.
ד"ר ליטל קינן בוקר - רישום הסרטן הלאומי והמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד-הבריאות, מציגה נתונים עדכניים לקראת שבוע המודעות לעור:
בשנת 2010 אובחנו 1,370 חולים חדשים עם מלנומה ממאירה של העור.
בשנת 2010 אובחנו בישראל 1,002 חולים חדשים עם מלנומה חודרנית של העור. בקרב יהודים, שיעורי התחלואה המתוקננים לגיל של מלנומה חודרנית יציבים בעשור האחרון, עם עלייה קלה באמצע התקופה ובשנה האחרונה. בגברים יהודים השיעור היה 12.2 למאה אלף בשנת 2000, בהשוואה ל- 13.9 למאה אלף בשנת 2010. גם בנשים יהודיות נרשמה עלייה קלה.לדברי פרופ' שכטר, מנהל מרכז אלה בשיבא ויועץ האגודה, גם במלנומה חודרנית, אבחון בשלבים הראשונים הינו אבחון מוקדם, שמאפשר סיכויי ריפוי גבוהים. יתכן שחלק מהעליה נובע מגילוי מוקדם של מלנומה חודרנית.
באוכלוסייה הערבית נרשמים מקרים בודדים בלבד.
בשנת 2010 אובחנו בישראל 368 חולים חדשים עם מלנומה ממאירה ממוקדת של העור (שלב מוקדם ביותר של המחלה). מספר זה נמוך מעט ממספר החולים החדשים שאובחנו בשנת 2009.
המגמות עד לשנת 2008 מעידות על עלייה בהיארעות של מלנומה ממוקדת, אך בשנתיים האחרונות חלה ירידה קלה. בגברים יהודים אובחנו 5.3 למאה אלף בשנת 2000 , בהשוואה ל-5.4 למאה אלף בשנת 2010. בנשים יהודיות בשנת 2000 אובחנו 3.9 מקרים חדשים למאה אלף , בהשוואה ל-4.1 למאה אלף בשנת 2010. לדברי פרופ' שכטר, מדובר ככל הנראה בתופעה מקובלת של מגמת התייצבות בשיעורי האבחון המוקדם ביותר.
מגמת העלייה בשיעורי מלנומה ממוקדת מאז שנת 1992 , בה החלה הפעילות היזומה של האגודה למלחמה בסרטן, מצביעה על עלייה בגילוי מוקדם של המחלה, המאפשר סיכויי ריפוי גבוהים ביותר.
שיעורי התחלואה הגבוהים של מלנומה נצפו בילידי הארץ בני 55 שנים ומעלה.
שיעורי ההישרדות היחסית ממלנומה של העור לחמש שנים בעלייה. בגברים השיעור עלה ל-85.8% ובנשים ל- 89.7%.
בשנת 2010 נפטרו 207 אנשים בישראל ממלנומה של העור.
שיעורי התמותה המתוקננים לגיל בקרב יהודים ירדו בעשור האחרון מ-2.4 למאה אלף בשנת 2000 ל-2.2 למאה אלף בשנת 2010 הן בגברים והן בנשים.
מגמות בשיעורי התמותה משנת 1992, שנה בה החלה הפעילות היזומה של האגודה למלחמה בסרטן לגילוי מוקדם של המחלה, מצביעים על יציבות בגברים, וירידה של 32% בנשים יהודיות.
על פי נתוני הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC) לשנת 2008, ישראל ממוקמת במקום ה-18 בעולם בהיארעות מלנומה חודרנית של העור אחרי מדינות כמו אוסטרליה, סקנדינביה, מערב אירופה וארה"ב.
לחצו כאן לקריאת הקובץ עם הנתונים המלאים
ועדה משותפת של האגודה למלחמה בסרטן , המחלקה לתמרוקים באגף הרוקחות, אגף לרפואה קהילתית של משרד הבריאות, רופאים מומחים בכירים יועצי האגודה למלחמה בסרטן לנושא סרטן העור ואנשי מקצוע נוספים מגבשת בימים אלה אימוץ תקינות חדשות ומתקדמות בנושא מסנני קרינה, בהתאם להמלצות שונות של תקינות מקובלות בעולם (אוסטרלי, אירופי, FDA), כמו גם בחינת האפשרות לשינוי הכיתוב על גבי המוצרים (פרסום אזהרות, הוראות שימוש, הגבלה על כיתוב אשר עלול להטעות את הציבור סיווג וסימון מוצרים ועוד).
מחקר ישראלי חדש וגדול בהיקפו, מגלה כי הסיכון בקרב מי שעלו לישראל מאירופה לפני גיל 10 הוא כמעט כפול בהשוואה לסיכון בקרב מי שעלו מאירופה לאחר גיל 10.
בנוסף, קיים הבדל בסיכון למחלה על פי המוצא, בקרב משתתפים במחקר ממוצא אירופי הסיכון למלנומה של העור היה פי 4 לעומת משתתפים ממוצא אפריקה אסיה.
המחקר בוצע על ידי דר' חגי לוין ופרופ' ג'רמי קרק מבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית-הדסה, בשיתוף חיל הרפואה והרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות.
