פורום גינקו-אונקולוגיה ופוריות - לנשים וגברים

שלום, 

רציתי לשאול מה ההבדל העקרוני בין בדיקת רקמות בסרטן השחלות,  בשתי הבדיקות: בדיקות אונקוטסט ובדיקת פאונדיישן 1?

יש ביניהן הבדל, או ששתיהן בודקות את אותן מוטציות ברקמות מהניתוח שנשלחות לבדיקה?

תודה. 

שלום, עשיתי בדיקת pap ויצאתי חיובית ל-other high risk type

והתוצאה  של בדיקה 16 18 יצאה שלילית.

ברצוני לברר האם עליי לבצע עוד בדיקה?

האם פטריה בנרתיק עלולה להשפיע על התוצאה? 

ומה עוד עליי לעשות או איזה טיפול יש כדי למנוע את הוירוס או את המחלה? 

תודה 

פטריה לא אמורה להשפיע על תוצאות הבדיקה.

ההנחיות המקובלות הן לחזור על הבדיקה כעבור 6-12 חדשים

ההחלטה על ביצוע בדיקת קולפסקופיה היא על פי המלצת הרופ שביצע הדגימה 

שלום דר' קורח 

מה לדעתך נותן תמונה יותר טובה של מצב הגידולים הסרטניים סיטי או פט סיטי? 

שלום לך,

על מנת להשיב על שאלה זו חשוב לדעת פרטים נוספים ולהכיר את ספור המחלה באופן מפורט יותר, ואף לבצע הערכה תפקודית, כפי שנעשה, בוודאי, על ידי הצוות המטפל.

כעקרון הפרטים הסטטיסטיים החשובים הם העובדה שציינת כי נשארו גרורות רבות בניתוח הראשון אם כי לא צוין גודל הגרורות שנשארו. הפרט השני הוא מועד הופעת התקדמות המחלה ביחס לסיום הטיפול הכימוטרפי. 

אני משוכנע כי הצוות שמטפל באמא יוכל לתת לך הערכה של סיכויי התגובה וסיכויי רמיסיה נוספת. 

שלום,

מהי התרופה onx-0801, האם נעשה בה שימוש כיום בבתי החולים בישראל ?

או במקום אחר (בחו"ל)?

איזה סוג של תרופה היא ?

למי היא מתאימה? מה תוכל לומר לי עליה ?

 תודה. 

שלום לך,

התרופה נמצאת בשלבים מחקריים בשימוש בסרטן שחלה. לא נעשה בה שימוש מחוץ למחקר.

התרופה נקשרת לקולטן של folate ספציפי על ממברנת התא. רק חלק קטן מהרקמות מכילות קולטן זה, וביניהן חלק מתאי סרטן שחלה. יתכן ושימוש בתרופה זו יוכל לשמש כ״רפואה מותאמת אישית״ בעתיד. אך בשלב זה אין עדות למידת ההצלחה של התרופה, טרם השלמת השלבים המחקריים/

התלונה מתאימה יותר לטיפול בפלטינום, אך סימפטומים שמיעתיים מופיעים גם בתרופות נוספות כולל גמציטבין (גמזר)

התופעה לרוב חולפת. במידה ומתמידה יש להעריך החומרה על ידי רופאי אג״א ובדיקות שמיעה 

שלום,

אני לא נשאית, ויש לי מספר שאלות ברשותך- ותודה מראש:  

א.מהו ההבדל העקרוני בין תרופות המוגדרות כתרופות אימונותרפיות, לבין תרופות שהן מעכבי פארפ, בתחום הגינקואונקולוגיה. מתי מומלץ להשתמש עם כל אחת מסוג התרופות הנ"ל.

ב. אני נמצאת בהשנות המחלה,ומקבלת גמזר+ קרבופלטין. לפני כן, בפעם הראשונה, קבלתי טקסול + קרבופלטין וכן מספר טיפולים של אווסטין, עד להשנות, אז הופסקו טיפולי האווסטין.

אני רוצה כעת לעבור בדיקת פאונדשיון, וכן שמעתי על בדיקת hrd.

* מה ההבדל בין שתי הבדיקות?

*האם שתיהן מומלצות במצבי? איזה מהן מומלצת בהתחשב במצבי? 

 ג.כמה זמן נהוג לקחת/לקבל את התרופה לינפרזה-אולפריב כטיפול אחזקתי לאחר טיפול כימותרפי? ולאחר כמה זמן מסיום קבלת הכימותרפיה מתחילים לקחת את התרופה ? 

 תודה על הכל.

קיים הבדל משמעותי בין שני סוגי התכשירים. מבחינת מנגנון הפעולה - תכשירים אימונותרפים מפעילים או מורידים חסמים המושרים על ידי הגידול לצורך פעילות טובה יותר של חלקים ממערכת החיסון שלנו כנגד התהליך הגידולי. תרופות אלה יעילות יותר בגידולים שונים ופחות יעילות בגידולים אחרים. התועלת של תכשירים אלה בסרטן שחלה אינה חד משמעית ועדיין נמצאת בשלבי מחקר שונים. לא ברור האם לשימוש בתכשירים אלה יש תועלת נוספת על התכשירים הקיימים בשימוש. מעכבי הפארפ הן תרופה ביולוגית הפוגעת במנגנוני תיקון ה DNA של תאי הגידול. תרופות אלה פועלות כידוע טוב יותר בנשים עם מוטציה ב BRCA או בגידולים עם מוטציה כזו, היות והפגם הגנטי פוגע כבר חלקית במנגנוני התיקון ובכך חושף את התא הסרטני לנזק משמעותי יותר בשימוש בתכשיר כזה. 

בדיקות פאונדיישן היום בודקות גם בדיקות HRD באופן עקיף הן בודקות LOH הנותן מושג אודות התועלת של השימוש במעכבי פארפ בנשים לא נשאיות. כך שאינני חושב שכדאי לבצע את שתי הבדיקות. חשוב לדעת כי השימוש במעכבי פארפ בנשים עם הישנות מחל (כשלך) אושר בעולם לכלל הנשים עם ממאירות שחלתית חוזרת ללא תלות במוטציה. ניסינו להכניס אינדיקציה זו לסל אך לא צלחה דרכנו (יש כנראה נושאים חשובים יותר לתקציב המדינה...).

הטיפול במעכבי פארפ בנשים עם הישנות מחלמה נמשך כל עוד אין התקדמות חוזרת של הגידול. הטיפול מתחיל כ 4-8 שבועות מסיום הטיפול הכימוטרפי ובתנאי שבדיקות הדם מאפשרות זאת בעיקר בהיבטים של ספירת הדם.

שלום,

בת 40. בעבר גידול מוצינוס בורדרליין MBOT stage 1A. כריתת גידול ללא כריתת השחלה.

כיום לאחר ניתוח חוזר לכריתת הטפולה והאפנדציט.

לקראת טיפולי פוריות (שאיבת ביציות ובעתיד החזרה).

נאמר לי שהגירוי ההורמונלי השחלתי גורם ליצירת רמה גבוהה של הורמונים אשר לא רצויה במקרים של גידול המגיב להורמונים.

יש לי מס' שאלות בנושא, אודה לתשובתכם.

האם יש התוויה רפואית כיצד לפעול בטיפולי הפוריות?

מה הסיכון ומה סיכויי חזרת הגידול בשחלה השנייה או בכלל עקב טיפולי הפוריות?

האם יש טיפול תרופתי שניתן לשלב במהלך הטיפולים על מנת להקטין את השפעת הגירוי ההורמונלי?

האם יש להקטין את הגירוי השחלתי ע"י שימוש בתרופות מסוימות או מינון מסוים, כדי להקטין סיכוי לחזרה?

תודה

שלום רב, 

בטיפולי הפוריות נכתב שאיבת ביציות ובעתיד החזרה 

אם הכוונה להקפאת ביציות כדרך לשימור פוריות ושימוש בעתיד חשוב להדגיש כי סיכויי הצלחה של הקפאת ביציות בגיל זה נמוכים מאוד!! צריך עשרות רבות של ביציות על מנת להשיג הריון בודד. דבר שאינו ישים (ריאלי). צריך להשתדל להקפיא מספר גבוה ככל הניתן ועדיף אם מתאים להקפיא עוברים ( אף אם יש צורך בבנק זרע). הבעיה בפוריות נובעת מהגיל המתקדם ( ללא קשר למחלה) ומסיכון שהמחלה תחזור בשחלה. 

כפי שנאמר, אין מניעה ממתן טיפול הורמונלי  מאחר והגידול אינו מגיב להורמונים. חשוב לבחור פרוטוקול שיביא לתוצאות מיטביות. ניתן לשאוב ביציות גם במקרים בהם נמצא גידול MBOT בשחלה אם כי הדבר דורש מיומנות ואבחנה היכן נמצא הגידול