הדפס
| שתף

 מידע נוסף בנושא

פורום סרטן הריאות

ינואר 2017 - בדיקת ROS1 rearrangement ובדיקת PDL1 עבור חולי סרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC

והתרופוף

Opdivo-Nivolumab, Crizotinib-Xalkori ו-

Pembrolizumab-Keytruda לטיפול בסרטן ריאה, הוכללו בסל הבריאות.

למידע על התרופות לחצו כל הקישור המופיע למעלה.

מזותליומה
תודתנו נתונה ל:
דר' מיה גוטפריד, מנהלת היחידה לגידולי ריאה, המרכז הרפואי מאיר כפר סבא, חברת ועדת העדכון לנושא ריאות של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיה והערותיה.

מידע זה מבוסס על גרסת 2010 של החוברת Understanding Cancer of the lung של  שעברה עדכון והתאמה לצרכי הארץ ב- 2013.


מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן ריאות. אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד. 


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.


  

Big-Bullet-SQR.gif מהו סרטן?

Big-Bullet-SQR.gif הריאות

Big-Bullet-SQR.gif מה גורם לסרטן ריאות?

Big-Bullet-SQR.gif תסמיני סרטן ריאות

Big-Bullet-SQR.gif סוגי סרטן ריאות

Big-Bullet-SQR.gif אבחון סרטן ריאות

Big-Bullet-SQR.gif שלבי סרטן ריאות

Big-Bullet-SQR.gif תכנון הטיפול

Big-Bullet-SQR.gif יתרונות וחסרונות הטיפול

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים NSCLC

Big-Bullet-SQR.gif כימותרפיה בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים ביולוגיים בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

Big-Bullet-SQR.gif טיפולים אחרים בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

Big-Bullet-SQR.gif הקלה בתסמינים בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

Big-Bullet-SQR.gif מעקב

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בסרטן ריאות מסוג תאים קטנים

Big-Bullet-SQR.gif מחקרים וניסויים קליניים

Big-Bullet-SQR.gif התמודדות רגשית עם סרטן ריאות 

Big-Bullet-SQR.gif טיפול בקרינה

  


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.

 bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


הריאות

הריאה הימנית היא בעלת שלושה אזורים עיקריים, והריאה השמאלית היא בעלת שני אזורים עיקריים. אזורים אלה ידועים כאונות. כאשר אתה שואף אוויר, הוא עובר מאפך או פיך אל קנה הנשימה שבגרון. קנה הנשימה מתפצל בבית החזה לשני סימפונות, צינורות, ימני ושמאלי, אחד לכל ריאה. הסימפונות מתפצלים לסימפונונים, צינורות קטנים יותר, המזרימים את האוויר דרך הריאות. בקצה כל סימפונון נמצאים מיליוני שקי אוויר זעירים, הנאדיות. בנאדיות נספג החמצן, ועובר לתוך הדם הנושא אותו לכל חלקי הגוף. במקביל, בכיוון ההפוך עובר מהדם לנאדיות חמצן דו פחמני, גז פסולת שיש להרחיקו מהגוף - פעולה שמתבצעת במהלך תהליך הנשיפה בה נפלט גז זה החוצה. סוגי סרטן רבים מתחילים בתאים המצפים את הסימפונות הנקראים קרצינומות של הסימפונות.

 

הריאות מכוסות בקרום, או בשכבת ריפוד המכונה פלאורה, שהיא בעלת שכבה פנימית וחיצונית. השכבה הפנימית מכסה את הריאות. השכבה החיצונית מכסה את כלוב הצלעות ואת הסרעפת (דיאפרגמה) - יריעת שרירים המפרידה בין בית החזה לבין הבטן. הפלאורה מייצרת נוזל הפועל כחומר סיכה, אשר מסייע לנו לנשום בקלות ומאפשר לריאות לנוע פנימה והחוצה באופן חלק.

 

המערכת הלימפטית

המערכת הלימפטית היא חלק ממערכת החיסון. למערכת זו שני תפקידים עיקריים: היא מהווה מנגנון טבעי של הגוף להגנה מפני זיהומים ומחלות, ונוזלים מתוך הרקמות. היא מורכבת מאברים שונים כגון: מח העצם, התימוס, הטחול ובלוטות הלימפה. בלוטות אלה מחוברות בגוף באמצעות רשת של צינורות לימפטיים זעירים.

חזרה למעלה >>


מה גורם לסרטן ריאות?

קיימות מספר סיבות וגורמי סיכון העלולים להגביר את הסיכון לפתח סרטן ריאות. גיל לדוגמה, הוא גורם סיכון - מרבית האנשים הלוקים בסרטן הם מעל גיל 65. נוכחותו של גורם סיכון מסוים, אינה בהכרח מעידה על כך כי תחלה בסרטן בוודאות. עם זאת, לעתים אנשים ללא גורמי סיכון ידועים, עלולים לפתח סרטן.

 

עישון

עישון סיגריות הוא הסיבה למרבית המקרים של סרטן הריאה. ככל שאתה מעשן יותר, כך גובר הסיכון שלך לפתח סרטן ריאה. כמו כן, הסבירות להתפתחות סרטן ריאה, גבוהה יותר בקרב אנשים המתחילים לעשן בגיל צעיר. סיגריות עם פילטר ועם רמות עיטרן נמוכות, עשויות להפחית מעט את הסיכון של האדם המעשן להתפתחות סרטן, אך הסיכון עדיין גבוה בהרבה מזה של אדם שאינו מעשן.

 

סרטן ריאה היה תמיד נפוץ יותר בקרב גברים, בעיקר מעל גיל 40, בין השאר בשל העובדה שגברים מעשנים יותר מנשים. יחד עם זאת, ככל שמספר הנשים המעשנות עולה, כך עולים מקרי סרטן הריאה בקרב נשים.

 

אנשים שאינם מעשנים עלולים לפתח סרטן ריאה אף הם. כ-10% עד 15% מהאנשים (סביב 1 ל-10) הלוקים בסרטן ריאה, לא עישנו מעולם.

 

הפסקת עישון

אדם המפסיק לעשן, מפחית באופן משמעותי את הסיכון שלו לחלות בסרטן הריאה. הסיכון הולך ופוחת ככל שחולף הזמן, וכעבור 15 שנה לאחר הפסקת העישון, רמת הסיכון יורדת ומשתווה לשאר האוכלוסייה.

 

עישון פסיבי

שאיפת עשן שמקורו בסיגריות שמעשנים אחרים, מוגדרת כיום כגורם המגביר את הסיכון לחלות במחלות ריאה ולפתח סרטן. יחד עם זאת חשוב לזכור, שסיכון זה עדיין נמוך בהרבה לעומת עישון בפועל.

 

עישון מריחואנה (קנביס, גראס)

עישון מריחואנה מעלה אף הוא את הסיכון לחלות בסרטן ריאה. עדיין לא ידועות כל השפעותיו המזיקות, אולם מעריכים כי הנזק הנגרם מעישון מריחואנה, דומה לנזק הנגרם מעישון סיגריות.

 

עישון מקטרת וסיגרים

הסיכון לחלות בסרטן הריאה בקרב מעשני מקטרת וסיגרים נמוך יותר מאשר מעשני סיגריות. יחד עם זאת, מעשנים אלה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הריאה, ביחס לאנשים שאינם מעשנים כלל.

סרטן הריאה שכיח יותר בגילאי 60 פלוס: כ-80% (8 מתוך 10) מהחולים המאובחנים כחולים בסרטן מסוג זה, הינם אנשים מבוגרים. התפתחות סרטן ריאה באנשים צעירים, מתחת לגיל 40, היא תופעה נדירה יחסית.

 

סיכון גנטי

במשפחות מסוימות עלולים מעשנים להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן ריאה, בשל סיבות גנטיות.

 

גז הראדון

באזורים מסוימים בארץ קיימים בקרקע מצבורי ראדון. זהו גז טבעי חסר ריח וכאשר הוא נפלט מן הקרקע, הוא מתנקז לתוך יסודות בניינים ומרתפים. כיום סבורים שחשיפה ממושכת לראדון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן ריאה, בעיקר אצל מעשנים. ניתן לערוך בדיקה לגילוי נוכחות ראדון, ולנקוט צעדים כדי להפחית את הסיכון הכרוך בו.

 

חשיפה לאזבסט

אסבסט הוא מינרל טבעי אשר שימש כחומר לתעשיות בניין שונות. אנשים שנחשפו לאזבסט או שהו זמן רב בקרבתו, מצויים ברמת סיכון גבוהה לחלות בסרטן ריאה, בייחוד אם הם מעשנים. חשיפה לאזבסט ועישון גורמים יחד, להעלאת הסיכון לחלות במחלה. חשיפה לאזבסט ברמה נמוכה, מגבירה את הסיכון לסרטן הריאה במעט, בהשוואה לסיכון הנגרם כתוצאה מעישון. חשיפה למינרל זה ברמה גבוהה, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה, ואף עלולה לגרום למחלה המכונה מזותליומה - סרטן המתפתח בתאים המצפים את הריאות.

 

טיפול בסרטן בעבר

חולים שחלו בעבר בסרטן, וקיבלו טיפולים שונים כנגד המחלה, נמצאים בסיכון מוגבר מעט לחלות בסרטן הריאה, לאחר שנים רבות. להלן מסי דוגמאות:

  • נשים מעשנות שקיבלו טיפול קרינה בשל סרטן השד, נמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הריאה.
  • חולים שקבלו טיפול קרינתי לאזור החזה בשל סוגי לימפומה מסויימים, וגברים שקיבלו טיפול קרינה לאזור החזה בשל סרטן האשכים (במיוחד אם הם מעשנים), נמצאים בסיכון מוגבר מעט לחלות בסרטן הריאה.

עם זאת, התועלת שבטיפול ההתחלתי גוברת באופן משמעותי על הסיכון להתפתחות סרטן ריאה.

 

מערכת חיסון מוחלשת

חולים שנוטלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון (אימונוסופרסנטים), חולי איידס ונשאי HIV, או כאלה שעברו השתלת איבר, נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן הריאות. יחד עם זאת, התועלת מנטילת אימונוסופרסנטים גוברת על הסיכון האפשרי לסרטן ריאה.

 

גורמים נוספים

מגע עם חומרים מסויימים, כגון סיליקה, אורניום, כרומיום וניקל עלול לגרום לסרטן ריאה - מדובר בגורמים נדירים ביותר. הועלתה השערה כי זיהום אוויר עלול לגרום לסרטן ריאה, אולם השערה זו קשה להוכחה. חשוב לציין כי סרטן הריאות אינה מחלה מדבקת העוברת מאדם לאדם.

חזרה למעלה >>


תסמיני סרטן ריאות

  • שיעול מתמשך או שינוי באופי השיעול הרגיל
  • דלקת בבית החזה שאינה מגיבה לטיפול תרופתי
  • קוצר נשימה וצפצופים
  • שיעול והפרשה של ליחה דמית
  • צרידות
  • כאב בחזה או בכתף - ניתן לחוש בכאב עמום או חד בחזה בעת שיעול או בלקיחת שאיפה עמוקה
  • איבוד תיאבון וירידה במשקל
  • קוצר נשימה
  • קשיי בליעה
  • עייפות קיצונית (תשישות) וישנוניות
  • קצוות אצבעות הידיים הופכות לגדולות יותר ומעוגלות יותר (התאלות - Clubbing)
  • נפיחות בבלוטות לימפה באזור הצוואר

אם אתה סובל מאחד התסמינים המפורטים לעיל במשך למעלה משלושה שבועות, חשוב כי תיבדק על ידי רופא המשפחה שלך. כל התסמינים הללו עלולים להיגרם על ידי מחלות אחרות שאינן סרטן.

 

לעתים סרטן ריאה מאובחן באנשים שאינם סובלים מתסמינים כלל, אך עוברים צילום או סריקת ריאות לבירור בעיה אחרת.

חזרה למעלה >>


סוגי סרטן ריאות

סרטן ריאה ראשוני

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן ריאה ראשוני, המתנהגים ומגיבים לטיפול באופן שונה לחלוטין:

  1. SCLC - סרטן ריאה של תאים קטנים (Small Cell Lung Cancer).

  2. NSCLC - סרטן ריאה של תאים לא קטנים.
    (Non-Small Cell Lung Cancer) (פירוט בהמשך).

 

כ-15% ממקרי סרטן הריאה (פחות מ-1 מתוך 5) הם מסוג תאים קטנים; כל היתר הם מסוג תאי שאינם קטנים.

 

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים מכונה כך, מאחר שתאי הסרטן נראים קטנים מאד מתחת למיקרוסקופ. לעתים הוא מכונה בשם סרטן תאי שיבולת שועל. סרטן זה נגרם בדרך כלל כתוצאה מעישון והוא מתאפיין בקצב צמיחה מהיר, ועלול להתפשט במהירות. במקרים נדירים מתפתחת המחלה אצל אנשים שמעולם לא עישנו.

 

סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים

קיימים שלושה סוגים עיקריים של סרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים. לעתים קשה לאבחן את הסוג הספציפי בו לוקה החולה. הסיבה לכך היא שכאשר צופים בתאים מתחת למיקרוסקופ, הם אינם מפותחים דיים, או שהביופסיה אינה מכילה תאים בכמות מספקת על מנת לאבחן את הסוגים השונים של NSCLC.

 

  • קרצינומת תאים קשקשיים (Squamous Cell Carcinoma) - הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ריאה, שמקורו בתאים המצפים את הסימפונות; במקרים רבים מתפתח סרטן זה כתוצאה מעישון.
  • אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) - סרטן שכיח למדי שמתפתח מתאי הבלוטות המייצרים ריר. תאים אלה נמצאים גם כן ברירית הסמפונות.
  • קרצינומת תאים גדולים (Large Cell Carcinoma) - מכונה על שם התאים העגולים הגדולים הנראים כך בבדיקה במיקרוסקופ. לעתים הוא מכונה בשם קרצינומה בלתי ממוינת.

מזותליומה (Mesothelioma)

סוג פחות שכיח, המשפיע על מערכת הנשימה. זהו סרטן של תאי הצדר, הקרום המצפה את הריאות, והוא קשור לעיתים קרובות לחשיפה לאזבסט.

