מחלות היסטיוציטריות (Histiocytic neoplasms) הן קבוצה של מחלות המטולוגיות נדירות, המאופיינות בייצור יתר של תאים היסטיוציטים - תאים לבנים אשר מיוצרים במח העצם ומגינים על הגוף מפני זיהומים. במחלות הללו, התאים ההיסטיוציטים עלולים להתפתח למחלה גושית במגוון איברים ורקמות בגוף. תיתכן מעורבות מקומית באיבר אחד או מעורבות רב-מערכתית. מחלות היסטיוציטריות שונות נוטות לערב אתרים שונים, אך קיימת גם חפיפה ביניהן. איברים או רקמות שעשויים להיות מעורבים הם העור, העצמות, הטחול, הכבד, הריאות, בלוטות הלימפה ועוד. בגלל ההטרוגניות של המחלות ההיסטיוציטריות ומגוון הביטויים הקליניים שלהן, לעיתים האבחון עשוי להיות מאתגר. מחלות אלה נחשבו במשך שנים למחלות הנובעות מבעיה חיסונית (אימונית). בעקבות גילוי מוטציות אופייניות חוזרות בחלק גדול מהחולים, נחשבות היום רוב המחלות הללו למחלות ממאירות עם רכיב אימוני משמעותי.
תאי לנגרהנס הם תאים דנדריטים (תאים של מערכת החיסון) שתפקידם לבלוע פולשים זרים. במחלה זו, התרבות תאי הלנגרהנס יוצרת גידולים. מדובר במחלה נדירה, המצויה בשכיחות גבוהה יותר בילדים מאשר במבוגרים, אף שהיא יכולה להתפתח בכל גיל. המחלה מערבת לעיתים איבר או רקמה אחת, אך עשויה להיות רב-מערכתית (כלומר, לערב שני איברים או רקמות או יותר).
לרוב זו מחלה קלה המופיעה במקרים רבים בעור או בעצמות, אך היא יכולה להתפתח גם במוח, בריאות, בכבד, בטחול, בבלוטות הלימפה ובמערכת העיכול. כאשר מדובר במעורבות של מח העצם, הטחול או הכבד, המחלה נחשבת למאתגרת יותר מבחינה טיפולית.
הטיפול במחלה נעשה על ידי רופאים המטו-אונקולוגים, והוא משתנה בהתאם לאיברים המעורבים ולעומס המחלה. הטיפול יכול להיות ניתוח, תרופות כימותרפיות או טיפול ביולוגי המכוון למוטציות הספציפיות שנמצאו בגידול. לעיתים יכולה להיות הפוגה במחלה גם ללא טיפול.
מחלת ארדהיים-צ'סטר היא מחלה נדירה מאוד המופיעה לרוב בקרב מבוגרים בגיל 60-40, אך יכולה להתפתח בכל גיל. היא שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בנשים, והסיבות להתפתחותה אינן ידועות. בעבר הייתה מחלוקת בקהילה הרפואית בנוגע לסיווג המחלה - מחלה של מערכת החיסון או מחלה ממאירה. בשנים האחרונות התגלו מוטציות גנטיות המאפיינות את המחלה, וארגון הבריאות העולמי (WHO) הכריז על סיווג מחדש של מחלת ארדהיים-צ'סטר כמחלה ממאירה.
המחלה יכולה לערב איברים שונים, כולל עצמות, כלי דם גדולים, בלוטת ההיפופיזה ועוד. למעורבות של המוח והלב יש ההשפעה הרבה ביותר על מהלך המחלה.
בשנים האחרונות הטיפול המקובל יותר במחלה הוא טיפול ביולוגי, המותאם למוטציה הספציפית שהתגלתה אצל החולה. אולם לא כל מי שמאובחן עם המחלה חייב לקבל טיפול. עם התפתחות הטיפולים החדשים שיעור ההצלחה הטיפולית גדל באופן דרמטי.
בישראל קיימים שני מרכזים רפואיים שהוכרזו ע"י ארגון ארדהיים-צ'סטר העולמי כ"מרכז מוכר לטיפול במחלת ארדהיים-צ'סטר": המרכז הרפואי שערי צדק, בהובלת ד"ר חזי גנזל (למידע נוסף ראו כאן) והמרכז הרפואי אסותא ת"א בהובלת פרופ' עופר שפילברג (למידע נוסף ראו כאן).
מחלה זו גורמת בדרך כלל להגדלה של בלוטות הלימפה בצוואר, אך יכולה לערב גם בלוטות לימפה באזורים אחרים או את העור, מערכת הנשימה, העצמות ועוד. רוזאי-דורפמן נחשבת מחלה שפירה שהגורם שלה אינו ברור, אם כי בחלק מהחולים ניתן למצוא מוטציות גנטיות. אבחנת המחלה שכיחה יותר בילדים עד גיל 10, אך היא יכולה להופיע גם במבוגרים. השכיחות דומה בקרב גברים ונשים. במקרים רבים אין צורך בטיפול, והמחלה נסוגה מעצמה. כאשר יש צורך לטפל, קיים מנעד גדול מאוד של אפשרויות, בהן ניתוח, קרינה, כימותרפיה, אימונותרפיה או טיפול ביולוגי מכוון מוטציה.
תסמיני המחלות ההיסטיוציטריות דומים לרוב לתסמינים של מחלות אחרות, ולכן האבחון עלול להיות מאתגר. תסמינים נפוצים הם חום, כאב ופריחה בעור. תסמיני המחלות תלויים באיברים המעורבים.
עור - היסטיוציטוזיס בעור יכול לגרום לפריחה הנראית כמו כתמים או בליטות בצבע אדום, צהוב או סגול. הכתמים יכולים לגרום לכאב או לגרד.
עצמות – מעורבות מחלה היסטיוציטרית בעצמות עלולה לגרום לכאבי עצמות ולשברים פתולוגיים.
סינוסים ועיניים – מעורבות סינוסים עלולה לגרום לתחושת אי נוחות בפנים ולכאב. גידולים סביב העיניים או מאחוריהן עלולים לגרום לבעיות ראייה או לבלט של העיניים.
מוח - היסטיוציטוזיס במוח עלולה לגרום לבעיות באיזון הגוף, לחוסר איזון הורמונלי, לכאבי ראש, לחולשה, לפגיעה בתחושה וירידה קוגניטיבית.
איברים פנימיים - גידולי היסטיוציטוזיס בכליות, בכבד, בטחול, בריאות או באיברים אחרים עלולים לגרום לפגיעה בתפקוד של אותם איברים, דבר שיכול להתבטא במגוון רחב של סימפטומים ובבדיקות דם שאינן תקינות.
במקרים של מחלה קלה ייתכן שלא יהיה צורך בטיפול, והחולה יהיה במעקב רפואי בלבד. במקרים של מחלה נרחבת יותר או במעורבות של איברים מסוימים, יהיה צורך לטפל. בחירת הטיפול הספציפי משתנה בהתאם לאיבר או למערכת שבהם יש גידולים. בחלק מהמקרים הטיפול כולל ניתוח או קרינה מקומית. אפשרויות טיפול נוספות הן כימותרפיה, תרופות המדכאות את מערכת החיסון וטיפולים ביולוגיים ממוקדים (בהתאם למוטציה שהתגלתה).
משנת 2024 התרופה הממוקדת קובימטיניב – Cobimetinib (קוטליק® - ®Cotellic)* נמצאת בסל הבריאות לטיפול בחולים מבוגרים עם ממאירויות היסטיוציטריות.
*או תרופות אחרות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.