איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בנין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. למרות שתאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיראות ולתפקד באופן שונה, רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר, על ידי חלוקה. בדרך כלל, חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם מסיבה כלשהי התהליך יוצא משליטה, ממשיכים התאים להתחלק ללא צורך. כתוצאה מכך, נוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.
חזרה למעלה >>
כל תפקודי הגוף והחושים נשלטים על ידי מערכת העצבים המרכזית (CNS). מערכת זו מורכבת מהמוח, חוט השדרה ורשת העצבים ההיקפית (PNS), היוצאת מתוך חוט השדרה ופרוסה בכל הגוף.
חוט השדרה יוצא מבסיס הגולגולת (המוח) וממשיך מטה דרך תעלה, בחוליות היוצרות את עמוד השדרה. מח השדרה אינו נמשך לכל אורך עמוד השדרה אלא מסתיים באיזור גובה המותן (גובה 2 L), ומשם ממשיכים העצבים הראשיים עד עצם העצה (אזור הגב התחתון).
כפי שהמוח מוגן ומוקף בעצמות הגולגולת, כך חוט השדרה מוקף ומוגן על ידי חוליות עמוד השדרה. העצבים יוצאים מחוט השדרה דרך פתחים בין החוליות.
בעמוד השדרה 26 חוליות:
עצם העצה והעוקץ מורכבות מכמה עצמות המחוברות יחד. ישנן 5 חוליות עצה ו- 5 חוליות עצם העוקץ.
שלושה קרומים עשויים רקמת חיבור עוטפים, מזינים ומגינים על המוח ועל חוט השדרה. השכבה החיצונית (קרום קשה) קשיחה ועבה יותר מן השכבה האמצעית (קרום עכבישי) ומן השכבה הפנימית (קרום רך). בין השכבה האמצעית והפנימית זורם הנוזל המוחי-שדרתי (CSF).
חוט השדרה מכיל את מסלולי התקשורת העצבית בין המוח לבין הגוף, ובין הגוף והמוח, בכל הקשור לתחושה ולתנועה. מסרים עצביים יכולים לנוע מעלה או מטה לאורך חוט השדרה. לדוגמה, אם רוצים להרים דבר מה, המוח שולח מסר לאורך חוט השדרה ולאורך העצבים השולטים על תפקוד היד. אם החפץ שהרמנו נעים למגע, מסר נע לאורך חוט השדרה, מגיע למוח ומדווח לנו כי החפץ נעים למגע. המסרים העצביים מגוונים מאד, וכוללים הוראות הפעלה לשרירים, תיאום תנועות, יציבה (מסרים מוטוריים), תחושות שונות (חום, קור, מגע) ומצב הגוף במרחב (מסרים תחושתיים).
תאים בתוך ה- CNS , כלומר מערכת העצבים המרכזית, גדלים בדרך כלל לפי סדר ותחת בקרה, אולם אם בשל סיבה כלשהיא משתנה הסדר, התאים ממשיכים להתחלק ולגדול ללא בקרה, וליצור גוש או גידול.
גידול יכול להיות שפיר או ממאיר (סרטני). למרות שגידול שפיר יכול להמשיך ולגדול, תאיו לא מתפשטים מעבר למיקומם הראשוני. בגידול סרטני, התאים יכולים לפלוש ולהרוס את הרקמה הבריאה סביבם ויכולה להתפשט לחלקים אחרים של ה- CNS.
גידולים תוך-לשדיים ממוקמים בתוך עצבי חוט השדרה. קיימים כמה סוגים של סרטן חוט השדרה, אולם השכיחים ביותר הם אסטרוציטומה (astrocytoma) ואפנדימומה (ependymoma).
גידולים תוך-קרומיים חוץ-לשדיים מתפתחים במעטפת חוט השדרה, אך מחוץ לחוט עצמו. הגידולים השכיחים ביותר מסוג זה הם מנינגיומה (menigioma) וגידולי מעטפת העצב, כמו שוואנומה (schwannoma).
חלק מהגידולים מתחילים בעצמות עמוד השדרה. בקבוצת מחלות זו המכונה סרטן ראשוני בעצמות ישנם כמה סוגים: על הגידולים השפירים שבהם נמנים כורדומה (chordoma) ואוסטיאומה (osteoma). על הגידולים הממאירים נמנים אוסטיאוסרקומה (osteosarcoma),כונדרוסרקומה (chondrosarcoma) ופיברוסרקומה (fibrosarcoma).
