לתרומה

מחלות סרטן
סרטן מערכת העיכול

סרטן ראשוני בכבד

עוד בנושא

מבוא

סרטן ראשוני בכבד

גורמי סיכון

תסמיני המחלה

דרכי האבחון

קביעת שלב המחלה

הטיפול

סוגי הטיפול

ניתוח

אבלציה

אמבוליזציה

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

חוברת מידע זו נכתבה כדי לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן ראשוני בכבד. אנו מקווים שהחוברת תוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, מכיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים זה מזה בתפקוד ובמראה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.





בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. אם לא מטפלים בגידול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים יותר מ־100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.


הכבד

הכבד ממוקם בבטן הימנית העליונה, מתחת לסרעפת. הצלעות התחתונות מקיפות את הכבד ומגנות עליו מפני פגיעה חיצונית. הכבד מחולק לשתי אונות ומוקף ברקמה סיבית (המכונה קופסית על שם גליסון).

הכבד הוא איבר חיוני ולו תפקידים חשובים רבים, כגון אגירת פחמימות (סוכרים) ושומנים על מנת שישמשו מקור אנרגיה. הכבד אחראי על ייצור חלבונים המסייעים לקרישת הדם, למניעת דימום יתר ולשמירת מאזן הנוזלים בגוף. בנוסף, הכבד גם משמש מקור מאגר (סוכר וויטמינים) לשעת הצורך, ומייצר את מיצי המרה העוזרים בפירוק השומנים במזון ומאפשרים את ספיגתם מן המעי. הכבד מתחבר למעי הדק באמצעות דרכי המרה. צינור המרה מוביל את מיצי המרה מהכבד אל כיס המרה, שם הם נאגרים ועוברים בהמשך למעי. הכבד מפרק חומרים מזיקים, כגון אלכוהול ותרופות, ומפריש אותם מן הגוף החוצה בשתן או בצואה. לכבד ישנה יכולת יוצאת דופן לשיקום עצמי: הוא יכול לתפקד באופן מלא ורגיל גם כאשר 80% ממנו פגועים.




סרטן ראשוני בכבד

סרטן ראשוני בכבד שכיח יותר בקרב גברים מאשר בנשים, בעיקר בגיל מתקדם. הוא מסווג על פי התאים שבהם הוא החל להתפתח:

  • הפטומה (או קרצינומה הפטוצלולרית - קרצינומה של הכבד, HCC) - הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ראשוני בכבד. הוא מתפתח מהתאים המרכזיים של הכבד, המכונים הפטוציטים. הפטומה ממוקמת לרוב בכבד בלבד, אך לעיתים היא מתפשטת גם לאזורים אחרים. הפטומה נפוצה בעיקר בחולים הסובלים משחמת הכבד (צירוזיס - Cirrhosis). הפטומה פיברו־למלרית, תת־סוג נדיר של הפטומה, שכיחה יותר בקרב נשים צעירות, ללא קשר למחלת כבד קודמת.
  • כולנגיוקרצינומה (סרטן של צינור המרה) - סוג שני ונפוץ פחות של סרטן ראשוני בכבד. זהו גידול סרטני המתפתח מהתאים המרפדים את צינור המרה.
  • אנגיוסרקומה - סוג נדיר ביותר של סרטן הכבד, המתחיל מכלי הדם של הכבד.

חלק מהגידולים הראשוניים בכבד הם שפירים. גידולים מסוג זה הם קטנים בדרך כלל ואינם מלווים בתסמינים. משום כך, הם מתגלים לרוב במקרה, במהלך ניתוח או בדיקה של מחלות אחרות. גידול כזה יוסר בניתוח רק במקרה של הופעת תסמינים כלשהם.


חוברת זו עוסקת בהפטומה, הסוג השכיח ביותר של סרטן ראשוני בכבד, שמקורו בתאי הכבד.

באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא מידע על סרטן שניוני בכבד. סרטן המכונה שניוני, גרורתי או משני, הוא מחלה שהתפשטה לאיבר שונה מהמקום שבו היא התפתחה לראשונה. הטיפול בסרטן שניוני הוא ייחודי ושונה מסרטן ראשוני. לקבלת החוברת 'לדעת יותר על סרטן שניוני בכבד' ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.
לקבלת החוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה' וחוברות נוספות על הטיפולים השונים ותופעות הלוואי, ניתן לפנות בשיחת חינם לאגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. 




גורמי סיכון

הגורם המדויק לסרטן ראשוני בכבד אינו ידוע. עם זאת, ידועים כמה גורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן מסוג זה:

  • שחמת הכבד - הצטלקות של רקמת הכבד, הפוגעת בפעילותו התקינה של הכבד. שחמת הכבד עלולה להגביר את הסיכון לפתח הפטומה, אך רק חלק קטן מהחולים עם שחמת כבד מפתחים סרטן ראשוני בכבד. שחמת הכבד יכולה לנבוע ממגוון סיבות: זיהום ממושך על רקע דלקת כבד נגיפית מסוג B  ו-C (הפטיטיס B, הפטיטיס C), שתייה מרובה וממושכת של אלכוהול ומחלות כבד נוספות המתוארות להלן:
    - מחלת הכבד השומני שאינה נובעת מצריכת אלכוהול - מאופיינת בהצטברות מוגברת של שומן בכבד הפוגעת בפעילותו התקינה. שכיחה יותר בקרב אנשים בעלי השמנת יתר או סוכרת מסוג 2.
    - המוכרומטוזיס - מצב נדיר שבו קיים עודף ברזל בגוף, או אי־ספיקת אנטיטריפסין אלפא 1 (חלבון המיוצר על ידי הכבד), מגבירה את הסיכון לפתח הפטומה בכבד.
    - שחמת ראשונית של המרה - מחלה כרונית שהגורם לה אינו ידוע, ובה יש הפרעה בניקוז נוזל המרה מתוך הכבד, וכתוצאה מכך מתפתחת שחמת הכבד.
  • סוכרת מסוג 2 - חולי סוכרת מסוג 2 הם בסיכון מוגבר מאוד לפתח הפטומה.
  • עישון - מגביר את הסיכון לחלות בסרטן כבד. עישון בקרב חולי הפטיטיס B או C מגביר סיכון זה עוד יותר.
  • גיל – בעולם המערבי, סרטן הכבד פוגע בדרך כלל באנשים בגיל העמידה ומעלה, אולם במקרים נדירים הוא עלול גם להופיע בקרב צעירים או בילדים. באסיה ובאפריקה סרטן הכבד מאובחן גם באנשים צעירים.
  • מין – סרטן ראשוני בכבד נפוץ פי שניים בקרב גברים לעומת נשים.
  • משקל גוף – עודף משקל והשמנת יתר מגבירים את הסיכון לסרטן כבד.


