חוקרים אמריקאים מצאו, כי פעילות גופנית מוגברת קשורה בסיכון מופחת לתמותה כללית ולתמותה הקשורה בסרטן המעי הגס. ידוע כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס, אולם מחקרים מעטים בחנו אם פעילות גופנית משפיעה לטובה על חולים ששרדו לאחר סרטן המעי הגס.
במחקר זה חושבו שיעורי התמותה הכללית ושיעורי התמותה הקשורה בסרטן המעי הגס באוכלוסיה של 668 גברים עם רקע של סרטן המעי הגס בדרגה 1-3 (ללא גרורות גלויות בזמן האבחנה), בהתאם לכמות הפעילות הגופנית לאחר האבחנה.
מתוך המשתתפים במחקר, 50.4% ביצעו פעילות גופנית בשיעור של 18 שעות MET (metabolic equivalent task). נמצא שפעילות גופנית מוגברת קשורה בצורה בעלת משמעות סטטיסטית בשיעורי תמותה נמוכים יותר גם של תמותה כללית וגם של תמותה הקשורה בסרטן המעי הגס.
הסיכון של גברים שביצעו פעילות גופנית בשיעור של מעל 27 שעות MET בשבוע לתמותה הקשורה בסרטן המעי הגס היה נמוך ב-53%, בהשוואה לגברים שביצעו פעילות גופנית בשיעור של 3 שעות MET בשבוע ומטה. התועלת של פעילות גופנית נצפתה ללא תלות בגיל, דרגת המחלה, מדד מסת הגוף (BMI), שנת האבחנה, מיקום הגידול או דרגת הפעילות הגופנית לפני האבחנה.
המחקר פורסם בגיליון של ה-14 לדצמבר, 2009 של כתב העת Archives of Internal Medicine, עמ' 2101-2108.
עלה לאתר: פברואר 2010