שלום לך,

אינני חושב שיש צורך לבצע ביופסיה חוזרת. היתרון של ניראפאריב, במידה ופעיל במחלתה של אמא, הוא בהארכת משך ההפוגה ללא התקדמות מחלה. כלומר, אם מדובר במחלה המגיבה לטיפול זה, המצב אמור להישאר יציב וללא התקדמות פרק זמן ארוך יותר מאשר ללא התרופה. כמובן שמשך זמן זה איננו ידוע. בקרב החולות קיימת שונות רבה באורך ההפוגה בסיום הטיפול בקו הראשון. יש נשים, מיעוט החולות שנהנות מהפוגה מוחלטת ללא הישנות, היתר תאלצנה להתמודד עם התקדמות מחלה בשלב כלשהו במהלך חייהן. התקדמות מחלה זו עלולה להופיע תוך פרק זמן קצר או שנים לאחר סיום הטיפול. אין דרך לנבא זאת. תכנית המעקב והטיפול המומלצת לכם נראית הגיונית 

הנקודות שאת מעלה אכן נכונות. 

בשלב זה אין מחקרים נוספים המתחילים כטיפול אחזקה לאחר סיום טיפול. 2 המחקרים האחרים מגייסים את המטופלות בעת האבחנה.

קיים קושי לדעת באם הממצאים המתוארים הינן גרורה. בעבר הרחוק היינו מבצעים ניתוח חוזר בסיום הטיפול על מנת לוודא שאכן הבטן נקייה מגידול, גם לאחר סיטי שהיה תקין. במידה והיה נמצא מימצא כזה היינו כורתים אותו ואף מוסיפים תוספת טיפול. גישה זו למרות האקטיביות שלה, לא האריכה את חיי החולות ולא שפרה את משך ההפוגה, ולכן נזנחה. הנתונים מאותם ימים מצביעים על כך כי גם בנוכחות בדיקת הדמיה תקינה לחלוטין ניתן למצוא מחלה מיקורסקופית או מחלה הנראית לעין ב 50% מהחולות.

למעכבי פארפ יש אכן גם יכולת להיות אקטיבים בטיפול בגידול ולא רק כטיפול אחזקה. כפי שציינת בתבונה רבה, קשה לדעת האם תוספת הטיפול ללא מידע מולקולרי תומך שווה כעת את הרעילות הכרוכה בטיפול.

אינני חושב שבשלב זה יהיה נכון לבצע ביופסיה נוספת. 

שלום לך,

אנסה לעשות מעט סדר בדברים הידועים ואשתדל להבהיר מהם הדברים שנמצאים עדיין בשלבי מחקר או פרסומים שאינם מבוססים מספיק. בכל מקרה ממליץ כי מקורות המידע בהם תשתמשי יהיו אמינים ומבוססים ולא על בסיס שמועה כזו או אחרת.

סרטן השחלה, לצערי, עדיין מאובחן ברוב המקרים כאשר איננו מוגבל לאיבר בו החלה המחלה להתפתח. סרטן השחלה או סרטן החצוצרה מתאפיינים בפיזור מחלה גרורתי, בעיקר בחלל הבטן, כך גם פני הדברים במקרה של אמא.

גם כאשר אנחנו נוטלים ביופסיות אקראיות ממקומות שונים שאינם נראים נגועים, אנו מוצאים בסבירות גבוהה פיזור מיקרוסקופי של תאי הגידול. לכן, הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, איננו מספק. יש להוסיף טיפול, שיתפזר בצורה סיסטמית ויגיע לכל הגוף, ולכל אתר בו קיימת ״מושבה״ של תאי סרטן - גרורה.

הטיפול התרופתי המקובל ביותר והמוכח כבעל יכולת להסיג את המחלה לאחור או להכיל את הסרטן הוא טיפול כימוטרפי.

העובדות, מצביעות על כך שהצלחת טיפול זה תלויה בהתנהגות הביולוגית של הגידול. כלומר, קיימים גידולים רגישים מאד, ש״יעלמו״ תחת הטיפול והנשים תחלמנה. לעומתן, יש נשים עם מחלה עמידה לטיפול או עמידה חלקית, ואז נצפה בהתקדמות מחלה מחודשת, תוך פרק זמן קצר יחסית. כמובן שהספקטרום רחב. אין אשה אחת הדומה לרעותה, למרות שלכאורה, הן נושאות את אותה האבחנה. לכן, יש נשים, שאמנם תחווינה התקדמות מחלה בעתיד, אך התקדמות זו עלולה להופיע לאחר הפוגות בעלות פרק זמן משתנה. מטרת הטיפול היא להביא לכך שהפוגה זו תהיה הארוכה ביותר, על פי תכונות הגידול.

בעשורים האחרונים, חלה התקדמות בהבנה של מחלה וגורמי הסיכון. המחקרים מצביעים על כך שנשים הנושאות מוטציה גנטית באחד מהגנים BRCA או נשים עם מוטציות דומות, יכולות לשפר את סיכויי התגובה, עם שילוב של תכשירים ביולוגיים מתאימים, לאחר השלמת הטיפול הכימוטרפי. כמו כן, לפני כעשור הוחל שילוב של תרופה בשם אבסטין המשפרת את התוצאות בתת אוכלוסיות מסוימות של החולות (שוב, לא בכולן). הצוות המטפל ימליץ לאמא לעבור בדיקות גנטיות הן לעצמה והן בדיקות של הגידול (חלק מהמוטציות נמצאות בגידול אך אינן מוטציות העוברות בתורשה-אינן נמצאות בגנים של החולה)

הטיפול הכימוטרפי אכן כרוך בתופעות לוואי לא פשוטות, אך רוב הנשים מצליחות לעמוד בכל תכנית הטיפול. קיימות תרופות וטיפולים שונים היכולים לסייע במהלך הטיפול. על כולן תשמעו הסבר מפורט מהצוות, שמטפל באמא. מדובר הן בטיפולים תרופתיים ״רגילים״, הן בשילוב של טיפולים משלימים כמו אקופונקטורה, או שימוש בקנאביס רפואי.

עד היום אין מידע על כך שקנאביס רפואי במינון כלשהו משפר את תוצאות הטיפול בסרטן השחלה. אך בהחלט יכול לתרום ולסייע בטיפול בתופעות הלוואי, או בהתמודדות עם הסימפטומים הקשורים במחלה. ניתן לשלב גם טיפולים משלימים אחרים באישורו של הצוות המטפל, ובנהחה שאינו סותר את הפעולה האנטי סרטנית של הטיפול.

שימוש באימונותרפיה - קיטרודה ותרופות אחרות כמו אופדיבו הם חמרים המעירים את מערכת החיסון - על ידי ״הסרת המסכה״ מעל הגידול כדי שמערכת החיסון תזהה אותו כגוף זר ותשתתף בתהליך הטיפול. סרטן השחלה - הוא סרטן הנחשב ״קר״ יחסית ומערכת החיסון איננה מתעוררת כבעצמה מספקת בטיפול זה, שלא כמו גידולים אחרים - מלנומה ועוד. השימוש בתכשירים אלה בקו ראשון איינו עצמאי ללא כימוטרפיה ועד כה לא הוכיח את עצמו.

קיימים מחקרים בעולם העושים שימוש בשילוב של כל התרופות שהוזכרו כטיפול בקו ראשון. גם בארץ קיימים מחקרים מסוג זה, וחלק מהנשים, במידה ועונות על קריטריוני ההכללה, יכולות להשתתף במחקרים אלה. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר בו חלק מהנשים מקבלות תכשירי פלסבו. את יכולה לקבל מידע על כך מהצוות המטפל.

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא, כי ההמלצות הכלליות אינן המלצות פרטניות. כל אשה מקבלת המלצה, הנראית מתאימה למצב תפקודה ולמחלות הרקע שלה. גם במהלך הטיפול, נעשים שינויים שונים, על מנת לאפשר את השלמת הטיפול. 

אני מקווה כי תוצאות הטיפול של אמא ישיגו את התוצאה המיטבית.

תוכלי לשאול כאן בפורום שאלות ספציפיות לגבי טיפול כזה או אחר עליו שמעת. 

שלום לך,

אנסה לעשות מעט סדר בדברים הידועים ואשתדל להבהיר מהם הדברים שנמצאים עדיין בשלבי מחקר או פרסומים שאינם מבוססים מספיק. בכל מקרה ממליץ כי מקורות המידע בהם תשתמשי יהיו אמינים ומבוססים ולא על בסיס שמועה כזו או אחרת.

סרטן השחלה, לצערי, עדיין מאובחן ברוב המקרים כאשר איננו מוגבל לאיבר בו החלה המחלה להתפתח. סרטן השחלה או סרטן החצוצרה מתאפיינים בפיזור מחלה גרורתי, בעיקר בחלל הבטן, כך גם פני הדברים במקרה של אמא.

גם כאשר אנחנו נוטלים ביופסיות אקראיות ממקומות שונים שאינם נראים נגועים, אנו מוצאים בסבירות גבוהה פיזור מיקרוסקופי של תאי הגידול. לכן, הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, איננו מספק. יש להוסיף טיפול, שיתפזר בצורה סיסטמית ויגיע לכל הגוף, ולכל אתר בו קיימת ״מושבה״ של תאי סרטן - גרורה.

הטיפול התרופתי המקובל ביותר והמוכח כבעל יכולת להסיג את המחלה לאחור או להכיל את הסרטן הוא טיפול כימוטרפי.

העובדות, מצביעות על כך שהצלחת טיפול זה תלויה בהתנהגות הביולוגית של הגידול. כלומר, קיימים גידולים רגישים מאד, ש״יעלמו״ תחת הטיפול והנשים תחלמנה. לעומתן, יש נשים עם מחלה עמידה לטיפול או עמידה חלקית, ואז נצפה בהתקדמות מחלה מחודשת, תוך פרק זמן קצר יחסית. כמובן שהספקטרום רחב. אין אשה אחת הדומה לרעותה, למרות שלכאורה, הן נושאות את אותה האבחנה. לכן, יש נשים, שאמנם תחווינה התקדמות מחלה בעתיד, אך התקדמות זו עלולה להופיע לאחר הפוגות בעלות פרק זמן משתנה. מטרת הטיפול היא להביא לכך שהפוגה זו תהיה הארוכה ביותר, על פי תכונות הגידול.

בעשורים האחרונים, חלה התקדמות בהבנה של מחלה וגורמי הסיכון. המחקרים מצביעים על כך שנשים הנושאות מוטציה גנטית באחד מהגנים BRCA או נשים עם מוטציות דומות, יכולות לשפר את סיכויי התגובה, עם שילוב של תכשירים ביולוגיים מתאימים, לאחר השלמת הטיפול הכימוטרפי. כמו כן, לפני כעשור הוחל שילוב של תרופה בשם אבסטין המשפרת את התוצאות בתת אוכלוסיות מסוימות של החולות (שוב, לא בכולן). הצוות המטפל ימליץ לאמא לעבור בדיקות גנטיות הן לעצמה והן בדיקות של הגידול (חלק מהמוטציות נמצאות בגידול אך אינן מוטציות העוברות בתורשה-אינן נמצאות בגנים של החולה)

הטיפול הכימוטרפי אכן כרוך בתופעות לוואי לא פשוטות, אך רוב הנשים מצליחות לעמוד בכל תכנית הטיפול. קיימות תרופות וטיפולים שונים היכולים לסייע במהלך הטיפול. על כולן תשמעו הסבר מפורט מהצוות, שמטפל באמא. מדובר הן בטיפולים תרופתיים ״רגילים״, הן בשילוב של טיפולים משלימים כמו אקופונקטורה, או שימוש בקנאביס רפואי.

עד היום אין מידע על כך שקנאביס רפואי במינון כלשהו משפר את תוצאות הטיפול בסרטן השחלה. אך בהחלט יכול לתרום ולסייע בטיפול בתופעות הלוואי, או בהתמודדות עם הסימפטומים הקשורים במחלה. ניתן לשלב גם טיפולים משלימים אחרים באישורו של הצוות המטפל, ובנהחה שאינו סותר את הפעולה האנטי סרטנית של הטיפול.

שימוש באימונותרפיה - קיטרודה ותרופות אחרות כמו אופדיבו הם חמרים המעירים את מערכת החיסון - על ידי ״הסרת המסכה״ מעל הגידול כדי שמערכת החיסון תזהה אותו כגוף זר ותשתתף בתהליך הטיפול. סרטן השחלה - הוא סרטן הנחשב ״קר״ יחסית ומערכת החיסון איננה מתעוררת כבעצמה מספקת בטיפול זה, שלא כמו גידולים אחרים - מלנומה ועוד. השימוש בתכשירים אלה בקו ראשון איינו עצמאי ללא כימוטרפיה ועד כה לא הוכיח את עצמו.

קיימים מחקרים בעולם העושים שימוש בשילוב של כל התרופות שהוזכרו כטיפול בקו ראשון. גם בארץ קיימים מחקרים מסוג זה, וחלק מהנשים, במידה ועונות על קריטריוני ההכללה, יכולות להשתתף במחקרים אלה. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר בו חלק מהנשים מקבלות תכשירי פלסבו. את יכולה לקבל מידע על כך מהצוות המטפל.

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא, כי ההמלצות הכלליות אינן המלצות פרטניות. כל אשה מקבלת המלצה, הנראית מתאימה למצב תפקודה ולמחלות הרקע שלה. גם במהלך הטיפול, נעשים שינויים שונים, על מנת לאפשר את השלמת הטיפול. 

אני מקווה כי תוצאות הטיפול של אמא ישיגו את התוצאה המיטבית.

תוכלי לשאול כאן בפורום שאלות ספציפיות לגבי טיפול כזה או אחר עליו שמעת. 

שלום שוב,

אין כיום מידע מספק על התחלת טיפול אחזקה לאחר הפוגה של שנים. קיים הגיון כמובן להתחיל טיפול מסוג זה במידה וקיימת אינדיקציה לתגובה כמו במקרה של נשאיות מוטציה או נשים עם מוטציה סומטית. עם זאת חשוב לציין כי כל הטיפולים הללו כרוכים בתופעות לוואי ורעילות, שאיננה תמיד חסרת חשיבות.

במרכז שלנו סיכמנו כי נציע או נשקול התחלה של טיפול כזה במהלך שנת ההפוגה הראשונה. גם כאן, ההחלטה אינה מבוססת על נתונים 

במידה ואין אינדיקציה כזו כמובן שאין בנמצא כעת טיפול אותו ניתן לשקול כטיפול אחזקה

מקווה שהתשובה מספקת 

תודה לך

תולי כמובן באופן ההגדרה של מחלימות. אם הבנתי אותך נכון, אז בודאי שיש נשים שאינן נשאיות, ללא הישנות, שנים רבות לאחר השלמת  הטיפול הכימוטרפי

שלום לך,

המחקר טומן בחובו סיכוי לקבלת טיפול אחזקה שאייננו חלק מהטיפול השגרתי. עד כה לא נתקלנו בסיבוכים קשים באופן שכיח בנשים שטופלו במסגרת מחקרים דומים אך יש עלולות להיות תופעות לוואי גם לתרופות אלה.

בוודאי שיש טיפול לנשים עם הישנות מחלה גם אםא אינן נושאות מוטציה. יש נשים רביות שאינן נשאיות המשיגות הפוגה לאחר טיפול גם בהישנות מחלה.

על פי המידע הקיים כיום יתכן ויש תועלת במעכבי פארפ גם לנשים שאינן נשאיות אך במידה קטנה יותר. כדאי לשוחח אתכם ולפרוס בפניכם את הנתונים. מעריך שזה מה שיבצע הצוות המטפל בכם.

שלום לך

ניתן לבצע הפסקה של כשבועיים בטיפול ולחדש הטיפול במינון נמוך ולעלות הבהדרגה במידה ואין דיכוי 

שלום לך,

הסבירות של מחזור או פעילו שחלתית לאחר קרינה מלאה לאגן נמוכה מאד. קיימים תיאורים אנקדוטלים של תופעות מסוג זה.

על מנת לוודא את תקינות הפעילות השחלתית ניתן לבצע פרופיל הורמונלי פשוט בבדיקת דם