גורמי סיכון נוספים

היסטוריה משפחתית - אנשים שבמשפחתם אובחנו קרובים (אב, אם, אח או אחות) עם סרטן ראשוני בכבד נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות המחלה. עד כה לא ידועה הסיבה הקושרת בין היסטוריה משפחתית להתפתחות סרטן ראשוני בכבד.

מערכת חיסון חלשה - אנשים שעברו השתלת איבר ונוטלים תרופות למניעת דחיית השתל, נשאי נגיף HIV ובעלי מחלות אוטו-אימוניות נדירות הם בדרך כלל בעלי מערכת חיסון חלשה יותר ולכן בסיכון לפתח סרטן כבד.

סטרואידים אנבוליים - חומרים הנמצאים בשימוש בעיקר של ספורטאים ומפתחי גוף. חומרים אלה מעודדים צמיחה וחלוקת תאים, בין השאר של השרירים והעצמות. שימוש ממושך בחומרים אלה מגדיל במעט את הסיכון לפתח HCC.

כימיקלים ורעלנים - מחקרים הראו קשר בין חשיפה תעסוקתית לוויניל כלוריד, חומר מייצב בתעשיית הפלסטיק, האריזה ועוד, ובין סרטן כבד מסוג נדיר (אנגיוסרקומה). בנוסף, ישנן ראיות מוגבלות המצביעות על קשר בין חשיפה תעסוקתית ממושכת במגע לחומר ההדברה ארסן, לביפנילים עתירי כלור (PBC) בתעשיית הפלסטיק, ולטריכלורואתילן בתעשיות הפרמצבטיקה והטקסטיל ובין סרטן הכבד.


תסמיני המחלה 

סרטן ראשוני בכבד לרוב אינו מלווה בתסמינים בשלבים הראשונים שלו. בחלק מהחולים במחלות כבד כרוניות המחלה תתגלה בעקבות בדיקת תפקודי כבד שגרתית, לפני הופעת תסמינים כלשהם.

כאשר מופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול את התופעות הבאות:

  • אובדן תיאבון ותחושת שובע מהירה מאוד במהלך הארוחה.
  • ירידה במשקל ללא סיבה ברורה.
  • בחילות והקאות.
  • תשישות כבדה מאוד, חולשה או תחושה כללית רעה.
  • חום גבוה ותסמינים דמויי שפעת.
  • תחושת אי-נוחות או כאב בחלקה הימני העליון של הבטן, באזור הכבד. לפעמים הכאב מתפשט לכתף ימין, עקב הלחץ שמפעיל הכבד המוגדל על העצבים שמתחת לסרעפת (שריר הנשימה המפריד בין הריאות לחלל הבטן).
  • צהבת - עור הגוף ולובן העיניים מצהיבים, השתן נעשה כהה והצואה בהירה. לעתים יכול להופיע גירוד של העור. צהבת יכולה להיגרם מחסימת דרכי המרה על ידי הגידול, הצטברות מיצי המרה המיוצרים בכבד וזרימתם בחזרה למחזור הדם.
  • מיימת - נפיחות הבטן כתוצאה מהצטברות נוזלים בחלל הבטן, שיכולה גם לגרום לקוצר נשימה.


אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים המפורטים לעיל, יש לגשת לרופא ולהיבדק. עם זאת, יש לזכור כי אלה תסמינים שכיחים למצבים רבים אחרים, ומרבית האנשים החווים תסמינים אלה אינם חולים בסרטן ראשוני של הכבד. חלק ניכר מהתסמינים דומים לתחושות המלוות את שחמת הכבד, ללא קשר להתפתחות הסרטן.




דרכי האבחון

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה, שיבדוק אותך ויפנה אותך לרופא מומחה. הרופא המומחה יתעד את ההיסטוריה הרפואית שלך ויבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם כדי לבדוק את מצב בריאותך הכללית וכן את תפקודי הכבד. כמו כן, הרופא עשוי לשלוח אותך לאחת או יותר מהבדיקות הבאות (המתוארות ביתר פירוט בהמשך): בדיקת אולטרסאונד, סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של הבטן, סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית), בדיקה של אספקת הדם לכבד (אנגיוגרפיה של הכבד) וביופסיית כבד.

בדיקות

בדיקות דם

בדיקות דם יבוצעו כדי להעריך את תפקודי הכבד. בנוסף ייבדקו בדם רמות הסמן AFP (אלפה פטו-פרוטאין), שיכול להיות גבוה מאוד בחלק ממקרי ההפטומה. בדיקות דם יבוצעו גם באופן שגרתי במשך כל תקופת הטיפול במחלה.

סריקת אולטרסאונד

סריקה המדגימה את הכבד והאיברים הסמוכים באמצעות גלי קול. לרוב תתבקש להימנע מאכילה ולהקפיד על שתיית מים בלבד כ-4 עד 6 שעות לפני הבדיקה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב על גבך בתנוחה נוחה, ג'ל יימרח על בטנך, ומכשיר קטן דמוי מיקרופון יועבר על פני האזור. גלי הקול הופכים באמצעות מחשב לתמונה, שאותה יוכל הרופא לבחון. בדיקה זו אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואינה מכאיבה, והיא אורכת כ־20-15 דקות.

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

בבדיקה זו מתבצעת סדרת צילומי רנטגן, ליצירת תמונה מדויקת יותר של אזורי הגוף הפנימיים. הבדיקה אינה מכאיבה, אך ארוכה יותר מצילום רנטגן רגיל, וכרוכה בשכיבה ללא תזוזה. הסריקה מיועדת לאתר את המיקום המדויק של הגידול, או לבדוק אם הוא התפשט לאזורים אחרים בגוף. תתבקש להימנע מאכילה ושתייה למספר שעות לפני הבדיקה. לרוב תקבל זריקה או שתתבקש לשתות משקה של חומר המכיל יוד שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר בצילום. ״תכן שהחומר יגרום לך לחוש גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ולכן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד בתום הסריקה. עליך להקפיד על שתייה מרובה לאחר הבדיקה. הסבירות שייגרם נזק לך או לאדם אחר מהקרינה הניתנת בבדיקה בודדת של CT היא נמוכה ביותר.