חלק מסוגי הסרטן עלולים להתפשט אל עצמות השדרה ממקומות אחרים בגוף, ונקראים סרטן שניוני (גרורתי) בעצמות. סוגי הסרטן הנוטים להתפשט לעצמות השדרה הם סרטן הריאות, סרטן השד, מיאלומה, לימפומה, סרטן הכליה, סרטן הערמונית ואחרים.
הגורמים לגידולי חוט השדרה אינם ידועים, אולם מחקרים נעשים כל העת במטרה למצוא גורמים אפשריים להופעתם.
תסמיני המחלה תלויים במיקומו של הגידול בחוט השדרה. גידולי שדרה גורמים לעיתים קרובות להופעת תסמינים בשל הרס החוליות או הלחץ שהם מפעילים על עצבי השדרה. תסמינים שכיחים כוללים כאבי גב וצוואר, תחושת "הרדמות" מקומית, עקצוץ וחולשה של הזרועות והרגליים, אחד מהם או כולם יחד.
תסמינים אחרים יכולים להיות תנועות מסורבלות וקשיים בהליכה. גידולים בחלקו התחתון של חוט השדרה יכולים לגרום לאיבוד שליטה בשלפוחית השתן והרקטום, שמשמעותו יציאות בלתי רצוניות.
כדי שהצוות הרפואי יוכל לתכנן את הטיפול בך, הוא זקוק למידע המדויק ביותר על סוג הגידול הסרטני, מיקומו וגודלו, ולכן תמיד יש לבצע בדיקות הדמיה, כדלקמן.
בבדיקת CT נערכת סדרת צילומי רנטגן הבונה תמונה תלת מימדית של פנים הגוף. הבדיקה אינה כרוכה בכאב ואורכת כ-10 עד 30 דקות. בסריקת CT נעשה שימוש בכמות מזערית של קרינה כך שאינה מסכנת אותך או את השוהים בסביבתך. תתבקש להימנע מאכילה ושתייה לפחות ארבע שעות לפני ביצוע הבדיקה. בדיקת CT נועדה כדי לזהות במדויק את מיקום הגידול או כדי לבדוק אם הגידול הסרטני התפשט לאזורים אחרים בגוף.
מרבית המטופלים שעוברים בדיקת CT מתבקשים לשתות חומר מיוחד המאפשר ראיה מדויקת וברורה יותר של האזורים הנבדקים, או שמוזרק להם חומר זה. החומר עלול לגרום לתחושת חום בכל הגוף. אם אתה רגיש ליוד או שאתה חולה באסטמה עליך להודיע לטכנאי, לפני שתיית החומר או הזרקתו.
בדיקה זו דומה לבדיקת CT אך היא עושה שימוש בשדות מגנטיים במקום בקרני רנטגן כדי לבנות תמונות תלת מימדיות של הגוף. במהלך הסריקה תתבקש לשכב ללא תזוזה על ספה בתוך גליל ארוך למשך כחצי שעה.
הבדיקה אינה כרוכה בכאב, אולם עלולה להיות כרוכה באי נוחות, וחלק מהאנשים חשים חרדה מפני חללים סגורים. מהלך הבדיקה מלווה ברעש, אך ינתנו לך אטמי אוזניים או אזניות שיגנו עליך מפניו. חלק מהמטופלים יקבלו זריקה של חומר צבע לוריד בזרוע, אך זו אינה כרוכה באי נוחות כלשהי.
לעיתים נדרשים גם צילומי רנטגן פשוטים, מיפוי עצמות ובמקרים נדירים בדיקות מורכבות כמו הדמיית כלי-דם.
הטיפול בגידולי חוט השדרה תלוי במספר גורמים, בהם גילך, מצב בריאותך הכללי, היקף הגידול הסרטני, סוגו ומיקומו. ישנם כמה סיכונים המיוחסים לטיפול בגידולי חוט השדרה והרופא ידון איתך בהם. הטיפולים העיקריים בגידולי חוט השדרה הם ניתוח, טיפול בקרינה ומתן סטרואידים. ההחלטה בדבר תכנית הטיפול נובעת מסוג הגידול וממצבו הכללי של המטופל.
