שלןם וברכה
לאחד מקרובי יש בלוטה נפוחה בלימפה והוא עשה עכשיו ביופסיה אבל לוקח שבועיים עד התשובה אבל בדיקות הדם שלו תקינות לחלוטין רציתי לשאול:
א. האם יכול להיות סרטן בלימפה עם בדיקות תקינות?
ב. האם יש כזה דבר גידול שפיר בלימפה
תודה מראש
התשובה בוערת לי מאד
שלום,
יכולים להיות כל מיני ממצאים שפירים בבלוטות לימפה, ועלולים להיות גם ממצאים ממאירים בבלוטות לימפה על אף בדיקות דם תקינות. לפיכך אין מנוס מלהמתין לתוצאות הבדיקה הפתולוגית.
אני מסבה את תשובת ליבך שהשאלה שלך אינה בדיוק נושא הדיון בפורום הזה. חשוב להקפיד להתאים את השאלות לפורום הנכון, למען כלל הקוראים והמשתתפים.
בהצלחה ואיחולי בריאות,
ד"ר רעיה ליבוביץ
שוב שלום,
יש להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.
בברכה,
שלום לחברי הפורום,
אימי חולת סרטן השד שלב 4 ומטופלת בבי"ח בילינסון. היא היתה מטופלת תקופה ארוכה באדריאמיצין בהצלחה רבה. הגידול קטן משמעותית אך החלו בעיות בלב כתוצאה מטיפול ממושך באדריאמיצין. הטיפול לכן הופסק והוחלף.
מאז טיפולים שונים של כימותרפיה אינם עוזרים לה והגידול ממשיך לתקוף. בכל הטיפולים בינתיים חשוב לי לציין שאין לה תופעות לואי. למרות שהרופאים אמרו לה שמזלה שאין לה תופעות לואי, היא משוכנעת שזה חוסר מזלה משום שזה מעיד שהתרופה איננה נשארת מספיק זמן בגופה כדי להשפיע. כרגע היא מטופלת בשתי תרופות (ללא תופעולת לואי) taxol/carboplatin.
מצבה הולך ומחמיר ואני מצרפת לכאן מאמר שיצא לאחרונה על הקשר בין חילוף חומרים מהיר והשפעתה על טיפול. האם אתם מכירים נושא זה או יודעים על זה יותר?
שלום רב,
את מעלה כאן שתי נקודות מאד מעניינות וחשובות:
1. האם ישנו קשר בין מידת ה'רעילות' של הטיפול הכמותרפי לבין מידת יעילותו - אכן, כפי שאמרו לאימך, למיטב ידיעתנו הנוכחית אין קשר בי השניים. זאת בניגוד לטיפולים ביולוגיים מסוימים, בהם הופעת תופעת לוואי היא אכן סימן ליעילות הטיפול. האם אני משוכנעת שכך הוא הדבר בוודאות? לא. יתכן שאין בידינו מספיק מידע. אני בכל זאת שמחה שאימך לא סובלת מידי מהטיפול :-)
2. הנושא השני הוא - מהם הגורמים שמשפיעים על רגישות/עמידות לכמותרפיה, ובפרט - האם חיידקי המעיים משפיעים על כך.
נושא הרגישות/עמידות לכמותרפיה נלמד מזה עשרות שנים, ולמרבה הצער אין לנו כיום יכולת טובה לנבא מי יגיב לכמותרפיה ומי לא יגיב, וכיצד לשנות את מידת התגובה של החולה ממצב של עמידות למצב של רגישות.
לגבי חיידקי המעיים - זהו תחום חדש ומרתק. טרם קראתי את המאמר המצורף (בכוונתי לקרוא אותו - תודה), אך לצערי תחום זה הוא עדיין מחקרי, קרי עוד לא ברור האם אכן חיידקי המעיים משפיעים על רגישות לכמותרפיה, ואם כן - כיצד ניתן 'לשנות' את חיידקי המעיים הקיימים בגוף כך שהרגישות לתרופה תעלה.
איחולי בריאות לאימך,
מה ההבדל בין בדיקות אלו
למי ומתי מומלץ לבצען ?
תודה.