סריקת MRI (תהודה מגנטית)

סריקה לא פולשנית, הפועלת באמצעות תהודה מגנטית על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של האיברים הפנימיים בגוף, ללא קרינה. הבדיקה משמשת לאבחון נזקים ושינויים ברקמות הרכות בגוף, שלא ניתן לאפיינם בבדיקות דימות אחרות. בעת הקבלה לבדיקה תתבקש למלא שאלון, כדי לוודא כי הסריקה בטוחה עבורך. אנשים שבגופם שתלים מתכתיים, כגון קוצב לב, סיכות כירורגיות, ברגים בעצמות וכו', מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים שנוצרים מפעילות המכשיר. במקרה זה ייעשה שימוש בסריקה מסוג אחר.

לפני הבדיקה תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך, לרבות תכשיטים. ייתכן שתקבל לפני הבדיקה זריקה של חומר ניגוד לתוך וריד בזרוע, על מנת לשפר את ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך מכשיר בצורת גליל גדול וארוך למשך כ-40 דקות. תוכל לשמוע את מפעיל המכונה ולדבר איתו. אם אתה חושש מחללים סגורים או שאתה מתקשה לשכב זמן ממושך ללא תזוזה, כדאי ליידע את הרופא שלך לפני כן, ובמקרה כזה תוכל לקבל תרופת הרגעה. כדאי לומר זאת גם לטכנאי לפני תחילת הבדיקה.

הבדיקה אינה מכאיבה, אך מרעישה. כדי להקל עליך תקבל אטמי אוזניים או אוזניות, ולעיתים תושמע מוזיקה דרכן. תוכל לבקש מאדם קרוב לארח לך לחברה בחדר הבדיקה.


אנגיוגרפיה (רדיולוגיה פולשנית) של הכבד

בדיקת רנטגן המציגה תמונה מפורטת של אספקת הדם לכבד, ומסייעת לרופאים לבדוק את השפעתו של הגידול על כלי הדם המרכזיים סביב הכבד. לצורך הבדיקה מאלחשים את אזור המפשעה ומבצעים חתך קטן, דרכו מוחדרת צינורית עדינה וגמישה (צנתר) אל עורק הירך. דרך העורק מוזרק חומר ניגוד המסייע בזיהוי העורקים בתמונות רנטגן. הבדיקה מתבצעת במכון הרנטגן, ביחידת הרדיולוגיה הפולשנית של בית החולים, ונמשכת לרוב כשעה. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה בתוך כ-10 שעות. אנגיוגרפיה אינה בדיקה שגרתית לסרטן כבד, והיא מבוצעת לעיתים כחלק מהליך טיפולי.

לפרוסקופיה

בדיקה פולשנית שבמהלכה יכולים הרופאים להתבונן בכבד וביתר האיברים באזור. הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית, וכרוכה באשפוז קצר בבית החולים. לצורך הבדיקה, הרופא יבצע מספר חתכים זעירים בטבור ובצדי הבטן, סביב מיקומו של הכבד, ויחדיר דרכם צינור דק וגמיש הנקרא לפרוסקופ, שלקצהו מחוברים מקור אור ומצלמה. תמונת הכבד והאיברים הפנימיים משודרת מהלפרוסקופ על גבי מסך, כדי שהרופא יוכל לזהות את הגידול והרקמות הסמוכות, ליטול דגימת תאים קטנה ולערוך בדיקה תחת מיקרוסקופ (ראה הסבר על ביופסיית כבד). במהלך הבדיקה יוחדר לחלל הבטן גז פחמן דו־חמצני (CO2), העלול לגרום לתחושת נפיחות או לכאבים בכתפיים למשך ימים אחדים. ניתן להקל את הכאב באמצעות הליכה מתונה ושתיית מי מנטה.

ביופסיית כבד

בביופסיית כבד נלקחת דגימת רקמה מהאזור הנגוע לצורך בדיקה מיקרוסקופית, במטרה לקבוע אם הגידול הוא ממאיר (סרטני) או שפיר ואם מקורו בכבד (גידול ראשוני בכבד) או שהוא גידול שביוני, שהתפשט לכבד מאיבר אחר בגוף. את הביופסיה מבצעים בדרך כלל בהנחיית אולטרסאונד באמצעות מחט מיוחדת, או כחלק מניתוח, כמו למשל בלפרוסקופיה (ראה הסבר על לפרוסקופיה). לא תמיד יש צורך בביצוע ביופסיה. לפעמים ניתן לאבחן סרטן כבד (HCC) באמצעות בדיקות דם ובדיקות דימות, כגון CT או MRI, או לאחר ניתוח להסרת הגידול.

לפני ביצוע הביופסיה יבוצע אלחוש מקומי בצדה הימני של הבטן, למניעת כאב. לאחר מכן הרופא יחדיר דרך העור מחט מיוחדת לתוך הכבד וידגום פיסת רקמה. הבדיקה תיעשה בהנחיית אולטרסאונד או CT, כדי להבטיח שהביופסיה נלקחת מהמקום המדויק. עם סיום הבדיקה תתבקש לשכב על צדך הימני כחצי שעה, להפחתת הסיכון לדימום ממקום הניקור. ייתכן שיהיה עליך להישאר בבית החולים לכמה שעות או ללילה. לאחר הבדיקה יכול להופיע כאב קל באזור הדקירה עם הקרנה לאזור הכתף והצוואר בצד ימין. ניתן להיעזר במשככי כאבים כשעתיים לאחר הבדיקה, בהתאם להנחיות הרופא המטפל. יהיה עליך להימנע מפעילות הדורשת מאמץ פיזי למשך יומיים-שלושה. תוצאות הבדיקה אינן מידיות, ויכולות להתקבל בתוך מספר ימים עד שבועיים-שלושה. על מנת לקבלן יש לקבוע תור לרופא אשר הפנה אותך לבדיקה.

קיים סיכון נמוך מאוד להתפשטות הגידול לאורך נתיב הניקור של מחט הביופסיה. אם בדיקות ההדמיה מאשרות את האבחנה בצורה מספקת, ייתכן שלא תצטרך לעבור ביופסיה. הרופא יסביר אם יש צורך בביופסיה.


ההמתנה לתוצאות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני, המעניק סיוע ראשוני מיידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה'® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444.




קביעת שלב המחלה

המונח 'שלב המחלה' (stage) מתייחס להיקף הגידול הסרטני ולמידת התפשטותו. זיהוי השלב המדויק של המחלה מסייע לרופאים בהחלטה על סוג הטיפול המתאים ביותר עבור כל מטופל. סרטן ראשוני בכבד מסווג בדרך כלל לארבעה שלבים: מגידול קטן ומקומי (שלב 1) ועד לגידול שהתפשט לרקמות ולאיברים אחרים (שלבים 3 ו-4).


שלב 1:
הגידול קטן משני סנטימטרים ולא התפשט לכלי דם בכבד.

שלב 2: הגידול התפשט לכלי הדם בכבד או שישנם מספר גידולים הקטנים מ-5 סנטימטרים.


שלב 3:
נחלק לתתי-שלבים:

שלב 3A: קיימים מספר גידולים, ולפחות אחד מהם גדול מ-5 סנטימטרים.

שלב 3B: הגידול התפשט לכלי דם מרכזי בכבד.

שלב 3C: הגידול התפשט לאיברים סמוכים לכבד, כגון המעיים או הקיבה (למעט דרכי המרה).


שלב 4: נחלק לתתי-שלבים:

שלב 4A: הגידול התפשט מחוץ לכבד לקשריות (בלוטות) הלימפה הסמוכות.

שלב 4B: הגידול התפשט לאיברים אחרים, מרוחקים מהכבד (כגון הריאות או העצמות).

שיטת סיווג Child-Pugh

הרופאים יבדקו את רמת תפקודי הכבד גם באמצעות שיטת הסיווג Child-Pugh, המדורגת מ-A המתייחס לתפקוד תקין של הכבד, ועד C, המתייחס לפגיעה בתפקודי הכבד. בשיטה זו נבדקים:

  • ריכוז החלבון אלבומין - אלבומין נועד לשמור על תקינות כלי הדם ועל האיזון המערכתי של נוזלי הגוף.
  • ריכוז הבילירובין - בילירובין הוא פסולת שאמורה להיות מסולקת מהגוף דרך הכבד לכיס המרה ומשם למעי.
  • יכולת קרישת הדם.
  • הצטברות נוזלים בחלל הבטן (מיימת).
  • כשל בתפקודי כבד המשפיע על תפקוד המוח (אנצפלופתיה כבדית).




הטיפול 

תכנון הטיפול

ברוב המרכזים הרפואיים צוות מומחים רב-תחומי ידון בתוכנית הטיפול הטובה ביותר עבורך. צוות רב-תחומי זה יכלול: מומחים למחלות כבד, כירורגים, מומחים ברפואה גרעינית, מומחים בהדמיה ובהדמיה פולשנית ואונקולוגים. הצוות עשוי לכלול גם אנשי מקצוע אחרים מתחום הרפואה, כגון: אחות מומחית לאונקולוגיה, פתולוגים, עובדים סוציאליים, תזונאים, פיזיותרפיסטים ואחרים.

תכנון הטיפול יתבסס על מספר גורמים:

  • מיקום הגידול בכבד – ייתכנו מספר מיקומים בחלקים שונים של הכבד.
  • גודל הגידול ומספרם של הגידולים בכבד ומידת התפשטות הגידול אל מחוץ לכבד.
  • מידת הפגיעה בכלי דם בכבד.
  • רמת תפקוד הכבד ומצב בריאותך הכללית.


הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר למצבך או שיציע לך לבחור באחד מהטיפולים האפשריים. אם תצטרך להחליט בין טיפולים שונים, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול, כך שתוכל להחליט מה מתאים ביותר עבורך. מומלץ לשאול את הרופא תכנון הטיפול או האחות כל שאלה שאינה ברורה לך לגבי הטיפול ותופעות הלוואי שהוא עלול לגרום. לפני פגישה עם הרופא רצוי להכין מראש רשימת שאלות ולהביא חבר קרוב או בן משפחה שיעזור לך לזכור את תוכן הדיון.

יתרונות הטיפול וחסרונותיו

טיפול יכול להינתן בשל סיבות שונות, והיתרונות האפשריים תלויים במצבו האישי של כל חולה. אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא אותך מהמחלה, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה ככל הנראה. לעומת זאת, אם הטיפול נועד לשלוט בהתקדמות המחלה לתקופה מסוימת בלבד, ההחלטה לקבלו יכולה להיות מורכבת יותר.

לאחר שיוחלט על טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך מה מטרתו. במקרה שיוצעו לך מספר אפשרויות טיפוליות תוכל לבקש זמן נוסף כדי להתלבט בין האפשרויות. אתה יכול גם לבחור שלא לקבל את הטיפול, ואינך חייב לנמק את החלטתך, אולם כדאי ליידע את הצוות הרפואי ולשתף אותם בחששותיך, כדי שיוכלו להעניק לך את המידע והתמיכה המלאים ולעדכן בתיקך הרפואי את ההחלטה שהתקבלה.

מתן הסכמה לקבלת הטיפול

לפני כל טיפול תתבקש לחתום על טופס הסכמה מדעת בו אתה מאשר לצוות הרפואי לבצע את הטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי מבלי שנתת לכך את הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל: סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות. אם אינך מבין את הנאמר לך, ספר זאת לצוות כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף.

חוות דעת שנייה

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.



סוגי הטיפול

הטיפולים העיקריים לסרטן ראשוני בכבד כוללים:

  • ניתוח להסרת הגידול
  • השתלת כבד
  • טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)
  • טיפול מקומי וממוקד בגידול הסרטני להקטנתו, עצירתו או העלמתו (אבלציה או אמבוליזציה בשיטות שונות)
  • טיפול בקרינה.


לפני שתעבור הליך רפואי כלשהו, חשוב שתדון בו עם הרופא שלך, על מנת שתבין את ההליך ואת השפעותיו, לרבות תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים.


שיטות הטיפול המרכזיות מתוארות להלן.



ניתוח

הטיפול היעיל ביותר לסרטן ראשוני בכבד (HCC) הוא השתלת כבד או הסרה ניתוחית של הגידול בכבד והרקמות הסמוכות לו. עם זאת, ישנם מקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח או השתלה, בשל היקף הגידול הסרטני, או מיקומו בתוך הכבד או בשל שחמת קשה של הכבד שאינה מאפשרת ניתוח. סיבה אחרת לכך היא התפשטות הגידול מחוץ לכבד. קיימים שני סוגי ניתוחים:

  • השתלת כבד - הסרת הכבד והחלפתו בכבד שנתרם מאדם אחר.
  • כריתת כבד - הסרת החלק בכבד בו מצוי הגידול.


המנתח יסביר לך אם ניתוח אפשרי במצבך, מה כרוך בו, ומהם הסיכונים האפשריים. ניתוח בכבד הוא הליך מורכב, ועל כן חשוב שיהיה בידך את כל המידע הדרוש טרם ביצועו.


לפני הניתוח, מומלץ לברר עם אנשי הצוות כל שאלה שיש לך לגבי הניתוח.


השתלת כבד

הסרת הכבד כולו והחלפתו בכבד שנתרם מאדם אחר היא אפשרות טיפולית לחולי סרטן ראשוני בכבד, במקרים בהם מחלת שחמת הכבד פגעה בכבד באופן קשה מכדי לנתחו, או בשל היקף או מיקום הגידול הסרטני בכבד. השתלת כבד יכולה להתבצע רק בחלק קטן מאוד מהמקרים, בעיקר כשהגידול יחיד וקטן מ-5 סנטימטרים, או כשיש פחות משלושה גידולים קטנים מ-3 סנטימטרים. צוות ההשתלה יעריך את מצבך הבריאותי כדי לוודא שניתוח זה מתאים עבורך. עליך להיות כשיר גופנית כדי להתמודד עם השתלת כבד. לא ניתן לבצע השתלה כאשר הגידול מפושט או כשיש חדירה של הגידול לכלי הדם המרכזיים.

השתלת כבד היא אפשרות מוגבלת גם בשל מחסור בתורמים והצורך להתאמה של הכבד הנתרם. תיתכן המתנה ממושכת לזמינות כבד להשתלה, ובתקופה זו ייתכן שתקבל טיפולים לעיכוב התפשטות הגידול. לאחר ההשתלה תידרש ליטול תרופות המדכאות את מערכת החיסון לכל החיים, כדי שגופך לא ידחה את הכבד המושתל. ההחלמה מהשתלת כבד היא תהליך ארוך ואיטי, בו יהיה עליך להתחזק ולבנות בהדרגה את הכושר הגופני. ייתכן שיעברו חודשים רבים עד שתחזור לפעילות יומיומית רגילה. מידע מפורט על הטיפול לפני ואחרי השתלת כבד ״מסר על ידי צוות המומחים.

השתלת אונת כבד מתורם חי - מהווה אפשרות טיפול, אך היא מורכבת עוד יותר מהשתלה מתורם שנפטר, ודורשת דיון מעמיק יותר עם צוות ההשתלה בשל סכנות אפשריות לתורם.

כריתת כבד

כריתת כבד חלקית - ניתן לבצע כריתת כבד חלקית, שבה מסירים את החלק הנגוע בלבד, כאשר הגידול קטן וממוקד, אין מעורבות של כלי דם מרכזיים, ושאר הכבד מתפקד באופן תקין.

כריתת אונה - ניתוח להסרת אונה שלמה בכבד. לכבד ישנה יכולת שיקום עצמית מדהימה. הוא יכול לחזור לגודלו הרגיל בתוך שבועות אחדים, אפילו לאחר כריתה של שלושה רבעים ממנו. ניתוח להסרת חלק מהכבד או אונת כבד מתאים בדרך כלל לאנשים בעלי היקף קטן של הגידול וללא שחמת הכבד, או כאשר שחמת הכבד נמצאת בשלבים מוקדמים.

בניתוח עצמו, המנתח מסיר את החלק של הכבד בו מצוי הגידול הסרטני. כמות הכבד המוסרת תלויה בגודל ובמיקום הגידול או הגידולים. ייתכן שיוסר רק חלק קטן של הכבד או אונה שלמה, בלי שהדבר יפגע בתפקוד הכבד לאחר הניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה, בצום.

ישנם מקרים בהם הגידול קטן וניתן לבצע את הכריתה באמצעות לפרוסקופיה הקרויה גם ניתוח זעיר פולשני (הסבר להלן). בחלק מהמקרים ניתן לבצע אבלציה במהלך הניתוח - שיטה המשתמשת בחימום לצורך הרס תאים סרטניים (הסבר להלן).

ניתוח זעיר פולשני (לפרוסקופיה)

בחלק מהמקרים ניתן יהיה לבצע ניתוח זעיר-פולשני על מנת להסיר גידול קטן מהכבד. ההליך מבוצע בהרדמה מלאה, באמצעות מכשיר המכונה לפרוסקופ - צינור דק עם עינית מוארת בקצהו האחד ועדשות מגדילות בקצהו האחר, דרך חתכים קטנים בחלל הבטן. יתרונו של ניתוח מסוג זה הוא שלאחר הניתוח נותר פצע קטן יחסית, וזמן ההחלמה קצר יותר. המנתח יבדוק את מידת ההתאמה לניתוח מסוג זה. סיכויי ההחלמה מסרטן הכבד טובים במידה שווה אחרי ניתוח זעיר פולשני ואחרי ניתוח פולשני.

לפני הניתוח

לפני הניתוח ייערכו לך בדיקות שיקבעו את כשירותך להרדמה ולניתוח, ובהן: משקל, לחץ דם, דופק וחום, בדיקות דם להערכת תפקודי כבד, בדיקת אק"ג לאיתור מוקדם של בעיות לב, בדיקת תפקודי ריאות להערכת הנשימה, אקו-לב (אקוקרדיוגרפיה) - אולטרסאונד של הלב. ייתכן שייערכו לך רק חלק מהבדיקות האלה.

תיפגש עם רופא מצוות המנתחים ו/או אחות, שידריכו אותך על ההליך הניתוחי, יתרונותיו וסיכונים אפשריים הכרוכים בו, ומה לצפות לאחריו. תתאשפז ביום הניתוח או יום לפניו. הרופא המרדים ישוחח איתך, ויבקש ממך לחתום על טופס הסכמה שבו אתה מביע את הסכמתך לטיפול. לא ״נתן לך כל טיפול רפואי מבלי שנתת לכך את הסכמתך.

אם אתה מעשן, חשוב שלפני הניתוח תנסה להפסיק, או לפחות שתפחית את מספר הסיגריות שאתה מעשן, כדי למזער את הסיכון לסיבוכים, כמו זיהום בחזה, ולזרז את ריפוי הפצע אחרי הניתוח. הרופא יוכל לייעץ לך בנושא.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות על עישון: 'שאלות ותשובות על העישון', 'גמילה עצמית מעישון', 'נרגילה' ועוד. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה. 


ייתכן שתיפגש עם תזונאית לקראת הניתוח ולאחריו. ייתכן שתקבל גרבי תמיכה מיוחדים שתלבש במהלך הניתוח ולאחריו ותקבל זריקות לדילול דם, אשר יסייעו במניעת התפתחותם של קרישי דם ברגליך.

