לתרומה

דף הבית
הודעות הדוברת

חודש המודעות סרטן המעי הגס והחלחולת 2019

10/03/2019

האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס - מרץ  2019

2,998 ישראלים אובחנו עם סרטן המעי הגס * 1,296 נפטרו מהמחלה

ישראל  במקום ה - 35 בתחלואה מסרטן המעי הגס מקרב 36 מדינות ה –  OECD ובמקום ה - 31 בתמותה מקרב  מדינות ה –OECD

שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-17 השנים האחרונות

משרד הבריאות: "בשנת 2016 חלה הפחתה בנטל התחלואה מסרטן המעי הגס והחלחולת, המשך הירידה בהיארעות ובתמותה".

האגודה למלחמה בסרטן: "חיוני והכרחי להיבדק. אלו בדיקות שבכוחן להציל חיים של מאות ישראלים"

מחקר סיני חדש קובע כי בצל ושום מפחיתים ב-79% את הסיכון לסרטן המעי הגס * מחקר אמריקאי חדש קובע כי סידן, מגנזיום ואבץ, מפחיתים את הסיכון ב – 25% בקרב נשים בגיל המעבר





האגודה למלחמה בסרטן מכריזה על חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס המצוין בישראל ובעולם בחודש מרץ. לרגל החודש חושפים האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן המעי הגס בישראל, נכון לשנת 2019.

 

בשל מורכבות האיסוף, המידע המעודכן ביותר ברישום הלאומי לסרטן מתייחס לנתוני 2016. מהנתונים עולה כי בשנת 2016 אובחנו 2,998 מתושבי ישראל עם סרטן המעי הגס והחלחולת, 1,534 מהם גברים ו- 1,464 מהן נשים.

 

שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-17 השנים האחרונות, בזכות התוכנית הלאומית לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס אשר הוקמה ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, המועצה הלאומית לאונקולוגיה ומשרד הבריאות.

 

בכל שנה מצילה התוכנית את חייהם של מאות ישראלים הודות לפעילותן הנמרצת של קופות החולים, כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית ולתרומתם המכרעת של רופאי המשפחה.

 

פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות מדווחת על ממצאים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: "גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה, גידול שפיר קודם במעי או מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות וגם אורח חיים הכולל השמנה, יוֹשְׁבָנוּת, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול. בשנת 2016 חלה הפחתה בנטל התחלואה מסרטן המעי הגס והחלחולת, המשך הירידה בהיארעות ובתמותה. בשנה זו היה סרטן המעי הגס והחלחולת הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים אחרי סרטן הערמונית וסרטן הריאה, השני בשכיחותו בנשים יהודיות, השני בשכיחותו בגברים ערבים אחרי סרטן הריאה והשני בשכיחותו בנשים ערביות אחרי סרטן השד" 



מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "האמצעים היעילים ביותר היום נגד סרטן המעי הגס הינם הגילוי מוקדם והמניעה. בדיקות פשוטות, יכולות להציל את חייכם וחיי מאות אחרים, בכל שנה ושנה. כאשר מתקבלת תשובה חיובית בבדיקה הביתית והפשוטה של הדם הסמוי, חיוני והכרחי לבצע בדיקת קולונוסקופיה. מדיווחי קופות החולים עולה כי ישנם ישראלים שאצלם התגלה ממצא חיובי אך הם אינם ניגשים לבדיקת ההמשך. חשוב לדעת כי ממצא שפיר שמתגלה בבדיקה זו ניתן להסרה עוד לפני שהתפתח לסרטני והופך אותה לבדיקת מניעה אקטיבית. לכן חשוב להיבדק. אלו בדיקות שבכוחן להציל חיים".








בדיקות חיוניות

סל הבריאות הממלכתי כולל ביצוע בדיקת דם סמוי בצואה ללא תשלום, כחלק מהתוכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, לנשים ולגברים בגיל 50 עד 74, אחת לשנה לאנשים בסיכון רגיל. מי שהתגלה אצלו דם סמוי בצואה, יופנה במסגרת סל הבריאות לביצוע חיוני והכרחי של בדיקת קולונוסקופיה ללא תשלום. בדיקה זו ומיועדת גם לאנשים מגיל 40 שיש להם קרוב משפחה מדרגת ראשונה שאובחן כחולה בסרטן המעי הגס, להם מומלץ לבצע אותה כל חמש שנים או בתדירות על פי המלצת הרופא. במהלך הבדיקה במידה והתגלה ממצא שפיר ניתן להסירו עוד לפני שהתפתח לסרטן. הביטוחים המשלימים בקופות החולים מאפשרים לבצע את הבדיקה בהשתתפות עצמית ללא קשר לגיל או לסיפור המשפחתי. לחצו כאן לפירוט ההשתתפות העצמית בקופות השונות




הנתונים המעודכנים ביותר של סרטן המעי הגס בישראל, נכון לשנת 2019

היארעות (מספר המקרים החדשים)

  • סרטן המעי הגס והחלחולת היא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. בשנת 2016 אובחנו 2,998 מתושבי ישראל עם סרטן המעי הגס והחלחולת, 1,534 (51%) גברים, מהם 1,267 (83%) יהודים, 174 (11%) ערבים, 93 (6%) "אחרים"1 ; ו-1,464 (50%) נשים, מהן 1,243 (85%) יהודיות, 174 (9%) ערביות ו-93 (6%) "אחרות". 2,178 (73%) מחולים אלה אובחנו עם סרטן המעי הגס והשאר, עם סרטן החלחולת.

1 נוצרים שאינם ערבים וכאלה ללא סיווג דת

  • בשנת 2016 היה סרטן המעי הגס והחלחולת הסרטן החודרני השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים (12.0% מכלל האבחנות החדשות של סרטן באותה שנה) אחרי סרטן הערמונית וסרטן הריאה; השני בשכיחותו בנשים יהודיות (10.2%) אחרי סרטן השד; השני בשכיחותו בגברים ערבים (13.1%) אחרי סרטן הריאה; והשני בשכיחותו בנשים ערביות (9.1%) אחרי סרטן השד.
  • שיעורי ההיארעות המתוקננים לגיל2  (ל-100,000) של סרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2016 היו 27.0 ו-22.5 בגברים ובנשים יהודים, בהתאמה. בקרב ערבים היו השיעורים 28.4 בגברים ו-18.5 בנשים, ואילו בקרב "אחרים" היו השיעורים המקבילים, 44.4 ו-27.3. שיעורי ההיארעות עולים עם הגיל והם הגבוהים ביותר בבני 75 שנים ומעלה.


2 לפי אוכלוסיית התקן העולמית

  • בהשוואה בינלאומית מול 36 ממדינות ה-OECD, ישראל נמצאת כמעט במקום הנמוך ביותר (35, לפניה נמצאת מקסיקו 36 ) מבחינת שיעור ההיארעות (Globocan 2018).

מגמות עתיות בהיארעות

ביהודים, מאז 1990 ועד 2007 בגברים ו-2006 בנשים נצפתה יציבות בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה ירידה מובהקת בשני המינים. בערבים, מאז 1990 ועד 2005 בגברים ו-2007 בנשים, חלה עלייה בהיארעות סרטן המעי הגס והחלחולת; לאחר מכן נצפתה יציבות בגברים, וירידה מובהקת בנשים. בניתוח המגמות על פי קבוצות גיל נמצא כי בעשור האחרון בקבוצת הצעירים (20-44) נצפית עלייה בהיארעות בעיקר בנשים (יהודיות וערביות) וגם בגברים ערבים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי עלייה זו בקרב בני 20-44 מייצגת תוספת של פחות מחמישה מקרים לשנה. בשאר קבוצות הגיל נצפית ירידה:

  • קבוצת הצעירים (20-44) בעשור האחרון: ביהודים, ההיארעות הייתה יציבה בגברים אבל בנשים נצפתה עלייה מאז 2009. בערבים נצפתה עלייה הן בגברים והן בנשים. יחד כאמור, חשוב להדגיש כי עלייה זו מייצגת תוספת של פחות מחמישה מקרים לשנה בקרב בני 20-44.
  • קבוצת גילאי הביניים (45-64) בעשור האחרון: קבוצה זו כוללת חלק מאוכלוסיית היעד לתכנית הלאומית לגילוי סרטן המעי הגס והחלחולת. ביהודים, הן בגברים (מאז 2013) והן בנשים, נצפתה ירידה מובהקת בשיעורי התחלואה. בערבים, גם בגברים וגם נשים, נצפתה ירידה מובהקת בתחלואה מאז 2006.
  • קבוצת המבוגרים (65+) בעשור האחרון: ביהודים, הן בגברים (מאז 2006) והן בנשים (מאז 2005), נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות. בערבים, הן בגברים (מאז 2006) והן בנשים (מאז 2008), נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות.



שלב המחלה בעת האבחנה

שיעור המאובחנים בשלב מחלה מוקדם עלה מ-17% ל-30% ב-27 השנים האחרונות, ככל הנראה כפועל יוצא של עליית שיעור ההשתתפות בתכנית הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת, כמו גם עליית המודעות למחלה. שיעור זה גבוה ב-51% משיעור החולים שאובחנו בשלב מחלה מוקדם בשנת 2000 (19.9%).

 

תמותה

  • בשנת 2016 נפטרו 1,296 מתושבי ישראל מסרטן חודרני של המעי הגס והחלחולת: 644 (50%)  גברים, מהם  559 (87%) יהודים, 63 (10%) ערבים ו-22 (3%) "אחרים"; ו-652 (49%) נשים, מהן  572 (88%) יהודיות, 52 (8%) ערביות ו-28 (4%) "אחרות". 1,039 (80%) מהנפטרים אובחנו עם סרטן המעי הגס והשאר, עם סרטן החלחולת.
  • מכלל התמותה מסרטן, סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הגורם השני בשכיחותו בכל קבוצות האוכלוסייה בשנת 2016: 12.0% מכלל התמותה מסרטן בגברים יהודים (שני לסרטן הריאה); 12.0% בנשים יהודיות (שני לסרטן השד); 9.8% בגברים ערבים (שני לסרטן הריאה); ו-11.2% בנשים ערביות (שני לסרטן השד).
  • ביהודים, גברים ונשים, ובגברים ערבים נצפתה עלייה מובהקת במגמת התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת מ-1990 עד 1994-1995. לאחר מכן בכל הקבוצות ירידה מובהקת. המגמה בנשים ערביות הייתה יציבה לאורך כל התקופה.
  • שיעורי התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת בשנת 2015 היו דומים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ומעט גבוהים יותר בגברים בהשוואה לנשים.            
  • עיקר התמותה נצפה בגיל המבוגר.
  • בהשוואות בינלאומית מול 36 ממדינות ה-OECD, ישראל נמצאת באחד מהמקומות הנמוכים ביותר (31 מ-36) בשיעור התמותה מסרטן המעי הגס והחלחולת (Globocan 2018).

 

מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות. הכנת הנתונים ועיבודם:  ד"ר ברברה סילברמן, פרופ'  ליטל קינן-בוקר, גב' יהודית פישלר וגב' ריטה דיכטיאר.



תסמינים מוקדמים של סרטן המעי הגס

מומחי האגודה למלחמה בסרטן ממליצים לשים לב לתסמינים ולשינויים בגוף אשר עשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. חשוב לדעת כי סרטן המעי הגס גם יכול שלא לגרום לכל התסמינים אלא גם רק לאחד מהם:

  • שינוי בהרגלי היציאות, כמו שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה אשר נמשך יותר ממספר ימים.
  • תחושה של חוסר התפנות.
  • דימום רקטלי או דם מעורב בצואה, הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז ואף נוטה לשחור.
  • כאבי בטן.
  • חולשה או אנמיה על רקע חוסר ברזל.
  • ירידה במשקל.



הופעת אחד מהסימנים מחייבת פנייה לרופא המשפחה. במקרים אלו הרופא ישקול הפניה לבדיקת קולונוסקופיה. בדיקות דם סמוי אינן מיועדות לאנשים עם תלונות אלו, אלא לאנשים ללא תסמינים, כחלק מהתוכנית הלאומית.



מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים שנערכו לאחרונה

 

מחקר חדש: ירקות שומיים מקטינים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

במחקר חדש שבוצע בסין בדקו החוקרים האם קיים קשר בין צריכת ירקות שומיים (שום, בצל, כרישה וכדומה) לבין הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. ירקות שומיים כוללים בצל, שום, בצל ירוק, כרישה, עירית ועוד והם מהירקות הנצרכים ביותר בעולם. ידוע כי רכיבים הקיימים בהם, בעיקר פלאבנולים ואורגנוסולפור, הם בעלי השפעה אנטי קרצינוגנית. כמו כן, מחקרי מעבדה מצאו זה מכבר כי לירקות השומיים ותוספי תזונה המבוססים עליהם, יש השפעה מעכבת על גידולים סרטניים שונים, לרבות גידולים במעי הגס. המחקר הנוכחי בדק  את השפעת הצריכה של ירקות שומיים על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.


המחקר נערך בין השנים 2009-2011 וכלל 833 תושבי צפון סין בני 18 ומעלה שטופלו באחד משלושה בתי חולים באזור בשל סרטן המעי הגס. קבוצת הביקורת כללה 833 משתתפים בריאים. לכל משתתף מקבוצת המחקר הותאם לצורך ההשוואה משתתף מקבוצת הביקורת על פי גיל (בטווח של שנתיים וחצי), מין ואזור מגורים. החוקרים אספו נתונים אודות הרגלי התזונה של המשתתפים במהלך השנה שקדמה למחקר באמצעות שאלון מובנה. צריכת רכיבי המזון הוגדרה בסולם של רבעונים: אף פעם לא– הרבעון הנמוך ביותר, צריכה חודשית -(2-3 פעמים בחודש), שבועית- (2-3 או 4-5 פעמים בשבוע) ויומית- (2-3 פעמים ביום או יותר) – הרבעון הגבוה ביותר.


החוקרים שיקללו את הצריכה השנתית הממוצעת של כל אחד מהירקות השומיים במהלך 12 החודשים שקדמו למחקר. כמו כן נאספו נתונים דמוגרפיים, נתונים על אורח חיים לרבות הרגלי עישון, צריכת אלכוהול וביצוע פעילות גופנית, נתונים פיזיולוגים – משקל, גובה, ומדד מסת הגוף - BMI והיסטוריה משפחתית של סרטן מעי גס בקרבה ראשונה על ידי ראיונות אישיים. מהממצאים עלה כי צריכה של ירקות שומיים ברבעון הגבוה ביותר (2-3 פעמים ביום או יותר), הקטינה ב-79% את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס לעומת הרבעון הנמוך ביותר (אי צריכה כלל). באופן פרטני, נמצא כי צריכת שום מספר פעמים ביום לעומת אי צריכה כלל מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-44%, צריכת גבעולי שום מקטינה את הסיכון ב-17% כרישה מקטינה את הסיכון ב-50%, בצל ב-62% ובצל ירוק ב-48%. הממצאים היו דומים עבור גברים ונשים.


לסיכום, החוקרים מסיקים כי צריכה שנתית גבוהה של ירקות שומיים טריים יכולה להפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.  המחקר פורסם בכתב העת Asia-Pacific journal of clinical oncology במהדורת פברואר 2019 והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

לחצו כאן לתקציר המחקר באנגלית




מחקר חדש: צריכה משולבת של מינרלים והסיכון לסרטן המעי הגס בנשים בגיל המעבר

חוקרים מארה"ב ביקשו לבדוק במחקר חדש את השפעת הצריכה המשולבת של 11 מינרלים שונים על הסיכון של נשים בגיל המעבר לחלות בסרטן המעי הגס. לצורך המחקר השתמשו החוקרים בנתונים ממחקר עוקבה בנושא בריאות שנערך בקרב 35,221 נשים בגיל המעבר (69-55) בשנת 1986. עד שנת 2004 בוצעו חמישה מעקבי המשך אחר המשתתפות, ולאורך תקופת המחקר, 1,731 מהנשים חלו בסרטן המעי הגס. הן בתחילת המחקר והן בשנות המעקב, המשתתפות מילאו שאלונים בנוגע לנתונים דמוגרפיים, אורח חיים, עישון, היסטוריה רפואית ומשפחתית, ילודה, גובה ומשקל.


בנוסף, דיווחו המשתתפות על הרגלי התזונה שלהן בשנה שקדמה למחקר, באמצעות שאלון סגור בהתייחס לתדירות הצריכה של מזונות, כמו מוצרי חלב המכילים סידן, ירקות עליים המכילים מגנזיום, קטניות המכילות אשלגן.  צריכת כל המזונות נבדקה לפי מנות הגשה סטנדרטיות ושוקללה בסולם שנע בין מנה אחת או פחות בחודש ועד 6 מנות או יותר בחודש, וצריכת תוספי התזונה נמדדה על פי ריכוז המינרלים בהם. סך צריכת המינרלים נגזרה הן מהרגלי האכילה והן מתוספי התזונה שניטלו על ידי המשתתפות וחושב ציון הצריכה הפרטני של 11 מינרלים שונים שנע בין 5-1 (1 – צריכה מועטה ביותר, 5- צריכה גבוהה ביותר), כדלקמן: צריכה גבוהה יותר של המינרלים סידן, מגנזיום, מנגן, אבץ, סלניום, אשלגן ויוד נמצאה כמקטינה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. לעומת זאת, צריכה נמוכה של המינרלים ברזל, נחושת, זרחן ונתרן מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.


המשתתפות דירגו את צריכת כל 11 המינרלים שלהן, הן מהרגלי התזונה והן מתוספי התזונה, והדירוגים סוכמו לכדי ציון כולל של צריכת המינרלים של כל משתתפת. מהממצאים עולה כי ככל שהציון הכולל היה גבוה יותר, כך הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס היה נמוך יותר: הסיכון של נשים בעלות ציון 2 לחלות היה נמוך ב-9% משל נשים בעלות ציון 1 ואילו הסיכון של נשים בעלות הציון הגבוה ביותר – 5, לחלות, היה נמוך ב- 25% לעומת נשים בעלות ציון 1. מהמחקר ניתן להסיק כי לצריכה גבוהה של סידן, מגנזיום, מנגן, אבץ, סלניום, אשלגן ויוד בשילוב עם צריכה נמוכה של ברזל, נחושת, זרחן ונתרן, יש פוטנציאל להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים בגיל המעבר.


המחקר פורסם בכתב העת Cancer epidemiology, biomarkers & prevention במהדורת פברואר 2019. והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.


לחצו כאן לתקציר המאמר באנגלית.

גורמי סיכון המשפיעים על מיקום התפתחות הסרטן במעי הגס והחלחולת

סרטן המעי הגס והחלחולת יכול להתפתח בחלקים אנטומיים שונים של המעי, ולגידולים אלה ייתכנו מאפיינים שונים. גידולים במעי הרוחבי (הפרוקסימלי) מתפתחים לרוב בשלב מחלה מתקדם ושכיחים יותר בנשים; גידולים במעי היורד (הדיסטלי) שכיחים יותר בגברים. בגיל מתקדם, ישנה שכיחות גבוהה יותר של גידולים במעי הרוחבי, ושכיחות נמוכה יותר של גידולים ברקטום. חוקרים מטעם הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) ביקשו לבדוק את ההשפעה האפשרית של גורמי אורח חיים ומאפיינים גופניים שונים על התפתחות סרטן בחלקי המעי השונים. במחקר השתתפו 521,330 גברים ונשים בגיל 35 ומעלה מ-10 מדינות במערב אירופה, ובוצע אחריהם מעקב חציוני של כ-15 שנים. במהלך המחקר התפתחו 6,291 מקרי סרטן המעי הגס, שנחלקו באופן דומה לגידולים במעי הרוחבי, במעי היורד וברקטום. עם גיוסם למחקר, המשתתפים תושאלו בנוגע לבריאותם ועל אודות מאפיינים באורח חייהם, כגון ביצוע פעילות גופנית וסטטוס עישון. כמו כן, נבדקו גובה, משקל והיקפי גוף וחושב מדד מסת הגוף (ה-BMI) שלהם. הנתונים הרפואיים, נתוני היארעות הסרטן ומיקום הגידולים נאספו מתוך מאגרי רישום סרטן, רישומי ביטוחי בריאות ורישומים פתולוגיים. משקלול הנתונים עלה כי ביצוע פעילות גופנית לעומת אי-ביצועה היה קשור באופן מובהק לירידה של 10% בסיכון לפתח סרטן במעי הרוחבי. עישון בהווה הביא לעלייה של 19% בסיכון להתפתחות סרטן במעי הרוחבי, ושל 27% בסיכון להתפתחות סרטן רקטלי, לעומת הימנעות מעישון.


עישון בעבר העלה ב-27% את הסיכון להתפתחות סרטן במעי היורד. בגברים, כל עלייה של 5 יחידות BMI (נוסחה של משקל חלקי גובה בריבוע) העלתה ב-32-31% את הסיכון להתפתחות גידולים במעי הרוחבי והמעי היורד, וב-10% את הסיכון לסרטן רקטלי. בנוסף, כל עלייה של 5 ס"מ בהיקף המותניים בגברים העלתה ב-12-11% את הסיכון להתפתחות גידולים במעי הרוחבי והיורד, וב-6% את הסיכון לסרטן הרקטום. הן בנשים והן בגברים נמצא כי עלייה בהיקף המותניים-ירכיים מעלה את הסיכון להתפתחות גידולי סרטן בכל חלקי המעי. גובה נמצא כמעלה סיכון להתפתחות גידולים במעי הרוחבי והיורד כאחד: כל 10 ס"מ נוספים בגובה הביאו לעלייה של 3% בהתפתחות סרטן המעי הרוחבי והיורד בגברים, ושל 8% בנשים. גורם הגובה בנשים היה משמעותי בעיקר בסיכון לגידולים במעי הרוחבי לעומת גידולים במעי היורד (30% לעומת 11%, בהתאמה). לסיכום, מהמחקר עולה כי לפעילות גופנית, עישון ומדדים גופניים, יש השפעה על הסיכון להתפתחות גידולים בחלקים אנטומיים שונים של המעי הגס והחלחולת. היעדר פעילות גופנית וכן נתוני גובה ו-BMI גבוהים היו קשורים בעיקר בסיכון מוגבר של סרטן במעי היורד או הרוחבי. עישון בהווה היה קשור בסיכון מוגבר לסרטן במעי הרוחבי וברקטום. לטענת החוקרים, הממצאים מעידים על כך שייתכנו גורמי סיכון ייחודיים לאזורים אנטומיים שונים של המעי הגס והחלחולת. המחקר פורסם באופן מקוון בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology במהדורת 26 ביולי 2018. והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.

לחצו כאן לתקציר המאמר באנגלית.


 

בדיקות חוזרות לאיתור דם סמוי בצואה מפחיתות את הסיכון לסרטן מתקדם של המעי הגס

חוקרים מאוניברסיטת אוֹטאוָוה בקנדה בדקו אם קיים קשר בין ביצוע בדיקות חוזרות וסדירות לנוכחות דם סמוי בצואה, ובין אבחון של סרטן מעי גס בשלב מתקדם (שלב IV). לצורך המחקר נאספו מתוך 5 מאגרי רישום הסרטן של מחוז אונטריו בקנדה נתונים רפואיים של 7,753 חולי סרטן המעי הגס והחלחולת בגילים 74-56, בגיל חציוני של 66. נבדקו גם שלב המחלה בעת האבחנה וביצוע בדיקות דם סמוי בצואה (FOB) במהלך 5 השנים שקדמו לאבחנה.


החוקרים סיווגו את תדירות ביצוע בדיקות ה-FOB בקרב המשתתפים, בין אי-ביצוען כלל לביצוען החוזר, ומן הממצאים עולה כי 53% מכלל המשתתפים ו-64% מהחולים שאובחנו בשלב מתקדם (20% מהמשתתפים) כלל לא ביצעו בדיקות FOB. 6% מכלל המשתתפים ו-4% מהחולים שאובחנו בשלב מתקדם ביצעו לפחות 2 בדיקות חוזרות וסדירות לפני האבחנה. מעיבוד סטטיסטי של הנתונים התברר כי ביצוע חוזר של בדיקות FOB לעומת אי-ביצוען כלל היה כרוך בהפחתה משמעותית של 54% בסיכון לאבחנה של סרטן המעי הגס בשלב מתקדם. גם ביצוע בדיקות FOB טרום-אבחנתיות בלבד ובדיקות FOB לא סדירות נמצאו כמפחיתות את הסיכון לאבחנה של סרטן המעי הגס בשלב מתקדם (31% ו-36% בהתאמה), אך הקשר הסטטיסטי היה מובהק פחות. לסיכום, ממצאי המחקר ממחישים כי ביצוע בדיקות חוזרות וסדירות לאיתור דם סמוי בצואה קשור בסיכון נמוך לאבחנה של סרטן המעי הגס והחלחולת בשלב מתקדם. לטענת החוקרים, תוצאות המחקר תומכות בעקיפין בהשתתפות בתוכניות סריקה מאורגנות של סרטן המעי הגס והחלחולת. המחקר פורסם במהדורת ספטמבר 2018 של כתב העת Journal of Medical Screening. והוצג על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.


לחצו כאן לתקציר המאמר באנגלית.



 

קמפיין הסברה לרגל חודש המודעות הבינלאומי למאבק בסרטן המעי הגס 2019

לרגל חודש המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן המעי הגס 2019 יוצאת האגודה למלחמה בסרטן בקמפיין הסברה בכלי התקשורת וברשתות החברתיות באמצעות גיתם BBDO המסייע לאגודה בהתנדבות. הקמפיין מוגש באופן הומוריסטי וקליל תוך התמקדות במסרים של חשיבות האבחון המוקדם של סרטן המעי הגס. את הקמפיין מובילה הסיסמה: "רוצים שגם הקקי שלכם יחייך" והוא עולה בעיתונות, ברשתות החברתיות ובערוצי הדיגיטל.




קמפיין לעידוד ההשתתפות במחקרים קליניים

האגודה למלחמה בסרטן עלתה לאחרונה בקמפיין דיגיטלי חדש ומרגש בנושא עידוד והדגשת חשיבות ההשתתפות במחקרים קליניים עבור חולי הסרטן. עלויות המדיה וההפקה מומנו באדיבות חברת רוש ישראל. הקריאייטיב לקמפיין בוצע בהתנדבות על ידי משרד הפרסום גיתם BBDO והוא כולל שני סרטונים מרגשים. בסרטון אחד הנקרא "מה אם" מופיע השחקן גל שור, בדמות של חולה סרטן המתמודד עם דילמה, האם להשתתף במחקר קליני. בסרטון השני הנקרא "תקווה" מועבר מסר אינפורמטיבי על היתרונות האפשריים בהשתתפות במחקרים קליניים עבור חולי הסרטן. שני הסרטונים מפנים אל מאגר המחקרים הקליניים של האגודה למלחמה בסרטן הנמצא באתר האגודה, המתעדכן על בסיס קבוע ומגובה במענה מקצועי מאויש 24 שעות ביממה והכל ללא תשלום.  לחצו כאן לכניסה למאגר המחקרים.











מוקד מאויש 24/7

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה נשים וגברים להתקשר למוקד הטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת עלון מידע מעודכן בנושא מניעה ואבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ללא תשלום, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, הצטרפות ללא תשלום לאחת מקבוצות התמיכה ברחבי הארץ ועוד לטלפון שמספרו  1800-599-995