פעילות גופנית לחולים ומחלימים

מהם היתרונות בפעילות גופנית?

היום מרבית חולי הסרטן מחלימים מהמחלה וחיים תקופות ארוכות. עלייה זו בשכיחות המחלימים והמתמודדים עם המחלה מדגישה את חשיבות השמירה על איכות חיי החולים ורווחתם. מסקירת 36 מחקרים במהלך 20 השנים האחרונות עולה כי פעילות גופנית בחולים ובמחלימים ממחלת הסרטן בטוחה ומועילה. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות של מחלת הסרטן הינה עייפות. עייפות הינה תחושה של חולשה וחוסר אנרגיה. חולי סרטן רבים חשים תשישות ועייפות כתוצאה מהמחלה עצמה, מטיפולי ההקרנות או הכימותרפיה, או מהשילוב ביניהם.

טיפול חשוב שנמצא יעיל כנגד התופעה הינו פעילות גופנית. פעילות סדירה ומאוזנת עם מנוחה מספקת, מגבירה את רמת האנרגיות, משחררת מתחים, מעוררת את התיאבון, מפחיתה עייפות, תורמת להערכה עצמית חיובית, לשיפור מצב הרוח ולשיפור יכולתם התפקודית של החולים. הפעילות הגופנית מחזקת את השרירים שתפקודם עלול להיפגע בעקבות טיפולים כימותרפיים, טיפול בסטרואידים, או בשל צריכת חלבונים נמוכה יותר וחוסר תיאבון אצל החולה. עיסוק בפעילות גופנית מסייע בשיפור בקרת שיווי המשקל ואיכות החיים של החולים, ללא תלות בגיל, בכל שלבי הטיפול וההחלמה.

הנחיות לביצוע פעילות גופנית

קיימת חשיבות רבה מאוד שחולים שהיו פעילים טרם מחלתם, ימשיכו לעסוק בפעילות גופנית בתכיפות קרובה ככל האפשר למצב שקדם למחלה. בעת המחלה, גוף החולה נמצא "במשבר", אך ניתן לשקמו בהצלחה, להשיב לחולה את ביטחונו העצמי, ואת האמון בגופו, שאבד לו בעקבות מחלתו. רובנו שמע אודות סיפור הצלחתו מעורר ההערצה של לאנס ארמסטרונג - הזוכה היחיד בתחרות ה"טור דה פראנס" (מרוץ האופניים המתיש בעולם) בפעם השביעית ברציפות, וכל זאת לאחר שגבר על מחלת הסרטן. נכון, כמו ברוב הדברים בחיים צריך כוח רצון, אך זה אנושי ואפשרי.

איזו פעילות מומלצת?

הפעילות הגופנית המומלצת היא זו המשלבת הפעלת קבוצות שרירים גדולות בגוף, כגון: הליכה ורכיבה על אופניים (אופני כושר או אופניים רגילים), התעמלות אירובית, הליכה, שחייה, פעילות מינית בהתאם ליכולתך, משחק עם הילדים או הנכדים וכד'. אפשר לשלב אימוני כוח (כגון: פעילות עם משקולות) לצד פעילות אירובית. חשוב להקפיד על פעילות מתונה והדרגתית. בתקופת הטיפול במחלה (כימותרפיה, הקרנות וכדומה), או לאחר ניתוח, יש להפעיל את קבוצות השרירים בהתאם ליכולת החולה.

מיניות

מיניות היא חלק חשוב בחיי כולנו, ויש לה השפעה על דימויו העצמי של החולה ועל יחסיו עם אחרים. בדרך כלל, רוב מחלות הסרטן אינן גורמות לנזק ישיר לתפקוד המיני עצמו, אך קיימות השפעות עקיפות שיש להן השלכות על הרצון, הנכונות והיכולת לקיים יחסי מין. קשה לצפות מראש דרכי התמודדות במצבים קשים של חולי וחרדה, אך רצוי להיות מודעים לצרכים ולתהליכים הנפשיים, לאופי ולקצב ההתמודדות שלך ושל בן/בת זוגך, ולשתף אחד את השנייה בחוויות וברגשות המתעוררים בכם. שיחה פתוחה וכנה ביחס למיניות ויחסי מין, תשמר ותחדש את הפעילות המינית החיונית להעמקת האינטימיות הזוגית ותסייע בשמירה על אורח חיים פעיל.

האגודה למלחמה בסרטן מציעה יעוץ בנושא דימוי גוף ומיניות לחולים בני כל הגילים. השירות כולל: מידע אודות השלכות מחלת הסרטן על המיניות, נושאים של פריון ופוריות, יעוץ באשר לאפשרויות טיפול ושיקום תפקוד מיני והכוונה למומחים מקצועיים נוספים במידת הצורך. השירות ניתן על ידי האגודה ואינו כרוך בתשלום או בהפניה.

ניתן לפנות ישירות ללנה קורץ בטל: 03-5721643  או לסילויה בטל. 03-5721618.

מהי תדירות ומשך זמן ביצוע הפעילות?

