בבדיקת גסטרו בה נלקחה ביופסיה נתגלה כי אבי, בן 78, חלה בסרטן קיבה. קרנצינומה בחלק העליון של הקיבה (בקרדיה).אתמול עבר סיטי עם חומר ניגודי (עדיין לא נתקבלו תוצאות).מה אפשרויות הטיפול במחלה? מהי תוחלת חיים במחלה ארורה שכזו? מה ההבדל אם הסרטן מקומי או גרורתי?אבי מטופל בתרופות בשל סוכרת מסוג 2 (מאוזן בד"כ) ולחץ דם גבוה. כעת מצבו הכללי יציב, אף כי ירד מאוד במשקלו לפני גילוי המחלה וסובל בד"כ מגיהוקים לאחר האכילה.אודה על התשובות, כבר כעת.הבת הכואבת ודואגת כל-כך.
אמי בת 76. חולת לוקמיה CLL ו- ITP /לאחר כאבי בטן ועצירויות וחום אושפזה ועברה ct בו נמצא חשד לגידול בסיגמואיד עם סימני מיקרופרפורציה.בסיגמה דיסטלית ניתן לראות עיבוי דופנות בצורה קונצנטרית, תוספת רקמה קידמית ולטרלית מימין עם בועיות אויר קטנות בתוכו, סביבו כולל איזור פרהסקרלי נוזל בכמות קטנה וטשטוש שומן. ללא עדות לחסימת מעיים.אמא עברה לפני 8 ימים ניתוח להוצאת הגידול ונשלחה בדיקה לביופסיה.מאז היא מאושפזת, המקום של הניתוח הזדהם והיה צורך לפתוח אותו ולעשות הרבה שטיפות וחבישות. כמו כן החום עלה לה ל-38.4 וההמוגלובין ירד ל-9.היא מקבלת מאתמול אנטיביוטיקה והיום יתנו לה מנת דם.אנחנו חסרי אונים ובעיקר מבוהלים מהמצב החדש.האם סיבוכים כאלו מוקרים וירידת ההמוגלובין היא "נורמלית" לחולה עם הסטוריה כמו שלה? מה אנחנו יכולים לעשות?נא עצתך