 

סוגים נדירים של סרטן ריאה

קרצינואיד, הנו סרטן מסוג נדיר העלול לעתים להתפתח בריאות. זהו סרטן מסוג נוירו- אנדוקריני. המערכת הנוירו-אנדוקרינית היא רשת בלוטות המייצרות הורמונים, אשר מסייעים בתפקודם של אברי הגוף השונים. סוגי סרטן נדירים יותר, כגון סרקומה של רקמה רכה, עלולים אף הם להתפתח בריאות.

 

לאגודה למלחמה בסרטן דף מידע העוסק בגידולים נוירואינדוקרינים. לקבלתו ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995.

חזרה למעלה >>


אבחון המחלה

אם רופא המשפחה שלך סבור כי אתה סובל מתסמינים העלולים להיגרם על ידי סרטן ריאה, הוא יערוך בדיקה גופנית וישלח אותך לערוך בדיקות נוספות, או צילומי רנטגן כנדרש. צילום חזה ייעשה במידה שהחולה סובל למעלה משלושה שבועות מאחד התסמינים הבאים: כאבים בחזה ללא סיבה ברורה, קשיי נשימה, ירידה במשקל, צרידות, נפיחות בבלוטות הלימפה באזור הצוואר, וכאשר קצות אצבעות הידיים הופכות לגדולות או מעוגלות יותר. אם תוצאות הבדיקה אינן תקינות, או שעולה מהן ממצא חשוד כלשהו, רופא המשפחה יפנה אותך להתייעצות עם מומחה בבית חולים, ולקבלת טיפול לפי הצורך.

 

בני 40 ומעלה שמעשנים או שעישנו בעבר והם פולטים ליחה דמית, יופנו אף הם בדחיפות ע"י רופא המשפחה למומחה ריאות. במקרים אלו יתבקש המטופל לתת דגימות ליחה לבית החולים כדי שניתן יהיה לבדוק אותן תחת מיקרוסקופ לגילוי תאים סרטניים (ציטולוגיה של הליחה).

 

הבדיקות שלהלן משמשות לאבחון סרטן הריאה.

 

חשוב לדווח לרופא שלך אם אתה אלרגי ליוד או אם אתה סובל מאסתמה, מאחר שאתה עלול לסבול מתגובה חמורה יותר לזריקה. קרוב לוודאי שתוכל ללכת הביתה מיד בתום עריכת הסריקה. חלק מבתי החולים עושים שימוש בבדיקת CT סיבובית במנה נמוכה (סריקת CT סלילית) היכולה לאתר גידול׳ ריאה קטנים יותר מאשר בדיקת CT רגילה, ואורכת מספר דקות בלבד.

 

סריקות CT עשויות לשמש להנחיית ביופסיה, במהלכה ניטלת פיסת רקמה קטנה לצורך בדיקה מתחת למיקרוסקופ. תהליך לקיחת הביופסיה כרוך בשהייה בבית החולים במשך לילה. 

 

סריקת PET (סריקת PET-CT)

סריקת PET (טומוגרפיה ע׳׳י פליטת פוזיטרון) היא סוג חדש יותר של סריקה. היא לא מבוצעת בכל בתי החולים ואינה נחוצה בכל מקרה. ניתן להשתמש בסריקת PET כדי לגלות אם המחלה התפשטה לחלקים אחרים בגוף או כדי לבדוק גושים כלשהם שנשארו לאחר טיפול - אם מדובר ברקמת צלקת או אם עדיין ישנם תאים סרטניים.

 

סריקה מסוג זה הינה שילוב בין סריקת CT, שמצלמת סדרת צילומי רנטגן על מנת לבנות תמונה תלת-ממדית ובין סריקת Positron Emission Tomography) PET). סריקת CT מבוססת על שימוש בקרינה במינון נמוך על מנת למדוד את פעילות התאים באזורי הגוף השונים. סריקות PET-CT נותנות מידע מפורט יותר אודות חלקי הגוף הנסרקים. סריקה מסוג זה עשויה להתבצע במקום סריקת CT, או לפני ברונכוסקופיה וביופסיה. יתרונה של סריקה זו שהיא מכוונת את הרופא המבצע את הסריקה, לאזורי הריאה הנכונים.

 

בנוסף, סריקת PET-CT עשויה לספק מידע אשר יסייע לרופאים בתכנון הטיפול המתאים לך. לפני הבדיקה יש להימנע מאכילה במשך שש שעות (שתייה מותרת). חומר רדיואקטיבי בכמות קטנה מוזרק לתוך הווריד, בדרך כלל בזרוע. הסריקה מתבצעת לאחר המתנה במשך שעה אחת לפחות, ונמשכת בין 30 ל-90 דקות.

 

ברונכוסקופיה

בבדיקה זו בודק הרופא את פנים הסמפונות ונוטל דגימות תאים (ביופסיות). ההליך נעשה בדרך כלל בעזרת הברונכוסקופ, צינורית אופטית דקה וגמישה. הבדיקה מבוצעת בהרדמה מקומית. לעתים נעשה שימוש בברונכוסקופ קשיח. במקרה כזה, מבוצעת הבדיקה תחת הרדמה כללית, ויתכן שיהיה עליך לשהות בבית החולים למשך הלילה. סריקת CT או PET-CT הנערכת קודם לכן, תסייע לרופאים בהחלטה על ביצוע הברונכוסקופיה. כמו כן, היא תנחה את הרופא לאזור הנגוע בריאה.

 

לפני בדיקת הברונכוסקופיה, תתבקש לא לאכול או לשתות דבר במשך מספר שעות. יתכן שתקבל תרופת הרגעה זמן קצר לפני הבדיקה, כדי לעזור לך להירגע ולהקל על אי-הנוחות. כאשר תרגיש בנוח, תינתן לך הרדמה מקומית בתרסיס לחלק האחורי של הגרון. בשלב זה יועבר הברונכוסקופ בעדינות דרך אפך או פיך לתוך הסמפונות. הרופא יכול להביט דרך הברונכוסקופ כדי לאתר ממצאים לא תקינים כלשהם. ניתן בו זמנית לבצע צילומים וליטול דגימות תאים. הבדיקה עלולה להיות כרוכה באי-נוחות, אך היא אורכת מספר דקות בלבד. יש להמנע מאכילה ושתייה לפחות שעה לאחר הבדיקה, מאחר שהגרון רדום, וקיים סיכון שהמזון יחדור לקנה הנשימה שלך בעת בליעה. תוכל להשתחרר הביתה לאחר שהשפעת הטשטוש תחלוף. עליך להימנע מנהיגה במשך 24 שעות לאחר הבדיקה מאחר שאתה עלול להרגיש מנומנם, לכן תצטרך לדאוג לכך שמישהו יאסוף אותך מבית החולים. ייתכן כי תסבול מכאב גרון במשך מספר ימים לאחר הבדיקה, אך התופעה תחלוף תוך זמן קצר.

 

ביופסיה של הריאות

בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל ביחידת הרנטגן, לרוב במהלך סריקת CT, בהרדמה מקומית, כדי לאלחש את האזור. תתבקש לעצור את הנשימה בזמן שמחט דקה תוחדר דרך העור לתוך הריאה. תמונת הרנטגן המתקבלת ממכשיר ה- CT, מסייעת למבצע הבדיקה, לוודא שהמחט נמצאת במיקום הנכון. במהלך הבדיקה מתבצעת ביופסיה, (לקיחת דגימת תאים לבדיקה במיקרוסקופ) הכרוכה לעתים באי-נוחות קלה. התהליך נמשך מספר דקות בלבד. לחלק מהנבדקים תילקח דגימת תאים מבלוטות הלימפה שבצווארם, תוך שימוש במחט דקה. הליך זה מכונה שאיבה במחט דקה (Fine Needle Aspiration).

 

לאחר ביופסיית הריאה או שאיבה במחט דקה מתוך בלוטות לימפה בצוואר, חלק מהנבדקים עלולים לפתח הצטברות אוויר בין השכבות המכסות את הריאות. תופעה זו עלולה לגרום להרחבת הריאות והיא מכונה חזה אוויר (Pneumothorax).

 

תסמיני התופעה כוללים כאב חד בחזה, קוצר נשימה ונוקשות בחזה. תתבקש להמתין מספר שעות לאחר ביצוע הבדיקה׳ בכדי לוודא שתופעה זו לא תתרחש אצלך. אם מופיעים תסמינים אלו׳ יש לדווח על כך ישירות לרופא או לאחות. 

בדיקות נוספות

אם בבדיקות אובחן סרטן בריאה, יתכן שהרופא ירצה לבצע חלק מהבדיקות הנוספות, המתוארות להלן, כדי לבדוק אם המחלה התפשטה לבלוטות האזוריות.

 

מדיאסטינוסקופיה

בבדיקה זו, הרופא בודק את האזור שבמרכז החזה (מדיאסטינום) ואת בלוטות הלימפה הקרובות לריאות. מקומות אלו נחשבים כמקום הראשון אליו מתפשט סרטן ריאה ולכן הם נבדקים.

 

הבדיקה מבוצעת תחת הרדמה כללית ודורשת שהייה קצרה בבית החולים. במהלך הבדיקה נעשה חתך קטן בעור שבבסיס הצוואר, וצינורית הדומה לטלסקופ קטן מוחדרת אל החזה. לצינורית אור ומצלמה בקצה, ויכולת להגדיל את האזורים אליהם היא מגיעה. באופן זה יכול הרופא להתבונן היטב בתאים/אזורים חריגים, ואף ליטול דגימות מן התאים ומבלוטות הלימפה לצורך בדיקה במיקרוסקופ.

 

טורקוסקופיה

בדיקה זו מאפשרת לרופא לבחון את אזור הפלאורה ישירות וכן מבנים אחרים סביב הריאות. בנוסף הרופא יכול לקחת ביופסיות נוספות במידת הצורך. לפני הבדיקה מקבל הנבדק תכשיר להרדמה כללית או מקומית שגורם לתחושת נמנום.

 

במהלך הבדיקה מתבצע חתך קטן בדופן בית החזה, והרופא מחדיר לבית החזה צינורית דקה וגמישה עם נורה ומצלמה בקצה (טורוסקופ). לאחר מכן יוכל הרופא לקחת ביופסיה מהפלאורה. לעתים הרופאים משתמשים במצלמת וידאו על מנת לבצע הליכים כגון פלאורודזיס (Pleurodesis - איטום שתי השכבות של הפלאורה יחד, תוך שימוש בתרופות, או בטלק). הליך זה מכונה גם בשם טורקוסקופיה בעזרת וידאו (Video-Assisted Thoracoscopy).

 

סריקת אולטרסאונד אנדוברוכיאלית Endobronchial Ultrasound Scan) EBUS)

זוהי בדיקה מסוג חדש יותר העשויה להתבצע במקום מדיאסטינוסקופיה או טורקוסקופיה. לפני הבדיקה תינתן לנבדק הרדמה מקומית קלה שגורמת לתחושת נמנום. צינורית סיב אופטי דקה וגמישה המכונה ברונכוסקופ מועברת דרך הפה אל קנה הנשימה. גלאי אולטרסאונד קטן נמצא בקצה הברונכוסקופ. הגלאי יוצר גלי קול המומרים לתמונה על ידי מחשב. הגלאי קטן דיו על מנת להגיע לדרכי הנשימה הקטנות יותר, ועשוי לסייע לרופא בקביעת מימדי הגידול, וכן להעריך האם קיימות בלוטות לימפה מוגדלות בין בלוטות הלימפה הסמוכות.

 

בנוסף הרופא יכול להעביר מחט דקה לאורך הברונכוסקופ על מנת ליטול דגימות ביופסיה מן הריאה או מבלוטות הלימפה הסמוכות. הליך זה מכונה שאיבת מחט טרנס-ברונכיאלית (TBNA - Transbronchial Needle Aspiration).

 

הליך נטילת ביופסיה עלול להיות כרוך באי נוחות, אך אינו אמור להכאיב. אם תסבול מכאב במהלך הבדיקה או אחריה, דווח על כך לרופא או לאחות המטפלים בך והם יוכלו לתת לך משככי כאבים. הבדיקה נמשכת פחות משעה, ובסיומה תוכל להשתחרר הביתה.

 

אולטרסאונד אנדוסקופי (EUS)

הליך זה דומה מאד  ל- EBUS. תחת הרדמה כללית או טשטוש קל, הרופא יעביר צינורית קטנה וגמישה (אנדוסקופ) דרך הפה אל תוך הוושט. גלאי אולטרסאונד שבקצה האנדוסקופ יוצר תמונות של האזור הנמצא סביב הלב והריאות, וכך ניתן לראות האם ישנן בלוטות לימפה מוגדלות במרכז בית החזה.

 

במהלך הבדיקה ניתן ליטול ביופסיה מבלוטות הלימפה. בדומה ל- EBUS, הבדיקה עלולה לכאוב מעט או לגרום לאי נוחות. ניתן להפחית מתחושות אלה באמצעות משככי כאבים. הבדיקה אורכת פחות משעה, ולאחריה, ברוב המקרים, משוחרר הנבדק מבית החולים.

 

סריקת MRI (הדמיה באמצעות תהודה מגנטית)

בדיקה זו מבוססת על שימוש בשדה מגנטי לבניית תמונות מפורטות של אזורים שונים בגופך. הסורק הוא מגנט חזק, לכן ייתכן כי תתבקש למלא שאלון ולחתום עליו על מנת לוודא כי סריקת MRI בטוחה עבורך. מטרת חלק מהשאלות, לבדוק האם יש בגופך שתלים מתכתיים, כגון קוצב לב, סיכות כירורגיות, ברגים בעצמות וכו'.

 

כמו כן, עליך לדווח לרופא האם עבדת עם מתכות או בתעשיית המתכת, מאחר שחלקיקי מתכת זעירים עלולים לעתים לחדור לגוף. אם קיימת מתכת כלשהי בגופך, סביר להניח כי לא תוכל לעבור סריקת MRI. במקרה זה ייעשה שימוש בסריקה מסוג אחר. לפני ביצוע הבדיקה, תתבקש להסיר את כל החפצים המתכתיים, לרבות תכשיטים. לעיתים מקבלים הנבדקים זריקת צבע לוריד שבזרוע. חומר זה, המכונה חומר ניגוד, מסייע לראות את התמונות שבסריקה באופן ברור יותר.

