לרגל היום הבין-לאומי ללא עישון, האגודה למלחמה בסרטן מגישה נתונים חדשים ומחקרים מדעיים. באגודה מדגישים כי כמעט בכל שעה מת אדם בישראל כתוצאה ממחלות שנגרמות מעישון אקטיבי או פסיבי. עישון גורם לסרטן, מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת ומחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), הכוללת אמפיזמה וברונכיטיס כרונית. עישון גם מגביר את הסיכון למחלות עיניים, לבעיות במערכת החיסון, כולל דלקת מפרקים שגרונית. עישון הוא גורם ידוע לאימפוטנציה אצל גברים ולבעיות פוריות אצל נשים.
העישון אחראי לכ-20% מכלל מקרי המוות מסרטן, ומדי שנה מתים בישראל כ-8,000 בני אדם מעישון. בעולם, עישון גורם ליותר מ-7 מיליון מקרי מוות בשנה, ואם דפוס העישון בכל רחבי העולם לא ישתנה, יותר מ-8 מיליון אנשים בשנה ימותו ממחלות הקשורות לשימוש בטבק עד 2030. על פי תחזית האגודה למלחמה בסרטן, סביר מאוד שגם בישראל ימותו כ-9,000 איש מדי שנה עד שנת 2030 אם המגפה לא תיעצר באמצעות הסברה, גמילה, מיסוי וחקיקה.
על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור המעשנים בישראל עומד על כ-20%: שיעור העישון בקרב גברים עומד על כ-25.6% והוא גבוה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי העומד על 22.5%, ושיעור העישון בקרב נשים עומד על כ-14.8% וגם הוא גבוה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי העומד על 13.9%.
משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, הסביר כי: "עם כל הידע המדעי המצטבר על העישון, היינו מצפים ליישום תוכנית לאומית מתוקצבת למניעת עישון בישראל ולירידה בשיעורי העישון. אך לצערנו חברות הטבק והעישון לא שוקטות על השמרים, וההרגל הממית הזה עדיין גורם לתלות פיזית ונפשית, וכמעט בכל שעה מת אדם בישראל מנזקי העישון. לצד אלו, אנחנו מודאגים מאוד ממגפת סיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער, מוצר עישון מסוכן וממכר, שהוא שער כניסה לעולם העישון. חייבים לפעול בנחישות למיגור התופעה – איסור מיידי של מכירת סיגריות אלקטרוניות חד פעמיות ומוצרי עישון בטעמים".
לקראת היום הבין-לאומי ללא עישון המצוין בישראל ובעולם ב-31 במאי, עורכת האגודה למלחמה בסרטן מגוון פעילויות הסברה, עולה בקמפיינים בנושא סיגריות אלקטרוניות ברשתות החברתיות ומשתתפת ביום ישיבות מיוחד בכנסת בראשות ח"כ אושר שקלים. במהלך כל השנה מפעילה האגודה מערך הסברה של מדריכים וסטודנטים לרפואה בבתי הספר בשיתוף משרד החינוך בנושא נזקי העישון. יודגש כי במקביל מסייעת האגודה למלחמה בסרטן למשרד הבריאות, יחד עם ארגונים נוספים, להוביל תוכנית לאומית למאבק בתופעת השימוש בסיגריות אלקטרוניות בקרב בני נוער.
מחקר תצפיתי חדש שנערך בארצות הברית בדק את ההשפעה ארוכת הטווח של עישון מוצרי עישון אלקטרוניים על תפקודי הלב והריאה.
המחקר הקיף 395 משתתפים בעלי סטטוס עישון משתנה, מעשני סיגריות אלקטרוניות בלבד (במהלך ארבע שנים בממוצע, גיל ממוצע 27.4), מעשני סיגריות רגילות בלבד (במהלך 21 שנים בממוצע, גיל 42.8 בממוצע) וקבוצת ביקורת של לא מעשנים, בני 30.8 בממוצע. סטטוס העישון אומת באמצעות בדיקות לנוכחות ניקוטין בשתן.
המשתתפים התבקשו לבצע מבדק עישון בן 15 דקות – מעשני סיגריות אלקטרוניות שאפו 9 שאיפות בממוצע ומעשני הסיגריה הרגילה שאפו 14 שאיפות בממוצע. לפני המבדק ומיד לאחריו נמדדו לחץ הדם, קצב הלב, זרימת האוויר ותפקודים פיזיולוגיים של המשתתפים, וכן נערך מבחן מאמץ (באמצעות הליכון).
מרבית המדדים שנלקחו מהמשתתפים לפני מבדק העישון היו דומים אצל מעשני סיגריות רגילות ומעשני סיגריות אלקטרוניות, למעט קצב לב שהיה גרוע יותר אצל מעשני סיגריות. אולם לאחר המבדק, בהשוואה לקבוצת הלא מעשנים, מעשני הסיגריות הראו עלייה של mm Hg 6 בקירוב בלחץ הדם הסיסטולי (הערך העליון), לצד עלייה משמעותית בקצב הלב, ירידה בנפח העורקים שמובילה לזרימת אוויר טובה פחות, כמו גם לירידה בכושר הגופני במבחן ההליכון שהתבטא בתוצאות הנמוכות מאלה המצופות מבני גילם. הערכים שנצפו בקרב מעשני הסיגריות האלקטרוניות היו דומים לאלו של מעשני הסיגריות הרגילות.
החוקרים מציינים כי ייתכן שלשינויים התפקודיים הרבים יש משמעות קלינית. מחקרים קודמים הצביעו על קשר אפילו בין עלייה קטנה בלחץ הדם הסיסטולי ובין הסיכון למחלות לב-ריאה. כמו כן, יכולת תפקודית נמוכה במבחן מאמץ (הליכון) קשורה לסיכון לתמותה ממחלות לב ומכל סיבה.
לסיכום, החוקרים מביעים דאגה רבה מכך כי על אף גילם הצעיר יותר של מעשני סיג"א, אפילו אפיזודה אחת של שימוש בהן נמצאה קשורה לפגיעה בתפקודי לב-ריאה.
עוד הם מציינים כי השינויים שנצפו בתפקודי לב-ריאה תלויים כנראה לא רק בניקוטין שבסיגריות האלקטרוניות אלה גם בכימיקלים הרבים שמוצרים אלה מכילים. יידרשו מחקרים נוספים כדי להבהיר את מנגנוני ההשפעה של סיגריות אלקטרוניות על תפקודי לב-ריאה.
המחקר פורסם בכתב העת Chest ב-10 באפריל 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.
במחקר שפורסם לאחרונה בדקו חוקרים מאוניברסיטת דרום קליפורניה את הנזק הנגרם לדנ"א בתאי האפיתל המצפים את חלל הפה בקרב מעשני סיגריות אלקטרוניות לעומת מעשני סיגריות רגילות. נזק לדנ"א גורם למגוון רחב של מחלות הקשורות לטבק, כולל סרטן.
במחקר השתתפו 72 מבוגרים: 24 מהם עישנו סיגריות אלקטרוניות במשך שישה חודשים לפחות ואף פעם לא עישנו סיגריות רגילות, 24 עישנו רק סיגריות רגילות במשך שנה לפחות, ו-24 לא עישנו שום מוצר עישון מעולם והיו קבוצת ביקורת.
מבדיקת תאי האפיתל של המשתתפים עולה כי במעשנים הייתה רמת הנזק לדנ"א גבוהה בהרבה בהשוואה ללא מעשנים: פי 2.6 במעשני סיגריות אלקטרוניות ופי 2.2 במעשני סיגריות רגילות.
הן במעשני סיגריות רגילות והן במשתמשים בסיגריות אלקטרוניות נמצא כי הנזק היה תלוי מינון, ובמשתמשים שסווגו ככבדים בשתי הקבוצות נמצאו רמות גבוהות יותר של נזקי דנ"א.
עוד נמצא כי מעשני סיגריות אלקטרוניות שנטו להשתמש בנוזל בטעמים מתוקים הייתה רמת הנזק הגבוהה ביותר לדנ"א ולאחריהם משתמשי נוזל בטעם מנטה ונוזל בטעם פירות. נמצא כי תכולת הניקוטין במוצר לא הייתה גורם מנבא למידת הנזק לדנ"א.
החוקרים מציינים כי "יש תפיסה שגויה שסיגריות אלקטרוניות הן בלתי מזיקות או גורמות לנזק מופחת. המחקר שלנו מספק ראיות משכנעות נגד תפיסה זו; אנו מדגימים שסיגריות אלקטרוניות לא רק שאינן נטולות סיכונים, אלא הן גם בעלות השפעות מזיקות לדנ"א, בדומה לאלו של סיגריות טבק."
החוקרים מביעים תקווה כי הממצאים יסייעו להגן על מבוגרים ובני נוער ממוצרי אידוי על ידי העלאת המודעות להשלכות הביולוגיות של אידוי ועידוד רגולציה נוספת על מוצרים אלה.
המחקר פורסם בכתב העת Nicotine & Tobacco Research ב-14 בפברואר 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.
לתקציר באנגלית לחצו כאן.
מחקר אמריקאי בדק אם יש קשר בין עישון ובין ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית בקרב מבוגרים בגיל העמידה ובזקנה, ואם למגדר (גבר/אישה) יש השפעה על הנושא. ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית מוגדרת כהחמרה בתפקוד הקוגניטיבי ב-12 החודשים שקדמו לדיווח עצמי על אודות אובדן זיכרון או בלבול.
לצורך המחקר סרקו החוקרים את נתוניהם של כ-136,000 משתתפים מ-32 מדינות בארה"ב בגיל 45 ומעלה מתוך סקר מעקב אחר גורמי סיכון התנהגותיים שנערך ב-2019. החוקרים מיפו את סטטוס העישון של המשתתפים: מעשן בהווה, נגמל לאחרונה (בשנה עד עשור לפני הסקר), נגמל בעבר הרחוק (יותר מעשר שנים לפני הסקר), ולא עישן מעולם.
55% מהמשתתפים בסקר לא עישנו מעולם. כ-10% מהמשתתפים סבלו מירידה קוגניטיבית סובייקטיבית.
בניתוח הנתונים נמצא קשר בין עישון לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית: אצל מעשנים בהווה הדיווח על ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית היה גבוה פי 2.12 לעומת אנשים שלא עישנו מעולם. אצל נגמלים לאחרונה מעישון נמצא סיכון גבוה ב-55%, ואצל נגמלים בעבר הרחוק הסיכון היה גבוה ב-35% לירידה קוגניטיבית סובייקטיבית לעומת אנשים שלא עישנו מעולם.
הנתונים נשארו עקביים גם לאחר תקנון לגיל, מין, מוצא אתני ורמת השכלה.
החוקרים מציינים כי המחקר מצביע על קשר בין עישון ובין תפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה, ועשוי לתמוך בהתערבויות גמילה בקרב מעשנים בגיל העמידה על מנת להשפיע על תפקוד קוגניטיבי בעתיד. יש חשיבות לקיום מחקרים אפידמיולוגיים עתידיים בתחום.
המחקר פורסם בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease ב-3 בינואר 2023, תורגם והונגש לציבור על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן.