שלום.
סבי נפטר מסרטן במוח בגיל 65.
אבי, בנו, חלה בסרטן גרורתי בערמונית סביב גיל 60.
קרובים נוספים, משני הצדדים (אבי ואימי) נפטרו מסרטן סביב גיל 60 (שד, מוח).
האם יש הדצקה לעשות בדיקת פאנל גנטית? אם כן- איך מבצעים בדיקה כזו?
תודה!
שלום לנז
אני בהחלט מבינה את הדאגה שיכולה לעורר היסטוריה משפחתית כזאת. חשוב לציין כי גיל 60-65 הוא גיל בו הסיכון לאבחנת גידול סרטני עולה, אולם לדבריך, זהו גיל הפטירה של רבים מבני משפחתך, ויש לשער שגיל האבחנה היה אפילו מוקדם יותר.
לא ידוע בהכרח קשר בין סרטן המח לסרטן הערמונית, והעובדה כי גם אימך חלתה בסרטן כמובן לא קשורה לתחלואה במשפחה של אביך. בסך הכל, כל סוגי הסרטן שציינת (שד, ערמונית, מח) שכיחים באוכלוסייה הכללית בישראל.
קשה לשפוט מנתונים אלה אם יש או אין הצדקה לבירור גנטי מקיף, ולכן אולי כדאי להגיע ליועץ גנטי שיצייר עץ משפחה ויוכל להחליט לגבי רמת הסיכון ומידת ההצדקה לבירור מקיף. השלב הראשון יהיה פנייה לרופא המשפחה שיפנה אותך לייעוץ גנטי.
בברכה
ליטל קינן
שלום, אני בחורה בת 23, בריאה באופן כללי.
לפני שנה אמי חלתה במחלת הסרטן. זה התחיל בזה שמצאו לה נוזל בריאה וגילו שהוא סרטני, אחר כך מצאו גרורות בראש וכעת גם בגב. היא מטופלת ונאחל לה רפואה שלמה.
בעקבות כך
אני מעוניינת להבין ולדעת- מה הם הסיכויים שלי בתור הבת שלה לחלות במחלה?
אני לא מעשנת ובאופן כללי מקיימת אורח חיים בריא. ידוע לי שדוד של אמא שלי חולה במחלת סרטן הגרון.
תודה מראש
ורוניקה
שלום Veronica
ראשית, אאחל לאימך רפואה שלמה.
לא הבנתי משאלתך אם הגידול שנמצא בריאותיה של אימך הוא גידול ראשוני (סרטן של הריאה) או גידול גרורתי (גרורות של גידול שמקורו ברקמה אחרת), גידול ששלח גרורות גם לראש (מח?) ולעצמות. הסיבה שאני שואלת היא שיש חשיבות למקור הגידול הראשוני. אם מדובר בסרטן ראשוני של הריאה, צריך לדעת שיש לו - וגם לסרטן הגרון - קשר חזק לחשיפה לעישון. אבל אם מדובר בגידול שמקורו הוא רקמה אחרת, למשל רקמת השד או השחלה, יש צורך לברר אם קיימת נטייה גנטית משפחתית, ולכן כדאי לפנות לייעוץ גנטי.
באופן כללי, לבני משפחה בדרגת קרבה ראשונה של חולה בסרטן יש סיכון גבוה מעט מהממוצע באוכלוסייה הכללית לחלות בסרטן. נתון זה יכול לשנות את ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם אבל זה יהיה תלוי כמובן, בסוג הסרטן בו מדובר כי יש בדיקות כאלה רק למספר מצומצם מאוד של מחלות. מכל מקום, בגילך הצעיר הן לא מאוד רלבנטיות.
לכן בשלב זה נכון להמשיך באורח חיים מאוזן ובריא, ללא עישון וגם לא חשיפה לעישון כפוי (עישון פסיבי), עם פעילות גופנית מספקת ושמירה על משקל תקין, ולשקול פנייה לייעוץ גנטי, בשאלה של הערכת הסיכון שלך לחלות במחלה.
תודה רבה לך על תגובתך ועל האיחול!
ביררתי עם אמי, היא אומרת שזה סרטן ריאה גרורתי. סרטן בריאה ששלח גרורות לקרום המח ולגב (היא מטופלת בהקרנות). היא אומרת שקוראים לזה קרצינומה. האם זה עוזר להבין את סוג הסרטן ואם כדאי לפנות לייעוץ גנטי?
תודה
אני מבינה מתשובתך כי הסרטן הראשוני מקורו אכן בריאה, והוא שלח גרורות.
לסרטן הריאה יש מספר גורמי סיכון, והידוע מכולם הוא עישון. גם עישון בהיקף נמוך מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה (ובסוגי סרטן נוספים) וזה יכול להסביר את התחלואה של אימך. במקרה זה יש פחות משמעות לייעוץ גנטי כי אין תסמונות גנטיות משפחתיות ידועות שכוללות את סרטן הריאה.
בריאות טובה
אני מודה לך מאוד!!!
יום טוב ורק בריאות
היי שבוע טוב, אני ממש בלחץ ואשמח אם תוכלו לתת לי מענה. עשיתי בדיקות כלליות בעקבות נשירת שיער קיצונית וקשה במשך כשנתיים. בתוצאות הבדיקות אני רואה שרמת התירוגלובולין גבוהה ומחוץ לטווח (כמעט 90). קראתי שזה יכול להעיד על מחלות אוטואימטנטות, דלקת בבלוטת התריס ואף סרטן. אימי נפטרה מסרטן השד כשהיתה בת 33 ואני ממש בלחץ מתוצאות הבדיקה (כמובן שיש עוד ערכים בבדיקת הדם שאינני יודעת לנתח אותם). אשמח לתשובה.
שלום Lir82
שבוע טוב.
רמת תירוגלובולין גבוהה אמנם יכולה להעיד על גידול בבלוטת התריס אבל זה יהיה נדיר יחסית; שכיח הרבה יותר שתעיד על מחלה אוטואימונית או דלקת של הבלוטה. כמובן, יש צורך בהמשך בירור, אבל חשוב לדעת שמחלות לא גידוליות בבלוטת התריס נפוצות מאוד, ובמיוחד בנשים. אפילו אם מדובר בממצא גידולי, לרוב מדובר בגידול שפיר של הבלוטה (גידול סרטני מהווה רק כ-5% מכלל הממצאים של קשריות בבלוטת התריס)..
העובדה כי אימך נפטרה מסרטן השד בגיל כל כך צעיר מחשידה לקיום מוטציה גנטית שמעלה את הסיכון לסרטן השד או השחלה, האם עשית בדיקות או קיבלת ייעוץ גנטי מתאים? מכל מקום, סרטן בבלוטת התריס לרוב לא קשור לסיפור משפחתי כזה.
בריאות טובה,
פתאום הבחנתי כתמי דם קלים כמו של סיום מחזור... זה בלתי אפשרי בשבילי לעבור את בדיקת ההמשך שיש לי היום? זה ממש בקטנה, כנראה מרוב לחץ
תודה ויום נעים
שלום "זאת אני"
לדעתי אין כל מניעה לעבור את בדיקת ההמשך היום.
״ר שלום,
אני נמצאת בסערת רגשות גדולה ולחץ עקב התשובה של בדיקת הפאפ.
אני בת 25, עשיתי את הבדיקה פעם ראשונה לפני כחודש מכיוון ומעולם הרופאה שטיפלה בי לא הזכירה לי את זה
אשמח שתסביר/י לי את תוצאות הבדיקה.
4) במידה ואין אפשרות ליחסי מין, האם ניתן דברים אחרים? (אוראליים, שימוש ביד)
5) איזו בדיקה בן הזוג שלי צריך לעשות?
אשמח לתשובה, הסיטואציה מקשה עליי לתפקד
ראשית, ארגיע אותך כי רוב הנשים "נתקלות" בנגיף ה-HPV במהלך חייהן ורק מיעוט שבמיעוט יפתחו סרטן צוואר הרחם כתוצאה מכך. זאת מכיוון שחשיפה לנגיף היא אמנם הכרחית להתפתחות נגע סרטני אבל כשלעצמה לא מספיקה. יש צורך בגורמים נוספים כדי שהתהליך הממאיר אכן יושלם וברוב הנשים תנאים אלה אינם מתקיימים. לכן הרוב המוחלט והמכריע של הנשים לא מתקדמות לסרטן צוואר הרחם למרות החשיפה לנגיף.
במקרה שלך נמצאה עדות לנשאות של הנגיף, ואפילו לתת סוג שנחשב ל-high risk אבל בדיקת התאים שלך (בדיקת הפאפ) דווקא תקינה, ואלה חדשות טובות. הצירוף של בדיקת HPV חיובית ובדיקת פאפ תקינה הוא ממצא שקיים ב-4-10% מהנשים אחרי גיל 30, ומחייב המשך מעקב, למרות שגם בקבוצה זו רוב הנשים לא יחלו כלל. הגוף לרוב מתגבר על הנגיף אבל זה יכול לקחת זמן (אפילו עד שנתיים).
כן כדאי שגם בן הזוג יבדק בכדי לוודא מה מצבו. חשוב לדעת שכל עוד את נושאת את הנגיף את עלולה להדביק ולכן מין מוגן הוא ההמלצה אם כי עדיף שתתייעצי עם רופא/ת הנשים שלך בנושא זה.
בדיקת הקולפוסקופיה היא אמצעי זהירות נוסף. בבדיקה משתמשים במכשיר הדמייה שמאפשר להגדיל מאוד את רקמת צוואר הרחם ולזהות נגעים אפשריים שאולי חמקו מבדיקת הפאפ. רק אם יימצא משהו חשוד תבוצע ביופסיה במהלך הבדיקה.
מאחלת לך בריאות שלמה,
היי
אחת הסיבות שאני אוכלת ירקות מצליבים (ברוקולי, כרובית וכ"ו) זה בגלל הערךהאנטי סרטני שלהם.אני חותכת ירקות בסופשבוע, שמה במקרר בתבנית פלסטיק וכל השבוע אוכלת אותם.
האם בצורה הזאת הם מאבדים מהערך האנטי סרטני שלהם? בגלל שהם חתוכים ונמצאים הרבה זמן במקרר
שלום ortal
לירקות - מצליבים ואחרים - ערך רב באופן כללי ולא רק בהקשר של סרטן ובהחלט מומלץ לאכול מהם.
לגבי הקילוף והחיתוך, ככל הנראה יש פגיעה בויטמינים מסויימים בשל חשיפתם לאוויר בעקבות קילוף וחיתוך (למשל, ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E), שיש להם תכונות נוגדות חימצון. לכן מומלץ שאם כבר לקלף ולחתוך, אז להעדיף חיתוך לחתיכות גדולות יותר (כדי להקטין את שטח הפנים הכללי של הירק שחשוף לאוויר), ולשמור בכלי סגור ואטום. חשוב לדעת שאין פגיעה בויטמינים אחרים או בתכולת הסיבים של הירקות, שגם להם תכונות מיטיבות בכלל וגם בהקשר של סרטן.
לכן, גם אם לכאורה היה עדיף לחתוך ולקלף כל ירק רק לפני הצריכה שלו, צריך להיות מעשיים; אם עצם ההחזקה של ירקות חתוכים במקרר מעודדת את הצריכה שלהם במהלך השבוע והופכת את הבחירה הבריאה יותר לקלה יותר, יש לכך משקל נכבד שאין לזלזל בו.
דר' קינן שלום .
הופנתי לאיכילוב עם חשד לליכן סקלרוזיס באיזור העריה ופי הטבעת. בשל שינוי במצב העור וגוונו.
עליי לציין שאני כבר ללא רחם ורוב צוואר הרחם הוסר גם- לפני 26 שנה בשל רשלנות רפואית לאחר לידה. גילי הוא 57.
האם יכול להיות קשר למחלה היות ואני ללא רחם וצוואר רחם כבר שנים רבות ?
האם יש קשר למחלה לכך שאני סובלת מווסקוליטיס בעור הידיים והבטן?מטופלת בפוטותרפיה .
וכן אני סובלת כבר 26 שנה מתת פעילות של בלוטת התריס מטופלת בסינתרואיד 1000 בשבוע.?
אשמח לקבל תשובות .
מקווה וימצא פיתרון לבעייה
בתודה מראש
גולד.
שלום גולד
ראשית התנצלותי על האיחור בתגובה.
לכין סקלרוזיס היא מחלה שפירה, שמקורה ככל הנראה אוטואימוני (הגוף מייצר נוגדנים נגד עצמו). מאחר וגם לווסקוליטיס ולתת תריסיות עלול לעיתים להיות רקע אוטואימוני, ייתכן שיש קשר אבל אינני מומחית לנושא זה וכדאי מאוד להפנות שאלות אלה לרופא המטפל.
למיטב ידיעתי יש למחלה טיפול, ואני מאחלת לך רפואה שלמה.
לדר' קינן תודה רבה על התגובה.
האם ידוע לך מה דרך הטיפול לליכן סקלרוזיס?
האם יש תקווה להירפא?
כאמור, אינני מומחית בתחום אבל למיטב ידיעתי הטיפול הוא באמצעות משחה ואפשר להירפא אם כי התהליך עלול להיות ממושך, ולפעמים המחלה גם הופכת לכרונית.
תודה רבה .
הרבה בריאות.
מקווה לטוב.
שלום shula1596321
אזבסט עלול לסכן את הבריאות כאשר הוא בצורתו הסיבית, בגלל החשש לשאיפה לדרכי הנשימה.
נראה לי שגג אזבסט שהתפרק עלול להיות מסוכן לבריאות, אם כי לא בהכרח, כי תלוי מה מידת פירוק החומר עצמו. בכל אופן, כעקרון של זהירות מונעת לדעתי יש לתת לאנשי מקצוע לטפל בכך.
בן 40, 25 שנות עישון מאחוריי, כיום מעשן סיגריה שתיים ביום, לא יותר. אבל הייתי מעוניין להבדק. איך בדיוק עושים את זה, דרך רופא משפחה? איך זה הולך?
תודה לעוזרים.
שלום "שלא נדע"
אני מניחה שאתה מתכוון לבדיקת סינון לגילוי מוקדם של סרטן הריאה? מדובר בבדיקת CT במינון נמוך (LDCT), שכיום אפשר לעשות במסגרת פרטית (לא נכנס לסל הבריאות בהחלטות האחרונות מלפני כשבועיים). ידוע לי שבהדסה מבצעים זאת.
חשבתי שבדיקת סרטן היא כללית, לא ידעתי שכל איזור בגוף זו בדיקה שונה.
אני מכוון לבדיקה באיזור האשכים/ ערמונית, אני מרגיש שם משהו כבר המון
זמן, הייתי אצל אורולוג שביצע בדיקה ידנית לאשכים ולא מצא כלום. אמרתי לו
שכבר כמה שנים אני מרגיש מן מיחושים כאלה מאיזור האשך השמאלי
(אבל קשה לי לדעת אם זה מהאשך השמאלי עצמו או מהאיזור השמאלי בכלל)
מרגע שהתחלתי להרגיש מיחושים אני מרגיש ירידה בצורך המיני, כאילו לא
לי, רק פעם בכמה זמן, הרבה פחות ממה שהייתי רגיל. וגם אם יש לי יציאות
קשה לי ממש להתאפק, ואני חייב להתפנות תוך דקה שתיים. אנא כוונו אותי
לאן עליי לפנות, ומה עליי לעשות.
ראשית אבהיר שלמרות שאנו מתייחסים לסרטן כאילו מדובר במחלה אחת, בפועל אלה למעלה מ-100 מחלות שונות, ולכל אחת מהן דרכי גילוי שונות. לכן אין ממש בדיקה אחת שמאפשרת גידלוי מוקדם של כל סרטן שהוא, ולאמיתו של דבר יש רק סוגים ספורים של מחלות סרטן שעבורן יש בידקות לגילוי מוקדם שאכן הוכיחו את עצמן כמשפרות את תוצאי המחלה ואת הפרוגנוזה.ממליצה מאוד שתתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הבדיקות שכדאי לך לעשות לאור גילך וגורמי הסיכון שלך.
לשאלתך הספציפית לגבי סרטן הערמונית - אם יש לך תסמינים, עליך לגשת ללא דיחוי לאורולוג ולברר אותם. לסרטן הערמונית, ספציפית, נהגו להמליץ פעם על ביצוע בדיקת דם ל-PSA אולם כיום אין המלצה גורפת כזאת כי הבדיקה לא תמיד יעילה.
בבקורי אצל האורולוג, כשהצגתי בפניו את התסמינים בהם אני חש, לא ציינתי
בפניו על החששות מפני המחלה. הוא ביצע בדיקה ידנית (מישוש האשכים)
ונתן לי מרשם לויאגרה. האם עדיין מומלץ ביקור נוסף אצל האורולוג? או אולי
רופא משפחה?
תודה על התייחסותך.
שלום רב
אם הנושא של החשש מפני סרטן הערמונית לא עלה כלל בעת ביקורך אצל האורולוג מציעה שתפנה בשאלה ספציפית לרופא המשפחה או שוב לאורולוג.
בעקרון לא ממליצים היום באופן גורף על בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית אבל יבהחלט מומלץ לשוחח על הנושא עם הרופא המטפל שיוכל להבהיר מהם היתרונות והחסרונות של בדיקת ה-PSA. חשוב להתייחס למאפיינים אישיים של הנבדקים בשיקול לגבי ביצוע הבדיקה, וחשוב לקבל הסבר מתאים לגבי מידת הרגישות שלה בגילוי המוקדם של המחלה, ולגבי "שגיאות" אפשריות כמו תוצאות חיוביות כוזבות.
אני לא מבין דבר אחד.
זה לא אינטרס ראשון במעלה לבצע בדיקה לגילוי מוקדם של המחלה?
שהרי ככל שמגלים את המחלה בשלב מוקדם יותר,
כך גדל הסיכוי לנצח אותה, לא?
אז למה "בעקרון לא ממליצים היום באופן גורף על בדיקה לגילוי
מוקדם של סרטן הערמונית"?
מתוך סקרנות, ובורות בנושא, אני שואל.
ושוב תודה דר' קינן, בהחלט אקבע תור לרופא ואשטח בפניו חששותי ותחושותי.
אין כל צורך להתנצל, זאת שאלה מצוינת ואני שמחה להבהיר.
מעבר לפירוש המילולי של "בדיקות לגילוי מוקדם" שאכן מרמז לכך שיש אפשרות לגילוי מוקדם של המחלה ולמתן טיפול נאות, יש למונח זה גם הגדרה אפידמיולוגית ברורה. במסגרת ההגדרה המקצועית, בדיקה לגילוי מוקדם היא בדיקה שהוכחה מעבר לכל ספק ככזאת שבאמת מצליחה לגלות את המחלה בשלב מוקדם שמאפשר שינוי במהלך הצפוי שלה תודות לטיפול המוקדם, למשל - שיפור ההישרדות או מניעת תמותה. את ההוכחות לכך שבדיקה היא אכן בדיקה מתאימה ויעילה לגילוי מוקדם אנו מקבלים מניסויים קליניים עם הקצאה אקראית שזאת מטרתם.
לגבי ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד או בדיקות דם סמוי בצואה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס והחלחולת יש הוכחות כאלה. לגבי סרטן הערמונית, בדיקת הדם המקובלת ל-PSA לא הוכיחה יעילות ברורה בשינוי מהלך המחלה או הפרוגנוזה של החולים. התוצאות לגביה סותרות למרות מחקרים רבים מאוד. לכן היא לא מוצעת באופן גורף אלא רק לאחר שיחת הבהרה עם הרופא המטפל שמעריך את יעילותה האפשרית בהתחשב במאפיינים האינדוודואליים של הנבדק. אני מקווה שכעת ברור יותר,
שלום אני לא דוקטור ולא חוקר , אבל השקפת עולמי היא מגוונת בהרבה תחומים ואחת מהן היא סרטן. אחת הבעיות בעולם הרפואה בנוגע לסרטן שהוא לא יודע ממה הוא נוצר , עד היום זה בגדר תעלומה ,ויש הרבה מאד השארות. ההתבוננות שלי לגבי גבי הסרטן זה כמו מטפורה על החיים אסביר , נניח ויש לך חלקת אדמה נקייה ויום אחד גדל שם שיח. בא האדם וקוצר אותו.(ניתוח להסרת הגידול)ואז שוב הוא גדל . בא האדם ואומר הפעם אני ארעיל אותו (כימותרפיה). אני יעקור אותו מהשורש.אומנם הרעל ידלוף לחלקות בריאות (תאים בריאים)על הדרך אבל אל דאגה אחרי תקופה מסוימת זה יתרפא אותן חלקות אדמה שנפגעו .באמת הוא מצליח בהתחחלה לצמק אותו , אבל אז מגיע הרוח (שהיא זרם הדם) ומעבירה זרעים לחלקת אדמה חדשה ( לאיבר אחר בגוף). ואז הזרעים(הגרורות) מגיעות לאזורים שאיפשר לנתח או להרעיל. בא האדם ואומר הפעם אני אעשה סיכול ממוקד ( טיפול ביולוגי) והוא מחסל תאים סרטניים(מחבלים) , אבל על הדרך הורג חפים מפשע (אזרחים). וכבר משתוללת לה מלחמת אזרחים וזה יצא משליטה ארצות נמחקו והשלטון המקומי (מערכת החיסונית ) קרסה והיא שולחת גרורות למדינות (לאברים)לא נגועים תאים רדומים(מחבלים , דאעש ) איך שלא תקראו לזה. אז לפי דעתי הטיפול צריך להתמקד בשורש הבעייה. אומנם קיצור או חיסול יתן שקט זמני אבל אחריו יקום גוף יותר נחושת וקיצוני שהטיפול הראשון כבר לא יעבוד. כמו שאומרים בעולם הרפואה לא מגיב לטיפולים.אבל אחרי , זה כמו חיידק שאם אתה לא מחסל את כולו הוא מפתח עמידות ונהייה יותר אלים ככה זה בדיוק עם הטרור. אז כן חברות התרופות מעדיפות שזה יהייה כרוני שזה לא יצא משליטה ממציאות כל מיני תרופות מעריכות חיים , כמו לאיידס לחיידקים וכו...., אבל אם זה מגיפה היא מעלימה אותה מהעולם כמו הבעבועות השחורות וכו.... הכל סביב כסף מקומות עבודה.המטרה להשאיר את זה כרוני ושזה יהיייה בפיקוח על לתרופה הבאה. זאת המציאות.
אז שאתה מנתח תחולה ומסיר ממנו תגידול , אתה גורם נזק בלתי הפיך . אסביר:אותו רופא מעביר תאים סרטנים מהסכין או מהידיים שלו לזרם הדם מאותו הגידול שהוא הסיר וכך מחמיר את הבעייה . אותו הדבר אם איך שאתם קוראים לזה טיפול סיכול ממוקד קראתי מאמר פעם שהטיפול הזה מפוצץ תתאים ונחרדתי כי התאים ששרדו לפיצוץ חודרים לזרם הדם וגם זה גורם לאסון זאת התאוריה שלי.
שלום Tx22
זכותו של כל אדם לפתח תיאוריות, אבל כדאי גם לדייק לגבי מה שכן ידוע, וידוע לא מעט. בעשורים האחרונים חלה התקדמות רבה מאוד בחקר הסרטן, החל משלב הגנים המעורבים בכך, עבור ברנ"א המעורב בתהליך, המשך בחלבונים הרלבנטיים וכן הלאה. התקדמות מואצת זו הובילה לפיתוח תרופות מדויקות ועוצמתיות, עם תוצאות מבטיחות.ההישרדות מסרטן הולכת ומשתפרת, ושיעור המחלימים מסוגים רבים של סרטן הולך ועולה.