, שלרוב מתרחשת בצורה מבוקרת ומסודרת. אם מסיבה כלשהי תהליך החלוקה יוצא מכלל שליטה, התאים ממשיכים להתחלק ללא הפסקה ובתוך כך מתפתחים לגוש המכונה גידול.

 

גידולים יכולים להיות שפירים או ממאירים. ניתן לאבחן את אופי הגידול על ידי לקיחת דגימה מהרקמה ובחינתה תחת מיקרוסקופ בתהליך שנקרא ביופסיה.

גידול שפיר מאופיין בצמיחה מקומית של גוש, עם לחץ על רקמות בסביבה והפרעה מקומית. לעיתים יש לגידול השפיר נטייה לחזור מקומית לאחר הטיפול. גידול שפיר אינו שולח גרורות ברוב המכריע של המקרים, למעט מצבים נדירים בהם מופיעות גרורות מרוחקות.

גידול ממאיר מורכב מתאים סרטניים בעלי יכולת התפשטות אל מעבר לתחום מושבם המקורי, ואם גידול שכזה איננו מטופל, הוא עלול לצמוח מקומית בצורה אגרסיבית ולהרוס את סביבתו, ואף להתפשט לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים ניתקים תאים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף באמצעות מחזור הדם או מערכת הלימפה (מערכת מורכבת שמהווה חלק ממערכת החיסון ובנויה מאיברים שונים כמו בלוטת התימוס, הטחול, מוח העצם וקשריות הלימפה - בלוטות הפזורות בגוף ומקושרות על ידי רשת צינוריות). כאשר התאים מהגידול המקורי מגיעים לאזור חדש ומתחילים להתחלק בו, נוצרים גידולים חדשים המכונים גידולים משניים או גרורות.

חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.

העצמות

גוף האדם מורכב מיותר מ-200 עצמות בצורות ובגדלים שונים. העצמות בנויות מתאים חיים הנחלקים לשלושה סוגים עיקריים של תאי עצם: אוסטאוציטים, אוסטאוקלסטים ואוסטאובלסטים, המקושרים יחדיו על ידי חומר דמוי סידן ויוצרים מרקם המקנה לעצם את חוזקה וקשיחותה. העצמות חלולות ומלאות בחומר ספוגי הנקרא מוח העצם, ובו נוצרים תאי הדם.

 

מפרקי העצמות מחופים בסחוס - חומר חזק וגמיש המאפשר לעצמות לנוע בחופשיות בתוך המפרקים. הסחוס אף מרפד את העצמות במפרקים, ובכך מונע מהן להתחכך זו בזו. לעצמות יש מספר תפקידים חשובים: הן מרכיבות את השלד, המעניק לגוף תמיכה נוקשה, וגם את המפרקים, המאפשרים לגוף לנוע בחופשיות. העצמות אף משמשות להגנה על איברים פנימיים. לדוגמה: הצלעות מגנות על הלב והריאות. בנוסף לכך, העצמות מהוות מאגר של חלק מהמינרלים החיוניים מאוד לגוף, ובפרט של סידן.

סוגים שונים של סרטן העצמות

סרטן ראשוני של העצמות הוא נדיר, ונפוץ מעט יותר בקרב גברים מאשר בנשים.

אוסטאוסרקומה / סרקומה אוסטאוגנית (Osteosarcoma/Osteogenic sarcoma)

הסוג השכיח ביותר של סרטן ראשוני של העצמות. אמנם סרטן זה יכול להופיע בכל גיל, אולם הוא נפוץ יותר בקרב מתבגרים צעירים ומבוגרים בשנות ה-60 לחייהם. מחלה זו עלולה להתפתח בכל עצם בגוף, אך המקומות השכיחים להתפרצותה הם עצם הזרוע והרגליים, ובפרט במורד עצם הירך ובמעלה השוקית.

סרקומת יואינג (Ewing's sarcoma)

סוג זה של סרטן עצמות קרוי על שם המנתח שגילה אותו לראשונה. סרקומת יואינג אף היא שכיחה יותר בקרב צעירים מאשר בקרב מבוגרים, ועלולה להתפתח בכל עצם בגוף, אך התפרצותה שכיחה יותר באזור האגן, עצם הירך והשוקית.

כונדרוסרקומה (Chondrosarcoma)

זהו סרטן של הסחוס, אולם הוא עלול להתפתח גם בתוך העצם או על פני השטח שלה. הוא שכיח בעיקר בקרב מבוגרים בגיל העמידה. גידול זה מתפתח לאט, ומופיע לרוב באזורי האגן, עצם הבריח, הצלעות, עצם הזרוע ועצם הירך.

סרקומה עם תאים כישוריים (Spindle cell sarcoma)

זהו סוג סרטן נדיר, אשר לרוב מופיע בקרב מבוגרים בגילאי 40 ומעלה.

קיימים ארבעה סוגים של סרקומה בעלת תאים כישוריים (שקצוותיהם צרים יותר ממרכזם):

היסטיוציטומה סיבית ממאירה (Malignant fibrous histiocytoma)

סוג נדיר מאוד של סרטן עצמות המופיע בקרב מבוגרים בגיל העמידה, ולרוב מתפתח בזרועות וברגליים, ובמיוחד סביב מפרק הברך.

פיברוסרקומה (Fibrosarcoma)

סוג זה של סרטן עצמות אף הוא נדיר מאוד ונפוץ יותר בקרב מבוגרים בגיל העמידה, והוא מתפתח בעיקר בעצם הירך.

ליומיוסרקומה (Leiomyosarcoma)

סוג נוסף של סרטן העצמות שעלול להתפתח בכל קבוצת גיל, אם כי נדיר מאוד שהוא מתפתח באנשים מתחת לגיל 20. גידול זה נפוץ מעט יותר בקרב גברים, והוא שכיח בעצמות הארוכות של הגוף כמו עצם הירך, השוקית והזרוע.

סרקומה של העצם ללא התמיינות (Undifferentiated sarcoma of the bone)

מדובר בגידולים המורכבים מתאי אב ראשוניים של העצם (שלא עברו התמיינות), ולכן לא ניתן לדעת מאיזה סוג של רקמת עצם תקינה הם התפתחו.

כורדומה (Chordoma)

סוג נדיר מאוד של סרטן שמתפרץ בעיקר בעצם העצה (בסיס האגן) או בחוליות הצוואר (בסיס הגולגולת כולל עצמות הפנים), אך יכול להופיע לאורך כל עמוד השדרה ונוטה להתפתח באיטיות ולא להתפשט בגוף. כשהוא כבר שולח גרורות אזי המקומות המועדים לכך הם הריאות, קשריות לימפה סמוכות, הכבד, העצמות והעור. גידול זה נפוץ יותר בקרב גברים, במיוחד כשמדובר באזור האגן, ועלול להופיע בכל קבוצת גיל, אם כי הוא שכיח יותר בגיל העמידה. מקורו של הגידול הוא הנוטוקורד (notochord) - שכבת התאים העוברית שממנה מתפתח חוט השדרה הראשוני. כעבור שישה חודשים רוב רובו של הנוטוקורד מוחלף ברקמת עצם שיוצרת את עמוד השדרה, אך עדיין נותרת ממנו כמות קטנה העלולה להתפתח לכורדומה. אם הגידול מתפתח בבסיס האגן, החולה עשוי לחוש בכאב, לחוות שינויים בפעילות המעיים, קשיים בהטלת שתן, בריחת שתן, אין-אונות, קשיים בתנועה או היעדר תחושה באזור הנגוע. אם הגידול מתפתח בבסיס הגולגולת, החולה עשוי לחוש בכאבי פנים וראש, ראייה כפולה, שינויים ביכולת השמיעה וקושי בבליעה.

אנגיוסרקומה (Angiosarcoma)

גידול זה יכול להופיע בכל גיל. הוא משפיע בעיקר על עצמות השלד, ויכול לפגוע בכמה עצמות בו זמנית או במספר מקומות על גבי אותה העצם.

לקבלת החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' ללא תשלום, ניתן לפנות ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט.

מהם הגורמים לסרטן העצמות?

הגורמים המדויקים לסרטן ראשוני של העצמות עדיין אינם ידועים. כיוון שסוג זה של סרטן פוגע לרוב בצעירים ובמתבגרים, קיימת סברה כי מהלך המחלה קשור לשינויים החלים בעצמות בעת גדילתן.

לעיתים אנשים מגלים שיש להם סרטן בעצמות לאחר תאונה או חבלה בעצם, ומכאן מסיקים כי הפציעה גרמה להופעת הסרטן, אך אין כיום הוכחות חד-משמעיות לכך. ייתכן כי הפציעה מסבה את תשומת הלב אל סרטן שכבר היה קיים.

הגורמים הבאים יכולים להעלות את הסיכון לסרטן ראשוני בעצמות:

  • חולים שבעבר קיבלו הקרנות במינון גבוה באזור שכולל עצמות, נמצאים בסיכון מעט גבוה יותר ללקות בסרטן ראשוני של העצמות בעתיד.
  • למטופלים שלקו בעבר במחלת פאג׳ט (Paget's disease) של העצם יש סיכוי גדול יות להתפתחות אוסטאוסרקומה. ישנם מצבים נוספים שיכולים להגדיל את הסיכון לסרטן ראשוני בעצמות, כגון: אוסטיאוכונדרומה (Ostechondroma) - מצב שבו מתפתחים גידולים שפירים על העצמות. במקרים נדירים גידולים אלו יכולים להפוך לגידולים ממאירים.
  • מצבים תורשתיים מסוימים יכולים אף הם להגדיל את הסיכון לסרטן ראשוני בעצמות, אם כי מרבית הגידולים הסרטניים בעצמות אינם תורשתיים. חולים בעלי הסנדרום הגנטי לי- פראומני (Li-Fraumeni) נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות באוסטאוסרקומה וסוגים נוספים של סרטן העצמות. ילדים שסבלו בעבר מרטינובלסטומה (סרטן תורשתי של הרשתית), מצויים אף הם בסיכון גבוה ללקות בעתיד באוסטאוסרקומה. מחלת ילדים תורשתית נוספת המעלה את הסיכון ללקות בסרטן העצמות מסוג כונדרוסרקומה היא HME (אקזוסטוזס נפוצה), המתבטאת ביצירת גידולים שפירים של עצם וסחוס.

לקבלת החוברת 'כל מה שרצית לדעת על גנטיקה וסרטן' ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט.

מהם התסמינים?

התסמינים (סימפטומים) של סרטן עצמות ראשוני משתנים בהתאם לסוג העצם הנגועה ומיקומה בגוף, כמו גם בהתאם לגודלו של הגידול. לעיתים התסמין הראשוני יתבטא ברגישות יתר סביב האזור הנגוע; בתחילה מדובר לרוב בכאב מתמיד שאינו חולף ואף מחריף בזמן פעילות גופנית, או בשעות הלילה כשהשרירים רפויים. בילדים הכאב לפעמים נחשב בטעות כנקע או כ'כאבי גדילה'.

תסמין שכיח נוסף הוא נפיחות סביב העצם הנגועה, אך היא לעיתים תתבטא רק כשהגידול כבר הגיע לממדים גדולים. אם מדובר בעצם המצויה בפנים הגוף, יהיה קשה לראות או להרגיש את הגוש. לעומת זאת, אם הסרטן ממוקם בסמוך למפרק, הגידול יקשה על התנועה וישפיע על כל האיבר. כאשר הגידול הסרטני ממוקם ברגל, ייתכן שהוא יגרום לצליעה. אם הסרטן התפתח בעמוד השדרה, ייתכן שהוא ילחץ על העצבים בחוט השדרה, ויגרום לתחושת חולשה, היעדר תחושה או נימול בגפיים. לעיתים המחלה מתגלה כאשר העצם הנגועה, שנחלשה בעקבות הסרטן, נשברת לאחר תאונה או נפילה קלה. תסמינים נפוצים פחות של סרטן ראשוני בעצמות כוללים עייפות, חום גוף גבוה, זיעה וירידה במשקל הגוף.

רבים מהתסמינים שתוארו לעיל מאפיינים מחלות אחרות מלבד סרטן, ולכן תהליך האבחון של סרטן העצמות אורך זמן רב. עם זאת, כל אדם שחש כאב מתמיד בעצמות שנמשך מספר שבועות צריך לפנות לרופא מומחה. 

כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה שלך, שיבדוק אותך ויפנה אותך על פי צורך לבדיקות או לצילומי רנטגן. ייתכן שתופנה לכירורג מומחה (מנתח אורתופדי) בבית החולים, לצורך ביצוע בדיקות וקבלת טיפול או ייעוץ מקצועי.

בבית החולים יבחן הרופא את הרקע הרפואי שלך. לאחר מכן תתבצע בדיקה גופנית, הכוללת בחינה של העצם הנגועה וחיפוש אחר נפיחות או רגישות למגע. קרוב לוודאי שתילקחנה ממך דגימות דם, על מנת לבדוק את מצבך הבריאותי הכללי. אם הבדיקות יראו עדות כלשהי לסרטן העצמות, קרוב לוודאי שתופנה להמשך טיפול במחלקה מתמחה בבית החולים, כדי שתוכל לעבור בדיקות ספציפיות לאיתור גידולים בעצמות.

צילום רנטגן

צילום רנטגן של העצמות הוא הדרך הפשוטה ביותר לאבחן סרטן של העצמות ולקבוע אם הסרטן הוא ראשוני או שניוני (התפשט אל העצמות ממקום אחר בגוף). לעיתים הצילומים מראים תמונה אופיינית למהלך המחלה, שמסייעת לרופא לאבחן את סוג סרטן העצמות (בעיקר במקרים של אוסטאוסרקומה), אולם ברוב המקרים הצילום יראה אזור עצם שנהרס על ידי הגידול הסרטני, או ייצור מוגבר של רקמת עצם סביבו.

הדמיית תהודה מגנטית (סריקת MRI)

בדיקה זו עושה שימוש בשדה מגנטי כדי לבנות תמונות חתך רוחביות של הגוף. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. הבדיקה אינה גורמת כאב, אך יכולה לגרום לתחושה קלה של אי נוחות וקלסטרופוביה. תהליך ההדמיה כרוך ברעש, ולכן תקבל מהטכנאי אטמי אוזניים או אוזניות. חלק מהנבדקים יקבלו זריקת צבע לתוך וריד בזרוע על מנת לשפר את הסריקה, אך פעולה זו לרוב איננה גורמת לאי-נוחות. במהלך ביצוע הבדיקה תוכל לשמוע את הטכנאי שמפעיל את הסורק ולדבר עמו.

