לתרומה
חפש
על האגודה למלחמה בסרטן בישראל (ע"ר)
מבצע "הקש בדלת"

התנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב מחלימים שחלו בילדותם בסרטן בהשוואה לצעירים ללא חולי בישראל

עוד בנושא

מיכל דיין - שרעבי(1), ד"ר ליאורה פינדלר(2) ופרופ' יצחק יניב

 

1. ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש גבי ולואיס וייספלד, אוניברסיטת בר אילן

2. מחלקה המטו-אונקולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל

 

התנהגויות סיכון כוללות למשל: שתיית אלכוהול ושכרות, עישון סמים, נהיגה במהירות מופרזת, רולטת כביש, מסיבות טראנס, ויחסי מין לא בטוחים.

 

התנהגות בריאות כוללת למשל: תזונה בריאה, חשיפה מוגבלת לשמש, הימנעות מעישון, התעמלות ושעות שינה מספיקות.

 

מחקרים שנעשו ב- 15 השנים האחרונות במדינות מערביות (ארה"ב, קנדה, בריטניה, שוויץ) ובקוריאה, מציגים ממצאים סותרים באשר להתנהגויות סיכון והתנהגויות בריאות בקרב צעירים שהחלימו מסרטן בילדות. חלק מן המחקרים מצביעים על שיעורי התנהגויות סיכון גבוהים יותר במדדי עישון, צריכת אלכוהול שימוש בסמים לא חוקיים ורמות נמוכות של התנהגויות מקדמות בריאות בקרב צעירים שהחלימו מסרטן ילדות בהשוואה לצעירים ללא חולי בעבר.

 

מנגד, מחקרים אחרים מתארים שיעורים נמוכים יותר של התנהגויות סיכון, ושמירה על אורח חיים בריא יותר בקרב מחלימים בהשוואה לצעירים בריאים. מחקרים נוספים מראים כי אין הבדלים בין השורדים לאחיהם הבריאים בהתנהגויות הסיכון השונות.

 

בנוסף לכך, רבים מהמחקרים לא התמקדו בהשוואות בין הקבוצות אלא בבחינת גורמים התורמים להתנהגויות סיכון. במחקרים אלה נמצא קשר בין שיעורים גבוהים של סימפטומים של דיכאון, שיעורים נמוכים של תמיכה חברתית ונפשית, שביעות רצון מהחיים, רמת דתיות, השכלה והכנסה, לבין עלייה בהתנהגויות סיכון. מהמחקרים בכל המדינות עולה, שגם כאשר המחלימים מציגים שיעורים נמוכים או דומים של לקיחת סיכונים בהשוואה לקבוצות אחרות, הם עדיין בסיכון גבוה לתחלואה עתידית ו/או תמותה.

 

בשל הממצאים הסותרים שהוצגו לעיל, נערך המחקר הפרלימינרי הנוכחי כדי לקבל תמונה ראשונית של התנהגויות סיכון ובריאות בקרב מחלימים בישראל, ועל מנת להתחקות אחר גורמים התורמים להתנהגות סיכון ולהתנהגות מקדמת בריאות.

 

לשם כך אותרו 45 מחלימים (חמש שנים לאחר ההחלמה מסרטן בו חלו בילדותם), ו-43 צעירים ללא עבר של חולי, בגילאים דומים ובעלי מאפיינים אישיים דומים, אשר הוו את קבוצת הביקורת.

 

המשתתפים ענו על השאלונים הבאים:

  • שאלון התנהגות סיכון
  • שאלון התנהגות מקדמת בריאות
  • שאלון תחושת קוהרנטיות (תכונת אישיות המסייעת להתמודד עם שגרה ועם דחק, שכוללת תפיסה, שהסביבה הפנימית והחיצונית של הפרט מובנת, עקבית וניתנת לניבוי, ושהאדם הוא בעל משאבים המאפשרים לו שליטה וניהול של חייו)
  • שאלון משמעות בחיים (תהייה פילוסופית לגבי התכלית בקיום האישי שכוללת בחינת הדברים יקרי הערך בחייו של האדם. משמעות בחיים היא המניע העיקרי בהתנהגות האנושית)
  • שאלון אפיונים אישיים כמו מין, גיל, רמת השכלה ועוד.

 

ממצאי המחקר מצביעים על כך, שאין הבדלים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת ברמת התנהגות הסיכון ובהתנהגויות הבריאות.

 

עם זאת התגלתה תמונה מעניינת לגבי הגורמים המנבאים התנהגות סיכון: בעוד שבקרב מחלימים, תחושת קוהרנטיות גבוהה, קרי משאב פנימי חזק, תורמת לפחות התנהגויות סיכון, הרי שבקבוצת הבריאים, משחקת תפקיד דווקא רמת המשמעות בחיים. במילים אחרות, ככל שהמשמעות בחיים גבוהה יותר, צעירים בריאים לוקחים פחות סיכונים.

 

בעוד שהמחלימים זקוקים בהווה לכוחות אגו כדי לשמור על עצמם ולהימנע מהתנהגויות סיכון לנוכח האיום על חייהם, הרי שצעירים בריאים זקוקים למבט לעתיד ולמשמעות בחייהם על מנת ליטול פחות סיכונים.

להלן כמה מחקרים חדשים הדנים בהתנהגויות בריאותיות של מחלימים (אחד מהם פורסם אתמול, ומאשש את ההתנהגות מגבירת הסיכון בקרב מחלימים בארה"ב).

 

 

הישרדות מסרטן בילדים

 

גרף - סרטן בילדים

 

גרף - סרטן בילדים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Reference: Adamson PC, CA Cancer J Clin. 2015 May-Jun;65(3):212-20