שלום רב,
שמעתי שטיפולי אנזימים עשויים להיות יעילים בטיפול בסרטן. אשמח לשמוע את דעתך. תודה.
שלום אורסולה,
איני מכירה שיטה כזו ואיני יכולה להגיב. במידה ויש לך עוד פרטים, אנא כתבי ואוכל להתייחס לגופו של עניין.
בברכה,
ד"ר רעיה ליבוביץ
http://www.dr-gonzalez.com/history_of_treatment.htm
שלום רב
לפני כשנה התגלה סרטן שלפוחית שתן tcc t1 hg with cis.
הגידול הוסר והוחל טיפול אימנוטרפי תוך שלפוחתי בbcg במרפאה אורולוגית.
לפני כחודשים בבדיקת מעקב ציטוסקופיה עלה חשד להישנות, לפני כשבוע
בוצע ניתוחturbt להסרת הגידול מהשלפוחית במכתב שחרור הרופא האורולוג המטפל רשם בהמלצות שיש לקבוע תורpet ct ולאונוקלוג.
כששאלתי מדוע צריך לקבוע התורים הללו הוא אמר בגלל שהייתה חזרה
ובגלל שמדובר בגידול בסיכון גבוה.
באילו מקרים האורולוג מפנה חולה לאונקולוג ולמה בעצם צריך לעשות את הpetct?
תודה
שלום,
זה לא יהיה נכון להיכנס לגופו של המקרה המסוים מבלי לדעת את כל הפרטים.
אבל ברור לי שאם האורולוג ביקש להפנות לאונקולוג - כדאי להישמע להמלצתו. כנ"ל לגבי ביצוע בדיקת ה- PET.
ככלל, בדרך כלל האורולוג מפנה לאונקולוג כאשר יש חדירה של הגידול לשריר (קרי, כאשר יש דרגה שהיא מעל T1), אך כמובן שאיני יודעת אם זה המקרה כאן אם לאו.
באופן כללי, האונקולוג הוא זה שנותן טיפולים 'סיסטמיים' (קרי, טיפולים שנכנסים למערכת הדם ונותנים מענה לכל אתרי המחלה) דוגמת כמותרפיה, בעוד האורולוג מטפל מקומית בשלפוחית.
וכמובן - בהחלט יתכן שזו תהיה אורולוגית, או אונקולוגית....או כל קומבינציה אחרת....:-)
אבי חולה בסרטן ערמונית גרורתי , בן 63, גליסון 9,
הוא מטופל בתרופה הורמונלית אחת לשלושה שבועות.
הציעו לו טיפול כימי והקרנות, הוא מעדיף טיפול באבירטרון על פני הטיפול הכימי,
מה דעתך בענין ?
הוא שמע על ארגון שעושה בדיקות גנטיות לחולי סרטן ובודק איזה טיפול מתאים עבורו, טיפול כימי או אבירטרון וכדו'
רציתי לשאול מה דעתך על בדיקות אלו, האם הן אמינות , האם הוכחו כיעילות? ומה הם אחוזי ההצלחה שלהם?
אשמח למענה בהקדם,
כמובן שלא ניתן לייעץ, בפורום שכזה, לגבי מטופל ספציפי מבלי להכירו.
ככלל, ישנם שיקולים רבים שמשפיעים על הבחירה האם לתת את הטיפול ההורמונלי בזריקות (כל שלושה חודשים, ולא שבועות כפי שכתבת) עם כמותרפיה, אבירטרון, הקרנות או משלבים שלהם. שיקולים אלו הם בעיקר 'קליניים', קרי הובעים ממאפייני המחלה כמו מאפיינים נוירו-אנדוקריניים בגידול, גובה ה- PSA, מידת הפיזור של המחלה, וכיו"ב.
למיטב ידיעתי, אין היום בדיקות גנטיות 'מאומתות' (כלומר, כאלו שנבדקו מחקרית והוכחו כיעילו) שיכולות לעזור בהחלטה הזו. ככלל, הייתי נזהרת משימוש בכלים גנומיים 'לא מאומתים', קרי כאלו שהוכחו רק על קבוצות חולים 'בדיעבד' (רטרוספקטיבית) ולא על חולים באופן 'פרוספקטיבי'.
איחולי בריאות שלמה,
לד"ר רעיה ליבוביץ
ניתוח ב ינואר 2009 במאיו קליניק
גליסון 4+5 כאשר PSA היה סביבות 7 .
טיפולים עיקרים
מיד ON/OFF טיפול הורמונלי היות וPSA לא ירד ל 0 אלא 0.19
(נמצא לימפה נגוע) במשך שנים
זריקה אחרונה ינואר 2018 (לוקרין )
אפריל 2 מדבקות EVORAL
באפריל PSA היה 0.58 במאי 1.1
בוצע SBRT באפריל./ מאי - מופתע מהכפלה היות ובעבר מדבקה אחד עבדה ..
טיפול מוצע בבקשה
מטרת הפורום הזה איננה לתת ייעוצים פרטניים אלא לדון בסוגיות כלליות הנוגעות לרפואה מותאמת אישית.
לגבי שאלתך - יש להתייעץ עם האונקולוג המטפל.
בריאות שלמה,
ד"ר רעיה ליבויבץ
שלום רב אני בת 68, לפני חודשיים עברתי ניתוח להוצאת גידול בשד שמאל, גודל 1.2 סמ, שוליים תקינים, בלוטות לא נגועות בכלל. רצפטורים חיוביים HER2 + שתיים. 50% - ki67. רצפטורים מקסימליים HEr 2 + 2 FISH חיובי , יחס 3,5 מס עותקים 9.5.
הומלץ על H-TH
צפיפות עצם
בסיום TH - לטרוזול 2.5 מג ליום
שאלתי היא האם יש בדיקה שיכולה להראות שאני לא חייבת טיפול כימי? הוסבר לי שהטיפול ניתן לי כטיפול מונע אבל אני יודעת שהטיפול עצמו גורם נזק. אני מאוד מתלבטת וממש קשה לי להחליט אולי כדאי לא לטפל ואם הסרטן יחזור אז אקבל טיפול?
בתשובה לשאלתך - אין לצערי בדיקה שיכולה להראות שאין צורך בטיפול כימי.
יתרה מכך - מכיון שכשסרטן שד הוא חיובי ל- Her2 יש יתרון עצום במתן הרצפטין, ומכיון שניתן לתת הרצפטין אך ורק ביחד עם כמותרפיה בתחילת הטיפול (בגלל יעילות המשלב), נגזר מכך שבדרך כלל חייבים לקבל כמותרפיה במצבים האלו, עם כל הקושי שבדבר.
כמובן שלגבי המקרה הפרטי שלך - יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
אני עובדת סוציאלית מטפלת באשה בת 86 סובלת מסרטן בפה עברה הקרנות לפני חודש סיימה את הטיפול וכיום סובלת מכאבים קשה ותהליך החחלמה לא פשוט. מאוד רוצה לשמוע את החוויה של אנשים שעברו תהליך דומה וכיצד חווים את ההחלמה וכיצד מתמודדים. נשמח לשמוע תגובות של מי שעבר או עובר חוויה דומה. תודה מראש
אנא פני למרכז המידע ונשוחח.
מירב דמארי
שלום רב, האבחנה: סרקומה יואינג עם גרורות. הטיפול: כימו ובהמשך הקרנה של האזור. אני מעוניינת לבדוק אופציה לרפואה גנומית ואימונותרפיה. יש בשוק הרבה מאד חברות וכולן מבטיחות תקווה ואולי גם פתרון. ברשותך, מספר שאלות בנושא:
האם יש פתרון לסרקומה מלבד כימו?
האם יש ממש בבדיקות החדשניות?
ושאלה שמאד מטרידה אותי: כיצד מתבצע שיתוף הפעולה בין החברה שמבצעת את הבדיקה לבין בית החולים? האם הרופא המטפל יקבל בברכה אופציה טיפולית חלופית? האם הרופא לא עלול לראות בפנייה שלי לחברה פרטית שמבצעת בדיקה סוג של אי אמון? אני מאד חוששת מכך.
תודה מראש,
אורסולה.
אכן, הסטנדרט הטיפולי בסרקומה מסוג 'יואינג' הוא להתחיל עם כמותרפיה. אין כיום שום טיפול שהוכח כיעיל יותר, ולפיכך זו תהיה ההמלצה הגורפת של האונקולוגים בשלב הראשון. למרבה הצער, נראה שרב סוגי הסרקומות אינן מגיבות לאימונותרפיה. נכון לרגע זה, אימונותרפיה איננה חלק מהטיפול הסטנדרטי. גם ההבטחות שבדיקה גנומית יכולה 'לנבא' תגובה לאימונותרפיה הן מוגזמות - כיום אנחנו לא יודעים מהם בדיוק הפקטורים שמשפיעים על יכולתו של פרט זה או אחר להגיב טיפול אימונותרפי.
הבדיקות הגנומיות מאפשרות לעיתים למצוא מוטציות בגידול, שאולי ניתן יהיה לתקוף אותם באמצעות תרופות ביולוגיות. עם זאת ברב המקרים, הבדיקות הללו לא מצליחות בכך, שכן המוטציות שעולות בהן הן לא כאלו שכבר פותחו כנגדן תרופות. לעיתים נדירות הבדיקה הזו תורמת תרומה ממשית לטיפול.
כך גם התשובה לגבי שילוב ההמלצות הללו בטיפול - הכל שאלה של מהי ההמלצה, ומהו מצב המחלה. אם יש סטנדרט טיפולי מוכח, רב הרופאים לא מסכימים להחליפו בטיפול ניסיוני שלא הוכח, מסיבות אתיות. אם חלילה אין יותר אפשרויות טיפול במחלקה - בדרך כלל יש מקום לטיפולים נסיוניים, אך גם אז מוטב ליטול אותם במסגרת של מחקרים קליניים.
יום עיון לחולי סרטן ערמונית בשיבא באולם סוראסקי
מבקשים הרשמה מוקדמת לשם התארגנות בהתאם
marketing @sheba.health.gov.il
הרשמה במקום החל מ 16:30
פרטי הזמנה באתר "חיים עם סרטן ערמונית" www.lwpc.org.il
לפני כשנתיים נוצרה התלהבות רבה מבדיקת הוריאנט Ar-V7 בדם כמנבא תגובה ל'קו שני' בסרטן ערמונית, שכן נמצא, בהתסכלות בדיעבד (רטרוספקטיבית), שחולים שבהם נמצא הוריאנט הזה, הגיבו פחות מהצפוי לטיפול הורמונלי באנזלוטמיד (אקסטנדי) או אבירטרון (זייטיגה). בהמשך, התברר כי קיומו של הוריאנט הוא לא בדיוק 'מנבא תגובה', אלא למעשה להיפך - הוא בעיקר ביטוי להתפתחות עמידות לקוי טיפול הורמונליים קודמים. במילים אחרות, לא ניתן היום להשתמש בפרמטר הזה על מנת להחליט למי לתת זטיפול הורמונלי נוסף ולמי לתת כמותרפיה. לצערי, עדיין ההחטה היום היא 'קלינית', כלומר על סמך המאפיינים של החולה ומחלתו (ורצונו, כמובן), ולא על מסך מאפיינים מולקולריים ברורים.
איני יודעת מי מבצע את הבדיקה בארץ.
האם ייתכן שתינתן תשובה שונה לאותה דגימה שהוצאה בניתוח, בשני מקומות שונים ? כלומר האם הפענוח תלוי במפענח ? בנסיון ובכישורים שלו ? או שישנם כללים חדים וברורים ?
מה שאני מנסה לשאול - האם תשובות הפתלוגיה הן אוביקטיביות או סוביקטיביות ?
השאלה היא מצויינת. כעיקרון, תשובות פתולוגיות אמורות להיות אובייקטיביות ולא סובייקטיביות. ואכן, ברב המקרים שני פתולוגים יגעו לאותה אבחנה.
אבל כדי להבין את הקושי והמגבלות של הבדיקה הפתולוגית, יש להבין כיצד בדיקה זו מבוצעת בפועל - הפתולוג, שהוא רופא מומחה, מסתכל על הדוגמה מתחת למיקרוסקופ, וגם מזמין בדיקות נוספות ('צביעות') שיאמתו או יפריכו את האבחנה שלו. מכיון שחלק גדול מהאבחנה מבוסס על הסתכלות ישירה ועל אנליזה חצי-כמותית, בהחלט יש מרכיב מסויים של סובייקטיביות, בפרט במקרים שהם נדירים או מורכבים. אמנם לנסיון של הפתולוג ישנה חשיבות, אך עם זאת - יתכנו חילוקי דעות אבחנתיים גם בין פתולוגים מאד מנוסים ומיומנים.
לכן בפועל, יתכן מצב שבו מתקבלות תשובות שונות לאותה דוגמה. במצב כזה, המלצתי היא להביא לידיעת הפתולוגים (באמצעות האונקולוג המטפל) את התשובות שהתקבלו, ולשמוע את דעתם החוזרת.
מה לעשות - רפואה אינו תמיד מדע מדויק!
תודה על התשובה המפורטת והמעניינת.
האם להמלצתך, רצוי לבדוק בשנית את הדגימה ?
האם היא נשמרת בצורה תקינה שניתנת לבדיקה חוזרת בגלל הצביעות ?
ולחילופין האם תתכן תשובה שונה, גם כשמדובר במקרים בהם לא נמצאה עדות למחלה?
שוב שלום,
אני לא יכולה לענות לגופה של הבדיקה המסוימת כי פרטי המקרה לא ידועים לי. בעיקרון, כל בדיקה נשמרת בצורה תקינה, וניתן בעיקרון להסתכל עליה שוב (זה נקרא 'לעשות רביזיה').
כן, באופן נדיר ביותר, יתכן כי תשובה אחת תדווח שאין עדות למחלה, ותשובה אחרת - על אותה דוגמה - תדווח כי יש תאים סרטניים. מצב זה הוא מאד מאד נדיר.