 

במהלך הבדיקה, תתבקש לשכב ללא תנועה על ספה הנמצאת בתוך גליל ארוך במשך כ-30 דקות. הבדיקה אינה כרוכה בכאב, אך עלולה לגרום לאי נוחות קלה; יש כאלה שחשים קלאוסטרופוביה קלה במהלך הסריקה. הבדיקה יוצרת רעשים, ולכן מקבלים הנבדקים אטמי אוזניים או אוזניות, המאפשרים להם לשמוע את מפעיל הסורק ולדבר עמו.

 

סריקת אולטרסאונד של הבטן

סריקת אולטרסאונד מבוססת על שימוש בגלי קול על מנת לבחון את הכבד ואיברים אחרים באזור הבטן העליונה. זוהי סריקה הדומה לזו המתבצעת בנשים הרות. לפני הבדיקה נמרח האזור המיועד לסריקה בגיל מיוחד. לאחר פעולה זו, מועבר על האזור הנבדק מכשיר קטן המייצר גלי קול, המומרים לתמונה על ידי מחשב. הבדיקה נמשכת מספר דקות בלבד. לעתים נעשה שימוש בסריקת אולטרסאונד על מנת לבחון את בלוטות הלימפה בצוואר.

 

מיפוי עצמות באמצעות איזוטופ

בדיקה זו רגישה יותר מצילום רנטגן, ומדגימה באופן ברור יותר כל אזור חריג בעצמות. עם זאת, לא תמיד ברור האם ממצא חריג מסוים נגרם על ידי סרטן או על ידי מחלה אחרת כגון דלקת מפרקים.

 

כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי במינון נמוך מוזרקת לווריד, בדרך כלל בזרוע. עצם פגועה קולטת רדיואקטיביות בכמות גדולה יותר מאשר עצם תקינה, לכן האזורים החריגים מודגשים ומזוהים על ידי הסורק כ״נקודות חמות״. ברוב המקרים, הבדיקה כרוכה בהמתנה של שעתיים עד שלוש שעות, בין ההזרקה לביצוע הסריקה.

 

בדיקת תפקודי ריאות

כחלק מההכנות הכרוכות בהסרת הגידול הסרטני מהריאה, באמצעות ניתוח או על ידי הקרנות, מתבקש החולה לבצע מבחני נשימה או פעילות גופנית כלשהי בהנחיית הרופא המטפל. פעולות אלו נועדו לבחון את תפקודי הריאות של המטופל.

 

המתנה לתוצאות

קרוב לוודאי שיעברו מספר ימים עד שיגיעו תוצאות הבדיקות. תקופת ההמתנה כרוכה במתח ובחששות טבעיים. אל תהססו לשוחח על כך עם בן משפחה או חבר קרוב - שיחה כזו עשויה להפחית מעט מהחרדות והפחדים המלווים את תקופת ההמתנה.

חזרה למעלה >>


שלבי סרטן ריאות

גידול סרטני מחולק לארבעה שלבים:

שלב 1

הגידול מקומי ולא התפשט לבלוטות הלימפה

שלב 2 או 3 גידול מקומי מתקדם

שלב 4

הגידול הסרטני התפשט לאברי גוף אחרים

 

גידול סרטני שהתפשט לאזורים מרוחקים בגוף, נקרא סרטן משני (או סרטן גרורתי). אם הסרטן חוזר לאחר הטיפול הראשוני, הוא ידוע כסרטן נשנה. קביעת שלב הסרטן שונה במקרים בהם מדובר בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים, ובסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים.

 

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים SCLC

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים מחולק לשני שלבים, מכיוון שגידול זה מתפשט בדרך כלל בשלב מוקדם מחוץ לריאות. במרבית המקרים גם אם הסריקות לא מצביעות על התפשטות הגידול, קרוב לוודאי שכמה תאים סרטנים עברו מן הריאות דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, לאזורים אחרים בגוף. מסיבה זו מטופל סרטן זה כמו גידול שהתפשט, גם אם הבדיקות אינן מראות זאת.

 

שני שלבי סרטן הריאה מסוג תאים קטנים הם:

שלב מוגבל - תאי הגידול הסרטני נראים בריאה אחת בלבד, קרוב לבלוטות הלימפה או בנוזל המקיף את הריאה (השתפכות של הצדר).

שלב מתפשט - הגידול הסרטני התפשט מחוץ לריאה, בתוך החזה או לחלקים אחרים בגוף.

 

סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים NSCLC

גידול סרטני מסוג זה מתחלק בדרך כלל לארבעה שלבים:

 

שלב 1 - הגידול מקומי ולא התפשט לבלוטות הלימפה. שלב זה מתחלק לשניים:

שלב 1A - היקף הגידול הסרטני לא עולה על 3 ס״מ.

שלב 1B - היקף הגידול הסרטני עולה על 3 ס״מ, אך אינו גדול מ-5 ס״מ. בשלב זה יתכן גם שהגידול התפשט אל מעבר האוויר העיקרי, הסימפונות, לתאים המצפים את הריאות (הצדר), או גרם לחלק מהריאות לקרוס.

 

שלב 2 מתחלק גם הוא לשני שלבים:

שלב 2A - הגידול הסרטני קטן, היקפו 3 ס״מ או פחות ובלוטות הלימפה הסמוכות נגועות.

שלב 2B - היקף הגידול הסרטני גדול יותר מ-3 ס״מ ונמצא קרוב לבלוטות הלימפה. או שאין גידול סרטני בבלוטות הלימפה, אך הוא גרם לקריסת כל הריאה, או שהתפשט אל דופן החזה, לקרום שמכסה את הריאה (צדר), לשריר מתחת לריאות (סרעפת), או לקרום המכסה את הלב.

 

שלב 3 מתחלק לשניים:

שלב 3A - הגידול הסרטני בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות הלימפה במרכז החזה, אך לא לחלק אחר של החזה או שהגידול הסרטני התפשט לרקמות סביב הריאה, קרוב למיקום הראשוני שבו התפתח. למשל דופן החזה, הקרום שמצפה את הריאות (צדר), החלק האמצעי בחזה, או לבלוטות לימפה אחרות קרובות לריאה הפגועה.

שלב 3B - הגידול הסרטני התפשט לבלוטות הלימפה מכל צד של החזה או מעל עצם הבריח, או שהגידול הסרטני התפשט לאיברים חיוניים אחרים כמו למשל הושט, הלב, קנה הנשימה או כלי דם ראשיים. אפשרות נוספת: ישנם שני גידולים סרטניים או יותר באותה ריאה, או שישנה הצטברות נוזלית המכילה תאים סרטניים סביב הריאות.

 

שלב 4 - הגידול הסרטני התפשט לאיברים מרוחקים בגוף כגון הכבד, העצמות או המוח.

חזרה למעלה >>


תכנון הטיפול

הרופא יתכנן את הטיפול בך בהתחשב במספר גורמים: מצב בריאותך הכללי, סוג הגידול (מסוג תאים קטנים או מסוג תאים לא קטנים), היקף הגידול ומיקומו, ומידת התפשטותו מחוץ לריאה (השלב).

 

צוות רב-תחומי

במרבית בתי החולים, צוות מומחים ישוחח עמך אודות הטיפול הטוב ביותר עבורך בהתאם למצבך, על פי שיקול דעתם. צוות רב-תחומי זה יכלול:

  • כירורג המתמחה בגידולי סרטן הריאה (כירורג חזה)
  • רופא אונקולוג (מומחה לכימותרפיה)
  • אונקולוג קליני (מומחה לטיפול בקרינה ובכימותרפיה)
  • אחות המתמחה באונקולוגיה
  • רדיולוג המסייע בפענוח צילומי רנטגן וסריקות
  • פתולוג המייעץ בנושא סוג הסרטן ומידת התפשטותו

כמו כן, הצוות עשוי לכלול מומחים אחרים בתחום הבריאות, כגון רופא או אחות מומחים בטיפול תומך (פליאטיבי) המתמחים בשליטה בתסמינים, מומחה תזונה, פיזיותרפיסט, מומחה לריפוי בעיסוק, פסיכולוג או יועץ.

 

אם אתה מעשן ואובחן אצלך סרטן ריאה, ייתכן כי הרופא שלך ימליץ לך לנסות להפסיק לעשן. הפסקת עישון עשויה להיות בעלת השפעה חיובית על הטיפול שלך. בכל מקרה, בין אם תפסיק לעשן או לא, אופן מתן הטיפול ותכנית הטיפול, לא ישתנו.

 

אם קיימים שני טיפולים היעילים באותה מידה בטיפול בסוג הסרטן, ובשלב הגידול, הרופאים עשויים להציע לך לבחור את הטיפול המתאים לך. זהו שלב בעייתי מעט כי לעיתים קרובות ישנו קושי בקבלת ההחלטה. במקרה כזה וודא כי המידע שברשותך אודות אפשרויות הטיפול השונות, מקיף ומספק, וכי הנך מודע לתופעות הלוואי האפשרויות הכרוכות בטיפולים השונים. באופן זה, הליך קבלת ההחלטה אודות הטיפול הטוב ביותר עבורך, יהיה קל יותר. זכור לשאול שאלות אודות כל היבט שאינו ברור לך או כל היבט המטריד אותך. שיחה אודות היתרונות והחסרונות של כל אפשרות טיפול עם המומחה לסרטן עשויה לעזור לך. אם יש לך שאלות אודות הטיפול שלך, אל תהסס להפנות אותן לרופא המטפל בך. כדאי להכין רשימת שאלות מראש.

חזרה למעלה >>


יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים פוחדים מטיפולים כנגד מחלת הסרטן, בשל תופעות הלוואי הכרוכות בהם. עם זאת, בדרך כלל ניתן לשלוט בהן באמצעות תרופות. הטיפול ניתן מסיבות שונות, והתועלת הפוטנציאלית הכרוכה בו, תשתנה בהתאם למצבך האישי.

 

חולים שמחלתם התגלתה בשלב מוקדם מאוד, יכולים לעבור ניתוח במטרה לרפא את הסרטן. לעתים ניתנים טיפולים נוספים להפחתת הסיכון להישנות הסרטן.

 

אם הסרטן מתגלה בשלב מתקדם יותר, ייתכן כי הטיפול לא ירפא את החולה, אלא יסייע לשלוט בו, תוך שיפור התסמינים ואיכות החיים. עם זאת, עבור חלק מהאנשים במצב זה, הטיפול לא ישפיע על הסרטן והם יסבלו מתופעות הלוואי ללא כל תועלת.

 

החלטות בנוגע לטיפול

אם הוצע לך טיפול שמטרתו לרפא אותך ממחלתך, ההחלטה אם לקבלו אינה קשה. לעומת זאת, אם ריפוי מלא בלתי אפשרי, והטיפול המוצע ניתן לך רק כדי לשלוט על התקדמות המחלה לפרק זמן מסוים, ההחלטה אם לקבלו קשה יותר. קבלת החלטות במצב זה אינה פשוטה. כדאי לערוך בנושא דיון מעמיק עם הרופא, אחות מומחית לסרטן, ובני משפחה קרובים, על מנת להחליט האם ברצונך לקבל טיפול. אם אתה מחליט שלא לקבל את הטיפול, עדיין תוכל לקבל טיפול תומך (פליאטיבי) הניתן באמצעות תרופות השולטות על תסמיני המחלה.

 

חוות דעת שנייה

אנשי הצוות הרב-תחומי המטפלים בך משתמשים בהנחיות הטיפול הלאומיות על מנת להחליט בדבר הטיפול המתאים ביותר עבורך. אף על פי כן, ייתכן כי תרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת. אם תרגיש כי הדבר עשוי לסייע לך, תוכל לבקש מהרופא המומחה או מרופא המשפחה שלך להפנות אותך למומחה אחר לצורך קבלת חוות דעת שנייה. קבלת חוות דעת שנייה עשויה לדחות את תחילת הטיפול שלך, לכן אתה והרופא המטפל בך חייבים להיות בטוחים בכך שהיא תיתן לך מידע שימושי.

 

אם תפנה לקבלת חוות דעת שנייה, צרף לפגישה חבר או בן משפחה והכן רשימת שאלות מראש.

 

מתן הסכמה לקבלת טיפול

בטרם תעבור טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו ויבקש ממך לחתום על טופס בו אתה מעניק לצוות הרפואי את הסכמתך לבצע את הטיפול. שום טיפול רפואי לא יינתן לך מבלי שנתת לכך את הסכמתך. בטרם תתבקש לחתום על הטופס, אם אינך מבין משהו ממה שהוסבר לך, יידע על כך את הצוות הרפואי בכדי שיוכלו להסביר שוב. חלק מהטיפולים כנגד מחלת הסרטן הינם מורכבים, כך שטבעי לחלוטין לבקש הסברים נוספים. כדאי להיעזר בחבר טוב או קרוב משפחה שיתלוו אליך לפגישה בה מוסבר לך הטיפול וכן להכין רשימת שאלות מראש .שלב השאלות הנו שלב חשוב, לכן גם אם לעיתים נדמה לך כי אנשי הצוות טרודים או עסוקים מידי על מנת לענות על שאלותיכם, אל תוותר. אם יש לך לבטים לגבי הטיפול שהוצע לך, בקש פרק זמן נוסף על מנת לבחון היטב את אפשרויות הטיפול העומדות בפניך.

 

אתה רשאי להחליט גם שלא לעבור את הטיפול והצוות הרפואי יוכל להסביר לך מה יקרה אם תחליט כך. חשוב לדווח על החלטתך לרופא או לאחות בכדי שיוכלו לתעד את החלטתך בתיקך הרפואי. אינך צריך לתת סיבה להחלטה זו, אך כדאי ליידע את הצוות על חששותיך בכדי שיוכלו להעניק לך תמיכה וסיוע.

חזרה למעלה >>


טיפול בסרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים NSCLC 

חולי סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים מקבלים טיפולים שונים בהתאם לשלב שבו מצויה מחלתם:

 

שלב 1

גידול ריאה מסוג NSCLC ניתן להסיר באמצעות פעולה כירורגית, לעיתים. במצב שבו החולה סובל מבעיות רפואיות נוספות או אינו כשיר לניתוח, ייתכן כי יינתן טיפול קרינה במקום ניתוח. ישנם מקרים בהם ניתן טיפול כימותרפי לאחר הניתוח (טיפול כימותרפי משלים) על מנת להפחית את הסיכון להישנות הסרטן. לעתים טיפול זה ניתן לפני הניתוח ו/או טיפול קרינה. טיפול זה מכונה בשם טיפול כימותרפי נאו-אדג'ובנטי (Neo-Adjuvant Chemotherapy). לעתים ניתן להשתמש באבלציה באמצעות גלי רדיו Radiofrequency Ablation) RFA). טיפול זה יוצע לחולה במידה וטיפולים אחרים אינם מתאימים עבורו. טיפול RFA זמין רק במרכזי סרטן מסוימים, כך שייתכן כי תצטרך לנסוע למקום אחר על מנת לקבל טיפול זה.

 

שלב 2

ניתן להסיר סרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים בשלב 2 באמצעות ניתוח. טיפול קרינה עשוי להיות שימושי עבור חולים שאינם חזקים מספיק לעבור ניתוח או שהם בוחרים לא לעבור אותו. כימותרפיה או קרינה, ניתנת לרוב לאחר ניתוח, כדי להפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה.

 

שלב 3

לעתים גידול ריאה מסוג NSCLC ניתן להסרה כירורגית, אולם לעתים תכופות הדבר אינו אפשרי מאחר שהסרטן מפושט מדי. לעתים ניתנת כימותרפיה לפני הניתוח (טיפול נאו- אדג'ובנטי).

 

מתן כימותרפיה או טיפול קרינה לאחר הניתוח מקובל יותר (טיפול משלים). אם ניתוח בלתי אפשרי, ייתכן כי תינתן כימותרפיה במקום ניתוח. לעתים יינתן טיפול קרינה לאחר הכימותרפיה.

 

שלב 4

סרטן ריאה מסוג NSCLC אשר התפשט לאזורי גוף אחרים או פוגע ביותר מאונה אחת של הריאה, מטופל לרוב באמצעות כימותרפיה או טיפול קרינה. המטרה היא לשלוט בתסמינים ולשמור על איכות חיים טובה במשך פרק זמן ארוך ככל האפשר.

 

לעתים ניתן להשתמש בטיפול ממוקד מטרה אם כימותרפיה אינה יעילה עוד. טיפול קרינה ניתן על מנת לצמצם את מימדי הגידול ולהפחית מתסמיני המחלה. כמו כן, ניתן להשתמש בטיפולים אחרים להקלת התסמינים, כגון טיפול באמצעות לייזר, קריו-כירורגיה וטיפול פוטודינמי.

 

ניתוח להסרת גידול NSCLC

ניתן להסיר בניתוח גידולי ריאה קטנים מסוג NSCLC, שלא התפשטו. לפני הטיפול ייתכן כי תצטרך לעבור בדיקות נוספות על מנת לוודא כי אתה מסוגל להתמודד עם הניתוח. ישנם מקרים בהם יינתן טיפול קרינה או כימותרפיה, לפני או לאחר הניתוח. סוג הניתוח שיבוצע תלוי בגודלו ובמיקומו של הגידול.

 

הסרת אונה של ריאה מכונה כריתת אונה. הסרת שתי אונות מכונה כריתת אונה כפולה. ייתכן כי תעבור הליך הקרוי תורקוטומיה, וכרוך בפתיחת דופן בית החזה. ההחלטה על הליך זה תלויה בסוג הניתוח אותו תעבור.

 

הליך זה ישאיר צלקת סביב צד החזה. ניתוח תורקוסקופי בתמיכת וידאו VATS 

(Video-Assisted Thoracoscopic Surgery),  מבוסס על שיטה כירורגית פחות פולשנית הכרוכה בהחדרת צינור לבית החזה, דרכו ניתן לבצע את הניתוח. הליך זה משאיר צלקת קטנה יותר באופן משמעותי, ומפחית את הכאב לאחר הניתוח.

 

לעתים חוששים החולים כי לא יוכלו לנשום כראוי לאחר הסרת ריאה, אך ניתן לנשום באופן תקין עם ריאה אחת בלבד. אנשים שסבלו מקשיי נשימה לפני הניתוח עלולים להמשיך לסבול מקוצר נשימה לאחר מכן.

 

לפני הניתוח קרוב לודאי שיערכו לך מבחני נשימה במטרה למדוד את תפקודי הריאות שלך. מדידה זו תסייע לרופא המטפל לקבוע אם הניתוח מתאים לך.

 

כריתת טריז

לעתים, במקרים של סרטן ריאה בשלב מוקדם מאד, מתבצעת הסרה של חלק קטן מאד מהריאה. הליך זה מכונה כריתת טריז (Wedge Resection) (ראה לעיל). ניתוח כריתת קטע (Segmentectomy) כרוך בהסרת חלק מעט גדול יותר של הריאה. לפני ההחלטה על הניתוח שוחחו עם הרופא המטפל בכם, על מנת להבין במה הוא כרוך. לעיתים ישלב הרופא בין ניתוח, קרינה וכימותרפיה.

 

לאחר הניתוח

קצב ההחלמה אישי ומשתנה מאדם לאדם. ההתאוששות מניתוח ריאה עשויה להימשך זמן רב: ממספר שבועות ועד לתקופה של מספר חודשים. ישנם חולים שמתאוששים מהר יותר בהשוואה לאחרים. ניתן לזרז את ההחלמה באמצעות תנועה: חשוב לבצע תנועות רגליים שגרתיות - גם אם הנך נאלץ להישאר במיטה - כדי להימנע מהיווצרות שטפי דם. ייתכן כי תקבל גרבי תמיכה מיוחדים אותם תלבש במהלך ולאחר הניתוח, אשר יסייעו במניעת התפתחותם של קרישי דם ברגליך.

 

פיזיותרפיסט יבקר אותך במחלקה, כדי לסייע לך בתרגילי נשימה שימנעו זיהומים בחזה וסיבוכים אפשריים נוספים. יבוצע לך צילום חזה באופן שגרתי כדי לעקוב אחר תפקודן התקין של הריאות.

 

עירויים ונקזים

לאחר הניתוח תחובר לעירוי תוך ורידי, אשר ישמש למתן נוזלים במשך מספר ימים, עד אשר תוכל שוב לאכול ולשתות כרגיל. צינוריות הניקוז מאזור הניתוח יורחקו יומיים עד שבעה ימים לאחר הניתוח, בהתאם לקצב החלמתך. הפצע יכוסה בתחבושת, וממוקם לרוב בצדו של בית החזה בין שתי צלעות. האחיות יבדקו את הפצע בתכיפות.

 

כאב

אי נוחות וכאבים הם תופעות רגילות לאחר ניתוח. יתכן כי תזדקק לתרופות לשיכוך כאבים במשך מספר ימים. תרופות אלו ניתנות לעיתים לתוך הווריד (עירוי תוך-ורידי), לתוך החלל שסביב חוט השדרה (עירוי אפידורלי), לתוך השריר (עירוי תוך- שרירי) או בטבליות. ישנם מקרים בהם לאחר הניתוח מחברים לחולה צינורית קטנה הבולטת מתוך דופן בית החזה. היא עשויה לשמש למתן תרופות אזוריות לשיכוך כאבים; הליך זה ידוע כשיכוך כאבים חוץ- פלאורלי. הצינורית תישאר במקומה למשך 2-3 ימים. ישנם מצבים בהם תקבל תרופות לשיכוך כאבים באופן תוך-ורידי, דרך מזרק המחובר למשאבה אלקטרונית. ניתן לכוון את המשאבה למתן מנה רציפה של משכך כאבים. כמו כן, ייתכן כי יינתן לך מכשיר ידני עם כפתור, עליו תוכל ללחוץ אם תסבול מכאב.

 

הליך זה מכונה שיכוך כאבים בשליטת המטופל Patient-Controlled Analgesia) PCA). הוא מתוכנן כך שלא תוכל להזריק מינון יתר של משכך כאבים, אלא תוכל ללחוץ על הכפתור להקלה על אי נוחות.

 

חשוב להגיע לנוחות מרבית, על מנת שתוכל לנשום כראוי. הדבר עשוי להפחית את הסיכון לפתח זיהומים בדרכי הנשימה. אי נוחות קלה בחזה עלולה להימשך מספר שבועות או חודשים, לכן תקבל משככי כאבים אותם תיקח עמך הביתה.

 

חלק מהחולים מתחילים לסבול מכאב מספר שבועות או חודשים לאחר הניתוח. תופעה זו מתרחשת, מאחר שקצות העצבים שניזוקו במהלך הניתוח, מתחילים לצמוח שוב. במקרה כזה יש לפנות לרופא.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת התמודדות עם כאב. לקבלתה ללא תשלום פנו בשיחת חינם, ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995.

 

החזרה הביתה

קרוב לוודאי שתוכל להשתחרר מבית החולים כחמישה עד עשרה ימים לאחר הניתוח. אם הנך גר לבד או שעל מנת להגיע לביתך עליך לעלות ברגל מס' קומות, דווח לאחת האחיות או לעובדת הסוציאלית של בית החולים בעת אשפוזך במחלקה, כך שניתן יהיה לדאוג לעזרה. כאשר תשוב הביתה, חשוב שתבצע פעילות גופנית סדירה. תרגילי ספורט יומיים, בניית כוח ושיפור הכושר הגופני שלך הם חלק מתהליך ההחלמה. עליך לבדוק עם הרופא או הפיזיותרפיסט, איזה סוג פעילות עשוי להתאים לך. לרוב פעילויות כמו הליכה ושחיה מתאימות לחולים לאחר טיפול בסרטן ריאה.

 

נהיגה

הרופא שלך יאמר לך מתי תוכל להתחיל לנהוג שוב בבטחה לאחר הניתוח שלך. אתה עשוי להזדקק ל-4-6 שבועות עד אשר תוכל להתחיל לנהוג שוב. ייתכן כי תגלה שחגורת הבטיחות לוחצת על הפצע שלך וגורמת לכאב.

 

חלק מפוליסות הביטוח לרכב מגדירות פרקי זמן ספציפיים בהם הנהג אינו מורשה לנהוג לאחר ניתוח בית החזה; מומלץ לבדוק זאת עם חברת הביטוח שלך.

חזרה למעלה >>


כימותרפיה בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

לעיתים כרוך הטיפול בסרטן ריאה מסוג NSCLC במתן טיפול כימותרפי הכולל תרופות נגד מחלת הסרטן (ציטוטוקסיות), במטרה להשמיד את התאים הסרטניים, לעצור את התפתחותם ולהפחית את הסיכון להישנות המחלה. שימוש בכימותרפיה עשויי לצמצם את הגידול לפני הניתוח, או להקל על תסמיני המחלה, במקרים בהם אי אפשר לנתח את החולה. התרופות הכימיות ניתנות באמצעות הזרקה לווריד (באופן תוך-ורידי) או כטבליות (דרך הפה). כל קורס כימותרפיה עשוי להימשך מספר ימים, ולאחר מכן - תקופת מנוחה של מספר שבועות. הליך זה מכונה מחזור טיפול.

 

מספר מחזורי הטיפול שתקבל תלוי בסוג הגידול הסרטני ובתגובתו לטיפול. ייתכן שתקבל את הטיפול במרפאת חוץ, או בטבליות שתוכל ליטול בבית, לעתים תצטרך לשהות מספר ימים בבית החולים.

 

התרופות שבשימוש

התרופות המקובלות ביותר בשימוש לטיפול בסרטן ריאה מסוג NSCLC הן:

  • ציספלטין (Cisplatin)
  • קרבופלטין (Carboplatin)
  • גמציטבין (®Gemcitabine - Gemzar)
  • וינורלבין (®Vinorelbine - Navelbine)
  • פקליטקסל (®Paclitaxel  - Taxol)
  • דוסטקסל (®Docetaxel  - Taxotere)
  • פמטרקסד (®Pemetrexed  - Alimta)

סוגים שונים של סרטן מסוג NSCLC ניתנים לטיפול תוך שימוש בתרופה כימותרפית יחידה, או בשילובי תרופות שונים.

 

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות. עם זאת, אנשים רבים סובלים מתופעות לוואי מעטות, שניתן לשלוט בהן באמצעות תרופות מתאימות. מידע על כך תוכל לקבל מהרופא המטפל.

 

עמידות נמוכה לזיהומים

טיפול כימותרפי עלול להפחית את מספרם של תאי דם לבנים, המיוצרים על ידי מח עצם ומסייעים במלחמה בזיהומים. ספירה נמוכה (נויטרופניה) עלולה לגרום לרגישות גבוהה לזיהומים.

 

תופעה זו יכולה להתחיל שבעה ימים לאחר הטיפול. התופעה נעלמת בהדרגה כעבור כעשרה עד ארבעה עשר יום מסיום הטיפול: תאי הדם יעלו באופן מתון וישובו לרמתם הרגילה לפני מחזור הטיפול הבא. יש לדווח לרופא או לבית החולים מיד אם חום גופך עולה על 38°C, או אם באופן פתאומי אינך מרגיש בטוב (גם אם חום גופך רגיל).

לפני כל מחזור טיפול תעבור בדיקות דם בכדי לוודא שתאי הדם בגופך החלימו. במקרים בהם ספירת הדם נמוכה, הטיפול יידחה.

 

פציעה או דימום

טיפול כימי עלול להפחית גם את ייצור טסיות הדם המסייעות לקרישת הדם. יש לדווח לרופא על כל מקרה של פציעה או דימום מהאף, החניכיים, כתמי דם או פריחה בעור.

 

אנמיה (מספר נמוך של תאי דם אדומים)

כימותרפיה עלולה להפחית את מספרם של תאי דם אדומים, הנושאים חמצן ברחבי הגוף. ספירה נמוכה של תאי דם אדומים מכונה אנמיה. תופעה זו עלולה לגרום לתחושת עייפות וקוצר נשימה. מקרים כאלה מטופלים לרוב, במתן עירוי דם.

 

עייפות

תחושת עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של כימותרפיה, במיוחד לקראת סיום הטיפול ובמשך מספר שבועות לאחר סיומו. חשוב לרסן את הקצב ולנוח ככל שיידרש. נסה לאזן זאת באמצעות פעילות גופנית קלה, כגון הליכות קצרות.

