|
|
|
האם בגישה לטיפול בסרטן גרורתי גרמי עדיין מקובל טיפול בביספונטים Xefia /Zomera (נוספו 2 נגעים גרמים ביולי 9 ) מחלה פעילה כאשר PSA 0.91 וה Testesteron 0.56 תחת Lucrin ןמדבקות אסטרוגן (הרמות ירדו בחודש שעבר היו 1.1 PSA וטסטסטרון 1.0 ) האם מעבר לארביטרון ופרדיסון הוא רעיון טוב או לשלב גם XTANDI |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, מטרת הפורום הז אינה לתת ייעוץ פרטני לגבי מצב רפואי זה או אחר. ככלל, יש מקום לטיפול בזומרה או קסופיגו בחולים עם סרטן ערמונית עמיד לסירוס ועם גרורות בעצמות, אך ההחלטה הספציפית על מועד התחלת הטיפול, סוג הטיפול והתדירות נמצאת ביידי הרופאה המטפלת. יש לזכור שגם לתרופות משמרות עצם, כלכל תרופה, ישנן תופעות לוואי שיש לשים לב להן. לכן חשוב ליטול תרופות אלו רק באינדיקציה הנכונה - ובהנחיית הרופאה. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב ,אבא שלי בן 66 חולה בסרטן הערמונית. מטופל כרגע בטיפול הורמונאלי עבר הקרנות וכריתת ערמונית. (כריתה לפני כ10 חודשים והקרנות סיים לפני כ5 חודשים). גליקסון 4+5-9. פי אס אי כרגע קטן מ0.003. כרגע מצב רוחו לא טוב.. הוא סובל מחרדות (מתבטא בחוסר שינה, לחץ בחזה, רעידות לא רצוניות באיזור הצאוור והראש( עבר בדיקה נוירולוג ושלל קשר נורולוגי) ודבר המקשה עליו מאוד לישון בלילה. שאלתי היא האם אתה מכיר כדור שעוזר לחרדות ודכאון שנקרא אשווגנדה? במקום לקחת את הכדור הכימי נגד חרדות ודכאון רצינו לנסות משהן טבעי. האם אתה מכיר את הכדור? האם מותר לו ליטול כדור זה יחד עם הטיפול ההורמונלי? מודה לך מראש על תשובתך! |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, מטרת הפורום הזה היא לא לתת ייעוץ פרטני לגבי טיפול זה או אחר. דבר כזה לא יהיה מקצועי או נכון. אני מציעה לפנות לרופא המטפל, כמובן שניתן גם לשקול טיפול בשיחות - לפעמים שיחות עם איש מקצוע (פסיכולוג, עובד סוציאלי וכיו"ב) עוזרים מאד להקל על תסמיני חרדה, ויכולים לעזור מאד. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, שמעתי שטיפולי אנזימים עשויים להיות יעילים בטיפול בסרטן. אשמח לשמוע את דעתך. תודה. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום אורסולה, איני מכירה שיטה כזו ואיני יכולה להגיב. במידה ויש לך עוד פרטים, אנא כתבי ואוכל להתייחס לגופו של עניין. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
http://www.dr-gonzalez.com/history_of_treatment.htm |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב לפני כשנה התגלה סרטן שלפוחית שתן tcc t1 hg with cis. הגידול הוסר והוחל טיפול אימנוטרפי תוך שלפוחתי בbcg במרפאה אורולוגית. לפני כחודשים בבדיקת מעקב ציטוסקופיה עלה חשד להישנות, לפני כשבוע בוצע ניתוחturbt להסרת הגידול מהשלפוחית במכתב שחרור הרופא האורולוג המטפל רשם בהמלצות שיש לקבוע תורpet ct ולאונוקלוג. כששאלתי מדוע צריך לקבוע התורים הללו הוא אמר בגלל שהייתה חזרה ובגלל שמדובר בגידול בסיכון גבוה. באילו מקרים האורולוג מפנה חולה לאונקולוג ולמה בעצם צריך לעשות את הpetct? תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, זה לא יהיה נכון להיכנס לגופו של המקרה המסוים מבלי לדעת את כל הפרטים. אבל ברור לי שאם האורולוג ביקש להפנות לאונקולוג - כדאי להישמע להמלצתו. כנ"ל לגבי ביצוע בדיקת ה- PET. ככלל, בדרך כלל האורולוג מפנה לאונקולוג כאשר יש חדירה של הגידול לשריר (קרי, כאשר יש דרגה שהיא מעל T1), אך כמובן שאיני יודעת אם זה המקרה כאן אם לאו. באופן כללי, האונקולוג הוא זה שנותן טיפולים 'סיסטמיים' (קרי, טיפולים שנכנסים למערכת הדם ונותנים מענה לכל אתרי המחלה) דוגמת כמותרפיה, בעוד האורולוג מטפל מקומית בשלפוחית. וכמובן - בהחלט יתכן שזו תהיה אורולוגית, או אונקולוגית....או כל קומבינציה אחרת....:-) בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, אבי חולה בסרטן ערמונית גרורתי , בן 63, גליסון 9, הוא מטופל בתרופה הורמונלית אחת לשלושה שבועות. הציעו לו טיפול כימי והקרנות, הוא מעדיף טיפול באבירטרון על פני הטיפול הכימי, מה דעתך בענין ? הוא שמע על ארגון שעושה בדיקות גנטיות לחולי סרטן ובודק איזה טיפול מתאים עבורו, טיפול כימי או אבירטרון וכדו' רציתי לשאול מה דעתך על בדיקות אלו, האם הן אמינות , האם הוכחו כיעילות? ומה הם אחוזי ההצלחה שלהם? אשמח למענה בהקדם, |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, כמובן שלא ניתן לייעץ, בפורום שכזה, לגבי מטופל ספציפי מבלי להכירו. ככלל, ישנם שיקולים רבים שמשפיעים על הבחירה האם לתת את הטיפול ההורמונלי בזריקות (כל שלושה חודשים, ולא שבועות כפי שכתבת) עם כמותרפיה, אבירטרון, הקרנות או משלבים שלהם. שיקולים אלו הם בעיקר 'קליניים', קרי הובעים ממאפייני המחלה כמו מאפיינים נוירו-אנדוקריניים בגידול, גובה ה- PSA, מידת הפיזור של המחלה, וכיו"ב. למיטב ידיעתי, אין היום בדיקות גנטיות 'מאומתות' (כלומר, כאלו שנבדקו מחקרית והוכחו כיעילו) שיכולות לעזור בהחלטה הזו. ככלל, הייתי נזהרת משימוש בכלים גנומיים 'לא מאומתים', קרי כאלו שהוכחו רק על קבוצות חולים 'בדיעבד' (רטרוספקטיבית) ולא על חולים באופן 'פרוספקטיבי'. איחולי בריאות שלמה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
לד"ר רעיה ליבוביץ ניתוח ב ינואר 2009 במאיו קליניק גליסון 4+5 כאשר PSA היה סביבות 7 . טיפולים עיקרים מיד ON/OFF טיפול הורמונלי היות וPSA לא ירד ל 0 אלא 0.19 (נמצא לימפה נגוע) במשך שנים זריקה אחרונה ינואר 2018 (לוקרין ) אפריל 2 מדבקות EVORAL באפריל PSA היה 0.58 במאי 1.1 בוצע SBRT באפריל./ מאי - מופתע מהכפלה היות ובעבר מדבקה אחד עבדה .. טיפול מוצע בבקשה תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, מטרת הפורום הזה איננה לתת ייעוצים פרטניים אלא לדון בסוגיות כלליות הנוגעות לרפואה מותאמת אישית. לגבי שאלתך - יש להתייעץ עם האונקולוג המטפל. בריאות שלמה, ד"ר רעיה ליבויבץ |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב אני בת 68, לפני חודשיים עברתי ניתוח להוצאת גידול בשד שמאל, גודל 1.2 סמ, שוליים תקינים, בלוטות לא נגועות בכלל. רצפטורים חיוביים HER2 + שתיים. 50% - ki67. רצפטורים מקסימליים HEr 2 + 2 FISH חיובי , יחס 3,5 מס עותקים 9.5. הומלץ על H-TH צפיפות עצם בסיום TH - לטרוזול 2.5 מג ליום שאלתי היא האם יש בדיקה שיכולה להראות שאני לא חייבת טיפול כימי? הוסבר לי שהטיפול ניתן לי כטיפול מונע אבל אני יודעת שהטיפול עצמו גורם נזק. אני מאוד מתלבטת וממש קשה לי להחליט אולי כדאי לא לטפל ואם הסרטן יחזור אז אקבל טיפול? |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, בתשובה לשאלתך - אין לצערי בדיקה שיכולה להראות שאין צורך בטיפול כימי. יתרה מכך - מכיון שכשסרטן שד הוא חיובי ל- Her2 יש יתרון עצום במתן הרצפטין, ומכיון שניתן לתת הרצפטין אך ורק ביחד עם כמותרפיה בתחילת הטיפול (בגלל יעילות המשלב), נגזר מכך שבדרך כלל חייבים לקבל כמותרפיה במצבים האלו, עם כל הקושי שבדבר. כמובן שלגבי המקרה הפרטי שלך - יש להתייעץ עם הרופא המטפל. איחולי בריאות שלמה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב אני עובדת סוציאלית מטפלת באשה בת 86 סובלת מסרטן בפה עברה הקרנות לפני חודש סיימה את הטיפול וכיום סובלת מכאבים קשה ותהליך החחלמה לא פשוט. מאוד רוצה לשמוע את החוויה של אנשים שעברו תהליך דומה וכיצד חווים את ההחלמה וכיצד מתמודדים. נשמח לשמוע תגובות של מי שעבר או עובר חוויה דומה. תודה מראש |
|
|
|
| |
|
|
|
אנא פני למרכז המידע ונשוחח. בברכה, מירב דמארי |
|
|
|
| |
|
|
|
| הי מירב לאיזה מרכז מידע לפנות? |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, האבחנה: סרקומה יואינג עם גרורות. הטיפול: כימו ובהמשך הקרנה של האזור. אני מעוניינת לבדוק אופציה לרפואה גנומית ואימונותרפיה. יש בשוק הרבה מאד חברות וכולן מבטיחות תקווה ואולי גם פתרון. ברשותך, מספר שאלות בנושא: האם יש פתרון לסרקומה מלבד כימו? האם יש ממש בבדיקות החדשניות? ושאלה שמאד מטרידה אותי: כיצד מתבצע שיתוף הפעולה בין החברה שמבצעת את הבדיקה לבין בית החולים? האם הרופא המטפל יקבל בברכה אופציה טיפולית חלופית? האם הרופא לא עלול לראות בפנייה שלי לחברה פרטית שמבצעת בדיקה סוג של אי אמון? אני מאד חוששת מכך. תודה מראש, אורסולה. |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, אכן, הסטנדרט הטיפולי בסרקומה מסוג 'יואינג' הוא להתחיל עם כמותרפיה. אין כיום שום טיפול שהוכח כיעיל יותר, ולפיכך זו תהיה ההמלצה הגורפת של האונקולוגים בשלב הראשון. למרבה הצער, נראה שרב סוגי הסרקומות אינן מגיבות לאימונותרפיה. נכון לרגע זה, אימונותרפיה איננה חלק מהטיפול הסטנדרטי. גם ההבטחות שבדיקה גנומית יכולה 'לנבא' תגובה לאימונותרפיה הן מוגזמות - כיום אנחנו לא יודעים מהם בדיוק הפקטורים שמשפיעים על יכולתו של פרט זה או אחר להגיב טיפול אימונותרפי. הבדיקות הגנומיות מאפשרות לעיתים למצוא מוטציות בגידול, שאולי ניתן יהיה לתקוף אותם באמצעות תרופות ביולוגיות. עם זאת ברב המקרים, הבדיקות הללו לא מצליחות בכך, שכן המוטציות שעולות בהן הן לא כאלו שכבר פותחו כנגדן תרופות. לעיתים נדירות הבדיקה הזו תורמת תרומה ממשית לטיפול. כך גם התשובה לגבי שילוב ההמלצות הללו בטיפול - הכל שאלה של מהי ההמלצה, ומהו מצב המחלה. אם יש סטנדרט טיפולי מוכח, רב הרופאים לא מסכימים להחליפו בטיפול ניסיוני שלא הוכח, מסיבות אתיות. אם חלילה אין יותר אפשרויות טיפול במחלקה - בדרך כלל יש מקום לטיפולים נסיוניים, אך גם אז מוטב ליטול אותם במסגרת של מחקרים קליניים. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
יום עיון לחולי סרטן ערמונית בשיבא באולם סוראסקי מבקשים הרשמה מוקדמת לשם התארגנות בהתאם marketing @sheba.health.gov.il הרשמה במקום החל מ 16:30 פרטי הזמנה באתר "חיים עם סרטן ערמונית" www.lwpc.org.il |
|
|
|
| |
|
|
|
