לתרומה
חפש
מחלות סרטן
לוקמיה

לוקמיה של תאים שעירים

עוד בנושא


מבוא

מהי לוקמיה של תאים שעירים?

גורמי סיכון

תסמיני המחלה

אבחון

תכנון הטיפול

אפשרויות הטיפול

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן



מבוא

המידע המובא בהמשך עוסק בסרטן דם מסוג לוקמיה (ליקמיה) של תאים שעירים (Hairy Cell Leukemia), ומטרתו לשפוך אור על אבחון המחלה, סוגי הטיפולים, תופעות הלוואי וההתמודדות. עם זאת, מידע זה הוא כללי בלבד, ורק הצוות הרפואי המטפל בך ומכיר היטב את פרטי הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך, יכול לייעץ לך בכל הנוגע לטיפול.


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. תאים אלו מתחדשים באמצעות חלוקה מבוקרת. אם התהליך יוצא משליטה בשל סיבה כלשהי, התאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים (סרטניים).



גידול שפיר הוא גידול מקומי, שהתאים שלו אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף, אך אם הם ממשיכים להתחלק ולהתרבות, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת פלישה והתפשטות. ללא טיפול גידול כזה עלול לפלוש לרקמות ולאיברים סמוכים ולפגוע גם בהם. לעיתים תאים ניתקים מהגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה, ושם הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים פיזור משני או גרורה.

קיימים יותר מ־100 סוגי סרטן באיברי הגוף השונים, ולכל אחד מהם שם, מהלך מחלה וטיפול הייחודיים לו.
 

מהי לוקמיה?

לוקמיה היא מונח המתאר מצב שבו קיים עודף של סוג אחד של תאי דם. כדי להבין את השפעת הלוקמיה על הגוף, חשוב להבין את התהליך התקין  של יצירת תאי דם.

מח העצם הוא חומר ספוגי הממלא את העצמות ותפקידו לייצר תאי דם. בדרך כלל, מח העצם מייצר תאי גזע (תאים לא בשלים) שהופכים עם הזמן לתאי דם בוגרים. תא גזע עשוי להפוך לתא גזע מיאלואידי או לתא גזע לימפואידי (תרשים מס' 1).

תא גזע מיאלואידי מתפתח לאחד משלושה סוגים של תאי דם בוגרים:

  • תאי דם אדומים הנושאים חמצן לכל רקמות הגוף.
  • גרנולוציטים, שהם תאי דם לבנים המסייעים להילחם בזיהומים ומחלות.
  • טסיות היוצרות קרישי דם כדי לעצור דימום.


תא גזע לימפואידי הופך לתא לימפובלסט ולאחר מכן לאחד משלושה סוגים של לימפוציטים:

  • לימפוציטים מסוג B (B-Lymphocyte), המייצרים נוגדנים כדי לעזור להילחם בזיהום.
  • לימפוציטים מסוג T (T-Lymphocyte), כאלה המסייעים ללימפוציטים מסוג B ליצור נוגדנים כדי לסייע במלחמה בזיהום, וכאלה שיכולים להרוג ישירות חיידקים, נגיפים (וירוסים), תאים סרטניים ועוד.
  • תאים הורגים טבעיים (Natural Killer Cells) שתוקפים תאים סרטניים ונגיפים.


באופן תקין, תאים אלה מיוצרים על ידי מח העצם ונשארים במח העצם עד הבשלתם, ולאחר מכן  חודרים למחזור הדם כדי לבצע את תפקידם.


תרשים מס' 1: התפתחות של תאי הדם

 






מהי לוקמיה של תאים שעירים?

לוקמיה של תאים שעירים (HCL) היא מחלה שבה לימפוציט מסוג B עובר שינוי ממאיר ומייצר שבט של תאים שכולם נושאים את אותו שינוי. המונח "תאים שעירים" מתייחס לבליטות זעירות הנראות על פני השטח של הלימפוציטים, אשר בבדיקה מיקרוסקופית נראות דומות לשערות.





לימפוציטים אלו נקראים גם "תאי לוקמיה". תאי הלוקמיה יכולים להצטבר בדם ובמח העצם, ולכן יש פחות מקום לתאים בריאים - תאי דם לבנים, תאי דם אדומים וטסיות דם. זה עלול לגרום לירידה בתאים אלו ובכך לזיהום, אנמיה ודימום. חלק מתאי הלוקמיה עלולים להצטבר בטחול ולגרום לו לגדול.






גורמי סיכון

המחלה נדירה יחסית, והיא מהווה 2% מכלל מחלות הלוקמיה.