במחקר אותרו גורמי סיכון להתפתחות מלנומה במסגרת מעקב של עד 40 שנה על למעלה ממיליון גברים ישראלים, שנבדקו בגיל 17 בלשכות הגיוס.
מסקנת החוקרים: ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות ההגנה על הילדים מפני חשיפה לשמש, במיוחד בעלי גוון עור בהיר.
המחקר פורסם ב- International J. of Cancer , 2013
במחקר חדש וגדול בהיקפו מצאו חוקרים בבוסטון בארה"ב ובסין כי נשים וגברים אשר אובחנו עם אחד משני סוגי סרטן העור מסוג שאינו-מלנומה (NMSC): קרצינומה של תאי בסיס - BCC וקרצינומה של תאי קשקש - SCC, נמצאים בסיכון לחלות בסוגי סרטן אחרים.
מחברי המחקר ניתחו את ממצאיהם של שני מחקרים גדולים ופרוספקטיבים ,שבוצעו בארה"ב. מחקר ה - NHS נערך בין השנים 1976- 2008, בקרב 121,700 אחיות בגילאים 30-55, ב-11 מדינות בארצות הברית. מחקר ה- HPES נערך בין השנים 1986 - 2008, בקרב 51,529 גברים, אנשי מקצוע בתחום הרפואה כמו רופאי שיניים, וטרינרים, רוקחים ואופטומטריסטים, בגילאי 40-75. בשני המחקרים, המשתתפים מילאו שאלונים פעם בשנתיים אודות סגנון חייהם, התזונה שלהם ומצבם הרפואי במטרה לבדוק את הקשר בין סגנון חיים וגורמי סיכון לסרטן. היות וההיארעות של סרטן העור מסוג שאינו מלנומה מאד משתנה בין אנשים ממוצאים שונים, בניתוח הממצאים למחקר זה, החוקרים התמקדו רק בלבנים.
החוקרים בדקו את הקשר בין תחלואה בסרטן עור מסוג שאינו מלנומה (NMSC) והסיכון לפתח סרטן באיבר אחר בגוף, ומציינים כי אלו שחלו ב NMSC היו מבוגרים יותר וקיבלו יותר כוויות בעור מהשמש, הם היו יותר בעלי שיער ג'ינג'י או בהיר והתגוררו במדינות בהם קרינת השמש גבוהה יותר.
36,102 מקרים של NMSC ו- 29,447 מקרים של סרטן אחרים מ-NMSC דווחו. בקרב אלו שהיו בעלי היסטוריה של NMSC מצאו החוקרים עליה בסיכון של 15% בגברים, ו - 26% בקרב נשים לפתח סרטן שני מסוג אחר, בהשוואה לאלו שלא חלו ב - NMSC כלל. נשים היו בסיכון לפתח סרטן שד, ריאה ומלנומה וגברים היו בסיכון לפתח מלנומה.
ההסבר לקשר בין NMSC ומלנומה יכול להיות נעוץ בחשיפה לשמש אך ההסבר לסוגי הסרטן האחרים יכול להיות נעוץ בסמנים גנטיים אשר חוקרים מצאו בעבר קשר ביניהם לבין סוגי סרטן אלו. כלומר, פגמים במנגנוני התיקון של ה - DNA ברקמות העור, או תגובת המערכת החיסונית לפגמים אלו, יכולים להצביע על פגם מערכתי אשר משחק תפקיד בהתפתחות סרטן אחר בגוף.
החוקרים מדגישים שרק אם עבודות חשובות נוספות יאששו מחקר זה, יומלץ לאנשים שחלו ב NMSC להיות במעקב הדוק לאור החשש לפתח סוג סרטן שני.
המחקר פורסם ב 23 באפריל, 2013 ב- Plos Medicine.
סרטן העור נפוץ בעיקר באוכלוסיות ארצות חמות, עתירות שמש - כמו ישראל. לקרינה האולטרה סגולה (UVR) הפוגעת בעור בעת חשיפה לשמש, תפקיד מרכזי בתהליך הסרטני. מעבר לפגיעה הישירה, הגורמת לפגיעה ב- DNA ובבקרת התאים ולעליה בסיכון להתפתחות סרטן, הקרינה האולטרה-סגולה פוגעת במערך החיסוני של העור, וכתוצאה מכך מאבד העור את היכולת לסלק את התאים השגויים, המתחלקים במהירות והופכים לגידול סרטני. מחקרים קודמים הראו שחומצות שומן אומגה-3 תרמו להגנה מפני הפגיעה החיסונית ולהתפתחות סרטן העור בעכברים.
