לתרומה

מחלות סרטן
גרורות-גידולים משניים

סרטן שניוני בכבד (גרורות)

עוד בנושא

מבוא

מהו סרטן שניוני בכבד?

הגורם לסרטן שניוני בכבד

תסמיני המחלה 

דרכי האבחון

הטיפול בסרטן שניוני בכבד

טיפול כימי (כימותרפיה)

ניתוח

טיפול הורמונלי

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

אבלציה

אמבוליזציה

רדיותרפיה סטריאוטקטית

טיפול תומך בתסמינים

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן




 

מבוא

המידע להלן נכתב על מנת לסייע לך  ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן שניוני (גרורתי) בכבד. סרטן שניוני בכבד הוא סרטן שהתפשט לכבד מאיבר אחר בגוף. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה.


 

מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.


בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באיבר המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאיבר חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים 'גידול משני' (שביוני) או 'גרורה'. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.


 

הכבד

הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף. הוא ממוקם בבטן הימנית העליונה מתחת לסרעפת. הצלעות התחתונות מקיפות את הכבד על מנת להגן עליו מפני פגיעה אפשרית. הכבד מכוסה במעטפת סיבית (קפסולה על שם גליסון) והוא מחולק לשני מקטעים הנקראים אונות.

הכבד הוא איבר חיוני ולו תפקידים חשובים רבים, כגון אגירת פחמימות (סוכרים) ושומנים על מנת שישמשו מקור אנרגיה. הכבד אחראי על ״צור חלבונים המסייעים לקרישת הדם, למניעת דימום יתר ולשמירת מאזן הנוזלים בגוף. בנוסף, הכבד גם משמש מקור מאגר (סוכר וויטמינים) לשעת הצורך, ומייצר את מיצי המרה העוזרים בפירוק השומנים במזון ומאפשרים את ספיגתם מן המעי. הכבד מתחבר למעי הדק באמצעות דרכי המרה. צינור המרה מוביל את מיצי המרה מהכבד אל המעי הדק. הכבד מפרק חומרים מזיקים, כגון אלכוהול ותרופות, ומפריש אותם מן הגוף החוצה בשתן או בצואה.


לכבד ישנה יכולת יוצאת דופן לשיקום עצמי: הוא יכול לתפקד באופן מלא ורגיל גם כש-80% ממנו פגועים.

 


 

מהו סרטן שניוני בכבד?

סרטן המכונה 'שניוני', 'גרורתי' או 'משני', הוא מחלה שהתפשטה לאיבר אחר מהמקום בו התפתחה לראשונה, והקרויה ׳סרטן ראשוני׳. סרטן שניוני בכבד הוא מצב בו המחלה התפשטה אל הכבד מאיבר אחר בגוף בו היא החלה. כל סוג של סרטן יכול להתפשט לכבד. סרטן שניוני בכבד מתפתח ברוב המקרים מסרטן ראשוני במעי הגס והחלחולת, בשד, בלבלב, בקיבה ובוושט, בריאה, בעור (מלנומה), או מגידולים נוירו-אנדוקריניים של המעי הדק, הלבלב והריאות.

הטיפול בסרטן שניוני בכבד הוא ייחודי ושונה מסרטן ראשוני. מומלץ לקרוא את המידע המובא להלן, וכן את המידע הנמצא בחוברת העוסקת בסרטן הראשוני שבו חלית (בהתאם למיקום בגוף בו המחלה התפתחה לראשונה).

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות העוסקות במחלות הסרטן ודרכי ההתמודדות עמן, וחוברות נוספות, כגון 'מילון מונחים באונקולוגיה'. ניתן לקבל את כל החוברות ללא תשלום, בפנייה אל ה'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן, בשיחת חינם לטל': 1-800-599-995. כמו כן, ניתן למצוא את המידע באתר האינטרנט של האגודה.


סרטן שניוני בכבד הוא שכיח יותר מסרטן ראשוני בכבד. לרוב, כשיש סרטן שניוני בכבד, הסרטן הראשוני מאובחן וידוע. לעיתים סרטן שניוני בכבד מאובחן לפני שהסרטן הראשוני מאובחן. במקרים שלא לא ניתן לאתר את מקור הסרטן הראשוני, מדובר על 'סרטן שניוני שמקורו אינו ידוע'.


 

הגורם לסרטן שניוני בכבד

הגורם לסרטן שניוני בכבד הוא תמיד סרטן ראשוני במקום אחר בגוף. אם תאי סרטן מהגידול הראשוני נישאים אל תוך מחזור הדם, ישנה סבירות גבוהה כי הם יגיעו אל הכבד. במצב זה, הם ימשיכו להתחלק בכבד וליצור גידול סרטני שניוני.



 

תסמיני המחלה

סרטן שניוני בכבד לרוב אינו מלווה בתסמינים בשלבים הראשונים שלו. בחלק מהחולים המחלה תתגלה בעקבות בדיקות שגרתיות, לפני הופעת תסמינים כלשהם. כאשר מופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול את התופעות הבאות:

  • אובדן תיאבון.
  • ירידה במשקל ללא סיבה ברורה.
  • בחילות והקאות.
  • תחושת תשישות.
  • תחושת אי-נוחות או כאב בחלקה הימני העליון של הבטן, באזור הכבד. לפעמים הכאב מתפשט לכתף ימין.
  • חום גבוה ותסמינים דמויי שפעת.
  • צהבת - עור הגוף ולובן העיניים מצהיבים, השתן נעשה כהה והצואה בהירה. לעיתים יכול להופיע גירוד בעור. צהבת יכולה להיגרם מחסימת דרכי המרה על ידי הגידול, מהצטברות מיצי המרה המיוצרים בכבד וזרימתם בחזרה למחזור הדם.
  • מיימת - נפיחות הבטן כתוצאה מהצטברות נוזלים בחלל הבטן, שיכולה גם לגרום לקוצר נשימה. סיבות אפשריות למיימת הן:
  1. גירוי הנוצר מהתפשטות תאי הסרטן לקרום הבטן ומוביל להצטברות נוזלים.
  2. הכבד עצמו נגוע בתאי סרטן וישנה עלייה בלחץ הדם בוורידים המובילים לכבד.
  3. הנוזל המופרש מהבטן אינו עובר במהירות מספקת דרך הכבד, ולכן הוא מצטבר בבטן.
  4. הכבד פגוע והוא מייצר פחות חלבונים, ובשל כך ישנו שיבוש במאזן הנוזלים בגוף, המתבטא בהצטברות נוזלים ברקמות הגוף, לרבות בבטן.
  5. תאי סרטן עלולים לחסום את מערכת הלימפה - רשת צינורות עדינים הפרושים בכל חלקי הגוף. אחד מתפקידי מערכת הלימפה הוא ניקוז נוזלים עודפים שיופרשו בסופו של דבר החוצה מהגוף באמצעות השתן. אם חלק מצינורות מערכת זו נחסמים, פעולת הניקוז אינה יעילה ומצטברים נוזלים.

במקרה שמתפתחת מיימת, ״תכן שתותקן בגופך צינורית שתשאב את הנוזלים החוצה. מחלת הצהבת או המיימת, ללא קשר לגורם, מעידות על מצב המחייב התערבות רפואית. על כן, אין להתעלם מהן, ויש לפנות לרופא על מנת לבדוק תסמינים אלו.

 

ייתכן שהגורם לתסמינים אלה אינו סרטן שניוני בכבד, אולם חשוב לפנות לרופא ולהיבדק עם הופעת התסמינים.



 

דרכי האבחון

רופא המשפחה או האונקולוג שלך, יתשאל אותך על הרגשתך ועל הופעת תסמינים, ויבצע בדיקה גופנית ובדיקות דם כולל תפקודי הכבד.

אם חלית בעבר בסרטן והרופא סבור שאולי מדובר בגידול שניוני בכבד, הוא עשוי לבצע מספר בדיקות כדי לאשר את אבחנתו. גם אם לא ניתן לאתר את האיבר ממנו התחיל הסרטן, ייערכו לך בדיקות שינסו לבדוק את סוג התאים מהם התפתח הסרטן, על מנת להתאים עבורך את הטיפול הטוב ביותר.
 

הרופא עשוי לשלוח אותך לאחת או יותר מהבדיקות הבאות על פי הצורך (המתוארות ביתר פירוט להלן): סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת), אולטרסאונד של הכבד, סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית), ביופסיית כבד (לרבות לפרוסקופיה), בדיקת PET-CT.
 

סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת)

בבדיקה זו מתבצעת סדרת צילומי רנטגן, ליצירת תמונה של אזורי הגוף הפנימיים. הבדיקה אינה מכאיבה, אך ארוכה יותר מצילום רנטגן רגיל וכרוכה בשכיבה ללא תזוזה. תתבקש להימנע מאכילה ושתייה למשך ארבע שעות לפחות לפני הבדיקה. לרוב תתבקש לשתות משקה מיוחד ותקבל זריקה לתוך הווריד של חומר ניגוד המכיל יוד, שיאפשר לראות אזורים מסוימים באופן ברור יותר בצילום. ״תכן שהחומר יגרום לך לחוש גל חום בכל הגוף למשך מספר דקות. אם אתה אלרגי ליוד או סובל מאסטמה, אתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה, ולכן חשוב שתדווח על כך לרופא מראש. קרוב לוודאי שתוכל לשוב לביתך מיד בתום הסריקה. עליך להקפיד על שתייה מרובה לאחר הבדיקה.

אולטרסאונד של הכבד

סריקת אולטרסאונד עושה שימוש בגלי קול, על מנת לקבל תמונה של הכבד. הבדיקה אינה גורמת כאב ונמשכת מספר דקות בלבד. תתבקש להימנע מאכילה ומשתייה למשך לפחות ארבע שעות לפני ביצוע הבדיקה. בבואך לבדיקה תתבקש לשכב בנוחות על גבך, לאחר מכן יימרח ג'ל על בטנך ומכשיר קטן דמוי מיקרופון המפיק גלי קול יועבר עליה. מחשב ימיר את גלי הקול לתמונה.
 

סריקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית)

בדיקה זו אינה פולשנית ופועלת באמצעות תהודה מגנטית על מנת לבנות תמונות חתך רוחביות של האיברים הפנימיים בגוף, ללא קרינה. בעת הקבלה לבדיקה תתבקש למלא שאלון, כדי לוודא כי הסריקה בטוחה עבורך. אנשים שבגופם שתלים מתכתיים כגון קוצב לב, סיכות כירורגיות, ברגים בעצמות וכו', מנועים מלעבור סריקת MRI, בשל השדות המגנטיים שנוצרים מפעילות המכשיר. במקרה זה ייעשה שימוש בסריקה מסוג אחר.

לפני הבדיקה תתבקש להסיר את כל חפצי המתכת שעל גופך, לרבות תכשיטים. ״תכן שתקבל זריקה של חומר ניגוד לתוך וריד בזרוע, על מנת לשפר את תמונות ההדמיה. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על מיטה בתוך מכשיר בצורת גליל ארוך למשך כ-30 דקות. תוכל לשמוע את מפעיל המכונה ולדבר איתו. אם אתה חושש מחללים סגורים או שאתה מתקשה לשכב זמן ממושך ללא תזוזה, כדאי ליידע את הרופא לפני כן, ובמקרה כזה תוכל לקבל תרופת הרגעה. כמו כן, כדאי לומר זאת גם לטכנאי לפני תחילת הבדיקה. הבדיקה אינה מכאיבה, אך מרעישה מאוד. כדי להקל עליך תקבל אטמי אוזניים או אוזניות. בסיום בדיקת ^MRI תוכל לחזור לשגרת החיים הרגילה.
 

ביופסיית כבד

בביופסיית כבד נלקחת דגימת תאים או רקמה מהכבד לצורך בדיקה מיקרוסקופית. הבדיקה קרויה ביופסיה. את הביופסיה ניתן לבצע באמצעות מחט, או כחלק מניתוח, כמו למשל בלפרוסקופיה (ראה בהמשך הסבר מפורט על לפרוסקופיה). לפני ביצוע הביופסיה יבוצע אלחוש מקומי בצדה הימני של הבטן, למניעת כאב. לאחר מכן הרופא יחדיר דרך העור מחט מיוחדת לתוך הכבד וידגום פיסת רקמה. הבדיקה תיעשה בהנחיית אולטרסאונד או CT, כדי להבטיח שהביופסיה נלקחת מהמקום המדויק. ייתכן שיהיה עליך להישאר בבית החולים למעקב של כמה שעות או ללילה, בגלל סיכון קטן לדימום ממקום הניקור. הצוות הרפואי יבדוק אותך וימדוד את לחץ הדם בקביעות. לאחר הבדיקה יכול להופיע כאב קל באזור הדקירה עם הקרנה לאזור הכתף והצוואר בצד ימין. ניתן להיעזר במשככי כאבים לאחר הבדיקה, בהתאם להנחיות הרופא המטפל.

לפרוסקופיה

ניתוח בקנה מידה קטן המבוצע בהרדמה מלאה, וכרוך באשפוז קצר בבית החולים. במסגרת הבדיקה, המנתח מבצע שלושה-ארבעה חתכים זעירים בבטן התחתונה, ומחדיר צינור דק הנקרא לפרוסקופ, שלקצהו מחוברים פנס ומצלמה. המנתח נעזר בלפרוסקופ על מנת להתבונן בכבד וביתר האיברים באזור, ובאמצעותו יוכל לזהות את הגידול והרקמות הסמוכות, ליטול דגימת תאים קטנה ולערוך בדיקה תחת מיקרוסקופ. במהלך הבדיקה יוחדר לחלל הבטן גז פחמן דו-חמצני (CO2), העלול לגרום לתחושת נפיחות או לכאבים בכתפיים למשך ימים אחדים. ניתן להקל תחושות אלה באמצעות הליכה ושתיית מים עם נענע. בתום ההליך יסגור המנתח את אזור החתך בתפר אחד או שניים. כאשר השפעת ההרדמה תפוג, תוכל לקום ממיטתך.

סריקת PET-CT

בדיקה המשלבת בדיקת CT, שמשתמשת בקרני רנטגן כדי לבנות תמונה תלת-ממדית, עם סריקת PET (טומוגרפיה עם פליטת פוזיטרונים) - טכניקת דימות ברפואה גרעינית המשמשת להתבוננות בתהליכים מטבוליים בגוף האדם. בדרך כלל מזריקים לגוף סוכר המסומן בחומר רדיואקטיבי, והמערכת מזהה את אזור הקליטה שלו. בדיקת זו משלבת את התמונות של ה-CT עם תמונות ה-PET, ובכך מתקבלת תמונה טובה יותר של מידת התפשטות המחלה. סריקה זו אינה מתבצעת בכל המרכזים הרפואיים, וייתכן שתתבקש להגיע למרכז רפואי המתמחה בכך. תתבקש לא לאכול שש שעות לפני ביצוע הסריקה, אך תוכל לשתות. חומר רדיואקטיבי מוחלש יוזרק לך לווריד, קרוב לוודאי בזרוע. לאחר מכן יהיה צורך להמתין לפחות שעה כדי שהחומר יתפזר באחידות לכל האיברים בגוף. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב על מיטה המוקפת טבעת סריקה. הבדיקה עצמה אורכת בין 30 ל-90 דקות. בסיום הסריקה תוכל לחזור הביתה.

אבחון סרטן ראשוני ובדיקות נוספות

לעיתים סרטן שניוני בכבד מאובחן לפני אבחונו של מקור הגידול. אם הבדיקות שתוארו לעיל יצביעו על סרטן שניוני בכבד (ולא אובחנת בעבר כחולה בסרטן ראשוני במקום אחר בגוף), ייתכן שתופנה על ידי הרופא לבדיקות נוספות על מנת לזהות את מיקומו של הסרטן הראשוני. הבדיקות האחרות ייעשו בהתאם למיקום של הסרטן הראשוני כדי לסייע לרופאים להחליט על הטיפול המתאים ביותר עבורך. הרופא שלך ישוחח עמך על הנושא ועל הדרכים בהן יתבצעו הבדיקות.

המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שתקבל את כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד 'טלתמיכה'®, לתמיכה נפשית ראשונית: 1-800-200-444, וכן מערך סיוע, תמיכה ומידע נרחב לחולים, מחלימים ובני משפחותיהם (להלן בסוף החוברת). פנו אלינו בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995, או למח' שיקום ורווחה של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721678 או בדוא"ל: shikumdep@cancer.org.il.



  

הטיפול בסרטן שניוני בכבד

סקירה כללית

הטיפול בסרטן שניוני בכבד מיועד בעיקר להאטת קצב המחלה לזמן ממושך ככל האפשר ולהפחתת התסמינים, והוא מכונה טיפול תומך (פליאטיבי). בחלק מסוגי הסרטן שהתפשטו לכבד ניתן לטפל במטרה לרפא את המחלה.

הטיפול יהיה תלוי באיבר המקורי ממנו התפשטה המחלה (הסרטן הראשוני), היקף המחלה בכבד (החלקים הנגועים בו), מידת התפשטות הסרטן למקומות אחרים בגוף, בנוסף לכבד, וכן מצבך הבריאותי. להלן סקירה קצרה של הטיפולים לסרטן שניוני בכבד (המתוארים ביתר פירוט בהמשך):

טיפול כימי (כימותרפיה) - כימותרפיה היא הטיפול השכיח ביותר לסרטן שניוני בכבד. לעיתים הטיפול ניתן לפני ניתוח בכבד, כדי להקטין את הגידול ולייעל את הניתוח. היא יכולה גם להינתן אחרי הניתוח להקטנת הסיכון לחזרת המחלה.

ניתוח - ניתוח אפשרי לחלק מהחולים בסרטן שניוני בכבד, לרוב כאשר הגידול הראשוני הוא במעי הגס או נוירו-אנדוקריני, ולעיתים גם לסוגי סרטן אחרים. ניתוח מתבצע בעיקר כאשר תאי הסרטן ממוקדים במספר אזורים בכבד ולא באיברים אחרים בגוף, ובמקרה זה ייתכן ריפוי. אם הסרטן השניוני משפיע על אזורים רבים של הכבד, ייתכן כי לא ניתן יהיה להסיר את כולו בניתוח. ניתוח אינו מתאים כאשר הסרטן התפשט לאזורים אחרים בגוף, למשל בעצמות.

טיפולים הורמונליים - משמשים לעיתים לטפל בסרטן שניוני בכבד, לרוב כאשר מחלה החלה בשד.

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה) - טיפולים אלה לעיתים משמשים לטיפול בסרטן שניוני בכבד, לרוב בשילוב עם טיפולים אחרים, כגון כימותרפיה וניתוח.

אבלציה - שימוש בחום להרס תאים סרטניים. שיטה העשויה לשמש לטיפול בחולי סרטן שניוני בכבד שמקורו במעי הגס, ולעיתים גם גידולים ראשוניים אחרים, שעברו ניתוח או שאינם כשירים לניתוח, או בשילוב עם כריתה כירורגית (כאשר הכריתה היא באונה אחת של הכבד וצריבת נגע באונה השנייה).

טיפולי אמבוליזציה - הטיפול מבוצע בשילוב עם כימותרפיה (כימו-אמבוליזציה), או קרינה (רדיואמבוליזציה) כדי לחסום את אספקת הדם לאזור הגידול ולהביא להקטנתו או לעצירתו.

רדיותרפיה סטריאוטקטית - לעיתים ניתן לטפל בסוג מסוים של טיפול קרינתי המכונה רדיותרפיה סטריאוטקטית.

טיפול פליאטיבי (תומך) - חלק מהחולים בסרטן שניוני בכבד אינם כשירים לקבלת הטיפולים שתוארו לעיל. אחרים עשויים להחליט שלא לקבל את הטיפולים אם הסיכוי להקטנת הגידול נמוך או שהוא מלווה בתסמינים מרובים. טיפולים פליאטיביים (תומכים) יכולים לסייע למגר את התסמינים ולשפר את איכות החיים. ניתן להשתמש בטיפולים אלה בנוסף לטיפולים אחרים.

תכנון הטיפול

לצורך קבלת החלטה לגבי הטיפול המתאים ביותר עבורך, יובאו בחשבון גורמים שונים, בהם מיקומו של הסרטן הראשוני (ממנו התפשט הסרטן השניוני בכבד), מידת המעורבות של הכבד ואם יש עדות לגרורות באיברים נוספים.

ברוב המרכזים הרפואיים צוות מומחים רב-תחומי ידון בתוכנית הטיפול הטובה ביותר עבורך. צוות זה יכלול: כירורג, אונקולוג, רדיולוג ופתולוג. הצוות עשוי לכלול גם אנשי מקצוע אחרים, כגון אחות אונקולוגית, מומחה ברפואה פליאטיבית, עובד סוציאלי, תזונאי, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק ועוד.

הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר למצבך או שיציע לך לבחור בטיפול. אם תצטרך לבחור את הטיפול המועדף עליך, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול, כך שתוכל להחליט מה מתאים ביותר עבורך. חשוב להבין מהי מטרת הטיפול, מהן תופעות הלוואי האפשריות, ובמה הטיפול כרוך (למשל מספר הביקורים שיידרשו בבית החולים). מומלץ לשאול את הרופא או האחות כל שאלה שאינה ברורה לך לגבי הטיפול ותופעות הלוואי האפשריות. לפני פגישה עם הרופא רצוי להכין בכתב רשימת שאלות ולבוא עם חבר קרוב או בן משפחה שיעזור לך לזכור את תוכן הדיון.

יתרונות הטיפול וחסרונותיו

טיפול יכול להינתן בשל סיבות שונות, והיתרונות האפשריים שלו תלויים במצבו האישי של כל חולה. לאחר שיוחלט על טיפול מתאים עבורך, הרופא יסביר לך על אופי הטיפול ומטרתו - האם לשלוט בהתקדמות המחלה ולהביא לשיפור בתסמינים ובאיכות החיים או להביא לריפוי. אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא אותך, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה ככל הנראה. לעומת זאת, אם הטיפול נועד רק לשלוט בהתקדמות המחלה לתקופה מסוימת, ההחלטה לקבלו יכולה להיות מורכבת יותר. חשוב לשוחח עם הרופא על מטרות הטיפול ולהבין מהן. במקרה שיוצעו לך מספר אפשרויות טיפוליות העשויות להיות יעילות עבורך במידה דומה, ״תכן שתתבקש לבחור בטיפול המתאים ביותר עבורך. תמיד תוכל לבקש זמן נוסף כדי להתלבט בין האפשרויות. תוכל גם לבחור שלא לקבל את הטיפול, ואינך חייב לנמק את החלטתך, אולם כדאי ליידע את הצוות הרפואי ולשתף אותם בחששותיך, כדי שיוכלו להעניק לך את המידע והתמיכה המלאים ולעדכן בתיקך הרפואי את ההחלטה שהתקבלה. אם תחליט לא לקבל את הטיפול המוצע, עדיין תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) כדי להפחית ולהקל את התסמינים.

 

מתן הסכמה מדעת

לפני כל טיפול תתבקש לחתום על טופס בו אתה מאשר לצוות הרפואי לבצע את הטיפול. לא ״נתן לך כל טיפול רפואי מבלי שנתת לכך את הסכמתך. לפני שתחתום על הטופס עליך לקבל את מלוא המידע, כולל: סוג הטיפול המומלץ לך, מטרתו והיקפו; יתרונותיו וחסרונותיו; הסיכונים הטמונים בו ותופעות הלוואי הצפויות, וכן טיפולים זמינים אחרים שניתן לקבלם. אם אינך מבין את הנאמר לך, עדכן את הצוות כדי שתוכל לקבל הסבר חוזר.

חוות דעת שנייה

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ״תכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ״ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שתדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.

 

לפני שתעבור הליך רפואי כלשהו, חשוב שתדון בו עם הרופא שלך, על מנת שתבין את ההליך ואת השפעותיו, לרבות תופעות לוואי וסיבוכים אפשריים.



 

טיפול כימי (כימותרפיה)

תרופות כימיות פוגעות בצמיחה ובחלוקה של תאים סרטניים, אך פעולתן יכולה להשפיע גם על תאים רגילים. התרופות הכימיות נבחרות בהתאם למיקום הסרטן הראשוני. למשל, חולה בסרטן השד עם גרורה בכבד תקבל כימותרפיה המכוונת נגד סרטן השד.
 

סרטן שניוני בכבד אינו ניתן לריפוי באמצעות כימותרפיה, אולם הטיפול עשוי לעצור או להאט את התפשטות המחלה, לצמצם את היקף הגידול ולהפחית את התסמינים הנובעים מהמחלה. ״תכן שייעשה שימוש בכימותרפיה כדי לצמצם את היקף הגידול הסרטני בכבד, כך שניתן יהיה להסירו באמצעות ניתוח. טיפול זה מכונה טיפול 'נאו-אדג'ובנטי' (קדם-ניתוחי). במקרים אחרים, טיפול כימי עשוי להינתן לאחר ניתוח (טיפול אדג'ובנטי) כדי למנוע את חזרתו של הסרטן.

החוברת 'הטיפול הכימי – כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

  

אופן מתן הכימותרפיה

כימותרפיה ניתנת בעיקר בעירוי לווריד, או דרך הפה (מתן פומי, כלומר בליעת תרופות). לעיתים היא ניתנת בהזרקה תוך-שרירית או תת-עורית. לעיתים רחוקות היא ניתנת בהזרקה לאיברים או לחללים שונים בגוף בטכניקות ייחודיות. כל תרופה ניתנת בהתאם להוראות ספציפיות. אחת הדרכים למתן תרופה בעירוי היא באמצעות התקן תוך-ורידי (צנתר) שנשאר קבוע לאורך תקופת הטיפול. ההתקן מחובר ישירות לווריד מרכזי ודרכו מועברות התרופות. לעיתים הכימותרפיה ניתנת דרך עורק הכבד בטכניקה מיוחדת המוסברת בהמשך (כימואמבוליזציה). כימותרפיה ניתנת לרוב במספר מחזורי טיפול עם הפסקה בין מחזור טיפול אחד למשנהו. משכו של מחזור טיפול משתנה על פי סוג התרופה הכימית. מספר מחזורי הטיפול הדרושים ייקבע על ידי הרופא המטפל. הרופא יסביר לך כמה מחזורי טיפול עליך לקבל ואופן מתן התרופה.

באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. ניתן לקבל את דפי המידע בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או באתר האגודה באינטרנט.

  

מתן תרופות כימיות לווריד (טיפול כימי תוך-ורידי) – כדי להחדיר את התרופות הכימיות לדם תחובר צינורית לווריד באחת מהדרכים הבאות:

  • קנולה – צינורית פלסטיק קטנה המוחדרת לווריד בגב כף היד או באמה.
  • צנתר מרכזי מסוג 'פיק ליין' (PICC line - peripherally inserted central catheter) - צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק.
  • צנתר מרכזי מסוג 'היקמן' – צינור דק ארוך וגמיש, המוחדר בחלקו העליון של בית החזה, דרך תעלה תת עורית לווריד מרכזי.
  • צנתר מרכזי מסוג פורט (פורט א-קאט) - התקן המורכב מקופסית בצורת גליל בקוטר של כמה סנטימטרים, המושתל כולו מתחת לעור. לקופסית מחוברת צינורית פלסטיק דקה וגמישה, המוכנסת דרך תעלה תת-עורית לווריד מרכזי בבית החזה.

 

אם הטיפול הכימי ניתן דרך קנולה, היא מוחדרת לגוף לפני כל טיפול כימי ומוסרת מהגוף לפני שחרור המטופל לביתו. לפני כל טיפול צריך להכניס קנולה חדשה. בשונה מהקנולות - צנתרים מרכזיים יכולים להישאר בגוף עד סיום הטיפול. צנתר מרכזי מותקן בהליך כירורגי, בהרדמה מקומית בדרך כלל.

לקבלת חוברת הדרכה בנושא 'צנתרים מרכזיים' ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לאתר האגודה.

 

תופעות לוואי

תרופות כימיות עלולות לגרום לתופעות לוואי לא נעימות, אך הן עשויות גם להקל את תסמיני המחלה. תרופות כימיות שונות גורמות לתסמינים שונים. בדרך כלל ניתן לשלוט ברוב תופעות הלוואי בעזרת טיפול תרופתי, ולרוב הן נעלמות בסיום הטיפול. במסגרת הטיפול ינקוט הצוות הרפואי צעדים כדי למנוע או להפחית תופעות לוואי אלו. הרופא או האחות המטפלים בכך יסבירו לך מהם התסמינים שייתכן שיופיעו. תוכל לשוחח איתם כדי להבין מה עליך לצפות מהטיפול המתוכנן עבורך.

לא כל התרופות גורמות לאותן תופעות לוואי, וחלק מהאנשים סובלים רק ממיעוטן. תופעות לוואי שכיחות מפורטות בהמשך.

בכל מקרה בו אתה מבחין בתופעות אחרות שאינן מופיעות ברשימה זו, ואתה חושב שהן קשורות בתרופה, יש לפנות ולשוחח על כך עם הרופא או האחות המטפלים בך.

 

סיכון מוגבר לזיהומים

בזמן קבלת הטיפול, ספירת תאי הדם הלבנים יכולה לרדת - תופעה הקרויה נויטרופניה - ובכך להגביר את הסיכון לזיהומים. במקרה הצורך, תקבל אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום. בדיקות דם ״ערכו לפני כל מחזור טיפול, כדי לוודא שספירת הדם תקינה. לעיתים הטיפול ״דחה אם ספירת הדם תהיה נמוכה מדי.

 

חשוב ליידע את הצוות הרפואי אם מופיעים אחד מהתסמינים הבאים:

  • עלייה בחום הגוף מעל 380C.
  • הרעה פתאומית בהרגשה הכללית, גם אם חום הגוף תקין.
  • אם אתה סובל מתסמינים העלולים להעיד על זיהום, כגון כאבי גרון, כאבי שרירים, צמרמורת, שיעול, כאב בזמן מתן שתן או תכיפות במתן השתן.

 

תשישות ועייפות

תשישות ועייפות הן תופעות לוואי נפוצות אצל אנשים המתמודדים עם מחלת הסרטן, גם ללא מצב של חסר דם (אנמיה). חשוב להקדיש זמן למנוחה, אך גם לנסות לאמץ פעילות גופנית מתונה, כגון הליכות קצרות, שעשויות להעלות את רמת האנרגיה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן', המכילה עצות נוספות ודרכי התמודדות. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.

 

לאגודה למלחמה בסרטן תוכנית 'צעדים לאיכות חיים', המופעלת במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721618, דוא"ל: silvia_a@cancer.org.il.

 

סיכון לדימום וחבורות

השימוש בכימותרפיה עלול להפחית את ייצור טסיות הדם, המסייעות ביצירת קרישת דם ומניעת דימומים או פציעה. מספר הטסיות בדמך ייבדקו באופן קבוע לפני ובמהלך הטיפול. במקרים מסוימים ייתכן שתצטרך לקבל עירוי טסיות. במקרה של דימום או חבלה ללא סיבה, כגון דימום מהאף או מהחניכיים, הופעת נקודות אדומות, פריחה על העור או שטפי דם בידיים או ברגליים - דווח לרופא המטפל.

 

להלן מספר המלצות למניעת פציעות ודימומים:

  • הימנע משימוש בסכין גילוח (ניתן להשתמש במכשיר גילוח חשמלי).
  • הימנע מפעילויות העלולות לגרום לפציעות או דימומים, כגון משחקים ספורטיביים, גינון וכו'.
  • הימנע מנטילת תרופות המשתייכות לקבוצת נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID), כגון אספירין ואדוויל, המגבירות את הסיכון לדימומים. התייעץ עם הצוות הרפואי לגבי תרופות שאינן מגבירות סיכון זה.
  • צחצח את השיניים במברשת שיניים רכה, והימנע משימוש בחוט דנטלי וקיסמים.

 

אנמיה

כימותרפיה עלולה להפחית את רמת כדוריות הדם האדומות ולגרום לאנמיה (מצב של חסר דם). תסמיני אנמיה הם עייפות, חולשה וקוצר נשימה. יש לדווח לרופא המטפל מיידית על הופעת תסמינים אלו. במקרים קשים של אנמיה ייתכן צורך במתן עירוי דם. יש לזכור כי אנמיה שנגרמת כתוצאה מהטיפול היא במרבית המקרים זמנית וחולפת.

 

בחילות והקאות

מדובר בתסמינים אפשריים של חלק מהתרופות הכימיות, וניתן להקל אותם באמצעות תרופות. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, מומלץ לדווח על כך לרופא, כדי שהוא יוכל לרשום תרופות אחרות שעשויות להיות יעילות יותר.

 

להלן מספר המלצות להפחתה או מניעה של בחילות ו/או הקאות:

  • הימנע ממאכלים שעלולים להחמיר את התסמינים, כמו מאכלים שומניים, חריפים או חומציים (לימונים, עגבניות, תפוזים).
  • נסה לאכול ארוחות קטנות כל כמה שעות וללעוס היטב, ולצרוך מזונות קרים או בטמפרטורת החדר.
  • נסה להשתמש בכדורים נוגדי צרבת, לאכול קרקרים או טוסט, לשתות משקה עם נענע או ג'ינג'ר איל, ולהשתמש בשורש ג׳ינג׳ר טרי טחון במזון, או בג'ינג'ר מסוכר.
  • היעזר בגישות טיפוליות שאינן תרופתיות המגבירות את מידת השקט הנפשי, כגון דיקור או דמיון מודרך.

מידע נוסף ודרכי התמודדות ניתן למצוא בחוברת 'התמודדות עם בחילות והקאות' של האגודה למלחמה בסרטן. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.

 

יובש או כאבים בחלל הפה

ייתכן שתחוש ביובש או בכאב בחלל הפה, או שיופיעו כיבים קטנים. שתייה מרובה והקפדה על היגיינת הפה בקביעות על ידי צחצוח שיניים במברשת רכה עשויות להפחית תופעות אילו. ניתן להשתמש בשטיפות פה או בטיפול תרופתי למניעה וטיפול בזיהומי פה. מציצת קוביות קרח עשויה להקל תסמינים אלה. מומלץ להתייעץ עם הצוות המטפל בך על הקלת התסמינים.

 

שינויים בטעם המזון

ייתכן שיופיעו שינויים בטעם המזון. ניתן להעשיר את המזון בתבלינים ועשבי תיבול. חלק מהמטופלים מגלים כי מזון המוגש קר - טעים להם יותר ממזונות חמים. אם אתה מרגיש טעם מתכתי בפה - השתמש בסכו״ם מפלסטיק. התופעה צפויה לחלוף עם סיום הטיפול. לעיתים מופיעים גם צרבת או קשיים בבליעה. מומלץ לפנות לייעוץ תזונתי במרכז הרפואי בו הנך מטופל.

בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן, עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם בעיות תזונה המתעוררות עקב המחלה והטיפול בה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995 או באתר האגודה. בנוסף, ניתן להיכנס לפורום 'תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן', לייעוץ מקצועי הניתן על ידי דיאטנית קלינית, באתר האגודה.

 

נשירה או דילול השיער

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום להפיכתו של השיער לדק ודליל יותר, או לנשירת שיער מלאה, לרבות הגבות והריסים. ברוב המקרים מדובר בתופעה זמנית, והשיער ישוב ויצמח כ-6-3 חודשים לאחר סיום הטיפול. לעיתים השיער הצומח לאחר הטיפול שונה בצורה או בצבע מכפי שהיה קודם לכן, וייתכן כי השיער החדש יהיה דק מכפי שהיה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער' המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות יעילות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האגודה.

 

שינויים בתחושה בכפות הידיים או הרגליים

חלק מהתרופות הכימיות עלולות לגרום להפרעה עצבית הנקראת 'נוירופתיה היקפית' (peripheral neuropathy) הכוללת תסמינים כגון חוסר תחושה או תחושת יתר, חולשה, עקצוצים ונימול (תחושה שהאזור 'רדום') וכאבים בכפות הידיים או ברגליים. חשוב לעדכן את הרופא המטפל אם אתה חש בתופעות אלו. לעיתים תידרש החלפה של סוג הכימותרפיה אם התסמינים מחריפים. לרוב התסמינים ישתפרו לאחר סיום הטיפול. בחלק מהאנשים לא יחול שיפור, והתסמינים יישארו לצמיתות.

 

פוריות ואמצעי מניעה

הרופא המטפל בך ימליץ להימנע מהיריון בזמן הטיפולים הכימיים, כיוון שהתרופה עלולה לפגוע בעובר. חשוב להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול ולמשך מספר חודשים לאחר סיומו. ניתן לשוחח על כך עם הרופא המטפל. כמו כן, יש להשתמש בקונדום בעת קיום מגע מיני ב־48 השעות שלאחר קבלת טיפול כימי, כדי להגן על בן/בת הזוג - כיוון שתרופות כימיות עלולות לעבור לנוזלי הזרע והנרתיק.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא מיניות הגבר ומיניות האישה, שימור פוריות בגברים, וכן חוברת 'חיי אישות וזוגיות' המיועדת למגזר הדתי. ניתן לקבלן ב'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה. 

כמו כן, האגודה מפעילה שירות ייעוץ מיני ארצי ללא תשלום על ידי אחות אונקולוגית מומחית בתחום, ללא צורך בהפניה רפואית. למידע נוסף ולקביעת תור ניתן לפנות בטל. 03-5721643, דוא"ל: lenak@cancer.org.il.

ניתן להפנות שאלות לפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' באתר האינטרנט של האגודה.

 

 

ניתוח

לעיתים אפשר להסיר את החלק הנגוע של הכבד באמצעות ניתוח. ניתוח זה נקרא 'כריתת כבד' (liver resection) והוא נעשה לעיתים קרובות לצורך הסרת גידולים שניוניים שהגיעו לכבד מסרטן ראשוני במעי או מגידול נוירו-אנדוקריני. לעיתים הוא משמש לטיפול בסרטן ראשוני מסוגים אחרים.

ניתוח הוא טיפול שכיח במקרה שהמחלה הגרורתית בכבד היא מוגבלת ואין עדות נוספת לסרטן בשאר חלקי הגוף. במקרה זה ניתן לעיתים לרפא את המחלה. אם הסרטן השניוני בכבד מערב מספר סגמנטים (חלקים) של הכבד, ייתכן כי לא יהיה ניתן להסיר את כל הגרורות בניתוח, ואז יש לשקול טיפול כימי ניאו-אדג'ובנטי (קדם-ניתוחי), ולאחר מכן לבצע ניתוח בשני שלבים או כריתה של אונת כבד אחת וצריבת הנגעים באונה הנותרת. ניתוח אינו אפשרי אם יש גרורות מרובות בחלק אחר של הגוף, למשל בעצמות.
 

כריתה חלקית של הכבד או של אונת כבד היא ניתוח בהיקף גדול הנמשך בין שלוש לארבע שעות ומבוצע במרכזים רפואיים בידי מומחים לניתוחי כבד. ניתוח זה מתאים לחלק מהחולים בסרטן שניוני בכבד. לרוב אין תופעות לוואי לטווח ארוך אחרי כריתת כבד, שכן החלק הנותר של הכבד יגדל בתוך מספר חודשים ויבצע את כל תפקודי הכבד התקינים.
 

כימותרפיה עשויה לשמש להקטנת גידולים לפני הניתוח ובכך לאפשר כריתה חלקית של הכבד ולנסות לשמר רקמת כבד בריאה עד כמה שניתן. כימותרפיה יכולה גם לשמש אחרי הניתוח להקטנת הסיכון של חזרת הסרטן. לכן חשוב ורצוי להתייעץ עם כירורג המומחה בניתוחי כבד לגבי יעילות הניתוח בהתאם למצבך.

ניתוח בשלבים

הסרה כירורגית של הגידול השניוני בכבד מתבצעת בשני שלבים. בניתוח הראשון מסירים או צורבים את הגידול הגרורתי מאונת כבד אחת (בדרך כלל השמאלית), ובטווח של שבוע עד מספר שבועות לאחר מכן מבוצע ניתוח נוסף לכריתת אונת הכבד הנגועה במרבית הגרורות (בדרך כלל האונה הימנית). פרק הזמן החולף בין שני הניתוחים מאפשר לרקמת הכבד הבריאה לגדול ולהתחדש ובכך להפחית את הסיכון לאי-ספיקה כבדית. לעיתים ניתן לעודד את התחדשות רקמת הכבד הבריאה על ידי חסימת חלקו של וריד שער הכבד של האונה שתיכרת באמצעות חומר מיוחד המוזרק אליו דרך צינורית דקה. הליך זה קרוי 'אמבוליזציה של וריד השער' (PVE - Portal Vein Embolisation). הוא מבוצע על פי רוב ביחידה לרדיולוגיה פולשנית בהנחיית אולטרסאונד ונמשך בין 90 דקות לשעתיים. לרוב, הטיפול מצריך אשפוז ללילה בבית החולים.
 

ניתוח לפרוסקופי (זעיר פולשני)

במקרים מסוימים ייתכן שיהיה ניתן להסיר את האזור הנגוע באמצעות ניתוח לפרוסקופי המכונה גם 'ניתוח זעיר פולשני'. בניתוח מסוג זה, יתבצעו מספר חתכים קטנים בעור באזור הבטן העליונה. לרוב מדובר בשלושה-ארבעה חתכים קטנים וחתך אחד מעט גדול יותר קרוב לאזור הטבור.

דרך חתכים אלו יוחדר לחלל הבטן מכשיר הקרוי 'לפרוסקופ' - צינור חלול עם עדשה מוארת העשויה מזכוכית מגדלת בצד אחד, ומצלמה שמעבירה את התמונה לטלוויזיה בצד שני, המאפשרת למנתח לראות את האזור המנותח ולבצע את הניתוח. החתך הגדול יותר מאפשר למנתח להוציא מהגוף את החלק המוסר מהכבד.

היתרון הגדול של ניתוחים בשיטה הלפרוסקופית הוא כאב מופחת וריפוי מהיר יותר של האזור המנותח, היות והחתכים המבוצעים בניתוח זה קטנים בהרבה מהחתך הגדול שנדרש בשיטה הפתוחה.

לפני הניתוח

מספר ימים עד שבועות לפני הניתוח ״ערכו לך בדיקות שיקבעו את כשירותך להרדמה ולניתוח. תיפגש עם רופא מצוות המנתחים ו/או אחות, שידריכו אותך על ההליך הניתוחי, יתרונות הניתוח והסיכונים האפשריים הכרוכים בו, ומה לצפות לאחריו. לפני הניתוח תיפגש גם עם הרופא המרדים שישוחח אתך על הניתוח ויבקש ממך לחתום על טופס הסכמה שבו אתה מביע את הסכמתך לטיפול. לא יינתן לך כל טיפול רפואי מבלי שנתת לכך את הסכמתך. בדרך כלל תתאשפז ביום הניתוח או יום לפניו.

ייתכן שתיפגש גם עם תזונאית לקראת הניתוח ולאחריו. אולי תקבל גרבי תמיכה אלסטיים מיוחדים שתלבש במהלך הניתוח ולאחריו, אשר יסייעו במניעת התפתחות קרישי דם ברגליך. דאג לשאול את האחות או הרופא את כל השאלות שיש לך על הניתוח ולשתף אותם בחששותיך. אם אתה צופה קשיים מיוחדים בבית, לדוגמה אם אתה גר לבד או שעליך לעלות במדרגות כדי להגיע לביתך, עליך להודיע על כך לאחות או לעובדת הסוציאלית כשאתה מתאשפז במחלקה.

אם אתה מעשן, חשוב שתנסה להפסיק, או לפחות שתפחית את מספר הסיגריות שאתה מעשן לפני הניתוח, כדי למזער את הסיכון לסיבוכים, כמו זיהום בחזה, ולזרז את ריפוי הפצע אחרי הניתוח. הרופא יוכל לייעץ לך בנושא.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות בנושא עישון: 'שאלות ותשובות על העישון' ו'המדריך לגמילה עצמית מעישון'. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995, או באתר האינטרנט של האגודה.

