לתרומה
חפש
דף הבית
הודעות הדובר

יום הסרטן הבינלאומי 2020

02/02/2020

20 שנה ליום הסרטן הבינלאומי

האגודה למלחמה בסרטן

ומשרד הבריאות עם נתונים חדשים

ירידה מובהקת בשיעורי ההיארעות (המקרים החדשים שאובחנו)  בגברים יהודים, נשים יהודיות ובגברים ערבים

ירידה מובהקת בתמותה בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל

בישראל, השיעור הגבוה ביותר של סרטן שד (המהווה כשליש מכלל גידולי הסרטן בנשים) נמצא בקרב נשים מאשכול חברתי-כלכלי גבוה

ישראל ממוקמת במקום האחרון ברשימת 50 המדינות בעלות שיעורי ההיארעות הגבוהים בעולם

מאידך,

שיעור התמותה מסרטן בישראל הוא במקום ה-92 בעולם למרות ההיארעות הגבוהה יחסית

מחקר חדש: טיפול יתר לחולי סרטן בלוטת התריס

לקראת יום הסרטן הבינלאומי, המצוין מדי שנה ברחבי העולם על ידי ארגון הסרטן הבינלאומי (ה-UICC), ב-4 בפברואר, חושפים האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את הנתונים המעודכנים ביותר על מחלת הסרטן.

מהנתונים עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-30,000 חולי סרטן חדשים. הסרטן השכיח ביותר בגברים יהודים הוא סרטן הערמונית, בעוד בגברים ערבים סוג הסרטן הנפוץ ביותר הוא סרטן הריאה (שיעור העישון בקרב גברים ערבים גבוה משמעותית). בנשים מכלל האוכלוסייה היה סרטן השד השכיח ביותר.

עוד עולה מהנתונים כי שיעור הסרטן בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בעולם, וכי ישראל נמנית עם 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, אבל מבין אלה, היא נמצאת במקום האחרון (מקום 50). בהשוואה בינלאומית, שיעור התמותה מסרטן בישראל הוא במקום ה-92 בעולם, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית. כמו כן, נצפתה ירידה מובהקת בשיעורי התמותה מסרטן בכל קבוצות האוכלוסייה והמין בין השנים 2017-1996.

לדברי מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן: יום הסרטן הבינלאומי הוא הזדמנות להזכיר מה כל אחת ואחד מאתנו יכולים לעשות על מנת להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן. אימוץ אורח חיים בריא, הכולל פעילות גופנית, הימנעות מעישון ומהשמנה, לצד ביצוע הבדיקות המומלצות לגילוי מוקדם שהוכחו כיעילות וקבלת החיסונים המומלצים, הן הדרכים היעילות והמוכחות באמצעותן ניתן להפחית את התחלואה והתמותה מסרטן בכ-50%.

פרופ' ליטל קינן-בוקר, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות מסבירה כי: סוגי הסרטן העיקריים, האחראים ליותר מ-50% מכלל מקרי התחלואה בגברים בישראל, היו דומים ביהודים, בערבים וב"אחרים" וכללו את סרטן הערמונית, סרטן הריאה, סרטן המעי הגס והחלחולת, לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן כיס השתן. גם בנשים היה דמיון בסוגי הסרטן השכיחים. בשלוש קבוצות האוכלוסייה הללו: גידולי השד היוו כשליש מכלל הגידולים וגידולי המעי הגס והחלחולת היוו 10-14% מכלל הגידולים. סרטן הריאה, סרטן בלוטת המגן (תירואיד), לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן הרחם היו גם הם בין הגידולים השכיחים בנשים.

להלן עיקרי הנתונים המעודכנים:

נתוני רישום הסרטן בישראל (המתייחסים לשנת 2017) הם נתוני אמת על בסיס כלל האוכלוסייה. בארצות הברית לעומת זאת, מתפרסמת תחזית על בסיס מדגם המייצג כ-34% מההיארעות באוכלוסיית ארה"ב, כפי שנדגמו בשנת 2016, ונתוני תמותה לשנת 2017.

