האגודה למלחמה בסרטן מזמינהליום עיון בנושא לימפומה ו- CLL
יום העיון יתקיים ביום רביעי ה-16.05.18 במרכז הכנסים "ישראל יפהבפארק", שד' רוקח 80, תל אביב.
בהנחיית פרופ' משה מיטלמן, מנהל מחלקה פנימית, המרכז הרפואי ת"א ע"שסוראסקי, ויו״ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ולרפואת עירויים.
יום העיון מיועד לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם, וההשתתפות בו אינהכרוכה בתשלום!
בשל מספר המקומות המוגבל, יש להירשם מראש.
שלום רב,
בשנתיים האחרונות ישנה התלהבות רבה מנושא ה'ביופסיה הנוזלית' - קרי, לקיחת בדיקת דם מהמטופל ואנליזה של DNA בדם, שסבורים שמקורו בגידול, על מנת לאפיין את המוטציות המאפיינות את הגידול.
על אף שמדובר על טכנולוגיה מבטיחה, האמינות של הבדיקה הזו, לגבי רב סוגי הסרטן, לא הוכחה. במילים אחרות, לא הוכח שהמוטציות שמוצאים מה- DNA שנמצא בדם אכן מייצגות נאמנה, וברגישות טובה, את הגידול. לפיכך בשלב זה איני יכולה להמליץ על בדיקה זו לגבי רב סוגי הסרטן, למעט לגבי סיטואציה מסוימת בסרטן ראה (התפתחות עמידות על טיפול ביולוגי במעכבי EGFR לחולים עם מוטציה בגן זה, על מנת ללמוד מהו מנגנון העמידות).
לאחרונה התפרסם מאמר מטריד, שבו הדגימו ששליחת דוגמת דם זהה לשתי מעבדות שונות בו-זמנית - מניבה תוצאות שונות לגמרי. משמעות הדבר היא כי ברב המקרים, הבדיקות לא אמינות מספיק על מנת לקבל החלטות טיפוליות על פיהן.
בברכה,
ד"ר רעיה ליבוביץ
שלום,
נכון להיון, לא ברור באלו מצבים כדאי ולא כדאי לבצע בדיקות מולקולריות, לכן לא ניתן לתת המלצה גורפת לגבי מתי לבצע ומתי לא לבצע, וההחלטה תלויה בהרבה מאד גורמים. לגבי אנדוסרקומה - יש מעט מאד נסיון עם הגידול הזה ובדיקות גנומיות.
אני מניחה שהרופא שלך המליץ לבצע את הבדיקה כי מדובר על גידול נדיר, והוא מקווה שהבדיקה תיתן לצוות רעיונות לגבי טיפולים אפשריים במידה והגידול יישנה, חלילה. בתוך כך, חשוב להבין כי בחלק גדול מהמקרים, הבדיקות הללו לא פותחות פתח לטיפולים נוספים, שכן המוטציות שעולות בבדיקה הן לא כאלו שפותחה כנגדן תרופה.
לסיכום - בסופו של דבר, ההחלטה היא כמובן שלך. חשוב להכיר במגבלות הבדיקה ובעלויות שלה לפני קבלת החלטה.
בברכה ובהצלחה
רמב"ם הקריה הרפואית לבריאות האדם והאגודה למלחמה בסרטן מזמינים ליום עיון בנושא סרטן הריאה שיערך בחיפה ב- 10/4/18.
יום העיון הינו ללא תשלום אך נדרשת הרשמה מראש.
לפרטים ולרישום לחצו על הקישור המצורף
מה בין זומרה לארדיה? לבעלי בן 74 חולה במילומה מתוכנן עירוי בארדיה. נאמר לנו שהעירוי אורך כ-4 שעות. מתוך שיחות עם חוליםהבנתי שהעירוי בזומרה אורך כרבע שעה בלבד והסיבה שלא נותנים זומרה היא כספית. אם זו באמת הסיבה - מדוע לא מיידעים את החולים? לנו למשל יש ביטוח בריאות ונוכל לקבל החזר כספי. אם אפשר להקל מדוע לא לעשות זאת?
תודה לתשובתכם
אכן, מנגנון הפעולה של ארדיה וזומרה הוא דומה, אך לגבי השאלה הספציפית - יש להיוועץ עם הרופא/ההמטפל/ת לגבי השיקולים בבחירת תרופה זו או אחרת.
בריאות שלמה,
שלום
האם ניתן לתת זייטגה במינון אחר מ 1000 מג
האם מחקר סטמפד לגבי זייטיגה התייחס למינון של 1000 מג
או נבדקו גם מינונים אחרים
תודה
יעקב
בכל המחקרים ה'רשמיים' הגדולים עם התרופה זייטיגה (לרבות סטמפיד), נבדק רק מינון אחד והוא 1000 מ"ג ביום. לפיכך זהו המינון הרשמי המאושר לשימוש בארץ ובעולם.
בתוך כך, כשהתרופה נבדקה במחקרים קליניים מוקדמים (פאזה ראשונה), נצפה שכשהיא ניתנת ביחד עם ארוחה שומנית (קרי, שמכיךה אחוז שומן גבוה, כגון ביצה מטוגנת או גבינה שמנה) , גם מינון של 250 או 500 מ"ג מביא לריכוז זהה של התרופה בדם. לפיכך בארצות בהן התרופה אינה ממומנת על ידי המדינה, לעיתים ממליצים על מינונים אלו על מנת להקטין את עלות התרופה למטופל.
עוד אציין שבכמה מחקרים רטרוספקטיביים (קרי, מחקרים שמתסכלים אחורה על שימוש בתרופה ועל יעילותה), נראה כי מתן מינון נמוך של התרופה ביחד עם אוכל אינו פוגע ביעילותה.
בברכה
בוקר טוב,
מתן מינון כפול של סטרואידים דוגמת דקסמתזון אינו רצוי, אך אין מקום לדאגה במתן חד ואין צורך לפנות למיון . מינון כפול יכול לגרום לעצבנות-יתר ולהפרעה בשינה ביום המתן, אך אינו יכול לגרום לתופעות לוואי ארוכות טווח.
בבברכה,
אכן עבר בשלום. גם השינה הייתה טובה..
האגודה למלחמה בסרטן מזמינה ליום העיון בנושא סרטן המעי הגס שיתקיים ב- 19/3/18 בגבעתיים.
הרשמו עכשיו בקישור המצורף.
שלום רב
ילדה בת 11 מרוסיה חולת סרטן העצמות הגיעה עם אמה לארץ לקבל טיפול רפואי מאחר וברוסיה הטיפול פחות מתקדם.
ככל הניראה הטיפול יעלה כ 30 אלף דולר ולמשפחה אין את האמצעים הכלכליים האמורים.
אני רוצה לעזור להם לגייס את הסכום הנדרש, אך אני לא דוברת רוסית ולכן לא מצליחה לתקשר עם האמא, ולא יודעת לאן לפנות. וגם אין לי ניסיון בגיוס כספי המונים דרך הרשת.
האם אפשר הכוונה לאן/למי לפנות?
תודה מראש