אכן כפי שציינת התשובה המהימנה ביותר היא התשובה ההיסטולוגית

הסיכון בהשארת השחלות איננו הסיכון לניתוח חוזר אלא הסיכון, הקטן שהשארתן מותירה מחלה מיקרוסקופית שאריתית גרורתית.כל זאת במידה ואכן מדובר במחלה פולשנית. במידה ומדובר בהיפרפלזיה בלבד מדובר בתהליך שאיננו מסכן השחלות.

שלום לך

בארץ מתנהלים כיום 3 מחקרים העוסקים בחקר התועלת של שילוב מעכבי פארפ אימונותרפיה יחד עם הטיפול הסטנדרטי.

כל המחקרים הינם מחקרי פאזה שלישית. המחקרים הינם בינלאומיים וכמעט כל המרכזים בארץ שותפים לפחות באחד מהמחקרים. המחקרים הינם אקראיים ועיוורים. כלומר חלק מהמטופלות אינן מקבלות את תכשירי המחקר אלא תכישירי פלצבו. עד כה המחקרים הקודמים שעסקו בתוספת מעכבי פארפ לקו הראשון הדגימו תועלת בעיקר באוכלוסיות ספציפיות . מחקר זה יחד עם המחקרים האחרים בודק את שיפור התועלת בהוספת אימונותרפיה למישלב הטיפולי.

אנו מעודדים מטופלות מתאימות להשתתף במחקרים מסוג זה כל עוד אין סיכון חורד בהשתתפותן 

שלום לך,

השיקול לגבי כריתת השחלות הינו ספציפי לכל אשה. האבחנה בעטיה את עוברת הניתוח טומנת בחובה סיכון אפשרי כי מדובר בממצאים טרו ממאירים אמנם, על פי התשובה , אך בחלק מן המקרים עלולה להיות כרוכה כבר בשינוי פולשני. במקרים אלה קיים סיכוי קטן של מעורבות השחלות. היטב ונכון ציינת כי הנטייה כיום היא לא להוציא השחלות בכל מקרה אך שקלול הנתונים בגילך ובנתוני האינדיקציה מצביעים על כך כי מרבית הסיכויים שהשארת השחלות מוסיפה אולי סיכון קטן לעומת הסיכוי כי יתהיה תועלת בריאותית משמעותית בהשארתן. ברור כמובן שבמידה והיית נשאית של אחת המוטציות שציינת השיקול וההתלבטות לא היו קיימים.

בכל מקרה, רק על מנת לסבר את החשש - במחקרים שפורסמו לאחרונה לא נמצא כי קיימת עליה בשכיחות נסיגה קוגניטיבית והתפתחות סכרת לנשים שעבור כריתת שחלות לאחר המנופאוזה הטבעית.

כעיקרון מומלץ לקבל החיסון.

יכולה להמתין לקראת הימים שטרם הטיפול הבא, בהם מח העצם מתאושש למרות שהחיסון לא אמור לעורר בעיה במהלך הטיפולים אותם את מקבלת.

לא מכיר עובדה כזו ואינני חושב שיש תיעוד כזה.

כדאי להתייעץ עם רופאי עור 

שלום לך, כעיקרון אין יתרון משמעותי לאחת השיטות באבחנה זו.

בנשים עם BMI גבוה במיוחד קיים יתרון ארגונומי לצוות המנתח בניתוח בסיוע רובוט. 

הנושא עלה מספר פעמים בעבר במחקרים שונים. עד היום לא נמצא כי התועלת הפוטנציאלית מצדיקה מתן אספירין לכלל חולות סרטן השחלה. מעריך שעד שיבוצע מחקר השוואתי אקראי לא נדע עד כמה לתרופה זו יש השפעה מגינה על נשים עם סרטן שחלה.

בעתיד הקרוב יחל ניסוי שיבדוק מתן אספירין לנשאיות BRCA בריאות כנסיון לטיפול מונע לסרטן שחלה.

הנושא של מתן מעכב פארפ בפעם נוספת והתועלת בו נבדק בימים אלה במחקר הנקרא OREO

העובדה כי הנושא נחקר מצביע על כך כי קיים סיכוי שתהיה תגובה חוזרת למעכב פארפ. במחקר התרופה הנבדקת היא אולאפאריב (זו שאת קיבלת)

בנוסף תרופת הרוקאפאריב נמצאה כבעת תועלת גם במקרים של עמידות לפלטינום ללא כימוטרפיה מקדימה. גם הנסיונות הראשונים עם האולאפאריב גילו כי לתרופה יש פעילות אקטיבית ולא רק כתרופת אחזקה.

לאור זאת אינני שולל את האפשרות כי תהיה תועלת מסוימת לשימוש בתרופה זו

מאחל כי תהיה לה הצלחה רבה ומשמעותית 

ההמלצה מתבססת על הבדיקה הקולפוסקופית ואופי התיאור הפתולוגי 

אם אני מבין נכון הכוונה היא ל CIN2 אם אכן כך אזי שתי האופציות יכולות להיות מקובלות, בהתחשב כאמור בממצאי הבדיקה

איננו מוסרים שמות רופאים בפורום זה 

שלום לך,

עקרונית, ידוע על אחוז קטן מבין הנשים שעברו כריתה מפחיתת סיכון המפתחות בעתיד גידול של הצפק המנהג כסרטן שחלה בכל אספקט שהוא.

לצערי, אין כיום טכניקת סריקה טובה לאבחון מוקדם של גידול זה, ועדיין אנחנו מתבססים על האמצעים של סמנים ובדיקות הדמיה.

נראה כי ביצעת את כל הנדרש על מנת לשלול התפתחות של גידול כזה אצלך. חשוב לזכור כי לכלל האמצעים קיימת מגבלת רזולוציה ומגבלת אבחון.

חשוב כמובן שהמעקב יעשה בשילוב צוות המיומן ובעל נסיון בטיפול ואבחון מחלות אלה. צוותים אלה קיימים בכל המרכזים הגדולים בארץ.

שלום לך,

השאלות שאת מעלה טובות.

כעיקרון, ההמלצה שקיבלת מתאימה לאבחנה זו בטווח הגילאים שלך.

במידה ורוצים לנקוט בגישה לא ניתוחית - קיימת אפשרות לשקול טיפול תרופתי, אך כפי שציינת יהיה נבון להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות בסרטן רירית הרחם וכן לבדוק האם קיימת אפשרות לחשיפה גנטית המעלה את הסיכון לסרטן מסוג זה.

חשוב להדגיש כי המימצא אינו ממאיר אך מהווה שינוי טרום ממאיר. ולתהייה הנוספת שהעלית, לא בהכרח קיים קשר חד ערכי בין אופי הדימום לשינוי הפתולוגי ברחם.  

שלום לך

שלום לך. אתחיל מהסוף - אין בעיה לטוס עם פיק ליין

חברות הביטוח מבקשות תוספת תשלום עבור הטסת נוסעים עם בעיות רפואיות. עליך להצטייד במכתב מהרופא המטפל חברת הביטוח המגדיר את יכולתך לטוס. הם יגדירו את התשלום הנדרש ממך עבור הביטוח. 

לא ברור לי איזה בירור עברת לצורך שלילת ממצאים חריגים הגורמים לדופק מואץ

האם בוצע בירור לשלילת תסחיף ריאתי?

קשה להבין ממכתבך מהי חומרת המצב של הממצא הריאתי.

בכל מקרה חושב שכדאי שתקבלי זריקה לדילול דם טרם הטיסה

יכולה לכתוב לי למייל בשיבא ולהעביר הפרטים הקליניים לצורך יעוץ מלא

שלום לך

ראשית אני מאד מקווה של אונקולוג המטפל יש מספיק זמן לשוחח איתך. שנית חלק מהחששות שלך מוצדקים אך אחד מהדברים החשובים לפני קבלת ההחלטה על הטיפול היא הערכה תפקודית ורפואית, שתקבע את כשירותו של המטופל או המטופלת לעמוד בתכנית הטיפול.

כעיקרון, הטיפול המומלץ במצבה של אמא כולל כימוטרפיה לעיתים עם מרכיבים נוספים. אין מידע המצביע על תועלת של קנאביס במקרה זה.

אני משוכנע כי הצוות המטפל יוכל לארגן המעטפת המתאימה לאמא וישנה את תכנית הטיפול במידה ותופעות הלוואי תהיינה חריגות

שנה טובה

יעקב 

שלום לך

ישנן מעבדות שונות שיכולות לבצע רביזיה. מעריך שהקל ביותר יהיה להעביר לפתולאב.

יש קצת בלבול במושגי הצריבה ו קוניזציה. טכניקת הקוניזציה המקובלת נעשית תוך שימוש בטכניקה הכוללת ״צריבה״

שנה טובה 

שלום לך

ערך נסמן איננו מצביע על ממאירות. לא ברור לי מדוע נלקח.

יש סיבות שפירות לעלית ערך זה במעט מעל הנורמה. בגיל הפריון ישנם מצבים שפירים רבים הגורמים לעליית הסמן. לא ניתן לנתק הבדיקה מהקונטקסט הכללי

מעריך שמי ששלח את הבדיקה יוכל להרחיב יותר.

שנה טובה 

שלום לך

אינני יודע אם זה המקום לדון במחקרים שונים המתפרסמים בעיתונות הרפואית והמדעית אך אסביר את התקציר המצורף ואתייחס בהקשר הקליני.

כהקדמה אומר רק כי מחקרים דומים מתפרסמים לעשרות כל שבוע בעיתונות זו. 

חשוב להדגיש כי המחקר הינו מחקר בחיות מעבדה ובשורות תאים ומטרתו, בניית תיאוריה בדבר תפקידם של שני הגנים האמורים ARID1A ו PIK3CA. מוטציות בגנים אלה שכיות מאד בגידולים שונים וגם באנדומטריוזיס. התיאוריה האמורה, לדעת החוקרים מסבירה את תפקידם של גנים ״מקולקלים״ אלה בהתפתחות מחלות אלה, בעיקר באספקטים של פולשנות ונדידה. התוצאות שהושגו, לדעת המחברים, מאוששות את התיאוריה שלהם.

חשוב לציין כי עד היום השימוש בתרופות מוככונות מטרה כנגד PIK3CA ודומיו בסרטן רירית הרחם לא השיגו תוצאות מרחיקות לכת.

המחקר הינו מחקר בסיסי. אין בנתונים הללו, עדיין, בשורה משמעותית מבחינת הטיפול באנדומטריוזיס או בסרטני רירית הרחם, אבל חשוב להשקיע מחקר בכיוונים כאלה ואחרים, עד שבסופו של יום, נמצא התהליכים הטובים יותר לטיפול במחלות אלה, ובמחלות אחרות.