בדרך כלל מומלצת פעילות גופנית בתדירות של 3 עד 5 פעמים בשבוע. רצוי להתחיל בפעילות גופנית במשך 10 עד 15 דק' לאימון ועם הזמן ובהתאם ליכולת לעלות באופן מדוד עד ל- 60 דק'. במידה וקיים קושי לבצע פעילות בתדירות זו, ניתן לעסוק בפעילות גופנית מתונה עם הפסקות למנוחה מפעם לפעם. לדוגמא: הליכה מהירה למשך כמה דקות רצופות ולאחר מכן האטה לכמה דקות.

למתקשים בכך מומלץ לבצע פעילות גופנית קצרה מדי יום, בעצימות נמוכה יחסית ולמשך זמן קצר יותר. בקרב אלו ובקרב הסובלים מתופעות לוואי קשות בעקבות הטיפול, קצב ההתקדמות צריך להיות איטי והדרגתי. ראשית עליהם להשיג את היעדים שהעמידו לעצמם לגבי תדירות ומשך זמן ביצוע הפעילות בטרם יגבירו את האינטנסיביות שלה. כמו כן יש לשלב "אימון לסירוגין", דהיינו פרק זמן של 3 עד 5 דקות של פעילות גופנית ולאחריה מנוחה קצרה בת 10 עד 15 דקות וחוזר חלילה, כל חולה על פי יכולתו.

מהי עצימות הפעילות ואילו תרגילים רצוי לבצע?

*עצימות (Intensity)הכוונה לא רק לרמת העומס, כי אם גם לתדירות ולמשך הפעילות הגופנית. פעילות גופנית מומלץ לבצע בעצימות בינונית (כזו שאינה גורמת לקוצר נשימה), בהתחשב בכושר הגופני של החולה ובשלב הטיפול הרפואי בו הוא נמצא. נסו לכלול באימון תרגילי חימום ומתיחות (כמפורט בהמשך), פעילות לחיזוק כוח השרירים כגון משקולות, וכן תרגילים להגברת הגמישות ושמירה על יכולת התנועה של המפרקים.

תרגילי חימום ומתיחות

התחילו בתרגילי חימום של 2 עד 3 דק', כגון: סיבובי כתפיים לאחור, הרמת הזרועות מעל לראש, נגיעות בקצות אצבעות הרגליים, צעידה קלה, הרמת ברכיים כלפי מעלה. סיימו את תרגילי החימום עם מתיחות או תרגילי גמישות, כגון: מתיחת הגוף עם הזרועות כלפי מעלה, נשימה עמוקה וכיפוף קדימה ומטה במטרה לגעת באצבעות הרגליים, בצורה זו הינכם מרגיעים את כל קבוצות השרירים בגוף. בצעו כל מתיחה למשך 15 עד 30 שניות והרפו. זכרו לנשום בעת המתיחות.

רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל או רופא ספורט ולקבל את המלצתו לגבי סוג הפעילות הגופנית שבכוונתך לעסוק בה. בחוברת "פעילות גופנית" של האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא דוגמאות לתרגילים נוספים.

מצבים הדורשים תשומת לב מיוחדת:

1. ספירת דם נמוכה - ערכים נמוכים בספירת הדם מעידים על כך שהגוף עדיין בשלבי התאוששות והחולה חשוף יותר לזיהומים, דימומים או אנמיה. הצוות הרפואי המטפל בך יבדוק את ספירת הדם שלך במהלך הטיפול. רצוי להתייעץ עם הרופא על בחירת סוג הפעילות הגופנית הרצויה במקרה זה.

2. רמת מלחים או מינרלים נמוכה בדם- אין לעסוק בפעילות גופנית במידה ורמת המלחים או המינרלים בדמך, כגון: נתרן ואשלגן אינה בגדר הנורמה. תופעה זו נגרמת בד"כ עקב הקאה מרובה ושלשול. במידה וקיבלת את הסכמת הרופא לביצוע פעילות גופנית עליך להקפיד על שתייה מספקת.

3. מחלות לב או ריאות - במידה ואתה נוטל תרופות, כגון בליאומיצין, או מקבל טיפולים העלולים להשפיע על תפקודי הריאות או הלב, כגון: קרינה לאזור הריאה ובית החזה, או אם הנך בעל רקע של מחלות לב או ריאה, יש לוודא עם הרופא המטפל, או עם רופא ספורט, איזו פעילות גופנית מומלץ שתבצע.

4. טמפרטורת גוף גבוהה - טמפ' גוף מעל 38° עלולה להעיד על זיהום בגוף, ויש להימנע מפעילות גופנית בעצימות גבוהה.

5. לחץ דם גבוה - במידה וניתנו לך תרופות לאיזון לחץ הדם יש לוודא כי לחץ הדם מאוזן לפני ביצוע פעילות גופנית.

6. קוצר נשימה - קוצר נשימה מעיד על כך שהמאמץ שנדרש ממך גבוה מדי. יש להקפיד על נשימה סדירה בעת הפעילות ולהתאימה ליכולתך הפיזית.

7. כאבי עצמות - יש להימנע מפעילויות המגבירות סיכון לשברים, כגון בענפי ספורט המגע, למשל: ג'ודו, קראטה, ואומנויות לחימה שונות.

8. ירידה קיצונית במשקל, בחילות, עייפות קיצונית, חולשת שרירים-לאחר בירור רפואי תיעשה פעילות גופנית על פי יכולתו של החולה.

9. הפרעות נוירולוגיות ובמערכת שיווי המשקל- יש להימנע מפעילות גופנית הכרוכה בשמירה משמעותית על שיווי המשקל וקואורדינציה, כמו בעת רכיבה על אופניים, רכיבת סוסים וכד'.

10. בעת אירוע כגון: דימום, סחרחורת, ראייה מעומעמת/ מטושטשת, נפיחות או כאב כלשהו, אין לעסוק בפעילות גופנית עד לפתרון הבעיה.

בעלון 'הכאב והטיפול בו' של האגודה למלחמה בסרטן תוכל למצוא מידע נוסף לגבי התמודדות יעילה עם תופעת הכאב.

עצות מועילות להפחתת עייפות ותשישות:

• כאשר ההרגשה הכללית טובה חשוב לבצע פעילות אקטיבית.
• להתאמן באופן קבוע, בדרגת קושי מתונה עד קלה.
• להתרענן באוויר הפתוח.
• לשמור על תזונה מאוזנת הכוללת חלבונים (כגון: בשר, חלב, ביצים) , מגוון ירקות ופירות ושתייה נאותה, אלא אם כן ניתנו לך הנחיות מיוחדות בנוגע לתזונתך.

בחוברת 'הטיפול התזונתי התומך' של האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא עצות מועילות נוספות בנושא תזונה לחולי סרטן.

• להגיע לשליטה על תסמיני המחלה או הטיפול ככל האפשר.
• כאשר חשים כאב, הרגשת בחילה או תחושת דיכאון חשוב להתייעץ עם הצוות הרפואי.
• רצוי לשמור על חפצים בהם נעשה שימוש באופן יומיומי בהישג יד.
• כדאי לנסות ללמוד ליהנות מתחביבים ופעילויות אקטיביות אחרות המעניקות אושר, סיפוק והנאה.
• כדאי לבצע הרפיה ודמיון מודרך על מנת להפחית את המתח היומיומי.
• ראוי לקבוע את זמני הפעילות הגופנית כך שלא יפריעו לזמן השינה.
• יש לדעת לבקש עזרה ברגע שהנכם חשים כי אתם זקוקים לה.

בחוברת "תשישות ועייפות אצל חולי סרטן" ניתן למצוא מידע נוסף וללמוד אודות דרכי התמודדות נוספות עם תופעות אלו.

כיצד ניתן להפוך את שגרת היום לפעילה יותר?

• צאו לטיול סביב שכונת מגוריכם לאחר ארוחת הערב.
• רכבו על אופניים.
• בצעו עבודה פיזית בבית או בגינה.
• שחקו משחקים עם ילדיכם, כגון: משחקי כדור וקפיצות בחבל.
• צאו לריקודים עם בן/בת זוג.
• נצלו את זמן הצפייה בטלוויזיה לביצוע פעילות גופנית, כגון שימוש במכשיר כושר.
• צאו להפסקת צהריים ברגל, במקום במעלית, או ברכב.
• חנו את המכונית במרחק הליכה למקום העבודה.
• השתמשו במדרגות במקום במעלית.
• רדו מהאוטובוס כמה תחנות קודם לבית וצעדו ברגל את שאר הדרך.
• קבעו את פגישותיכם בהפסקות של 10 דק' הליכה מפגישה לפגישה.
• ארגנו לעצמכם קבוצת חברים שיסייעו בשמירה על המוטיבציה לעסוק בפעילות גופנית ולהפוך את חייכם לאקטיביים יותר.

לסיכום:

האמרה "נפש בריאה בגוף בריא" איננה מליצה, כי אם אמצעי חשוב בדרך אל ההחלמה. השימוש בידע הנצבר ממחקרים ברפואת ספורט, שעשוי לסייע בשיקום חולים ומחלימים ממחלת הסרטן, צובר תאוצה. השפעתה המיוחדת של פעילות גופנית על המערכת החיסונית בעת המחלה עדיין נחקרת, אך פעילות גופנית המבוצעת בהתאם להנחיות שהוזכרו יעילה ומועילה בהפחתת הסיכון לחלות, כמו גם בהפחתת הסיכון להישנות המחלה, ובניגוד למיתוס הקיים - בוודאי איננה מזיקה. לחולים אין סיבה להירתע מאימון כושר (בהתאם ליכולתם כמובן) ולהמשיך להתמיד בפעילות גופנית. על הפעילות הגופנית להיות מהנה, להקנות תחושת ביטחון ודימוי גוף חיובי, לפתח מיומנויות חדשות ורצוי שתהיה גם במסגרת חברתית נעימה. ייתכן מאוד שבחירה בדרך זו תסייע למערכת החיסונית של החולים לבנות מערך הגנה משופר יותר.