ייעוץ מקצועי: פרופ' טליה לוי
סרטן הנרתיק (Vaginal cancer), נקרא גם סרטן הלדן, הוא גידול נדיר מאוד ושכיחותו פחות מ-2% מכלל מקרי הסרטן במערכת הרבייה הנשית (סוגי סרטן גינקולוגיים). סרטן שמתפתח בנרתיק הוא נדיר בהשוואה לסרטן שמתפתח באיברים אחרים (כגון צוואר הרחם, הרחם, פי הטבעת או שלפוחית השתן) ואז מתפשט לנרתיק. סוגי סרטן אלו נקראים על שם המקום שבו הם נוצרו.
מטרתו של המידע המובא בהמשך הוא לשפוך אור על אבחון סרטן הנרתיק, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
למידע מפורט על מחלת הסרטן ראו בדף: מהו סרטן.
אם סרטן התפתח בשליש העליון של הנרתיק או מערב גם את צוואר הרחם - הוא נחשב לסרטן צוואר הרחם.
אם סרטן התפתח בשליש התחתון של הנרתיק או מערב גם את הפות - הוא נחשב לסרטן הפות.
הנרתיק הוא איבר במערכת המין הנשית שמחבר בין צוואר הרחם לפות (העריה). המבנה שלו בצורת גליל גמיש ושרירי, ותפקידו לאפשר יציאת דם הווסת, קיום יחסי מין והוא חלק מתעלת הלידה. לדפנות הנרתיק יש קפלים רבים שעוזרים לנרתיק להיפתח ולהתרחב במהלך יחסי מין ולידה.
בנרתיק נמצאים סוגים שונים של תאים ורקמות:
הגורמים לגידול זה אינם ידועים אך ישנם מספר גורמי סיכון העלולים להגדיל את הסיכון של אישה לחלות.
נגיף הפפילומה האנושי מועבר במגע מיני, ורוב האוכלוסייה הבוגרת נחשפת אליו במהלך החיים. הנגיף מהווה גורם סיכון למספר סוגי סרטן בקרב נשים וגברים, בהם גם סרטן הנרתיק. ישנם למעלה מ-200 זנים של נגיף הפפילומה, ורק חלקם עלולים לגרום לסרטן הנרתיק (הנפוצים שבהם הם זנים 16, 18).
חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי מפחית את הסיכון להידבקות בזנים מסוכנים של הנגיף ועשוי להפחית את הסיכון לסרטן הנרתיק עד ל-90%. החיסון מאושר למתן בגילים 45-9, הוא ניתן לנערים ונערות בכיתה ח' כחלק משגרת החיסונים וכלול בסל הבריאות עד גיל 26.
קראו עוד על החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי
עישון סיגריות עשוי להעלות את הסיכון לסרטן הנרתיק פי שניים בהשוואה לנשים שאינן מעשנות. הסיכון לסרטן הנרתיק מוגבר כאשר קיים גם זיהום בנגיף הפפילומה האנושי משום שהנגיף עלול לגרום לשינויים טרום-סרטניים וממאירים בתאי הנרתיק, ועישון מחליש את מערכת החיסון ומקשה על הגוף להיפטר מהנגיף.
סרטן צוואר הרחם או מצב טרום-סרטני בצוואר הרחם מגבירים את הסיכון לסרטן תאי הקשקש בנרתיק, וזאת משום שסוגי סרטן אלו חולקים גורמי סיכון דומים, כמו הידבקות בנגיף הפפילומה האנושי ועישון.
מערכת החיסון בגוף אחראית על הגנה מפני זיהומים ומחלות. במקרים שבהם היא לא מתפקדת באופן תקין, למשל בקרב חולי איידס (HIV) או לופוס (זאבת), יהיה לה קשה יותר להילחם בזיהומים, והסיכון לתחלואה בסרטן הנרתיק עולה. הסיכון עולה במיוחד כאשר יש גם זיהום בנגיף הפפילומה האנושי, ובשל חולשת המערכת החיסונית הגוף מתקשה להתגונן מפני הנגיף.
דיאתילסטילבסטרול היא תרופה שניתנה בעבר (בין השנים 1970-1945) לנשים הרות כדי למנוע הפלות במהלך ההיריון. משנת 1971 התרופה אסורה לשימוש. עבור נשים שנולדו בטווח השנים הזה ושאמן נטלה את התרופה במהלך ההיריון איתן, במיוחד במהלך 12 השבועות הראשונים להיריון – ישנו סיכון מוגבר לחלות בסרטן נרתיק מסוג אדנוקרצינומה של תאים בהירים. לרוב, המחלה מתפתחת בקרב נשים בסוף גיל הנעורים או בתחילת שנות העשרים, אבל היו מקרים בגילים מאוחרים יותר.
אדנוזה של הנרתיק הוא מצב שבו מתפתחים בנרתיק תאי בלוטות במקום תאי הקשקש (נקראים גם תאים שטוחים) התקינים שמצפים את הנרתיק. אדנוזה של הנרתיק הוא מצב שכיח יותר בקרב נשים שהיו חשופות לתרופה DES בתור עובריות ברחם אמן. במקרים נדירים במיוחד, אדנוזה של הנרתיק עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן מסוג קרצינומה של תאים בהירים. לכן, לנשים שאובחנו עם אדנוזה של הנרתיק מומלץ להיות במעקב רפואי קפדני.
מצב זה, הנקרא "נאופלזיה אינטרה-אפיתליאלית של הנרתיק" (Vaginal intraepithelial neoplasia), הוא מצב שבו תאים לא תקינים נמצאים בשכבת האפיתל הפנימית של הנרתיק. אלו לא תאים סרטניים, אך הם עשויים להתפתח לתאים סרטניים עם הזמן. יש 3 דרגות שלVAIN הנקבעות בהתאם לעומק חדירת התאים החריגים אל תוך שכבת האפיתל:
דרגות VAIN 2 ו- VAIN 3 נקראות גם "נגע אפיתל-קשקשי בדרגה גבוהה” (HSIL) ובדרך כלל הן מצריכות טיפול.
תאים טרום-סרטניים בנרתיק יכולים להתגלות בבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם.
קראו עוד על בדיקת משטח צוואר הרחם.
תאים טרום-סרטניים בנרתיק (VAIN) וסרטן הנרתיק נפוצים יותר בקרב נשים שאובחנו עם תאים טרום-סרטניים בצוואר הרחם (CIN) או סרטן בצוואר הרחם. לכן, חשוב שנשים שעברו ניתוח להסרת צוואר הרחם או הרחם (עקב שינוי טרום סרטני) ימשיכו בבדיקות מעקב של דפנות הנרתיק כדי לאתר תאים טרום-סרטניים בנרתיק או סרטן בנרתיק.
אם נמצאו תאים חריגים בנרתיק, תבוצע בדיקת קולפוסקופיה, שבה נבדקים צוואר הרחם, הנרתיק והפות בעזרת מכשיר מיוחד.
סרטן הנרתיק לרוב אינו גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים. התסמינים הנפוצים ביותר הם:
בשלבים מתקדמים יותר, אם הסרטן התפשט לאיברים הסמוכים לנרתיק או לבלוטות לימפה, הסימפטומים עשויים לכלול:
תסמינים אלו שכיחים הרבה יותר במצבים שאינם סרטניים, אך הופעת אחד מהם מחייבת בדיקה רפואית. לעיתים מצב סרטני או טרום סרטני (VAIN) יכול להתגלות בבדיקת משטח צוואר רחם שגרתית, על כן, חשוב לבצע בדיקות גינקולוגיות לגילוי מוקדם.
אבחון סרטן הנרתיק מתחיל מבדיקה גופנית ובדיקה גינקולוגית, שבה הרופא שואל על ההיסטוריה הרפואית ובודק את אזור הנרתיק. במידת הצורך תינתן הפניה לרופא או רופאה המתמחים בגינקו-אונקולוגיה (סרטן במערכת המין הנשית). בבדיקה הגינקולוגית, הרופא יבדוק את הנרתיק במישוש. לעיתים יהיה צורך בבדיקה עם ספקולום (מפשק) - מכשיר המרחיב בעדינות את הנרתיק ומאפשר בחינה פנימית של הרקמה. ייתכן שתילקח גם בדיקת משטח מצוואר הרחם והנרתיק, בה בוחנים אם קיימת נוכחות של נגיף הפפילומה ואם נראים תאים לא תקינים (PAP smear). בהתאם לממצאי הבדיקות יינתנו הפניות לבדיקות נוספות.
בדיקה הנערכת באמצעות מכשיר הנקרא קולפוסקופ - מיקרוסקופ בעל נורה. עדשת הקולפוסקופ מאפשרת לראות בהגדלה אזורים שונים בנרתיק ולאתר אזורים חריגים. לשם הבדיקה יעשה שימוש במפשק כדי להחזיק את דפנות הנרתיק פתוחות. בעת ביצוע קולפוסקופיה הרופא ישטוף את צוואר הרחם, הנרתיק והפות בחומצה אצטית (חומץ), כדי להבליט אזורים לא תקינים. אם אזור מסוים נראה לא תקין, תילקח דגימה (ביופסיה) לבדיקה פתולוגית.
במהלך הביופסיה נלקחת דגימה קטנה מרקמה חשודה לבדיקה פתולוגית במעבדה. הביופסיה מבוצעת בדרך כלל בהרדמה מקומית. לאחר הבדיקה ייתכנו דימום קל וכאב.
אם בביופסיה מתגלה גידול ממאיר (סרטני), המומחה מפנה לבדיקות נוספות כדי לקבוע אם המחלה ממוקמת בנרתיק בלבד או אם התפשטה לאיברים נוספים. בדרך כלל אחת או יותר מהבדיקות הבאות מתבצעות:
בדיקות דימות (CT, MRI, PET-CT, אולטרה-סאונד, צילום חזה).
בדיקות לבחינת התפשטות הגידול לאיברים הסמוכים לנרתיק, למשל בדיקת באמצעות אנדוסקופיה: פרוקטוסיגמואידוסקופיה לבחינת פי הטבעת והמעי הגס או בדיקת ציסטוסקופיה לבחינת שלפוחית השתן.
בדיקות מעבדה (דם, שתן).
קראו עוד על הבדיקות השונות ניתן למצוא כאן.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבלי את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיעי לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחררי לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את 'טלתמיכה'®, מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית. המוקד מעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי וחולות סרטן ולקרוביהם הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. ניתן לפנות למוקד בטל': 1-800-200-444.
כ-90% מקרי סרטן הנרתיק הם קרצינומה מסוג תאי קשקש. סרטן זה מתחיל בתאי הקשקש שמרכיבים את רירית האפיתל של הנרתיק (Squamous cell). מתרחש בעיקר בנשים מבוגרות בגיל 60 ומעלה. סרטן מסוג זה נפוץ יותר בחלק העליון של הנרתיק, סמוך לצוואר הרחם, ובדרך כלל הוא מתפתח לאט. תחילה תאים תקינים בנרתיק עוברים שינויים טרום-סרטניים (VAIN), ובהמשך חלק מהתאים הטרום-סרטניים הופכים לתאים סרטניים. תהליך זה יכול להימשך שנים רבות. עם הזמן תאים סרטניים שלא מטופלים עלולים לגדול ולהתפשט דרך דפנות הנרתיק ולחדור לרקמות הסמוכות, ולעיתים גם לאיברים מרוחקים כמו הריאות.
תת-סוג נדיר של סרטן מסוג תאי קשקש בנרתיק ((adenomatous cells. גידול זה מתאפיין במראה דמוי יבלת גדולה, גדל באיטיות, ובדרך כלל אינו נוטה לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים בגוף. סוג זה של סרטן מגיב היטב לניתוח, ובמרבית המקרים ניתן לריפוי מלא באמצעות הסרה כירורגית של הגידול.
כ-10% ממקרי סרטן הנרתיק הם מסוג אדנוקרצינומה. סרטן זה מתחיל בתאי הבלוטות שמפרישות ריר בנרתיק. לעיתים אדנוקרצינומה קשה יותר לאבחון בהשוואה לקרצינומה של תאי קשקש, משום שהיא נוטה להימצא עמוק יותר בתעלת הנרתיק ופחות להיראות בבדיקה ידנית בנרתיק. קיימים ארבעה תתי-סוגים עיקריים של אדנוקרצינומה בנרתיק:
אדנוקרצינומה בתאים בהירים (Clear cell adenocarcinoma)
גידול נדיר של הנרתיק המאופיין במראה ייחודי, ובו התאים נראים בהירים או שקופים תחת מיקרוסקופ. נפוץ יותר בנשים צעירות (בגילי 30-12 שנים) שנחשפו ברחם אימן לתרופה למניעת הפלות בשם דיאתילסטילבסטרול (DES), אך נצפה כי הסיכון לחלות בסרטן מסוג זה נמשך גם בגילי 50-40. מאז הופסק השימוש בתרופה, שכיחות סוג זה של גידול פחתה. למרות קצב התפשטותו המהיר יחסית, טיפול כירורגי בשלבים מוקדמים עשוי להביא לסבירות גבוהה שהתוצאה תהיה חיובית ותשמר איכות חיים.
אדנוקרצינומה פפילרית (Papillary adenocarcinoma)
תת-סוג נדיר שמתאפיין במבנה דמוי-פפילומות (גבשושיות דמויות אצבע). גידול זה מתפתח ברקמות החיבור המקיפות והתומכות בנרתיק, כמו השרירים והשומן המקיפים אותו. הגידול נוטה לחדור לרקמות העמוקות סביב הנרתיק והוא פחות נוטה להתפשט לבלוטות לימפה בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן הנרתיק.
אדנוקרצינומה רירית (Mucinous adenocarcinoma)
גידול נדיר של הנרתיק, תאי הגידול שבו מייצרים מוצין - חלבון שתפקידו לשמור על לחות. סוג זה של סרטן מופיע בדרך כלל אצל נשים מבוגרות, אך ייתכן גם בגילים צעירים יותר. הגידול נוטה לגדול במהירות ולהתגלות בשלבים מתקדמים של המחלה. שמו של הגידול נגזר מהצטברות אגני ריר (מוצין) סביב התאים הסרטניים, תופעה שניתן לזהות בבדיקה מיקרוסקופית.
קרצינומה אדנו-קשקשית (Adenosquamous carcinoma)
מדובר בגידול נדיר במיוחד, המורכב משילוב של תאים בלוטיים ותאים קשקשיים. גידולים אלו נוטים לגדול במהירות יחסית.
המלנומה היא סוג של סרטן שמקורו בתאים היוצרים את הפיגמנט מלנין, האחראי על צבע העור. לרוב, מלנומה מתפתחת בעור החשוף לשמש, אך לעיתים נדירות היא עלולה להופיע גם באיברים פנימיים, כמו הנרתיק. כאשר מלנומה מתפתחת בנרתיק, היא מופיעה לרוב בחלקו התחתון או החיצוני. חלק מהמלנומות בנרתיק עשויות להיות כהות (בגווני שחור, כחול או חום), אך לרוב הן אינן משנות את צבע הרקמה כלל. מלנומה בנרתיק מטופלת בהתאם לטיפול הנהוג במלנומה ממאירה.
קראו עוד על מלנומה ממאירה.
סרקומה היא מחלת סרטן המתפתחת ברקמות התומכות באיברים פנימיים, כמו רקמת חיבור, שרירים או עצמות. לעיתים נדירות במיוחד היא מתפתחת בנרתיק, ורק כ-3% מכלל מקרי סרטן הנרתיק הם מקרים של סרקומה. כאשר מתפתחת סרקומה בנרתיק, זה יהיה בעומק דפנות הנרתיק.
קיימים כמה סוגי סרקומות שעלולים להתפתח בנרתיק, הנפוצים בהם הם ליומיוסרקומה (leiomysarcoma), ששכיחה יותר בקרב נשים מבוגרות ורבדומיוסרקומה (rhabdomyosarcoma), שנפוצה יותר בקרב ילדים. סרקומה בנרתיק מטופלת בהתאם לטיפול הנהוג בסרקומה.
קראו עוד על סרקומה של הרקמות הרכות ועל רבדיומיוסרקומה בילדים.
סרטן נדיר מאוד שמקורו במערכת הלימפה בנרתיק. ברוב המקרים מדובר בלימפומה מסוג תאי B גדולים (DLBCL) ונוטה להופיע בגילים 60-40 שנים. לימפומה בנרתיק מטופלת בהתאם לטיפול הנהוג בלימפומה ומבוססת על כימותרפיה, עם תגובה קלינית טובה ברוב המקרים.
קראו עוד על לימפומה שאינה הודג'קין.
גידול נוירו-אנדוקריני נדיר במיוחד בנרתיק, שלרוב מקורו בתאים המייצרים הורמונים. נוטה להופיע בגיל מבוגר, נמצא קשור בהדבקה בנגיף הפפילומה האנושי ומאופיין ביכולת התפשטות מהירה ובסיכון גבוה להישנות (חזרה של הגידול).
לאחר ביצוע הבדיקות, קבלת התוצאות ואבחון הסרטן, הצוות הרפואי יקבע את שלב המחלה (stage) ואת דרגתה (grade). שלב המחלה מתאר את גודלו ומיקומו של הגידול ואם התפשט לאיברים אחרים (כלומר, את מידת ההתפשטות של המחלה), ודירוג המחלה בוחן את מידת ההתמיינות של תאי הסרטן בגוף (כלומר, את מידת האגרסיביות של המחלה).
לקביעת שלב המחלה (1-4) משתמשים בשיטת FIGO ובשיטת TNM (T- גודל הגידול, N-מעורבות לימפה, M-גרורות):
שלב 1
שלב A1: הגידול נמצא רק בנרתיק, גודלו עד 2 ס"מ.(T1a)
שלב B1: הגידול נמצא רק בנרתיק, גדול מ-2 ס"מ .(T1b)
שלב 2
שלב A2: הגידול חדר את דופן הנרתיק אך לא אל דופן האגן, גודלו עד 2 ס"מ .(T2a)
שלב B2: הגידול חדר את דופן הנרתיק אך לא אל דופן האגן, גדול מ-2 ס"מ (T2b).
שלב 3
הגידול יכול להיות בכל גודל והוא עשוי לחדור לתוך דופן האגן או לחסום את זרימת השתן, עם או בלי התפשטות לבלוטות לימפה סמוכות (T1-T3, N0-N1).
שלב 4
שלב A4: הגידול התפשט לתוך שלפוחית השתן, פי הטבעת או לחלל האגן .(T4, Any N)
שלב B4: הגידול התפשט לאיברים מרוחקים כמו ריאות, כבד או עצמות .(T4, Any N, M1)
תכנון הטיפול המיטבי ייעשה, בדרך כלל, על ידי צוות רב־תחומי המתמחה בגינקו-אונקולוגיה, הכולל מומחים ומומחיות מתחומי הכירורגיה, אונקולוגיה, סיעוד, רדיולוגיה ופתולוגיה.
כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, הם יתחשבו בכמה גורמים, לרבות הגיל ומצבך הבריאותי הכללי, סוג המחלה, שלב ודרגת המחלה (כלומר, במיקום הגידול, היקפו ומידת התפשטותו ברחבי הגוף).
במסגרת תכנון הטיפול, הרופא או הרופאה המטפלים ישוחחו איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לקבל את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי הכנת שאלות מראש ונוכחות של אדם קרוב (חבר/ה או בן או בת משפחה) בפגישה עם הצוות הרפואי יכולות לעזור בבירור כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
כדי להתכונן לפגישה עם הצוות הרפואי כדאי להיכנס לדף המידע בנושא עצות לקראת פגישה עם הרופא או הרופאה.
חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.
לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה: טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה; טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי; טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.
בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.
זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם יש אפשרות לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.
לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.
לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.
במקרים שבהם מתגלים תאים במצב טרום סרטני בנרתיק בדרגה נמוכה (VAIN 1), הבעיה עשויה להיעלם מעצמה, ולכן חלק מהרופאים יבחרו לבצע מעקב בלבד, ללא טיפול. אם בבדיקה חוזרת האזור הנגוע לא נעלם או גדל, בדרך כלל יומלץ על טיפול. במקרים שבהם מתגלים תאים במצב טרום סרטני בנרתיק בדרגה גבוהה(VAIN 3-2) , התאים לא צפויים להיעלם מעצמם, ולכן הטיפול יתחיל בדרך כלל מיד. הרופא עשוי להמליץ על טיפול מקומי במשחה, הסרת התאים בלייזר או בכריתה מקומית.
פלואורואורציל (*5-FU) : תרופת כימותרפיה שנמרחת ישירות על דפנות הנרתיק. הטיפול במשחה נעשה בדרך כלל פעם בשבוע למשך כ-10 שבועות או בשימוש יומי למשך 1-2 שבועות. טיפול זה עשוי לגרום לגירוי חמור באזור הנרתיק והפות.
אימיקימוד :(*Aldara) זוהי משחה למריחה שאינה כימותרפיה. המשחה מגבירה את תגובת המערכת החיסונית באזור הרקמה החריגה. טיפול זה יכול להביא להחלמה במקרים מסוימים של VAIN בדרגה נמוכה.
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
טיפול בלייזר (אבלציה): זוהי שיטת הטיפול העיקרית. שיטה ממוקדת להשמדת נגעים טרום-סרטניים, המתבצעת במרפאה באמצעות קרן אור בעוצמה גבוהה אשר צורבת את הרקמה החריגה. לאחר ההליך ניתן בדרך כלל לשוב הביתה, וצפויה התאוששות מהירה יחסית בזכות הפגיעה המינימלית ברקמות הבריאות. תופעות הלוואי עשויות לכלול דלקת בנרתיק, דימומים וכאבים המזכירים כאבי מחזור. לעיתים תהיה הישנות של הנגעים, ולכן חשוב להיות במעקב רפואי מתאים.
כריתה מקומית – הליך בשם (Loop Electrosurgical Excision Procedure) LEEP שבו משתמשים בחוט חשמלי דק המחמם ומסיר נגעים לא תקינים שנמצאים בשכבה העליונה של הרקמה בנרתיק או בצוואר הרחם. ההליך מבוצע בהרדמה מקומית ומשמש לטיפול בנגעים טרום סרטניים בדרגה גבוהה.
הטיפול הניתוחי שכיח בסרטן הנרתיק בכל שלביו, סוגי הניתוחים בסרטן הנרתיק הם:
בהליך זה מסירים את הסרטן מהנרתיק יחד עם רקמה בריאה מסביב לו, כדי לוודא שלא יישארו תאים חריגים. כריתה מקומית רחבה עשויה לטפל בנגעים טרום סרטניים בדרגה גבוהה ובמקרים של סרטן נרתיק קטן בשלב 1. הניתוח נערך בהרדמה כללית, ועשוי לכלול גם ניתוח לבדיקת התפשטות הגידול הממאיר לבלוטות לימפה.
זהו ניתוח להסרת הנרתיק. אם רק חלק מהנרתיק מוסר, מדובר בכריתה חלקית של הנרתיק. כאשר כל הנרתיק מוסר, מדובר בכריתה מלאה. במקרים של סרטן נרתיק חודרני שאינו ניתן לטיפול באמצעות קרינה או כימותרפיה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח רדיקלי יותר, המכונה כריתה רדיקלית של הנרתיק, שבמהלכו מוסרים גם הרקמות התומכות בנרתיק. לאחר ניתוח כזה, ייתכן שיהיה צורך בניתוח לשחזור הנרתיק, שיאפשר קיום יחסי מין לאחר הניתוח.
טרכלקטומיה ((Trachelectomy הוא ניתוח שבו מוסר צוואר הרחם בלבד. ברוב המקרים סרטן הנרתיק מתפתח בחלק העליון של הנרתיק, והוא עשוי להתפשט לצוואר הרחם. הסרה של צוואר הרחם אינה שכיחה בסרטן הנרתיק, אם לא התגלו תאים סרטניים שהתפשטו אליו, אך לעיתים מטרתה לשמור על איברים אחרים, כמו הרחם. במקרים של סרטן נרתיק חודרני או מתקדם הרופא המטפל עשוי להמליץ על היסטרקטומיה (Hysterectomy) - ניתוח להסרת הרחם וצוואר הרחם, ולעיתים גם השחלות, החצוצרות והרקמות התומכות. ניתוח זה מורכב יותר ונדרשת תקופת החלמה והשגחה רפואית, ולעיתים יש צורך באמצעים תומכים נוספים, כמו קתטר לניקוז השתן וכד', עד להתאוששות מלאה.
במקרים שבהם כל הנרתיק או רובו מוסר בניתוח, ישנה אפשרות לבצע שחזור נרתיקי. שחזור זה מתבצע על ידי יצירת נרתיק בעזרת רקמות מאזורים אחרים בגוף, כמו עור ורקמת מעיים. שחזור נרתיקי עשוי לאפשר למטופלת קיום יחסי מין לאחר הניתוח, אך מדובר בהליך מורכב שדורש טיפול רפואי נוסף כדי לשמור על בריאות הנרתיק המשוחזר.
זהו ניתוח מורכב ונרחב שנעשה במקרים בהם הגידול הסרטני התפשט לאיברים סמוכים לנרתיק. במסגרת הניתוח ייתכן שיוסרו בלוטות הלימפה באגן כמו גם אחד או יותר מהאיברים הבאים: הרחם, שלפוחית השתן, המעי הגס התחתון, פי הטבעת, צוואר הרחם והפות. ההחלטה אם לכרות איברים ובאיזה היקף תלויה במידת התפשטות הסרטן. ההחלמה מניתוח זה אינה פשוטה מבחינה רגשית, פיזית ופסיכולוגית, ולכן הוא מבוצע רק במקרים הכרחיים ולא לעיתים קרובות. לאחר הסרת האיברים, ייתכן שיהיה צורך ביצירת דרך חדשה להפרשת שתן או צואה דרך סטומה.
לקבלת פרטים נוספים, ייעוץ או הרשמה לשירות "חיים עם סטומה" באגודה למלחמה בסרטן, ניתן לפנות בטלפון 03-5721618 או בדוא"ל stoma@cancer.org.il
סרטן הנרתיק עשוי להתפשט אל בלוטות לימפה סמוכות. אם הסרטן התפתח בשליש העליון של הנרתיק, הוא נוטה להתפשט אל בלוטות באגן, ואם הסרטן התפתח בשליש התחתון של הנרתיק, הוא נוטה להתפשט אל בלוטות במפשעה. לעיתים יש צורך בהסרת בלוטות הלימפה כדי למנוע את התפשטות המחלה. הליך זה מאפשר לברר עוד על שלב המחלה, ולהחליט בהתאם על הטיפול הטוב ביותר. אם הסרטן מאובחן בשלב מוקדם ביותר, בדרך כלל אין צורך בניתוח להסרת בלוטות הלימפה.
הסרת בלוטות לימפה רבות עלולה להשפיע על ניקוז הנוזלים מאזור האגן ומהרגליים ולהוביל להתפתחות לימפאדמה, המתבטאת בבצקת, נפיחות, אודם וכאב באחת הרגליים או בשתיהן. תופעה זו עשויה להתרחש גם כמה חודשים או שנים לאחר הניתוח.
קראו עוד על לימפאדמה – בצקת לימפטית או נפיחות בגפיים.
לפני הניתוח ייערכו לך בדיקות שיקבעו את כשירותך להרדמה ולניתוח. הצוות הרפואי ידריך אותך על ההליך הניתוחי, יתרונותיו וסיכונים אפשריים הכרוכים בו, ומה לצפות לאחריו. יש להתאשפז ביום הניתוח או יום לפניו.
עישון מגביר את הסיכון לסיבוכים כמו זיהום בחזה ועיכוב בריפוי הפצע הניתוחי, על כן הפסקת עישון או לפחות הפחתה של מספר הסיגריות חשובה לתהליך החלמה אופטימלי יותר. ניתן להיוועץ עם הרופא או הרופאה בנושא.
קראו עוד על גמילה עצמית מעישון, ועל שאלות ותשובות על עישון.
הצוות במחלקה יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, כחלק הכרחי מתהליך ההחלמה. גם אם נאלצים להישאר במיטה, חשוב לבצע תנועות רגליים שגרתיות ונשימות עמוקות בהדרכת צוות הפיזיותרפיה.
במחלקה
ייתכן אשפוז של כמה ימים במחלקה לצורך התאוששות מהניתוח וטיפולים כמו:
כאבים
לאחר הניתוח את עלולה לחוש בכאבים, נפיחות או אי נוחות באזור הניתוח במשך כמה ימים. תקבלי משככי כאבים בהתאם לכל סוגי הכאב. יכול להיות שתחילה תקבלי אותם באמצעות זריקה או עירוי ובהמשך באמצעות כדורים או בנוזל לבליעה, בהתאם לצורך.
זיהום
יש לשים לב לסימני זיהום כתוצאה מהניתוח, תחושת חמימות, אודם נפיחות והפרשות מאזור הניתוחי, כמו כן חום גוף מעל c38°. בהופעת אחד או יותר מהתסמינים, פני לצוות הרפואי.
שינויים בפעילות מעיים
ייתכן שלא יהיו לך יציאות במשך כמה ימים לאחר הניתוח, זוהי תופעה רגילה למדי. אם את סובלת מעצירות, יציאות קשות או כואבות, יש לדווח על כך לצוות הרפואי.
ניתוח באזור הנרתיק הוא כנראה אחד מסוגי הניתוחים הקשים יותר להתמודדות רגשית ופיזית. זהו אחד החלקים הפרטיים ביותר בגוף האישה וממלא תפקיד מרכזי בחיי המין. רצוי לשאול את הצוות בבית החולים או בקופת חולים לגבי שירותי ייעוץ ותמיכה בהם תוכלי להיעזר.
מיניות
אחת השאלות השכיחות ביותר שנשים שואלות לאחר שעברו ניתוח להסרת הנרתיק או חלק ממנו היא אם הניתוח ישפיע באופן כלשהו על חיי המין שלהן. עם זאת, חלק מהמטופלות מגלות כי בניתוח התקצר הנרתיק. עובדה זו עלולה לגרום לתחושות ותגובות שונות בעת קיום יחסי מין ולהשפיע על האישה. לעיתים מטופלות חוששות כי הן עלולות להדביק את בן הזוג במחלת הסרטן במהלך קיום יחסי המין - זהו חשש מוטעה וחסר בסיס עובדתי.