 

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תעבור למחלקת טיפול נמרץ עד להתאוששות מלאה מההרדמה (לרוב עד 24 שעות). הסיבה לכך היא החשש שכמות הדם הרבה העוברת דרך הכבד תגרום לדימום לאחר הניתוח. הרופאים והאחיות ינהלו מעקב צמוד אחר הסימנים החיוניים ובדיקות הדם שלך.

 

תזוזה אחרי הניתוח

הצוות יעודד אותך להתחיל לנוע מוקדם ככל האפשר, כחלק הכרחי מתהליך ההחלמה. גם אם תיאלץ להישאר במיטה, חשוב לבצע תנועות רגליים שגרתיות ולבצע נשימות עמוקות בהדרכת פיזיותרפיסט או אחות, כדי למנוע זיהומים בחזה והיווצרות שטפי דם.

 

עירויים ונקזים

לאחר הניתוח ייתכן שיחוברו לגופך למשך זמן קצר חלק מהצינוריות הבאות:

  • צינור עירוי נוזלים לווריד ביד או בצוואר )עירוי תוך-ורידי( דרכו תקבל נוזלים עד שתוכל לאכול ולשתות בעצמך.
  • צינורית דקה המחוברת באזור הגב (אפידורל) המשמשת למתן תרופות לאלחוש (הרדמה עצבית) ולהקלת כאבים.
  • צינורית דקה (זונדה) המוחדרת לקיבה ולמעי דרך האף ומאפשרת הזנה או ניקוז נוזלים מהקיבה ומניעת בחילה.
  • צינוריות ניקוז כדי לנקז נוזלים ישירות מהפצע הניתוחי. לאחר שכמות הנוזלים פוחתת - יוסרו צינוריות הניקוז.
  • צינורית קטנה (קתטר) המוחדרת לשלפוחית השתן על מנת לנקז את השתן לשקית איסוף חיצונית.


 

הפצע הניתוחי

האזור בו התבצע הניתוח יהיה חבוש למשך מספר ימים, והתחבושות יוחלפו כל יום. תפרים או סיכות יוסרו על ידי אחיות בקופת החולים שלך לאחר חזרתך הביתה. חשוב להודיע לרופא אם אזור הפצע חם, כואב או דולף, שכן אלו סימנים אפשריים לזיהום.

 

התמודדות עם כאב

כאבים או אי-נוחות לאחר ניתוח בכבד הם נורמליים לחלוטין. ניתן לשלוט בכאבים באמצעות משככי כאבים. בתור התחלה, ייתכן שתצטרך משככי כאבים חזקים, כגון מורפיום. תרופות אלו יכולות להינתן בזריקה או ישירות לווריד באמצעות עירוי המחובר למשאבה שמזרימה כמויות מדודות של התרופה. תוכל ללחוץ בעצמך על כפתור המשאבה ולקבל מנות בודדות נוספות אם עדיין תרגיש כאב. שיטה זו קרויה Patient Controlled Analgesia) PCA), והצוות המטפל בך ינחה אותך כיצד להשתמש בה.

 

במקרים מסוימים ייתכן שיוצע לך משכך כאבים הקרוי אפידורל. בשיטה זו מכניסים צינורית עדינה לחלל האפידורלי בעמוד השדרה באזור הגב, דרכה ניתן להעביר תרופות על מנת לשכך את הכאב באזור הניתוח. בנוסף, יתכן שתקבל זריקות נגד בחילות.

מידע נוסף על ההתמודדות עם כאבים ניתן למצוא בחוברת 'כאב והטיפול בו' של האגודה למלחמה בסרטן. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995, או לאתר האינטרנט של האגודה.

 

ההחלמה מהניתוח

מרבית האנשים משתחררים מבית החולים 6-3 ימים לאחר ניתוח פתוח, או 4-2 ימים לאחר ניתוח זעיר פולשני. אם תחוש כאבים לאחר השחרור מבית החולים, ניתן להמשיך לקחת משככי כאבים בהתאם לצורך. ההחלמה והחזרה לתפקוד רגיל יכולים להימשך בהדרגה עד שלושה חודשים.

זמן ההחלמה שונה מאדם לאדם, ויש אנשים שדרוש להם זמן ממושך יותר כדי להחלים.

בתקופה הראשונה שלאחר הניתוח, מומלץ להימנע ממאמץ יתר, לנוח ולאכול היטב. מאמץ פיזי מתון, כמו הליכות קצרות וקבועות, יסייעו בחזרה לכושר גופני, בהעלאת רמת האנרגיה ובזירוז ההחלמה. תוכל להגביר את הפעילות בהדרגה, ככל שתחלים. אין כל מניעה לקיים יחסי מין לאחר השחרור מבית החולים אם תרגיש מוכן לכך, אלא אם כן קיבלת הנחיה אחרת מהצוות הרפואי. אם תחוש עייפות או ירידה בחשק המיני, אלה צפויים להשתפר עם הזמן.

 

ביקורת לאחר הניתוח

לפני שתעזוב את בית החולים תיקבע לך פגישת מעקב עם רופא. בפגישה זו הרופא יבדוק את מצב בריאותך והחלמתך וישוחח איתך על תוצאות הניתוח. זהו זמן טוב לשוחח על כל חשש או דאגה שמטרידים אותך.



 

טיפול הורמונלי

טיפול זה יינתן בהתאם לאיבר הראשוני ממנו התפשט הגידול לכבד. טיפול הורמונלי ניתן בדרך כלל כאשר הסרטן התפשט מהשד. הורמונים הם חומרים הנוצרים באופן טבעי בגוף ותפקידם לווסת את הצמיחה והפעילות של התאים. חלק מההורמונים גם משפיעים על צמיחת תאי סרטן. הטיפול ההורמונלי פועל על ידי הפחתת רמות הורמונים ספציפיים בגוף או מניעת שימוש בהורמונים על ידי תאי סרטן. הטיפול יכול להאט או לעצור את צמיחת תאי הסרטן, ויכול להקטין את הגידול ולהפחית או להעלים תסמינים.

 

תופעות לוואי

טיפול הורמונלי יכול לגרום לתופעות לוואי כמו גלי חום והזעות. במרבית האנשים תופעות הלוואי יכולות להיות מתונות, ובאחרים הן יכולות להיות קשות יותר. הרופא המטפל יסביר לך מהן תופעות הלוואי האפשריות. חשוב לשוחח איתו על כך לפני תחילת הטיפול.



 

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

טיפול מכוונן (הקרוי גם טיפול ממוקד מטרה או ביולוגי) הוא טיפול בו נעשה שימוש בחומרים המצויים בגוף באופן טבעי כדי להרוס את התאים הסרטניים. קיימים מספר סוגי טיפולים מכווננים, והשימוש בסוג התרופה הספציפי מותאם למאפיינים הייחודיים של הגידול. טיפולים אלה יכולים להינתן עם כימותרפיה ובמספר דרכים - במתן פומי (דרך הפה), בעירוי תת-עורי או תוך-ורידי. תופעות הלוואי משתנות בהתאם לסוג התרופה בה משתמשים. הרופא המטפל יסביר לך מהן תופעות הלוואי שייתכן שיופיעו.

באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מפורטים על אודות כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. לקבלתם ולמידע נוסף ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או לאתר האינטרנט של האגודה.

 


אבלציה - הרס ממוקד של תאי הגידול

שימוש בחום של גלי מיקרו (גלי רדיו - RFA) בטמפרטורה גבוהה להרס ממוקד של תאים סרטניים, לרוב בשילוב עם טיפולים אחרים, כגון כימותרפיה וניתוח. הטיפול באבלציה עשוי להתאים לחולי סרטן שניוני בכבד שמקורו במעי, ולעיתים גם לגידולים שמקורם באיברים אחרים, לאחר ניתוח, או אם ניתוח אינו מתאים עבורם. הרופא יסביר לך אם אבלציה היא טיפול אפשרי ומתאים עבורך.

לצורך הטיפול, המקום המטופל יורדם באמצעות זריקת טשטוש. ייתכן כי ייעשה שימוש בהרדמה כללית. מחט דקה מוחדרת דרך העור אל מרכזו של הגידול בהנחיית אולטרסאונד או CT. גלי מיקרו מועברים בעוצמה חזקה דרך המחט ומפיקים חום גבוה בתוך הגידול במטרה להשמידו, בלי לפגוע ברקמה הבריאה הסמוכה. טיפול באבלציה יכול להיעשות בהרדמה מקומית, בניתוח לפרוסקופי (זעיר פולשני) או פתוח. אם מדובר בניתוח לפרוסקופי, ייעשו באזור הבטן בין 1 ל-3 פתחים קטנים, שיגלידו במהרה לאחר הטיפול. הטיפול נמשך מספר דקות, ולרוב ניתן להשתחרר מבית החולים כמה שעות לאחריו. לעיתים נדרש אשפוז ללילה בבית החולים. טיפולי אבלציה אינם מתבצעים בכל המרכזים הרפואיים, וייתכן שתתבקש להגיע למרכז רפואי המתמחה בכך.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הן בדרך כלל קלות, ולרוב חולפות בתוך שבוע. ייתכן שתחוש כאב או אי-נעימות באזור הכבד. ניתן לטפל בכך במשככי כאבים רגילים. תסמינים נוספים הם חום גבוה, עייפות ותחושה כללית רעה. נסה להרבות בשתייה ולנוח. פנה לבית החולים אם החום אינו יורד בתוך מספר ימים או שהוא עולה מעל 380C, כדי לוודא שאין לך זיהום.



 

אמבוליזציה

טיפול בו מוחדר לכבד חומר החוסם את אספקת הדם לגידול ומביא להקטנתו או לעצירת גדילתו. הרופא יסביר לך אם אמבוליזציה היא טיפול אפשרי ומתאים עבורך. טיפול זה יכול להינתן בשני אופנים:

כימו-אמבוליזציה (Chemoembolisation)

תרופה כימית מוחדרת ישירות לכבד על מנת לחסום את אספקת הדם לגידול ובכך להקטינו. הכימותרפיה משולבת עם חומר שמנוני, הגורם לכך שהתרופה נשארת בכבד זמן ממושך יותר ובריכוזים גבוהים יותר. כימו-אמבוליזציה קרויה לעתים כימו-אמבוליזציה טרנסארטריאלית (Trans-arterial chemoembolization - TACE).

לפני ביצוע ההליך מוזרק חומר הרדמה מקומי למפשעה כדי לאלחש את האזור. לאחר מכן מבוצע חתך קטן באזור המפשעה, ובהנחיית שיקוף רנטגן של כלי הדם (אנגיוגרפיה) מוחדרת דרכו צינורית דקה (צנתר) אל עורק הכבד המזין את הגידול. דרך העורק מוזרק יוד המדגים את מיקומו המדויק של הצנתר, לאחר מכן מוזרקת לכבד באיטיות התרופה הכימית בשילוב עם החומר השומני, ולבסוף הצנתר מוסר. הטיפול ניתן במחלקת הרנטגן בהרדמה מקומית, ומצריך שהייה של יום-יומיים בבית החולים.
 

התרופות הכימיות השכיחות לשימוש בכימואמבולציה הן דוקסורוביצין - Doxorubicin וציספלטין - Cisplatin. לטיפול ״תכנו תופעות לוואי הכוללות בחילות, כאבי בטן, חום גבוה ועייפות קשה, ואלה חולפות לרוב כעבור שבוע או שבועיים. ניתן להפחית אותן בעזרת תרופות נוגדות בחילה ומשככי כאבים. סיבוכים קשים הם נדירים, אך לעיתים תיתכן פגיעה בכבד.
 

רדיואמבוליזציה - טיפול בקרינה פנימית וממוקדת לכבד (SIRT)

הטיפול מבוצע באופן דומה לכימו-אמבוליזציה, תוך שימוש בחומר רדיואקטיבי (איטריום-90 - 90-Yttrium) במקום הכימותרפיה. שיטת טיפול זו היא שכיחה פחות ומתבצעת רק במרכזים רפואיים המתמחים בכך.

לפני הטיפול ב-SIRT מבוצעת בדיקת אנגיוגרפיה המציגה תמונה מפורטת של אספקת הדם לכבד, על מנת לוודא שבעת הטיפול עצמו החומר הרדיואקטיבי לא יגיע עם זרם הדם לאזורים אחרים בגוף. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית במחלקה לרדיולוגיה פולשנית וכרוכה בהחדרת צינורית עדינה (צנתר) דרך חתך קטן באזור המפשעה אל הכבד באמצעות עורק מוביל דם. הבדיקה אורכת כשעה, וברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות רגילה בתוך כ-10 שעות.

במידה ובדיקת האנגיוגרפיה תקינה, הטיפול מבוצע בהנחיית אנגיוגרפיה נוספת, ודרך הצנתר מוחדרות אל תוך הגידול בכבד כדוריות (מיקרוספירות) רדיואקטיביות זעירות, הנצמדות לכלי הדם הסובבים את הגידול הסרטני ומקרינות אותו באופן ממוקד. הכדוריות נותרות באופן קבוע בכבד, והן אינן מזיקות. הקרינה חוסמת את אספקת הדם לגידול בכבד ומקטינה את התאים הסרטניים מבלי לפגוע ברקמת הכבד הבריאה.

לרוב נדרשת שהייה של יום עד ארבעה ימים בבית החולים. הקרינה הנפלטת מהכדוריות היא בכמות קטנה ונמשכת כ-14-10 ימים. במהלכה יהיה עליך להרבות בשתייה. הקרינה היא מקומית, ולא נדרשת שהייה בבידוד, אולם ייתכן כי יהיה עליך להקפיד על כללי זהירות מסוימים בימים הראשונים שלאחר הטיפול. הצוות הרפואי המטפל בך יעדכן אותך בנושא זה. ניתן לחזור על הטיפול ב-SIRT במידה שיימצא יעיל עבורך.

לטיפול ייתכנו תופעות לוואי למשך מספר ימים, ואלה כוללות חום גבוה וכאב באזור הבטן מיד לאחר הזרקת החומר הרדיואקטיבי. תופעות לוואי נוספות כוללות בחילות, הקאות ושלשולים, הניתנים לטיפול בעזרת תרופות שירשום הרופא. לעתים נדירות תיתכן פגיעה בכבד.



 

רדיותרפיה סטריאוטקטית

רדיותרפיה סטריאוטקטית ניתנת ממכשיר קרינה ייעודי, ומשמשת לעיתים כאשר ניתוח או אבלציה בגלי רדיו אינם מתאפשרים. הטיפול ניתן באמצעות מכשיר הפולט קרינה רבת עוצמה המקיפה את הגידול מזוויות שונות וממוקדת בו. רמת הקרינה סביב הגידול נותרת נמוכה, ובכך מונעת פגיעה ברקמות הבריאות. מומלץ להיוועץ עם הצוות הרפואי על מנת להבין אם טיפול זה עשוי להיות יעיל עבורך. השיטה קרויה גם 'רדיו-כירורגיה סטריאוטקטית'.


 

טיפול תומך בתסמינים

במקרים בהם לא ניתן להשתמש בטיפולים שפורטו, או כאשר הם אינם יעילים, ישנן דרכים אחרות להתמודד עם התסמינים המפריעים לך ולשפר את איכות חייך. טיפול הנועד להקלה על תסמיני המחלה ולשיפור איכות החיים נקרא 'טיפול תומך' (פליאטיבי). ישנן מספר דרכים בהן ניתן להקל ואף לשלוט בתסמיני המחלה. ״תכן שתופנה על ידי הרופא המטפל בך לצוות טיפול תומך היכול לייעץ לך על דרכים לאיזון תסמינים, והענקת תמיכה רגשית לך ולבני משפחתך. הצוות כולל בדרך כלל רופא ואחיות ויוכל להגיע לביתך. גורמים נוספים המפנים לקבלת השירות הם אחים/ות ועובדים/ות סוציאליים/ות בבתי החולים או בקהילה, המכירים אותך ואת בני משפחתך.

 

עייפות ותשישות

חולים רבים חשים עייפות רבה וחוסר יכולת לתפקד כבעבר, זאת כתוצאה מהמחלה עצמה, מהטיפולים בה, או כחלק מהתמודדות עם תסמינים אחרים, כגון כאב. אם אתה חש עייפות, חשוב להאט את הקצב ולשמור את האנרגיות לדברים החשובים לך והמהנים אותך. הקשב לגופך ויכולותיך, ועשה כפי יכולתך ובהתאם לרצונותיך. לא ייגרם לך נזק אם תעשה יותר מדי, אבל ייתכן שתזדקק למנוחה רבה יותר אחרי הפעילות. עייפות ותשישות מקשות על הריכוז ועל היכולת לקחת חלק מלא בפעילות הסובבת אותך. השתדל לא להרגיש אשמה אם תצטרך לבקש מאחרים שיבצעו עבורך משימות. הדבר יסייע לך להפנות את משאביך לדברים החשובים לך. פעמים רבות חברים וקרובים רוצים לסייע ושמחים כשפונים אליהם לעזרה. ניתן להכין יומן פעילות, לרשום בו את משימותיך החשובות, ולבצען בקצב שלך, כאשר אתה חש טוב יותר. מחקרים הראו כי ביצוע פעילות גופנית המותאמת למצבך וליכולותיך יכול לסייע בשיפור ההרגשה הכללית ובתפקוד היומיומי.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן', המכילה עצות נוספות ודרכי התמודדות. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995 או באתר האינטרנט של האגודה.
לאגודה למלחמה בסרטן תוכנית 'צעדים לאיכות חיים', המופעלת במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. למידע נוסף ניתן לפנות למחלקת שיקום ורווחה באגודה למלחמה בסרטן בטל. 03-5721618, דוא"ל: silvia_a@cancer.org.il.

 

אובדן תיאבון

אובדן תיאבון יכול לנבוע מהמחלה עצמה או עקב טיפולים שונים. מומלץ להתמקד באכילת המזון האהוב עליך. נסה לאכול ארוחות קטנות ופשוטות באופן סדיר. אם לא חל שיפור בתיאבון שלך, פנה לייעוץ תזונתי במרכז הרפואי בו הנך מטופל. בנוסף, הרופא המטפל בך עשוי לרשום לך תרופות כגון סטרואידים או הורמון הקרוי מגסטרול אצטאט - Megestrol acetate (מגאס® - ®Megace)* העשויים לסייע בהגברת התיאבון.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים. 

 

בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם בעיות תזונה המתעוררות עקב המחלה והטיפול בה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995 או באתר האגודה.
בנוסף, ניתן להיכנס לפורום 'תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן', לייעוץ מקצועי הניתן על ידי דיאטנית קלינית באתר האגודה.

בחילות

סרטן הכבד עלול לגרום לבחילה, מכיוון שהוא משפיע על האיזון הכימי התקין בגוף. טיפולים מסוימים גם הם יכולים לגרום לבחילה. לעיתים קרובות ניתן להקל את הבחילה באמצעות תרופות. ישנם סוגים רבים של תרופות מסוג זה, והרופא יוכל לרשום אותן עבורך. פעמים רבות משתמשים בסטרואידים על מנת להקל בחילות ועייפות, וגם לשפר את התיאבון.

 

כאב

כמתואר בפרק העוסק בתסמינים, סרטן שניוני בכבד עלול לגרום להגדלת הכבד. הכבד המוגדל מפעיל לחץ על מעטפת הסיבים שמקיפה אותו, וכך נוצרת תחושת כאב. כימותרפיה להקטנת הכבד המוגדל עשויה להקל על הכאב, אך ישנם גם משככי כאבים יעילים שהרופא יוכל לרשום לך.

משככי כאבים חזקים עלולים לגרום לעצירות, על כן חשוב להקפיד על תזונה עשירה בסיבים ולהרבות בנוזלים. בכדי למנוע עצירות, הרופא יוכל לרשום לך משלשלים במקביל למשככי הכאבים. סטרואידים יכולים להקטין את הנפיחות סביב הכבד ובכך להפחית את הכאב. הם ניתנים בדרך כלל לזמן קצר של כמה שבועות או חודשים.

בחוברת 'כאב והטיפול בו' של האגודה למלחמה בסרטן תמצא מידע נוסף ושיטות אחרות להקלת הכאב. למידע נוסף ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל': 1-800-599-995 או לאתר האגודה. 

 

מיימת

הצטברות נוזלים בבטן נקראת מיימת. מיימת עלולה לגרום לתחושת נפיחות, אי-נוחות, ירידה בתיאבון וכן לקוצר נשימה, היות והנפיחות מונעת מהריאות להתרחב בצורה תקינה בזמן הנשימה. לעיתים ניתן להקל בעזרת תרופות משתנות, הניתנות על פי מרשם רופא. תרופות אלו מעודדות את הגוף להיפטר מעודפי נוזלים באמצעות השתן ואינן מאפשרות לנוזלים להצטבר. ניתן גם להקל באמצעות החדרה של צינורית דקה לבטן לניקוז נוזלים עודפים. הליך זה מתבצע לרוב בבית החולים, בהרדמה מקומית, וניתן לחזור עליו במידת הצורך. לעיתים ניתן לבצע את ההליך גם במסגרת טיפול ביתי.

 

צהבת

צהבת מופיעה במקרים בהם תאים סרטניים חוסמים את צינור המרה (הצינור המחבר בין הכבד למעי הדק). מיצי המרה מצטברים בכבד וזורמים חזרה למחזור הדם. כתוצאה מכך, העור הופך צהוב ומגרד. על הגרד ניתן להקל באמצעות טבליות אנטי-היסטמין או תרופות אחרות שתוכל לקבל מהרופא. לעיתים ניתן גם להקל את הצהבת באמצעות החדרת צינורית דקה לצינור המרה.

צינורית זו מאפשרת למרה לזרום באופן תקין לתוך המעי הדק על ידי שמירת צינור המרה פתוח.

 

חום גוף קיצוני

מכיוון שהכבד הוא איבר המייצר חום בגוף, אנשים הסובלים מסרטן כבד חווים לעיתים שינויים קיצוניים בחום גופם (חום והזעה או קור ורעד). אם תחוש בשינויים אלו, דווח על כך לרופא שלך והוא ירשום עבורך טיפול תרופתי.

 

שיהוקים

ייתכן שיופיעו שיהוקים כאשר הכבד לוחץ על העצב שמוביל לסרעפת (שכבת השרירים המפרידה בין בית החזה לבטן). ישנן תרופות רבות להקלתה שיהוקים.

 

גרד

אם הגרד נובע כתוצאה מצהבת, מקלחות תכופות יכולות לשטוף את מלחי המרה שמופרשים לעור ולהקל עליך. נסה להימנע משימוש בסבונים המייבשים את העור ומגבירים את הגרד. מומלץ להתייעץ עם האחות או הרופא בנוגע לשימוש בתכשירי לחות מתאימים למריחה על העור, ולהשתמש בהם מדי יום לאחר הרחצה. תוכל גם לקבל מהרופא מרשם לתרופות להקלת הגרד.



 

מעקב

לאחר האבחנה והטיפול בסרטן שניוני בכבד, יהיה עליך להיות בביקורת באופן קבוע. הרופא יעקוב אחר מצב בריאותך ויטפל בתסמיני המחלה. פגישות אלו הן הזדמנות טובה להעלות בפני הרופא דאגות או בעיות עמן אתה מתמודד. אם תגלה תסמינים חדשים, או יתעוררו בך חששות כלשהם, תוכל לפנות לרופא או לאחות במחלקה להתייעצות.

ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ ותמיכה בפורום סרטן מערכת העיכול באתר האגודה למלחמה בסרטן, ובפורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.

 

 

מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן שניוני בכבד נערכים כל הזמן, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.

כדי שתתאפשר השוואה מדויקת בין הטיפולים, סוג הטיפול שיינתן לחולה נקבע באופן אקראי, בדרך כלל באמצעות מחשב, ולא על ידי הרופא המטפל. מחקרים הוכיחו שאם הרופא בוחר את הטיפול או מציע לחולה אפשרות בחירה, הוא עשוי להטות שלא במודע את תוצאות הניסוי. משום כך נדרשת הקצאה אקראית זו.


בניסוי קליני אקראי ומבוקר, מקבלים חלק מהחולים את הטיפול המקובל הטוב ביותר, בעוד שאחרים מקבלים את הטיפול החדש, אשר עשוי להתגלות כטוב יותר מהטיפול המקובל. טיפול מסוים מוגדר כטוב יותר אם פעולתו נגד הגידול יעילה יותר מהטיפול המקובל או אם הוא יעיל באותה המידה כמו הטיפול המקובל, אך גורם לפחות תופעות לוואי בלתי נעימות.


רופאים מעוניינים להשתתף בניסויים קליניים, או במחקרים קליניים - כפי שהם נקראים לעתים, משום שכל עוד טיפול חדש לא נבחן בדרך מדעית זו, הרופאים לא יכולים לדעת מהו הטיפול הטוב ביותר עבור החולים שבהם הם מטפלים.


לפני שניתן אישור לניסוי כלשהו, חייב הניסוי לקבל אישור מוועדת הלסינקי. הרופא שלך חייב לקבל ממך הסכמה מדעת לפני שישתף אותך בניסוי קליני כלשהו. הסכמה מדעת פירושה שאתה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמנת להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן תהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

אם תחליט להשתתף בניסוי, חשוב שתזכור שכל טיפול שתקבל נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. בהשתתפותך בניסוי תסייע גם לקדם את מדע הרפואה וכך תשפר גם את סיכוייהם של חולים אחרים בעתיד.



חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.



 

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך



מערך המידע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן


מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
ד"ר אפרים אידלביץ, מנהל היחידה לגידולי מערכת  העיכול, המכון האונקולוגי, מרכז רפואי קפלן, רחובות, חבר ועדת העדכון בנושא סרטן המעי הגס של אגודה למלחמה בסרטן

ד"ר ריאד חדאד, מנהל היחידה לניתוחי כבד, לבלב ודרכי מרה, מחלקה כירורגית, המרכז הרפואי כרמל, חיפה

על הערותיהם והארותיהם.
לד"ר שלומית פרי, עו"ס, לשעבר מנהלת השירות הפסיכואונקולוגי במרכז הרפואי רבין-בילינסון, וחברת ועדת העדכון בנושא פסיכואונקולוגיה באגודה למלחמה בסרטן

על כתיבת הפרק התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן
מרץ 2018
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.