לתרומה

מחלות סרטן
גרורות-גידולים משניים

סרטן שניוני בריאה (גרורות)

עוד בנושא

סרטן ריאה שניוני

המונח 'סרטן ריאה שניוני' מתאר מצב בו תאים סרטניים שמקורם באיבר אחר בגוף התפשטו אל הריאות. הגידול הסרטני המקורי מוגדר 'ראשוני' ומוקדי ההתפשטות לאיברים האחרים נקראים גרורות. סוגי הסרטן השכיחים ביותר המתפשטים לריאות הם סרטן המעי הגס, סרטן השד, סרטן השחלה, סרטן האשכים, סרטן הקיבה, סרטן הוושט, סרטן הכליה, ומלנומה ממאירה (סוג של סרטן העור).

 


 

הריאות

הריאות הן זוג איברים בחלל החזה האחראים על הנשימה. עם שאיפת אויר, הוא עובר מהאף או מהפה דרך קנה הנשימה אל אחד משני הסימפונות, צינורות הנכנסים אל הריאות. הסימפונות הולכים ומתפצלים לצינוריות קטנות שבקצותיהן מצויים מיליוני שקיקים זעירים, הנאדיות. בנאדיות נקלט החמצן מהאוויר ונספג במחזור הדם ומשם בכל חלקי הגוף. הריאות מוקפות בציפוי מגן הבנוי משני קרומים, המכונים צדר (פלאורות).

 


 

סימנים ותסמינים

תסמיני סרטן הריאה השניוני עשויים להיות מעיקים למדי ועלולים לכלול:

  • שיעול ממושך;
  • קוצר נשימה;
  • שיעול מלווה בליחה עם דם;
  • כאב או מועקה בחזה.

רבים מתסמינים אלה דומים לתסמינים של סרטן ריאה ראשוני. הם יכולים להיגרם גם על ידי מצבים אחרים שאינם סרטן, כמו דלקת בבית החזה, אך אם תסמינים אלה מופיעים אצלך, עליך לראות רופא, במיוחד אם תסמינים אלה אינם מגיבים לטיפול אחר כגון אנטיביוטיקה, ו/או אם אובחן בעבר סרטן בגופך, הרופא עלול לחשוד שמדובר בסרטן ריאה שניוני.

לעיתים מתגלות גרורות לפני אבחון הגידול הראשוני. בחלק מהמקרים לא ניתן לאתר את הגידול המקורי; תופעה הנקראת 'סרטן ראשוני ממקור לא ידוע'.

לאגודה למלחמה בסרטן דף מידע בנושא סרטן ראשוני ממקור לא ידוע, הכולל מידע נוסף.

 


 

אבחנה (דיאגנוזה)

ניתן לגלות סרטן ריאה שניוני בצילום רנטגן, סריקת (CT) (CAT) או סריקת MRI.

סריקת CT היא סוג מתוחכם של צילום רנטגן, הבונה תמונה תלת ממדית של פנים הגוף. בסריקת CT נעשה שימוש בכמויות קטנות של קרינה, שככל הנראה אינה מזיקה לעובר אותה ולבאים עמו במגע. לעיתים קרובות משתמשים בנוזל מיוחד כדי לגרום לכך שאיברים פנימיים ואזורים מסוימים בגוף ייראו באופן ברור יותר בצילום. נוזל זה יכול להינתן במשקה או בזריקה, או שניהם יחד. סביר להניח שתוכל ללכת לביתך בתום עריכת הסריקה.

 

סריקת MRI דומה לסריקת CT, אך עושה שימוש בשדה מגנטי במקום בקרני רנטגן כדי ליצור תמונות חתך של הגוף. במהלך הבדיקה תתבקש לשכב ללא תנועה בתוך תא מוארך על מיטה, למשך כשעה. לעתים נדרש ביצוע ביופסיה, דבר הכרוך בהסרת פיסה קטנה של רקמה בעזרת מחט, כדי לבדוק את התאים הסרטניים תחת מיקרוסקופ.

 

סרטן ריאה שניוני יכול לגרום גם לתפליט צדר (Pleural Effusion) שהוא הצטברות נוזלים בחלל שבין שני קרומי הצדר (הפלאורות) העוטפים את הריאות. במקרה כזה, יתכן שניתן יהיה לנקז חלק מהנוזלים ולבדוק אם הם מכילים תאים סרטניים.

 

בבדיקת דגימת התאים הסרטניים שנלקחו מן הריאה ניתן לקבוע שמדובר בסרטן ריאה שניוני; תאים סרטניים נראים בבדיקה מיקרוסקופית כמו תאי הגידול הסרטני הראשוני. כך, אם סרטן הקיבה התפשט לריאות, ייראו התאים בבדיקה תחת מיקרוסקופ כמו תאי סרטן הקיבה ולא כמו תאי סרטן הריאה.


 

טיפול

הטיפול בסרטן ריאה שניוני תלוי בסוג הסרטן הראשוני. לעיתים ניתנים כימותרפיה או טיפול הורמונלי כדי להקטין את גודל הגרורות בריאה ולשלוט בהן. חוברת הטיפול הכימי -כימותרפיה של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה למלחמה בסרטן דפי מידע מיוחדים ומפורטים אודות כל אחת מהתרופות, ותופעות הלוואי שלהן. ניתוח להסרת סרטן ריאה שניוני הוא אפשרות רק עבור חלק קטן מהחולים, וביצועו יילקח בחשבון רק אם ניתן היה להשתלט על הגידול הראשוני ואם אין סימן כלשהו להתפשטותו ה לאיזורים ואיברים אחרים בגוף. ביצוע הניתוח מותנה בכך שהגידול פגע רק בחלק קטן אחד של הריאות שקל להגיע אליו - כלומר, כזה שאינו מחובר לכלי דם או לעצבים חשובים. טיפול בקרינה לזמן קצר יכול להינתן גם כדי להקל על חלק מהתסמינים של סרטן הריאה, כמו כאב, קוצר נשימה או שיעול המלווה בדם.

 

אם הגידול גורם לחסימה בכלי הנשימה או באחד מנתיבי האוויר הגדולים, ניתן לטפל בלייזר כדי לצרוב את הגידול ולהסירו מנתיבי האוויר. טיפול זה עשוי להקל על חלק מהתסמינים, למרות שהוא לא הורס לחלוטין את הגידול. אם הגידול גורם ללחץ על מבנים הקרובים לקנה הנשימה, ניתן להיעזר במכשיר קטן הנקרא 'תומך' (stent), אותו ניתן להכניס כדי להשאיר את כלי הנשימה פתוחים. התומך יכול להישאר בריאה באופן קבוע והוא אינו גורם לבעיות כלשהן. ניתן להשתמש בצורה מיוחדת של טיפול פנימי בקרינה הנקרא 'טיפול בקרינה של פנים הסימפונות' כאשר הגידול חוסם את אחד מנתיבי האוויר. הטיפול כרוך בהחדרת צינורית דקה (צנתר) המכילה חומר רדיואקטיבי, והנחתה ליד הגידול בעזרת ברונכוסקופ, שהיא צינורית דקה וגמישה המשמשת לבדיקת החלק הפנימי של נתיבי האוויר. בדרך כלל נדרש מפגש טיפולי אחד.

 

למאגר המידע בנושא תרופות באתר האגודה, לחץ כאן

 

חוברות רדיותרפיה של האגודה למלחמה בסרטן עוסקות בפירוט רב בטיפול בקרינה, תכנונו, ותופעות הלוואי האפשריות.


 

התמודדות עם התסמינים

התסמינים של סרטן ריאה שניוני משפיעים על חיי היומיום של האדם ועלולים, כאמור, להעיק. בהם:

  • קוצר נשימה: תופעה שכיחה ולעיתים לא קלה, העשויה להשפיע על כל היבטי החיים. ניתן להפיג חלקית את המתח הנוצר כתוצאה מקוצר הנשימה באמצעות תרופות ופעילויות מרגיעות.
  • נוזלים בריאות: סרטן ריאה שניוני עלול, כאמור, לגרום לתפליט צדר. הצטברות הנוזל גורמת ללחץ על הריאה ועלול לגרום לקוצר נשימה, שיעול וכאב קל. ניתן להקל על תסמינים אלה על-ידי ניקוז זהיר של הנוזל בעזרת מזרק ומחט או צינורית. לעתים לא ניתן לנקז הנוזלים אלה כיוון שהם מצטברים במספר שקיקים קטנים ואינם מרוכזים במקום אחד. הנוזל נוטה להצטבר שוב, אך ניתן להחדיר חומר כימי אל החלל שבין הפלאורות כדי לנסות ולמנוע את הישנות התופעה. הליך זה נקרא פלאורדסיס, ולעיתים ניתן לבצעו באופן כירורגי כדי לקבל תוצאות טובות יותר. שיטה זו מסובכת יותר ונערכת רק כאשר המטופל נמצא במצב כללי טוב.
  • שיעול וכאבים בחזה: הרופא יכול לרשום תרופות היכולות להקל על תסמינים אלה.
  • פחד מחנק: אנשים הנתקלים בבעיות בנשימה עלולים לחשוש מחנק, אך חנק מתרחש לעתים נדירות בלבד.

באגודה למלחמה בסרטן דף מידע בנושא טיפול בתפליט הצדר, הכולל מידע נוסף ומפורט יותר.

 

הידיעה שהסרטן התפשט אל הריאות יכולה לגרום להלם וחרדה. חשוב לשוחח על כך עם הצוות הרפואי המטפל, להעלות בפני הרופא את כל השאלות, החששות הפחדים, ולברר מהן אפשרויות הטיפול.


 מידע נוסף בנושא

סרטן ריאות
זכויות חולי סרטן
גנטיקה וסרטן

מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על סרטן ריאה שניוני (גרורות). אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.

ינואר 2006


© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.