ייעוץ מקצועי: פרופ' עופר מרגלית, פרופ' יעקב לורנס, ד"ר ליאור שגב
סרטן המעי הגס והחלחולת(Colorectal Cancer) הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, ומדי שנה מאובחנים בישראל כ-3,000-2,500 חולים. בדומה לרוב מקרי הסרטן, גם גידול סרטני זה שכיח יותר בקרב אנשים מבוגרים.
במחלה זו מתפתחים גידולים סרטניים במעי הגס, בחלחולת וברקטום. פעמים רבות גידול סרטני במעי מתפתח כאשר תאים באזור מסוים מתחילים להתחלק בצורה מהירה ולא מבוקרת ויוצרים גושים קטנים (פוליפים). בתחילה נוצרים שינויים טרום-סרטניים, שיכולים עם הזמן להפוך לסרטניים.
מטרתו של המידע המובא בהמשך הוא לשפוך אור על אבחון סרטן המעי הגס והחלחולת, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.
קראו בהרחבה מהו סרטן.
המעי הוא חלק ממערכת העיכול, והוא מורכב משני חלקים: המעי הדק והמעי הגס. המעי הגס מורכב מהכרכשת (קולון, colon) ומהחלחולת (רקטום, rectum) ואורכו כ-2-1.5 מטרים, לעומת המעי הדק, שאורכו מעל 4 מטרים. לאחר שהמזון נבלע הוא יורד דרך הוושט אל הקיבה, שם מתחיל תהליך העיכול. לאחר מכן המזון עובר דרך המעי הדק, שם נספגים בגוף רכיבי המזון החיוניים לו. המזון המעוכל עובר למעי הגס, והמים נספגים בכרכשת (קולון), שהיא החלק הארוך ביותר של המעי הגס. חלק זה מורכב מארבעה קטעים: המעי הגס העולה, המעי הגס הרוחבי, המעי הגס היורד והמעי העקול (סיגמואיד). הפסולת הנותרת, הצואה, נאגרת בחלחולת (רקטום) עד להפרשתה מחוץ לגוף דרך פי הטבעת, באמצעות תנועת המעיים. סמוך למעי נמצאות בלוטות הלימפה שגודלן כאפון. בלוטות הלימפה הן חלק ממערכת הלימפה המגנה על הגוף מפני זיהומים. כמעט כל מקרי סרטן המעי מופיעים במעי הגס, ומיעוטם מתגלה במעי הדק.
למידע נוסף: סרטן המעי הדק
למידע נוסף: סרטן פי הטבעת.
ישנם מספר גורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס או החלחולת:
מחקרים מצאו קשר בין סרטן המעי הגס והחלחולת ובין תזונה. תזונה עשירה בשומן ובחלבונים מהחי (בעיקר בשר מעובד, כגון נקניקיות, בשר מטוגן או צלוי), ודלה בסיבים תזונתיים (פירות וירקות), קשורה לעלייה בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. אנשים האוכלים שתי מנות בשר אדום או בשר מעובד ביום, נמצאים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. לא נמצא קשר בין אכילת בשר הודו ועוף ובין עלייה בסיכון.
מחקרים מוכיחים כי סרטן המעי הגס והחלחולת שכיח יותר בקרב אנשים בעלי משקל עודף הממעטים בפעילות גופנית, ובקרב אנשים המעשנים במשך תקופה ארוכה - 20 שנה ויותר.
אנשים החולים במחלות מעי דלקתיות, כגון קוליטיס כיבי ומחלת קרוהן, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס, ולכן עליהם להיות במעקב רפואי ולבצע בדיקות לאבחון מוקדם בהתאם להמלצות. תסמונת המעי הרגיז אינה מחלת מעי דלקתית, ולכן אינה מעלה את הסיכון.
לרוב, חולי סרטן המעי הגס אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה. רק כ-5% ממקרי סרטן המעי הגס נגרמים בשל גן תורשתי פגום.
עם זאת, לאדם אשר אחד או יותר מבני משפחתו הקרובים (הורה, אחות או אח) אובחן כחולה בסרטן המעי מתחת לגיל 50, או אם קיימים מספר מקרי סרטן מעי גס וחלחולת בקרב קרובי משפחה מאותו צד, מומלץ לפנות לייעוץ גנטי ולהיות במעקב רפואי על פי המלצות הרופא.
ישנן תסמונות תורשתיות נדירות, אשר החולים בהן נמצאים בסיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת:
תסמונת פוליפוזיס משפחתית (FAP - Familial Adenomatous Polyposis): לבעלי תסמונת זו יש בדרך כלל למעלה ממאה גידולים שפירים (פוליפים) בשכבת הציפוי של המעי הגס וייתכן שגם בחלחולת, ולכן עליהם להיות במעקב רפואי קבוע ולבצע בדיקות קולונוסקופיה או סיגמואידוסקופיה, המסייעות באיתור גידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת. לעיתים יומלץ על הסרת המעי הגס, ולעיתים גם על הסרת החלחולת. תסמונת זו גורמת רק לכ-1% (1 מכל 100) מכלל הגידולים הסרטניים במעי הגס והחלחולת.
תסמונת לינץ' (Lynch Syndrome): בעלי תסמונת תורשתית זו, הנקראת גם סרטן מעי גס תורשתי ללא פוליפוזיס (HNPCC - Hereditary nonpolyposis colorectal cancer) , נמצאים בסיכון גבוה ביותר לחלות בגידול סרטני במעיים בגיל צעיר, לעיתים ביותר ממקום אחד במעי הגס, וכן במספר סוגי סרטן אחרים (רחם, שלפוחית שתן, לבלב, ערמונית ועוד). בעלי תסמונת זו נמצאים בדרך כלל במעקב רפואי שגרתי באמצעות קולונוסקופיה. את המעקב יש לבצע לרוב מגיל 25, או חמש שנים לפני הגיל שבו קרוב המשפחה הצעיר ביותר אובחן עם גידול סרטני במעיים. תסמונת לינץ׳ גורמת לכ-15-10% מכלל הגידולים הסרטניים במעיים.
התסמינים יכולים לכלול כל אחד מהתופעות הללו:
כל אחד מהתסמינים הללו יכול גם לנבוע ממצבים לא סרטניים, אבל אם הם מתמשכים או מתגברים, חשוב לפנות לרופא. סרטן המעי הגס מופיע בדרך כלל באנשים בני 50 ומעלה. לעיתים, כאשר התסמינים מופיעים באנשים צעירים, הם מיוחסים בטעות לבעיות מעיים אחרות.
האבחון מתחיל בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה. ייתכן שהוא יפנה אותך לבדיקת דם סמוי בצואה ולמומחה לדרכי העיכול (גסטרואנטרולוג). הגסטרואנטרולוג יבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך ויבצע בדיקה גופנית, לעיתים כולל בדיקה רקטלית, שבה יחדיר אצבע נתונה בכפפה לתוך החלחולת כדי לבדוק אם ניתן לחוש בגוש. בדיקה זו עלולה להיות כרוכה באי-נוחות. הרופא יברר את ההיסטוריה הרפואית המשפחתית, ויפנה אותך לבדיקות נוספות.
רקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה
בדיקה הבודקת רק את חלקו התחתון של המעי הגס, ומתבצעת כשיש חשד לגידול ברקטום (חלחולת). לפני הבדיקה יש לבצע חוקן, אשר ירוקן את המעי, ויאפשר לראות היטב את דפנותיו. הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הצד (או בכריעה על הברכיים והמרפקים) והרופא מחדיר בעדינות צינורית לרקטום. לצינורית מחוברת משאבה המחדירה אוויר למעי, כדי לשפר את איכות האבחנה. רקטוסקופ הוא צינורית קטנה וקשיחה המוחדרת לחלחולת בלבד, וסיגמואידוסקופ הוא צינורית ארוכה יותר, גמישה, שניתן להחדיר לעומק המעי הגס אך לא לכולו. בצינוריות ישנו פנס המסייע לרופא בזיהוי בעיות שונות בדופן הפנימית של המעי. במידת הצורך ניתן לקחת דגימת רקמה (ביופסיה), לבדיקה מיקרוסקופית, וכן לכרות פוליפ, אם התגלה.
קולונוסקופיה
קולונוסקופ הוא צינורית גמישה שמחדירים דרך פי הטבעת אל המעי הגס. הבדיקה אינה מחייבת אשפוז, אך מצריכה הכנה מוקדמת באמצעות שתיית חומר משלשל יום לפני הבדיקה ו/או חוקן ניקוי. הבדיקה נעשית בטשטוש ונמשכת כ-20 דקות. בזמן שהמטופל שוכב על הצד מחדיר הרופא בעדינות את הקולונוסקופ לתוך החלחולת. הצינורית עשויה מסיבים גמישים וניתן להעביר אותה בקלות דרך פיתולי המעי, ולבדוק את המעי הגס לכל אורכו. בצינורית מותקן פנס המסייע לרופא להבחין בממצאים חריגים.
במהלך הבדיקה ניתן לבצע צילומים, לקחת דגימות (ביופסיה) מרקמת המעי הגס ולכרות פוליפ - אם התגלה. הכרחי להגיע לבדיקה בליווי חבר או קרוב משפחה שיוכל להסיע אותך בחזרה לאחר סיומה, משום שלא ניתן לנהוג מספר שעות לאחר קבלת הטשטוש.
בדיקת CT קולונוגרפיה-וירטואלית (קולונוסקופיה וירטואלית)
ההכנה דומה להכנה לבדיקת קולונוסקופיה. לאחר החדרת צינור דק לפי הטבעת מנפחים את המעי באוויר ומבצעים בדיקת CT. רגישות הבדיקה לגילוי של פוליפים או גידולים היא גבוהה, עם זאת, אם מתגלה ממצא לא ניתן להסירו במהלך הבדיקה ונדרשת הכנה נוספת לקראת ביצוע בדיקת קולונוסקופיה, המאפשרת גם כריתת ממצאים שהתגלו.
גם לאחר שבוצעה ביופסיה ונקבעה אבחנה סופית, דרושות בדיקות נוספות, על מנת לבדוק את היקף הגידול הסרטני, מיקומו ומידת התפשטותו. הליך זה נקרא קביעת שלב ודירוג המחלה, והוא עשוי להימשך זמן מה. התוצאות יסייעו לך ולרופא להחליט מהו הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך. הבדיקות שלהלן הן השכיחות ביותר לדירוג גידול סרטני במעי הגס:
בדיקות דם
בדיקות דם יבוצעו לצורך הערכת מצב בריאותך הכללי, אך גם כדי לעקוב אחר שני חלבונים ספציפיים (סמנים, ביו-מרקרים) המיוצרים על ידי תאים סרטניים במעי הגס:CEA ו- CA19-9. בחלק מחולי סרטן המעי הגס יש רמות גבוהות יותר של חלבונים אלו, ולכן ניתן להיעזר במידע זה לצורך קביעת האבחנה, ולמעקב אחר יעילות הטיפולים השונים, כולל ניתוח.
סריקת אולטרה-סאונד של החלחולת ( (TRUS - TransRectal UltraSound
בדיקה המסייעת להערכת התפשטותו המקומית והיקפו של גידול סרטני בחלחולת. צינורית מוחדרת בעדינות לחלחולת, וגלי הקול מעובדים לתמונה באמצעות מחשב. הבדיקה נמשכת כ-10 דקות, ובדרך כלל ניתן לשוב הביתה מיד לאחריה.
סריקת CT
סריקת CT בודקת את היקף הגידול במעי ומספקת מידע לגבי השאלה אם הגידול התפשט אל מחוץ למעי. הבדיקה כוללת סדרה של צילומי רנטגן הבונים תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. אין לאכול או לשתות במשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה. הסריקה אינה כרוכה בכאב, אך יש לשכב ללא תזוזה במשך 30-10 דקות. יש לשתות נוזל מיוחד לפני הבדיקה ובמהלכה יוזרק לווריד חומר ניגוד המאפשר להבחין באזורים מסוימים באופן ברור יותר. במקרה של אלרגיה ליוד או אסטמה, עלולה להיות תגובה חמורה לזריקה, ועל כן חשוב לדווח על כך מראש לרופא המטפל. ברוב המקרים ניתן ללכת הביתה מיד עם תום הסריקה.
סריקת MRI
בדיקה זו בדרך כלל אינה נמצאת בשימוש לצורך דירוג גידולי סרטן המעי הגס, אך השימוש בה שכיח מאוד לצורך דירוג גידולים בחלחולת. הבדיקה דומה לסריקת CT בכך שהיא מספקת תמונה תלת-ממדית של האיברים הפנימיים, אך בשונה מ-CT היא עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן. המטופלים בדרך כלל מקבלים זריקת צבע מיוחד לווריד בזרוע כדי לשפר את איכות ההדמיה. במהלך הבדיקה יש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך גליל גדול למשך כ-30 דקות. במקרה של חשש מחללים סגורים (קלאוסטרופוביה), יש לעדכן את הטכנאי. תהליך סריקת MRI מרעיש ביותר, ולכן נעשה שימוש באטמי אוזניים או באוזניות. הגליל הוא מגנט חזק ביותר, ולכן לפני הכניסה לחדר יש להסיר את כל חפצי המתכת שעל הגוף. אנשים שבגופם מושתל מוניטור לב, קוצב לב או סוגים מסוימים של אטבים כירורגיים אינם יכולים לעבור סריקתMRI בשל השדות המגנטיים.
סריקת PET-CT
סריקה המשלבת מיפוי ובדיקת CT במקביל. הבדיקה משמשת בעיקר לצורך אישוש או הפרכה של חשד להימצאות תאים סרטניים בבלוטות לימפה סמוכות לחלחולת או כגרורות באיברים מרוחקים. רצוי לדון עם הרופא המטפל בנוגע לצורך בביצוע בדיקה זו. הבדיקה עושה שימוש במנה נמוכה של סוכר מצומד לחומר רדיואקטיבי כדי למדוד את רמת הפעילות של תאים בגוף. יש לציין כי הבדיקה נותנת תוצאה חיובית במקרים של דלקת או של תאי סרטן, ולכן לא כל תוצאה חיובית מעידה בהכרח על נוכחות של גידול.
ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך אצל רופא המשפחה או האונקולוג. באופן טבעי, תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.
מרגיש מצוקה נפשית? זקוקה לאוזן קשבת? מוקד 'טלתמיכה'® הוא מוקד טלפוני בעברית וברוסית, המעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי וחולות סרטן ולקרוביהם הזקוקים לתמיכה. צוות המוקד מפנה לטיפול בבית החולים או בקהילה לפי הצורך. טל': 1-800-200-444.
המונח "שלב המחלה" (Staging) משמש לתיאור ממדי הגידול ומידת התפשטותו אל מעבר לאזור המקורי בגוף. קביעת היקף התפשטות המחלה עוזרת לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך.
שלבי סרטן המעי הגס וסרטן החלחולת מדורגים מ-1 ועד 4, כאשר בשלבים 1 ו-2 הגידול הוא מקומי וללא התפשטות של הגידול לבלוטות לימפה סמוכות, שלב 3 כולל התפשטות של הגידול לבלוטות לימפה סמוכות, ושלב 4 כולל גידולים שהתפשטו לאיברים אחרים בגוף, כלומר גרורות.
הטיפול בסרטן המעי הגס ובסרטן החלחולת אינו זהה כאשר מדובר בגידול מקומי, אך הוא כמעט זהה כאשר מדובר במחלה גרורתית. באופן כללי, הטיפולים יכולים לכלול ניתוח, טיפול כימי (כימותרפיה), טיפול בקרינה (רדיותרפיה) וטיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה). פעמים רבות הטיפול הוא משולב וכולל מספר אמצעים. סוג הטיפול שייקבע תלוי בשלב המחלה ובמיקומה, במצב בריאותך הכללי ובהעדפות האישיות שלך.
בדרך כלל ניתוח הוא הטיפול הראשוני, ולעיתים גם היחיד. בניתוח מסירים את החלק הנגוע במעי ואת בלוטות הלימפה הסמוכות.
ניתן לקבוע את השלב המדויק של סרטן המעי הגס רק לאחר ניתוח, כאשר הפתולוגים בוחנים בדקדקנות את הגידול שהוסר ואת בלוטות הלימפה הסמוכות לו. לכן, לאחר הניתוח, בהתאם לקביעת השלב המדויק, האונקולוג ידון איתך לגבי הצורך, או היעדר הצורך, במתן טיפול כימותרפי משלים, שמטרתו להקטין את הסיכון לחזרת הסרטן. באופן כללי, אם הגידול הוא בשלב 1 לא יוצע לך טיפול כימותרפי משלים; אם הוא בשלב 3 יוצע לך טיפול כימותרפי משלים; ובשלב 2 יוצע טיפול משלים רק אם יש סיכוי גבוה לחזרת המחלה, שנקבע על פי מספר מאפיינים של מהלך המחלה ובעיקר הדו"ח הפתולוגי המפורט מהניתוח.
במקרים שבהם ישנן גרורות בודדות בכבד ו/או בריאות, הניתנות להסרה בניתוח או טיפול ע"י קרינה/צריבה, האונקולוג ידון איתך לגבי האפשרות של ניתוח במעי הגס וטיפול ממוקד לגרורות בכבד ו/או בריאות, לרוב תוך שימוש בטיפול כימותרפי לפני ו/או אחרי הניתוח.
במקרים בהם המחלה התפשטה למספר איברים ו/או לא ניתן לנתח ולהסיר את כל הגידולים, ניתן לתת כימותרפיה ותרופות ביולוגיות כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את התסמינים (מידע נוסף בהמשך, בפרקים הדנים בטיפולים כימותרפיים וביולוגיים).
מחקרים עדכניים מראים כי פעילות גופנית יכולה להפחית את חזרת המחלה, ואחד המחקרים אף מצא כי במטופלים עם סרטן המעי הגס שלב 3 לאחר ניתוח להסרת הגידול, פעילות גופנית קבועה למשך שלוש שנים יכולה להפחית את הסיכון לחזרת מחלה ב-28%. מחקר נוסף מראה כי במטופלים עם סרטן מעי גס בשלב 2 או 3 לאחר ניתוח, וכאשר בגידול יש מוטציה בגן הנקרא PIK3CA, שימוש באספירין לאחר הניתוח למשך שלוש שנים מפחית את הסיכון לחזרת מחלה ב-56%.
למידע מפורט: סרטן גרורתי.
הטיפול תלוי בשלב שבו אובחן הגידול הסרטני. החלטה זו מתקבלת על פי תוצאות הבדיקות השונות שמבוצעות לפני הניתוח, וכוללות בדרך כלל CT או PET-CT, וכן TRUS או MRI של החלחולת. במקרים שבהם הגידול מוגבל לאגן, לרוב יוצע לך בשלב ראשון לקבל טיפול בקרינה ולאחריו כימותרפיה. כאשר לאחריהם בהתאם לתגובה תישקל אפשרות של ניתוח. אם בבדיקת MRI ובבדיקת הכירורג (פרוקטולוג) לא תהיה עדות למחלה פעילה בחלחולת, הצוות הרפואי ישקול אפשרות של מעקב בלבד, ללא ניתוח, תוך דיון על החסרונות והיתרונות שבאפשרות זו.
בדומה לסרטן המעי הגס, במקרים של סרטן החלחולת שבהם יש גרורות בודדות בכבד ו/או בריאות, הניתנות להסרה בניתוח או בטיפול ע"י קרינה/צריבה, האונקולוג ידון איתך לגבי האפשרות של שימוש בכימותרפיה וקרינה לחלחולת, וכן טיפול ממוקד לגרורות בכבד ו/או בריאות.
במקרים בהם המחלה התפשטה למספר איברים ו/או לא ניתן לנתח ולהסיר את כל הגידולים, ניתן לתת כימותרפיה ותרופות ביולוגיות כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני ולהקל את התסמינים (מידע נוסף בהמשך, בפרקים הדנים בטיפולים כימותרפיים וביולוגיים).
מחקר עדכני מראה כי במטופלים עם סרטן חלחולת בשלבים 1 עד 3 לאחר ניתוח, וכאשר בגידול יש מוטציה בגן הנקרא PIK3CA, שימוש באספירין לאחר הניתוח למשך 3 שנים מפחית את הסיכון לחזרת מחלה ב-56%.
למידע מפורט: סרטן גרורתי.
תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים, וזאת במסגרת דיון רב-תחומי משותף. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר, חברי הצוות הרפואי יתחשבו בגילך ובמצב בריאותך הכללי, במחלות נוספות אם קיימות כאלה, וכן בהעדפותיך האישיות. הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם יש אפשרות לבחור טיפול, חשוב לוודא כי כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן ברורות לך כדי שניתן יהיה להחליט איזו מהן מתאימה לך.
ניתן לשאול הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של בן משפחה או חבר קרוב לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.
בנוסף, בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים.
זכותו של כל אדם לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".
המימון לחוות דעת נוספת אינו כלול בסל הבריאות. ניתן לבדוק אם ניתן לקבל החזר דרך ביטוח משלים של קופת חולים או דרך ביטוח בריאות פרטי.
לקראת הפגישה לקבלת חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית אדם קרוב. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו בפגישה.
חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם, והוא משתנה בהתאם למחלה ולמצב הכללי של המטופל. לפני קבלת טיפול כלשהו יש לוודא שקיבלת מהצוות הרפואי הסבר על סוג הטיפול והיקפו, מטרותיו, יתרונותיו וחסרונותיו, הסיכונים ותופעות לוואי הכרוכות בו וטיפולים אפשריים אחרים.
לטיפול שהוצע יכולות להיות מטרות שונות, בהתאם למצב הבריאותי של המטופל ולשלב המחלה: טיפולים שמטרתם לרפא את המחלה; טיפולים שמטרתם לשלוט במחלה ולאפשר חיים לצידה לפרק זמן ארוך, גם אם המחלה אינה ניתנת לריפוי; טיפולים שנועדו להקל את התסמינים ולשפר את איכות החיים.
בכל מקרה, כדאי לדון עם הרופא/ה על אפשרויות הטיפול, להבין ולשקול את היתרונות והחסרונות שלו.
לאחר קבלת הסבר על הטיפול יש לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מובעת הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.
הרופא ידון איתך בסוג הניתוח המתאים ביותר עבורך, בהתאם לדרגת הגידול הסרטני, מיקומו והסיבוכים האפשריים. לפני הניתוח חשוב לוודא שקיבלת את כל המידע על הניתוח והשפעותיו. לא יתבצע ניתוח או כל הליך אחר ללא הסכמתך.
לפני הניתוח יבוצעו בדיקות שונות, לרבות בדיקות דם, מדידת לחץ דם ובדיקת אק"ג.
במהלך הניתוח הרופא יסיר את החלק של המעי שבו נמצא הגידול, ואת בלוטות הלימפה הקרובות אליו, מכיוון שזהו המקום הראשון שאליו עלול הגידול להתפשט. לאחר הסרת הגידול הרופא יחבר חזרה את קצוות המעי. אם מסיבה כלשהי לא ניתן לשוב ולחבר את קצוות המעי, הרופא יצור סטומה (פיום) - פתח בדופן הבטן שאליו מתנקזות ההפרשות (פירוט בהמשך).
ניתוח לכריתת המעי הגס נקרא בשפה המקצועית קולקטומיה (Colectomy) וההיקף שלו משתנה בהתאם לצורך - מהסרת חלק קטן של המעי ועד לכריתה מלאה של כל המעי, כולל החלחולת.
סוג הניתוח תלוי במיקומו המדויק של הגידול במעי. ניתוח הסרת המעי הגס כולו נקרא קולקטומיה מלאה (Total Colectomy). אם רק חצי מהמעי מוסר בניתוח, מכונה הניתוח המי-קולקטומיה (Hemicolectomy), והוא יכול להיות בצד השמאלי או הימני של המעי. חלק מהחולים עוברים ניתוח הנקרא סיגמואידקטומיה (Sigmoidectomy) שכולל את הסרת חלקו התחתון של המעי הגס. לאחר כריתת חלק המעי תבוצע השקה – חיבור שני קצוות המעי זה לזה.
היום ניתן במרבית המקרים לבצע ניתוח להסרת הגידול הסרטני בטכניקה "זעיר פולשנית" (לפרוסקופיה או היעזרות ברובוט), והניתוח נקרא "קולקטומיה לפרוסקופית" או "רובוטית":
יש להתייעץ עם הרופא המנתח בנוגע לסוגי הניתוח האפשריים במצבך.
במקרים מסוימים ניתן לשקול כריתה מקומית, אך אם היא אינה אפשרית יש לבחור באחד משני הסוגי הניתוחים המקיפים יותר, שיפורטו להלן. ההחלטה על סוג הניתוח תלויה במיקומו של הגידול הסרטני ובמרחק שלו מפתח פי הטבעת.
כריתה מקומית - ניתוח זה מבוצע רק בשלבים מוקדמים מאוד של סרטן החלחולת, כשהגידול ממוקם בחלק התחתון שלה, וגודלו קטן. בניתוח המנתח מסיר את הגידול בלבד מתוך הדופן של המעי באמצעות מכשיר שהוא מכניס דרך פי הטבעת, ללא צורך בכריתה של חלק המעי. לרוב האשפוז מתחיל יום לפני הניתוח, כדי לבצע בדיקות נוספות. על מנת לוודא שהמעי ריק לחלוטין, יש לשמור על דיאטה מסוימת וליטול תכשיר שיגרום לתנועת מעיים (תרופה משלשלת) יום לפני הניתוח. הצוות הרפואי יסביר לך על הליכים אלה ביתר פירוט. הניתוח פשוט יותר מניתוחי כריתות אחרים של המעי, משך ההתאוששות מהיר ושיעור הסיבוכים נמוך מאוד.
כריתה קדמית של החלחולת, הכוללת הוצאה מלאה של החלחולת והרקמות סביבה (TME) - בניתוח זה מוסרת כל החלחולת, כולל רקמות השומן המקיפות אותה, המכילות את בלוטות הלימפה. ניתוח זה נמשך לפחות כשלוש עד חמש שעות. לאחר הכריתה תבוצע השקה (חיבור) של שתי קצוות המעי זה לזה, או לחלופין תותקן סטומה זמנית למספר חודשים, שמטרתה למנוע מצואה להגיע להשקה כדי להגן עליה ולאפשר לה להחלים (מידע מפורט בהמשך).
כריתה של החלחולת בגישה אבדומינו-פרינאלית (APR) – ניתוח זה משמש במקרה של גידול בחלקה התחתון הסופי של החלחולת. ניתוח זה יוביל ליצירתה של קולוסטומיה קבועה, בעקבות הסרתם של החלחולת ופי הטבעת. לאחר הניתוח יוותרו שני חתכים. האחד בבטן, בדומה לניתוח קולקטומיה, והשני באזור שהיה פי הטבעת אשר נסגר באופן מלאכותי.
קולוסטומיה
בהליך זה המנתח מחבר קצה אחד של המעי הגס אל דופן הבטן ויוצר פתח הנקרא סטומה, או פיום. על פני הפיום מולבשת שקית לאיסוף הצואה. לעיתים הסטומה היא זמנית, ולאחר כמה חודשים ניתן לבצע ניתוח נוסף לחיבור קצוות המעי. אם ניתוח כזה אינו אפשרי, הסטומה תהיה קבועה. רק מספר קטן של אנשים הסובלים מסרטן המעי הגס יזדקקו לקולוסטומיה קבועה. לעומת זאת, מטופלים עם גידול סרטני בחלחולת יזדקקו לעיתים קרובות לקולוסטומיה קבועה, משום שלא יוותר מספיק מעי גס בריא כדי לחבר את שני קצוות המעי לאחר הכריתה. הדבר נכון במיוחד במקרה של גידולים סרטניים הנמצאים בשליש התחתון של החלחולת, קרוב לפי הטבעת. טיפולים בקרינה וכימותרפיה, הניתנים לפני ניתוח, עשויים לסייע בצמצום הגידול הסרטני, ובכך להפחית את הצורך בקולוסטומיה קבועה.
אילאוסטומיה
לעיתים דרוש ניתוח פיום המעי הדק (אילאום), שבו מוציאים את קצהו, או את חלקו, של המעי הדק אל פני דופן הבטן. כמו בקולוסטומיה, הצואה נאספת בשקית המחוברת לפתח. כמו הקולוסטומיה, גם האילאוסטומיה יכולה להיות זמנית. לאחר מספר חודשים במידה וההחלמה תקינה, מבצעים צילום כדי לוודא שההשקה תקינה ואם כן ניתן לבצע ניתוח נוסף לסגירת הסטומה.
למידע מפורט על קולוסטומיה ואילאוסטומיה.
לחיות עם סטומה
כאמור לעיל, חלק מהאנשים עם סרטן המעי הגס והחלחולת עוברים ניתוח קולוסטומיה או אילאוסטומיה. כדי ללמוד כיצד לטפל בסטומה נדרשים זמן וסבלנות. לא כדאי לצפות לחזרה מיידית לשגרה. כמו בכל דבר חדש, ככל שנצבר ניסיון רב יותר, ההתמודדות צפויה להשתפר. חשוב לזכור כי אנשים רבים חיים עם קולוסטומיה קבועה, ומנהלים אורח חיים רגיל ופעיל. בבתי החולים ישנן אחיות סטומה, שתפקידן לסייע ולהדריך מטופלים עם סטומה. הן יסבירו לך על הצפוי, ויסייעו לך בכל בעיה וקושי. מומלץ לצרף בן משפחה או חבר קרוב לשיחת ההדרכה עם האחות, כדי שיוכל לסייע לכם בבית. כמו כן, שיחה עם אדם שלמד לחיות עם סטומה עשויה אף היא לעזור. אין תחליף לייעוץ המבוסס על ניסיונם האישי של אחרים, והוא עשוי להיות חשוב במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר הניתוח.
שירות חיים עם סטומה מציע לבעלי סטומה מענה של אחיות על שאלות, ליווי של מתנדב בעל סטומה, כנס שנתי ועוד. למידע והצטרפות: 03-5721618, stoma@cancer.org.il
לעיתים הגידול גורם לחסימה במעיים ולעצירת התנועתיות שלו (החיונית לסילוק הפסולת מהגוף). חסימת מעיים מתבטאת בכאב בטן והקאה בשילוב עם עצירות וחוסר יציאת גזים מפי הטבעת. חסימת מעיים בדרך כלל מצריכה טיפול מיידי. הטיפול יכול להתבצע בשתי דרכים: החדרת/השתלת תומכן זמני באזור החסום, שמתרחב ומשאיר את המעי פתוח, או הסרת החסימה בניתוח, שבעקבותיו רוב המנותחים יזדקקו לסטומה זמנית או קבועה.
לאחר הניתוח יעודד אותך הצוות הרפואי להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, שכן לתנועה יש חלק חיוני בתהליך ההחלמה, והיא מסייעת במניעת סיבוכים, דוגמת זיהומים בחזה וקרישי דם. גם אם תישאר במיטה, יעודדו אותך האחיות לתרגל תנועות רגליים ונשימות עמוקות. תקבל טיפול פיזיותרפי ויסייע לך לבצע את התרגילים. בערב הניתוח ולמחרת יסייעו לך האחיות לקום מהמיטה ולשבת לפרקי זמן קצרים, ובהמשך לפרקי זמן ארוכים יותר. לאחר החזרה למחלקה יחברו אותך לעירוי תוך-ורידי, שיספק לך נוזלים דרך צינורית דקה, עד שיהיה ניתן לשוב ולאכול ולשתות. כמו כן, ככל הנראה תוחדר דרך האף צינורית דקה שתגיע עד לקיבה. צינורית זו מאפשרת הרחקת נוזלים מהקיבה כדי למנוע תחושת בחילה, והיא תוסר מגופך בתוך יומיים. בחלק מן המחלקות הכירורגיות מוסרת צינורית זו בסיום הניתוח או בבוקר שלמחרת. בדרך כלל תהליך חידוש הכלכלה לאחר ניתוח הוא הדרגתי ונמשך כמה ימים - תחילה שתייה בלבד, בהמשך כלכלה רכה, ואז כלכלה מוצקה אך דלת-סיבים.
פעמים רבות מוחדרת צינורית קטנה (קתטר) לשלפוחית השתן, והשתן נאסף לתוך שקית איסוף, כדי להימנע מהצורך לקום וללכת לשירותים. הצינורית מוסרת בדרך כלל בתוך יום או כמה ימים לאחר הניתוח. ייתכן שתותקן גם צינורית ניקוז מהפצע, כדי לאסוף נוזלים עודפים ולוודא שהפצע מחלים כראוי. זמן קצר לפני הניתוח ולאחריו יינתנו לך תרופות אנטיביוטיות נגד זיהום בזריקה לווריד. בשל חוסר התנועה לאחר הניתוח, קיים סיכון ליצירת קרישי דם, כדי למנוע זאת, תתבקש לגרוב גרביים מיוחדים, וייתכן שתקבל תרופה בשם הפרין סודיום (.(Heparin sodium
כאב
בימים שלאחר הניתוח קרוב לוודאי שיהיו כאבים או אי-נוחות. ישנם סוגים שונים של משככי כאבים יעילים מאוד שניתן לקבל. חשוב לעדכן את הרופא או האחות ולקבל את סוג משכך הכאבים והמינון המתאים לך. לעיתים תיתכן תחושת אי-נוחות בזמן ישיבה, אך היא תשתפר בהדרגה עם החלמת הפצע.
לעיתים ניתנת בזמן הניתוח זריקה לנוזל סביב חוט השדרה (Spinal block) המפחיתה את הכאבים לפרק זמן של עד 24 שעות. דרך נוספת היא מתן עצמי של משככי כאבים באמצעות צינורית (קנולה) לווריד בזרוע או ביד.(Patient Controlled Analegesia - PCA) הצינורית מחוברת למשאבה שבה שולט המטופל, ובלחיצת כפתור ניתן לקבל מנה נוספת של התרופה (המינון במשאבה נקבע מראש על ידי הצוות הרפואי).
לפני השחרור מבית החולים ייתן לך הצוות מרשם למשככי כאבים שאפשר ליטול בבית.
למידע מפורט: כאב והטיפול בו.
סיכונים וסיבוכים אפשריים לאחר ניתוח
לפני הניתוח הצוות הרפואי יסביר לך על ההליך והסיכונים הכרוכים בו ואף יחתים אותך על טופס הסכמה לניתוח. במרבית המקרים הניתוח עובר ללא תקלות או סיבוכים, אולם לעיתים הם עלולים להתרחש.
סיכונים כלליים במהלך הניתוח כוללים דימום, שיטופל בעצירת הדימום ובתפירת כלי הדם ולעיתים גם במתן עירוי של מנות דם, וכן פגיעה באיברים סמוכים בחלל הבטן, כגון דרכי השתן ולולאות המעיים. אם אירוע כזה זוהה במהלך הניתוח יבוצע תיקון מיידי של הפגיעה, לעיתים בסיוע צוותים כירורגיים נוספים בהתאם למקום הפגיעה.
סיבוכים לאחר הניתוח כוללים דליפה מההשקה, אם השקת המעי שבוצעה בניתוח אינה מחלימה היטב. במצב זה עלולה להיווצר דליפה של תוכן המעי לחלל הבטן. הדבר יכול לגרום לזיהום מורכב בבטן ולכן מצריך התערבות מהירה. לעיתים הבעיה תזוהה בבדיקת CT. הטיפול בדליפה יכול לכלול טיפול אנטיביוטי, הכנסת נקז, ולעיתים אף צורך בניתוח חוזר כולל אפשרות של התקנת סטומה.
שחרור הביתה
אם ההחלמה מהניתוח עברה ללא תקלות, קרוב לוודאי שניתן יהיה להשתחרר הביתה בתוך כחמישה עד עשרה ימים לאחר הניתוח. יש להודיע לאחות או לעובדת הסוציאלית במחלקה אם צפויים קשיים בשל החזרה הביתה, למשל בשל מגורים לבד או קושי בעלייה במדרגות. לפני החזרה הביתה מבית החולים תיקבע לך פגישת מעקב עם הרופא או הרופאה ובמהלכה תשוחחו על תוצאות הניתוח. זוהי הזדמנות להעלות כל חשש או דאגה המטרידים אותך. כמו כן תינתן לך הפניה למרפאה האונקולוגית להמשך טיפול ומעקב. הוצאת התפרים תבוצע לפי החלטת הרופא המטפל, כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח.
ניתוחי מעי יוצרים ברוב המקרים שינויים בפעילות המעיים. בתחילה ייתכן שמזונות מסוימים יפריעו לפעילות התקינה. ייתכן שיופיע שינוי אחד או יותר, למשל עלייה בתדירות היציאות או בדחיפות שלהן, עצירות, שלשול, נפיחות ו/או גזים בבטן ואדמומיות בעור הישבן. תסמינים אלו משתפרים בדרך כלל בתוך כמה שבועות עד חודשים. חשוב לדעת שבמקרים של כריתה של החלחולת (רקטום), ייתכן שהשינוי בהרגלי היציאות יהיה קבוע, ולרוב מדובר בתכיפות ודחיפות ביציאות.
אכילה בשעות קבועות תסייע לסדירות פעילות המעיים. אם אין לך תיאבון, רצוי לאכול מספר ארוחות קטנות ביום, במקום ארוחה אחת או שתיים. מומלץ להרבות בשתיית נוזלים, לפחות ליטר אחד עד שניים ביום, במיוחד אם יש יציאות מרובות או שלשול.
צריכת מזון עשיר בחלבונים, לרבות דגים, בשר וביצים, תסייע לגוף בתהליך ההחלמה לאחר הניתוח. צריכת מזונות מגוונים חיונית וחשובה לבריאות, אולם חלק מהמזונות עלולים לגרום לבעיות שונות. מומלץ לרשום לעצמך את ההשפעה של מזונות שונים על התופעות, וכן להתייעץ עם תזונאית.
במקרה של שלשול יש לצרוך מזון דל בסיבים, דוגמת לחם לבן או פסטה, להרבות בשתיית נוזלים, להפחית צריכה של עלים ירוקים, לקלף פירות ולבשל את המזון. חשוב לעדכן את הצוות הרפואי, ולקבל תרופות שיאטו את פעילות המעיים ויגרמו לצואה המתגבשת להיות מוצקה יותר ותכופה פחות. חלק מהאנשים סובלים לאחר הניתוח מגזים במעיים או מנפיחות. במקרה כזה מומלץ לאכול לאט, ללעוס ביסודיות את המזון ולהיות מודעים לכך שמזונות מסוימים, לרבות קטניות, בירה, מסטיק, משקאות מוגזים ובצל, עלולים לגרום לגזים. צריכה של שומר ונענע, במזון או במשקה, עשויים לעזור.
למידע מפורט: המלצות תזונה למתמודדים עם מחלת הסרטן.
ניתן לבצע תרגילים כדי לחזק את השרירים השולטים על פעילות המעיים, הכוללים את השרירים האחראים על הסוגרים של פי הטבעת ושרירי רצפת האגן. התרגול מסייע בתופעות כמו חוסר שליטה על יציאות ועל גזים ממערכת העיכול.
למידע מפורט: פעילות גופנית לחולי סרטן.
פרויקט 'צעדים לאיכות חיים®' נועד לחשוף את חולי הסרטן ליתרונות הבריאותיים הגלומים בפעילות הגופנית, לעודדם לשלב פעילות מתוכננת ומובנית בשגרת חייהם ולתת ייעוץ וליווי מקצועי לחולים שיבחרו לאמץ ולהשתלב בתוכנית.
התוכנית ניתנת בהנחיה קבוצתית על ידי פיזיותרפיסטים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. למידע נוסף ולהצטרפות ניתן לפנות בטל': , 03-5721618 shikum@cancer.org.il
עודף משקל מפעיל לחץ על שרירי רצפת האגן, ולכן שמירה על משקל גוף תקין תסייע להתמודד טוב יותר עם תופעות של חוסר שליטה בפעילות המעיים.
ניתן להגן על עור הישבן במקרה של פעילות מעיים תכופה או רכה אחרי הניתוח, למשל שמירה על אזור יבש ונקי, שימוש במגבונים לחים לא מבושמים במקום נייר טואלט, שימוש במשחות חוסמות למריחה על הישבן ושימוש בתחתונים מכותנה.
אם פעילות המעיים עדיין לא תקינה או צפויה, אפשר להיערך לכך לפני היציאה מהבית ולהצטייד בפריטים שונים, כגון מגבונים, ביגוד להחלפה או במקרה הצורך ציוד לסטומה ושקית אטומה.
למידע מפורט: סטומה.
לאחר ניתוח להסרת גידול מהמעי הגס, אין בדרך כלל סיבה רפואית המונעת חזרה לחיי מין רגילים. עם זאת, ייתכן שהשינוי בגוף יגרור שינויים בחיי המין ובדימוי העצמי, בייחוד אם הותקנה סטומה. שיחה כנה עם בן/בת הזוג עשויה לעזור ולהפחית את החששות. מומלץ לשוחח עם הרופא, על אף תחושות מבוכה, והוא יוכל להפנות אותך לייעוץ של איש מקצוע המתמחה בנושאים אלו.
ניתוח באזור החלחולת עלול לגרום נזק בעצבים המובילים לאיברי המין. במקרה של נזק כזה, גברים עלולים לאבד את היכולת להגיע לזקפה ולשמור עליה, ולסבול מבעיות בשפיכה. תופעות אלה יכולות להיות זמניות ולהשתפר עם הזמן, אך לעיתים עלולות שלא לחלוף. נשים עלולות לסבול מכאבים בעת קיום מגע מיני. רצוי מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל אם בעיות מעין אלה מתעוררות.
למידע מפורט: מיניות ודימוי גוף.
אנחנו כאן בשבילך!
האגודה למלחמה בסרטן מציעה לכל חולה וחולת סרטן ייעוץ מותאם אישית בנושאי דימוי גוף, מיניות, אינטימיות ופוריות. הייעוץ מיועד לחולה ולבן/בת הזוג וגם למי שאינו נמצא בקשר זוגי – בכל הגילים. הייעוץ ניתן על ידי מטפלת במיניות בעברית, רוסית ואנגלית, בפגישה אישית, בשיחת טלפון או בזום, וכולל מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות והפוריות, מידע על אפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני וכן הפניה למומחים מקצועיים נוספים.
השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה: 03-5721643, miniut@cancer.org.il
טיפול כימי עושה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) להשמדת תאים סרטניים. כימותרפיה ניתנת במקרים הבאים:
התכשירים העיקריים הם:
לרוב ניתן טיפול במשלב, כלומר שילוב של מספר תרופות כימיות. המשלבים הנפוצים הם:
*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
במקרים שבהם הטיפול הכימי ניתן כטיפול משלים לאחר ניתוח, בגידול שהוא שלב 3, נעשה שימוש ב- FOLFOX או XELOX, לתקופה של 3 או 6 חודשים, בהתאם לדרגת הסיכון לחזרת המחלה. בגידול שנותח והוא בשלב 2 נעשה שימוש ב-5FU או קפציטבין בלבד, לתקופה של 3 או 6 חודשים.
במקרים שבהם הטיפול הכימי ניתן למחלה מפושטת, ניתן להשתמש בכל אחד מהמשלבים הכימותרפיים שצוינו לעיל.
כימותרפיה ניתנת בדרך כלל דרך לווריד, במתן חד-יומי או במשך יומיים ברציפות, אחת לשבועיים או שלושה. ברוב המקרים שבהם יש צורך במתן טיפול ממושך, נעשה שימוש בהתקן מיוחד (פורט), המוכנס לגוף בפעולה ניתוחית זעירה המחברת את ההתקן לווריד המרכזי. התקן זה מאפשר את מתן הטיפול ללא צורך באשפוז, אלא רק בהגעה לאשפוז יום למספר שעות, והמשך טיפול בבית באמצעות משאבה ניידת קטנה המתחברת לפורט.
במקרה שבהם הגידול התפשט לכבד, אך לא מעבר לו, ניתן לשקול במקרים מסוימים מתן כימותרפיה ישירות לכבד, וזאת לאחר התקנת משאבה ייעודית לצורך כך בתוך חלל הבטן.
למידע מפורט: צנתרים מרכזיים.
לכימותרפיה עלולות להתלוות תופעות לוואי לא נעימות. עם זאת, חשוב לזכור שהיא ניתנת במקרים של מחלה מפושטת כדי להביא לשיפור בהרגשה על ידי עצירת התפשטות הגידול. במקרים שבהם הכימותרפיה ניתנת כטיפול משלים, תופעות הלוואי לא יהיו השיקול העיקרי, אלא הסיכוי להצלת חיים על ידי הפחתת הסיכון לחזרת מחלה.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן רגישות לזיהומים, חבלות ודימומים, אנמיה, תשישות ועייפות, כאבים בחלל הפה, שלשול, בחילות והקאות, קשיי נשימה ובליעה, נשירת שיער, נוירופתיה ועוד.
מידע מפורט על הטיפול הכימי (כימותרפיה), תופעות הלוואי ודרכי ההתמודדות ניתן לקרוא כאן.
כימותרפיה עלולה להזיק לעובר, ולכן יש להקפיד על שימוש באמצעי מניעה בתקופה זו ומספר חודשים לאחר סיום הטיפולים. לאחר כל טיפול יש להשתמש בקונדום במשך מספר ימים כדי להגן על בן/בת הזוג במקרה של הימצאות תרופות כימיות בנוזלי הזרע או הנרתיק.
טיפול בקרינה, או רדיותרפיה, הוא סוג של טיפול במחלת הסרטן המשתמש בקרינה מייננת, בעלת אנרגיה גבוהה, שנועדה להרוס גידולים ממאירים. הקרינה חודרת לאזור שבו רוצים לטפל ופוגעת בתאים הסרטניים. לרוב הקרינה ניתנת בשילוב עם כימותרפיה, בדרך כלל עם קפציטבין, ואז השילוב נקרא כימו-רדיותרפיה. השימוש בקרינה רלוונטי כמעט אך ורק במקרים של סרטן החלחולת, ונמצא בשימוש בסרטן המעי הגס רק במקרים נדירים ביותר.
טיפול בקרינה לפני ניתוח נועד לצמצם את היקף הגידול הסרטני, להקל את הסרתו בניתוח, להפחית את הסיכון לחזרת המחלה, ובחלק ניכר מן המקרים אף למנוע את הצורך בניתוח. הקרינה ניתנת בדרך כלל במשך תקופה של כחמישה וחצי שבועות, ובחלק מהמקרים תינתן במשך חמישה ימים בלבד.
למידע מפורט: רדיותרפיה באזור האגן.
הטיפול בקרינה לגידולי רקטום עלול לגרום לתופעות לוואי כגון עייפות, צריבה במתן שתן, הפרעה ביציאות, צורך להתפנות פעמים רבות ביום וכן קושי בשליטה על הסוגרים. כשהגידול קרוב מאוד לפי הטבעת או מערב אותו, לקראת סוף תקופת הטיפול עלולה להתפתח כוויה בעור מסביב לפי הטבעת ובמפשעה. תופעות הלוואי מתחילות לרוב כשבוע עד עשרה ימים לאחר תחילת הטיפול, מגיעות לשיא בשבוע שאחרי סיום הטיפול ונעלמות בהדרגה בתוך כשלושה שבועות.
עייפות
במקרים רבים הטיפול בקרינה גורם לתחושת עייפות, במיוחד לקראת סוף הטיפול. תחושת העייפות עלולה להימשך מספר שבועות ולהשתפר בהדרגה. רצוי להקפיד על פעילות גופנית קבועה במהלך הקרינה, דבר שהוכח מחקרית כיעיל בטיפול בעייפות.
למידע מפורט: התמודדות עם תשישות ועייפות.
דלקת בדופן שלפוחית השתן (ציסטיטיס)
טיפול בקרינה לחלחולת עלול לגרום לגירוי ולדלקת בשלפוחית השתן. תופעה זו גורמת להגברת הצורך במתן שתן ולצריבה בעת מתן שתן, אך ניתן ליטול תרופה להקלה. תופעות אלו נמשכות מספר שבועות ואז נעלמות בהדרגה, לאחר שמחזור הטיפול מסתיים.
השפעות על מערכת העיכול
תופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול כוללות תכיפות במתן צואה, קושי להתאפק, ותחושת מלאות בחלחולת גם כשאין שם צואה. תופעות אלו מתחילות כשבוע וחצי לאחר תחילת הטיפול בקרינה, נמשכות מספר שבועות, ואז נעלמות בהדרגה אחרי סיום הטיפול.
השפעות על העור
לעיתים העור באזור פי הטבעת והמפשעה עלול להיות אדמומי, יבש, מגרד ורגיש. חלק מהמטופלים אף חשים כאב. התופעה עלולה להחמיר לקראת סוף הטיפול. במקרה כזה ישנן משחות מרגיעות שניתן להיעזר בהן, ובמידת הצורך ניתן להיעזר במשככי כאבים.
תופעות לוואי בנשים
טיפול בקרינה עלול לפגוע ברירית בעומק הנרתיק ולגרום לדלקת מקומית. בסיום הטיפולים הנרתיק עלול להיות צר יותר, גמיש פחות ויבש יותר משהיה בעבר – תופעה זו עלול להיות בלתי הפיכה ולגרום לקושי בקיום יחסי מין. לכן, אחרי סיום הקרינה, מומלץ להשתמש במספר אמצעים כדי למנוע נזק לנרתיק. אלו כוללים מאמנים נרתיקיים, תכשירי לחות ועוד, המסייעים בשמירת הלחות באזור.
טיפול בקרינה לאזור האגן בנשים בגיל הפריון עלול לפגוע בפוריות עקב שתי סיבות: נזק לרירית הרחם והפסקת המחזור החודשי על רקע פגיעה בשחלות. בנוסף, הפגיעה בשחלות תגרום להפסקת יצור הביציות בשחלות כך שלא ניתן יהיה להרות. הטיפול עלול לגרום להקדמת גיל המעבר ולתסמינים האופייניים לו. ישנן היום שיטות שונות לשימור הפוריות ותפקוד השחלות, וחשוב להיפגש עם גינקולוג מומחה בתחום הפוריות.
למידע מפורט: הקדמת גיל המעבר בשל הטיפולים.
אין להרות בתקופת הטיפולים, וחשוב להשתמש באמצעי מניעה.
למידע מפורט: מיניות ופוריות האישה,
למידע מפורט: חיי אישות וזוגיות – מדריך לאישה הדתית שחלתה בסרטן ולבעלה.
אנחנו כאן בשבילך!
ייעוץ מותאם אישית בנושאי דימוי גוף, מיניות, אינטימיות ופוריות על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן - הייעוץ מיועד לחולה ולבן/בת הזוג וגם למי שאינו נמצא בקשר זוגי, בכל הגילים, וניתן בעברית, רוסית ואנגלית, בפגישה אישית, בשיחת טלפון או בזום, וכולל מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות והפוריות, מידע על אפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני וכן הפניה למומחים מקצועיים נוספים.
השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה.
טל': 03-5721643 miniut@cancer.org.il
תופעות לוואי בגברים
אין צורך להימנע מקיום יחסי מין בזמן הטיפולים, אך יש למנוע היריון במשך שנה מסיום הטיפולים, שכן הזרע שנוצר בתקופת הטיפולים ולאחריו עלול להיות פגום ולפגוע בעובר.
לעיתים קרינה לאגן עלולה לגרום לאובדן הפריון, לכן מומלץ עוד לפני תחילת הטיפול לשקול שימור זרע. בנוסף, במקרים מסוימים ניתן להוסיף הגנה על האשכים בזמן הקרינה. בחלק קטן מן המקרים עלול להיווצר קושי להגיע לזקפה כתוצאה מהשפעת הטיפול על העצבים באזור האגן. חשוב לדווח על כך לרופא כדי לקבל מידע על דרכי התמודדות אפשריות.
למידע מפורט: מיניות ופוריות הגבר.
למידע מפורט: חיי אישות, זוגיות ופוריות לגבר הדתי שחלה בסרטן.
אנחנו כאן בשבילך!
ייעוץ מותאם אישית בנושאי דימוי גוף, מיניות, אינטימיות ופוריות על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן - הייעוץ מיועד לחולה ולבן/בת הזוג וגם למי שאינו נמצא בקשר זוגי, בכל הגילים, וניתן בעברית, רוסית ואנגלית, בפגישה אישית, בשיחת טלפון או בזום, וכולל מידע על השפעות מחלת הסרטן על המיניות והפוריות, מידע על אפשרויות טיפול ושיקום התפקוד המיני וכן הפניה למומחים מקצועיים נוספים.
השירות ניתן ללא תשלום וללא צורך בהפניה.
טל': 03-5721643 miniut@cancer.org.il
הטיפול הביולוגי הוא טיפול תרופתי ממוקד המנטרל את פעילותם של התאים הסרטניים, למשל באמצעות חסימת הגורם המאיץ את שגשוג תאי הסרטן או עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים ביולוגיים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד.
ישנן מספר תרופות ביולוגיות הנמצאות בשימוש בסרטן המעי הגס והחלחולת:
*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.
כל התרופות הללו ניתנות בעירוי תוך-ורידי.
סטוקסימאב ופניטומומאב ניתנות לעיתים קרובות בשילוב עם כימותרפיה, אך יכולות להינתן גם בפני עצמן ללא כימותרפיה. אלו תרופות מסוג נוגדנים חד-שבטיים - הנוגדנים נקשרים לקולטני גורמי גדילה בשם EGFR שמצויים על תאים סרטניים מסוימים, עוצרים את גורמי הגדילה מלהתחבר לקולטנים אלו וכך מונעים מהתא הסרטני להתפתח.
השימוש בנוגדנים אלו יעיל רק בגידולים שאינם נושאים מוטציה בגנים BRAF או RAS. תכונה זו נבדקת בבדיקה גנומית רחבה של הגידול, המבוצעת במסגרת סל הבריאות. בנוסף, לא ניתן לשלב אותם כחלק מהקו הראשון (הטיפול הראשון שניתן) בגידולים הממוקמים בצד הימני של המעי הגס.
פניטומומאב ובעיקר סטוקסימאב עלולים לגרום לתגובה אלרגית בזמן הטיפול או מיד אחריו. התגובה מתבטאת בתסמינים דמויי שפעת, ירידה בלחץ הדם או תחושת בחילה. תגובה אלרגית שכיחה יותר במתן המנה הראשונה של הטיפול. כדי להפחית את הסיכון לתגובה אלרגית, המנה הראשונה ניתנת בהדרגה ובאיטיות, במשך מספר שעות. לעיתים נותנים קודם לכן תרופות שיסייעו בהפחתת הסיכון לתגובהתופעת הלוואי השכיחה ביותר של סטוקסימאב ופניטומומאב היא פריחה בעור מלווה בפצעונים. תופעות לוואי שכיחות נוספות הן ירידה ברמת המגנזיום (בעיקר על ידי פניטומומואב), שלשול, שינויים בשיער וכאבים בעיניים.
בווסיזומאב ניתנת רק כתוספת לטיפול כימותרפי, ואינה נמצאת בשימוש כתרופה הניתנת בפני עצמה. התרופה מעכבת יצירת כלי דם חדשים בגידול, ועל ידי כך מקשה עליו להתפתח.
תופעת הלוואי השכיחה ביותר של בווסיזומאב היא לחץ דם גבוה. ישנו גם סיכון נמוך לדימומים ולהופעת נקב במעי (פרפורציה).
ישנם מספר טיפולים ביולוגיים נוספים אשר גם הם מוכוונים ע"י מאפיינים ביולוגיים ספציפיים של הגידול:
תרופות מקבוצה זו אינן פועלות באופן ישיר לחסל את תאי הגידול (כפי שפועלות כימותרפיה או תרופות ביולוגיות), אלא מעוררות את מערכת החיסון של הגוף לפעול נגד הסרטן. הבסיס לפעולת התרופות האימונותרפיות הוא הגילוי שגידולים משתמשים בהסוואה כדי להתחמק ממערכת החיסון. התרופות האימונותרפיות למעשה מסירות את ההסוואה, ומאפשרות לתאי מערכת החיסון לפעול בחופשיות נגד הגידול.
בסרטן המעי הגס והחלחולת ישנה תת-קבוצה של מטופלים שמגיבים באופן יוצא דופן לאימונותרפיה, עד כדי הגעה לריפוי אף במצב מחלה מפושט. בניגוד לתופעות הלוואי הקלאסיות של כימותרפיה או תרופות ביולוגיות, במקרה של אימונותרפיה תופעות הלוואי נובעות מפעילות יתר של מערכת החיסון, הגורמות לדלקת לא-זיהומית. אמנם גם תופעות לוואי אלו עלולות להיות קשות ואף מסכנות חיים, במקרה של נזק לריאות או למוח, לדוגמה, אך שכיחותן נמוכה יחסית ורובן ניתנות לטיפול יעיל באמצעות דיכוי מערכת החיסון ע"י סטרואידים. בחלק גדול מהמקרים ניתן לחדש את הטיפול באימונותרפיה בחלוף מספר שבועות.
הטיפול באימונותרפיה מצריך הגעה של שעות בודדות בית החולים אחת לשבועיים או שלושה, כך ששגרת היומיום של המטופלים כמעט שאינה נפגעת.
שתי בדיקות מאפשרות לצוות הרפואי לדעת אם טיפול אימונותרפי יכול להועיל:
התאמה זו לאימונותרפיה קיימת בכ-7-4% מהמטופלים עם מחלה מפושטת, ובכ-15-5% מהמטופלים עם מחלה מקומית.
ישנן היום מספר תרופות אימונותרפיות הנמצאות בשימוש וכלולות בסל הבריאות, ובהן פמברוליזומאב (Pembrolizumab®-Keytruda®), וכן ניבולומאב (Nivolumab®-Opdivo®) הניתנת לבד או בשילוב עם איפילימומאב (Ipilimumab®-Yervoy).
במקרים של סרטן מעי גס שלב 3 לאחר ניתוח הסרת הגידול, שהם dMMR או MSI-High, ניתן לשקול שימוש גם באימונותרפיה, למשך שנה, כחלק מהטיפול המשלים.
במקרים של סרטן החלחולת מקומי שהם dMMR או MSI-High, ברוב המקרים ייעשה שימוש תחילה באימונותרפיה, למשך 6 חודשים, מתוך כוונה לחסוך על ידי כך את הצורך בכימותרפיה, קרינה וניתוח. מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מראים כי גישה זו יעילה בכמעט 100% מהמקרים.
ניתן לשקול שימוש באימונותרפיה גם במקרים של סרטן מעי גס מקומי טרם הניתוח, בעיקר במקרים בהם הגידול גדול מאוד, ויש מעורבות ניכרת של בלוטות לימפה או סיכון גבוה בניתוח הצפוי. יש לדון על כך עם הרופא המטפל ולשקול את היתרונות והחסרונות במקרה הספציפי שלך.
טיפול תומך (או טיפול פליאטיבי) הוא טיפול שניתן לאורך כל שלבי הטיפול האונקולוגי במטרה לסייע בהתמודדות עם המחלה, התסמינים שלה ותופעות הלוואי של הטיפולים השונים. הטיפול התומך מסייע בשמירה על איכות החיים של החולה ובהקלת תסמינים גופניים כגון כאב, קוצר נשימה, הפרעה בשינה, בחילות והקאות, עצירות, שלשולים ועוד. בנוסף, הטיפול התומך נותן מענה לצרכים הרגשיים והפסיכולוגיים של החולה ובני משפחתו, והוא ניתן בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי. ישנם אנשי צוות נוספים בבתי החולים שיכולים לסייע בתחומים כגון תזונה, פיזיותרפיה ומתן שירותים סוציאליים שונים.
כדאי לדעת שהטיפול התומך יכול להינתן לצד הטיפול הכימי, הקרינתי או הטיפול הממוקד. גם אם הוחלט שלא לקבל טיפול לגידול עצמו, או במצב שמוצו אפשרויות הטיפול בסרטן, חשוב להמשיך לקבל טיפול תומך להקלת התסמינים.
במצבים מתקדמים של המחלה הטיפול התומך יכול להתאים גם למטופלים המעדיפים להישאר בביתם במסגרת הוספיס וגם למטופלים הבוחרים להתאשפז בהוספיס. הטיפול כולל את כל ההיבטים של צורכי המטופל והמשפחה: היבטים פיזיים (שיכוך כאבים וכו'), פסיכולוגיים ורגשיים.
הסבר מפורט על הטיפול התומך ניתן למצוא כאן.
המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים ומטופלות בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.
אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם הרופא או הרופאה המטפלים ועם רופאים מומחים ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.
קראו עוד על רפואה משלימה וסרטן. ניתן להתייעץ גם בפורום רפואה משלימה ומשולבת.
לאחר השלמת הטיפול נדרש המשך מעקב שגרתי הכולל בדיקות דם וצילומי CT או MRI, וכן קולונוסקופיה תקופתית או רקטוסקופיה. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות ולקבל מענה על שאלות שונות. חשוב לדווח לרופא המטפל גם בין הפגישות, אם מתפתחים תסמינים חדשים.
קראו עוד על תהליך ההחלמה במדריך 'עם הפנים לעתיד – מדריך למחלימי סרטן'.
לאגודה למלחמה בסרטן פורומים בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן נערכים כל העת.
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים) והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא גם מעניקים סיכוי אמיתי לשיפור מצב המשתתף או המשתתפת במחקר. כמו כן, הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים נוספים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
למידע נוסף על שלבי המחקר הקליני ועל השתתפות במחקר קליני, ראו כאן
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים, המתעדכן באופן קבוע.
במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים בישראל. המחקרים פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטל': 03-5721608 או בדוא"ל: info@cancer.org.il
ייעוץ מקצועי:
פרופ' עופר מרגלית, רופא בכיר, היחידה לגידולי מערכת העיכול, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
פרופ' יעקב לורנס, מנהל המכון לרדיותרפיה אונקולוגית, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
ד"ר ליאור שגב, מומחה בכירורגיה כללית וכירורגיה קולורקטלית, מנהל שירות כירורגיה של סרטן המעי הגס והרקטום, המערך הכירורגי, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
התכנים המופיעים כאן נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה