שלום רב
האם פרופסור קינן ודר קינן זאת אותה הרופאה?
שלום User
בהחלט אותה רופאה.
בברכה
ליטל קינן
ברשותך אנצל את הבמה לשאול 3 שאלות, אחת בנושא ויטמין d, השניה לגבי
תאי NK natural killers, השלישית לגבי פירסומים שדווקא כמות גדולה של נוגדי חימצון מעודדת גרורות סרטניות.
האם הוכח באופן מדעי קשר בין ערכים של ויטמין d לבין מניעת סרטן/מניעת התפשטות/חיסול הסרטן?
עד כמה משמעותי תפקידה של מערכת החיסון במניעת סרטן/בלחימה בסרטן שכבר החל, והאם באמת יש NK cells שמחסלים תאי סרטן, אם אכן קיימים האם יש דרך לעודד את פעילותם?
במספר מאמרים שקראתי במרשתת נכתב כי במחקרים שנעשו הוכח קשר בין צריכה של תוספי מזון מרוכזים של נוגדי חימצון דווקא מעלה את הסיכוי להתפשטות תאי סרטן ובפרט גרורות, האם יש שחר לדבר, ועד כמה באמת הנוגדי חימצון תורמים למניעת/מלחמה בסרטן
תודה רבה וסופש מבורך
1. הקשר בין ויטמין D ומניעת סרטן נחשב היום לקשר מבוסס, בעקבות שורה ארוכה של מחקרים בנושא, החל ממחקרים בבעלי חיים, מחקרי תאים, ומחקרים מסוגים שונים בבני אדם (ממחקר אקולוגי ועד ניסויים קליניים). לאחרונה התפרסם מאמר המסכם את הידוע עד כה עם מסקנה ברורה שויטמין D מגן מסרטן. http://ar.iiarjournals.org/content/38/2/1121.long
2. על החלק הראשון של השאלה אני יכולה לענות כי היום ברור שמערכת החיסון היא רכיב משמעותי מאוד בהגנת הגוף מפני סרטן בכל השלבים - גם היארעות השינוי הפתולוגי הראושני וגם הגבלת היכולת של גידול שכבר קיים להתפשט. חלק מהתרופות החדשות - והמוצלחות - לסרטן מתבססות על הפעלת המערכת החיסונית, וחלק מהמחקרים החדשניים והמרתקים ביותר בתחום מתמקדים בשאלה מה גורם לכשל המערכת החיסונית במקרים בהם גידול סרטי מתפתח (שהרי ברירת המחדל הביולוגית היא שגידול סרטני לא יתפתח תודות לעירנות המערכת החיסונית ולתפקודה התקין). לגבי השאלה על NK cells אני לא יודעת לענות באופן מדויק ומציעה שתפנה את השאלה למומחה במערכת החיסון או לאיש של מדע בסיסי.
3. ניסויים קליניים מוקדמים בתוספים סינתטיים של ויטמינים נוגדי חימצוןבאוכלוסיות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן (לדוגמה מעשנים כבדים) אכזבו כי לא הצליחו לבסס את ההשערה שיהיה בתכשירים תועלת. בחלק מהמחקרים אף נמצא סיכון גבוה יותר בקבוצת ההתערבות להיארעות סרטן בהשוואה לקבוצת הביקורת. ניסויים קליניים מאוחרים יותר באיכות מתודולוגית טובה גם הראו כי שימוש בתוספים סינתטיים לא מועיל ואפילו עלול להיות קשור בהגברת התמותה. אני לא בטוחה שיש הסבר ביולוגי ברור בשלב הזה אבל ייתכן שיש משמעות לרמה הבסיסית בדם (ללא תוספים) של אותם ויטמינים עימה החלו המשתתפים את הניסוי. המסקנה בכל אופן היא, שלתכשירים סינתטיים, על אף קלות השימוש בהם, אין את האפקט המצופה מסיבות שונות (אולי משום שהויטמינים בהם לא מופיעים בסינרגיה עם חומרים אחרים שקיימים לצידם במזון הטבעי), ושהם אף עלולים להזיק. מגה-דוזות של ויטמינים סינתטיים ממש לא מומלץ לקחת (למרות שלפני שני עשורים זה נחשב ל-State of the art במלחמה בסרטן).
שלום פרופ נכבדה
לפי פירסומי האגודה,
כ-25% ירידה בתמותה בשני העשורים האחרונים
* ישראל במקום 18 מ-34 מדינות ה-OECD בתחלואה,
אבל במקום ה-28 מתוך 34 בתמותה
מה הסיבה לדעתך למקום בתחתית של ישראל בתמותה מסרטן?
ראשית, רק כדי להבהיר - שיעורי היארעות (תחלואה) של סרטן ושיעורי תמותה מהמחלה נמצאים בקורלציה בשל אופן החישוב שלהם: שיעור ההיארעות מחושב כמספר החולים החדשים באוכלוסייה מוגדרת בשנה קלנדרית חלקי האוכלוסייה בה מדובר, ושיעור התמותה מחושב כמספר הנפטרים מסרטן באוכלוסייה מוגדרת בשנה קלנדרית חלקי האוכלוסייה בה מדובר. מכאן, שככל שיש יותר חולים בסרטן, כך גם סביר להניח שיהיו יותר נפטרים מסרטן, ואין קשר ממשי בין מדד התמותה מסרטן באוכלוסייה הכללית לבין קטלניות המחלה.
ישראל נמצאת במקום גבוה יחסית מבחינת היארעות סרטן בהשוואה למדינות ה-OECD כאשר הדרוג הוא מהשיעורים הגבוהים לנמוכים ובמקום bמוך יחסית מבחינת התמותה מסרטן ביחס למדינות ה-OECD, כאשר הדרוג הוא מהשיעורים הגבוהים לנמוכים. במלים אחרות, למרות ששיעורי התחלואה בסרטן גבוהים יחסית, שיעורי התמותה מסרטן בישראל נמוכים יחסית.
לכך תורמים פקטורים כמו נגישות לטיפול רפואי, שיעור ההצלחה בטיפול, גילוי מוקדם ועוד, שבין היתר מתאפשרים תודות לחוק ביטוח בריאות לאומי הנוהג בישראל.
עד כמה בדיקת שתן ציטולוגיה מדוייקת בגילוי סרטן במערכת דרכי השתן ובפרט בשלפוחית. אשמח לפירוט לגבי כל סוג של סרטן במערכת השתן
שלום User,
בעקרון, בדיקה ציטולוגית פירושה הסתכלות ישירה (באמצעות מיקרוסקופ) על תאים שלמים. בדיקה ציטולוגית בשתן פירושה בחינת תאים אשר "נשטפו" עם השתן לקביעה אם מדובר בתאים סרטניים או טרום סרטניים.
אם נמצאו תאים סרטניים בבדיקה, פירוש הדבר הוא בי במערכת (שלפוחית ושופכנים בדרך כלל) קיים גידול סרטני. יהיה צורך בבדיקות נוספות לקביעת מיקום מדויק ואבחנה היסטולוגית וקלינית סופית.
אם לא נמצאו תאים פתולוגיים בבדיקה, אין בכך כדי לשלול את קיומו של גידול סרטני במערכת. לפיכך, אם יש חשד קליני גבוה (תסמינים מתאימים), יהיה צורך בהמשך בדיקות כדי לשלול זאת לחלוטין.
מציעה כי תפנה את השאלה גם בפורום אורולוגיה.
שלום,
אימי בת 65, הופנתה ע״י הרופא לעבור בדיקת קולונוסקופיה בפעם הראשונה. היא מאוד חוששת מהבדיקה הזו, עד כדי הימנעות ממנה (פחד מכאב, סיבוכים, חוסר התפקוד לאחר הבדיקה)
הומלץ לה לבצע את בדיקת הקפסולה של המעי באופן פרטי.
1. האם הבדיקה הנ״ל יכולה להוות תחליף לבדיקת קולונוסקופיה הרגילה ? בהנחה ואימי לא סובלת מתסמינים כלשהם שעלולים להעיד על סרטן.
2. קיבלנו המלצה לבצע את הבדיקה במרכז רפואי בשם בסט מדיקל בחדרה
האם המרכז הזה מוכר ומומלץ?
בתודה מראש!
שלום ליטל10
האם הבדיקה שאימך הופנתה אליה היא בגלל תסמינים (בדיקה אבחנתית) או רק בדיקה שגרתית לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס?
אם מדובר בבדיקת שגרה אז אין חובה לבצע דווקא קולונוסקופיה ואפשר לבצע בדיקת דם סמוי בצואה, זאת בתנאי שמבצעים זאת בקביעות אחת לשנה.
אם מדובר בבדיקה אבחנתית בגלל ממצא חריג בבדיקת דם סמוי בצואה או תלונות/ממצאים אחרים, אז היתרון של בדיקת הקולונוסקופיה (שמתבצעת בהרדמה קלה ובעצם המטופל לא מרגיש דבר) הוא שניתן לקחת במהלכה דגימות מממצאים חשודים וגם להסיר גידולים מסוימים, כך שהיא בדיקה גם אבחנתית וגם טיפולית.
הבדיקה באמצעות הקפסולה לא מונעת את הצורך בריקון המעי לפני הבדיקה (לעתים זהו הגורם המעכב בבדיקות קולונוסקופיה) וחסרונה בכך שגם אם מתגלים במהלכה ממצאים, עדיין יהיה צורך בבדיקה פולשנית כדי לעמוד על טיבם.
לגבי שאלתך על המרכז הרפואי הספציפי - אין לי מידע בעניין.
בברכת בריאות שלמה
1. אם היית צריך/ה למנות את "הדיברות" למניעת סרטן, מהם היו?
2. למה בישראל לא מוצעות בדיקות נוספות לגילוי מוקדם לאוכלוסיה כלל ית מלבד סרטן השד וסרטן המעי? אולי יש עוד ואני לא יודע אשמח לפירוט כולל לאילו גילאים כל סקר.
תודה ובריאות שלמה
בבריאות הציבור אנו מגדירים "מניעה ראשונית" ככזאת שבאה למנוע התפתחות מחלות באנשים בריאים, ו"מניעה שניונית" ככזאת שמאפשרת גילוי מוקדם במי שכבר חולים במחלה, וטיפול ישיר למטרת ריפוי. "מניעה שלישונית" מכוונת למזעור סיבוכים ומגבלות במי שכבר חלו.
לגבי סרטן הגישה תהיה זהה. הדיברות בראש ובראשונה יתייחסו למניעה ראשונית, כלומר - תזונה בריאה (כיום מומלצת התזונה הים תיכונית שבסיסה העיקרי צמחוני), פעילות גופנית על פי ההמלצות, אי עישון (ולמעשנים - גמילה מעישון), צריכת אלכוהול במתינות (אם בכלל), חשיפה מבוקרת לשמש, הגנה נאותה במידה ויש חשיפות תעסוקתיות מסכנות וכן הלאה.
בשלב הבא מומלץ לבצע בדיקות לגילוי מוקדם בכפוף להמלצות. למשל, בדיקת דם סמוי בצואה לאנשים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס והחלחולת אחת לשנה מגיל 50 עד 74; דיקת ממוגרפיה בנשים בסיכון ממוצע לסרטן השד בכל שנתיים מגיל 50 עד 74; בדיקת פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בנשים בכל שלוש שנים מגיל 35 עד 54. מאחר והבדיקות לגילוי מוקדם לא חפות מטעויות (אי גילוי מחלה כאשר היא קיימת או תוצאה חיובית באנשים בריאים לחלוטין) ולבירור השגיאות יש מחיר אישי, חברתי ולאומי, ביצוע הבדיקות מוגדר לקבוצות באוכלוסייה שבהן יחס התועלת לנזק שנגרם הוא המקסימלי. ובנוסף, לסוגי סרטן רבים אין בדיקה יעילה שמאפשרת גילוי מוקדם (כך למשל בדיקת PSA לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית כבר לא מומלצת לביצוע רוטיני).
על מנת להציע לך את הבדיקות הרלבנטיות עבורך בהתאמה לרקע האישי והמשפחתי שלך, רצוי לפנות לרופא המשפחה.
האם יש תקינה לגבי גילוי מוקדם של סרטן ריאות לאוכלוסיה כללית,
או אולי לאוכלוסיה בסיכון? אנא תפרטי אם כן מהם התנאים לבצע אותה ומהי אותה אוכלסיה בסיכון.
אם אין תקינה כזו האם את ממליצה לבצע בדיקות פרטיות לגילוי מוקדם?
תודה
מה הכוונה ב"תקינה"? האם הכוונה היא שבדיקת הסינון נכללת בתכנית לאומית לגילוי מוקדם? אם זאת הכוונה, אז כרגע אין תכנית כזאת בישראל.
בארצות הברית יש המלצה להפעיל גילוי מוקדם לסרטן הריאה בקרב מעשנים כבדים (עם לפחות שלושים שנות קופסה, דהיינו, שעישנו לפחות קופסה ליום במשך שלושים שנה או שווה ערך לזה, כמו שתי קופסאות ליום במשך 15 שנה). ההמלצה מתבססת על ממצאים מניסוי קליני שהוכיח הפחתה בשיעורי התמותה הכלליים וגם בשיעורי התמותה מסרטן הריאה בקרב מי שעברו את הבדיקה. חשוב לציין שבפועל מבצעים את הבדיקה רק מיעוט ממי שנועדה להם.
הבעיה היא שמחקרים אחרים מאירופה לא הוכיחו תועלת דומה, ושכמות התוצאות החיוביות הכוזבות (false positive) גדולה מאוד וגורמת לבדיקות מיותרות (כולל סיבוכים) באנשים שאינם חולים כלל. בנוסף, שיעורי המחלה שונים בין ארה"ב לישראל (גבוהים יותר בארה"ב) ולכן הצפי לתועלת בישראל שונה (פחות).
לאור כל אלה לא הוכנסה הבדיקה כבדיקת סינון לאומית בישראל. וועדה שהתכנסה לצורך העניין הציעה לערוך פיילוט (ניסוי מבוקר שיבדוק את היכולת והתועלת בישראל), מה שעדיין לא קרה. עם זאת, בפועל יש מחלקות בישראל שמעורבות בביצוע בדיקות מסוג זה (למשל הדסה עין כרם). חשוב מאוד שלבודקים תהיה מיומנות רבה בביצוע ובפענוח הבדיקה בכדי שאכן תמלא את ייעודה.
השאלה לגבי ביצוע הבדיקה באופן פרטי צריכה בעצם להיות נדונה בין המעוניינים לבצע זאת לבין הרופא/ה שלהם כי יש משמעות לגורמי סיכון נוספים ולהבנה מלאה של יכולות הבדיקה כמו גם חסרונותיה. לכן אני ממליצה על התייעצות עם הרופא המטפל.
מהו התקן לגילוי מוקדם של סרטן באוכלוסיה הכללית. אנא תפרטי
אלו בדיקות זכאית האוכלוסיה לקבל לצורך גילוי מוקדם ומהם התנאים לקבל. אילו בדיקות שלא נכללות בסל של הקופות חולים את ממליצה לעשות באופן עצמאיי ובאילו גילאיים.
איפה ישראל ממוקמת בכמות הבדיקות שמוצעות לאוכלסיה הכללית לצורך גיחוי מוקדם ביחס למדינות המתקדמות בעולם?
תודה רבה
שלום moria12
אני מבינה שהשותף לא מעשן בתוך החדר, ולכן כבר טוב לדעת שאינך נחשפת לעישון כפוי (עישון "מיד שנייה"), שהוכח ללא כל עוררין כמזיק לבריאות ממש כמו עישון פעיל.
היום נכנס למילון מושג חדש - "עישון מיד שלישית", שמתייחס לשיירים מיקרוסקופיים של עשן סיגריות שנותרים על משטחים ואריגים בחדר שעישנו בו, גם אחרי שהמעשנים הפעילים כבר אינם בו. המחשבה היא, ששיירי החומרים הללו עלולים לעבור ריאקציה עם חלקיקים באוויר ובסביבה בתנאים מסוימים ואולי להפוך לחומרים מזיקים. מאחר והקונספט הזה די חדש, לא ברור לחלוטין מה נזקי הבריאות הצפויים מחשיפה כזאת כי אין עדיין מחקרים רציניים בתחום.
מה שאת מתארת לא בדיוק עונה להגדרה של עישון מיד שלישית כי אין עישון פעיל בחדר עצמו. השותף המעשן, מעשן בחוץ, ולכן גם אם יש שיירי טבק, הם נדבקים לבגדים שלו ולא למשטחים במשרד שלא נחשפים לעשן כלל. מאחר ועצם ההדבקות של שיירים אלה בבגדים עדיין אינו מסכן כשלעצמו (וכפי שאמרתי, המחשבה היא שמדובר בשורה של תהליכים כימיים שקורים לאורך זמן לשיירי טבק שנדבקים למשטחים ואריגים שנמצאים באותו החדר לאורך זמן) אינני חושבת שיש בכך סיכון (מלבד המפגע התברואתי של ריח העשן) אם כי כמובן לעולם אין לדעת, ואולי עוד ידובר בעתיד גם על התופעה שאת מדברת עליה כעל עישון מיד רביעית...
בכל אופן, בשלב זה נראה לי שאינך צריכה לדאוג.
http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8579
דווקא לפי המאמר באתר הזה, בגדים שיער ועור גוף נחשבים "יד שלישית":פיסקה שנייה:
מחקרים מראים כי "עשן מיד שלישית" נצמד לבגדים, לשיער, לעור הגוף, לאבק, לרהיטים, לווילונות, לקירות, למצעים, לשטיחים, לריפודי המושבים בכלי רכב ולמשטחים אחרים, והחומרים הללו מצויים שם גם זמן רב לאחר כיבוי מוצר העישון.
אז אם הוא יוצא לעשן בחוץ וחוזר עם החומרים על הבגדים שלו, שיער ועור - איך זה לא נחשב עישון מיד שלישית?
אני לא בטוחה שדין חלקיקים על גופו של אדם ובגדיו כדין חלקיקים שנותרים על משטחים נייחים באותו החדר לאורך זמן. חפיפת השיער או כיבוס הבגדים אמורה לנקות שיירים אלה מהאדם המעשן. לכן רוב ההגדרות המסודרות של עישון מיד שלישית מתייחסות למשטחים או טקסטיל חשופים לאורך זמן שלא עוברים ניקוי.
בכל אופן,בין אם חלקיקי עשן על בגדי המעשן ובשערו נחשבים או לא לעישון מיד שלישית, אין עדיין ראיות ברורות לגבי הנזק - אם בכלל - שנגרם על ידי חשיפה מסוג זה.
שלום.
סבי נפטר מסרטן במוח בגיל 65.
אבי, בנו, חלה בסרטן גרורתי בערמונית סביב גיל 60.
קרובים נוספים, משני הצדדים (אבי ואימי) נפטרו מסרטן סביב גיל 60 (שד, מוח).
האם יש הדצקה לעשות בדיקת פאנל גנטית? אם כן- איך מבצעים בדיקה כזו?
תודה!
שלום לנז
אני בהחלט מבינה את הדאגה שיכולה לעורר היסטוריה משפחתית כזאת. חשוב לציין כי גיל 60-65 הוא גיל בו הסיכון לאבחנת גידול סרטני עולה, אולם לדבריך, זהו גיל הפטירה של רבים מבני משפחתך, ויש לשער שגיל האבחנה היה אפילו מוקדם יותר.
לא ידוע בהכרח קשר בין סרטן המח לסרטן הערמונית, והעובדה כי גם אימך חלתה בסרטן כמובן לא קשורה לתחלואה במשפחה של אביך. בסך הכל, כל סוגי הסרטן שציינת (שד, ערמונית, מח) שכיחים באוכלוסייה הכללית בישראל.
קשה לשפוט מנתונים אלה אם יש או אין הצדקה לבירור גנטי מקיף, ולכן אולי כדאי להגיע ליועץ גנטי שיצייר עץ משפחה ויוכל להחליט לגבי רמת הסיכון ומידת ההצדקה לבירור מקיף. השלב הראשון יהיה פנייה לרופא המשפחה שיפנה אותך לייעוץ גנטי.