מחקרים מצביעים על השפעה שלילית של השמנת-יתר על הסיכון לחלות בסרטן ערמונית מתקדם, אולם השפעתה של השמנת-יתר של חולים בסרטן הערמונית המוקדם על התקדמות מחלתם, טרם נבדקה באופן מספק.
חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, ביקשו לבדוק את הקשר בין השמנת יתר לבין התקדמות סרטן הערמונית בקרב גברים שחלו במחלה ונמצאים ב'מעקב פעיל'. בשיטה זו, המאובחנים בשלב מוקדם, אשר נמצאים בסיכון נמוך להתפשטות המחלה, נמצאים במעקב צמוד, כל עוד המחלה לא התקדמה מעבר לשלב קריטי אשר בו מוצע להם טיפול אקטיבי למחלתם, זאת במטרה למנוע או לדחות את השפעות הלוואי של הטיפולים.
במחקר זה השתתפו 565 גברים, בגיל ממוצע 63, שנטלו חלק בתכנית 'מעקב פעיל' במשך 4 שנים בממוצע. מידע דמוגרפי, קליני ופתולוגי נאסף לגבי כל אחד מהמשתתפים, וכן נתונים על גובה ומשקל לחישוב מדד מסת-גוף (Body Mass Index- BMI). הערך של משקל-יתר נקבע כאשר BMI גדול או שווה ל-30, משקל עודף- BMI בין 25-30, ומשקל תקין- BMI קטן מ-25. 124 גברים סבלו ממשקל-יתר, 289 סבלו ממשקל עודף, ו-152 גברים הוגדרו במשקל תקין.
התקדמות המחלה נמדדה בשני אמצעים: 'התקדמות פתולוגית' כפי שנצפתה בבדיקות ביופסיה בלבד, ו'התקדמות טיפולית' המשקפת מצב קליני כללי של החולה, בעקבותיו הוא עובר משלב ה'מעקב הפעיל' לשלב הטיפול האקטיבי במחלה. במהלך המחקר, נצפתה התקדמות במחלה בקרב 340 חולים: התקדמות פתולוגית בקרב 168 גברים, והתקדמות בצורך הטיפולי בקרב 172 גברים.
מתוצאות המחקר עולה כי ככל שהייתה עלייה במדד מסת הגוף - ה-BMI, כך חלה התקדמות במחלה: כל 5 ערכים של BMI ( 5 kg /h ) מעלים פי 1.5 את הסיכון ל'התקדמות הפתולוגית' של סרטן הערמונית, ופי 1.4 את הסיכון ל'התקדמות הטיפולית'.
לסיכום, החוקרים טוענים כי זהו המחקר הראשון בתחום המוכיח כי עלייה במשקל מעלה את הסיכון להתקדמות סרטן הערמונית עבור חולים הנמצאים במעקב פעיל. החוקרים מציינים כי לאור התוצאות נדרשים מחקרים נוספים שיבדקו האם ניתן להפחית את הסיכון להתקדמות המחלה על ידי ירידה במשקל בעזרת תזונה נכונה, פעילות גופנית ו/או טיפול תרופתי.
פורסם באופן מקוון במהדורת יוני 2014, בכתב העת European Urology. לתקציר באנגלית
עלה לאתר: ספטמבר 2014
בחזרה לרשימת המאמרים בנושא סרטן במערכת המין הגברית>>