כ-30,000 חולי סרטן מאובחנים מדי שנה בישראל, וכ-11,000 נפטרים מהמחלה מדי שנה. ניתן להפחית את שיעורי התחלואה והתמותה בכ-50%.
יום הסרטן הבינלאומי מצוין בכל שנה במטרה לאחד את העולם סביב קידום המאבק במחלות הסרטן, בצורה חיובית ומעוררת הנעה לפעולה. מטרת היום היא להציל מיליוני חיים מדי שנה, על ידי העלאת המודעות ושיפור דרכי ההתנהגות המפחיתים את הסיכון למחלה, תוך קריאה לפעולה מצד ממשלות ויחידים ברחבי העולם.
מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי (UICC) עולה כי ניתן למנוע בין 30%-50% ממקרי הסרטן. על ידי השקעת משאבים ויישום אסטרטגיות בתחום המניעה, הגילוי המוקדם והטיפול, ניתן להציל כ- 3.7 מיליוני בני אדם בעולם ממוות מסרטן מדי שנה. עוד עולה מנתוני ארגון הסרטן הבינלאומי כי כ-10 מיליוני בני אדם מתים בעולם מסרטן בכל שנה. סרטן הוא גורם המוות השני ברחבי העולם. העלות הכלכלית השנתית הכוללת של הטיפול במחלת הסרטן בעולם נאמדת ב-1.16 ביליון דולר. השקעה של 11.4 מיליארד דולר באסטרטגיות מניעת סרטן תוביל לחיסכון של 100 מיליארד דולר בעלות טיפולי סרטן.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "מחקרים רבים מצביעים כיום על גורמי סיכון העלולים להעלות את שיעור החולים בסרטן. ניתן לצמצם את נתוני התחלואה והתמותה, על ידי שמירה על אורח חיים בריא: הימנעות מעישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית, שמירה על משקל גוף תקין והימנעות מאלכוהול. לזאת יש להוסיף התנהגות חכמה בשמש, הימנעות מחשיפה לעישון כפוי ולגורמים מסרטנים אחרים".
פרופ' אברהם קוטן, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן: "מהנתונים של השנים האחרונות עולה כי ישראל מדורגת נמוך מבין מדינות ה-OECD בשיעורי התמותה מסרטן. זה נובע ככל הנראה מהעובדה שהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם במחלות הסרטן השכיחות, בזכות תוכניות סריקה לאומיות שיזמה האגודה למלחמה בסרטן ובמקביל זוכים לטיפול מיטבי ברמה גבוהה, כך ששיעורי ההישרדות והריפוי גבוהים וכתוצאה מכך שיעורי התמותה נמוכים יחסית."
ארגון הסרטן הבינלאומי: יש לשאוף לצמצום הפערים בטיפול בסרטן בין מדינות העולם
ב-4 בפברואר ישיק הארגון קמפיין חדש בן שלוש שנים ליום הסרטן העולמי, המפגיש אנשים, ארגונים וממשלות ברחבי העולם במאמץ ליצור מודעות ולעזור לצמצם את הפערים בטיפול בסרטן. פרופ' אניל ד'קרוז, נשיא הארגון: "עד 2030, ההערכה היא כי 75% מכלל מקרי המוות בטרם עת כתוצאה מסרטן יתרחשו במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. פערים קיימים ברוב המדינות בין אוכלוסיות שונות בשל אפליה, גיל, הקשרים תרבותיים, נורמות מגדריות, נטייה מינית, מוצא אתני, הכנסה, רמות השכלה וסוגיות אורח חיים. גורמים אלה עשויים להפחית את הסיכוי של אדם לשרוד סרטן - והם יכולים וצריכים להיות מטופלים."
נתוני ה-OECD
מנתוני ה-OECD עולה כי ישראל היא מהמדינות המובילות בשיעור ביצוע בדיקת ממוגרפיה. את פרויקט הממוגרפיה הארצי יזמה וסייעה ביישומו האגודה למלחמה בסרטן ומאז מופעל יחד עם משרד הבריאות ובשיתוף כל קופות החולים. כמו כן עולה מהנתונים כי סרטן הריאה הוא הסרטן הנפוץ ביותר בקרב גברים, לאחריו סרטן המעי הגס וסרטן הערמונית. בקרב נשים במדינות ה-OECD סוגי הסרטן הנפוצים ביותר הם ריאות, שד ומעי גס.
סיכום פעילות ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן לשנת 2021
פעילות ניידת הממוגרפיה נועדה לצמצם פערים בהיענות לבדיקת הממוגרפיה, החשובה לגילוי מוקדם של סרטן שד - בדיקה שבכוחה להציל חיים. מדובר בצמצום פערים שנדרש בין מגזרים שונים באוכלוסייה, וכן בין נשים המתגוררות בפריפריות חברתיות וגיאוגרפיות. את פעילות ניידת הממוגרפיה יזמה וסייעה בהפעלתה במהלך כל השנים האגודה למלחמה בסרטן. כיום הניידת מופעלת, על ידי צוות מקצועי של אסותא, האחראי לביצוע הבדיקות והפענוח.
במהלך שנת 2021 הגיעה ניידת הממוגרפיה לכ-120 יישובים ברחבי הארץ והופעלה במשך 251 ימים, במהלכם בוצעו 18,848 בדיקות. ממוצע הבדיקות בשנתיים האחרונות עומד על כ-70 בדיקות ליום.
מאז הפעלתה ועד היום בוצעו בניידת כ- 250,000 בדיקות ממוגרפיה. צוות הניידת מורכב מנשים בלבד. הבדיקה הינה ללא תשלום וניתנת כחלק מסל הבריאות לנשים בגיל המתאים על פי תוכנית הממוגרפיה הפועלת בשיתוף כל קופות החולים.הניידת מרווחת ומציעה נוחות מלאה לנבדקת, ויש בה חדר בדיקה המצויד במכשיר ממוגרפיה. ביצועיה נמצאים בפיקוח תוכנית בקרת איכות של משרד הבריאות, הפועלת בסיוע מימון מהאגודה למלחמה בסרטן. מאז תחילת פעילותה הצליחה הניידת לצמצם משמעותית את הפערים בין המגזרים השונים והנגישה את בדיקת הממוגרפיה לנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולנשים המתגוררות בפריפריה. כבר ב-2011 צומצמו הפערים בין נשים יהודיות לערביות, ובמגזר החרדי שיעור הנבדקות נמצא במגמת עלייה אך עדיין נמוך בכ-10% מהממוצע הארצי. ניידת הממוגרפיה של האגודה למלחמה בסרטן ממשיכה לפעול באמצעות צוות מקצועי של אסותא, להנגשת האבחון המוקדם לנשים, ומלווה בתוכנית הסברה שנתית במימון האגודה למלחמה בסרטן. בכך מסייעת הניידת להפחתת התמותה מסרטן השד בישראל.
אורח חיים בריא כמפחית סיכון לחלות בסרטן מעוגן במחקר חדש שנערך בארה"ב. חוקרים מאיגוד הסרטן האמריקאי (ACS) ואוניברסיטת אמורי, אטלנטה, ביקשו לבדוק את ההשפעה של הרגלי פעילות גופנית לא מספקים על היארעות מקרי סרטן. המחקר קבע כי השילוב של ישיבה ממושכת והיעדר פעילות גופנית, הנפוץ מאוד בקרב חולי סרטן בארה"ב, קשור לסיכון מוגבר לתמותה. ניתן למנוע סוגי סרטן שונים על ידי 5 שעות שבועיות של פעילות גופנית.
מניתוח הנתונים עלה כי ניתן לייחס 3% מכלל מקרי הסרטן בארה"ב בין השנים 2016-2013 (מלבד סרטן עור מסוג שאינו מלנומה), להרגלי פעילות גופנית שאינם מספקים. מדובר ביותר מ-46 אלף מתוך כ-1.5 מיליון מקרים של תחלואה בסרטן בשנה. בקרב נשים הקשר היה חזק יותר - פעילות גופנית מועטה הייתה הגורם האחראי לתחלואה בסרטן בקרב 4.1% מכלל הנשים שחלו בסרטן לעומת 1.8% מכלל הגברים שחלו במהלך אותן שנים.
המחקר פורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Medicine & Science in Sports & Exercise
מחקר חדש שנערך בארה"ב בדק את הקשר בין מספר שעות יושבנות יומית ו/או רמת הפעילות הגופנית ובין סיכויי ההישרדות של מחלימי סרטן. לצורך המחקר נדגמו נתונים של 1,535 מחלימים מסרטן בני 40 ומעלה, מתוך סקר לאומי לתזונה ובריאות שנערך בין השנים 2014-2007. המשתתפים דיווחו באמצעות שאלונים על משך הזמן היומי המוקדש לישיבה ולביצוע פעילות גופנית.
יותר ממחצית מהמשתתפים - 56.8% - דיווחו כי אינם מבצעים פעילות גופנית כלל, 15.6% ביצעו פחות מ-150 דקות שבועיות של פעילות גופנית (רמה לא מספקת על פי ההנחיות של איגוד הבריאות האמריקאי), 27.6% ביצעו 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית או יותר (אקטיביים).
לגבי שעות הישיבה - 35.4% דיווחו כי הם יושבים 8-6 שעות ביום, ו-24.9% דיווחו שהם יושבים יותר מ-8 שעות ביום.
יש לציין כי 35.8% מהמשתתפים דיווחו כי אינם מבצעים פעילות גופנית כלל, ובנוסף יושבים יותר מ-6 שעות ביום.
תקופת המעקב אחר המשתתפים נמשכה בממוצע 4.5 שנים, ובמהלכה נפטרו 293 משתתפים: 114 נפטרו מסרטן, 41 נפטרו ממחלות לב ו-138 מסיבות אחרות.
ניתוח הנתונים מראה כי ביצוע פעילות גופנית קשור לסיכון מופחת של 66% לתמותה מכל סיבה שהיא, ולסיכון מופחת של 68% לתמותה מסרטן לעומת חוסר ביצוע פעילות גופנית. כמו כן, ישיבה של יותר מ-8 שעות ביום הביאה לעלייה של 81% בסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא ולסיכון של פי 2.27 לתמותה מסרטן, זאת ביחס למשתתפים שישבו פחות מ-4 שעות ביום.
לסיכום, שילוב של שעות ישיבה ממושכות והיעדר פעילות גופנית או ביצועה במידה שאינה מספקת – העלה פי 5.38 את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא ופי 4.71 את הסיכון לתמותה מסרטן במחלימי סרטן.
החוקרים מציינים כי המחקר מספק עדות חדשה על כך שהשילוב הזה מעלה מאוד את הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא ומסרטן בפרט.
המחקר פורסם במהדורת ינואר 2022 של כתב העת JAMA Oncology
לתקציר המחקר באנגלית
במחקר חדש ביקשו חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון לבדוק מגמות בהיארעות ותמותה מסרטן בעולם. החוקרים בדקו את השינוי שחל בין השנים 2010 ל-2019 לגבי 29 סוגים של מחלת הסרטן על ידי ניתוח נתונים מ-204 מדינות.
החוקרים השתמשו במדד הנקרא DALY (disability adjusted life year שנת חיים מותאמת נכות), שנועד לכמת את נטל המחלות, החבלות וגורמי הסיכון. ערכים גבוהים במדד זה מצביעים על איכות חיים נמוכה. כמו כן השתמשו החוקרים במדד YLL (years of life lost) - מדד לתמותה מוקדמת.
מהתוצאות עולה כי ב-2019 סרטן היה הגורם השני במספר מקרי המוות, לאחר מחלות לב וכלי דם, בשני המדדים שנבדקו.
נמצאו חמישה סוגי סרטן עיקריים הגורמים לעלייה במדד DALY אצל גברים ונשים: סרטן ריאה, קנה הנשימה והסמפונות; סרטן המעי הגס והרקטום; סרטן הקיבה; סרטן השד; סרטן הכבד.
ב-119 מדינות, היה סרטן ריאה, קנה הנשימה והסמפונות הגורם המוביל למוות מסרטן בגברים, וב-27 מדינות הוא היה הגורם העיקרי למוות מסרטן בנשים.
סרטן השד היה הגורם המוביל במקרי מוות ובעלייה בשני המדדים בקרב נשים ברחבי העולם בשנת 2019.
מספר מקרי הסרטן החדשים ברחבי העולם עלה מ-18.7 מיליון ב-2010 ל-23.6 מיליון ב-2019 - עלייה של 26.3%.
מספר מקרי המוות מסרטן עלה מ-8.29 מיליון ב-2010, ל-10 מיליון ב-2019, עלייה של 20.9%. עם זאת, לאחר תקנון לפי גיל, מדובר בירידה של 1.1% בהיארעות מתוקננת לגיל וירידה של 5.9% בתמותה מתוקננת לפי גיל.
החוקרים מצאו כי התמותה המתוקננת לפי גיל ירדה בין השנים 2019-2010, ב-131 מדינות מתוך 204, וההיארעות המתוקננת לגיל ירדה ב-75 מדינות.
החוקרים מציינים כי שיעורי הירידה הללו הם מקור לאופטימיות זהירה לגבי ההתקדמות באבחון מוקדם ובטיפול בסרטן ברחבי העולם במהלך העשור האחרון, אך מציינים כי עיקר הירידה התרחשה במדינות מפותחות, בעוד שבמדינות בעלות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים נמוכים מעמסת הסרטן גדלה. על כן דרושים מאמצים לצמצם פערים במניעת סרטן, בטיפול ובהישרדות ברחבי העולם. המחקר פורסם בכתב העת Jama Oncology ב 30 לדצמבר 2021
מחקר חדש שנערך במספר מרכזים רפואיים בארה"ב ובקנדה, בדק את ההשפעה של תזונה עשירה בסיבים על התגובה לטיפול אימונותרפי מסוג 'מעכבי נקודות בקרה' בחולי מלנומה גרורתית (טיפול אימונותרפי מגביר את תגובת המערכת החיסונית נגד תאים סרטניים). המחקר התמקד במטופלים שקיבלו טיפולים אימונותרפיים שונים ואשר התבקשו לענות על שאלון אורח חיים, בנוגע להרגלי תזונה ושימוש בתוספי פרוביוטיקה במהלך החודש שלפני תחילת המחקר.
30% מתוך 128 משתתפים שטופלו באימונותרפיה מסוג 'מעכבי נקודות בקרה' דיווחו על צריכה מרובה של פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים, שכללה יותר מ-20 גרם סיבים תזונתיים ליום. רמה זו הוגדרה כצריכה יומית מספקת. צריכת הסיבים הגבוהה העמידה את המטופלים הללו בסיכון נמוך יותר להשמנת יתר, והם הגיבו טוב יותר לטיפול האימונותרפי - 76% מהם חוו נסיגה קלה במחלה או שהיא נותרה יציבה לפחות 6 חודשים, לעומת תגובה זהה אצל 60% בלבד מהמטופלים שצריכת הסיבים שלהם הייתה נמוכה מ-20 גרם ליום.
נמצא כי כל הוספה של 5 גרם סיבים תזונתיים ליום הייתה קשורה בירידה של 30% בסיכון להתקדמות המחלה או לתמותה.
בנוסף, החוקרים בחנו את ההשפעה של נטילת תוספי פרוביוטיקה על התגובה לטיפול. מתוך 158 משתתפי המחקר שטופלו בסוגים שונים של אימונותרפיה, 31% מהמשיבים דיווחו כי הם נטלו תוספי פרוביוטיקה בחודש שקדם לתחילת המחקר. לא נמצא קשר בין נטילת פרוביוטיקה להשפעה טובה יותר או פחות של הטיפול האימונותרפי על המשתתפים.
לבסוף, החוקרים חילקו 123 ממשתתפי המחקר שטופלו במעכבי נקודות בקרה לארבע קבוצות: מטופלים שצרכו כמות מספקת של סיבים אך לא נטלו תוספי פרוביוטיקה; מטופלים שצרכו מספיק סיבים ונטלו תוספי פרוביוטיקה; מטופלים שלא צרכו מספיק סיבים תזונתיים אך נטלו תוספי פרוביוטיקה; ומטופלים שגם לא צרכו מספיק סיבים וגם לא נטלו פרוביוטיקה. נמצא כי למטופלים מהקבוצה הראשונה, שצרכו מספיק סיבים אך לא נטלו פרוביוטיקה, הייתה תגובה טובה במיוחד לטיפול האימונותרפי לעומת שלוש הקבוצות האחרות, שהתבטאה בתקופה ארוכה במיוחד ללא התקדמות המחלה. כלומר, ייתכן כי השימוש בפרוביוטיקה אפילו הפריע ליעילות הטיפול האימונותרפי או להשפעתם החיובית של הסיבים התזונתיים על יעילות הטיפול.
החוקרים הסיקו כי ייתכן ששימוש לא מבוקר בתוספי פרוביוטיקה אינו מומלץ בהקשר של טיפול אימונתרפי מסוג מעכבי נקודות בקרה, וכי יידרשו מחקרים נוספים על מנת למנף את צריכת הסיבים התזונתיים לתועלת חולי סרטן.
המחקר פורסם במהדורת דצמבר 2021 של כתב העת science
קישור למחקר המלא
אימוץ אורח חיים בריא יכול להפחית משמעותית את הסיכון לתחלואה ותמותה מסרטן. הגורם שיש לו את ההשפעה הרבה ביותר על הסיכון לתחלואה הוא עישון. חשוב להימנע מעישון ומחשיפה לעישון כפוי. כמו כן, חשוב מאוד לשמור על משקל גוף תקין ולהקפיד על תזונה בריאה ומאוזנת, להמעיט ככל הניתן בשתיית משקאות אלכוהוליים, לבצע פעילות גופנית סדירה ולשמור על כללי 'חכם בשמש'. יש להקפיד לגשת לבדיקות לגילוי מוקדם שהוכחו כיעילות, על מנת להגדיל את הסיכוי לריפוי, תוך קבלת החיסונים המומלצים. כמו כן, יש להיות ערים לשינויים בגוף ולפנות לבירור רפואי במידת הצורך.
במקרים רבים, גידול סרטני מתפתח באיטיות רבה. ראשיתו בגוש קטן של תאים שאינו גורם לשום תופעות. עם הזמן, עלול הגוש לגדול ולחדור לרקמות שמסביבו, ואף להתפשט לאיברים מרוחקים. ככל שמצליחים לאתר את הגידול בשלביו הראשונים, סיכויי ההחלמה טובים יותר, ולכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם של המחלה. ישנן בישראל תוכניות סריקה (Screening) שהוכחו כיעילות בגילוי מוקדם של סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטן צוואר הרחם. לקבוצות המצויות בסיכון מוגבר יש המלצות מיוחדות.
נמצא כי חלק מהגידולים הסרטניים הינם בעלי נטייה תורשתית, כגון סרטן השד, השחלות, המעי הגס, הערמונית, סרטן עור מסוג מלנומה ועוד. אנשים שבמשפחתם אובחנו מחלות אלו נמצאים בסיכון גבוה לחלות בהן, ומומלץ כי ישקלו לפנות לייעוץ גנטי. יש לציין, כי רק בחמישה עד עשרה אחוזים ממחלות הסרטן התגלו עד כה גורמים גנטיים. עם זאת, יש לדעת, כי גם כשמתגלה גורם גנטי, עדיין אין הכרח שהמחלה תתפתח. הימצאות קשר גנטי משפחתי מעלה את הסיכון של בני המשפחה הבריאים לחלות בסרטן, ביחס לאוכלוסייה הכללית, ועליהם להקפיד על ביצוע בדיקות המעקב ובתדירות המומלצת להם.
אין הוכחה מדעית מוצקה לכך שתכונות אופי עלולות לגרום למחלת סרטן. גם אין הוכחה מדעית לכך שסיכוייהם של אנשים הנמצאים בלחץ או במתח לחלות בסרטן גבוהים יותר מאלו של אנשים רגועים. כמו כן, לא הוכח עדיין כי מצבי לחץ גורמים להתפשטות מהירה יותר של מחלת סרטן קיימת. לחץ ומתח נפשי עלולים לגרום לנזק למערכות שונות בגופנו ולבעיות רפואיות אחרות באופן כללי, לא בהכרח דווקא למחלות סרטן. ככלל, למען בריאותנו ואיכות חיינו, יש לשאוף להפחתת המתח והלחץ הנפשי ככל שניתן.
ההתקדמות המדעית בחקר הסרטן הביאה לכך שכיום ניתן לרפא חולי סרטן רבים, לגבי המחלות השכיחות סיכויי הריפוי תלויים במידה רבה בסוג הגידול הסרטני ובשלב בו התגלתה המחלה. במחלות השכיחות בישראל, ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי הריפוי טובים יותר.
עם השנים וההתקדמות הטכנולוגית מצליחים בעולם המדע להגיע להבנה טובה יותר של התהוות הגידולים הסרטניים ולפתח דרכי מניעה וטיפול טובים ויעילים יותר, כך שבעתיד נוכל למצוא דרכים למנוע את המחלה ביתר יעילות ולרפא חולי סרטן רבים יותר.
האגודה למלחמה בסרטן השקיעה במהלך העשור האחרון כ-10 מיליון שקלים במימון הפעלת רשת מרכזי התמיכה 'חזקים ביחד', בהם מוצעות ללא תשלום קבוצות תמיכה מגוונות לחולים ולבני משפחתם, סדנאות לחולים ולמחלימים בהדרכת אנשי מקצוע מתחום הפסיכואונקולוגיה, אחיות, פיזיותרפיסטים, תזונאים, מומחים לייעוץ מיני, דימוי גוף ופוריות, וכן פעילויות גוף ונפש שונות.
מחקרים הוכיחו כי הצטרפות לקבוצות תמיכה ופעילויות גוף ונפש, כגון יוגה, משפרות את איכות החיים של החולים ומחזקות את תהליכי ההתמודדות בתהליך ההחלמה. רשת מרכזי 'חזקים ביחד' של האגודה למלחמה בסרטן מהווה בית בקהילה לחולי סרטן, מחלימים ובני משפחותיהם, ומציעה תוכנית מגוונת לכל משתתף, על פי צרכיו, ללא כל תשלום. הפעילות מתאפשרת בזכות תרומות הציבור, עליהן מבוססת כל פעילות האגודה.
מוקד טלפוני המאויש 24 שעות ביממה, למענה על שאלות ולקבלת מידע מעודכן בנושא מניעה ואבחון מוקדם של מחלות הסרטן, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, קבוצות תמיכה לחולים, מחלימים ובני משפחתם, מידע על מחקרים קליניים ועוד: 1-800-599-995.