שלום חיה,
שתי הבדיקות הללו - אונקוטייפ וממפרינט - משמשות מטופלות עם סרטן שד מקומי (קרי, סרטן שלא שלח גרורות), אך הן שונות באופיין. בדיקת האונקוטסט עונה על השאלה - "מהו הרווח הצפוי ממתן כמותרפיה כטיפול מונע". שאלה זו מושפעת הן מגודל הגידול ומידת הפיזור של הסרטן (כלומר ה- staging) והן ממאפייניו הביולוגיים (ביטוי הרצפטורים על פניו וביטוי גנים אחרים).
בדיקת ממפרינט עונה על השאלה - "מה הסיכון שסרטן השד יופיע בהמשך כמחלה גרורתית" (גבוה או נמוך). התגובה מתקבלת על סמך ניתוח דפוס הביטוי של הגנים בגידול המקורי.
שימי לב שמדובר על שאלות שונות שמשמעויותיהן לא חופפות בהכרח. הרופא/ה המטפל/ת יחליט/תחליט אם ואיזו בדיקה מתאימה בכל מקרה ומקרה
שתי בדיקות אלו נחשבות כ'בדיקות גנומיות', השייכות לתחום של הרפואה המותאמת-אישית. ביטוי זה - 'רפואה מותאמת אישית'- משמש היום בהרבה הקשרים ומשמעויות, ועיתים אף נעשה בו שימוש-יתר.
דר רעיה שלום .
האם במקרה של סרטן לומינל b פוזיטיב ל her 2 ושאר רצפטורים מומלץ לבצע בדיקה הזאת .
תודה על תשובתך
הי חיה,
ראי תשובתי המפורטת לשאלתך השנייה. בעיקרון, שתי בדיקות אלו מיועדות לחולות עם סרטן שד מקומי או שהתפזר לבלוטות הלימפה בלבד. לגבי מתי יש להתשמש בזו או באחרת - יש לדון בכך עם הרופא/ה המטפל/ת.
קליטה פתולוגית של fdg בעוצמה גבוהה בנגעים ליטיים חדשים בצלעות 3,6 מימין , בגוף חוליה l3
מה זה אומר?
לגבי תוצאות פרטניות של בדיקות הדמייה - יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
לפי מה שקראתי והבנתי ,הבדיקה לא מתאים לערכים אלו, איך ברצוני כן לבצעה וזאת רק כדי לוודא שאכן יש צורך בטיפול כימי של טקסול .
Brca שלילי אחרי ניתוח והוצאת הגידול ב 26/8/17. כרגע נקייה. הטיפול מיועד למנע בלבד.
ערב טוב,
בדיקת האונקוטסט תוכננה מתכלתחילה לאוכלוסיה מסוימת של חולות סרטן שד, שבהם הרצפטורים ER ו- PR חיוביים והרצפטור להרצפטין שלילי. לפיכך לבדיקה אין תוקף במקרה שלך. זה לא שהיא תיתן עוד מידע 'ליתר ביטחון' - היא לא תקפה, ולכן אין לה משמעות. אני ממליצה שלא לבצע אותה כי זה עלול רק לבלבל.
מתן טקסול הוא חיוני שכן הטיפול המונע (המצוין, יש לומר) בהרצפטין ניתן רק עם הטקסול, ולכן אין מנוס מקבלת הכמותרפיה.
בהצלחה רבה,
בעקרון אין מניעה מטיסה בשלב כזה, ואין בעיה עם לחץ האויר. חשוב לקום כל שעתיים-שלוש ולהסתובב במטוס, וזאת כדי למנוע היווצרות קרישי דם ברגליים.
טיסה נעימה,
על איזה ערכי תוצאות בדיקת דם צריך להתמקד חולה הסרטן?
יורם
השאלה היא מאד כללית ואיני בטוחה מהי כוונתך. ככלל, הערכת חולה הסרטן היא מורכבת וכוללת את הראיון הרפואי, הבדיקה הגופנית, בדיקות הדם ובדיקות ההדמייה. כמעט לעולם איני מקבלת החלטות רפואיות על סמך בדיקות דם בלבד.
בתוך כך - אני תמיד מתסכלת בבדיקות המעבדה על ההמוגלובין, ספירת הדם הלבנה, טסיות הדם, תפקודי הכבד והכלייה, ועל רמת האלבומין בדם (שנותנת מדד לרמה התזונתית והבריאותית הכוללת של המטופל/ת).
יש סרטנים שבהם ישנן בדיקות המכונות 'מרקרים' - למשל, PSA בסרטן ערמונית, או CA-19-9 בסרטן לבלב - אך גם כאן, אין הערך של המרקר עומד בפני עצמו, ותמיד יש לקחת אותו בהקשר למצב הכללי של המטופל/ת.
המלצתי היא תמיד להתייעץ עם הרופא/ה בפענוח בדיקות הדם.
בברכת שנה טובה
שלום רעיה,
תודה על תשובתך.
אמא שלי ( בת 77) חלתה בסרטן השחלות עם גרורות( היא מטופלת ברמב"ם).
היא החלה טיפול כימו כחלק מתהליך ובו כמו- ניתוח וכימו לאחר הניתוח.
הטיפול הכומותרפי הראשון היה בתחילת ספטמבר 2017 והשני יהיה בתחילת אוקטובר. מדדי בדיקת הדם משמעותיים ביותר ( כך הבנתי) ולכן שאלתי הייתה על מה לשים לב.
מקווה כי עכשיו שאלתי ברורה יותר.
תודה לך.
שנה טובה לך ולמשפחתך.
השאלה ששאלת הינה טובה ומורכבת. השאלה האם 'רפואה מותאמת אישית' היא טובה יותר מרפואה המתבססת על מאפייני המחלה בלבד היא עדיין שאלה פתוחה ברפואה, ומכאן החשיבות של המחקרים הקליניים בתחום.
כמובן שלא אוכל לענות על מחקר ספציפי, אלא אעלה רק כמה נקודות למחשבה לגבי השתתפות במחקר קליני:
1. במידה ועדיין לא נוסו כל אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות (קרי, הרגילות) במחלה, חשוב לוודא שהמחקר שמוצע מציע, בכל הקבוצות, טיפול שהוא שווה ערך, לפחות, לאפשרויות הסטנדרטיות. כך, למשל, בדוגמה שנתת - כל החולות מקבלות את הטיפול הרגיל, כל שגם קבוצת הביקורת שלא מקבלת קיטרודה לא יוצאת 'נפסדת'. זכרי שאין כרגע מידע האם תוספת קיטרודה משפרת את תוצאות הטיפול הסטנדרטי או לא - מכאן הצורך במחקר קליני. אל תניחי בהכרח שמתן התרופה משפר את תוצאות הטיפול .
2. במידה ומוצו כל אפשרויות הטיפול הסטנדרטיות (קרי, החולה כבר קיבל כמה וכמה קוי טיפול, כתלות במצב), ניתן לשקול גם מחקרים יותר נסיוניים, שבהם מנסים תרופות חדשות לגמרי שלעולם לא נוסו קודם בבני אדם ('פאזה ראשונה'). מחקרים אלו מוצעים בדרך כלל בבתי חולים גדולים בלבד.
עוד שיקול שיש לשקול - עד כמה ההגעה לבית החולים היא מכבידה וקשה שכן במחקרים קליניים יש להיגע לבית החולים הרבה פעמים. כמובן שחשוב מאד להתייעץ ולשמוע את דעתו של הרופא המטפל.
בברכה, ד"ר רעיה ליבוביץ
תודה על תשובה מפורטת ומבוארת.
אכן חומר למחשבה.
במידה והמחקר מציע את הטיפול הסטנדרטי המקובל, לכל החולות, ותרופת המחקר היא רק תוספת אזיי אין סיכוי שהחולה תינזק ?
ברור לי שהקיטרודה עוד לא הוכחה כמשפרת תוצאות ומכאן הצורך במחקר, אולם האם ישנו סיכוי ולו הקטן ביותר שהיא תפגע בתוצאות ?
האינטואיציה אומרת שאם תרופה פועלת על מערכת החיסון (אימנותרפיה), ולא כנגד הגידול עצמו, הרי שיש לה סיכוי סביר שהיא תוכל רק לסייע...
כמו כן אני יוצאת מנקודת הנחה שגם יוזם המחקר וגם מנהל המחקר לא יקחו סיכון של פגיעה בחולות... וחשבו על מכלול הסוגיות
ולא נעלם מעיניי גם ערך התרומה למדע.
ובכל זאת הפחד קיים.
האם אני צודקת ?
אשמח להערות והארות.
יקרה,
באופן עקרוני, כמובן שאת צודקת - תוספת של טיפול מחקרי לא אמורה לפגוע ביעילות הטיפול הסטנדרטי , ואמורה במקרה הטוב לשפר אותו, ובכל זאת יש לקחת בחשבון שהטיפול המחקרי עלול להוסיף תופעות לוואי על הטיפול הסטנדרטי. כמובן שהדברים הללו נלקחים בחשבון בתכנון המחקר, אבל גם כל משתתף או משתתפת צריכים לעשות את השיקול האישי שלהם.
לגבי אימונותרפיה - בהחלט יתכן שאת צודקת, שתוספת של אימונותרפיה לטיפול סטנדרטי תסייע לטיפול, אבל מאידך - עולה החשש שבשל הירידה בספירות הדם המושרית על ידי הכמותרפיה, האפקט המיטיב של האימונותרפיה עלול להתבטל. מכאן החשיבות שבעריכת מחקרים קליניים כאלו. כמובן שכל אחד ואחת יחליט לעצמו האם הוא מעוניין בהשתתפות במחקר, על יתרונותיו וחסרונותיו.
בברכה שנה טובה, שנת אושר ובריאות
לכל דבר יתרונות וחסרונות.
האם ייתכן שבעתיד, במידה ויוכח כי אכן הקיטרודה משפרת תוצאות, יתבטל הצורך בכלל בכימותרפיה ? הרי אם המערכת החיסונית לבד תתקוף את הנגיף... זה יהיה מעולה.
אני רואה שאת רופאה-חוקרת בתחום האימנותרפיה בסרטן, ומכאן אני מניחה שאת נחשפת למקרים רבים בתחום.
האם ניתן לשאול לדעתך האישית לגבי מחקר זה ?
שלום רב וחג שמח,
אכן, היעד שכולנו מעוניינים/ות להגיע אליו הוא שימוש באימונותרפיה בלבד, ולא כמותרפיה, קרי מציאת תרופות שמאפשרות הדלקת מערכת החיסון של המטופל/ת, מבלי להצטרך להזריק כמותרפיה רעילה. האם היעד הזה אפשרי? עוד לא ברור, וכנראה זה יהיה תלוי במחלה - למשל, במלנומה הגישה הזו מוכיחה את עצמה מאד, ובסרטן שד, נכון לרגע זה, הגישה האימונותרפית (בתרופות הנוכחיות) לא מוכיחה את עצמה ברב רובם של החולות. ישנו מחקר ענף בשאלה מדוע מלנומה 'כן' וסרטן שד 'לא', ובסוף נדע את התשובה, ובשאיפה נוכל להשתמש במידע הזה לתכנון תרופות עוד יותר חכמות, או משלבי תרופות.
לגבי השתתפות במחקר ספציפי - צר לי ,אך באמת שחייבים להכיר את הפרטים על בוריים, וגם אותך ! מציעה לך להתייעץ באופן ספציפי עם מומחים בתחום.
בהצלחה!
בעיקרון את כמובן צודקת. אם תרופה הגיעה למחקר פאזה III, הרי שיש אינדיקציה שהיא יעילה במידה מסוימת. אבל נכון לכעת, ההתלהבות מאימונותרפיה היא כל-כך גדולה, והרצון לרוץ קדימה עם הכיוון הזה הוא כל-כך עצום (מסיבות ברורות), שלפעמים תרופות מתקדמות לפאזה שלישית גם כשיש מעט מאד נתונים. לדוגמה, בעבר לא ניתן היה להתקדם לפאזה III ללא ביצוע מחקר פאזה II מסודר, ואילו היום לפעמים ניתן להתקדם לפאזה III על סמך מחקרי פאזה I מורחבים בלבד, שהם פחות נרחבים ומעמיקים ממחקרי פאזה II. לפיכך חייבים לבחון כל מקרה לגופו, וכמובן שהכי חשוב להתייעץ עם הרופא/ה המטפל/ת.