שלום רב
יש סוגים רבים של סרטן הפה, לרובם לא ידוע על קשר למוטציות גנטיות ספציפיות. לחלקם יש גורמי סיכון אישיים ידועים כמו עישון או צריכת אלכוהול.
ידוע כי יש משפחות שמיועדות יותר לפתח גידולים סרטניים. ככל הנראה הנטייה קשורה למבנה גנטי מסוים, גם אם היום לא ידוע בדיוק איזה גנים אחראים לכך. במקרה כזה כדאי לשמור על אורח חיים בריא ( מניעת עישון, צריכת אלכוהול מתונה אם בכלל, פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין) ולעקוב אחר ההמלצות המותאמות לגיל של בדיקות למניעה ולגילוי מוקדם.
בברכה
ליטל קינן
שלום לכולן,
כל כמה זמן מומלץ להיבדק לגבי סרטן השד? האם יש טכניקות חדשניות בתחום מלבד ABVS שזה אבחון בתלת מימד שידוע לכן?
ההמלצה לנשים שהן בסיכון ממוצע למחלה היא לעבור ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילאי 50-74.
נשים בסיכון גבוה מהממוצע בגלל בנות משפחה מדרגת קרבה ראשונה שחלו במחלה או בגלל מחלת שד שפירה, מומלץ שייבדקו החל מגיל 40 כל שנה.
לגבי טכניקת הבדיקה שהזכרת, שמומלצת במקרה של שד סמיך, היא כרוכה בתוספת קרינה ולא יעילה הרבה יותר מבדיקת אולטרסאונד.
נשים שידוע כי הן נשאיות למוטציה בגנים BRCA1/2, מומלץ שתעבורנה בדיקות MRI לאחר התייעצות עם הרופא שלהן.
שלום פרופ'
שאלתי לפני כחודש על בן זוג שסבתו מצד האם, וגם אימו חלו בסרטן השד. ייעצת להפנות לייעוץ גנטי את האם. בן הזוג אינו מעוניין להכביד על אימו ולהזכיר לה את המחלה, ולכן לא יעשה זאת. השאלה שלי היא מה כולל ייעוץ גנטי ובמה זה כרוך?
בנוסף, מתברר שאחיו חלה לאחרונה בלוקמיה "קלה" לדברי הרופאים. האם יש בזה כדי לחזק שהבעיה היא גנטית?
אם הבעיה גנטית, ונעשה ייעוץ גנטי, מה הוא יכול לסייע למניעת הבעיה בבן הזוג ו/או בצאצאים העתידיים?
תודה רבה על המענה
שלום alonit
ייעוץ גנטי מתחיל בדרך כלל בבניית עץ משפחה ובאיסוף פרטים לגבי חולים/חולות במשפחה. מומלץ כי החולה עצמו יגיע לייעוץ הגנטי כי בשלב הבא - אם ישנו חשד לתסמונת משפחתית כלשהי - נלקחת ממנו דגימת דם ונשלחת לביצוע בדיקות גנטיות.
במידה ומסתבר כי ישנה בעייה גנטית ברורה במשפחה, ניתן לבצע זיהוי מוקדם של פרטים בסיכון ולהציע להם אפשרויות שונות למעקב ולמניעה. גם זה מתפקידו של הייעוץ הגנטי.
למרות כל זאת, חשוב לזכור כי סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בישראל, וברוב הגדול, אפילו המוחלט, של המקרים לא מדובר בבעיה גנטית. אחת מכל שמונה נשים בישראל תחלה במחלה בנקודת זמן כלשהי לאורך שנות חייה ולכן יש סיכוי רב שהאבחנה הזהה בסבתא ובאם - מקרית לגמרי.
לגבי לוקמיה, לרוב היא איננה נקשרת לתסונות משפחתיות של סרטן השד אז אין בכך כדי לחזק שהבעייה היא גנטית.
שלום,
בתהליך שהתחיל לפני כ3.5 שנים אובחנתי בממצא בכבד בגודל של 5 סנטימטרים. הוא שוער להיות הימנגיומה ולא עברתי ברור נוסף. 3 שנים לאחר מיכן הובחנתי בכבד שומני ובאולטרה סאונד חוזר לא נמצא בהימנגיומה כלל. בCT שנעשה כלאחר כחודש נמצא גידול בגודל של 0.5 סנטימטרים(ניתן אולי להסיק כי ב אולטרה סאונד הראשון היה טעות יחידות מידה(קטן מידי לאבחון אך שואר כי הוא הימנגיומה/ציסטה. 6 חודשים לאחר מיכן במעקב אולטרה סאונד נמצא גידול בגודל של 2.5 סנטימטרים אשר הוגדר כ " רושם של הימנגיומה". כיום אני בן 21 ובבדיקת פיברוסקאן לפני חצי שנה נמצא כי אין צלקתיות בכבד ואיני סובל מהפטיטאז c או b.
ברצוני לשאול האם אולטרסאונד באמת יכול לספק מידע על אופי הגידול או שעד שיוכח אחרת תמיד יתייחסו לגידולים כשפריים עד לבדיקות מורכבות יותר כמו ct או mri?
בתודה מראש,
יוסף גולדנברג
שלום Goldjoz
המנגיומה היא אחד מהגידולים השפירים השכיחים ביותר בכבד. מדובר באוסף של כלי דם שמחוברים ביניהם וסגורים במעטפת של רקמת חיבור. קל לזהות המנגיומה בבדיקת על-קול (אולטרסאונד) כי יש לה מאפיינים ברורים. הגידול לרוב לא גדל. מבחינת שכיחות, הוא קיים ב-7% עד 20% מהאוכלוסייה הכללית. השכיחות עולה עם הגיל.
רוב ההמנגיומות מתגלות באקראי ואינן תסמיניות, כלומר, לא גורמות לכל הפרעה שהיא. הגישה להמנגיומה בכבד מבוססת על הקליניקה, ממצאי בדיקות העזר, מחלות רקע והממצאים בבדיקות הדימות. הגישה המקובלת כמעט בכל המקרים היא שאין צורך בבירור נוסף.
תודה רבה על התשובה המהירה.
עם זאת רציתי לשאול האם המצב בו הימנגיומה המשוערת גדלה ב 2 סנטימטרים תוך חודשיים היינו מצב אשר אמור להעלות נורות אדומות או שזה פשוט משהו שיכול לקרות ולא אמור להיות מעניין במיוחד?
אני ממליצה שתשאל גם בפורומים העוסקים ספציפית בנושאי הדמייה. עד כמה שאני יודעת, ככל שהמנגיומות קטנות יותר שיעור הטעות באומדן הגודל שלהן גבוה יותר ויכול להיות שזה גם מה שקרה אצלך.
קשה לומר אם מדובר במחלה על בסיס מוטציה גנטית משפחתית ואולי כדאי לבדוק זאת (בהנחה שסבתו של בן זוגך היא אם האם), משום שאם אכן מדובר במוטציה ידועה, גברים עלולים לשאת אותה, והיא עלולה להעמיד אותם בסיכון מוגבר למספר סוגי סרטן.
ההתחלה תהיה בכך שאימו של בן זוגך תפנה לייעוץ גנטי. שם ייבנה עץ משפחה מפורט ויוערך הסיכון. כן יישלחו בדיקות על פי הצורך. הסיבה שנכון שאימו של בן זוגך תפנה לייעוץ גנטי היא שבדיקה שלה, בהיותה מחלימה מסרטן השד, תיתן את מירב באינפורמציה.
מזלזלים באנשים ברגע שמקבלים כסף לא מכירים את החולה מתעללים בחולה
אני מאוכזב אתם הזהרו!!!!!!
שלום YUDa1
ראשית, התנצלותי על האיחור במתן התשובה.
לשאלתך, לדעתי אופי החשיפה ומרחק הזמן מבטלים חשש לתחלואה מאוחרת בסרטן בשל כך. לא נראה כי קיים סיכון.
בת 39, שתי לידות רגילות. לפני שנתיים פאפס עם ASCUS וביופסיה תקינה. לפני חודשיים פאפס HSIL, בקולפו לא ראו כלום והביופסיה תקינה.
כמה שאלות:
הרופא אמר לי שעם תשובת פאפס כזו אין הרבה סיכוי שהביופסיה תצא תקינה.
אם בקולפו לא רואים אזור מסויים בצוואר הרחם, איך לוקחים ביופסיה? האם לא צריך לקחת מהנגע עצמו?
מה הסיכויים שבאמת קולפו וביופסיה תקינה עם הפאפאס HSIL?
אני לא בלחץ אבל אשמח לדעת יותר בנושא.
תודה
שלום מיכל6
לפי דברייך, אני מבינה שבעת הקולפוסקופיה לא נצפה שום אזור חשוד, ולא שהיו אזורים שלא נצפו כלל.
ביופסיה אכן צריך לקחת מנגע, אולם אם לא נצפה כל נגע, ונלקחת ביופסיה אקראית, סביר שתהיה תקינה.
אינני יודעת מה הסיכויים לקולפו תקין וביופסיה תקינה במצב אותו תיארת ומציעה שתפני לפורום גינקואונקולוגיה לקבלת תשובה יותר מפורטת.
בכל אופן, בינתיים בודאי הומלץ לך רק המשך מעקב, ואלה חדשות טובות!
שלום אבירם123
אם חלפו 15 שנה מאז החשיפה האחרונה והמצב תקין, ברור שהחדשות הן טובות. עם זאת, כדאי לזכור שגידול סרטני מוצק יכול להופיע אחרי תקופת חביון ארוכה אפילו יותר (אפילו עד 40 שנה), אם כי הדיווחים לגבי זה מתייחסים בעיקר לחשיפות למסרטנים רבי עוצמה כמו קרינה מייננת.
לכן בסך הכל לא נראה שיש מקום לדאגה אבל עליך להיות קשוב לשינויים ולסימנים בפעילות הגוף ולפנות לבדיקת רופא במידת הצורך. בנוסף, אימוץ אורח חיים בריא ועיסוק בפעילות גופנית הוכחו כמונעים סרטן מסוגים מסוימים ואף פעם לא מאוחר מדי - ולבטח לא מזיק - לשנות את הרגלי החיים (במידת הצורך).