לא ידוע מה הגורם המחלה, אך מוכרים כיום שני גורמי סיכון:

  • גיל: המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אבל הגיל השכיח לאבחון בגברים הוא 63-52 ובנשים 59-51. נדיר שהמחלה מאובחנת בילדים.
  • מין: המחלה שכיחה יותר בגברים יותר לעומת נשים.




תסמיני המחלה

התסמינים הבאים יכולים להופיע בלוקמיה של תאים שעירים, אבל גם במצבים רפואיים נוספים. אם מופיעים התסמינים הללו, יש לפנות לרופא:

  • חולשה או עייפות – בגלל ירידה בתאים האדומים ואנמיה.
  • זיהומים חוזרים – עקב ירידה בגרנולוציטים ובלימפוציטים תקינים.
  • נטייה מוגברת להיפצע בקלות ולדמם, אפילו בעת צחצוח שיניים – משנית לירידה בטסיות.
  • קוצר נשימה – בגלל האנמיה.
  • כאבים או תחושת מלאות מתחת לצלעות – אם יש הצטברות של תאי הלוקמיה בטחול והגדלה שלו. הטחול הוא איבר בצורת אליפסה בצד שמאל של הבטן העליונה. אם הטחול גדול מדי נוצרת תחושת מלאות בבטן. כיוון שהטחול ממוקם מתחת לקיבה, הגדלה שלו גורמת לירידה בנפח הקיבה ולשובע מוקדם. התוצאה יכולה להיות ירידה במשקל.
  • לעיתים יש הגדלה של קשרי לימפה, שיכולה לגרום לנפיחות, שלרוב אינה מלווה בכאבים, בצוואר, בבית השחי או במפשעה.





אבחון

האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה של רופא המשפחה במקרה של הופעת תסמינים או לאחר בדיקות דם שבהן מתגלה תוצאה חריגה. הרופא ישאל על תסמינים קיימים ויבדוק אותך. לאחר מכן  יחליט אם להפנות אותך לבדיקות נוספות או למומחה.

בשונה מסוגי סרטן אחרים, בלוקמיה לא נוצר גוש גידולי שניתן לזהות בבדיקות הדמיה, כגון צילום רנטגן או סריקת CT. כדי לאבחן לוקמיה של תאים שעירים, הרופא עשוי להמליץ על כמה בדיקות:

בדיקה גופנית: בבדיקה גופנית רופא יכול להתרשם אם הטחול גדול מהרגיל.

בדיקת דם: ספירת דם מלאה (Complete Blood Count - CBC) נותנת תמונה מלאה של מספר תאי הדם הלבנים, האדומים והטסיות. בלוקמיה של תאים שעירים שכיח לראות ירידה כללית במספר תאי הדם.

ביופסיה של מח העצם: נטילת דוגמית ממח העצם יכולה להתבצע על ידי שאיבת נוזל ממח העצם ונטילת ביופסיה מהעצם. הבדיקה נעשית מעצם האגן. נוזל מח העצם משמש למספר בדיקות:

  • הסתכלות במיקרוסקופ לזיהוי תאי הלוקמיה.
  • ציטומטריית זרימה (FACS): בדיקה המשמשת לסיווג תאים המבוססים על סוג החלבונים (סמנים) על פני השטח של התאים. לתאים השעירים יש מאפיין/דפוס חלבון פני שטח השונה מלימפוציטים מסוג B בריאים ומתאי B חריגים (ממאירים) אחרים. התבנית של חלבוני פני השטח נקראת אימונוטייפ. ישנם חלבונים מסוימים הנקראים (CD) שהם יחסית ספציפיים ללוקמיה של תאים שעירים. בנוסף לסמנים הרגילים של לימפוציטים מסוג B CD19, CD20 ו-CD22, תאי הלוקמיה מבטאים גם CD11c ,CD25 ,CD103 ו- .CD123החלבונים האלה לעיתים משמשים מטרה לטיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה) כמו למשל תרופות התוקפות את CD20 (פירוט בהמשך).
  • בדיקות מולקולריות: בדיקות הבוחנות שינויים בדנ"א ובחלבונים של התאים הממאירים, והן כוללות למשל בדיקת מוטציות גנטיות ספציפיות בתאי הלוקמיה. לדוגמה, כמעט בכל המקרים של לוקמיה של תאים שעירים, לתאי הלוקמיה יש מוטציה של הגן .BRAF V600E מוטציות, מעבר לכך שהן עשויות לשמש סמן מולקולרי אמין להבחין בין סוגי לוקמיה שונים, הן יכולות לעזור לרופאים לחזות את התוצאה הסבירה של המחלה (פרוגנוזה). במקרה של המוטציה ב-BRAF יש טיפולים מכווננים נגד החלבון המוטנטי (פירוט בהמשך).


בדיקות הדמיה:

  • בדיקת אולטרה-סאונד (US) - בדיקת הדמיה העושה שימוש בגלי קול בתדירות גבוהה ליצירת תמונות של האיברים הפנימיים. גלי הקול יוצאים ממתמר האולטרה-סאונד (מכשיר קטן הדומה למיקרופון) ומוחזרים אליו כשהם מגיעים לאיברי הגוף. המתמר הופך את גלי הקול לתמונות. הבדיקה משמשת לזיהוי שינויים באיברים הפנימיים, כולל הטחול ובלוטות הלימפה. היתרון של הבדיקה שהיא אינה מבוססת קרינה.
  • סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT): בדיקה זו יוצרת סדרה של תמונות מפורטות של אזורים בתוך הגוף שנלקחו בזוויות שונות. התמונות נעשות על ידי מחשב המקושר למכונת רנטגן. כדי לעזור בהדמיה של האיברים השונים ייעשה שימוש בחומר ניגוד (יוד). חומר זה  יכול להינתן לנבדק בשתייה ו/או בזריקה לווריד. סריקות CT של בית החזה, הבטן ו/או האגן עשויות להיות שימושיות בלוקמיה של תאים שעירים כדי לבחון את גודל הטחול, הכבד ובלוטות לימפה.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו כמה ימים או שבועות עד שכל תוצאות הבדיקות יתקבלו ועד פגישת העדכון עם הרופא. תקופת ההמתנה עלולה להיות מלווה בחששות ובמתח, לכן מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים היכולים לתמוך ולסייע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה מוקד "טלתמיכה"®: מוקד תמיכה טלפוני בעברית וברוסית. המוקד מעניק סיוע מיידי ראשוני לחולי סרטן ולקרוביהם הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. המתקשרים מופנים לטיפול בבית החולים או בקהילה לפי הצורך. ניתן לפנות למוקד בטל': 1-800-200-444 






תכנון הטיפול

האבחון ותכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה, לעיתים, על ידי צוות רב־תחומי, שכולל מומחי הדמיה, פתולוגים והמטולוגים. בבית החולים יש אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון אחיות, תזונאים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, בסוג מחלתך, בשלב ובדרגה שלה.

הרופא המטפל ישוחח אתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או יציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם יש צורך להחליט על דרך טיפול אחת, חשוב לוודא שיש בידיך את כל המידע על דרכי הטיפול האפשריות עבורך. ניתן לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש ונוכחות של חבר קרוב או בן משפחה בפגישה עם הרופא עוזרות לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.


יתרונות הטיפול וחסרונותיו

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות, אבל לרוב ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם שחלה, והוא משתנה בהתאם למחלתו הראשונית ולמצבו הכללי.

אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יותר, ככל הנראה. עם זאת, יש לשקול את יתרונות הטיפול לעומת חסרונותיו. אם אין אפשרות ריפוי, והטיפול נועד להאט את התקדמות המחלה או לעצור אותה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו. בנסיבות כאלו קבלת ההחלטות הנוגעות לטיפול היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. גם אם בוחרים שלא לקבל טיפול, אפשר לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. הטיפול הזה נקרא טיפול תומך או טיפול פליאטיבי.


חוות דעת רפואית נוספת

צוות רב־תחומי של מומחים יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, אבל בהחלט אפשר לבקש ולקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו הזכות המלאה של כל אדם על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו־1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו".

אם בחרת לקבל חוות דעת נוספת, כדאי להכין מראש רשימת שאלות ולהגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה. כך אפשר להבטיח שכל הנושאים המדאיגים אותך יובהרו.


הסכמה מדעת

לפני קבלת טיפול כלשהו יסביר לך הרופא על סוג הטיפול והיקפו, על מטרותיו, על יתרונותיו וחסרונותיו, על סיכונים ותופעות לוואי ועל טיפולים אפשריים אחרים. לאחר מכן הוא יבקש ממך לחתום על טופס הסכמה מדעת – מסמך הצהרה שבו מביעים הסכמה לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא יינתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך וללא חתימתך על הטופס.






אפשרויות הטיפול

לוקמיה של תאים שעירים בדרך כלל מתקדמת לאט, ולא כל חולה שאובחן זה מכבר זקוק לטיפול מיידי. צורת טיפול זו נקראת "המתנה תוך השגחה" (watch & wait) פירוש הדבר שהטיפול נדחה עד שיש תסמינים המחייבים טיפול, תוך ניטור תכוף, כולל בדיקות דם ובדיקת רופא.

חלק מהחולים בלוקמיה של תאים שעירים יכולים לחיות שנים רבות ללא תסמינים וללא קבלת כל טיפול.

ההתוויות להתחלת טיפול כוללות:

  • ירידה בספירות הדם (בתאים הלבנים ו/או בהמוגלובין ו/או בטסיות הדם)
  • אי נוחות פיזית בגלל טחול או כבד מוגדלים, כולל שובע מוקדם בגלל לחץ של הטחול על הקיבה
  • ירידה בלתי מוסברת במשקל
  • זיהומים חוזרים.


ישנן כמה שיטות לטפל בלוקמיה של תאים שעירים, בהן כימותרפיה, כריתת הטחול וטיפול באינטרפרון.


טיפול כימי (כימותרפיה)

כימותרפיה היא טיפול בתרופות נגד לוקמיה, אשר הורגות ועוצרות את התרבות תאי הלוקמיה.

בקו הראשון של הטיפול התרופה הניתנת על פי רוב היא כלורודאוקסיאדנוזין-2 - Cladribine (ליטאק® - ®Litak)*.


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

התרופה יכולה להינתן במספר אופנים:

  • בעירוי המשכי במשך 7 ימים
  • בעירוי על פני שעתיים במשך 5 ימים
  • במתן חד-שבועי במשך 5 שבועות.


לפעמים יש צורך במחזור טיפול נוסף.

אם חזרת המחלה היא אחרי יותר משנתיים ניתן לחזור על הטיפול ב-Cladribine.

תופעות הלוואי השכיחות הן חום גבוה וזיהום, שבו מטפלים באמצעות אנטיביוטיקה. תופעות לוואי אפשריות נוספות כוללות כאבי ראש, חולשה, בחילות, פריחה בעור וכאבי שרירים. יש לדווח לרופא על כל תופעה חריגה.

תרופה עם מנגנון פעולה דומה היא פנטוסטטין - Pentostatin (ניפנט® - ®Nipent)*. תרופה זו ניתנת בעירוי לווריד, פעם אחת מדי שבועיים עד להשגת הפוגה, כקו טיפול לאחר חזרת המחלה. התרופה פחות בשימוש בעולם, ובארץ אינה רשומה בסל התרופות.

לדף מפורט על הטיפול הכימי.
לקבלת חוברת מודפסת בנושא, ללא תשלום, אפשר לפנות בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995 


טיפול ביולוגי (מכוונן, ממוקד מטרה)

Moxetumomab pasudotox-tdfk (LumoxitiTM) - נוגדן שעובד נגד קולטן הקרוי CD22. לנוגדן זה מצורף חומר כימותרפי המשמש טיל מונחה להבאת הכימותרפיה לתוך התא. טיפול זה ניתן למחלה עמידה או חוזרת. התרופה אינה רשומה כרגע בארץ ולא הוגשה לסל התרופות.


מעכב BRAF

נתונים עדכניים הוכיחו כי כמעט לכל החולים עם לוקמיה של תאים שעירים יש מוטציה של הגן BRAF V600E. הגן הזה יוצר חלבון שנקראBRAF , שגורם למספר סוגים של תאים ממאירים להתרבות.

ומוראפניב - Vemurafenib (זלבוראף® - ® Zelboraf)* - תרופה שגורמת לתאים להפסיק לייצר את חלבון BRAF. תגובות טובות דווחו לאחר שימוש בתרופה בחולים עם הישנות של לוקמיה של תאים שעירים ובמחלה עמידה לטיפול הרגיל. התרופה רשומה בארץ אך אינה נמצאת בסל התרופות בהתוויה לטיפול בלוקמיה תאים שעירים. 


אינטרפרון אלפא (Interferon Alpha/alfa)

אינטרפרון הוא סוג של טיפול חיסוני, כלומר, טיפול המעודד את המערכת החיסונית של הגוף. אינטרפרון שייך למשפחת הציטוקינים - חלבונים קטנים שהם חיוניים בשליטה על הצמיחה והפעילות של תאי מערכת חיסון אחרים ותאי דם. כשהם משתחררים, הם מאותתים למערכת החיסון לעשות את עבודתה. ציטוקינים משפיעים על הצמיחה של כל תאי הדם ותאים אחרים המסייעים לתגובות החיסון והדלקתיות של הגוף. הם גם עוזרים להגביר את הפעילות האנטי-סרטנית על ידי שליחת אותות שיכולים לעזור לגרום לתאים לא תקינים למות ולתאים נורמליים לחיות זמן רב יותר. קיימים שלושה סוגי אינטרפרונים, לפי האותיות הראשונות באלף בית היווני – אלפא, בטא וגמא. אינטרפרון אלפא הוא היחיד בשימוש במחלות הסרטן. זהו טיפול שכיום כמעט אינו בשימוש.

למידע נוסף על התרופה


כריתת הטחול

כריתת טחול (ספלנקטומיה) מתבצעת בניתוח, ומטרתה להקל על אנשים הסובלים מתסמינים הנלווים לטחול מוגדל. עם זאת, כריתת הטחול אינה מרפאה את המחלה, ובדרך כלל יש צורך בטיפולים נוספים, ולכן היא כמעט אינה בשימוש.






רפואה משלימה

המונח רפואה משלימה (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מראים שגישת הטיפול האינטגרטיבית עשויה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים.

אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם ההמטולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה כדי לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, ואם שיטות רפואה משלימה עשויות לסייע בהשגת יעדי הטיפול. חשוב מאוד להדגיש שחלק מהטיפולים המשלימים, בעיקר טיפולים בחומרים טבעיים למיניהם, יכולים להיות מזיקים בזמן הטיפול במחלה. חלק מהחומרים הטבעיים מפריעים בפעילות התרופות ובכך מורידים את היעילות של הטיפול. חלקם, מפריעים בפירוק תרופות מה שגורם לרעילות יתר של התרופות למחלה. בנוסף ויטמינים וצמחי מרפא שכפי שהם מצילים תאים בריאים גם עוזרים לתאי הלוקמיה. ההמלצה היא לא ליטול שום חומר טבעי ללא התייעצות עם ההמטולוג המטפל.

למידע נוסף:
דף מידע "רפואה משלימה וסרטן" ורשימת מרפאות רפואה משלימה ואינטגרטיבית ברחבי הארץ.
פורום רפואה משלימה ומשולבת.
לקבלת מדריך מודפס על רפואה משלימה ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה בטל': 1-800-599-995 






מעקב

מטרת הטיפול בלוקמיה של תאים שעירים היא להביא לנסיגת המחלה, כלומר למצב בו המחלה רדומה או שאינה פעילה, על אף שהיא עדיין קיימת. יש חולים שהטיפול מביא להבראה מהמחלה. עם זאת, קיימת אפשרות שהמחלה תחזור. לכן הרופא מנהל מעקב באמצעות בדיקות דם או מח עצם. כמו כן מעקב לגודל הטחול מתבצע בעזרת בדיקות אולטרסאונד בטן.

תדירות מפגשי המעקב הם לרוב מדי שלושה עד שישה חודשים אם המצב יציב ללא סימני חזרה של המחלה.

לפורומים של האגודה בנושאים שונים, בהם ניתן להפנות שאלות למומחים.
לדף המידע "מדריך למחלימי סרטן - עם הפנים לעתיד"
לקבלת חוברת מודפסת בנושא ללא תשלום אפשר לפנות בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה למלחמה בסרטן בטל': 1-800-599-995






מחקרים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).


מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.


מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שמקבלת את הטיפול החדש הנבדק במחקר (כחלופה לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם באותה מחלה או כתוספת לטיפול הסטנדרטי).
  2. קבוצה שמקבלת את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטיפול המיטבי במחלה.


אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.


כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.

החוברת "מחקרים קליניים בטיפול במחלת הסרטן" של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת בנושא ביתר פירוט. ניתן לקבל את החוברת ללא תשלום בשיחת חינם ל"טלמידע"® של האגודה בטלפון 1-800-599-995 או באתר האגודה.
לאגודה למלחמה בסרטן מאגר של מחקרים קליניים. הוא מתעדכן באופן שוטף באתר האגודה.

במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. המחקרים האלה פתוחים לציבור המטופלים על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר. ניתן לקבל פרטים ומידע נוסף במרכז המידע של האגודה בטלפון 03-5721608 או בדואר אלקטרוני info@cancer.org.il






התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.


להמשך





מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן

למידע על מערך המידע של האגודה למלחמה בסרטן




מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה לאנשי המקצוע על עזרתם האדיבה בעדכון המידע.
ייעוץ מקצועי:
פרופ' דינה בן יהודה
, מנהלת האגף ההמטולוגי, בית החולים האוניברסיטאי הדסה, ירושלים
פברואר 2024
הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.