במחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו לגבי עכברים נמצא, כי חיים בסביבה עשירה בהמרצה פיזית, מנטאלית וחברתית, הגורמת למתח קל, יכולים לרסן צמיחת גידול סרטני. החוקרים גילו שסביבה מועשרת מפעילה נתיב ביולוגי של מערכת העצבים, דרכו מתקשר המוח עם רקמת השומן. הנתיב נקרא HSA והוא מביא לכך שתאי השומן מפסיקים לשחרר הורמון בשם לפטין לזרם הדם. לפטין משמש בד"כ לריסון תאבון אך ממחקר זה ניתן לראות, שהוא גם מאיץ התפתחות גידולים סרטניים.
במחקר, הושמו 20 עכברים במכל גדול, מצויד בצעצועים, מקומות מסתור, גלגלי ריצה ואספקה בלתי מוגבלת של מים ומזון. קבוצה שנייה של עכברי ביקורת הושמה בקבוצה של חמישה מכלי מעבדה קטנים יותר, ללא צעצועים, אך גם עם אספקה בלתי מוגבלת של מים ומזון. החוקרים הזריקו לשתי קבוצות העכברים תאי מלנומה אנושיים. לאחר שלושה שבועות, הגידולים בקרב העכברים במגורים המועשרים היו מחצית מגודלם של הגידולים בקרב עכברי הביקורת. לאחר שישה שבועות, הם היו קטנים ב-80% בקרב עכברי הסביבה המועשרת לעומת עכברי הביקורת. כמו כן, בקרב כמעט 20% מעכברי הסביבה המועשרת לא היו גידולים נראים, ואילו כל עכברי הביקורת היו בעלי גידולים נראים.
על מנת לבחון עוד השפעה זו, חיפוש החוקרים שינויים בריכוז של מספר הורמונים מטבוליים בדם. מתוכם, נצפתה ירידה דרמטית בלפטין בקרב עכברי הסביבה המועשרת. שורה של ניסויי מעבדה שנערכו לאחר מכן, הכוללים חסימה של ההורמון והפעלה של גן המעורב בתהליך, הצביעו על כך שלפטין ונתיב ה-HSA אכן משפיעים על צמיחת הגידולים. בנוסף, ביצעו החוקרים ניסוי של סביבה מועשרת לעומת סביבת ביקורת, הפעם עם עכברים להם הוזרקו תאי סרטן מעי גס.
ההשפעה נוגדת הסרטן נצפתה שוב בסביבה המועשרת. על פי החוקרים, יש בממצאים אלה כדי להעיד על השפעה טיפולית של הסביבה המועשרת. הם מדגישים, כי ההשפעה המיטיבה אינה נובעת רק מהגברת רמת הפעילות הגופנית של העכברים, אלא מן האתגרים החברתיים והפיזיים המזוהים עם שחרור הורמוני מתח מבלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל). ואף יותר מכך, הגברת פעילות פיזית הפחיתה רמות של הורמון מתח, בשם קורטיקוסטרון, בקרב קבוצת הביקורת.
זאת בעוד שרמת הורמון זה עלתה בקרב עכברי הסביבה המועשרת, סביר להניח כתוצאה מן הקונפליקטים החברתיים של חיים במגורי קבוצה גדולים ומורכבים יותר. יש נטייה לחשוב שחולי סרטן צריכים להימנע ממתח, אומרים החוקרים, אך ממצאי המחקר מראים שטענה זו אינה לגמרי נכונה.
המחקר פורסם בגיליון של ה-9.7.10 של כתב העת Cell.
עלה לאתר: יולי 2010.