ביופסיית מחט

בדיקה שבה נלקחת דגימה קטנה מהגידול שבעצם הנגועה. הדגימה נשלחת לבחינה מיקרוסקופית, כדי לקבוע אם מדובר בגידול שפיר או סרטני. אם מדובר בגידול סרטני, יתבצעו בדיקות נוספות על מנת לזהות במדויק את סוג הסרטן.

האזור המטופל יאולחש באמצעות חומר הרדמה מקומי לפני ביצוע הבדיקה (לעיתים תתבצע הרדמה מלאה, בעיקר כשמדובר בילדים), ולאחר מכן תוחדר לעצם מחט מיוחדת שבאמצעותה תילקח דגימה אחת או יותר של תאים. אם ניתן לחוש בגוש החשוד, הרופא יכוון את המחט אל הגוש באמצעות מישוש. אם מדובר בגידול בעומק הגוף או בכזה שקשה למישוש, הרופא ייעזר בסריקת אולטרה-סאונד או ב-CT כדי להחדיר את המחט למקום המדויק בעצם. במרבית המטופלים, ביופסיית המחט תראה אם הגידול הוא שפיר או סרטני. במקרים מסוימים לא נאספים מספיק תאים בדגימה, ואז יש צורך לבצע ביופסיה בהליך כירורגי.

ביופסיה פתוחה

ביופסיה נפוצה פחות. בביופסיה זו נעשה שימוש בסכין מנתחים על מנת לפתוח את האזור הנגוע ולהסיר ממנו דגימה מהעצם הנגועה, או אפילו גידולים קטנים בשלמותם. מדובר בניתוח שיכול להתבצע בהרדמה חלקית או מלאה, תלוי בגילך, בגודל הגידול וכמה עמוק הגידול ממוקם בגופך. הדגימה מהניתוח תישלח למעבדה הפתולוגית לבחינה מיקרוסקופית שעשויה להימשך מספר ימים, וזאת כדי להשיג תוצאות מדויקות ככל שניתן.

המתנה לתוצאות הבדיקות

עד להגעת כל תוצאות הבדיקות יחלפו בדרך כלל מספר ימים עד שבועיים. לפני שתשוב לביתך תיקבע לך פגישת מעקב. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחרדה או בחששות, ולכן מומלץ לשתף את בני המשפחה והחברים במצבך - כדי שיוכלו לסייע לך ולהקל עליך בתקופה זו.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע נפשי ראשוני לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.


בדיקות נוספות לאחר אבחון

אם הבדיקות יעידו על קיומו של סרטן בעצמות, קרוב לוודאי שתתבקש לערוך בדיקות נוספות על מנת לקבוע אם הגידול התפשט אל מעבר לעצם, ולבדוק את תפקודם של איברים שונים בגופך, כמו הלב או הכליות, משום שהם עשויים להיות מושפעים מהטיפולים שתקבל נגד המחלה. הרופא יוכל להפנות אותך לכל אחת מהבדיקות הבאות:

צילום חזה

המקום השכיח ביותר שאליו יכול להתפשט סרטן ראשוני של העצמות הוא הריאות. צילום חזה יכול להראות אם הריאות נגועות או אינן נגועות בסרטן.

סריקת CT

סריקה זו יוצרת סדרה של צילומי רנטגן, הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הסריקה אינה מכאיבה, אך היא ארוכה יותר מצילום רנטגן ונמשכת בין 10 ל-30 דקות. במהלך הבדיקה נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינה, כך שהסיכוי שייגרם לך או לבאים איתך במגע נזק הוא נמוך מאוד. ארבע שעות לפחות לפני הסריקה, תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה. ״תכן שתקבל משקה או זריקה של חומר ניגוד שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר בסריקה. חומר זה עשוי לגרום לך לחוות גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ועל כן חשוב שתדווח על כך מראש לרופא המטפל. מיד עם תום הסריקה, קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך.

מיפוי עצמות

בדיקה בעלת רגישות גבוהה יותר מהדמיית רנטגן, המאתרת טוב יותר אזורים חריגים בעצמות. לצורך המיפוי מזריקים לווריד (בדרך כלל בזרוע) כמות קטנה מאוד ובלתי מזיקה של חומר רדיואקטיבי. עצם לא תקינה סופחת כמות רבה יותר של חומר רדיואקטיבי מאשר עצם נורמלית, ולכן הסורק מזהה את אותם אזורים שנצבעים יתר על המידה ומסמן אותם כמוקדים פעילים. לאחר הזריקה יש לחכות בין שעתיים לשלוש שעות עד לתחילת המיפוי, לכן מומלץ להיערך לכך מראש. אם במהלך הסריקה מתגלים מוקדים פעילים, לא תמיד ניתן לדעת בבירור אם מקורם בתהליך סרטני או במחלה אחרת, כגון דלקת מפרקים. לעיתים בדיקות CT ו-MRI יכולות לסייע לרופא לקבוע אם מדובר בהתמרות סרטניות, או בפעילות חריגה כתוצאה ממצב רפואי אחר.

דגימת מוח עצם

בדיקה זו נחוצה רק אם קיים חשש לסרקומת יואינג או כשאובחן סוג כזה של סרטן. לעיתים רחוקות גידול מסוג זה עלול להתפשט למוח העצם - החומר הספוגי בתוך העצמות שבו נוצרים תאי הדם. במהלך הבדיקה דוגמים מעט מוח עצם מחלקה העליון והאחורי של עצם הירך, ובוחנים אותו תחת מיקרוסקופ כדי לאתר תאים חריגים. ניתן לבצע דגימת מוח עצם בהרדמה מקומית, אך בקרב ילדים הליך זה מתבצע לרוב בהרדמה כללית.

בדיקת PET- CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית)

סריקה המשלבת מיפוי ובדיקת CT במקביל. הבדיקה נדרשת רק אם בדיקת CT רגילה העלתה חשד להימצאות גרורות מהגידול הסרטני וישנה כוונה לכרות גרורות אלה. בדיקה זו אינה מצויה בכל בתי החולים, וכאמור אינה נחוצה לביצוע בכל המקרים. רצוי כי תדון עם הרופא המטפל בנוגע ליעילות ביצוע בדיקה זו במקרה שלך. הבדיקה עושה שימוש במנה נמוכה של סוכר רדיואקטיבי כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים בגוף. כמות קטנה ביותר של חומר רדיואקטיבי מעורב מוזרקת לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע, ולאחר מכן מבוצעת סריקה ממוחשבת. אזורים הנגועים בסרטן פעילים בדרך כלל יותר משאר הרקמות הסובבות אותם, ולכן ייראו בבירור על גבי הסורק.

בדיקות נוספות

אם תצטרך לקבל טיפול כימי, תתבקש לבצע בדיקות דם שיבחנו את תפקודי הלב, הכבד והכליות שלך, וגם את השמיעה. קודם לבדיקת הדם שבוחנת את תפקודי הכליות, יוזרק חומר ניגוד רדיואקטיבי לאחד מוורידי גופך. הוא יופרש בשתן כעבור מספר שעות. בנוסף, ייתכן שתתבקש לערוך בדיקת ECG או מיפוי לב, כדי לבחון את פעימות הלב שלך. תוצאותיהן של כל הבדיקות יהיו מוכנות כעבור כמה ימים, והרופא שלך ידון בהן עמך.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.

