מחקר אמריקאי בדק אם יש קשר בין עישון ובין ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית בקרב מבוגרים בגיל העמידה ובזקנה, ואם למגדר (גבר/אישה) יש השפעה על הנושא. ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית מוגדרת כהחמרה בתפקוד הקוגניטיבי ב-12 החודשים שקדמו לדיווח עצמי על אודות אובדן זיכרון או בלבול.
לצורך המחקר סרקו החוקרים את נתוניהם של כ-136,000 משתתפים מ-32 מדינות בארה"ב בגיל 45 ומעלה מתוך סקר מעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים שנערך ב-2019. החוקרים מיפו את סטטוס העישון של המשתתפים: מעשן בהווה, נגמל לאחרונה (בשנה עד עשור לפני הסקר), נגמל בעבר הרחוק (יותר מעשר שנים לפני הסקר), ולא עישן מעולם.
55% מהמשתתפים בסקר לא עישנו מעולם. כ-10% מהמשתתפים סבלו מירידה קוגניטיבית סובייקטיבית.
בניתוח הנתונים נמצא קשר בין עישון לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית: אצל מעשנים בהווה הדיווח על ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית היה גבוה פי 2.12 לעומת אנשים שלא עישנו מעולם. אצל נגמלים לאחרונה מעישון נמצא סיכון גבוה ב-55%, ואצל נגמלים בעבר הרחוק הסיכון היה גבוה ב-35% לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית לעומת אנשים שלא עישנו מעולם.
הנתונים נשארו עקביים גם לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא אתני ורמת השכלה.
החוקרים מציינים כי המחקר מצביע על קשר בין עישון ובין תפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה, ועשוי לתמוך בהתערבויות גמילה בקרב מעשנים בגיל העמידה על מנת להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בעתיד. יש חשיבות לקיום מחקרים אפידמיולוגיים עתידיים בתחום.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease ב-3 בינואר 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לתקציר באנגלית לחצו כאן.