לד"ר ליבוביץ' שלום התקבל לידי מאמר המתיחס ליעילותם של התרופות הידעות לקו שני ובו המלצה לבדיקה של רצפטור AR-V7 בתוך מערכת הדם של החולה מי מבצע בארץ ? דעתך בבקשה על הבדיקה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, לפני כשנתיים נוצרה התלהבות רבה מבדיקת הוריאנט Ar-V7 בדם כמנבא תגובה ל'קו שני' בסרטן ערמונית, שכן נמצא, בהתסכלות בדיעבד (רטרוספקטיבית), שחולים שבהם נמצא הוריאנט הזה, הגיבו פחות מהצפוי לטיפול הורמונלי באנזלוטמיד (אקסטנדי) או אבירטרון (זייטיגה). בהמשך, התברר כי קיומו של הוריאנט הוא לא בדיוק 'מנבא תגובה', אלא למעשה להיפך - הוא בעיקר ביטוי להתפתחות עמידות לקוי טיפול הורמונליים קודמים. במילים אחרות, לא ניתן היום להשתמש בפרמטר הזה על מנת להחליט למי לתת זטיפול הורמונלי נוסף ולמי לתת כמותרפיה. לצערי, עדיין ההחטה היום היא 'קלינית', כלומר על סמך המאפיינים של החולה ומחלתו (ורצונו, כמובן), ולא על מסך מאפיינים מולקולריים ברורים. איני יודעת מי מבצע את הבדיקה בארץ. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
האם ייתכן שתינתן תשובה שונה לאותה דגימה שהוצאה בניתוח, בשני מקומות שונים ? כלומר האם הפענוח תלוי במפענח ? בנסיון ובכישורים שלו ? או שישנם כללים חדים וברורים ? מה שאני מנסה לשאול - האם תשובות הפתלוגיה הן אוביקטיביות או סוביקטיביות ? |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, השאלה היא מצויינת. כעיקרון, תשובות פתולוגיות אמורות להיות אובייקטיביות ולא סובייקטיביות. ואכן, ברב המקרים שני פתולוגים יגעו לאותה אבחנה. אבל כדי להבין את הקושי והמגבלות של הבדיקה הפתולוגית, יש להבין כיצד בדיקה זו מבוצעת בפועל - הפתולוג, שהוא רופא מומחה, מסתכל על הדוגמה מתחת למיקרוסקופ, וגם מזמין בדיקות נוספות ('צביעות') שיאמתו או יפריכו את האבחנה שלו. מכיון שחלק גדול מהאבחנה מבוסס על הסתכלות ישירה ועל אנליזה חצי-כמותית, בהחלט יש מרכיב מסויים של סובייקטיביות, בפרט במקרים שהם נדירים או מורכבים. אמנם לנסיון של הפתולוג ישנה חשיבות, אך עם זאת - יתכנו חילוקי דעות אבחנתיים גם בין פתולוגים מאד מנוסים ומיומנים. לכן בפועל, יתכן מצב שבו מתקבלות תשובות שונות לאותה דוגמה. במצב כזה, המלצתי היא להביא לידיעת הפתולוגים (באמצעות האונקולוג המטפל) את התשובות שהתקבלו, ולשמוע את דעתם החוזרת. מה לעשות - רפואה אינו תמיד מדע מדויק! בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
תודה על התשובה המפורטת והמעניינת. האם להמלצתך, רצוי לבדוק בשנית את הדגימה ? האם היא נשמרת בצורה תקינה שניתנת לבדיקה חוזרת בגלל הצביעות ? ולחילופין האם תתכן תשובה שונה, גם כשמדובר במקרים בהם לא נמצאה עדות למחלה? |
|
|
|
| |
|
|
|
שוב שלום, אני לא יכולה לענות לגופה של הבדיקה המסוימת כי פרטי המקרה לא ידועים לי. בעיקרון, כל בדיקה נשמרת בצורה תקינה, וניתן בעיקרון להסתכל עליה שוב (זה נקרא 'לעשות רביזיה'). כן, באופן נדיר ביותר, יתכן כי תשובה אחת תדווח שאין עדות למחלה, ותשובה אחרת - על אותה דוגמה - תדווח כי יש תאים סרטניים. מצב זה הוא מאד מאד נדיר. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה
ליום עיון בנושא לימפומה ו- CLL
יום העיון יתקיים ביום רביעי ה-16.05.18 במרכז הכנסים "ישראל יפה
בפארק", שד' רוקח 80, תל אביב.
בהנחיית פרופ' משה מיטלמן, מנהל מחלקה פנימית, המרכז הרפואי ת"א ע"ש
סוראסקי, ויו״ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולרפואת עירויים.
יום העיון מיועד לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם, וההשתתפות בו אינה
כרוכה בתשלום!
בשל מספר המקומות המוגבל, יש להירשם מראש.
|
|
| כתובת אינטרנט נלווית: | | למידע נוסף ולרישום | |
|
|
| |
|
|
|
שלום דר' אשמח לשמוע את דעתך לגבי ביופסיה נוזלית במקרה בו לא ניתן לקחת ביופסיה ריקמתית. האם הבדיקה אמינה? היינו ביעוץ בחברת cancer hope המבצעת בדיקת CTC. האם את מכירה? מה החסרונות של הבדיקה? תודה מראש , קרן |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, בשנתיים האחרונות ישנה התלהבות רבה מנושא ה'ביופסיה הנוזלית' - קרי, לקיחת בדיקת דם מהמטופל ואנליזה של DNA בדם, שסבורים שמקורו בגידול, על מנת לאפיין את המוטציות המאפיינות את הגידול. על אף שמדובר על טכנולוגיה מבטיחה, האמינות של הבדיקה הזו, לגבי רב סוגי הסרטן, לא הוכחה. במילים אחרות, לא הוכח שהמוטציות שמוצאים מה- DNA שנמצא בדם אכן מייצגות נאמנה, וברגישות טובה, את הגידול. לפיכך בשלב זה איני יכולה להמליץ על בדיקה זו לגבי רב סוגי הסרטן, למעט לגבי סיטואציה מסוימת בסרטן ראה (התפתחות עמידות על טיפול ביולוגי במעכבי EGFR לחולים עם מוטציה בגן זה, על מנת ללמוד מהו מנגנון העמידות). לאחרונה התפרסם מאמר מטריד, שבו הדגימו ששליחת דוגמת דם זהה לשתי מעבדות שונות בו-זמנית - מניבה תוצאות שונות לגמרי. משמעות הדבר היא כי ברב המקרים, הבדיקות לא אמינות מספיק על מנת לקבל החלטות טיפוליות על פיהן. בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
| שלום. לפני כ20 חודשים נותחתי עקב אדנוסרקומה בצוואר הרחם. חדירה 4 מילימטר בלבד. שוליים ובלוטות נקיות ללא טיפשול משלים. בבדיקת הגידול נמצא low grade. כיום עם השנות שנראית מקומית. כ8 סמ. הרופא המליץ על בדיקה מולקולרית של הגידול. האם באדנו סרקומה יש מקום לבדיקה כזו. האם יש בעבורי עצה כלשהי. המון תודה |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, נכון להיון, לא ברור באלו מצבים כדאי ולא כדאי לבצע בדיקות מולקולריות, לכן לא ניתן לתת המלצה גורפת לגבי מתי לבצע ומתי לא לבצע, וההחלטה תלויה בהרבה מאד גורמים. לגבי אנדוסרקומה - יש מעט מאד נסיון עם הגידול הזה ובדיקות גנומיות. אני מניחה שהרופא שלך המליץ לבצע את הבדיקה כי מדובר על גידול נדיר, והוא מקווה שהבדיקה תיתן לצוות רעיונות לגבי טיפולים אפשריים במידה והגידול יישנה, חלילה. בתוך כך, חשוב להבין כי בחלק גדול מהמקרים, הבדיקות הללו לא פותחות פתח לטיפולים נוספים, שכן המוטציות שעולות בבדיקה הן לא כאלו שפותחה כנגדן תרופה. לסיכום - בסופו של דבר, ההחלטה היא כמובן שלך. חשוב להכיר במגבלות הבדיקה ובעלויות שלה לפני קבלת החלטה. בברכה ובהצלחה |
|
|
|
| |
|
|
|
רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם והאגודה למלחמה בסרטן מזמינים ליום עיון בנושא סרטן הריאה שיערך בחיפה ב- 10/4/18. יום העיון הינו ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש. לפרטים ולרישום לחצו על הקישור המצורף |
|
| כתובת אינטרנט נלווית: | | יום עיון סרטן הריאה | |
|
|
| |
|
|
|
מה בין זומרה לארדיה? לבעלי בן 74 חולה במילומה מתוכנן עירוי בארדיה. נאמר לנו שהעירוי אורך כ-4 שעות. מתוך שיחות עם חוליםהבנתי שהעירוי בזומרה אורך כרבע שעה בלבד והסיבה שלא נותנים זומרה היא כספית. אם זו באמת הסיבה - מדוע לא מיידעים את החולים? לנו למשל יש ביטוח בריאות ונוכל לקבל החזר כספי. אם אפשר להקל מדוע לא לעשות זאת? תודה לתשובתכם |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום, אכן, מנגנון הפעולה של ארדיה וזומרה הוא דומה, אך לגבי השאלה הספציפית - יש להיוועץ עם הרופא/ההמטפל/ת לגבי השיקולים בבחירת תרופה זו או אחרת. בריאות שלמה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום האם ניתן לתת זייטגה במינון אחר מ 1000 מג האם מחקר סטמפד לגבי זייטיגה התייחס למינון של 1000 מג או נבדקו גם מינונים אחרים תודה יעקב |
|
|
|
| |
|
|
|
שלום רב, בכל המחקרים ה'רשמיים' הגדולים עם התרופה זייטיגה (לרבות סטמפיד), נבדק רק מינון אחד והוא 1000 מ"ג ביום. לפיכך זהו המינון הרשמי המאושר לשימוש בארץ ובעולם. בתוך כך, כשהתרופה נבדקה במחקרים קליניים מוקדמים (פאזה ראשונה), נצפה שכשהיא ניתנת ביחד עם ארוחה שומנית (קרי, שמכיךה אחוז שומן גבוה, כגון ביצה מטוגנת או גבינה שמנה) , גם מינון של 250 או 500 מ"ג מביא לריכוז זהה של התרופה בדם. לפיכך בארצות בהן התרופה אינה ממומנת על ידי המדינה, לעיתים ממליצים על מינונים אלו על מנת להקטין את עלות התרופה למטופל. עוד אציין שבכמה מחקרים רטרוספקטיביים (קרי, מחקרים שמתסכלים אחורה על שימוש בתרופה ועל יעילותה), נראה כי מתן מינון נמוך של התרופה ביחד עם אוכל אינו פוגע ביעילותה. בברכה |
|
|
|
| |
|
|
|
ן 74. חולה במילומה נפוצה. ההוראה הייתה לקחת בבית אחרי וולקיד פעמיים בשבוע כמות של 20 מ"ג דקסה. לצערי לא הבנתי נכון, ונתתי לו הבוקר כמות כפולה כלומר 40 מ"ג.
עלי לציין שאתמול הוא קיבל וולקיד וגם 20 מ"ג דקסה.
האם יש מקום לדאגה? |
|
|
|
| |
|
|
|
בוקר טוב, מתן מינון כפול של סטרואידים דוגמת דקסמתזון אינו רצוי, אך אין מקום לדאגה במתן חד ואין צורך לפנות למיון . מינון כפול יכול לגרום לעצבנות-יתר ולהפרעה בשינה ביום המתן, אך אינו יכול לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח. בבברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ |
|
|
|
| |
|
|
|
תודה אכן עבר בשלום. גם השינה הייתה טובה.. |
|
|
|
| |
|
|
|
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום העיון בנושא סרטן המעי הגס שיתקיים ב- 19/3/18 בגבעתיים. יום העיון הינו ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש. הרשמו עכשיו בקישור המצורף. |
|
| כתובת אינטרנט נלווית: | | יום עיון סרטן המעי הגס | |
|
|
| |