אם אתה צופה קשיים מיוחדים בבית, לדוגמה אם אתה גר לבד או שעליך לעלות במדרגות כדי להגיע לביתך, עליך להודיע על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית כשאתה מתאשפז במחלקה.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תישאר בבית החולים להשגחה. במידת הצורך יחוברו לגופך עירויים ונקזים (הסבר להלן) שיוסרו לרוב בתוך מספר ימים. כאבים ו/או אי-נוחות צפויים במשך מספר ימים, ואלה יטופלו באמצעות טיפול תרופתי (הסבר להלן). האזור בו התבצע הניתוח יהיה חבוש במשך ימים אחדים, והאחיות יעקבו בקביעות אחר הריפוי שלו. הרופא המטפל יעדכן אותך מתי והיכן יוציאו את התפרים או את הסיכות מסביב לפצע.

תזוזה אחרי הניתוח

הצוות יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, כחלק הכרחי מתהליך ההחלמה. גם אם תיאלץ להישאר במיטה, חשוב לבצע תנועות רגליים שגרתיות ולבצע נשימות עמוקות בהדרכת פיזיותרפיסט או אחות, כדי למנוע זיהומים בחזה. לאחר השתלת כבד, נהוג להישאר מספר ימים במחלקה לטיפול נמרץ.

עירויים ונקזים

לאחר הניתוח ייתכן שיחוברו לגופך למשך זמן קצר הצינוריות הללו:

  • צינור עירוי נוזלים לווריד ביד או בצוואר (עירוי תוך-ורידי) דרכו תקבל נוזלים עד שתוכל לאכול ולשתות בעצמך. עירוי זה גם משמש לעתים למתן תרופות לשיכוך כאבים.
  • צינורית דקה ועדינה המחוברת באזור הגב (אפידורל) ומשמשת למתן תרופות לאלחוש (הרדמה עצבית) ולהקלת כאבים.
  • צינור הזנה למעי הדק המחובר בחתך קטן בדופן הבטן ומשמש להעברת מזון לגופך עד שתוכל לאכול כרגיל.
  • צינורית דקה (זונדה) המוחדרת לקיבה ולמעי דרך האף המאפשרת להפריש נוזלים מהקיבה החוצה ולמנוע בחילות או להכניס לגופך מזון.
  • צינוריות ניקוז - לעיתים מחוברות צינוריות ניקוז ישירות לפצע הניתוחי, כדי לנקז ממנו נוזלים. לאחר שכמות הנוזלים בגוף פוחתת - יוסרו הצינוריות.
  • צינורית קטנה (קתטר) המנקזת את השתן לשקית חיצונית.


התמודדות עם כאב

תוכל לקבל סוגים שונים של משככי כאבים היעילים לטיפול בכאב בעקבות הניתוח. בימים הראשונים לאחר הניתוח ניתנים משככי כאבים באמצעות צינורית אפידורלית דקה המוחדרת לגב קרוב לעמוד השדרה כבר לפני הניתוח, או באמצעות צינורית עירוי תוך-ורידית בשיטת ה- Patient Controlled Analgesia) PCA). ה- PCA מחוברת למשאבה מיוחדת דרכה מועברת התרופה באופן רצוף וקבוע. תוכל ללחוץ בעצמך על כפתור המשאבה ולקבל מנות נוספות אם עדיין תרגיש כאב. לאחר הוצאת האפידורל או ה-PCA, דאג ליידע את אנשי הצוות הרפואי אם אתה עדיין סובל מכאבים, כדי שיוכלו לתת לך משככי כאבים. כיום ישנם אמצעים רבים המסייעים בהתמודדות עם כאבים בעקבות המחלה והטיפולים השונים.

לקבלתה ללא תשלום של החוברת 'הכאב והטיפול בו' של האגודה למלחמה בסרטן ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה. 


ביקורת לאחר ניתוח

לפני שתעזוב את בית החולים תיקבע לך פגישת מעקב עם רופא. בפגישה זו הרופא ישוחח איתך על תוצאות הניתוח. זוהי הזדמנות לשוחח עם הרופא על כל חשש או דאגה המטרידים אותך.

לאחר השתלת כבד יתבצעו ביקורות שגרתיות כדי לוודא שגופך לא דוחה את הכבד החדש. הרופא או האחות יסבירו לך בפירוט מה צפוי לך אחרי ההשתלה וכיצד עליך לנהוג.

ההחלמה מהניתוח

מרבית האנשים משתחררים מבית החולים כשבוע-שבועיים לאחר הניתוח, או לאחר יומיים- שלושה כשמדובר בהסרה לפרוסקופית. אחרי השתלה קרוב לוודאי שיהיה עליך להישאר בבית החולים כמה שבועות. אם תחוש כאבים לאחר השחרור, ניתן להמשיך לקחת משככי כאבים בהתאם לצורך. ייתכן שיחלפו כשישה עד שמונה שבועות עד שתתחיל לשוב לשגרת חיים רגילה. אחרי השתלה ההחלמה ממושכת יותר ומצריכה שהות של כמה שבועות בבית החולים, ולאחר מכן התאוששות בבית.

זמן ההחלמה שונה מאדם לאדם. יש אנשים שדרוש להם זמן ממושך יותר כדי להחלים.

בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח מומלץ להימנע ממאמץ יתר, לנוח ולשמור על תזונה בריאה. אין לצרוך אלכוהול במשך שלושה חודשים, בזמן שהכבד צומח מחדש.

אחרי ניתוח השתלה יהיה עליך להימנע כלל משתיית אלכוהול ומעישון.

מאמץ פיזי מתון, כמו הליכות קצרות וקבועות, יסייעו בחיזוק הגוף ובזירוז ההחלמה. תוכל להגביר את הפעילות בהדרגה, ככל שתחלים. אין כל מניעה לקיים יחסי מין לאחר השחרור מבית החולים אם תרגיש מוכן לכך, אלא אם כן קיבלת הנחיה אחרת מהצוות הרפואי. אם תחוש עייפות או ירידה בחשק המיני, אלה צפויים להשתפר עם הזמן.

האגודה למלחמה בסרטן מעניקה ייעוץ ללא תשלום בנושאי דימוי גוף ומיניות לחולים בני כל הגילים. השירות כולל מידע על השלכות מחלת הסרטן על המיניות והפוריות, ייעוץ בנוגע לאפשרויות הטיפול ושיקום התפקוד המיני והכוונה למומחים מקצועיים נוספים. השירות ניתן על ידי מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721643, או בדוא״ל: miniut@cancer.org.il




אבלציה (הרס ממוקד של תאי גידול)

אבלציה היא טיפול להרס מקומי וממוקד של גידולים סרטניים שקוטרם אינו עולה על חמישה סנטימטרים, וניתנת לחולים שאינם מועמדים לניתוח או להשתלה. הרופא יסביר לך אם אבלציה היא טיפול אפשרי ומתאים עבורך.

שיטות האבלציה השכיחות כיום מתוארות להלן:

אבלציה באמצעות גלי רדיו (Radiofrequency Ablation - RFA)

הטיפול ב-RFA מהווה את טיפול האבלציה השכיח כיום, והוא נחשב בטוח ויעיל בגידולים קטנים עד בינוניים. לצורך הטיפול, מחט דקה (הקרויה אלקטרודה) מוחדרת דרך העור אל מרכז הגידול בהנחיית אולטרסאונד או CT. לפני הטיפול מקבל החולה זריקת טשטוש. במקרים מסוימים ייתכן כי ייעשה שימוש בהרדמה כללית. הטיפול עשוי להתבצע באמצעות ניתוח זעיר פולשני (הסבר לעיל). דרך המחט מועברים גלי רדיו בעוצמה גבוהה, ואלה מחממים את התאים הסרטניים לטמפרטורה גבוהה ומשמידים אותם, בלי לפגוע ברקמה הבריאה הסמוכה. הטיפול מצריך לרוב אשפוז ללילה בבית החולים. במהלך הטיפול יעשו באזור הבטן בין 1 ל-3 פתחים קטנים, אשר יגלידו במהרה לאחר ההליך. חלק מהאנשים עוברים RFA יותר מפעם אחת. לרוב מבצעים בדיקת CT מספר שבועות לאחר ה-RFA כדי לבדוק את הצלחת ההליך.

תופעות הלוואי הן בדרך כלל קלות, ולרוב חולפות בתוך שבוע. ״תכן שתחוש כאב או חוסר נוחות באזור הכבד. ניתן להשתמש במשככי כאבים רגילים. תסמינים נוספים הם חום גבוה, עייפות ותחושה כללית רעה. נסה לשתות הרבה נוזלים ולנוח. פנה לבית החולים אם החום אינו יורד בתוך מספר ימים או שהוא עולה מעל 380C, כדי לוודא שאין לך זיהום.

אבלציה באמצעות גלי מיקרו (Microwave Ablation - MWA)

הטיפול ב-MWA דומה ל-RFA ועושה שימוש בגלי מיקרו במקום גלי רדיו.

אבלציה בהזרקה תת-עורית של אתנול (Percutaneous ethanol injection - PEI)

הזרקה תת-עורית של אלכוהול (אתנול) לתוך הגידול בכבד בהנחיית אולטרסאונד, כדי לדייק בטיפול ולפגוע רק בתאים הנגועים. האלכוהול משמיד את הגידול. הטיפול מבוצע בהרדמה מקומית. ניתן לחזור עליו לפי הצורך בהתאם למספר הגידולים וגודלם, או במקרה שהמחלה חוזרת (הישנות) והגידול גדל. תופעות הלוואי של הטיפול הן לרוב קלות, וכוללות כאב מקומי וחום. ניתן לטפל בהן במשככי כאבים.



אמבוליזציה

טיפול בו מוחדר לכבד חומר החוסם את אספקת הדם לאזור הגידול ומביא להקטנתו או לעצירתו. בסרטן מסוג HCC, אמבוליזציה ניתנת בדרך כלל עם כימותרפיה מקומית לכבד, וקרויה כימו-אמבוליזציה. אמבוליזציה מבוצעת בשכיחות פחותה בשילוב עם קרינה וקרויה רדיואמבוליזציה או SIRT. טיפולים אלה מבוצעים כשהגידול מפושט בכבד וקרוב לכלי דם, ואינו ניתן לניתוח, להשתלה או לטיפול באבלציה. לא ניתן לבצע טיפול זה אם הגידול התפשט אל מחוץ לכבד. הרופא יסביר לך אם אמבוליזציה היא טיפול אפשרי ומתאים עבורך.

כימואמבוליזציה (Chemoembolisation)

לפני ביצוע ההליך מוזרק חומר הרדמה מקומי למפשעה כדי לאלחש את האזור. לאחר מכן מבוצע חתך קטן באזור המפשעה, ובהנחיית שיקוף רנטגן של כלי הדם (אנגיוגרפיה) מוחדרת דרכו צינורית דקה (צנתר) אל עורק הכבד המזין את הגידול. דרך העורק מוזרק יוד המדגים את מיקומו המדויק של הצנתר, ולאחר מכן מוזרקת באיטיות תרופה כימית בשילוב עם חומר שומני הקרוי ליפיודול, הגורם לכך שהתרופה נשארת בכבד זמן ממושך יותר. לאחר מכן חוסמים את העורק באמצעות החדרת ג’ל או כדוריות זעירות וגורמים בכך לחסימת אספקת הדם לגידול. השילוב של הכימותרפיה עם חסימת העורק מגביר את יעילותה. לעתים הכימותרפיה משולבת בתוך הכדוריות הזעירות. הטיפול ניתן במחלקת הרנטגן בהרדמה מקומית, ומחייב שהייה של יום-יומיים בבית החולים. במידת הצורך ניתן לחזור על הטיפול מספר פעמים. כימואמבוליזציה קרויה לעתים כימואמבוליזציה טרנסארטריאלית TACE) Trans - arterial - chemoembolization).

התרופות הכימיות השכיחות לשימוש בכימואמבולציה הן דוקסורוביצין (Doxorubicin) וציספלטין (Cisplatin).

מידע על תרופות ניתן למצוא באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן 


לטיפול ייתכנו תופעות לוואי במשך מספר ימים, הכוללות בחילות, כאבי בטן, חום גבוה ועייפות. ניתן להפחית אותן בעזרת תרופות נוגדות בחילה ומשככי כאבים, בדרך כלל במשך שבוע- שבועיים. למידע נוסף, ניתן להיוועץ ברופא ובאחות המטפלים.

רדיואמבוליזציה - טיפול בקרינה פנימית וממוקדת לכבד (SIRT)

הטיפול מבוצע באופן דומה לכימואמבוליזציה, תוך שימוש בחומר רדיואקטיבי (איטריום-90 - 90-Yttrium) במקום הכימותרפיה. כדוריות (מיקרוספירות) רדיואקטיביות מזעריות מוחדרות דרך חתך באזור המפשעה באמצעות צינורית דקה וגמישה (צנתר) לתוך עורק הכבד, ומקרינות באופן ממוקד את תאי הגידול הסרטני. הקרינה חוסמת את אספקת הדם לגידול ומקטינה את תאי הסרטן בלי לפגוע ברקמת הכבד הבריאה. הקרינה היא מקומית, ועל כן אינה נפלטת ממך החוצה. הכדוריות נותרות באופן קבוע בכבד, והן אינן מזיקות.

לרוב מבצעים בדיקת אנגיוגרפיה כשבוע-שבועיים לפני הרדיואמבולציה על מנת לבדוק את זרימת הדם אל הכבד. ההליך מבוצע במחלקה לרדיולוגיה פולשנית בהרדמה מקומית, ולרוב מחייב שהייה של יום עד ארבעה ימים בבית החולים. ניתן לחזור על הטיפול ב-SIRT במידה שיימצא יעיל עבורך.

לטיפול ייתכנו תופעות לוואי במשך מספר ימים, ואלה כוללות חום גבוה וכאב בטן מיד לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי. תופעות לוואי נוספות כוללות בחילה ושלשול, הניתנים לטיפול בעזרת תרופות שירשום הרופא. לעתים נדירות תיתכן פגיעה בכבד.



טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול מכוונן (נקרא גם ממוקד מטרה או טיפול ביולוגי) גורם להרס תאים סרטניים על ידי עצירת גדילתם והתפתחותם, בדרך כלל באמצעות חסימת הגורם שאותר כמאיץ את שגשוג תאי הסרטן, או על ידי עידוד המערכת החיסונית לתקוף אותם. קיימים סוגים אחדים של טיפולים מכווננים, כגון נוגדנים חד-שבטיים, מעכבי גדילה, אימונותרפיה ועוד. כיום מצויים ‘מרקרים’ - מדדים שונים ומוטציות הנבדקים בגידול, כדי לנסות ולאתר טיפולים חדשים או קיימים שבאמצעותם תתקבל תגובה לטיפול.

התרופה סוראפניב - Sorafenib (נקסאוואר® - ®Nexavar)* משמשת לטיפול ב-HCC מתקדם בכבד או מפושט לחלקים אחרים של הגוף, וניתנת במקרים שבהם לא ניתן להציע את אחת מהאפשרויות הטיפוליות המצוינות לעיל. טיפולים מכווננים אחרים עשויים להינתן במסגרת מחקרים קליניים (הסבר על מחקרים קליניים בהמשך).

סוראפניב היא תרופה מסוג ‘מעכב קינאז’, המתערבת באיתותים (סיגנלים) הגורמים לתא להתחלק ולצמוח ועוצרת את התפתחותם של כלי דם חדשים הנוצרים על ידי הגידול הסרטני. כתוצאה מכך מופחתת אספקת החמצן והמזון לגידול הסרטני, והוא מתכווץ או מפסיק להתפתח. התרופה יכולה לסייע בעיכוב התפתחות הגידול הסרטני בכבד ולהפחית את תופעות הלוואי של המחלה. התרופה ניתנת כטבלייה לבליעה, פעמיים ביום, בשעה קבועה. עבור רוב המטופלים בה, תופעות הלוואי הן בדרך כלל מתונות, ופוחתות לאחר מספר שבועות. אלה עלולות לכלול שלשול, תחושת צריבה בכפות הידיים והרגליים, שינויים בעור, בחילות, עייפות והיעדר אנרגיה, הידללות השיער ועלייה בלחץ הדם. חשוב ליידע את הרופא או האחות על תופעות לוואי שאתה חש בהן, כדי שיוכלו להציע לך טיפול מתאים.

*או תרופות בעלות שמות מסחריי םאחרים, המכילות חומר פעיל דומה.




טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

לרוב לא נעשה שימוש בקרינה כטיפול ראשוני להפטומה, שכן עלול להיגרם נזק לשאר חלקי הכבד כתוצאה ממינוני קרינה גבוהים. לעיתים משתמשים בסוג של טיפול קרינתי פנימי הקרוי קרינה פנימית וממוקדת לכבד (SIRT) או רדיואמבוליזציה (הסבר לעיל).

טיפול קרינתי ממקור חיצוני יכול להינתן לכבד בשיטה הנקראת stereotactic body) SBRT radiotherapy). בשיטה זו ניתנת קרינה במינונים גבוהים הממוקדת לגידול בלבד. לפני הטיפול יבוצע תכנון תחת CT מיוחד במכון הקרינה, כדי לוודא שהטיפול ניתן רק לאזור הגידול ואינו פוגע ברקמה הבריאה של הכבד.

במקרים נוספים ניתנת קרינה כדי להקל על תסמינים כגון כאב, אם הסרטן התפשט לחלק אחר בגוף כמו העצמות. ייתכן שתזדקק לטיפול קרינתי אחד או למספר טיפולים קצרים. הטיפול יכול לגרום לעייפות, אך תסמינים נוספים הם לרוב מתונים. הרופא המטפל, אחות או רופא הקרינה יסביר לך מה צפוי לך במהלך הטיפול.




רפואה משלימה

המונח ‘רפואה משלימה’ (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.

באתר האגודה ניתן להכנס ל'פורום רפואה משלימה' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.




מעקב

לאחר השלמת הטיפול תוזמן לבדיקות מעקב. בדיקות אלה מתבצעות בדרך כלל במשך שנים אחדות, בתדירות הולכת ופוחתת. הרופא יבצע בדיקה גופנית ובדרך כלל יבוצעו בדיקות דם. בהתאם לסוג הטיפול שקיבלת, ייתכן שתעבור סריקות CT שגרתיות כדי לוודא שהסרטן לא חזר. לאחר השתלת כבד ייערכו בדיקות לוודא שהגוף אינו דוחה את השתל. תקופת המעקב מהווה הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות או תופעות ותסמינים שאתה חש בהם בפרק הזמן שבין הפגישות.

באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורום העוסק בממאירויות מערכת העיכול בו ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ, ופורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.

לקבלת החוברת ‘עם הפנים לעתיד - מדריך למחלימים’, ניתן לפנות בשיחת חינם ל’טלמידע’® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.




מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן ראשוני בכבד נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.

ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.

חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.

על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ״ערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, ״נתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.




התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך




מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר רוית גבע, מנהלת המרכז לגידולי מערכת העיכול ומנהלת המחקר באונקולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי וחברת ועדת העדכון בנושא ממאירויות מערכת העיכול של האגודה למלחמה בסרטן;

ד"ר ריאד חדאד, מנהל מחלקת כירורגיה, המרכז הרפואי כרמל, חיפה

על הערותיהם והארותיהם.
אוגוסט 2018
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.