למידע מפורט: 'מיניות ופוריות האישה', ו'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי.
האגודה למלחמה בסרטן מציעה ייעוץ בנושאי דימוי גוף, מיניות, אינטימיות ופוריות לחולות סרטן, לבני/בנות זוגן ולמי שאינה בקשר זוגי – בכל הגילים. השירות ניתן על ידי מטפלת במיניות בעברית, רוסית ואנגלית, בפגישה אישית, בשיחת טלפון או בזום, ללא תשלום וללא צורך בהפניה.
טל': 03-5721643 או דוא"ל: miniut@cancer.org.il
ניתן להפנות שאלות בפורום ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן באתר האגודה.
פוריות
נשים צעירות שאיברי המין שלהן הוסרו בניתוח, עלולות להתקשות להשלים עם העובדה שהן לא תוכלנה ללדת. הן עלולות לחוש שאיבדו חלק מזהותן הנשית. אלו תחושות טבעיות ומובנות. ניתן להיעזר באחות, קרוב/ת משפחה, או חבר/ה קרוב/ה ולשתפם בתחושות.
האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מערך תמיכה וליווי לחולות סרטן וכן קבוצות תמיכה לנשים צעירות המתמודדות עם מחלת הסרטן. למידע נוסף ניתן לפנות למח' שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן בטל':03-5721678
בטיפול זה ניתנות תרופות כימיות (הנקראות גם תרופות ציטוטוקסיות) במטרה להרוס את תאי הגידול הסרטני. סוג הטיפול הכימי משתנה בהתאם לשלב המחלה.
קרבופלטין - Carboplatin (פאראפלאטין® - ®Paraplatin*)
פאקליטקסל - Paclitaxel (טקסול® - ®Taxol*)
טופוטקאן) Topotecan – היצאמטין(*Hycamtin® - ®
מיטומיצין-סי (מיטומיצין) Mitomycin-C
איפוספאמיד - Ifosfamide (איפו-סל® - ®IFO-CELL; הולוקסאן® - ®Holoxan)
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה בעלות שמות מסחריים אחרים.
תופעות לוואי עיקריות של הטיפול הכימי יכולות לכלול עייפות, זיהום, בחילות והקאות, נשירת שיער, אובדן תיאבון ושלשולים ונימולים בידיים ורגליים. חשוב לזכור, שכיום יש לחלק מתופעות הלוואי טיפולים המפחיתים את עוצמתן ומקלים את התחושה הכללית. רוב תופעות הלוואי חולפות לאחר סיום הטיפול.
קראו עוד על הטיפול הכימי - כימותרפיה.
בטיפול זה נעשה שימוש בקרינה רדיואקטיבית באנרגיה גבוהה, המשמידה את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מזערי ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול ניתן במסגרת יחידת הקרינה במכונים האונקולוגיים בבתי החולים.
הטיפול בקרינה שכיח בשימוש במסגרת הטיפול בסרטן הנרתיק. סרטן הנרתיק מטופל לרוב בשילוב של קרינה חיצונית ופנימית (ברכיתרפיה), ויכול להיעשות בשילוב של מינונים נמוכים של כימותרפיה. כמו כן, ניתן להשתמש בטיפול בקרינה כדי להפחית דימום, תחושת כאב או אי-נוחות. הליך זה נקרא טיפול קרינתי תומך (פליאטיבי).
קראו עוד על רדיותרפיה לאזור הבטן והאגן ודרכי התמודדות עם תופעות הלוואי.
טיפול בקרינה חיצונית ניתן בדרך כלל כסדרה של טיפולי יום קצרים ביחידת הקרינה של בית החולים. במסגרת טיפול זה מקרינים את הגידול הראשוני ואת הניקוז הלימפטי שלו (בלוטות הלימפה) באמצעות קרני רנטגן בעוצמה גבוהה המופקות במכשיר הנקרא מאיץ קווי.
סוג נוסף של קרינה חיצונית הוא קרינה מותאמת עוצמתית (IMRT) בה קרני הרדיו משתנות בעוצמתן בהתאם למיקום הגידול, דבר שמפחית את הנזק לרקמות הבריאות הסמוכות.
טיפול בקרינה פנימית כרוך בהחדרת חומר רדיואקטיבי ישירות לתוך הגידול הסרטני. במהלך הטיפול, שנעשה בהרדמה מלאה, מחדירים מחטים או מוליכים פלסטיים לתוך הגידול. לאחר החדרת המחטים או המוליכים הפלסטיים מטעינים אותם במקורות רדיואקטיביים. בקרינה פנימית זו הקרינה הרדיואקטיבית פוגעת בעיקר ברקמות במגע ישיר עם הצינור, ולכן הסיכון לנזק לשלפוחית השתן והמעי קטן יותר.
יש שני סוגים עיקריים של קרינה פנימית:
ברכיתרפיה ברמות מינון נמוכות :(LDR) החומר הרדיואקטיבי מוכנס למיכל בצורת צינור; המיכל מוחדר לנרתיק ונשאר שם למשך יום-יומיים. המטופלת נשארת במיטה במהלך כל הטיפול.
ברכיתרפיה ברמות מינון גבוהות :(HDR) החומר הרדיואקטיבי מוכנס למיכל בצורת צינור; המיכל מוחדר לנרתיק לפרק זמן קצר יותר, ולכן ניתן לבצע את הטיפול במרפאה. לרוב יינתנו 4-3 טיפולים בהפרש של שבוע או שבועיים ביניהם.
למידע מפורט על קרינה באזור האגן.
הטיפול הביולוגי הוא טיפול תרופתי ממוקד המנטרל את פעילותם של התאים הסרטניים, למשל באמצעות חסימת הגורם המאיץ את שגשוג תאי הסרטן או על ידי עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ביולוגיים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.
קראו עוד על טיפול ביולוגי.
טיפולים ביולוגיים לחולות בסרטן הנרתיק אינם שכיחים, לעיתים הם יומלצו כאשר אין הטבה לאחר מספר קווי טיפול קודמים בניתוח, קרינה וכימותרפיה. התרופות הבאות עשויות להינתן, בהתאם לקריטריונים הקשורים לכל תרופה בנפרד. חשוב לציין, כי התרופות אינן כלולות בסל הבריאות כטיפול בסרטן הנרתיק:
בווציזומאב – Bevacizumab (אווסטין® - ®*Avastin)
פמברוליזומאב Pembrolizumab – (קיטרודהKeytruda® - ®*)
טרסטוזומאב דרוקסטקאן Trastuzumab deruxtecan – (אנהרטוEnhertu® - ®*)
סלפרקטיניב Selpercatinib - רטבמוRetevmo® - ®*)
ניבולומאב - Nivolumab(אופדיבוOpdivo® - ®*)
סמיפלימאב) Cemiplimab - ליבטאיוLibtay® - ®*)
אנטרקטיניב) Entrectinib –רוזליטרקRozlytrek® - ®*)
לרוטרקטיניב) Larotrectinib - ויטראקביVitrakvi®- ®*)
Tisotumab vedotin-tftv (Tivdak)
טיפול תומך (או טיפול פליאטיבי) הוא טיפול שניתן לאורך כל שלבי הטיפול האונקולוגי במטרה לסייע בהתמודדות עם המחלה, התסמינים שלה ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים. הטיפול התומך מסייע בשמירה על איכות החיים של החולה ובהקלת תסמינים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות והקאות, עצירות, שלשולים ועוד. בנוסף, הטיפול התומך נותן מענה לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של החולה ובני משפחתו, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי. ישנם אנשי צוות נוספים בבתי החולים שיכולים לסייע בתחומים כגון תזונה, פיזיותרפיה ומתן שירותים סוציאליים שונים.
כדאי לדעת שהטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הכימי, הקרינתי או הטיפול הממוקד. גם אם הוחלט שלא לקבל טיפול לגידול עצמו, או במצב שמוצו אפשרויות הטיפול בסרטן, חשוב להמשיך לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים.
במצבים מתקדמים של המחלה הטיפול התומך יכול להתאים גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם במסגרת הוספיס וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס. הטיפול כולל את כל ההיבטים של צורכי המטופל והמשפחה: היבטים פיזיים (שיכוך כאבים וכו'), פסיכולוגיים ורגשיים.
למידע מפורט על טיפול תומך (פליאטיבי)
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים ומטופלות בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים ועם רופאים מומחים ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
קראו עוד על רפואה משלימה וסרטן. ניתן להתייעץ גם בפורום רפואה משלימה ומשולבת.
לאחר השלמת הטיפול יש להמשיך להיבדק בבדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא או הרופאה על החששות הקיימים ולקבל תשובות על שאלות שונות. אם בין פגישות המעקב הבחנת בתסמינים חדשים או בבעיות אחרות, יש לדווח על כך לצוות הרפואי או לפנות אל בית החולים בהקדם האפשרי.
קראו עוד על תהליך ההחלמה במדריך 'עם הפנים לעתיד – מדריך למחלימי סרטן'.
לאגודה למלחמה בסרטן פורומים בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.
חזרה של הסרטן, נקראת גם "הישנות המחלה", יכולה להיות מקומית (כלומר, באותו מקום בו הופיע הגידול הסרטני לראשונה או בסמוך לו) או רחוקה (כלומר, באיברים כמו הריאות או העצמות). סרטן הנרתיק מסוג קרצינומה של תאי קשקש במצב מתקדם, למשל, חוזר לעיתים קרובות חודשים או שנים לאחר הטיפול הראשוני.
לעיתים מומלץ לאישה שאובחנה עם סרטן הנרתיק חוזר לעבור ניתוח נוסף, אך ברוב המקרים הטיפול המוצע יהיה כימותרפיה. בחירת סוג הטיפול תלויה באילו תרופות השתמשו בפעם הראשונה ועד כמה הן היו יעילות. ככל שעבר זמן רב יותר עד לחזרת המחלה לאחר הטיפול, כך גדל הסיכוי שטיפול כימי נוסף ישפיע על תאי הגידול.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת.
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
למידע נוסף על שלבי המחקר הקליני ועל השתתפות במחקר קליני, ראו כאן
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.
להמשך
ייעוץ מקצועי:פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי וולפסון, וחברת ועדת העדכון לנושא גינקואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן.
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.