הטיפול שלך יתוכנן על ידי צוות רופאים מומחים הנקרא 'צוות רב תחומי'. הצוות כולל מומחה לניתוחי עמוד שדרה, נוירולוג (מומחה בטיפול במחלות עצבים) ונוירו-אונקולוג (מומחה לטיפול כימי וקרינתי). לצד הרופאים קיים צוות תומך כמו אחיות, עובד סוציאלי ותזונאי.
בטרם תעבור טיפול כלשהו, הרופא יפרט בפניך את המידע המקיף ביותר על הטיפול המתאים לך ויסביר לך את מטרותיו. לאחר מכן תתבקש לחתום על טופס בו הנך מאשר לצוות בית החולים להעניק לך את הטיפול המוצע לך. טיפול רפואי לא יכול להינתן לך ללא הסכמתך המלאה.
טיפול מסוים ניתן בשל סיבות שונות, ויתרונו האפשרי משתנה בין חולה לחולה. במידה והוצע לך טיפול אשר מטרתו לרפא את מחלתך, ההחלטה אם לעבור אותו או לא אינה קשה במיוחד. במקרה בו ריפוי המחלה אינו אפשרי, והטיפול נעשה כדי לשלוט על תסמיני המחלה ועל התפשטותה לפרק זמן מסוים, קרוב לוודאי שיהיה לך קשה יותר להחליט אם לקבל את הטיפול או לוותר עליו.
כאשר מהלך הטיפול מוסבר לך לראשונה, אתה עשוי להרגיש שאינך יכול לקבל החלטה בנוגע לו. במקרה כזה אתה יכול לבקש זמן נוסף כדי להגיע להחלטה. אתה יכול לבחור שלא לקבל את הטיפול המוצע לך, אך רצוי שתשתף את הצוות המטפל בחששותיך כדי שתוכל לקבל מהם סיוע והסברים נוספים.
גידול שניוני (גרורות) של סרטן בעצמות מטה את שיווי המשקל הביולוגי בתוך העצם וגורם להפרשת חומרים מהגידול, המובילים להרס העצם הנגועה. הטיפול מבוסס על מתן כימותרפיה או טיפול סיסטמי (מערכתי) אחר, בהתאם לסוג הגידול הראשוני, מתן קרינה לעצם הנגועה כדי להפחית את הכאב ולעצור את צמיחת הגרורה, מתן משככי כאבים, ולעיתים אף ניתוח אורטופדי לסילוק הגידול ולקיבוע העצם על ידי משתל מתכתי.
מטרת הניתוח היא להסיר את הגידול הסרטני מבלי להחליש את עמוד השדרה. לעתים אפשר להסיר גידול חוט שדרה בשלמותו, במיוחד במקרה בו הוא נמצא בחלקו החיצוני של חוט השדרה. אם לא ניתן להסיר את הגידול הסרטני במלואו, יתכן שיוסר רק חלק ממנו כדי להאט את קצב התקדמות המחלה.
כריתת קשת החוליה לצורך הפחתת לחץ (Decompressive Laminectomy ) היא ניתוח שנועד להפחית את הלחץ בתוך תעלת השדרה, במהלכו מוסרים חלק מהחוליות וחלק מהגידול הסרטני. בנוסף להפחתת הלחץ, הניתוח מאפשר נטילת דגימות תאים סרטניים כדי לאבחן את סוג הגידול (ביופסיה).
במקרים של תמט חוליה, כלומר התמוטטותה, מסיבה שפירה (אוסטיאופורוזיס) או ממאירה (גידול או גרורה) נהוגה התערבות אחרת. במקרה כזה מזריקים חומר מלט (צמנט) תחת CT אל תוך החוליה הנגועה. פעולה זו מקלה על הכאב ומייצבת את החוליה, והיא מבוצעת על ידי נוירוכירורג או על ידי רדיולוג המומחה לנושא.
בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעלות עוצמה גבוהה ההורסות את התאים הסרטניים, תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. הטיפול בקרינה ניתן באמצעות קרינה מכוונת לאזור הגידול הסרטני והיא נקראת קרינה חיצונית . בקרינה זו מטפלים בגידולי חוט השדרה אשר לא הוסרו בשלמותם בניתוח או כאשר הגידול הסרטני הופיע שוב לאחר מתן טיפול ראשוני. טיפול בקרינה ניתן לעיתים במטרה להקל על תסמיני המחלה, כמו כאב.
סטרואידים הם תחליפים הורמונליים המיוצרים באופן טבעי על ידי הגוף, באמצעות איברי הרבייה ובלוטות האדרנל המצויות מעל הכליה. סטרואידים ניתנים באמצעות זריקות או טבליות לבליעה ומסייעים בהפחתת הנפיחות המקיפה גידולים שדרתיים. למרות שסטרואידים אינם מטפלים בגידול עצמו, הם יעילים ביותר בהקלה של התסמינים ובשיפור איכות החיים וההרגשה הכללית. בסטרואידים ניתן לעשות שימוש לפני ניתוח או לאחריו, לפני טיפול קרינתי או לאחריו.
תפקיד הכימותרפיה כטיפול בגידולי חוט השדרה אינו ברור עדיין, ונערכים מחקרים כדי לברר את יעילותו. כימותרפיה ניתנת כטיפול בגידולים סרטניים המערבים את החוליות באופן ראשוני או משני.
טיפול בתרופות מקבוצת הביספוספונאטים ניתן במטרה לחזק את השלד ואת האזור הנגוע, ללא קשר לאופי הגידול או למתן כימותרפיה.
בעמוד השדרה עלולים להיווצר גידולים שניוניים (גרורות) של גידולים שמקורם באזור אחר בגוף. הטיפול במקרה כזה תלוי במיקומו של הגידול הראשוני בגוף, מאחר וגידול שניוני מגיב לאותו טיפול שנמצא יעיל כטיפול בגידול הראשוני.
לעיתים, כאשר גידול שניוני משפיע על חוט השדרה, הוא מפעיל לחץ על חוט השדרה והעצבים, ומשפיע על תפקודם. מצב זה מצריך טיפול בדחיפות האפשרית, בקרינה ובסטרואידים, ויתכן שיבוצע גם ניתוח. מטרת הטיפול היא לצמצם את היקף הגידול ולהקל בכך את עוצמת הלחץ המופעל על העצבים.
כאשר יופחת הלחץ המופעל על העצבים, יתכן ויידרשו טיפולים נוספים. גם המשך הטיפול תלוי במיקומו של הגידול הראשוני, ממנו התפתח הגידול השניוני בעמוד השדרה.
מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול יעיל בסרטן לכל המטופלים נערכים כל העת. אם מחקרים מוקדמים (מחקרי פאזה 1–2) מראים שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים מחקרים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא (מחקרי פאזה 3).
מחקרים כאלה נקראים מחקרים קליניים (או ניסויים קליניים), והם הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעיתים קרובות משתתפים במחקרים האלה כמה מרכזים רפואיים בארץ, ובדרך כלל גם מרכזים רפואיים במדינות אחרות.
מחקרים קליניים חשובים לא רק לשיפור הטיפול לטובת כל המטופלים בעתיד, אלא הם גם סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף במחקר. כמו כן הם תורמים לקידום המאבק במחלת הסרטן ולהעמקת הידע הקשור למחלה. אם שיטת הטיפול הנבדקת במחקר מסוים תוכח כיעילה, היא עשויה להיות שיטת הטיפול המקובלת ולעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.
במחקר קליני מבוקר פאזה 3 המשתתפים מחולקים, בדרך כלל, לשתי קבוצות:
אין מידע מוכח שהטיפול החדש הנבדק במחקר יביא לידי תוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק אם יש סיכוי סביר שתוצאותיו יהיו טובות יותר מהטיפול המקובל.
כדי להבטיח את בטיחות החולים ואת זכויותיהם כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, הנקראת ועדת הלסינקי, מטעם המוסד הרפואי שבו ייערך המחקר. כל משתתף מקבל העתק של הפרוטוקול ושל המסמכים הנלווים אליו, הוא נדרש לקרוא אותו ולחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת המחקר. חתימה על הטופס פירושה שהמשתתף יודע במה עוסק המחקר, מבין מדוע הוא מבוצע, מדוע הוזמן להשתתף בו, ובאיזה אופן יהיה מעורב בו.
גם לאחר מתן ההסכמה להשתתף במחקר, ניתן לפרוש ממנו בכל עת. ההחלטה שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו לא תשפיע על יחסו של הרופא בשום דרך, והוא ימשיך לתת את הטיפול המקובל הטוב ביותר.
חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה במחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים. ההשתתפות במחקר תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכויי ההחלמה של חולים אחרים בעתיד.
תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה. יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.
להמשך