  • מספר חולי הסרטן החדשים בישראל:

    בשנת 2017 אובחנו כ-30,000 ישראלים עם מחלת הסרטן.

 

  • סוגי הסרטן השכיחים ביותר בישראל:

    בגברים הייתה האבחנה השכיחה ביותר סרטן הערמונית (יהודים ו"אחרים") וסרטן הריאה (ערבים). בנשים היה סרטן השד השכיח ביותר (יהודיות, ערביות ו"אחרות").

 

  • שיעור המקרים החדשים המאובחנים מדי שנה - ההיארעות בתקנון לגיל (הסיכון לסרטן):

    מבחינת שיעור ההיארעות בתקנון לגיל, הקבוצה עם השיעור הגבוה ביותר היא גברים "אחרים" (330.1 ל-100,000) וזו עם השיעור הנמוך ביותר היא נשים ערביות 173.4 ל-100,000). ביהודים השיעור היה גבוה יותר בנשים בהשוואה לגברים; בערבים וב"אחרים" השיעור היה גבוה יותר בגברים בהשוואה לנשים.

 

  • שיעורי היארעות הסרטן בישראל בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018):

    שיעור היארעות הסרטן בישראל גבוה מהשיעור הממוצע בעולם, אך ישראל נמצאת במקום האחרון (מקום 50) מבין 50 המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם.

 

  • מגמות עתיות בהיארעות סרטן חודרני:

    בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן: ביהודים מאז 2007; בערבים מאז 2006; ב"אחרים" מאז 1996. בנשים המגמה מעורבת: ביהודיות המגמה הייתה יציבה עד 2015 ומאז נצפית ירידה מובהקת; בערביות נצפתה עלייה מתונה במשך כל התקופה 1996-2017; בנשים "אחרות" נצפית מגמת ירידה מובהקת בשנים האחרונות.

    בארה"ב בתקופה המקבילה נצפתה מגמת ירידה בהיארעות סרטן בקרב גברים (בדומה לתמונה בישראל) ויציבות בקרב נשים (בישראל המגמה מעורבת). 

 

  • הימצאות מחלימי סרטן באוכלוסייה:

    בתום שנת 2017 חיו בישראל כ-91,000 אזרחים שאובחנו עם סרטן בין השנים 2013-2017, ובתום שנת 2017 החלימו מהמחלה או שהם עדיין מתמודדים עמה.

 

  • תמותה מסרטן בישראל:

    בשנת 2017 נפטרו בישראל כ-11,000 אנשים מסרטן. סיבת המוות השכיחה בקרב גברים הייתה סרטן הריאה (יהודים, ערבים, "אחרים") ובנשים, סרטן השד (יהודיות, ערביות, "אחרות").

התפלגות זו דומה להתפלגות החזויה בארה"ב לשנת 2020 לגבי גברים, אבל לא לגבי נשים (באמריקניות הסרטן השכיח ביותר כגורם תמותה הוא סרטן הריאה). באשר לשיעורי התמותה מסרטן, בגברים משלוש קבוצות האוכלוסייה שיעורי התמותה גבוהים יותר בהשוואה לנשים. בהשוואה בינלאומית (לפי Globocan 2018), שיעור התמותה מסרטן בישראל הוא במקום ה-92 בעולם, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית.

בכל הנוגע למגמות עתיות בתמותה מסרטן, נצפתה ירידה מובהקת בכל קבוצות האוכלוסייה, כולל גברים ערבים, בין השנים 1996-2017. גם בארה"ב נצפית מגמת ירידה בתמותה מסרטן בגברים ובנשים.