קביעת שלב ודירוג המחלה

המונח 'דירוג המחלה' מתייחס לצורת התאים בבדיקה המיקרוסקופית, ומספק אומדן לגבי מהירות התפתחותו הצפויה של הגידול הסרטני. שני דירוגים נפוצים במקרה של סרטן עצמות ראשוני:

דרגת התמיינות נמוכה - תאי הסרטן דומים מאוד לתאי העצם. תאים אלו גדלים לרוב לאט, ואינם נוטים להתפשט.

דרגת התמיינות גבוהה - תאי הסרטן שונים מאוד מתאי העצם. הם גדלים מהר יותר, וקיים סיכון רב להתפשטות של התאים. כל הסרקומות מסוג יואינג למשל, הם גידולים סרטניים בעלי דרגת התמיינות גבוהה.

שלבי המחלה (Staging)

שלב המחלה מתאר את גודלו, היקפו ודירוגו של הגידול הסרטני, והוא מסייע לרופאים להחליט על תוכנית הטיפולים המתאימה ביותר לחולה. ישנן שתי שיטות לתיאור שלב המחלה - שיטת TNM ושיטת Enneking - שהיא השיטה הנפוצה יותר:

שלב 1: הגידול הוא ברמת התמיינות נמוכה, ולא התפשט מעבר לעצם.

שלב 1A: הגידול ממוקם בתוך העצם. ייתכן שהגידול לוחץ על קיר העצם וגורם נפיחות, אולם הוא עדיין לא חדר את העצם לרקמות סמוכות.

שלב 1B: הגידול חדר את קיר העצם.

שלב 2: סרטן העצם הוא בדרגת התמיינות גבוהה. הגידול לא התפשט מעבר לעצם.

שלב 2A: הגידול עדיין ממוקם כולו בתוך העצם.

שלב 2B: הגידול חדר את קיר העצם.

שלב 3: הגידול יכול להיות בכל דרגת התמיינות, התפשט מעבר למיקום המקורי שלו לאיברים אחרים בגוף, כגון הריאות.

הטיפול בסרטן העצמות

מרבית החולים בסרטן העצמות יזדקקו לשילוב של מספר טיפולים שונים כמו ניתוח, כימותרפיה והקרנות. ניתוח להסרת הגידול מהעצם מהווה חלק חשוב מאוד בטיפול, אך במקרים בהם לא ניתן לנתח, ההקרנות עשויות לשמש כטיפול חלופי, ובפרט כשמדובר בגידול מסוג סרקומת יואינג, שנגדו הן יעילות במיוחד.

תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ״עשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים המתמחים בסרטן העצמות, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך.

הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט על תופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר, ככל הנראה. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.

מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך, ולפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד את החלטתך בתיק הרפואי.

חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ״תכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

ניתוח

ניתוח הוא אחד מהטיפולים העיקריים לטיפול בסרטן עצמות ראשוני. המטרה בניתוח היא להסיר את הגידול מהעצם, עם פגיעה מועטה ככל שניתן בתפקוד.

בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בתוצאות הניתוחים לטיפול בסרטן העצמות. בעבר כמעט תמיד נדרשה קטיעה של האיבר הנגוע בסרטן. כיום, לעומת זאת, ניתן להסיר את החלק הנגוע של העצם ולהחליף אותו בתותב מתכתי מיוחד או בשתל של עצם שנלקחה מאזור אחר בגוף. במקרה של גידול סרטני בתוך מפרק או בקרבתו, ניתן להחליף את המפרק כולו במפרק מלאכותי.

ניתוח משמר גף (Limb-sparing surgery)

זהו הניתוח המקובל ביותר, המאפשר להימנע מקטיעה במקרים רבים. המנתח יסיר את העצם באזור הנגוע, ובמקומה ישתיל שתל מטאלי או עצם מאזור אחר בגוף. אם הסרטן פגע באזור המפרק של העצם, המנתח יוכל להחליף אותו במפרק מלאכותי. במקרים מסוימים המנתח יכול להסיר את האזור הנגוע בעצם, מבלי שיהיה צורך באיבר מלאכותי כלשהו, אבל זאת רק בתנאי שיכולת התנועה אינה נפגעת.

ברוב המקרים תוכל להמשיך לבצע את כל הדברים שאתה רגיל אליהם גם לאחר ניתוח משמר גף, כולל פעילות גופנית וספורט, אולם ייתכן שיהיו פעילויות מסוימות שתתקשה בהן. קיימים סוגים שונים של ניתוחים משמרי גף, והשכיחים שבהם עושים שימוש בתותבים פנימיים ממתכת המחליפים את העצם שהוסרה - לרוב מדובר במפרקי הברך, הירך והכתף. התועלות והבעיות האפשריות בשימוש בתותבים אלו, מפורטים להלן:

מפרק הברך - כאשר מפרק הברך מוחלף, התותב המלאכותי עובד בצורה טובה. אנשים שעברו ניתוח להחלפת מפרק הברך יכולים לשחות או לרכוב על אופניים, אך אינם יכולים לרוץ או לעסוק בספורט המערב מגע פיזי בין משתתפיו בשל הסיכון להתרופפות התותב או לפגיעה בו. אצל חלק מהאנשים התותבים הפנימיים יישחקו או יגרמו לכאב, וייתכן כי יהיה צורך להחליפם כעבור מספר שנים. בכל מקרה, כרבע מהאנשים שעברו ניתוח להחלפת מפרק הברך יצטרכו לחזור עליו בתוך 10 שנים.

מפרק הירך - החלפת מפרק הירך היא ברוב המקרים מוצלחת מאוד. ייתכן שאנשים מבוגרים ייאלצו להשתמש במקל הליכה, משום שהשרירים והעצמות שלהם יתקשו לחזור למצבם לפני הניתוח. בנוסף לכך, 10% מהחולים שהחליפו את מפרק הירך יצטרכו לחזור על הניתוח לאחר כמה שנים.

מפרק הכתף - אנשים שעברו ניתוח להחלפת מפרק הכתף יוכלו לרוב להזיז את ידיהם מתחת לגובה הכתף, אך יתקשו להרים אותן גבוה יותר. התותבים הפנימיים שמחליפים את מפרק הכתף אינם נוטים להתרופף במרוצת הזמן, ולכן גם גורמים למעט מאוד בעיות.

זיהום

יש לזכור כי בכל החלפת מפרק טבעי בתותב מלאכותי, קיימת סכנה של זיהום. אם התותב מזדהם, יהיה צורך לטפל בדלקת באמצעות אנטיביוטיקה, ולאחר מכן להסירו ולהחליפו בניתוח נוסף.

שתל עצם

ניתוח משמר גף בחלק הישר של עצם נגועה, יכול להיעשות באמצעות שתל של עצם שנלקחה מאזורים אחרים בגוף כחלופה. הבעיה העיקרית בשיטה זו היא האפשרות לזיהום בעצם המושתלת. הרופא המנתח hhתן לך עצות מפורטות לגבי הסיכונים האפשריים של הניתוח, הציפיות ממנו והסיבוכים שעשויים להיות כרוכים בו.

כריתת גף (Amputation)

לא תמיד ניתן לשמר את האיבר, ולפעמים נדרשת קטיעה מלאה. הרופא המנתח יכול להמליץ על ניתוח כריתה במקרים הבאים:

  • הסרטן התפשט מהעצם לרקמות סמוכות.
  • יכולת התנועה שלך תהיה טובה יותר לאחר כריתה, לעומת ניתוח משמר.
  • עקב זיהום בעצם לאחר ניתוח משמר גף שאינו מגיב לטיפול.
  • גידול חוזר בעצם.

ההכנה לניתוח קטיעת האיבר כוללת גם הכנה ותמיכה פסיכולוגית (ראה פרק 'לחיות עם איבר קטוע' בהמשך) בסיוע הצוות הרפואי. אם יתאפשר לך, רצוי שתדבר עם אדם שעבר ניתוח דומה ושיוכל לעודד אותך ולתת לך עצות שימושיות.

לפני הניתוח

לפני הניתוח הרופא יסביר לך במה ההליך כרוך, כיצד הוא צפוי להשפיע עליך, ומהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים. תוכל לשוחח עם עובדת סוציאלית לגבי התחושות והפחדים שלך. אם אתה מועמד לניתוח משמר עם שתל מטאלי, ייתכן שתרצה לראות את השתל לפני הניתוח - בקש זאת מהצוות הרפואי המטפל בך. אם אתה מועמד לניתוח כריתה, תוכל להיפגש עם מחלקת השיקום. הם יוכלו לענות על שאלות שיש לך לגבי תהליך השיקום לאחר הניתוח.

לאחר הניתוח

בתחילה האיבר יהיה חבוש או מקובע. מטרת הקיבוע היא לתת לשתל העצם או למפרק או לעצם המלאכותית זמן להתאחות עם יתרת העצם.

עירויים וניקוזים - לאחר הניתוח תקבל עירוי נוזלים לתוך וריד בזרוע שלך, והוא יוסר על ידי אחיות המחלקה כשתוכל לשוב לאכול ולשתות כרגיל. בנוסף לכך, קרוב לוודאי שצינורית ניקוז תותקן באזור הניתוח למשך 2-1 ימים. כמו כן, אזור הניתוח ״סגר בתפרים, שלרוב יוצאו כ-14-10 ימים לאחר הניתוח, אלא אם כן הפצע נתפר בתפרים מתמוססים שייעלמו מעצמם.

כאבים - לאחר הניתוח סביר שתחוש כאבים ואי-נוחות, ולכן תקבל תרופות לשיכוך כאבים. בתחילה תזדקק כנראה לתרופה חזקה כמו מורפין. תרופה זו ניתנת בשלוש צורות: כטבליות, כזריקה על ידי האחיות, או באמצעות משאבה קטנה המחוברת למחט בזרוע שלך, ומשחררת בשליטתך את התרופה על פי צרכיך. אם אתה מרגיש שהתרופות אינן משככות את הכאבים, חשוב שתאמר זאת לאחות.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא 'כאב והטיפול בו'. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט.

פיזיותרפיה - זמן קצר לאחר הניתוח יבקר אותך פיזיותרפיסט, ויראה לך מספר תרגילים שתוכל לבצע במיטה. תרגילים אלה מסייעים לשמור על החוזק והגמישות של השרירים באיבר המנותח, על מנת שתוכל להשתמש בו כרגיל לאחר שתתחזק. הפזיותרפיסט יעודד אותך לנוע ברגע שתוכל. לאחר ניתוח לכריתת זרוע, תוכל לקום ולנוע לאחר חלוף ההרדמה ואיזון הכאבים. לאחר ניתוח לכריתת רגל, הפיזיותרפיסט ידריך אותך כיצד לבצע תרגילים במיטה וכיצד לעבור לישיבה על כיסא. סביר להניח כי תנוע על קביים או על כיסא גלגלים בימים הראשונים. ברגע שתתחיל לנוע יותר, תתבקש להגיע ליחידת הפיזיותרפיה בבית החולים. זהו חלק חשוב ביותר בתהליך ההחלמה. הפיזיותרפיסט יראה לך אילו תרגילים לבצע על מנת לחזק את השרירים סביב האיבר הקטוע. הם יסבירו לך כיצד לרדת מהמיטה וכיצד להשתמש בעזרי הליכה. אם עברת ניתוח ברגל, סביר שתיוותר לך צליעה קלה. לעיתים במקרי צליעה, הניסיון ללכת באופן רגיל גורם ללחץ על הרגל ולכאב במקום אחר בגוף. חשוב שתפנה לרופא שלך כאשר הכאב מתמיד, ובכל מקרה זכור שאין הדבר מצביע בהכרח כי הסרטן חזר.

החזרה הביתה

רוב האנשים משתחררים לביתם לאחר החלמת הפצע באיבר המנותח, כ-5 עד 10 ימים לאחר הניתוח. אם אתה סבור שתהיה לך בעיה לתפקד בבית (למשל, במקרה שאתה חי לבד או שאין מעלית בדירתך), דווח על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית במחלקה כדי שיוכלו לסייע לך מבעוד מועד. לעיתים ההחלמה אורכת זמן רב יותר. אם אתה נתקל בבעיות, מומלץ כי תשתף בקשייך איש מקצוע כמו עובד סוציאלי או פסיכולוג.

איבר מלאכותי

ברוב המקרים ניתן להתאים איבר מלאכותי (תותב, פרוטזה) לאחר קטיעת האיבר. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת כיום לייצר גפיים מלאכותיות יעילות מאוד, המאפשרות לאנשים ללכת, לרוץ ולעסוק בסוגי ספורט מגוונים.

מומחה להתאמת תותב יבקר אותך לפני או אחרי הניתוח כדי להראות לך את הסוגים השונים של התותבים ולהדגים בפניך את אופן פעולתם. יש לבצע מדידות קפדניות על מנת להתאים את התותב במדויק. ייתכן שיעברו מספר שבועות עד שהתותב הקבוע שלך יהיה מוכן, ועד אז יתאימו לך תותב זמני לצורך אימון והסתגלות. התאמת התותב מאורגנת על ידי מחלקות בתי החולים, אולם שירותי השיקום בישראל הם האחראים לספק אותן.

לחיות עם איבר קטוע

עם התקדמותם של הניתוחים בשנים האחרונות, אנשים רבים שחלו בסרטן ראשוני של העצמות עוברים ניתוח משמר גף במקום קטיעה. אך למרבה הצער עדיין קיימים מקרים בהם קטיעת האיבר מהווה את הפתרון היחיד לטיפול בסרטן.

אובדן יד או רגל עלול לגרום לתחושה קשה של אובדן, וקרוב לוודאי שתזדקק לזמן כדי התאבל על אובדן האיבר, ולהתחיל בתהליך ההתמודדות הרגשית והמעשית עם הקשיים המלווים סוג כזה של ניתוח. ייתכן שתרצה לשוחח עם מישהו שעבר קטיעה כדי להקל עליך את התהליך. הרופאים או האחיות במחלקה יוכלו לארגן לך מפגש כזה, לפני או אחרי הניתוח. גם אם התכוננת היטב ותיאמת ציפיות לפני הניתוח ייתכן שתחוש הלם ומצוקה לאחריו, כשתבין ותחווה את מלוא המשמעות של אובדן יד או רגל. אנשים רגילים למראה החיצוני של גופם, ולעיתים קשה להשלים עם שינוי כה משמעותי בגוף, כמו קטיעה. התחושה שאתה נראה שונה מאחרים יכולה להשפיע על הביטחון העצמי שלך, ולגרום לך לפחד מדחייה - חברתית ומינית. ייתכן שאף תתחרט על שהסכמת לעבור את הניתוח.

אלה הן תחושות קשות וחזקות, ותזדקק לזמן על מנת לעכל אותן. הצוות במחלקה מודע לכך, וינסה לסייע לך ככל שביכולתו להתמודד עימן ועם תגובותיהם של אחרים.

התגובות של סביבתך הקרובה

לאחר שתסתגל בהדרגה לתחושות שלך, האתגר הבא הוא להתמודד עם התגובות של בן/בת הזוג, המשפחה והחברים. ייתכן שתחשוש מפני הדברים שהם יאמרו או יחשבו. פחדים אלה הם אמנם ממשיים, אולם לעיתים קרובות הם מוקצנים ביחס למציאות. נסה להתמקד בכך שאנשים אוהבים אותך בגלל מי שאתה, והתכונות שגורמות להם לחוש כך לא נעלמו עם הקטיעה. נסה לדבר בפתיחות עם אחרים על הפחד מדחייה. אם תיתן להם ההזדמנות, רוב האנשים יבקשו להרגיע אותך ויחזקו בך את התחושה כי הם עדיין אוהבים אותך.

עם הזמן, ככל שאתה והאנשים הקרובים אליך תסתגלו למראה שלך, הביטחון העצמי שלך יגדל, ותוכל להתמודד טוב יותר עם תגובות של אנשים שאינם קרובים אליך. חלק מהמנותחים מעדיפים לצאת ולהסתובב כמה שיותר מהר לאחר הניתוח. עם זאת, חשוב שתיתן לעצמך את הזמן הנדרש לך על מנת להסתגל לקטיעה ולעשות דברים בקצב שלך. אפשר שבהתחלה תרצה שאדם קרוב יתלווה אליך. ייתכן שתגלה כי אחרים כלל אינם שמים לב לקטיעה, במיוחד אם אתה משתמש באיבר מלאכותי.

הפחד מפני דחייה מינית, בכל גיל, בין שבתוך מערכת יחסים ובין שמחוצה לה, מופיע אצל אנשים רבים לאחר קטיעה. יכול להיות שתרגיש כי אינך נראה טוב ושתתבייש בגוף שלך, וכתוצאה מכך אתה עלול לחוש שאף אחד לא יימשך אליך מינית, לרבות בן/בת הזוג הנוכחי/ת שלך, קל וחומר אם מדובר במפגש עם בני זוג חדשים.

אנשים רבים נעזרים בחבר טוב, איתו הם יכולים לדבר על תחושותיהם וחששותיהם, או פונים לייעוץ מקצועי. קבוצות תמיכה יכולות להעניק ייעוץ מעשי ורגשי, ולעזור לך להבין שאינך מתמודד לבד עם הקשיים המציפים אותך.

החוברות 'מיניות הגבר' ו'מיניות ופוריות האישה', וכן החוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי, מכילות מידע נוסף ועצות שמושיות. לקבלת החוברות תוכל לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל׳: 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.
לפורום מיניות בניהול מומחים בתחום, ניתן לגלוש לאתר האינטרנט של האגודה.
האגודה למלחמה בסרטן מעניקה שירות ייעוץ מיני לחולי סרטן ובני זוגם על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום. השירות ניתן ללא תשלום באופן פרטני או זוגי. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות בטל': 03-5721643 או בדוא"ל: lenak@cancer.org.il
האגודה מפעילה קבוצות תמיכה ללא תשלום המונחות על ידי אנשי מקצוע ברחבי הארץ. לפרטים והצטרפות ניתן לפנות לטל. 03-5721678 או בדוא״ל: hazakim@cancer.org.il.

טיפול כימי (כימותרפיה)

כימותרפיה עושה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) אשר הורסות את התאים הממאירים בגוף. הטיפול הכימי הוא טיפול מרכזי בחלק גדול מהמקרים של אוסטיאוסרקומה, יואינג סרקומה, וסרקומה עם תאים כישוריים. כימותרפיה יכולה להינתן לפני ניתוח או רדיותרפיה, לאחר ניתוח או רדיותרפיה, או במקרה שהסרטן חוזר לאחר טיפול. אם יש לך אוסטיוסרקומה או יואינג סרקומה, לרוב תקבל כימותרפיה לפני ולאחר הניתוח.

התרופות הכימיות

התרופות הנפוצות ביותר לשימוש בסרטן ראשוני בעצמות ניתנות במשלב של מספר תרופות. המשלב מבוסס על שלד של ציספלטין - Cisplating (סיצפלטין "אבווה"® - ® "Cisplatin "EBEWE)  ו-וקסורוביצין - Doxorubicin (דוקסורוביצין "אבווה"®- ®"Doxorubicin "EBEWE)* ותרופות נוספות כגון:

מתוטרקסאט - methotrexate (מתוטרקסאט "אבווה"® - ®"Methotrexate "EBEWE)*

איפוספאמיד - Ifosfamide (מיטוקסנה® - ®Mitoxana)*

אטופוסיד - etoposide (אטופוסיד® - ®Etoposide)*

וינקריסטין - Vincristine (וינקריסטין סולפט® - ®Vincristine sulphate)* 

אקטינומיצין די - Actinomycin D (קוסמוגין® - ®Cosmogen)*

ציקלופוספמיד - Cyclophosphamide (אנדוקסן® - ®Endoxan)*

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים שונים.

ההחלטה על משלב התרופות המתאים נעשית על ידי האונקולוג המטפל, על סמך הנתונים הקליניים של המטופל, סוג הגידול ומידת התפשטותו. במקרים של אוסטיאוסרקומה, מקובל לתת גם מיפמורטיד - Mifamurtide (מפקט® - ®Mapect)**. תרופה זו מיועדת לטיפול באסטיאוסרקומה, וניתנת בשילוב עם כימותרפיה, באמצעות עירוי לווריד. תרופה זו מעודדת את מערכת החיסון לייצר סוג מסוים של תאי דם לבנים אשר יכולים לתקוף ולהשמיד את תאי הסרטן. תופעות הלוואי העיקריות כוללות בחילות, שינויים בקצב הלב, כאבי ראש, עייפות, כאבים בשרירים, קוצר נשימה, שיעול.

**או תרופות המכילות חומר פעיל דומה בעלות שמות מסחריים שונים.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול הכימי (כימותרפיה)', וכן חוברות נוספות העוסקות בתופעות הלוואי השונות של הטיפול. ניתן לקבל אותן ללא תשלום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל' 1-800-599-995. ניתן לעיין בחוברות באתר האגודה באינטרנט.
באתר האינטרנט של האגודה ניתן למצוא מידע על התרופות השונות ותופעות הלוואי שלהן. מידע וסיוע ניתן לקבל במרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721608.


אופן מתן הכימותרפיה

הכימותרפיה ניתנת לרוב כסדרה של מחזורי טיפול, שכל אחד מהם נמשך מספר ימים. כל מחזור טיפול מלווה לאחריו בתקופת מנוחה של מספר שבועות המאפשרת לגופך להתאושש מתופעות הלוואי של הטיפול. מספר מחזורי הטיפול שתקבל והעיתוי שלהם תלוי בסוג סרטן העצמות שיש לך ובתגובה שלו לתרופות - כיווץ הגידול או שליטה על גודלו יכולים להקל על הסרתו בניתוח, ולכן ייתכן כי תעבור מחזור כימותרפי לפני ההליך הכירורגי (סיוע קדם ניתוחי, ניאו-אדג'ובנטי).

אם יש לך אוסטאוסרקומה או סרקומת יואינג תצטרך להמשיך את הטיפולים הכימיים גם לאחר הניתוח או הטיפול בקרינה, על מנת להשמיד את שארית התאים הסרטניים ולמנוע מהסרקומה להתפשט אל מחוץ לעצמות. הטיפול, המכונה 'כימותרפיה מסייעת', ניתן לאחר שמחקרים מצאו שלעיתים נשארות כמויות מזעריות של תאים סרטניים (במיוחד בריאות) שאינם ניתנים לזיהוי באמצעות סריקה.

כימותרפיה ניתנת בצורת טבליות, ולעיתים קרובות יותר כעירוי לתוך הווריד. ייתכן שכדי להקל עליך ולחסוך ממך דקירות חוזרות יציע הצוות להתקין בגופך עירוי מרכזי, המותקן בהרדמה כללית או מקומית. ישנן כמה שיטות אפשריות של עירוי שדרכו ניתן להעביר את התרופות הכימיות:

  • קנולה - צינורית פלסטיק קטנה המוחדרת לווריד בגב כף היד או באמה.
  • צנתר מרכזי מסוג ׳פיק ליין׳ (PICC line - peripherally inserted central catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי מסוג 'היקמן' - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר בחלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי.
  • צנתר מרכזי מסוג פורט (פורט א-קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי בבית החזה.

אם הטיפול הכימי ניתן דרך קנולה, היא מוחדרת לגוף לפני כל טיפול כימי ומוסרת מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות - צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל.

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט.

תופעות לוואי

כימותרפיה משפיעה על אנשים שונים בצורות שונות. ישנם אנשים המסוגלים לנהל אורח חיים תקין יחסית במהלך הטיפול, בעוד שאחרים מרגישים שעליהם להאט את הקצב. חשוב שתהיה קשוב לגופך ושתפעל על פי תחושותיך. הכימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך רובן זמניות וניתנות לשליטה באמצעות תרופות. להלן תופעות הלוואי העיקריות והדרכים למנוע או להפחית אותן:

עמידות מופחתת לזיהומים

התרופות אמנם פועלות נגד תאי הסרטן בגופך, אולם במקביל הן גם מפחיתות באופן זמני את

הייצור של תאי הדם הלבנים במוח העצם (נויטרופניה), ולכן מגבירות את הסיכון ללקות בזיהום

ולהתעייף בקלות. במהלך הטיפול הכימי יתנהל מעקב שגרתי אחר מצב תאי הדם שלך, ובמידת הצורך תקבל תרופות אנטיביוטיות לטיפול בזיהום. במקביל, ייתכן שתקבל תרופות שמכילות 'גורמי גדילה', כדי לעורר את התאוששותם וצמיחתם של תאי הדם במוח העצם שלך ובכך להפחית את הסיכוי ללקות בזיהום.

אם חום גופך עולה מעל ל- 380C, או אם אתה מפתח תסמינים דומים למחלת השפעת, כגון צמרמורות, שיעול, כאבי גרון, כאבים בעת מתן שתן, או אם תרגיש רע באופן פתאומי (גם ללא חום), עליך ליצור קשר מידי עם הרופא שלך או עם בית החולים.

אנמיה

אם רמת כדוריות הדם האדומות שלך (בהן מצוי ההמוגלובין) נמוכה, תחוש עייפות וחוסר מרץ. אפשר גם שתבחין בקוצר נשימה. אלה הם סימנים של אנמיה - מחסור בהמוגלובין בדם. ניתן לטפל באנמיה ביעילות באמצעות עירויי דם, שלאחריהם תרגיש נמרץ יותר וקוצר הנשימה שלך יוקל.

פצעים ודימומים

כימותרפיה עלולה להפחית את ייצור לוחיות הדם - תאים העוזרים לדם להיקרש. אם מספר לוחיות הדם נמוך, אתה עלול להיפצע בקלות ולדמם אפילו מחתך או משפשוף קל ביותר, ולפתח שטפי דם פנימיים או פריחה על העור. אם יופיעו בגופך פצעים או דימומים לא מוסברים, או אם תבחין בדם בצואה או בעת מתן שתן, צור קשר מידי עם הרופא שלך או עם בית החולים הקרוב.

תחושת בחילה

חלק מהתרופות לטיפול בסרטן העצמות הראשוני עלולות לגרום לבחילות והקאות. ניתן למנוע או להפחית תופעות אלה באמצעות תרופות נגד בחילה על פי מרשם רופא.

כאבים ופצעים בפה

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום לכאבים ולכיבים בפה. חשוב שתבצע שטיפות פה שגרתיות - האחות תוכל להראות לך כיצד לבצע אותן בצורה נכונה. אם אין לך תיאבון במהלך הטיפול, תוכל לנסות להחליף ארוחות מסוימות במשקאות מזינים או במזונות רכים.

נשירת שיער

חלק מהתרופות הכימיות (אך לא כולן) גורמות לנשירת שיער ולאיבוד שיער זמני. הרופא שלך יוכל לומר לך אם התרופות שתקבל צפויות לגרום לתופעת לוואי זו. ניתן להתמודד עם נשירת שיער באמצעות שימוש בפאות, כובעים או מטפחות/בנדנות. ייתכן שתתקשה להתמודד עם תופעה זו, אולם היא צפויה לחלוף כשלושה עד שישה חודשים לאחר תום הטיפול.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה פרויקט הנקרא 'להיראות טוב - להרגיש טוב יותר' במרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ ובסניפי האגודה. ראה פירוט בפרק מערך התמיכה של האגודה בסוף החוברת. למידע נוסף ניתן להתקשר בטל': 03-5721618 או לדוא"ל: lookgood@cancer.org.il.

תשישות ועייפות

אם אתה חש עייפות רבה חשוב שתקדיש זמן רב למנוחה, וכאשר מתאפשר לך נסה לבצע פעילות גופנית מתונה, שהוכחה כמפחיתה עייפות.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את פרויקט 'צעדים לאיכות חיים' במרכזים רפואיים שונים ברחבי הארץ, בהנחיית פיזיותרפיסטים. לפרטים נוספים ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה של האגודה, טל': 03-5721618, דוא"ל: silvia_a@cancer.org.il.
החוברות 'הטיפול התזונתי התומך', 'בחילות והקאות', 'התמודדות עם נשירת שיער' ו'תשישות ועייפות' של האגודה למלחמה בסרטן, מכילות מידע נוסף ועצות מועילות. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האינטרנט של האגודה.

פוריות

הפוריות של גבר או אישה עלולה להיפגע כתוצאה משימוש בתרופות הכימיות נגד גידולים בעצמות. חשוב לדון בנושא הזה עם הצוות הרפואי לפני תחילת הטיפול, משום שייתכן שאפשר יהיה להקפיא תאי זרע/ביציות, כמו גם עוברים.

חלק מהנשים שמקבלות טיפול כימי יחושו תסמינים המאפיינים את גיל המעבר, כגון גלי חום והזעה מוגברת. במקרים רבים ניתן טיפול הורמונלי חלופי. הרופא שלך או כל גורם מקצועי אחר יוכלו לספק לך מידע ותמיכה בנושא.

אין זה מומלץ להפרות אישה או להרות בזמן הטיפולים הכימיים, משום שחלק מהתרופות נגד סרטן העצמות עלולות לפגוע בעובר. בעת קיום יחסי מין במהלך הטיפול הכימי, יש להשתמש בקונדום כדי להגן על בן/בת הזוג משאריות התרופה הכימית העלולים להימצא בנוזלי הנרתיק או הזרע.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא מיניות הגבר ומיניות האישה, וכן חוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. ניתן לקבלן באמצעות ה'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.
כמו כן, האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום זה, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות לאחות ויועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן, בטל. 03-5721643, דוא״ל: lenak@cancer.org.il.
ניתן להפנות שאלות לפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האינטרנט של האגודה.

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול בקרינה עושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים רגילים.

סרקומת יואינג מגיבה היטב לטיפול בקרינה, ועל כן משתמשים בטיפול זה לאחר כימותרפיה או לפני ניתוח. אם לא ניתן לבצע ניתוח, למשל במקרים בהם הגידול נמצא בעמוד השדרה, הטיפול בקרינה מחליף את הניתוח. ברוב המקרים, טיפולי קרינה אינם יעילים במקרה של סוגים אחרים של סרטן ראשוני בעצמות. עם זאת, טיפול קרינתי יכול לשמש חלופה במקרים מסוימים בהם לא ניתן לנתח.

לפני מתן רדיותרפיה לאזור האגן, חלק מהאנשים עוברים ניתוח קטן על מנת להשתיל מכשיר מיוחד בבטן אשר מרחיק את האיברים הפנימיים מהאזור שבו ניתנת הקרינה על מנת להגן עליהם מפני נזק אפשרי. הרופא המנתח יסביר לך בהרחבה על ניתוח מסוג זה , אם הוא רלוונטי עבורך.

הטיפול בקרינה ניתן לרוב במרפאות החוץ של בית החולים בכל יום חול. משך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לסוג הסרטן וגודלו, אך בדרך כלל נמשך מספר שבועות. לפני תחילת ההקרנות הרופא ישוחח איתך על אודות ההשלכות של הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות על קרינה, על פי אזורי הגוף השונים. ניתן לקבל את החוברות ללא תשלום באמצעות פנייה ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995 או לעיין בהן באתר האגודה.


תכנון הטיפול בקרינה

את הטיפול בקרינה יש לתכנן בקפידה על מנת לוודא שתופק ממנו התועלת המרבית. בביקורך הראשון ביחידת הקרינה תתבקש לשכב על מיטת הסימולטור, המבצע צילומי רנטגן וסריקות של האזור בו יש לטפל. לעתים סריקת CT משמשת לאותה מטרה.

לאור חשיבותו הרבה, ייתכן שהתכנון יימשך מספר ביקורים לפני שניתן יהיה להתחיל במתן הטיפול עצמו. ייתכן שעל גופך יסומנו סימונים זעירים שיסייעו לרנטגנאי הריפוי למקם אותך במדויק ולכוון את הקרניים למקום הנכון. מכיוון שסימונים אלו חייבים להישאר בכל מהלך הטיפול, ברוב המקרים הם ייעשו באמצעות קעקועים קטנים. קעקועים אלו יישארו לצמיתות, אולם כדאי לזכור שמדובר בנקודות קטנות מאוד, אשר ייעשו אך ורק לאחר שתיתן אישור לכך. אם הטיפול הקרינתי מיועד לאחת מהגפיים, ייתכן שיכינו עבורך תבנית מיוחדת על מנת לוודא שהאיבר לא יזוז בזמן הטיפול. בתחילת הטיפול בקרינה תקבל הנחיות על הדרך הנכונה לטפל בעור באזור המיועד לטיפול.

לפני כל טיפול בקרינה, ימקם אותך הרנטגנאי על מיטת הטיפולים על פי התכנון שנקבע מראש, ויוודא שאתה חש בנוח. במהלך הטיפול, הנמשך מספר דקות בלבד, תישאר לבדך בחדר, אולם תוכל לשוחח עם הרנטגנאי שישגיח עליך מחדר סמוך. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך מחייב שכיבה ללא תזוזה במשך מספר דקות.

תופעות הלוואי בעת הטיפול בקרינה

תופעות הלוואי עשויות להיות קלות או טורדניות יותר, בהתאם למינון הקרינה ולמשך הטיפול, והן אמורות לחלוף בהדרגה עם סיום הטיפול. לכן חשוב שתודיע לרופא שלך אם הן נמשכות מעבר למצופה. הטיפול בקרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כלליות או מקומיות:

עייפות

הטיפול בקרינה מעייף מאוד ועל כן רצוי שתנוח ככל האפשר, במיוחד אם אתה צריך לנסוע מרחק רב כל יום על מנת להגיע לטיפול.

בחילות והקאות

ניתן לטפל בבחילות ביעילות בעזרת תרופות שיכולות להינתן לך על פי מרשם רופא. אם אין לך תיאבון ואתה מתקשה לאכול, תוכל להחליף את הארוחות במשקאות מזינים ועשירים בקלוריות. ניתן לרכוש את המשקאות האלה במרבית בתי המרקחת על פי מרשם רופא.

החוברות 'תשישות ועייפות', 'הטיפול התזונתי התומך' ו'בחילות והקאות' של האגודה למלחמה בסרטן מכילות מידע נוסף ועצות מועילות להתמודדות עם תופעות לוואי. ניתן לקבל את החוברות ללא תשלום באמצעות פנייה ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לעיין בהן באתר האגודה.


רגישות בעור

במהלך הטיפול הקרינתי, העור באזור המטופל עלול להתכהות או להפוך אדום, רגיש וכואב. כמו כן עלולים להופיע פצעים ורגישות לשמש. הצוות הרפואי ידריך אותך בנוגע לטיפול בעור בתחילת הטיפול. במקרה הצורך ירשום לך הרופא משחה מיוחדת להרגעת עור רגיש.

נשירת שיער

הטיפול בקרינה גורם לנשירה של שיער באזור המטופל בלבד. לרוב השיער מתחדש זמן מה לאחר תום הטיפול.

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפולים מכווננים הם טיפולים אשר מכוונים לחלבונים מסוימים על התא או בתוך התאים הסרטניים. טיפולים אלו כוללים נוגדנים חד-שבטיים ומעכבי גדילה. תרופות מסוג זה עדיין אינן בשימוש בסרטן ראשוני בעצמות ונמצאות בשלבים מחקריים.

באתר האינטרנט של האגודה קיים מאגר של מחקרים קליניים המתקיימים בישראל. כמו כן ניתן למצוא באתר מידע על התרופות השונות ותופעות הלוואי שלהן. מידע וסיוע ניתן לקבל במרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721608.

מעקב

עם סיום הטיפולים, תישאר במעקב רפואי למשך מספר שנים ותעבור בדיקות והדמיות באופן קבוע על מנת לוודא שהסרטן לא חזר. אם קיבלת טיפולים כימותרפיים, ״תכן שתתבקש לעבור בדיקות לתפקוד הלב. אם אתה מבחין בתסמינים כלשהם בין פגישות המעקב, חשוב לדווח על כך בהקדם לרופא המטפל בך.

אנשים רבים חשים בתחושות של אי-שקט וחרדה לפני בדיקות המעקב, מחשש כי המחלה תחזור. מומלץ כי תשתף את בני משפחתך או חבריך בתחושותיך. כמו כן תוכל לפנות לקבלת עזרה ממערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן ברחבי הארץ (ראה מידע מפורט בהמשך).

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן ראשוני בעצמות נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.

בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.

רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.

לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

להמשך

מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' עפר מרימסקי, סגן מנהל המערך האונקולוגי, היחידה לשלד ורקמה רכה, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי,

פרופ' יעקב ביקלס, המערך האורתופדי, המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה,

חברי ועדת העדכון בנושא אורתופדיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיהם והערותיהם.
נובמבר 2017
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת זו ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.