 

כימותרפיה משפיעה על המטופלים בה, בדרכים שונות. חלק מהאנשים מסוגלים לנהל אורח חיים נורמלי במהלך הטיפול שלהם; אחרים סובלים מעייפות קשה וחייבים להאט את קצב החיים.

 

אף על פי שתופעות הלוואי נראות קשות מנשוא בעת הופעתן, כל תופעות הלוואי הן לרוב זמניות, וחולפות לאחר סיום הטיפול. חולים רבים מדווחים על שיפור בהרגשתם במהלך טיפול כימותרפיה, מאחר שהוא מסייע בהקלת התסמינים עמם נאלצו להתמודד.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'תשישות ועייפות אצל חולי סרטן'. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995.

 

בחילה

ישנן כיום תרופות יעילות מאוד נגד בחילות והקאות, למניעה או להפחתה משמעותית של תופעות אלה. במידה שלא ניתן לשלוט בתחושות הבחילה או בהקאות, יידע את הרופא שלך שירשום לך תרופות אחרות, יעילות יותר.

 

כאבים בפה

חלק מהתרופות הכימותרפיות עלולות לגרום לרגישות ולכיבים קטנים בפה. שתייה מרובה וצחצוח שיניים באופן סדיר ובעדינות, תוך שימוש במברשת שיניים רכה, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות תופעה זו. בתקופה זו אפשר להחליף חלק מהארוחות במשקאות מזינים או מזון רך. חלק מהחולים מדווחים על הקלה באמצעות מציצת קוביות קרח.

 

נשירת שיער

תופעה זו מתחילה לרוב 3-4 שבועות לאחר תחילת הטיפול, אם כי היא עשויה להופיע בשלב מוקדם יותר. בדרך כלל השיער נושר לחלוטין. כמו כן, ייתכן כי תסבול מדלדול או מנשירת ריסים, גבות ושיער באזורי גוף אחרים. תופעה זו היא זמנית, והשיער יתחיל לצמוח שוב לאחר סיום הטיפול.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'התמודדות עם נשירת שיער'. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995.

 

נימול או עקצוץ בכפות הידיים או הרגליים

תופעות כגון נימול או עקצוץ עלולות להיגרם בעקבות שימוש בתרופות מסוימות המשפיעות על העצבים. תופעה זו ידועה בשם נוירופתיה היקפית. יתכן גם קושי בביצוע של פעולות שונות כמו פתיחה או סגירה של כפתורים, ובביצוען של פעולות מורכבות דומות. תופעת לוואי זו משתפרת לרוב בקצב איטי, כעבור מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. לעתים התסמינים עלולים להתמיד.

 

שינויים בשמיעה

ייתכן כי תסבול מצלצול באוזניים (טנטון), או שתאבד את היכולת לשמוע צלילים גבוהים מסוימים. איבוד השמיעה עלול להיות חמור יותר במקרים של מינונים גבוהים יותר וקורסי טיפול ארוכים יותר. כל איבוד שמיעה ושינויים בשיווי משקל, אם יתרחשו, עלולים להישאר לצמיתות. עם זאת, טנטון משתפר לרוב לאחר סיום הטיפול.

 

חוברת הטיפול הכימי - כימותרפיה של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלהן. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995.

 

בנוסף מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האגודה למלחמה בסרטן.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC)

אחד הטיפולים בסרטן ריאה מהסוג המוזכר לעיל, הנו טיפול באמצעות קרינה, בו נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה, המשמידות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול ניתן במחלקת טיפולי קרינה בבית החולים. מספר הטיפולים שיינתן לך ומשך הטיפולים ייקבעו בהתאם לשלב מחלת הסרטן ולמטרת הטיפול. טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל באמצעות מכונת קרינה רבת עוצמה ישירות לריאות. טיפול זה נקרא טיפול בקרינה חיצונית. לעתים נעשה שימוש בטיפול קרינה פנימי המכונה טיפול קרינה אנדוברונכיאלי או ברכיתרפיה.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת ׳טיפול בקרינה לאזור הריאה ובית החזה׳. ניתן לקבלה ללא תשלום, באמצעות שיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995

 

קרינה רדיקלית

טיפול בקרינה יכול להתבצע במטרה לרפא את החולה ממחלתו (קרינה רדיקלית) ויתכן שיתבצע במקום ניתוח. ישנן דרכים שונות לעבור טיפול בקרינה רדיקלית. ייתכן שתעבור טיפול מדי שבוע עם מנוחה בסופי השבוע. הטיפול יינתן במשך 3 עד 7 שבועות. לחילופין, ניתן לתת טיפול קרינה רדיקלי תוך שימוש ביותר מטיפול אחד - או פרקציה - מדי יום. הליך זה מכונה היפר- פרקציונציה. מאחר שבכל יום ניתנים מספר טיפולים, משך הטיפול יהיה לרוב קצר יותר, מאשר טיפולים הניתנים פעם ביום.

 

אחד הסוגים של טיפול קרינה המבוסס על היפר-פרקציונציה, הכרוך במתן 3 טיפולים ליום, מכונה Continuous Hyperfractionated Accelerated Radiotherapy) HART). טיפול זה אינו זמין בכל מקום וייתכן כי תדרש להגיע לבית חולים אחר, אם הרופא שלך יהיה סבור כי טיפול זה מתאים לך (מידע על טיפול זה מופיע בהמשך).

 

טיפול קרינה תומך (פליאטיבי) ניתן לשימוש במטרה לשלוט בתסמינים. בדרך כלל תופעות הלוואי לאחר טיפול כזה, קלות יותר.

 

כיצד ניתן טיפול קרינה חיצוני

קרינה חיצונית

יש לתכנן את טיפול הקרינה בקפידה על מנת להבטיח יעילות מרבית. לפני תחילת הטיפול, תעבור סריקת CT ומדידות על ידי טכנאי קרינה. מידע זה ישמש לתכנון הפרטים של טיפול הקרינה אותו תעבור.

 

תכנון הטיפול הוא מרכיב חשוב ביותר בטיפול קרינה, ועשוי לדרוש מספר ביקורים. הרופא

המתכנן והמפקח על הטיפול שלך הוא אונקולוג קליני. ייתכן כי יבוצעו סימונים על עורך על מנת לסייע לטכנאי הקרינה למקם אותך באופן מדויק ולכוון את הקרינה למקום הטיפול. חשוב לא לשטוף ולא לשפשף סימנים אלו, עד לסיום הטיפול.

 

לעתים, ייתכן כי יסומנו על עורך סימנים קבועים (קעקועים) זעירים. בתחילת טיפול הקרינה, תקבל הוראות לטיפול בעור באזור המיועד לטיפול קרינה. לפני כל מפגש טיפולי, טכנאי הרנטגן ימקם אותך על המיטה, בשכיבה או בישיבה, ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול, שנמשך דקות ספורות, תישאר לבד בחדר, והטכנאי יתבונן בך דרך צג טלוויזיה מהחדר הסמוך. תוכל לשוחח איתו באמצעות האינטרקום. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך מצריך שכיבה ללא תזוזה במשך מספר דקות.

 

טיפול קרינה סטריאוטקטי

טיפול קרינה סטריאוטקטי ידוע גם בשם Stereotactic Body Radiation Therapy) SBRT). זהו טיפול חדש המבוסס על שימוש בסריקות ובמכשור מיוחד לצורך מיקוד מדויק של קרינה לטיפול בגידולי סרטן קטנים. ניתן להשתמש ב- SBRT לטיפול בגידולי סרטן ריאה ראשוניים ומשניים.

 

טיפול זה עשוי להוות טיפול חלופי לניתוח עבור אנשים שאינם יכולים לעבור ניתוח, או כאשר הגידול נמצא במקום הקשה לניתוח. טיפול זה אינו מתאים לכולם. משך הטיפול ב- SRT הוא לרוב קצר יותר בהשוואה לטיפול קרינה חיצוני סטנדרטי.

קרינה פנימית

 

ייתכן כי יינתן טיפול קרינה מסוג זה כאשר הגידול חוסם את אחד מנתיבי האוויר וגורם לקריסת הריאה. זוהי דרך פשוטה לפתיחת נתיב האוויר. הטיפול ניתן ברוב המקרים, פעם אחת בלבד. במהלך הטיפול תוחדר לתוך הריאה צינורית דקה (צנתר) באופן זמני, תוך שימוש בברונכוסקופ. מקור קרינה רדיואקטיבי יחובר לצינורית, שתוחדר לסימפונות, בסמוך לגידול. טיפול הקרינה ניתן לגידול ישירות, תוך השפעה מזערית על הרקמה הבריאה. המקור נותר במקומו במשך מספר דקות לצורך מתן הטיפול. לאחר מכן המקור והצנתר מוסרים. ניתן לחזור על הטיפול פעמיים או שלוש פעמים, בהתאם למינון הקרינה לו הנך זקוק.

 

תופעות לוואי של טיפול קרינה

טיפול קרינה עלול לגרום לתופעות לוואי כלליות כגון עייפות, כאבים בחזה או לתסמינים דמויי שפעת במשך מספר ימים. ייתכן כי תבחין בהתפתחות שיעול ובייצור ליחה בכמות מוגברת, אשר עשויה להכיל כתמי דם. זוהי תופעה נורמלית.

תופעות לוואי אלה עלולות להיות קלות או חמורות יותר, בהתאם לעוצמת הטיפול ומשך הזמן שהוא אורך. הרופא שלך יוכל לומר לך למה לצפות.

 

בעיות בבליעה

טיפול קרינה עלול לגרום לדלקת בוושט. הדבר עלול לגרום לקשיים ולאי נוחות בבליעה. כמו כן, ייתכן כי תסבול מצרבת ומקשיי עיכול. אם תסבול מבעיות עיכול ובליעה, דווח על כך לרופאים שלך, והם יוכלו לתת לך תרופות להקלה.

 

לחילופין ניתן לפתור קושי בבליעה באמצעות מעבר מאוכל מוצק לאוכל נוזלי, ושתיית משקאות מזינים עשירים בקלוריות אותם ניתן לרכוש ברוב בתי המרקחת.

 

בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם בעיות תזונה המתעוררות עקב המחלה והטיפול בה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל': 1-800-599-995.

בנוסף, ניתן להיכנס לפורום 'תזונה למתמודדים ומחלימים מסרטן', באתר האגודה

 

עייפות

זוהי תופעת לוואי שכיחה למדי, העלולה להימשך חודשים לאחר סיום הטיפול. במהלך הטיפול, תצטרך לנוח יותר מאשר במצב רגיל, במיוחד אם אתה צריך לנסוע מרחק ארוך לצורך קבלת הטיפול מדי יום. עם זאת, פעילות קלה, כגון הליכה, עשויה להועיל לך, אם תהיה מסוגל לבצעה.

 

חוברת תשישות ועייפות אצל חולי סרטן של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל': 1-800-599-995.

 

הטיפול בעור

אצל חלק מהחולים מופיעות בעיות עור הדומות לכוויה. עור חיוור יכול להיות אדום, רגיש או מגרד; עור כהה יכול לפתח גוון כחול או שחור. תוכל לקבל ייעוץ מהצוות הרפואי כיצד לטפל בעורך לאחר הטיפול.

 

נשירת שיער

תופעה זו תתרחש באזור הטיפול בלבד, לפיכך היא תכלול את שיער החזה בגברים או את שיער הראש, אם הטיפול מכוון לאזור הגולגולת. בדרך הכלל השיער צומח שוב, אם כי לעתים השיער נושר לצמיתות.

כל תופעות הלוואי אמורות להיעלם בהדרגה לאחר סיום הטיפול, אך אם הן מתמשכות, חשוב לדווח על כך לרופא שלך.

 

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא ׳התמודדות עם נשירת שיערי המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות יעילות עם התופעה. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995

 

הטיפול בקרינה בחולי סרטן הריאה אינו הופך אותך לרדיואקטיבי ולכן אין מניעה שתשהה במהלך הטיפול בחברת אנשים אחרים, לרבות ילדים.

 

תופעות לוואי ארוכות טווח

לעתים נדירות מאד, טיפול קרינה בסרטן ריאה עלולה לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח, כגון התקשות והתעבות (פיברוזיס) של רקמת הריאות. תופעה זו עלולה לגרום לתסמינים כגון קוצר נשימה ושיעול. ייתכן כי תתרחש פגיעה בוושט, העלולה לגרום להיצרות הוושט, דבר העלול לגרום לקשיי בליעה. העצמות באזור בית החזה עלולות להפוך לדקות יותר ולשבירות יותר. התפתחותם של תסמינים אלה עשויה להימשך חודשים ואף שנים. תופעות לוואי ארוכות טווח הן נדירות מאד, אך חשוב כי תהיה מודע להן על מנת שתוכל לפנות לעזרה רפואית אם תבחין בתסמינים כלשהם.

 

רדיותרפיה מסוג CHART

CHART הוא טיפול קרינה הניתן הניתן לחולים הלוקים בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC).

 

מחקרים הדגימו כי עבור חלק מהחולים הלוקים בסרטן ריאה מסוג NSCLC שאינו ניתן לכריתה, טיפול CHART עשוי להיות יעיל יותר מאשר טיפול קרינה יומיומי סטנדרטי.

במהלך קבלת טיפול זה, תגיע לביקורים סדירים אצל הרופא שלך על מנת לאפשר לו לעקוב אחר השפעות הטיפול. מידע זה יסייע לך כאשר תשוחח עם הרופא שלך, על הטיפול שאתה מקבל, ותופעות הלוואי הכרוכות בו.

 

כיצד פועל טיפול CHART

טיפול זה הנו טיפול קרינה המבוסס על שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה על מנת להרוס את תאי הסרטן תוך פגיעה מזערית, במידת האפשר, בתאים תקינים. כל טיפול קרינה מכונה פרקציה. בקרינה סטנדרטית לטיפול בסרטן ריאות, ניתנת פרקציה אחת או טיפול אחד מדי יום, בדרך כלל במשך מספר שבועות. בטיפול CHART, נותנים יותר מפרקציה אחת מדי יום (היפר-פרקציונציה). קיצור מרווח הזמן בין הפרקציות מקטין את סיכויי ההתאוששות בין הטיפולים עבור התאים הסרטניים, שהם בעלי קצב צמיחה מהיר. מספר הטיפולים הניתנים במסגרת CHART זהה למספר הטיפולים הניתנים בטיפול קרינה סטנדרטי, אולם הקורס יושלם במועד מוקדם יותר (טיפול מואץ). מנת הקרינה הכוללת דומה לזו הניתנת בטיפול קרינה סטנדרטי.

 

חוברות רדיותרפיה של האגודה למלחמה בסרטן עוסקות בפירוט רב בטיפול בקרינה, תכנונו, ותופעות הלוואי האפשריות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995.

 

מתי נעשה שימוש בטיפול CHART

טיפול קרינה מסוג CHART זמין בבתי חולים מסוימים בלבד. במקומות בהם הוא זמין, ניתן להציע אותו במצבים מסוימים לאנשים הלוקים ב- NSCLC בשלבי מחלה מסוימים. כאמור, שלב הגידול הסרטני הוא מונח המשמש לתיאור גודל הגידול, מיקומו והיותו מפושט מעבר למיקומו המקורי בגוף. שלב 1 מתאר סרטן בשלב מוקדם, כאשר גודלו קטן בדך כלל, והוא אינו מפושט. שלב 4 מתאר סרטן בשלב מתקדם יותר, לאחר שהתפשט לאזורי גוף אחרים, בדרך כלל. שלבים 2 ו-3 הם שלבי הביניים.

 

ניתן להציע טיפול קרינה מסוג CHART לאנשים הלוקים ב- NSCLC בשלב 1 ו-2, אשר הגידול שלהם אינו ניתן לכריתה או לאלה שאינם מסוגלים, או אינם מעוניינים לעבור ניתוח. כמו כן, ניתן להציע את הטיפול לחולי NSCLC בשלב 3 אשר אינם יכולים או אינם מעוניינים לעבור כימותרפיה ואו טיפול קרינה קונבנציונאלי.

 

לעתים אין אפשרות לתת טיפול CHART - לדוגמא, אם הגידול קרוב מדי לחוט השדרה או אם המרחק בין הגידול לבלוטות הלימפה הנגועות הוא גדול מדי.

 

תכנון הטיפול

יש לתכנן את טיפול הקרינה בקפידה על מנת להבטיח יעילות מרבית. ככל הנראה, תעבור סריקת CT להדמיית האזור המיועד לטיפול. תכנון הטיפול הוא מרכיב חשוב ביותר בטיפול קרינה, ועשוי לדרוש מספר ביקורים.

 

קעקועים קטנים, או סימנים קבועים יסומנו על עורך. סימנים אלה יסייעו לטכנאי הקרינה המטפלים בך למקם אותך באופן מדויק ולמקד את הקרינה במקום הנכון. הסימנים הם קבועים מאחר שהם חייבים להישאר נראים לעין לאורך הטיפול כולו. בתחילת הטיפול, תקבל הוראות לטיפול בעור.

 

טיפול CHART

לפני כל טיפול קרינה, תמוקם בתנוחה שנקבעה במהלך תכנון הטיפול. טכנאי הקרינה יעזוב את החדר בעת מתן הטיפול, אך יעקוב אחריך מאזור הבקרה באמצעות טלוויזיה במעגל סגור, ותוכל לדבר איתו. הטיפול אינו כרוך בכאב ונמשך מספר דקות בלבד. במהלך הטיפול, עליך לשכב ללא תזוזה כלל, במידת האפשר.

 

לוח הזמנים הטיפוסי כולל שלושה טיפולים ביום במשך 12 ימים רצופים, לרבות סופי שבוע. המרווח המינימלי בין הטיפולים הוא 6 שעות. הדבר מאפשר לתאים הבריאים שניזוקו להתאושש בין הטיפולים ומפחית את הסיכון לגרימת נזק ארוך-טווח לרקמות הבריאות. הטיפול הראשון ניתן בשעת בוקר מוקדמת, לאחר מכן ניתן טיפול נוסף בשעות הצהריים, וטיפול נוסף ניתן בשעות הערב המוקדמות. משמעות הדבר היא כי במהלך טיפול קרינה מסוג CHART, ככל הנראה תצטרך לשהות בבית החולים או בקרבתו.

 

תופעות לוואי אפשריות של CHART

ברוב המקרים טיפול בקרינה במשך שבועיים מאפשר את השלמת הטיפול לפני שמתפתחות תופעות לוואי שונות. עם זאת, לעיתים, לקראת סיום הטפול או מיד לאחריו עלולות להתפתח מספר תופעות לואי.

 

בעיות בליעה

תופעת הלוואי העיקרית של טיפול CHART היא פגיעה בוושט הגורמת לדלקת בוושט. הדבר עלול לגרום לקשיי בליעה. כמו כן, ייתכן כי תסבול מצרבת או מקשיי עיכול, אם חלה היצרות בוושט במהלך הטיפול. תופעה זו נוטה להתפתח לקראת סיום הטיפול, ועלולה להגיע לשיאה במהלך השבועות הראשונים שלאחר הטיפול. לאחר מכן יחול שיפור הדרגתי בתסמיני התופעה.

 

אם תסבול מבעיות בליעה, דווח עליהן לרופא שלך; הוא יוכל לרשום לך תרופה להקלה. קיימות תרופות נוזליות, היוצרות שכבת מגן על פני האזורים הפגועים, ומרגיעות את שכבת הציפוי של הוושט. במקרה של חוסר תיאבון או בעיות בליעה, תוכל להחליף ארוחות מוצקות בארוחות נוזליות סמיכות, כגון מרקים, פודינג, או משקאות מזינים ועתירי קלוריות. משקאות אלה זמינים במרבית בתי המרקחת, ורופא המשפחה יוכל לרשום לך אותם.

 

עייפות

ייתכן כי תחוש עייף במהלך טיפול הקרינה. התופעה עלולה להחמיר במהלך הטיפול, אך אמורה להשתפר תוך מספר שבועות לאחר סיומו. היה קשוב להרגשתך, ובמידת הצורך, אפשר לעצמך לנוח יותר ולישון בשעות אחר הצהריים.

 

שיעול

טיפול קרינה עלול לגרום לגירוי בבית החזה. משמעות הדבר היא כי אתה עלול לפתח שיעול במהלך או לאחר הטיפול. תוכל לבקש מהרופא שלך תרופה להקלת השיעול. תופעה זו בדרך כלל משתפרת כעבור כשבועיים לאחר סיום הטיפול.

 

קוצר נשימה

תופעה זו עלולה להחמיר במהלך הטיפול, אך היא בדרך כלל משתפרת לאחר סיום הטיפול. אם אתה סובל מבעיות נשימה המחמירות לאחר סיום הטיפול, חשוב כי תדווח עליהן לרופאים המטפלים בך בבית החולים בהקדם האפשרי. הדבר עלול להעיד על דלקת ריאות המחייבת טיפול מיידי.

 

תגובת עור

חלק מהמטופלים מפתחים תגובת עור כגון כוויית שמש קלה באזור הטיפול, אם כי תגובה זו היא חריגה. תוכל להתייעץ על כך עם טכנאי הקרינה המטפל בך.

 

תופעות לוואי ארוכות טווח לאחר טיפול CHART

טיפול קרינה עלול לגרום נזק מסוים לרקמת הריאה הבריאה סביב הגידול. נזק זה מתבטא לעתים בהצטלקות הריאה (פיברוזיס) - תופעה שמתפתחת כעבור 6-9 חודשים לאחר טיפול הקרינה, ועלולה לגרום לקוצר נשימה. השכיחות של פיברוזיס בריאות מוגברת מעט בקרב אנשים המטופלים בקרינה מסוג CHART, בהשוואה לאלה המקבלים טיפול קרינה סטנדרטי.

חזרה למעלה >>


טיפול בקרינה בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

בטיפול בסרטן באמצעות קרינה נעשה שימוש ב קרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה, המשמידות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים.

הטיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים. מספר הטיפולים שתקבל ומשך הזמן שיארך הטיפול תלוי בסוג המחלה ודרגתה, היקפו ומיקומו.

טיפול בקרינה ניתן בדרך כלל באמצעות מכונת קרינה רבת עוצמה ישירות לריאות. טיפול זה נקרא טיפול בקרינה חיצונית.

 

קרינה רדיקלית

טיפול בקרינה יכול להתבצע במטרה לרפא את החולה ממחלתו (קרינה רדיקלית) וייתכן שיתבצע במקום ניתוח. ישנן דרכים שונות לעבור טיפול בקרינה רדיקלית. ייתכן ותעבור טיפול מדי שבוע עם מנוחה בסופי השבוע. הטיפול יינתן במשך 3 עד 7 שבועות מדי יום עם מנוחה בסופי השבוע.

לחילופין, תוכל לקבל טיפול רדיקלי בקרינה מואצת (CHART). בטיפול זה מנת הקרינה מתחלקת כך שבכל יום ניתן יותר מטיפול אחד. חולים המטופלים ב- CHART מקבלים טיפול מדי יום, כולל בסופי שבוע, עד תום סדרת הטיפולים. כל סדרה נמשכת בדרך כלל לפחות 12 ימים.

 

קרינה פליאטיבית

טיפול בקרינה יכול להתבצע גם כדי לשלוט בתסמינים (קרינה פליאטיבית). לעיתים קרובות החולה עשוי לקבל רק טיפול אחד או שניים. לעיתים ניתן מינון גבוה של טיפול בקרינה במשך יותר משבועיים אם הרופא סבור שהדבר עשוי להועיל. הטיפול ניתן בכל יום בשבוע עם פסק זמן למנוחה בסוף השבוע.

 

לעיתים מתבצע סוג של טיפול בקרינה פנימית הנקרא טיפול בקרינה תוך-סימפונית או ברכיתראפיה. סוג זה של טיפול בקרינה מתבצע כאשר הגידול הסרטני חסם את אחד ממעברי האוויר וגרם לקריסת הריאה. זו למעשה דרך לשחרר את מעבר האוויר. חולה המקבל את הטיפול הזה זקוק רק לסבב טיפולים אחד.

 

קרינה חיצונית

כדי להבטיח את התוצאות הטובות ביותר של הטיפול בקרינה, חשוב שהטיפול יתוכנן בקפידה, ולעיתים נדרשות מספר פגישות עם הרופא המטפל, כדי להגיע לתוצאות מספקות.

 

הצעד הראשון הוא להקפיד לשכב ללא תזוזה, בדיוק באותה תנוחה, בכל פעם שניתן הטיפול. בביקורים הראשונים ביחידת הקרינה, תתבקש לשכב על מיטה תחת סימולטור, שעורך צילומי רנטגן של האזור שיוקרן. לעיתים נעשה שימוש בסורק CT לאותה מטרה. רנטגנאי הטיפול יסמן על עורך סימנים כדי שיוכל למקם אותך בצורה מדויקת ולכוון את הקרינה למקום המדויק. סימונים אלה צריכים להישאר על העור לאורך כל הטיפול, אך ניתן לשטוף אותם עם סיום הטיפול. לעיתים נעשים סימונים קבועים זעירים על העור במקרה שיהיה צורך בטיפול נוסף בעתיד. בתחילת הטיפול יינתנו לך הוראות כיצד לטפל בעור באזור המוקרן.

 

לפני כל מפגש טיפולי, רנטגנאי ימקם אותך על המיטה, בשכיבה או בישיבה, ויוודא שנוח לך. במהלך הטיפול, שנמשך דקות ספורות, תישאר לבד בחדר, ורנטגנאי הטיפול יתבונן בך דרך צג טלוויזיה מהחדר הסמוך. תוכל לשוחח איתו באמצעות האינטרקום. הטיפול בקרינה אינו מלווה בכאב, אך מצריך שכיבה ללא תזוזה במשך מספר דקות.

 

קרינת CHART היא שיטת טיפול , שמחקרים מראים כי היא עדיפה בטיפול בחולי סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים שלא ניתן לנתחם, יותר מטיפול רגיל בקרינה על בסיס יומי. הטיפול מתבצע באמצעות קרני רנטגן שהורסות את החומר הגנטי בתאים הסרטניים ומונע מהם להתחלק ולגדול. בעוד שבטיפול סטנדרטי בקרינה כל טיפול ניתן מדי יום עם מנוחה בסופי השבוע, בדרך כלל למספר שבועות, הרי שבשיטה זו הטיפול ניתן מדי יום, לעיתים יותר מטיפול אחד ביום, וגם בסוף השבוע. צמצום הזמן בין הטיפולים לא מאפשר לתאים הסרטניים להתאושש. בשיטה מתונה יותר (CHARTWEL), החולים מקבלים הפסקה בסופי השבוע.

 

מספר הטיפולים בשיטה זו זהה לטיפול רגיל בקרינה, כמות הקרינה הכוללת שניתנת דומה, אלא שסדרת הטיפולים תסתיים מהר יותר (טיפול קרינתי מואץ).

 

קרינה פנימית

אם תקבל טיפול בקרינה תוך-סימפוני, תוחדר צינורית דקה (צנתר) באופן זמני לריאתך באמצעות ברונכוסקופ. מקור קרינה רדיואקטיבי יחובר לצינורית, שתוחדר לסימפונות. מקור קרינה זה יוסר, כמובן, בתום הטיפול בקרינה.

 

תופעות לוואי

טיפול בקרינה עלול לגרום למספר תופעות לוואי כגון בחילות, הקאות ועייפות. כמו כן, עשויה הקרינה לגרום לתסמינים דמויי שפעת למשך מספר ימים, או לכאבים בחזה. תופעות לוואי אלה עשויות להיות קלות או חמורות יותר, בהתאם לעוצמת הטיפול ומשך הזמן שהוא אורך. הרופא שלך יוכל לומר לך למה לצפות.

 

בעיות בבליעה

לאחר שבועיים-שלושה של טיפול התופעה העיקרית הצפויה היא קשיים בבליעה. ייתכן גם שתחוש צרבת וקשיי עיכול, בשל היצרות הוושט בעקבות הטיפול. במקרה שתחוש קושי בבליעה דווח על כך לרופא, מכיוון שיש תרופות שעשויות לטפל בכך. אם אתה חש חוסר רצון לאכול או שקשה לך לבלוע תוכל לעבור מאוכל מוצק לשתיית משקאות מזינים עשירים בקלוריות אותם ניתן לרכוש ברוב בתי המרקחת.

 

בחוברת תזונה לחולי סרטן ('הטיפול התזונתי התומך') של האגודה למלחמה בסרטן עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם בעיות תזונה המתעוררות עקב המחלה והטיפול בה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

 

עייפות

חוברת על התמודדות עם תשישות ועייפות ('תשישות ועייפות אצל חולי סרטן') של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® בטל. 1-800-599-995.מכיוון שהטיפול בקרינה יכול לגרום לעייפות רבה, מומלץ לנוח ככל האפשר, במיוחד אם קבלת הטיפול כרוכה בנסיעה ארוכה מדי יום למרכז הטיפול.

הטיפול בעור

אצל חלק מהחולים מופיעות בעיות עור הדומות לכוויה. עור חיוור יכול להיות אדום, רגיש או מגרד; עור כהה יכול לפתח גוון כחול או שחור. תוכל לקבל ייעוץ מהצוות הרפואי כיצד לטפל בעורך לאחר הטיפול.

נשירת שיער

במהלך קרינה חיצונית השיער באזור המטופל עלול לנשור, למשל השיער באזור החזה אצל גברים או שיער הראש אם תקבל טיפול בקרינה למוח. בדרך כלל השיער צומח שוב, למרות שלפעמים אובדן השיער עלול להיות קבוע.

נשירת שיער

במהלך קרינה חיצונית השיער באזור המטופל עלול לנשור, למשל השיער באזור החזה אצל גברים או שיער הראש אם תקבל טיפול בקרינה למוח. בדרך כלל השיער צומח שוב, למרות שלפעמים אובדן השיער עלול להיות קבוע.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא התמודדות עם נשירת שיער המכילה מידע נוסף ודרכי התמודדות יעילות עם התופעה.  לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

בחילה

בחילה מטופלת בדרך כלל על ידי תרופות אותן הרופא יוכל לרשום עבורך.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת בנושא התמודדות עם בחילות והקאות. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995.
 

תופעות הלוואי אמורות לחלוף בהדרגה עם סיום הטיפול, אולם יש לדווח לרופא אם הן נמשכות.

 

הטיפול בקרינה בחולי סרטן ריאות אינו הופך אותך לרדיואקטיבי ולכן אין מניעה שתשהה במהלך הטיפול בחברת אנשים אחרים, לרבות ילדים.

 

חוברות רדיותרפיה של האגודה למלחמה בסרטן עוסקות בפירוט רב בטיפול בקרינה, תכנונו, ותופעות הלוואי האפשריות. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

 

חזרה למעלה >>


טיפול מוכוון מטרה בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

אלו טיפולים ממוקדי מטרה בסרטן ריאה מסוג NSCLC המבוססים על שימוש בחומרים המתמקדים בהבדלים ביולוגיים בין תאים סרטניים לתאים תקינים. קיימים מספר סוגים של טיפול ממוקד מטרה. שני סוגים שונים משמשים לטיפול בסרטן ריאה מתקדם מסוג NSCLC. אלה הם מעכבי צמיחת סרטן ונוגדנים מונוקלונליים.

 

נוגדנים מונוקלונליים

אווסטין (*Avastin®, Bevacizumab)

בווציזומאב, תרופה לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC), היא תרופה המעכבת את תהליך האנגיוגנזה בגידול הסרטני. במנגנון זה, כלי דם חדשים נוצרים ועוזרים לגידול הסרטני להתפתח. האווסטין הינו נוגדן חד-שבט׳ הנקשר ספציפית לחלבון VEGF, שהוא גורם הצמיחה של אנדותל כלי הדם, ומונע ממנו להיקשר לקולטנים על פני התא ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה.

 

בנוסף. אווסטין משפר את הגעת הכימותרפיה לגידול ע"י הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי-הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכימותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולהגבלת התפשטותו בגוף.

 

bullet_3 לחצו כאן למידע מפורט על בווציזומאב

 

 

מעכבי צמיחת סרטן

ישנם מבנים מיוחדים על השטח של תאים סרטניים הנקראים קולטנים לגורמי גדילה (EGFR). הקולטנים מאפשרים לגורמי הגדילה (חלבון מסוים המצוי בגוף) להיקשר אליהם. כאשר גורם הגדילה (EGF) מתחבר לקולטן הוא מפעיל תהליך כימי המתרחש בתוך התא ומעודד אותו לגדול ולהתפתח במהירות. בשנים האחרונות פותחו תכשירים הידועים כאנטגוניסטים של EGFR, נקשרים לקולטני EGF על פני התאים ומונעים את פעולת הקולטנים. הדבר עשוי לסייע בהאטת קצב הצמיחה של התאים הסרטניים.

 

ישנם כיום שני מעכבים של EGFR נמצאים בשימוש נרחב-ארלוטיניב (Erlotinib) וגפיטיניב (Gefitinib). לפני מתן התרופה הרופאים יבדקו את תאי הסרטן שנלקחו מביופסיית הריאה שלך למוטציות EGFR, על מנת לבחון האם אתה עשוי להפיק תועלת מהטיפול באנטגוניסט של EGFR.

 

ארלוטיניב (®Erlotinib,Tarceva)

ארלוטיניב הוא תכשיר הניתן כנגד חלבון EGFR. תכשיר זה ניתן לחולי סרטן הריאה מסוג תאים שאינם קטנים, הן בשלב בו הגידול הוא מקומי והן בשלב מתקדם או גרורתי. כמו כן, על פי ההמלצות של NICE (אגודה בריטית למצויינות קלינית), תרופה זו ניתנת לחולי סרטן מסוג תאים שאינם קטנים, כחלופה לכימותרפיה, במידה שזו נכשלה. ארלוטיניב הוא מעכב צמיחה המכונה מעכב של טירוזין קינאז (TK) וניתן כטבליה. תופעות הלוואי של התכשיר הן לרוב קלות ועלולות לכלול שלשולים, פריחה, בחילות ועייפות.

 

bullet_3 לחצו כאן למידע מפורט על ארלוטיניב

 

 

גפיטיניב (®Gefitinib, Iressa)

מעכב צמיחה שני המכונה גפיטיניב פועל באופן הדומה למנגנון פעולתו של ארלוטיניב. כאשר EGF נקשר לקולטנים המצויים על פני שטחם של התאים הסרטניים, אנזים המכונה טירוזין קינאז (Tyrosine Kinase - TK) מפעיל תהליכים כימיים תוך-תאיים המגבירים את קצב החלוקה והצמיחה של התא. גפיטיניב נקשר לקולטן EGF הנמצא על פני התא, מונע את שפעול הקולטן, ואת חלוקת התאים הסרטניים.

 

הוא ניתן כטבליה. תופעות הלוואי שלו הן לרוב קלות וכוללות שלשולים, בחילות, עייפות ופריחה בעור. לא כל החולים הלוקים בסרטן ריאה מסוג תאים שאינם קטנים מגיבים לגפיטיניב, לכן, הרופאים שלך יבדקו את התאים הסרטניים על מנת לברר האם ניתן להשתמש בו.

 

bullet_3 לחצו כאן למידע מפורט על גפיטיניב

 

 

אפטיניב (®Afatinib, Giotrif)

אפטיניב הינו טיפול ביולוגי חדש, ממוקד מטרה, שהוכיח את יעילותו בטיפול בקבוצת חול׳ סרטן ריאות מסוג NSCLC. אשר להם ביטוי יתר עם מוטציה בקולטן EGFR (גורם גדילה). ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי תרופה זו יעילה יותר מכימותרפיה. כיום ישנם מחקרים חדשים פעילים בתחום האימונותרפיה - שימוש בתאי תורם לצורך הפעלת תהליך חיסוני כנגד תאים ממאירים.

 

bullet_3 לחצו כאן למידע מפורט על אפטיניב

 

קסלקורי ®Crizotinib), Xalkori), זיקדיה (Zykadia®, (Ceritinib

קריזוטיניב וסריטיניב הן תרופות לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים (NSCLC) אצל חולים בעלי ALK חיובי. חלבון ה-Anaplastic Lymphoma Kinase) ALK) הוא חלק מקבוצה של חלבונים המכונים קולטנ׳ טירוזין קינאז, המעורבים בצמיחה ובהתפשטות של מספר סוגי סרטן ובהתפתחות של כלי דם חדשים של אותו גידול.

התרופות חוסמות את אותם קולטני ALK ובכך מפחיתות את הצמיחה והשגשוג של התאים הסרטניים.

bullet_3 לחצו כאן למידע מפורט על קריזוטיניב ועל סריטיניב

 

ניבולומאב - Nivolumab (אופדיבו®Opdivo) 

ניבולומאב היא תרופה אימונותרפית, הרותמת את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול הסרטני.


התרופה פועלת על ידי חסימת חלבון PD-1 המצוי על פני תאים מסוג T של מערכת החיסון, ובכך משיבה לתאי ה-T את היכולת לזהות את התאים הסרטניים ולהשמידם.
ניבולומאב היא תמיסה נוזלית צלולה הניתנת בעירוי לווריד במשך 60 דקות. תופעות לוואי שכיחות אפשריות כוללות: תשישות ועייפות, שלשולים, בחילות והקאות ושינויים בעור.

 

bullet_3 לחצו כאן למידע נרחב על ניבולומאב

 

תרופות ביולוגיות נוספות בפיתוח

תרופות מעכבות MET

מתנהלים כיום מספר מחקרים הבודקים יעילותן של תרופות מעכבות MET שינויים בקולטן זה מסוג טירוזין קינאז, מביאים להפעלה לא מבוקרת שלו. התוצאה היא התפתחות תא סרטני ותהליך גרורתי. נמצא שהשינויים מופיעים באחוז גבוה של חולים שטופלו באירסה וטרסיבה (פירוט על תרופות אלה בהמשך).

 

אימונותרפיה

כיום ישנם מחקרים חדשים פעילים בתחום האימונותרפיה - שימוש בתאי תורם לצורך הפעלת תהליך חיסוני כנגד תאים ממאירים.

 

חזרה למעלה >>


טיפולים אחרים בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

הטיפולים שלהלן מוצעים בעיקר כאשר הגידול חודר לתוך נתיב האוויר הראשי וחוסם אותו, תוך גרימת קוצר נשימה. מטרתם של טיפולים אלה היא הקלת התסמינים.

 

הסרת גידול סרטני באמצעות גלי רדיו (RF)

אבלציה באמצעות גלי רדיו (RF) ניתנת כטיפול לחולי סרטן הריאה מסוג תאים שאינם קטנים. טיפול זה מבוסס על שימוש בחום על מנת להרוס תאים סרטניים. שיטת טיפול זו מתאימה בעיקר לחולים שמחלתם התגלתה בשלב מוקדם מאוד, ולחולים שטיפולים אחרים לא מתאימים להם.

לפני הטיפול מקבל החולה זריקת טשטוש על מנת להרדים את המקום המטופל. במקרים מסוימים, ייתכן כי ייעשה שימוש בהרדמה כללית. הרופא מחדיר מחט לתוך הגידול שבריאה, כשהוא נעזר בסריקת CT על מנת לוודא שהמחט מוחדרת למקום הנכון. גלי רדיו מועברים דרך המחט לתוך הגידול על מנת לחמם ולהרוס את התאים הסרטניים. לטיפול זה יש מעט מאוד תופעות לוואי, השכיחות ביניהן הן כאב, תחושת אי נוחות ועייפות. בדרך כלל תתבקש לשהות לילה אחד בבית החולים לצורך השגחה.

 

קריו-כירורגיה

קריו-כירורגיה, או קריותרפיה, מבוססת על שימוש בקור קיצוני על מנת להקפיא ולהרוס את התאים הסרטניים. קריותרפיה מסוגלת לטפל בגידולים קטנים מאד, לכן היא אינה מהווה חלופה לטיפולים המקובלים יותר כגון ניתוח, טיפול קרינה וכימותרפיה. השימוש בקריותרפיה נעשה בעיקר במצבים נדירים בהם הגידול חודר לנתיב האוויר הראשי המוביל לריאות (קנה הנשימה). הדבר גורם להיצרות קנה הנשימה, תוך גרימת חסימה וקוצר נשימה.

 

הטיפול נעשה בהרדמה כללית במהלכה מבצע הרופא ברונכוסקופיה תוך שימוש בהחדרת מכשיר קריופרוב, סמוך לגידול. חנקן נוזלי מוחדר דרך השפופרת ומקפיא את הגידול. ניתן לחזור על טיפול זה אם הגידול צומח שוב.

 

דיאתרמיה (טיפול בחום)

דיאתרמיה (או צריבה חשמלית) מבוססת על שימוש בזרם חשמלי המועבר דרך מכשיר מסוים (Probe) על מנת להרוס תאים סרטניים. ניתן להשתמש בטיפול זה כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפול קרינה פנימי.

 

מכשיר הדיאתרמיה מוחדר דרך צינורית (ברונכוסקופ) המוחדרת לתוך קנה הנשימה על ידי רופא. אם נתיב האוויר חסום, הליך הדיאתרמיה יקל על ביצוע טיפול קרינה פנימי.

 

טיפול פוטודינמי (PDT)

בטיפול פוטודינמי (PDT) נעשה שימוש בלייזר, או במקורות אור אחרים, בשילוב תרופה הרגישה לאור בכדי להרוס תאים סרטניים. התרופה מוחדרת כנוזל לווריד. אחרי שהתרופה נקלטה בתאים הסרטניים, מכוון אור הלייזר אל הגידול הסרטני באמצעות ברונכוסקופ. טיפול פוטודינמי יגרום לכך שבאופן זמני תהיה רגיש לאור ותצטרך להימנע מחשיפה לאור במשך מספר ימים עד מספר חודשים בהתאם לסוג התרופה שתקבל. תופעות לוואי אחרות הן נפיחות, דלקת, קוצר נשימה ושיעול.

 

לעתים ניתן להשתמש בטיפול PDT אם הגידול הסרטני צומח לתוך הדופן של אחד מנתיבי האוויר הראשיים בלבד (סרטן אנדוברונכיאלי - תוך סימפוני) ונמצא בשלב מוקדם מאד. טיפול זה עדיין נמצא בשלבי מחקר כטיפול בסרטן ריאה מתקדם, ואינו מתאים לכל אחד. טיפול PDT זמין במרכזים מעטים בלבד.