 

אחוז מכלל מקרי הסרטן החדשים בשנת 2017 לפי אתר, מין וקבוצת אוכלוסייה

מקרי סרטן 2017

אחוז מכלל מקרי התמותה מסרטן בשנת 2017 לפי אתר, מין וקבוצת אוכלוסייה

מקרי תמותה 2017






הקשר בין היארעות סרטן ובין רמה חברתית-כלכלית

לקראת יום הסרטן הבינלאומי 2020, ערכו רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות מחקר שמטרתו להעריך את הסיכון לחלות בסרטן ברמות סוציו-אקונומיות שונות בישראל בשנים 2016-2014, תוך שימוש במדד אשכול חברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

הקשר בין מצב חברתי-כלכלי ובין תוצאי בריאות ידוע מזה שנים רבות. קשר זה, מבטא ככל הנראה, הבדלים בידע, בעמדות ובהתנהגויות בריאות, כמו גם שוני בחשיפות רלוונטיות ובנגישות לשירותי בריאות. משתנים אלה הוכחו כמשפיעים על מדדי בריאות שונים ויכולים להסביר במידה מסוימת הבדלים במצב הבריאות בין פרטים המסווגים ברמות חברתיות-כלכליות שונות. 

עיקרי הממצאים:

  • כלל סוגי הסרטן - בגברים השיעור הגבוה ביותר של תחלואה בסרטן נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-נמוכה. השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר. בנשים שיעור ההיארעות הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-גבוהה והשיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר.

  • סרטן השד - שיעור ההיארעות עלה ככל שעלה הסיווג של האשכול החברתי-כלכלי. השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, והשיעור הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-גבוהה וברמה גבוהה.

  • סרטן הערמונית - שיעור ההיארעות הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, בהשוואה לשאר האשכולות.

  • סרטן המעי הגס – גם בנשים וגם בגברים, שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה בינונית (גם בינונית-נמוכה וגם בינונית-גבוהה). השיעורים הנמוכים ביותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר וגם הגבוהה ביותר.

  • סרטן הריאה - שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים.

בגברים שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה בינונית (הן בינונית-נמוכה והן בינונית-גבוהה) והשיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה גבוהה. בנשים, השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, בעוד שבשאר האשכולות שיעור ההיארעות היה גבוה יותר, ללא הבדלים מובהקים ביניהם.

  • סרטן כיס השתן - שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים.

בגברים - בדומה לתמונה שהצטיירה עבור סרטן הריאה - שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר של סרטן כיס השתן נצפו באשכולות שסווגו ברמה בינונית (בינונית-נמוכה ובינונית-גבוהה) ושיעורים נמוכים יותר נצפו באשכולות שסווגו ברמה גבוהה או נמוכה. בנשים, השיעורים היו נמוכים מאוד ודומים בכל האשכולות.

  • סרטן בלוטת התריס - שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בנשים לעומת גברים.

  • בשני המינים נצפתה עלייה מובהקת בשיעור ההיארעות עם העלייה בסיווג האשכול החברתי-כלכלי.

  • סרטן צוואר הרחם - שיעור ההיארעות הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-נמוכה, ומכאן ואילך השיעור ירד עם עליית הסיווג של האשכולות. השיעור הנמוך ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר, והוא היה דומה מאוד לשיעור שנצפה באשכולות שסווגו ברמה הגבוהה ביותר.

 

סיכום הממצאים:

  • עבור כלל סוגי הסרטן, הן בגברים והן בנשים - הסיכון הנמוך ביותר לסרטן נצפה באשכולות שסווגו ברמה הנמוכה ביותר. הסיכון הגבוה ביותר נצפה באשכולות שסווגו ברמה בינונית-נמוכה (גברים), או ברמה בינונית-גבוהה וברמה גבוהה (נשים).

  • בסרטן המעי הגס בגברים וסרטן הריאה בגברים השיעור הנמוך ביותר היה באשכולות שסווגו ברמה הגבוהה ביותר.

  • בשני סוגי סרטן נצפה קשר ישר בין אשכול חברתי-כלכלי לבין הסיכון למחלה - סרטן השד בנשים וסרטן בלוטת התריס בשני המינים.

 

 

סיכום הממצאים – שיעורי היארעות הגבוהים (אדום) והנמוכים (ירוק) ביותר של סרטן לפי אתר, מחלה ומין, 2014-2016








סרטן: שאלות ותשובות

1. מה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון לסרטן?

בחירות בריאות הן המפתח להפחתת הסיכון לחלות בסרטן. יש להימנע כליל מעישון, לשמור על כללי 'חכם בשמש', להמעיט ככל הניתן בשתיית משקאות אלכוהוליים, לשמור על משקל גוף תקין, להעדיף תזונה בריאה ומאוזנת, ולבצע פעילות גופנית סדירה. יש להקפיד לגשת לבדיקות לגילוי מוקדם שהוכחו כיעילות, על מנת להגדיל את הסיכוי לריפוי, תוך קבלת החיסונים המומלצים. כמו כן, יש להיות ערים לשינויים בגוף ולפנות לבירור רפואי במידת הצורך.

 

  1. מדוע אבחון מוקדם חשוב כל כך?

במקרים רבים, גידול סרטני מתפתח באיטיות רבה. ראשיתו בגוש קטן של תאים שאינו גורם לשום תופעות. עם הזמן, עלול הגוש לגדול ולחדור לרקמות שמסביבו, ואף להתפשט לאיברים מרוחקים. ככל שמצליחים לאתר את הגידול בשלביו הראשונים, סיכויי ההחלמה טובים יותר, ולכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה. ישנן תוכניות סריקה (Screening) שהוכחו כיעילות. ביחס לסרטן השד באמצעות ממוגרפיה, סרטן המעי הגס וסרטן צוואר הרחם, ובקבוצות הסיכון, ישנן המלצות מיוחדות.

 

  1. האם מחלת הסרטן עוברת בתורשה?

נמצא כי חלק מהגידולים הסרטניים הינם בעלי נטייה תורשתית, כגון סרטן השד, השחלות, המעי הגס, הערמונית, סרטן עור מסוג מלנומה ועוד. אנשים שבמשפחתם אובחנו מחלות אלו נמצאים בסיכון גבוה לחלות בהן, ומומלץ כי ישקלו לפנות לייעוץ גנטי. יש לציין, כי רק בחמישה עד עשרה אחוזים ממחלות הסרטן התגלו עד כה גורמים גנטיים. עם זאת, יש לדעת, כי גם כשמתגלה גורם גנטי, עדיין אין הכרח שהמחלה תתפתח. הימצאות קשר גנטי משפחתי מעלה את הסיכון של בני המשפחה הבריאים לחלות בסרטן, ביחס לאוכלוסייה הכללית, ועליהם להקפיד על ביצוע בדיקות המעקב ובתדירות המומלצת להם.

לאחרונה, התקבלה החלטה במסגרת ועדת סל התרופות לשנת 2020, לאפשר בדיקה לגילוי נשאות למוטציות בגנים BRCA1/BRCA2 אצל נשים בנות 65-30 ממוצא אשכנזי. את הבקשה להכללת הבדיקה בסל הגישה פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית, המרכז הרפואי שערי צדק, המרכזת (עם פרופ' איתן פרידמן) את הקונסורציום הישראלי לגנטיקה של סרטן השד, בו פועלים 12 מרכזים גנטיים מכל רחבי הארץ, שהוקם ופועל ביוזמת ובסיוע האגודה למלחמה בסרטן.

 

  1. האם סוגי מזון מסוימים עלולים לגרום לסרטן?

למזון שאנו צורכים יש, כנראה, תפקיד חשוב בהעלאת הסיכון למחלת הסרטן או בהפחתתו. תזונה דלה בירקות ודגנים מלאים, עתירת שומנים, בייחוד שומן רווי מן החי, מעלה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. צריכה גבוהה של מלח ומזון מעושן קשורה להתפתחות גידול סרטני בקיבה. לעומת זאת, תזונה מאוזנת מאוכל שאינו מעובד, מדגנים מלאים, עשויה להיות מפחיתת סיכון לחלות בסרטן. ההמלצות התזונתיות העיקריות הן: להרבות באכילת ירקות ופירות טריים (במיוחד צהובים, כתומים וירוקים), להפחית בצריכת שומן, ולהגביר צריכת סיבים תזונתיים, במיוחד אלה הנמצאים בירקות, פירות, דגנים וקטניות מלאים (כגון חיטה מלאה, דגני בוקר, אורז מלא, שעועית, אפונה, עדשים, חומוס, פולי סויה ועוד).