במחקר אקראי ומבוקר שנערך ע"י חוקרים ממרכזים שונים באנגליה, השתתפו 79 מתנדבות, בנות 22-60, אשר חולקו ל-2 קבוצות, קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת. כל המשתתפות קיבלו מנת קרינה אולטרה-סגולה ממקור מלאכותי (כ-70% מהקרינה שתגרום לאדמומיות העור). כמו כן כל המשתתפות היו בעלות רגישות עורית לניקל. רגישות זו מתפתחת כתוצאה מביצוע פירסינג וענידת תכשיטים. היות ואלרגיה לניקל ניתנת למדידה ומבטאת תגובת יתר של המערכת החיסונית של העור, החוקרים תכננו לבדוק את תגובת המערכת החיסונית של העור בעזרת מדד הרגישות לניקל. הנשים בקבוצת הניסוי קיבלו 5 גרם תוסף DHA EPA שהינם חומצות שומן מקבוצת אומגה -3, למשך 3 חודשים. קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. לאחר החשיפה לקרינה נבדקה התגובה העורית לחשיפה לניקל,
ב-3 מוקדים בגוף.
החוקרים מצאו כי קיים קשר ישיר בין הדיכוי החיסוני של העור והמינון של הקרינה המלאכותית. לדוגמא, כאשר בקרב קבוצת הניסוי ריכוז אומגה -3 בכדוריות האדומות בדם היה פי 4 מקבוצת הביקורת, הדיכוי החיסוני היה כ-6.9% פחות.
לסיכום, המחקר מסיק כי הגברת צריכת חומצות שומן מקבוצת אומגה-3 תורמת להפחתת הדיכוי החיסוני בהשפעת קרניים אולטרה סגולות ומחזק את ההבנה שפגיעה במערך החיסוני של העור היא חלק אינטגרלי של תהליך התהוות סרטן עור, ואת ההבנה שלתזונה פוטנציאל השפעה משמעותי במניעה של תהליכים סרטניים. העובדה שתוספי אומגה-3 תרמו להפחתת הפגיעה החיסונית מדגישה את חשיבות צריכת חומצות שומן אלו ממקורות מזון לדוגמא - דגים, אצות, ביצים מועשרות המספקות את החומצות הארוכות בעלות ההשפעה הישירה ו/או גרעיני פשתן, שמן קנולה, ומרווה ועלים ירוקים המספקים את חומצות השומן הקצרות יותר. יעילותן של אלה גדלה בסביבת המזון הטבעית שלהן המגינה עליהן מפני חמצון.
המחקר פורסם און-ליין בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition בינואר 2013 ובמהדורה המודפסת במרס 2013. (המחקר באדיבות ד"ר ניבה שפירא, תזונאית קלינית מהמכון לחקר התזונה בבי"ח בלינסון - מרכז רבין ויועצת האגודה למלחמה בסרטן).
חוקרים ממרכז המחקר החשוב Karolinska Institute בשבדיה בסיוע חוקרים נוספים של אוניברסיטת גוטנבורג, ערכו מחקר ובו ביקשו להעריך את היחס בין החשיפה לקרינה האולטרה-סגולה של השמש ורמת הסמן הביולוגי תימין דימר (Thymine Dimer) בקרב אנשים העובדים בחוץ.
רמות גבוהות של תימין דימר מצביעות על נזק שנגרם ל- DNA שמשפיע על יכולתו הכללית של התא לתקן נזקים, ובכך לפגום בחלוקה תקינה של התאים. החוקרים הניחו שסמן זה, הניתן לזיהוי בבדיקת שתן פשוטה, יכול להוות סמן ביולוגי לחשיפה לקרינת השמש האולטרה סגולה.
במסגרת המחקר נבדקה החשיפה היומית לקרינת השמש האולטרה-סגולה של 16 מצילים ו-6 עובדי חקלאות המועסקים בשדות סלק סוכר וחממות, בגילאים של 18-54.
במהלך המחקר נמדדה רמת הסמן הביולוגי תימין דימר בשתן, וחושב שטח העור שנחשף בגוף במהלך ימי החשיפה.
החוקרים מצאו התאמה בין רמת החשיפה לקרינה ורמת סמן הביולוגי בשתן.
זהו המחקר הראשון המציג את הקשר בין חשיפה תעסוקתית לקרינת השמש ורמת הסמן בשתן המצביע על נזק ל DNA. החוקרים מציעים כי רמת הסמן הביולוגי יכולה לשמש כאינדיקטור לחשיפה לשמש בקרב העובדים בחוץ.
המאמר פורסם און ליין בכתב העת Mutagenesis בינואר 2013 ובמהדורה המודפסת במרס 2013.
לקראת הקיץ קופות החולים מקיימות מבצעי הנחות על מוצרי הגנה מהשמש. מומלץ להיכנס לאתרי האינטרנט של הקופות ולהתעדכן.
ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן ובשיתוף קופות החולים, האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית והאיגוד הישראלי לרפואת עור יפתחו בשבוע שבין ה-19-24 במאי, למעלה מ-300 תחנות לבדיקת נגעים בעור בחינם בכל רחבי הארץ.
לקביעת תור יש לפנות לקופת החולים אליה משתייך הנבדק.
לחצו כאן לרשימת התחנות או בדף הפייסבוק "האגודה למלחמה בסרטן - לחיים בריאים".
רשימת התחנות תתפרסם במקומוני הערים בסוף השבוע הקרוב.
טלמידע של האגודה למלחמה בסרטן 1-800-599995.
מידע נוסף בנושא
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן.