עישון כפוי, המכונה גם עישון סביבתי או פסיבי, מתרחש כאשר אדם שאינו מעשן שואף לריאותיו עשן מסיגריות או ממוצרי עישון אחרים שמעשנים בקרבתו אנשים אחרים. העשן הנפלט לחלל האוויר מאזור הבעירה של הסיגריה ומפיו או אפו של המעשן, מכיל חומרים מסוכנים ומזיקים, בהם חומרים מסרטנים, בכמות הדומה להרכב העשן שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר הפתוח. וכך, הנמצאים בקרבת מעשנים נאלצים לשאוף לקרבם את העשן המזיק, והופכים בעצמם, כביכול, למעשנים.מחקרים הוכיחו שגם במרחק של מעל 9 מטר מאדם מעשן, כולל הימצאות באוויר הפתוח, האדם שאינו מעשן נחשף לעישון וניתן יהיה למצוא בדמו חומרים מסוכנים.
עשן הסיגריה מכיל כ-4,000 כימיקלים שונים, בהם כ-350 חומרים רעילים, שהשפעתם מזיקה למערכות הגוף השונות. כ-70 מהם הוכחו כמסרטנים. מחקרים הוכיחו כי חומרים אלה נשאפים לריאותיו של המעשן הכפוי, ובכך עישון כפוי גורם לנזקים בריאותיים דומים לנזקי העישון האקטיבי.כבר כיום הוכח חד משמעית במחקרים שחשיפה כפויה לעשן סיגריות מעלה בצורה ניכרת את הסיכון לסרטן ריאה, התקף לב ושבץ מוחי. בדומה למצב בקרב מעשנים, הסיכון עולה ככל שרמת החשיפה ומשך החשיפה עולים. אנשים החיים עם אדם שמעשן בתוך הבית חשופים לרמת הסיכון הגבוהה ביותר.מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה בכ-25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים.מחקר שנערך ביפן אף הראה כי חשיפה של 30 דקות בלבד לעישון כפוי גרמה לעלייה משמעותית בסיכון ללקות בהתקף לב. הסיכון לאירוע מוחי עולה ב-30%-20%. בנוסף, עישון כפוי בקרב הסובלים מאסתמה עלול לעורר התקף אסתמה.בטווח הקצר, העישון הכפוי גורם לגירוי בעיניים, לכאב ראש, לבחילה ולסחרחורת.עישון כפוי מסוכן יותר לחולי סרטן – הוא עלול להאיץ צמיחה של גידולים סרטניים על ידי זירוז יצירת כלי דם חדשים בגידול.
חשיפה לעישון פוגעת במנגנון קליטת החמצן בגוף האדם. כ-90% מהחלקיקים המצויים בעשן נותרים בדרכי הנשימה וברקמת הריאות. חומרים אלו הורסים תחילה את הריסיות, תאי ציפוי בעלי שערות דקיקות המצויות בדופן הפנימי של הסמפונות בריאות. הריסיות מתנועעות בקצב של 1,000 תנועות בדקה בכיוון הפוך לכניסת האוויר לריאות. בתנועתן המשולה לתנועת מסוע, הן מסלקות כלפי מעלה חלקיקים החודרים לדרכי הנשימה ואף ריר. כאמור, העשן פוגע בריסיות, והן אינן מסוגלות עוד למלא את תפקידן ולסלק את כמויות הריר המוגברות והריר נשאר כלוא בסמפונות ומצטבר בהן.החומרים הכימיים שבעשן הסיגריה עם החלקיקים המזיקים מוסיפים לגרות ולהרוס את התאים שבדפנות הסמפונות. כך נוצרים פצעים שדרכם חודרים חיידקים ומזיקים אחרים לתוך התאים. כך נוצרת דלקת סמפונות המתפתחת במשך זמן לדלקת כרונית ועלולה להסתבך ולהתפתח בהדרגה לסרטן הריאה ולסוגים נוספים של סרטן ואף לגרום למחלות קשות אחרות כמו מחלות לב, מחלות של כלי הדם ועוד. ככל שנחשפים לעישון כפוי לתקופה ממושכת יותר - הסיכון לחלות עולה.
עשן הטבק מכיל 70 חומרים כימיים העלולים לגרום לסרטן, בהם ציאניד אמוניה, פחמן חד חמצני ועוד. הגירוי הראשון ליצירת סרטן מתבטא בפגיעה בזרזים (אנזימים) שהם חלבונים שבגרעין התא. אלה מפקחים על התגובות הכימיות המתרחשות בתוך התא, ואם פעולתם הופרעה, התאים מתחילים להתרבות בצורה בלתי מבוקרת. בשלב זה השינוי עדיין אינו סרטני, אך אם הגירוי נמשך, חלים שינויים בלתי הפיכים בחומר העיקרי המצוי בכרומוזומים של התא, הדנ"א. במצב זה הסרטן הוא עובדה קיימת. הסרטן מתחיל בתא בודד, המתחלק שוב ושוב, עד שנוצר גוש תאים סרטניים. בהמשך עלול הסרטן להתפשט לאיברים נוספים בגוף.
העישון הכפוי מסוכן ביותר לילדים ולתינוקות. ילדים שהוריהם מעשנים עלולים לסבול במיוחד מעישון כפוי בבית וסובלים לעיתים קרובות מגירוי בעיניים, באף ובגרון.ריאותיהם של ילדים ניזוקות מהעישון הכפוי. במחקר נמצא כי עישון כפוי פוגע ברפלקס השיעול החיוני לניקוי הריאות בקרב ילדים בגילים 10 עד 17.ילדים להורים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר מילדים אחרים לחלות במחלות דרכי הנשימה, כגון דלקת ריאות, ברונכיטיס, הצטננויות, שיעול, אסתמה, ודלקות אוזניים. כמו כן הם מצויים בסיכון גבוה יותר להתפתחות גידולים במוח, ותינוקות נמצאים בסיכון גבוה יותר לתופעת 'מוות בעריסה'.נמצא כי הילדים סובלים גם משיעור גבוה יותר של אשפוזים, הפסד ימי לימודים וסיכון גבוה יותר להפרעות ריכוז וקשב, בהשוואה לילדים שאינם חשופים לעישון כפוי.ילדים שנמצאים בבתים בהם מעשנים, נפגעים מעישון כפוי גם אם המעשנים מקפידים לא לעשן בנוכחות הילדים. במחקר נמצא כי רמת החומרים המזהמים שנמצאה באבק, באוויר ובדגימות מן השטיחים בבתים בהם עישנו המבוגרים היו גבוהות פי 7 מאשר בבתים בהם לא התגוררו מעשנים (פירוט בעמוד עישון מ'יד שלישית').
כיום ידועות השפעותיו המסוכנות של עישון בזמן היריון וכן של עישון בן הזוג. נמצא קשר ברור בין עישון סיגריות ובין שיעור מוגבר של סיבוכי היריון, כגון היריון מחוץ לרחם, הפלות, סיכון ללידה מוקדמת, פגיעה בגדילה התוך רחמית (שמובילה ללידה במשקל נמוך יותר), סיכון מוגבר למוות בעריסה ופגמים מולדים שמקורם בפגם במערכת העצבים (פירוט בעמוד 'עישון והיריון').
עובדים שאינם מעשנים אך חשופים לעישון כפוי במקום עבודתם נמצאים בסיכון גדול ב-34% לחלות בסרטן ריאות לעומת עובדים שאינם חשופים לכך. שיעור התמותה מסרטן ריאה כתוצאה מעישון כפוי גבוה מזה של כל גורמי הזיהום הסביבתיים גם יחד!ב-1991 אימצו 85% ממקומות העבודה בארצות הברית את המדיניות נגד עישון במקומות עבודה. הנתונים מארצות הברית מצביעים על כך שהגבלת עישון במקומות עבודה לא הביאה להפסדים כלכליים במפעלים בהן הופעלה ההגבלה. להיפך, העלות של עובד מעשן גבוהה מזו של עובד שאינו מעשן, עקב תחלואה והיעדרויות הקשורות בעישון, ומוערכת בכ-1,200 דולר לאדם.בנוסף לעלות הנגרמת למקום העבודה כתוצאה ממחלות העובד, מעשנים יוצאים להפסקת עישון ובכך מפסידים זמן עבודה. הגבלת עישון במקומות עבודה מקובלת כיום במדינות העולם המערבי. ברבות מהן הוכנסה ההגבלה כתוצאה מתביעות משפטיות נגד מעבידים עקב תחלואה מסרטן ומחלות לב, שנגרמו כתוצאה מעישון כפוי במקום העבודה.מלצרים ומלצריות מצויים בסיכון כפול כמעט ללקות בסרטן הריאה בשל חשיפה פסיבית לעשן טבק סביבתי.
בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות עבודה בשנת 1994.
76% מהאוכלוסייה בישראל אינם מעשנים. בסקרי דעת קהל שערכו האגודה למלחמה בסרטן והשירות לבריאות העובד של משרד הבריאות, נמצא כי 90% מכלל הנשאלים תמכו בהגבלת העישון במקומות העבודה. מעניין שגם 86% מקרב המעשנים תמכו בהגבלת העישון במקומות עבודה.
בשנת 2004 הוגש פסק דין הצהרתי בבית דין האזורי לעבודה בתל אביב, שקבע כי עישון פסיבי נחשב "לתאונת עבודה", זאת בעקבות תביעה שהגיש תושב אזור השרון נגד ביטוח לאומי, בעקבות כך שלקה בסרטן הגרון בשל חשיפה לעשן במקום עבודתו. בחוק המעודכן מופיעה רשימת המקומות בהם העישון אסור.
לחצו כאן לחוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983.
הציבור כולו חשוף לעישון כפוי במקומות ציבוריים, כגון מסעדות, מרכזי קניות, תחבורה ציבורית, בתי ספר ומעונות יום. חלק מבתי העסק אינם מעוניינים להטיל איסור על העישון, למרות שלא קיימים ממצאים אמינים המעידים כי איסור על עישון פוגע בעסקים. מקומות ציבוריים בעייתיים במיוחד הם אלה בהם מבקרים ילדים.בישראל התקבל החוק להגבלת עישון במקומות ציבוריים בשנת 1983, והוא נועד להגן על רוב הציבור שאינו מעשן. מאז שחוקק החוק הוא הורחב ותוקן מספר פעמים.
לחצו כאן לרשימת המקומות בהם אסור לעשן.
הגורם האחראי על אכיפת החוק הוא הרשות המקומית (עירייה או מועצה מקומית) אשר נדרשת להסמיך פקחים עירוניים לצורך אכיפה.
מאז 1983 חל שינוי מהותי בגישת הציבור לעישון במקומות ציבוריים ושיפור מה, באכיפת החוק, אולם עדיין נדרש יישום של אכיפה נמרצת ויעילה במקומות בילוי, בתי קפה, מרכזי קניות ומסעדות.