במחקר, שנערך בסין, נבדק הקשר שבין צריכת סיבים ובין הסיכון לסרטן השד. מחקרים קודמים בנושא הניבו תוצאות מעורבות. במחקר זה ערכו החוקרים סקירה של 10 מחקרים קודמים, אשר כללו 712,195 משתתפות, מתוכן 16,848 חלו בסרטן השד במהלך תקופות מעקב של 7-18 שנים.
נמצא, שנשים בחמישון העליון של כמות צריכת סיבים היו בעלות 11% פחות סיכון לחלות בסרטן השד לעומת נשים בחמישון התחתון.
כל עלייה ב-10 גרם ליום בצריכת סיבים הביאה להפחתה של 7% בסיכון לסרטן השד. זאת לאחר שנלקחו בחשבון גורמי סיכון אחרים כגון צריכת אלכוהול, משקל יתר, טיפול הורמונלי חלופי והיסטוריה משפחתית של המחלה.
ירקות ופירות, כולל ירקות ממשפחת המצליבים;
דגנים לא מעובדים כמו:
אורז מלא (חום), חיטה מלאה (לחם חי);
דגני בוקר מלאים וקטניות כמו:
שעועית יבשה, עדשים, חומוס, אפונה, פולי סויה.
לאור הממצאים, ניתן להסיק, כי ישנו קשר הפוך של מנה-תגובה, שהוא בעל מובהקות סטטיסטית, בין צריכת סיבים באמצעות תזונה לבין הסיכון לסרטן השד. החוקרים מסייגים ומציינים, שלא ניתן עדיין לקבוע, כי צריכת הסיבים היא שגורמת באופן ישיר להפחתת הסיכון. ייתכן ונשים, הצורכות כמות גבוהה של סיבים, הן בעלות הרגלי חיים בריאים נוספים, אשר הם אחראים להפחתה בסיכון.
המחקר פורסם באופן מקוון ב-20.7.11 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition.
הועלה לאתר: יולי 2011
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן השד >>