 

  1. האם אישיות האדם או מצבי מתח בהם הוא נתון עלולים לגרום לסרטן?

אין הוכחה מדעית מוצקה לכך שתכונות אופי עלולות לגרום למחלת סרטן. גם אין הוכחה מדעית לכך שסיכוייהם של אנשים הנמצאים בלחץ או במתח לחלות בסרטן גבוהים יותר מאלו של אנשים רגועים. כמו כן, לא הוכח עדיין כי מצבי לחץ גורמים להתפשטות מהירה יותר של מחלת סרטן קיימת. לחץ ומתח נפשי עלולים לגרום לנזק למערכות שונות בגופנו ולבעיות רפואיות אחרות באופן כללי, לא בהכרח דווקא למחלות סרטן. ככלל, למען בריאותנו ואיכות חיינו, יש לשאוף להפחתת המתח והלחץ הנפשי ככל שניתן.

 

  1. האם חלה עלייה במספר המחלימים ממחלות הסרטן?

ההתקדמות המדעית בחקר הסרטן הביאה לכך שכיום ניתן לרפא חולי סרטן רבים, לגבי המחלות השכיחות סיכויי הריפוי תלויים במידה רבה בסוג הגידול הסרטני ובשלב בו התגלתה המחלה. במחלות השכיחות בישראל, ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי הריפוי טובים יותר.

האמצעים החדשים לאבחון ולטיפול, התרופות החדישות והאפשרויות המתקדמות בתחום הכירורגיה, תורמים רבות להארכת חייהם של חולים, שבעבר נחשבו כחשוכי מרפא. ממחקר שנערך בשנת 2017 במימון האגודה למלחמה בסרטן, נבדק חיזוי ההחלמה מסרטן בשנים הקרובות. מסקנת המחקר שהתקבלה הראתה כי ניתן לחזות שמספר המחלימים עתיד לגדול בלמעלה מ-10,000 איש ואישה לשנה (באגודה למלחמה בסרטן מתקיימת פעילות ענפה למחלימים, כגון סדנאות 'מחלימים לחיים בריאים', קבוצות תמיכה וחוגים, כמו גם חוברות הסברה ועוד והכל ללא תשלום).

 

  1. האם בעתיד ניתן יהיה למנוע ולרפא את כל סוגי הסרטן?

עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית מצליחים בעולם המדע להגיע להבנה טובה יותר של התהוות הגידולים הסרטניים ולפתח אמצעי מניעה וטיפול טובים ויעילים יותר, כך שבעתיד נוכל למצוא דרכים למנוע את המחלה ביתר יעילות ולרפא עוד יותר חולי סרטן.

מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים חדשים לרגל יום הסרטן הבינלאומי

טיפול יתר בחולי סרטן בלוטת התריס

במחקר שהתפרסם בגיליון יוני 2019 של ביטאון Surgical Oncology (דווח ב- 20 לדצמבר 2019  ONCOLOGY TIMES), נמצא, כי כרבע מחולי סרטן פפילרי של בלוטת התריס בסיכון נמוך מקבלים טיפול יתר, וזאת בניגוד להנחיות הטיפול שהוציא איגוד בלוטת התריס האמריקני ב-2015. טיפול בקרינה מקומית, מכוונת לתאי בלוטת התריס,  באמצעות יוד רדיואקטיבי לאחר ניתוח, הוא הליך מקובל בטיפול בסרטן בלוטת התריס, אולם לפי ההנחיות אין לתת הטיפול לחולים בסיכון נמוך - כאשר היקף הגידול הוא עד 2 ס"מ ומוגבל לבלוטת התריס בלבד, ללא מעורבות בלוטות הלימפה וללא גרורות.

החוקרים איתרו 32,229 חולי סרטן בלוטת התריס, מתוך מאגר מידע אמריקני על נתוני סרטן, כשמתוכם 17,286 (53.6%) הוגדרו כחולים בסיכון נמוך. החולים בסיכון נמוך, היו מבוגרים יותר, כללו יותר נשים, והיו ביניהם יותר בעלי עור לבן. התברר כי כמעט 25% מבעלי הסיכון הנמוך, קיבלו בניגוד להנחיות טיפול  באמצעות יוד רדיואקטיבי.

החוקרים משערים שבחולים צעירים יותר יש נטייה לתת טיפול אגרסיבי יותר, גם אם אינו נדרש. כמו כן, נמצא כאמור,  כי חלק מהחולים בסיכון נמוך עוברים כריתת בלוטת התריס שלא לצורך, ובהמשך מקבלים טיפול באמצעות יוד רדיואקטיבי.  לסיום ציין החוקר הראשי:Alliric Willis  "בדיוק כמו שחולה יכול להיות בסיכון לְתַת-טיפול, חולה יכול להיות בסיכון לטיפול-יתר. חשוב להקפיד לטפל בחולה בהתאם לקווים המנחים, והמאפיינים הרפואיים שאובחנו, כדי למנוע ממנו טיפול יתר ואת תופעות הלוואי המידיות והמאוחרות שעלולות לנבוע ממנו".

בתחילת חודש ינואר הגיע להרצות בכינוס האונקולוגים השנתי 'ISCORT', בהזמנת האגודה למלחמה בסרטן, Prof. Otis Brawley , מומחה לאונקולוגיה ולבריאות הציבור מהמרכז הרפואי בעל המוניטין ג'ון הופקינס בארה"ב. בין הדוגמאות שהביא ביחס לבעייתיות ביישום תכניות סריקה שעלולות להוביל ליותר נזק מתועלת, התייחס לסריקה שנעשתה בדרום קוריאה, ביחס לסרטן בלוטת התריס. ב- 1993 כשתכנית הסריקה החלה, היו 5 חולים מאובחנים מדי שנה לכל 100 אלף,ו- 4 מקרי מוות בשנה מהמחלה. ב- 2011 מספר המאובחנים ל-100 אלף עלה ל-75! ומספר הנפטרים מדי שנה, נשאר 4 ל-100 אלף. כלומר, היה כאן אבחון יתר וכתוצאה מכך טיפול יתר, שפגע באיכות חייהם של 70 מתוך 75 שאובחנו שלא לצורך. 

לתקציר המאמר לחצו כאן



תה ירוק עשוי להפחית את הסיכון לחלות בסרטן הדם והלימפה

מחקר ביפן בדק את הקשר בין צריכת תה ירוק ובין התפתחות סרטן הדם והלימפה (ממאירויות המטולוגיות).

ידוע זה מכבר כי שיעור הממאירויות ההמטולוגיות גבוה יותר בקרב לבנים מאשר בקרב אסייתיים. החוקרים שיערו כי ייתכן שניתן להסביר נתון זה, חלקית לפחות, בשל הבדלים בהרגלי שתיית תה ירוק. לשם כך נבדקו נתונים של 52,464 בני אדם בריאים בגיל 79-40 מרחבי יפן, שמילאו שאלוני בריאות ואורח חיים, ודיווחו על תדירות וכמות הצריכה הממוצעת של תה ירוק במהלך שנה. המידע הרפואי נבדק מול נתונים מרישום סרטן היפני ולאחר מעקב חציוני של 13.3 שנים, אותרו 323 מקרים של ממאירויות המטולוגיות (219 מקרי סרטן לימפה ו-95 מקרי סרטן דם) בקרב המשתתפים.