חזרה למעלה >>


הקלה בתסמינים בסרטן ריאה מסוג תאים לא קטנים

לעתים ייתכן שיופיעו תסמינים חדשים במהלך המחלה, כמו קוצר נשימה או שיעול. תסמינים אלה עשויים להיות תוצאה של התפתחות הגידול הסרטני בריאה לאיברים ואזורים אחרים בגוף, אך ייתכן שתהיה לכך סיבה אחרת כמו למשל הפרת האיזון הכימי בגוף. הליך זה נגרם כאשר תאי סרטנים מסוימים מייצרים הורמונים הפוגעים באיזון ההורמונאלי התקין. במידה שהנך סובל מתסמינים אלה דווח לרופא המטפל על מנת לקבל טיפול מתאים.

 

קוצר נשימה

קוצר נשימה עלול להיות תסמין מטריד עבור רבים מחולי סרטן הריאה. קיימים טיפולים ותרגילים העשויים לעזור בהקלה ובשליטה בתופעה זו: טיפולים משלימים, שיטות נשימה והרפייה, ותרופות שונות הניתנות במקרים אלה.

 

שיעול

כ-80% מחולי סרטן הריאה (8 מתוך 10) סובלים משיעול. תופעה זו מטופלת באמצעות קרינה חיצונית, כימותרפיה תומכת, או תרופות לשיכוך כאבים.

 

תפליט פלאורלי

לעיתים גידול סרטני בריאה יכול לגרום להצטברות נוזל בין שכבות הציפוי של הריאה. הרופא יוכל לשאוב את הנוזל החוצה באמצעות החדרת צינורית לאזור, המנקזת את הנוזל לשקית או לבקבוק (נקזים). לעתים ניתן לאטום את שתי השכבות של הפלאורה יחד תוך שימוש בתרופות, או לעתים בטלק. הליך זה ידוע כפלאורודזיס.

 

כאב

חלק מהחולים בסרטן הריאה חווים כאב הניתן להקלה באמצעות משככי כאבים ושיטות שונות לטיפול בכאב. אם הסרטן התפשט לעצמות, הכאב מתעצם. קיימות תרופות שונות, כגון ביפוספונאטים, העשויות לסייע בשיכוך הכאב. לחילופין, הרופא שלך עשוי להמליץ על קורס קצר של טיפול קרינה.

 

טיפול בלייזר

מלבד הטיפולים להקלה בתסמינים, שהוזכרו לעיל, קיימים טיפולים נוספים. אחד מהם הוא טיפול בלייזר. ישנם מקרים בהם נגרם קוצר נשימה עקב חסימת קנה הנשימה או אחד מהסימפונות הראשיות המובילות אוויר מן הקנה אל הריאות, כתוצאה מגידול סרטני הנמצא בקנה. טיפול בלייזר יכול להקל על תופעה זו, אך הוא אינו משמיד את הגידול לחלוטין. הטיפול ניתן בדרך כלל תחת הרדמה כללית. בזמן זה, מבוצעת בדיקת ברונכוסקופיה, וסיב גמיש מוחדר דרך הברונכוסקופ כדי לכוון את קרן הלייזר אל הגידול הסרטני. קרן הלייזר מופעלת וצורבת חלק גדול, ככל שניתן, של הגידול. לאחר מכן מוצא הברונכוסקופ ומופסק מתן חומר ההרדמה.

 

הטיפול בלייזר אינו כרוך בדרך כלל בתופעות לוואי כלשהן. אם הטיפול עבר בהצלחה וללא סיבוכים, יתכן שתוכל לחזור הביתה עוד באותו יום או ביום המחרת. אם נגרם זיהום בריאה, מעבר לנקודת החסימה שטופלה בלייזר, יתכן ותצטרך להישאר בבית החולים מספר ימים כדי לקבל טיפול תרופתי ופיזיותרפי.

 

אם חסימת הקנה שבה ומופיעה, ניתן לחזור על הטיפול בלייזר. לעתים ניתן גם טיפול בקרינה חיצונית או פנימית, כדי להאריך את ההקלה שמספק הטיפול בלייזר.

 

תומכנים (סטנטים) במעבר האוויר

במקרים אחרים, עלול קנה הנשימה (מעבר האוויר לריאות) להיחסם עקב לחץ המופעל עליו מבחוץ וגורם לו להיסגר. לעתים ניתן להתגבר על מצב זה על ידי שימוש במכשיר קטן הקרוי תומכן (Stent), הממוקם בתוך הקנה ומאפשר לשמור אותו פתוח. התומכן הנפוץ ביותר הוא מסגרת תיל קטנה, הדומה למטריה זעירה. הוא מוחדר מקופל דרך הברונכוסקופ ונפתח כאשר הוא יוצא מקצהו השני של הברונכוסקופ. באופן זה הוא מפסק את דפנות הקנה ופותח אותו.

 

תומכנים מוחדרים בדרך כלל תחת הרדמה כללית. כאשר תתעורר, קרוב לוודאי שלא תחוש בקיום התומכן, אך תוכל לנשום ביתר קלות. התומכן יכול להישאר בריאה באופן קבוע ואינו גורם בדרך כלל לבעיות כלשהן.

 

תומכנים (סטנטים) בכלי הדם

ניתן להשתמש בתומכנים (סטנט) אם כלי דם גדול, הנקרא וריד נבוב עליון, נחסם על ידי הגידול הסרטני ומפעיל לחץ על החלק העליון בגוף. ניתן להקל על הלחץ באמצעות טיפול בקרינה או הכנסת תומכן לכלי הדם בכדי לשמור אותו פתוח.

 

במקרה זה, התומכן הוא צינורית קטנה המוחדרת דרך חתך קטן במפשעה והמועברת כלפי מעלה דרך כלי הדם אל בית החזה, תוך שימוש בקרני רנטגן לצורך הנחייתה אל המקום הנכון. ניתן להחדיר את התומכן תחת הרדמה מקומית בהיותך ער.

חזרה למעלה >>


מעקב

לאחר סיום הטיפול, תעבור בדיקות מעקב שגרתיות, כולל צילומי רנטגן. זוהי הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על בעיות כלשהן מהן סבלת לאחר הניתוח, במידה שהתעוררו כאלו. אם אתה מבחין בתסמינים חדשים או סובל מבעיה כלשהי בין מועדי בדיקות, עליך ליידע את הרופא שלך בהקדם האפשרי.

חזרה למעלה >>


טיפול בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים SCLC

כימותרפיה היא הטיפול העיקרי עבור חולי סרטן ריאה מסוג תאים קטנים. אצל חולים רבים כימותרפיה מאפשרת הארכת חיים ושליטה טובה יותר בתסמיני המחלה. ישנם מקרים בהם ניתן טיפול קרינה לאחר סיום הכימותרפיה. במקרים אחרים הטיפול יכלול שילוב בין טיפול כימי לטיפול קרינתי.

 

טיפול משולב זה מכונה כימורדיותרפיה (פירוט בהמשך). במקרים בהם מאובחנת המחלה בשלב מוקדם מאוד (מוגבל) ניתן להסיר את הגידול באמצעות ניתוח. אולם, במרבית המקרים, הסרטן, מאובחן אחרי שהתפשט לאיברים נוספים, גם אם הוא לא מאותר בסריקות. אם ניתן לנתח את החולה, ייתכן כי תינתן כימותרפיה לאחר הניתוח על מנת לסייע בהפחתת הסיכון להישנות הסרטן. טיפול זה מכונה טיפול משלים (Adjuvant Treatment). יתכן כי הסריקות והבדיקות אשר בוצעו לצורך אבחון הסרטן תבוצענה שוב בשלב מאוחר יותר על מנת לבחון את תגובתך לטיפול.

 

סרטן ריאה מסוג תאים קטנים עלול לעתים להתפשט למוח. לכן במקרים רבים יקבלו החולים טיפול קרינה לראש כטיפול מונע (Prophylactic Cranial Radiotherapy), במטרה להפחית את הסיכון שהגידול הסרטני יתפשט לאזור זה. טיפול מסוג זה ניתן לרוב לחולים שתגובתם לטיפול הכימותרפי הייתה טובה, או לאלה אשר עברו ניתוח לכריתת הגידול. חולי סרטן ריאה מסוג תאים קטנים בשלב מתקדם, עשויים לקבל טיפול קרינה להקלת התסמינים, כגון כאב.

 

כימותרפיה לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים

כימותרפיה מבוססת על שימוש בתרופות נוגדות סרטן (תרופות ציטוטוקסיות) על מנת להרוס את תאי הסרטן, ולשבש את פעילותם. כימותרפיה ניתנת במרפאות חוץ או בצורת טבליות לנטילה בבית. לעיתים יש צורך באשפוז קצר בבית החולים לצורך קבלת הטיפול. אחרי הטיפול נשלח החולה למנוחה למשך מספר שבועות. מספר מחזורי הטיפול הינם אינדיבידואלים ותלויים בתגובה לטיפול הכימי.

 

התרופות שבשימוש

התרופות המקובלות ביותר לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים הם ציספלטין או קרבופלטין, הניתנות לעתים תכופות בשילוב עם אטופוסיד (®Etopophos®, VePesid). עם זאת, נעשה שימוש בשילובים רבים ושונים לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים, וניסויים קליניים הדגימו כי כולם נראים יעילים באותה מידה. לפיכך, סוגי התרופות ותזמוני הטיפול המדויקים משתנים.

 

אם תחול הישנות של סרטן ריאה מסוג תאים קטנים לאחר הטיפול ההתחלתי, ייתכן כי שוב תינתן המלצה לכימותרפיה. ייתכן כי הרופאים שלך יציעו לך את התרופות אותן קיבלת בפעם האחרונה, בהתאם לתגובתך לתרופות אלוי ולמשך הזמן שחלף מאז שסיימת את הטיפול. תרופות אחרות בהן לעתים נעשה שימוש במצב זה הן שילובים של דוקסורוביצין (Doxorubicin), ציקלופוספמיד (Cyclophosphamide) ואטופוסיד (Etoposide) (שילוב הידוע כ-CAE); לחילופין, ייתכן כי יינתן שילוב של ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין, ווינקריסטין (®Vincristine - Oncovin), המכונה CAV. כמו כן, ייתכן כי ייעשה שימוש בתרופה הכימותרפית טופוטקאן (®Topotecan - Hycamtin), שניתנת בעירוי או בכמוסה.

 

תופעות לוואי

כימותרפיה עלולה לגרום לתופעות לוואי בלתי נעימות. עם זאת, אנשים רבים סובלים מתופעות לוואי מעטות, והתופעות המתרחשות ניתנות לרוב לשליטה באמצעות תרופות (פירוט על תופעות הלוואי בפרק ׳כימותרפיה - סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים').

 

טיפול קרינה בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים

טיפול קרינה מבוסס על שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה על מנת להרוס את תאי הסרטן תוך פגיעה מזערית, במידת האפשר, בתאים תקינים.

 

לעתים נעשה שימוש בקרינה לטיפול בסרטן ריאה מסוג תאים קטנים בשלב מוגבל. ייתכן כי טיפול הקרינה יינתן לאחר כימותרפיה (טיפול קרינה משלים) אם הגידול הסרטני התכווץ באופן משמעותי או נעלם לאחר הכימותרפיה.

 

לעתים טיפול הקרינה ניתן בו זמנית עם כימותרפיה. טיפול זה מכונה כימורדיותרפיה. טיפולי הקרינה והכימותרפיה עשויים לסייע במניעת ההישנות של סרטן ריאה מסוג תאים קטנים, ולעתים עשויים לחסל את כל סימני הסרטן עבור אנשים מסוימים.

 

מתן כימותרפיה וטיפול קרינה בו זמנית עלול להחמיר את תופעות הלוואי של טיפולים אלה. הרופא שלך יוכל לתת לך מידע נוסף אודות כימורדיותרפיה ותופעות הלוואי האפשריות הכרוכות בה.

 

טיפול קרינה ניתן לרוב על בסיס יומיומי, עם מנוחה בסופי שבוע, לאורך 3-6 שבועות. ניתן להשתמש בטיפול קרינה לצורך שליטה והקלת תסמינים כגון קוצר נשימה, כאב בחזה, שיעול ושיעול דמי. טיפול זה מכונה טיפול קרינה תומך (פליאטיבי). במקרה זה, ניתנים טיפולים ספורים בלבד.

 

ישנם מצבים בהם יקבל החולה טיפול קרינתי במינון גבוה במשך שבועיים, אם ישנה סבירות גבוהה להצלחת הטיפול ויעילותו. הרופא המטפל הוא זה שיחליט על כך. הטיפול ניתן בכל יום חול עם מנוחה בסוף השבוע.

 

רדיותרפיה מניעתית למוח

לחלק מהמטופלים שתגובתם לטיפולים נגד סרטן הריאה מסוג תאים קטנים, טובה, מוצע לעבור טיפול קרינה למוח, במטרה להפחית את הסיכון בהתפשטות הסרטן למוח. הליך זה קרוי רדיותרפיה מונעת למוח Prophylactic Cranial Radiotherapy) PCR), או PCI י (Prophylactic Cranial Irradiation).

 

ראש המטופל יקובע באמצעות מסכת פלסטיק מיוחדת או באמצעות מלקחיים עדינים, למניעת תזוזה, ועל מנת להבטיח שהטיפול הקרינתי יינתן למקום הנכון בראש. הטיפול ניתן על פי רוב בכל ימות השבוע מספר הטיפולים מותאם אישית למטופל בהתאם למצבו.

תופעות לוואי מפורטות ניתן למצוא בפרק קרינה - מחלת סרטן מסוג תאים לא קטנים.

חזרה למעלה >>


מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן נערכים כל הזמן, מאחר שטרם נמצא טיפול קיים לסרטן, המציע מרפא לכל המטופלים. ניסויים קליניים נעשים כדי למצוא דרכי טיפול חדשות למחלה.

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


התמודדות רגשית עם סרטן ריאות

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה. 

bullet_3 להמשך

חזרה למעלה >>


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל