חוקרים קנדים מצאו, כי שימוש בנוגדי דיכאון מסוימים מפריע להשפעה המיטיבה של טמוקסיפן בקרב חולות סרטן שד. מדוברת בתרופה Paroxetine (סרוקסאט). על מנת שהטיפול בטמוקסיפן יהיה יעיל, יש צורך בפירוק התרופה על ידי הכבד והפיכתה למטבוליט אנדוקסיפן. סרוקסאט מפריעה לתהליך זה. על מנת לבדוק זאת, בחנו החוקרים את נתוניהן של 2,430 חולות סרטן שד בגילאי 66 ומעלה, אשר קיבלו טמוקסיפן בין השנים 1993 ו-2005. 30% מהן טופלו גם בנוגד דיכאון בשלב כלשהו במהלך הטיפול בטמוקסיפן. סרוקסאט הייתה הנפוצה מבין נוגדי הדיכאון. התוצאות הראו שהשילוב של סרוקסאט (אבל לא נוגדי דיכאון אחרים) וטמוקסיפן קשור לעלייה בסיכון לטווח ארוך למוות מסרטן שד. שימוש בסרוקסאט במהלך 41% מזמן הטיפול בטמוקסיפן גורם למוות אחד נוסף לאחר 5 שנים, בקרב 20 נשים המטופלות באופן זה. חפיפה ארוכה יותר בין שתי התרופות מעלה את הסיכון עוד יותר. יש בכך כדי לתמוך בהשערה, שסרוקסאט יכולה להפחית או לבטל את ההשפעה המיטיבה של טמוקסיפן בקרב חולות סרטן שד. החוקרים מדגישים כי הסרוקסאט כשלעצמה לא משפיעה על המחלה, אלא רק על יעילות הטיפול בטמוקסיפן. אם ישנו צורך לתת טיפול בנוגד דיכאון בזמן הטיפול בטמוקסיפן, חשוב שיהיה זה נוגד דיכאון שיש לו השפעה מועטה או שאין לו השפעה כלל על הטמוקסיפן.
המחקר פורסם בגיליון של ה-13.2.2010 של כתב העת British Medical Journal.
עלה לאתר: פברואר 2010
מידע נוסף בנושא