משקלול הנתונים עלה כי תדירות צריכת תה ירוק הייתה קשורה בירידה בסיכון לפתח ממאירויות המטולוגיות: צריכה יומית של 2 כוסות או יותר הפחיתה את הסיכון ב-35%; וצריכה גבוהה (5 או יותר כוסות) ב-37%.  גם צריכה כלשהי של תה ירוק (מ-1 או יותר כוסות בחודש ועד 5 או יותר כוסות ביום) הייתה קשורה בירידה בסיכון זה של 34% . הירידה בסיכון נצפתה בעיקר בסרטן דם מסוג AML (לוקמיה מיאלובלסטית חריפה): ירידה של 67% (בשתיית 2 כוסות או יותר ביום), 63% (4-3 כוסות) ו-67% (5 או יותר  כוסות).

החוקרים סבורים כי ייתכן שההסבר לתוצאות המחקר מצוי בהשפעה של מרכיב המצוי בתה ירוק - EGCG (epigallocatechin-3-gallate) - על מנגנונים הקשורים בעידוד מות התאים (אפופטוזיס) במגוון תאי סרטן או על עיכוב שגשוג תאי סרטן. עם זאת, החוקרים מציינים כי חסרות ראיות על היכולת של EGCG להגיע למחזור הדם ברמת צריכה של פחות מכוס תה אחת ביום. 

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על אפשרות של  השפעה מיטיבה ומפחיתת סיכון של שתיית תה ירוק (2 כוסות ומעלה ביום) , מפני היארעות ממאירויות המטולוגיות, בעיקר של סרטן דם מסוג AML.

המאמר פורסם ב-26.8.2019 בכתב העת Cancer Causes & Control

לקריאה מורחבת לחצו כאן





תרופות נוגדות צרבת עלולות לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי של מחלימות מסרטן השד

חוקרים מאוניברסיטת Ohio State בארה"ב בדקו את ההשפעה של תרופות ממשפחת PPI (מעכבי משאבות פרוטונים), נגד צרבת הנגרמת מריפלוקס (החזר) חומצי קיבתי־ושטי, על התפקוד הקוגניטיבי של נשים שהחלימו מסרטן שד לא גרורתי. תרופות אלה ניתנות לעיתים במהלך הטיפול בסרטן השד, כדי להקל בעיות במערכת העיכול ולמנוע נזק לדופן הקיבה בעת הטיפול במחלה. לצורך המחקר, החוקרים אספו וניתחו את תשובותיהן של מחלימות מסרטן שד משלושה מחקרים קודמים לשאלות בנוגע לשימוש בתרופות מסוג PPI ולתפקודן הקוגניטיבי. שלושת המחקרים כללו בסך הכול 551 נשים, מתוכן 88 דיווחו על שימוש בתרופות מסוג PPI. כשני שלישים מן הנשים דיווחו על שימוש בתרופות מסוגPPI  לתקופה שבין שישה חודשים לשנתיים. הנבדקות דירגו את תפקודן הקוגניטיבי מנמוך לגבוה ואת תופעות הלוואי הקשורות לכך (ריכוז, זיכרון, וכד'), לפני הטיפולים במחלתן ועד ארבע שנים לאחר סיומם.

התוצאות הראו כי נשים שהשתמשו בתרופות מסוג PPI דיווחו על בעיות ריכוז חמורות יותר ב-29-20% בממוצע, בהשוואה ללא משתמשות. לא נרשמו הבדלים בבעיות זיכרון שדווחו על ידי המשתמשות והלא משתמשות. במחקר השלישי (שכלל 21 משתמשות ו-121 לא משתמשות), הנשים שצרכו תרופות PPI דיווחו גם על ירידה כללית בתפקודן הקוגניטיבי ועל ירידה באיכות החיים כתוצאה מכך.

מסקנת החוקרים הייתה כי תרופות ממשפחת PPI עלולות להשפיע לרעה על התפקוד הקוגניטיבי, ולפגוע בריכוז ובאיכות החיים של נשים שהחלימו מסרטן השד.

המחקר פורסם בכתב העת Journal of Cancer Survivorship ב-13 בינואר, 2020.

לתקציר המאמר באנגלית לחצו כאן.